פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: טסלה חלק א' טסלה חלק א' קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ​ אסף וארנון בפרק ראשון בסדרת פרקים קצרה שתעסוק במיליארדר אילון מאסק - האיש, האגדה ומה שביניהם. ​ קריאת השכמה 11 במאי 2023 שתפו: ​ טסלה חלק א' קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ​ ​ קריאת השכמה 11.5.23 קריאת השכמה פרק מספר: 531 פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. איך נרשמים לקולוניה של מאסק על המאדים? למנויים בלבד חום זה עניין פוליטי למנויים בלבד מה זה בכלל כלכלה פמיניסטית? למנויים בלבד מתי נזכה לרחף בטסלה שלנו מתחת לאדמה? למנויים בלבד ​ למנויים בלבד سياسة الحر كفرصة للعدالة المناخية למנויים בלבד ما هو الاقتصاد النسوي? למנויים בלבד ​ למנויים בלבד انضموا لبرنامج الاشتراك الخاص بنا הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: טסלה חלק ב' טסלה חלק ב' קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ​ והפעם: דברים שלא ידעת שהטסלה שלך יכולה לעשות, ואילו עוד מהפכות בתחבורה מכין לנו אילון מאסק. ​ קריאת השכמה 23 במאי 2023 שתפו: ​ טסלה חלק ב' קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ​ ​ קריאת השכמה 23.5.23 קריאת השכמה פרק מספר: 534 פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. איך נרשמים לקולוניה של מאסק על המאדים? למנויים בלבד חום זה עניין פוליטי למנויים בלבד מה זה בכלל כלכלה פמיניסטית? למנויים בלבד מתי נזכה לרחף בטסלה שלנו מתחת לאדמה? למנויים בלבד ​ למנויים בלבד سياسة الحر كفرصة للعدالة المناخية למנויים בלבד ما هو الاقتصاد النسوي? למנויים בלבד ​ למנויים בלבד انضموا لبرنامج الاشتراك الخاص بنا הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: טסלה חלק ג' טסלה חלק ג' קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ​ מה עושה חברת ספייס X ומה בדיוק מחפש המיליארדר אילון מאסק על המאדים? ​ קריאת השכמה 30 במאי 2023 שתפו: ​ טסלה חלק ג' קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ​ ​ קריאת השכמה 30.5.23 קריאת השכמה פרק מספר: 535 פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. איך נרשמים לקולוניה של מאסק על המאדים? למנויים בלבד חום זה עניין פוליטי למנויים בלבד מה זה בכלל כלכלה פמיניסטית? למנויים בלבד מתי נזכה לרחף בטסלה שלנו מתחת לאדמה? למנויים בלבד ​ למנויים בלבד سياسة الحر كفرصة للعدالة المناخية למנויים בלבד ما هو الاقتصاد النسوي? למנויים בלבד ​ למנויים בלבד انضموا لبرنامج الاشتراك الخاص بنا הצטרפו עכשיו

טסלה חלק ג' מה עושה חברת ספייס X ומה בדיוק מחפש המיליארדר אילון מאסק על המאדים? ​ למנויים בלבד ​ ​ ​ للمشتركين רוזה מדיה היא מערך תקשורת סוציאליסטי, מבית תנועת עומדים ביחד, העוסק בסוגיות שמעצבות את החיים שלנו במאה ה-21, בפוליטיקה, בכלכלה ובחברה. אנחנו כאן כדי לומר את כל מה שלא יאמר בתקשורת הממסדית, כדי ליצור תקשורת בעברית וערבית שמשרתת את הרוב הגדול ולא את בעלי ההון. פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. תכנית אקטואליה שבועית בשידור חי. מכסה מזווית סוציאליסטית את אירועי השבוע בפוליטיקה ובכלכלה הישראלית. משודרת בווידאו ביוטיוב ובכל הרשתות. איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הערוצים של רוזה מדיה בעברית תצוגה מהירה לוח השנה הסוציאליסטי 2023-2022 מחיר 60.00 ₪ תצוגה מהירה חולצת "או שהעוגה לכולם או שלא תהיה עוגה" מחיר 60.00 ₪ תצוגה מהירה חולצת "אם אין לחם תאכלו עשירים" מחיר 60.00 ₪ תצוגה מהירה תיק בד של קריאת השכמה מחיר 50.00 ₪ עוד החנות של רוזה rosamedia@standing-together.org למנויים בלבד פוליטיקה של חום כהזדמנות לצדק אקלימי מאירה הנסון מזמינה אותנו לדמיין כיצד תיראה התמודדות צודקת עם אתגר החום של משבר האקלים בישראל מאירה הנסון למנויים בלבד דמיינו שאפשר לעצור את המירוץ יאלי השש מסבירה שהכלכלה שלנו יכולה להיות פמיניסטית: לאפשר לנו לחיות, להחלים ולחלום במקום לרדוף אחרי צמיחה יאלי השש למנויים בלבד טסלה - חלק ב' והפעם: דברים שלא ידעת שהטסלה שלך יכולה לעשות, ואילו עוד מהפכות בתחבורה מכין לנו אילון מאסק. ​ למנויים בלבד יום אחרי הכיבוש? בתקופות של הסלמה והרג קשה לדמיין מציאות אחרת. אלון-לי ורולא מתעקשים שחייבים לדמיין שלום רולא דאוד ואלון-לי גרין למנויים בלבד קרן הארנונה מה היא קרן הארנונה שכולם מדברים עליה, והאם היא מה שיפתור את משבר הדיור ותביא צדק חלוקתי? קריאת השכמה למנויים בלבד קארל מ. באר והתאמה מגדרית מי היה קרל מ. באר? סופרג׳יסטית נלהבת? עסקן ציוני? האדם הראשון שעבר ניתוח התאמה מגדרית? כל התשובות נכונות תולדות המיניות למנויים בלבד כשישראל תהיה דמוקרטיה גם פלסטינים יחיו בכבוד מייסם ג'לג'ולי מזמינה אותנו לדמיין את ישראל העתידית, שבה כולנו, יהודים וערבים, חיים בכבוד מייסם ג'לג'ולי למנויים בלבד הביזה הגדולה אסף וארנון על כל מה שהממשלה שלנו מקדמת, ולמען מי. קריאת השכמה למנויים בלבד טסלה - חלק א' אסף וארנון בפרק ראשון בסדרת פרקים קצרה שתעסוק במיליארדר אילון מאסק - האיש, האגדה ומה שביניהם. קריאת השכמה למנויים בלבד פריז בוערת מעין גלילי מדבר עם אסתר רחל לבנה- על מחאות הפנסיה בצרפת, הסיבות אליהן ותרבות המחאה הצרפתית. קריאת השכמה למנויים בלבד בואו נדמיין מערכת בריאות שדואגת לכולנו לאחר שנים של הפרטה, מערכת הבריאות מיובשת ונעדרת שוויון. דני מזמין אותנו לדמיין מערכת בריאות שדואגת לכולנו. דני פילק למנויים בלבד קורת גג כזכות יסוד ודיור ללא מטרות רווח דני גיגי דמיין בשבילנו מדיניות דיור שמעמידה במרכז את הצרכים שלנו ולא את הרווחים של בעלי ההון דני גיגי למנויים בלבד צעדת המופקרות בחיפה (עם עופרי פרץ) ארנון פלג מראיין את עופרי פרץ, רכזת קבוצת הצעירות של "אישה לאישה", על "צעדת המופקרות" שתתקיים מחר בחיפה קריאת השכמה למנויים בלבד פרידה קאלו וקפיטליזם חייה של פרידה קאלו היו מלאים באהבות, יצירה ותהפוכות. פרק מרגש על האמנית האנטי קפיטליסטית שהפכה למותג. תולדות המיניות למנויים בלבד הזמנה לפרוץ את הסכר הדמיון שלנו נמצא כל הזמן תחת הפצצה, אבל אם נדמיין צורות אחרות לחיות, כל כך הרבה אפשרי. איתמר אבנרי וסאלי עבד למנויים בלבד גם המערכת הכלכלית שלנו יכולה להיות דמוקרטית שינוי תפיסת הערך והון שעובד בשבילנו - ארנון פלג מדמיין מערכת כלכלית שבה אנו שולטים, כלומר דמוקרטיה אמיתית ארנון פלג למנויים בלבד מדינת רווחה אוניברסלית באמת היא היסוד לחברה בת קיימא מיכל מאירס משרטטת תמונת ניצחון בתחום הרווחה, ומסבירה למה מערכת רווחה מופרטת, מיובשת וסקטוריאלית פשוט לא מספיקה מיכל מאירס למנויים בלבד חיים רגועים והגשמה עצמית? רק באמצעות חופש שביתה אמיתי בישראל שבה לעובדים יש כוח החיים של כולנו נעשים טובים וקלים יותר תם פרומוביץ', תמר אוחנה, יעל וולפנזון למנויים בלבד سياسة الحر كفرصة للعدالة المناخية ميارا هانسون تدعونا للتخيل كيف سيبدو التعامل العادل مع تحدي الحر في أزمة المناخ بإسرائيل ميارا هانسون למנויים בלבד تخيلوا أنه من الممكن أن نوقف السباق يالي هشاش، تشرح أن اقتصادنا من الممكن أن يكون نسوي: أن يمكننا من الحياة، أن نشفى وأن نحلم بدلًا من السعي وراء النمو يالي هشاش למנויים בלבד ​ ​ ​ למנויים בלבד يوم بعد الاحتلال؟ في فترات التصعيد والقتل من الصعب تخيّل واقع آخر. ألون-لي ورلى يصران على ضرورة تخيّل السلام ألون-لي غرين ورلى داوود למנויים בלבד ​ ​ ​ למנויים בלבד ​ ​ ​ למנויים בלבד عندما تكون إسرائيل ديمقراطية، يعيش الفلسطينيون أيضًا بكرامة عنوان فرعي: ميسم جلجولي تدعونا لتخيّل إسرائيل المستقبلية، التي فيها كلنا، كيهود وعرب، نعيش بكرامة واحترام ميسم جلجولي למנויים בלבד ​ ​ ​ למנויים בלבד ​ ​ ​ למנויים בלבד ​ ​ ​ למנויים בלבד ​ ​ ​ למנויים בלבד السقف كحق أساسي والإسكان بدون أهداف ربحية أردنا تخيل سياسة إسكان تضع احتياجاتنا في المركز وليس أرباح رؤوس الأموال، لذلك تخيل داني غيغي الأمر بالنسبة. داني غيغي למנויים בלבד ​ ​ ​ למנויים בלבד ​ ​ ​ למנויים בלבד دعوة لاختراق السد خيالنا دائمًا تحت القصف، مما يقضي تقريبًا على القدرة على التفكير في طرق أخرى للحياة. سالي وإيتامار يدعواننا إلى تخيل الانتصارات ​ למנויים בלבד الديمقراطية أيضا في الاقتصاد - صورة الانتصار لأرنون بيليغ تغيير مفهوم القيمة ورأس المال الذي يعمل من أجلنا - يتخيل أرنون بيليغ نظامًا اقتصاديًا نتحكم فيه في مصيرنا، بمعنى، ديمقراطية حقيقية ארנון פלג למנויים בלבד دولة الرفاه الشاملة بحق هي الأساس لمجتمع مستدام ميخال مايرس ترسم صورة للنصر في مجال الرفاه، وتشرح لماذا ببساطة מיכל מאירס למנויים בלבד حياة هادئة وتحقيق الذات؟ فقط من خلال حرية اضراب حقيقية خيالنا دائمًا تحت القصف، مما يقضي تقريبًا على القدرة على التفكير في طرق أخرى للحياة תם פרומוביץ', תמר אוחנה, יעל וולפנזון העם בישראל טוב יותר מהממשלה שלו הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו ככה אתם תוכלו לקבל פרקים למנויים בלבד ואנחנו נוכל להמשיך להפיק תוכן סוציאליסטי הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: מדינת רווחה אוניברסלית באמת היא היסוד לחברה בת קיימא מדינת רווחה אוניברסלית באמת היא היסוד לחברה בת קיימא מיכל מאירס 00:00 / 01:04 צילום: נוגה דקלבאום לפעמים צריך להגיד את המובן מאליו - מדינת רווחה היא היסוד לחברה חזקה ובת קיימא. במיוחד בחברה כמו שלנו, אשר יש בה מגוון רחב של אוכלוסיות, סגנונות חיים ופערים כלכליים, יש צורך במדינת רווחה חזקה. כזו שתהווה תשתית לחיים משותפים, לחברה יציבה ומאוחדת ולתרבות של סולידריות. מדינה אשר בה לכל אדם יש את הזכות לחיות בכבוד, תחת קורת גג מכבדת ללא חשש להיות מגורש לרחוב, אוכל מזין במקרר, נגישות לשירותי בריאות איכותיים - (כולל בריאות הנפש), חינוך טוב לילדיו, חשמל ומים ללא חשש מניתוק, עבודה המספקת פרנסה מכבדת ואפילו זמן וכסף לבילויים ופנאי. בעבר, בתקופות בהן ניסו להפריד בין אנשים ולשסותם אלו באלו, צצו כפטריות אחרי הגשם חוקים והחלטות ממשלה שהכווינו כספים, תקציבים, שירותים וזכויות לאוכלוסיות ספציפיות, במקום לכלל האוכלוסייה. מהלכים אלו חתרו תחת עקרונות מדינת הרווחה. אבל כפי שפגעו במדינת הרווחה בעשורים הקודמים, הצלחנו לתקן אותה. איך השגנו את זה? הכל התחיל במדיניות ממשלתית ובהקצאת תקציבים - ובלי שיטת המאצ'ינג, אשר פוגעת בעיקר ברשויות המקומיות שיש להן פחות משאבים, אבל בעצם בכולנו. התקציבים מובטחים על ידי חוק שירותי רווחה חדש, שהחליף את חוק הסעד. החוק מסדיר את חובות המדינה בתחום השירותים החברתיים, באילו שירותים לא ניתן לפגוע או לקצץ ומייצב את תקציבים הנדרשים לכך. מדינת הרווחה שלנו פועלת על בסיס כמה עקרונות מרכזיים: העיקרון הראשון הוא הבטחת שירותים חברתיים אוניברסליים, כמה שיותר נגישים, פתוחים לכולם, נדיבים ולא מערימים מגבלות או מחסומים בכדי לקבל אותם. הוכח בעבר כי קצבאות סלקטיביות, כלומר כאלה אשר יש לבצע פעולות רבות בכדי לקבל אותן, זוכות למיצוי באחוזים נמוכים יותר ולא מגיעות לכל מי שזקוק להן. זה נכון לא רק לקצבאות. פעם, רבים ממי שנזקקו לשירותים התקשו לצרוך אותם, ולעיתים בכלל לא ידעו על קיומם. שירותים חברתיים נדרשים כעת להיות נגישים, פתוחים ומזמינים. הפסקת ההפרטה – שירותי רווחה אינם עסק רווחי. הם דורשים הוצאת משאבים והקצאתם לטובת מי שצריך אותם, מתוך ההבנה שהם מחזקים את החוסן החברתי וייתכן ואף חוסכים כסף למדינה בטווח הארוך. מרגע שהם הופכים לשירות שמטרתו רווח, קשה להימנע מפגיעה כלשהי – בין אם באיכות השירות, בשכר העובדים, בתקינה או במגוון השירותים הניתנים. עצרנו את ההפרטה של השירותים החברתיים וכעת הם מסופקים על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים והרשויות המקומיות. ישנם שירותים שבמהותם כוללים שליטה נרחבת על חייהם של אנשים. למשל, מעונות סגורים (כגון חסות הנוער), מחלקות אשפוז למתמודדים עם מחלות נפש, בתים סיעודיים לקשישים חסרי ישע ועוד. אלו הם שירותים רגישים, שהמדינה לוקחת עליהם אחריות ישירה, מפקחת עליהם ומוודאת שמי שמועסקים בהם אכן מתאימים. כעת ברור שהרווח הכספי לא צריך להיות שיקול בהם. תקינה ושכר – "כלי העבודה" בשירותים החברתיים הם העובדות והעובדים עצמם. רבים מהם אלו עובדות ועובדים סוציאליים, אך לא רק. כפי שבבית חולים ברור לנו שיש להשקיע במכשור מתקדם ושבמפעל יש לתחזק את המכונות – כך גם בשירותי הרווחה – יש לדאוג לעובדות ולעובדים. להשקיע בהכשרות, בתמיכה רגשית ומקצועית וכן בשכר שמאפשר התמדה במקצוע לאורך שנים ומכבד את העובדים בו. לפני מספר שנים איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים נאבק ואף השיג רפורמה במבנה השכר, שהיא בבסיס לשיפור בשכר מאז השינוי היסודי במבנה מערכת הרווחה. כעת, אנו שמים דגש גם על תקינה. כפי שבבית ספר לא הגיוני שתהיה מורה אחת על 80 תלמידים, כך הגדרנו תקינה גם בשירותים חברתיים. פעם, עו"ס במחלקה לשירותים חברתיים טיפלה במאות משפחות. מצב זה הגביר את השחיקה ופגע ביכולת להעניק שירות איכותי. בימינו אין זה אפשרי יותר - מוגדרת נוסחה ברורה להיקף העבודה שתחת אחריותה של כל עו"ס. שירותים מניעתיים ולא רק בחירום – תגברנו את השירותים המניעתיים והשקענו בטיפולים ארוכי טווח. במקרי חירום, ההתלבטות לגבי מתן שירותים קטנה יותר. במקרה של התעללות בילדים, אלימות או בזמן אירוע בטחוני – ברור לכולם הצורך במענה מיידי של עו"ס ואנשי טיפול נוספים. אך ישנם גם שירותים אשר עוסקים בתהליכים ארוכי טווח ויכולים למנוע את אירועי הקצה. למשל, מרכזי טיפול למשפחה, לילדים עם מוגבלויות, מרפאות בריאות הנפש, שירותי שיקום לעבריינים ועוד. שירותים אלו הלכו וצומצמו בתהליך ארוך של פגיעה. כשלא היה טיפול מניעתי נגיש, שתמך ביחידים ומשפחות ברגעי קושי, ראינו עלייה במקרי הקצה. לא נראה יותר מקרים כמו זה של מגיפת הקורונה, בה, דווקא כשאנשים נאלצו להיות סגורים בביתם, כמו "בסיר לחץ", חשבה המדינה שזה הגיוני לסגור את שירותי הרווחה. מאז שמדינת הרווחה שלנו פועלת על פי העקרונות הללו, טוב יותר לכולנו - לעובדות שמובילות את המערכת אבל במיוחד לנו, שזקוקים לשירותים חברתיים איכותיים ונרחבים. ב-2023 נאבקנו על הדמוקרטיה והבטחנו את קיומה, אבל לא עצרנו - הבטחנו ועיגנו בחקיקה ובתקציבים את מדינת הרווחה שלנו, כך שתהיה אוניברסלית ויציבה. מיכל מאירס דמיינה את ישראל של 2030 במסגרת פרויקט "תמונת ניצחון". עריכה: סתו גרסטל. מיכל מאירס משרטטת תמונת ניצחון בתחום הרווחה, ומסבירה למה מערכת רווחה מופרטת, מיובשת וסקטוריאלית פשוט לא מספיקה מיכל מאירס 1 במאי 2023 שתפו: دولة الرفاه الشاملة بحق هي الأساس لمجتمع مستدام מדינת רווחה אוניברסלית באמת היא היסוד לחברה בת קיימא מיכל מאירס 00:00 / 01:04 ​ في بعض الأحيان عليك أن تقول المفهوم ضمنًا - دولة الرفاه هي الأساس لمجتمع قوي ومستدام. لا سيما في مجتمع مثل مجتمعنا، الذي لديه مجموعة متنوعة من السكان وأنماط الحياة والتفاوتات الاقتصادية، هناك حاجة إلى دولة رفاه قوية. ستكون بنية تحتية لحياة مشتركة ومجتمع مستقر وموحد وثقافة تضامن. دولة يتمتع فيها كل شخص بالحق في العيش بكرامة، تحت سقف محترم دون خوف من الترحيل إلى الشارع، وطعام مغذي في الثلاجة، وإتاحة لخدمات صحية جيدة - (بما في ذلك الصحة النفسية)، والتعليم الجيد لأطفاله، الكهرباء والماء دون خوف من الانقطاع، وظيفة توفر رزق محترم ، وحتى الوقت والمال للترفيه والتسلية. في الماضي، خلال الأوقات التي حاولوا فيها التفرقة بين الناس وفصلهم عن بعضهم البعض، ظهرت مثل الفطر بعد المطر القوانين والقرارات الحكومية التي وجهت الأموال والميزانيات والخدمات والحقوق إلى مجموعات سكانية معينة، بدلاً توجيهها لكامل السكان. قوضت هذه التحركات مبادئ دولة الرفاه. لكن كما أضروا بدولة الرفاه في العقود السابقة، تمكنا من إصلاحها. كيف حققنا هذا؟ بدأ كل شيء بسياسة الحكومة وتخصيص الميزانيات - وبدون طريقة المطابقة، الأمر الذي يضر بالسلطات المحلية التي لديها موارد أقل، ولكننا جميعًا في الواقع. الميزانيات مضمونة ضمن قانون خدمات الرفاه الجديد، والذي حل محل قانون الرعاية. ينظم القانون التزامات الدولة في مجال الخدمات الاجتماعية، والتي لا يمكن إتلافها أو قطعها، ويثبت الميزانيات المطلوبة لذلك. تعمل دولة الرفاه لدينا على أساس عدة مبادئ أساسية: المبدأ الأول هو ضمان الخدمات الاجتماعية الشاملة، قدر الإمكان، والمتاحة للجميع، والسخية والتي تضع القيود أو الحواجز التي تحول دون الحصول عليها. لقد ثبت في الماضي أن المخصصات الانتقائية، أي تلك التي تتطلب إجراءات كثيرة لتلقيها، تُسحب بنسب أقل ولا تصل إلى كل من يحتاجها. هذا صحيح ليس فقط للمعاشات التقاعدية. في الماضي، كان العديد ممن يحتاجون إلى الخدمات يجدون صعوبة في استهلاكها، وفي بعض الأحيان لم يكونوا يعرفون بوجودها. الخدمات الاجتماعية مطلوبة الآن لتكون متاحة الوصول وسهلة للجميع. نهاية الخصخصة - خدمات الرفاه ليست تجارة مربحة. إنهم يطالبون بإنفاق الموارد وتخصيصها لصالح أولئك الذين يحتاجون إليها، مع إدراك أنها تعزز الحصانة الاجتماعية وقد توفر المال للدولة على المدى الطويل. بمجرد أن تصبح خدمة ربحية، من الصعب تجنب أي ضرر - سواء في جودة الخدمة أو أجور الموظفين أو النزاهة أو تنوع الخدمات المقدمة. أوقفنا خصخصة الخدمات الاجتماعية وهي الآن تقدم من قبل الوزارات الحكومية المختصة والسلطات المحلية. هناك خدمات تشمل بشكل أساسي سيطرة واسعة على حياة الناس. على سبيل المثال، المساكن المغلقة (مثل مأوى الشبيبة) وأقسام الاستشفاء لأولئك الذين يعانون من الأمراض العقلية والنفسية، ودور رعاية المسنين الذين لا حول لهم ولا قوة، وغير ذلك. هذه خدمات حساسة تتحمل الدولة مسؤوليتها المباشرة وتشرف عليها وتتأكد من أن العاملين فيها مناسبين بالفعل. من الواضح الآن أن المكاسب المالية لا ينبغي أن تكون في الاعتبار بالنسبة لهم. التنظيم والأجور - "أدوات العمل" في الخدمات الاجتماعية هم العمال والعاملين أنفسهم. كثير منهم عاملين وعاملات اجتماعيات، لكن ليس فقط. كما هو الحال في المستشفى، من الواضح لنا أنه يجب علينا الاستثمار في المعدات المتطورة وفي المصنع يجب صيانة الآلات - وكذلك في خدمات الرعاية الاجتماعية - يجب علينا الاهتمام بالعاملات والعاملين. الاستثمار في التدريب، في الدعم العاطفي والمهني، وكذلك في راتب يمكّن من المثابرة في المهنة لسنوات ويحترم العاملين فيها. قبل بضع سنوات، ناضل اتحاد العاملات والعاملين الاجتماعيين، بل حقق إصلاحًا في هيكل الأجور، وهو الأساس لتحسين الأجور منذ التغيير الأساسي في هيكل نظام الرعاية الاجتماعية. الآن، نركز أيضًا على التنظيم. كما هو الحال في المدرسة، ليس من المنطقي وجود مدرس واحد لكل 80 طالبًا، فهذه هي الطريقة التي حددنا بها التنظيم في الخدمات الاجتماعية أيضًا. ذات مرة، عالج عامل اجتماعي في قسم الخدمات الاجتماعية مئات العائلات. أدى هذا الوضع إلى زيادة الاستنزاف وإعاقة القدرة على تقديم خدمة جيدة. في الوقت الحاضر، لم يعد هذا ممكنًا - تم تحديد صيغة واضحة لنطاق عمل ومسؤولية كل عامل اجتماعي. الخدمات الوقائية وليس فقط في حالات الطوارئ - قمنا بزيادة الخدمات الوقائية واستثمرنا في العلاجات طويلة الأمد. في حالات الطوارئ، التردد بشأن تقديم الخدمات صار أقل. في حالة إساءة معاملة الأطفال أو العنف أو أثناء وقوع حادث أمني - يدرك الجميع الحاجة إلى استجابة فورية من العامل الاجتماعي والمختصين الآخرين في مجال الرعاية. ولكن هناك أيضًا خدمات تتعامل مع العمليات طويلة الأجل ويمكن أن تمنع الأحداث المتطرفة، على سبيل المثال، مراكز علاج الأسر، للأطفال ذوي الإعاقة، عيادات الصحة النفسية، خدمات إعادة التأهيل للخارجين عن القانون وغير ذلك. تم تقليص هذه الخدمات في عملية طويلة من التسبب بالضرر، عندما لم يكن هناك رعاية وقائية يمكن الوصول إليها، والتي دعمت الأفراد والأسر في لحظات من الصعوبة، شهدنا زيادة في الحالات القصوى، مثل وباء الكورونا، عندما اجبر الناس على البقاء في بيوتهم، مثل "طنجرة الضغط"، ورأت الدولة أنه من المنطقي إغلاق خدمات الرعاية الاجتماعية. نظرًا لأن دولة الرفاه تعمل وفقًا لهذه المبادئ، فمن الأفضل لنا جميعًا – للعاملات اللواتي يقدمن النظام، ولكن بشكل خاص بالنسبة لنا ، الذين يحتاجون إلى خدمات اجتماعية عالية الجودة وواسعة النطاق. في عام 2023 ناضلنا من أجل الديمقراطية وضمنّا وجودها، لكننا لم نتوقف – لقد نجحنا بضمان وترسيخ دولة الرفاه الخاصة بنا في القوانين والميزانيات، بحيث تكون شاملة ومستقرة. ميخال مايرس، عاملة اجتماعية وعضوة في اتحاد الأخصائيين الاجتماعيين. تصورت إسرائيل 2030 كجزء من مشروع " صورة النصر ". ميخال مايرس ترسم صورة للنصر في مجال الرفاه، وتشرح لماذا ببساطة، نظام الرعاية الاجتماعية المخصخص والجاف والقطاعي، غير كاف מיכל מאירס 1.5.23 מיכל מאירס פרק מספר: 3 מיכל מאירס היא עובדת סוציאלית וחברת איגוד העובדים הסוציאליים. חום זה עניין פוליטי למנויים בלבד מה זה בכלל כלכלה פמיניסטית? למנויים בלבד מתי נזכה לרחף בטסלה שלנו מתחת לאדמה? למנויים בלבד מה היא קרן הארנונה בשבילי? למנויים בלבד سياسة الحر كفرصة للعدالة المناخية למנויים בלבד ما هو الاقتصاد النسوي? למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד انضموا لبرنامج الاشتراك الخاص بنا הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: בואו נדמיין מערכת בריאות שדואגת לכולנו בואו נדמיין מערכת בריאות שדואגת לכולנו דני פילק 00:00 / 01:04 ​ עד לפני כ-4 שנים מצבה של מערכת הבריאות היה בכי רע. אישה שהגיעה לטיפול בבית חולים התקבלה לטיפול על-ידי אחות מותשת ועייפה, שצריכה להתרוצץ בין מטופל למטופל ולחשוש מביצוע טעויות קטלניות בגלל מחסור בכח-אדם; בפריפריה, תורים לבדיקות הדמיה ולרפואה מקצועית התארכו עד כדי חודשים; מטופלות ביישובים ערביים רבים התמודדו עם תורים ארוכים לרופא המשפחה כי מספר המטופלים לכל רופא גבוה בהרבה מאשר ביישובים יהודים. זו לא מערכת הבריאות שמגיעה לנו. אבל, עם השבעת הממשלה החדשה, לפני כ-4 שנים, התחלנו לראות שינוי לטובה: תורים לפעולות פולשניות ולרפואה יועצת התקצרו משמעותית; נוספו תקנים רבים לאחיות, רופאות, וכח-עזר לבתי חולים ומרפאות; וצומצמו באופן ניכר הפערים בין יהודים וערבים ובין מרכז לפריפריה. כיצד זה קרה? ראשית, הממשלה הפעילה תוכנית לאומית לצמצום אי השוויון במדינה. צמצום אי-שוויון בבריאות נעשה תוך התבססות על חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הקובע שהוא "מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית". התכנית שאפה לצמצם פערים במדדי בריאות - תוחלת חיים, תמותת תינוקות, תחלואה - בין יהודים וערבים, מרכז ופריפריה, עשירים ועניים. על מנת להשיג שוויון בנגישות לשירותי בריאות, הממשלה ביטלה את ההשתתפות העצמית על תרופות מרשם. כמו כן, הממשלה החליטה על הפרדה מוחלטת בין מערכת הבריאות הציבורית והפרטית תוך חיזוק המערכת הציבורית. מתוך הבנה שהמערכת הפרטית, שהיא גורם לאי-שוויון, מקבלת אנשי רפואה וסיעוד מבלי להשקיע דבר בהכשרתם, ויותר גרוע – בוחרת את המקרים והתחומים הכי רווחיים ומשאירה את האחרים למערכת הציבורית, נחקקו מספר חוקים להסדיר את היחסים בין המערכות. ראשית, נאסר על בתי חולים ציבוריים לשווק שרותים פרטיים. שנית, נאסר על קופות החולים לשווק ביטוחים פרטיים ("משלימים") ולהחזיק בתי חולים למטרות רווח. שלישית, כמו ששופט אינו יכול לעבוד כעורך דין פרטי, נאסר על רופאים העובדים במערכת הציבורית לעבוד במערכת הפרטית במקביל. מעבר לתכנית להגברת השוויון, הממשלה גם הפעילה תוכנית רב-שנתית להגדלת כוח האדם במקצועות הרפואה. תוכנית זו כוללת הרחבה מסיבית של מודל ה"פול-טיימר" שבו רופאה עובדת רק במערכת הציבורית; עלייה ניכרת בשכרם ושיפור מעמדם של עובדי מקצועות הסיעוד וכוח העזר הרפואי, ושל בעלי המקצועות הפרא-רפואיים; הרחבת סמכויות עובדי הסיעוד; והרחבה משמעותית של מספר הסטודנטים לרפואה על ידי הקמת בית ספר לרפואה המבוסס על רפואה בקהילה. תכנית זו אפשרה קיצור תורנויות המתמחות והקטנת מספר החולים לכל אחות, דבר ששיפר משמעותית את תנאי העבודה שלהן, מונע את שחיקתן, ואיפשר למטופלים גישה לטיפול איכותי. שלישית, הממשלה שינתה מהיסוד את היחס כלפי ייצור של תרופות. עד לפני כמה שנים, חברות התרופות השתמשו בפטנטים לקבוע מחירים אדירים על תרופותיהן וכן השקיעו רק בתרופות למחלות "רווחיות" עבורן. הממשלה החדשה הצטרפה ליוזמה בינלאומית לפיתוח וייצור תרופות חדשות על בסיס קוד פתוח ולאפשר ייצור תרופות במימון ציבורי ללא פטנט. לשם כך, הממשלה אימצה גישה של בעלות ציבורית משותפת לניהול בנק הנתונים הרפואיים של הציבור. בנק זה הוא ציבורי במלוא מובן המילה: המידע שייך לציבור כי הוא כולל נתונים של הציבור והוא מומן והופק על ידי מוסדות בריאות ציבוריים. לכן, פיתוח תרופות על בסיס מאגרי הנתונים הללו ייעשו על-ידי חברות תרופות פרטיות תוך תשלום על השימוש במאגרים, או על-ידי מיזם ציבורי לפיתוח תרופות שישותף על בסיס קוד פתוח עם הקהילה המדעית במדינות אחרות, שישתפו אותנו במחקרים שלהם. הצעדים הללו העלו אותנו לדרך של תיקון מערכת הבריאות: בזכות הוספת אחיות, רופאות וכח עזר, הצוותים הרפואיים יכולים לספק טיפול מקצועי יותר ובתנאי עבודה ראויים; חיזוק מערכת הבריאות הציבורית הגביר את השוויון בנגישות לשירותים רפואיים, וחייהם של אזרחים ערבים, עניים ואלה שחיים בפריפריה כבר לא שווים פחות משל היתר. עם הממשלה החדשה, יצאנו לדרך של יצירת מערכת בריאות שדואגת לכולנו. דני פילק דמיין את ישראל 2030 במסגרת פרויקט "תמונת ניצחון". עריכה: תום אלפיה לאחר שנים של הפרטה, מערכת הבריאות מיובשת ונעדרת שוויון. דני מזמין אותנו לדמיין מערכת בריאות שדואגת לכולנו. דני פילק 8 במאי 2023 שתפו: ​ בואו נדמיין מערכת בריאות שדואגת לכולנו דני פילק 00:00 / 01:04 ​ ​ דני פילק 8.5.23 דני פילק פרק מספר: 7 פרופסור דני פילק הוא רופא ומרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וחבר מזכירות תנועת "עומדים ביחד". חום זה עניין פוליטי למנויים בלבד מה זה בכלל כלכלה פמיניסטית? למנויים בלבד מתי נזכה לרחף בטסלה שלנו מתחת לאדמה? למנויים בלבד מה היא קרן הארנונה בשבילי? למנויים בלבד سياسة الحر كفرصة للعدالة المناخية למנויים בלבד ما هو الاقتصاد النسوي? למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד انضموا لبرنامج الاشتراك الخاص بنا הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: חיים רגועים והגשמה עצמית? רק באמצעות חופש שביתה אמיתי חיים רגועים והגשמה עצמית? רק באמצעות חופש שביתה אמיתי תמר אוחנה 00:00 / 01:04 ​ דמיינו חיי יום יום בחברה טובה יותר. כל מפגש עם נותני שירותים חברתיים - עובדות טיפול, בריאות, חינוך, רווחה, תחבורה, השכלה גבוהה, סביבה ועוד – הוא נעים ומשמעותי מאז ששכרם, מעמדם ורווחתם הולמים את ערכם הכלכלי וחשיבותם למעגל החיים של כולנו. גבם של העובדות והעובדים הזדקף ונשימתם התארכה בזכות הכרה הוגנת בשווי שלהם ובאתגרי עבודתם, בזכות התגמול הראוי והמקיים. איזו איכות של נתינה, אורך רוח ומקצועיות בעבודה מתלווה למהלך כזה. בימינו העבודה של רבים כל כך מאיתנו היא הזמן שבו אנחנו עוצרים את חיינו. במקום העבודה, הרצונות, ההתפתחות, העולם הרגשי, החשקים, ההשראה והמצפון שלנו מושהים "עד סוף היום". האני השלם שלנו נאלץ בלית ברירה להתחבא ולהצטמצם בתמורה למשכורת בסוף החודש. חברינו לעבודה הם אנשים שזרים לנו, איתם נקשר גורלנו במקרה והאינטרס המשותף שלנו הוא רק גובה השכר. עבודה, פנאי ופוליטיקה הם נושאים שיש ביניהם הבחנה חדה, ואנחנו נזהרים שלא להיכנס לסוגיות מפלגות במקום העבודה ומשאירים זאת למרחב החברתי לאחר שעות העבודה. בעולם העבודה של העתיד, אנחנו – העובדות והעובדים - נהיה הבעלים של העבודה של עצמנו. אולי יהיו מנהלות ומנהלים אבל אנחנו נבחר אותם. חלוקת המשאבים והרווחים תהיה כזאת שבעיקר אנחנו ניהנה מפירות העבודה שלנו. הגדרות התפקידים שלנו יתאמו את היכולות, הרצונות והמצב שלנו, ויותאמו לשינויים בכל אלה משום שהעבודה לא תהיה שוות ערך לכסף שייצרנו עבור המעסיק. העבודה שלנו לא תהיה פקודה ארוכת טווח שקיבלנו ממנהל כלשהו מתוקף חוזה למען החברה ובעלי המניות. הגדרת התפקיד לא תהיה דבר שקיבלנו מן המוכן בלי יכולת להשפיע עליה ולהתאים אותה לשינויים שעוברים עלינו עם הזמן והגיל. אנחנו, העובדות והעובדים, נעצב את התפקיד שלנו ונהיה חופשיים לעבור מתפקיד לתפקיד, ממקצוע למקצוע בצורה מכבדת שתכיר בהשתנות שלנו על פני זמן. המקצוע שלנו יהיה ביטוי לבחירה שלנו להעמיק את העשייה שלנו ולקבל עליה תגמול ראוי. הקהילה שקשורה לעבודה שלנו לא תהיה רק קהילת העובדים, ולא תוגבל רק למי שמועסק באופן ישיר על ידי המעסיק. ההבחנה הדיכוטומית בין עובדים לבין לקוחות, בין נותני שירות לבין מקבלי שירות, תחדל להתקיים. אסטרטגיית ה"הפרד ומשול" תאבד מיעילותה. זאת משום שהעובדים יהיו בקשר ישיר וסינרגי עם הקהילה בה הם חיים ופועלים, ויקדמו יחד נושאים שחשובים לציבור הרחב, כולל צורכי העובדים והקהילה בשירותים חברתיים כגון בריאות, חינוך, תחבורה, רפואה וטיפול. שמירה על הסביבה ופיתוח הקהילה יהיו האינטרס המרכזי. העלאת ערכם של מקצועות השירותים החברתיים, שרובם "נצבעו" בוורוד בשל התגמול הנמוך תמורתם, תצמצם את הבידול המגדרי של שוק העבודה ואת יחסי הכוח המגדריים בכלל. שינויים בשירותים החברתיים המופרטים, שיובילו בסופו של דבר לבעלות של הציבור, יגדילו את דרגות החופש של נשים, יפחיתו את שחיקתן הנפשית והפיזית ויביאו למימוש מלא של הזכויות שלהן כצרכניות של שירותים אלה. כל השינויים הללו יתאפשרו רק בזכות התארגנות מאסיבית בשיעורים שלא נצפו בישראל מעולם. שוק עבודה כזה מחייב עלייה דרמטית בשיעור העובדים המאורגנים בישראל, הכרה ציבורית בזכות לשוויון, בחופש ההתארגנות ובחירות השביתה ותמיכה מדינתית בהסדרים שיקלו על עובדים להתארגן לאורך זמן ובהתמדה, ללא רסנים משפטיים, בכל המשק ובפרט בשירותים החברתיים המופרטים. גם ביום שאחרי הניצחון נצטרך להמשיך להיאבק. אבל המאבקים שלנו לא יהיו רק מול המעסיק ולא רק מאבקי שכר לעובדים. המאבקים לא ינוהלו בבתי משפט בשפה מליצית ולא יוכרעו מעל לראשם של העובדים בחדרי חדרים בין פקידים לבין מנהלים בכירים. נבחרי ציבור לא יוכלו להתעלם מהדרישות של הציבור. השביתה לא תהיה אירוע מרוסן ומוגבל כי אם אירוע פוליטי המגשים זכות חוקתית של כל עובד. השבתת מקום העבודה תהיה הכלי של הקהילה הגדולה להפעיל את כוחה ולהשיג את דרישותיה. המאבקים שהעובדים ינהלו יהיו מול המעסיקים, הממשלה, העירייה וכל גוף שמחזיק במשאבים המשותפים, ויתקיימו על כל מטרה שהעובדים יחליטו שהגיע הזמן להיאבק עליה עד לקבלת מבוקשם. נציגי הציבור יהיו חייבים לפגוש את העובדים כדבר שבשגרה לשם ביצוע תפקידם. לא כטובה, לא לפנים משורת הדין ולא רק בסמוך לבחירות. ההכרעות ופתרונות המאבקים יתקבלו בהסכמה עם העובדות והעובדים. בעולם שבו אין עוד הפרדות חדות בין עובדים, מנהלים וקהילה או בין עבודה, פוליטיקה ופנאי והגשמה אישית - הסכמה ואינטרס משותף יהיו המובן מאליו. תמר, יעל ותם דמיינו את ישראל של 2030 במסגרת פרויקט "תמונת ניצחון" . עריכה: שני פייס. תמר, יעל ותם מכוח לעובדים מדמיינים ישראל שבה לעובדים יש כוח - ואיכשהו, החיים של כולנו נעשים טובים וקלים יותר תם פרומוביץ' יעל וולפנזון תמר אוחנה 1 במאי 2023 שתפו: حياة هادئة وتحقيق الذات؟ فقط من خلال حرية اضراب حقيقية חיים רגועים והגשמה עצמית? רק באמצעות חופש שביתה אמיתי תמר אוחנה 00:00 / 01:04 ​ تخيلوا الحياة اليومية في مجتمع أفضل. كل لقاء مع مقدمي الخدمات الاجتماعية - العاملين في مجال الرعاية والصحة والتعليم والرفاهية والنقل والتعليم العالي والبيئة وغير ذلك - يكون ممتعًا ومفيدًا لأن رواتبهم وحالتهم ورفاههم تتوافق مع قيمتها الاقتصادية وأهميتها بالنسبة لدائرة حياتنا جميعًا. استقامة ظهور العمال وإطالة أنفاسهم بسبب الاعتراف العادل بقيمتهم وتحديات عملهم، بسبب الأجر المناسب والمستدام. أي جودة عطاء وصبر ومهنية في العمل ترافق هذه الخطوة. في أيامنا هذه، العمل لدى الكثير منا هو الوقت الذي نوقف فيه حياتنا. في مكان العمل، تتأخر رغباتنا وتطورنا وعالمنا العاطفي ورغباتنا وإلهامنا وضميرنا "حتى نهاية اليوم". تُجبر أنفسنا كلها على الاختباء والتقلص مقابل راتب في نهاية الشهر. زملاؤنا في العمل هم أشخاص غرباء عنا يرتبط مصيرنا بهم بالصدفة ومصلحتنا المشتركة هي فقط مستوى الراتب. العمل ووقت الفراغ والسياسة هي قضايا بينها تمييز حاد، ونحن حريصون على عدم الخوض في القضايا الخلافية في مكان العمل وتركها للحيّز الاجتماعي بعد ساعات العمل. في عالم العمل في المستقبل، نحن – العمال والعاملات – سنكون أصحاب أعمالنا. ربما سيكون هناك مدراء ومديرات، لكننا سنختارهم. سيكون توزيع الموارد والأرباح بحيث نتمتع بشكل أساسي بثمار عملنا. سوف تتكيف تعريفات الوظائف لدينا مع قدراتنا ورغباتنا ووضعنا، وستتكيف مع التغييرات في كل هذه، لأن العمل لن يكون معادلاً للأموال التي أنتجناها لصاحب العمل. لن يكون عملنا طلبًا طويل الأجل تلقيناه من مدير ما، بموجب عقد لصالح الشركة والمساهمين. لن يكون تعريف الوظيفة شيئًا تلقيناه دون أن نكون قادرين على التأثير فيه وتكييفه مع التغييرات التي نمر بها مع الوقت والعمر. نحن، العمال والعاملات، سنشكل وظيفتنا ونكون أحرارًا في الانتقال من منصب إلى آخر، ومن مهنة إلى أخرى بطريقة محترمة تعترف بتغيراتنا بمرور الوقت. ستكون مهنتنا تعبيرًا عن اختيارنا لتعميق عملنا والحصول على مقابل مناسب. لن يقتصر المجتمع المرتبط بعملنا على مجتمع الموظفين فقط، ولن يقتصر على أولئك الذين يوظَّفون مباشرة من قبل صاحب العمل. سوف يختفي التمييز الثنائي بين الموظفين والعملاء، بين مقدمي الخدمة ومتلقي الخدمة، من الوجود. ستفقد استراتيجية "فرّق تسد" فعاليتها. وذلك لأن الموظفين سيكونون على اتصال مباشر ومتآزر مع المجتمع الذي يعيشون ويعملون فيه، ويعززون معًا القضايا المهمة لعامة الناس، بما في ذلك احتياجات الموظفين والمجتمع في الخدمات الاجتماعية مثل الصحة، التعليم والمواصلات والطب والرعاية. سيكون الحفاظ على البيئة وتطوير المجتمع هو الهدف الرئيسي. إن زيادة قيمة مهن الخدمة الاجتماعية، ومعظمها "ملون" باللون الوردي بسبب تدني الأجر بالنسبة لها، سيقلل من التمايز بين الجنسين في سوق العمل وعلاقات القوة بين الجنسين بشكل عام. ستؤدي التغييرات في الخدمات الاجتماعية المخصخصة، والتي ستؤدي في النهاية إلى الملكية العامة، إلى زيادة درجة حرية النساء، وتقليل استنزافهن نفسيًا وجسديًا، وتؤدي إلى حصولهم على كامل حقوقهن كمستهلكات لهذه الخدمات. كل هذه التغييرات لن تكون ممكنة إلا بفضل التنظيم المكثف في بشكل لم يسبق له مثيل في إسرائيل. يتطلب سوق العمل هذا زيادة كبيرة في نسبة العمال المنظمين في إسرائيل، والاعتراف العام بالحق في المساواة، وحرية تكوين الجمعيات واختيار الإضراب، ودعم الدولة للترتيبات التي ستسهل على العمال التنظم على المدى الطويل وبمثابرة، دون قيود قانونية، في كل القطاع العام وبشكل خاص في الخدمات الاجتماعية المخصخصة. حتى في اليوم التالي للانتصار، علينا مواصلة النضال. لكن نضالنا لن يكون فقط ضد صاحب العمل ولن يكون فقط ضد أجور الموظفين. لن يتم إدارة النضالات في المحاكم باللغة الرسمية ولن يتم البت فيها من فوق رؤوس العمال في الغرف والمكاتب بين المسؤولين وكبار المديرين. لن يتمكن المسؤولون المنتخبون من تجاهل مطالب الجمهور. لن يكون الإضراب حدثًا منضبطًا ومحدودًا، بل سيكون حدثًا سياسيًا يفي بالحق الدستوري لكل عامل. سيكون إغلاق مكان العمل أداة للجمهور الواسع لممارسة سلطته وتحقيق مطالبه. ستكون النضالات التي سيقودها العمال ضد أرباب العمل، والحكومة، والبلدية، وأي هيئة تمتلك الموارد المشتركة، وسيتم عقدها من أجل أي هدف يقرر العمال أنه حان الوقت للنضال من أجله حتى يحصلوا على ما يريدون. سيتم الزام ممثلي الجمهور بمقابلة الموظفين كإجراء روتيني من أجل أداء واجباتهم. ليس كتفضيل منهم، وليس من أجل تنفيذ القانون وليس لأن الانتخابات اقتربت. القرارات والحلول للنضالات سوف تتخذ بالاتفاق مع العمال والعاملات. في عالم لم يعد فيه فصل حاد بين الموظفين والمديرين والمجتمع أو بين العمل والسياسة وأوقات الفراغ والإنجاز الشخصي - سيكون الاتفاق والمصلحة المشتركة من الأمور المفهومة ضمنًا. يعمل الكتاب الثلاثة في منظمة العمال الديمقراطية "كوح لعوفديم (قوة للعمال)". تصوروا إسرائيل عام 2030 كجزء من مشروع "صورة النصر ". تمار أوحنا، هي رئيسة فرع المواصلات العامة في منظمة "كوح لعوفديم (قوة للعمال)" يعيل ولفنزون رئيسة فرع الرفاه والتعليم في منظمة "كوح لعوفديم (قوة للعمال)" تام بروموفيتش هو مدير تنظيم مهني في منظمة "كوح لعوفديم (قوة للعمال)" خيالنا دائمًا تحت القصف، مما يقضي تقريبًا على القدرة على التفكير في طرق أخرى للحياة. سالي وإيتامار يدعواننا إلى تخيل الانتصارات תם פרומוביץ' יעל וולפנזון תמר אוחנה 1.5.23 תמר אוחנה פרק מספר: 2 תמר אוחנה היא ראשת ענף תחבורה בארגון "כוח לעובדים". חום זה עניין פוליטי למנויים בלבד מה זה בכלל כלכלה פמיניסטית? למנויים בלבד מתי נזכה לרחף בטסלה שלנו מתחת לאדמה? למנויים בלבד מה היא קרן הארנונה בשבילי? למנויים בלבד سياسة الحر كفرصة للعدالة المناخية למנויים בלבד ما هو الاقتصاد النسوي? למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד انضموا لبرنامج الاشتراك الخاص بنا הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: קורת גג כזכות יסוד ודיור ללא מטרות רווח קורת גג כזכות יסוד ודיור ללא מטרות רווח דני גיגי 00:00 / 01:04 ​ עד לאחרונה, משבר הדיור היה אחת הבעיות הקשות ביותר שהתמודדנו איתה. במשך עשורים, מעמד הביניים והמעמדות הנמוכים נאנקו תחת מחירי הדיור הגבוהים. אבל היום, בשנת 2030, סוף סוף אפשר לברך על ניצחונו של הציבור הישראלי כשהממשלה החדשה מיישמת צעדים שאפתניים בתחום הדיור. ראשית, היא חוקקה את חוק יסוד זכויות חברתיות, שעיגן בין היתר את הזכות הבסיסית לקורת-גג. היה זה השלב הראשון בחילוץ שוק הדיור מ"מלתעות" בעלי ההון. וחשוב מכך: החוק אילץ את המדינה לטפל בבעיית הדיור גם במקומות שבהם אין רווח, אבל יש חובה מוסרית לדאוג לקורת-גג יציבה ובטוחה. השלב השני היה הקמת גופים חזקים ללא מטרות רווח, שלקחו על עצמם את משימת הבנייה והניהול של שוק הדיור החדש, תוך התבססות על עיריות ועמותות או על מודלים קיימים, כמו חברת "עמיגור" של ההסתדרות הציונית. בהמשך, הבטחנו הקצאה נאותה של קרקעות ותקציבים באמצעות חקיקה, שקבעה ש-60% מהקרקעות שמשווקות על ידי רשות מקרקעי ישראל יוקצו לדיור ציבורי ודיור ללא מטרות רווח. קבענו שכל פרויקט בנייה חדש יכלול הקצאה דומה. ואם זה לא מספיק, מדיניות הדיור החדשה של ישראל 2030 קובעת שחצי מההכנסות של רשות מקרקעי ישראל ממכירת קרקעות בשוק הפרטי יוקצו לבנייה ולתחזוק של דיור ציבורי. כל זה קרה כשהציבור הישראלי הבין שמחירי הדיור אינם תוצאה של כוחות הטבע. כבר כמעט שכחנו, אך במשך שנים הצליחו בעלי ההון להשתלט על שוק הדיור ולהתנהל כמונופול דורסני. הם לא עשו זאת לבדם. פוליטיקאים הבטיחו במשך שלושה עשורים ש"השוק החופשי" יוביל להורדת מחירים. בפועל, הממשלות שלהם רק קידמו את הקרטל של הבנקים ויזמי הנדל"ן על הקרקעות, בעודי אזרחי ישראל ממעמד הביניים והמעמדות הנמוכים הופקרו מאחור. במהלך העשורים האלה, כללו תכניות הדיור של הממשלות את אותה המדיניות בדיוק בלי יוצא מן הכלל – העברת קרקעות לבנקים וליזמי הנדל"ן. זה נעשה במודלים שונים תחת שמות נוצצים, אך בסופו של דבר התוצאה הייתה זהה: קרקעות ששייכות לכולנו הועברו לידי היזמים והבנקים, שגלגלו את העלויות לרוכשי הדירות ומכרו דירות במחירים מופקעים. כך היזמים התעשרו, הבנקים הרוויחו הון עתק וקופת המדינה המשיכה לגדול. אבל לסיפור הזה היה מפסידים: הרוב הגדול אזרחי ישראל, שלא היה להם מספיק כסף בשביל לרכוש דירה בעצמם. אזרחים אלה כללו משקי בית ממעמד הביניים עם משכנתאות מנופחות שהגיעו לפשיטת רגל, וחסרי הדירה שלא יכלו אפילו לחלום על דירה משלהם, בעוד הם בקושי מצליחים לעמוד בתשלומי השכירות המופקעים. בשלב מסוים, נמאס לאזרחי ישראל להיות בצד המפסיד של המשוואה. הם הבינו שהם לא סובלים מ"משבר" דיור, אלא ממדיניות מכוונת שנועדה להיטיב עם בעלי ההון בישראל. ההבנה הזאת הייתה גם המפתח לפתרון, מכיוון שאם הבעיה היא מדיניות ממשלתית – הפתרון חייב לעבור דרך מעבר למדיניות אחרת. במקום "נדל"ן" – התחלנו לדבר על קורת-גג. במקום "רווחים" – דרשנו דיור חברתי ללא מטרות-רווח. אמרו לנו שזה "חזון דמיוני", אבל הזכרנו להם שלא רק שזה מה שקורה בעולם – אלא שמדיניות דומה הונהגה ממש פה, בשנותיה הראשונות של המדינה. במדינות אירופה מבינים כיום את מה שהישראלים הבינו מאוחר מדי, ומתמקדים בפתרונות דיור מחוץ לשוק: לא סיוע בשכר דירה בשוק הפרטי, אלא דיור ציבורי. לא הטבות ליזמים ולבעלי ההון – אלא תמיכה בדיור ללא מטרות רווח המנוהל על ידי עמותות, עיריות ורשויות מקומיות. אחוז הדיור הציבורי באירופה עומד על 12% מסך כל הדירות (לעומת 2% בישראל), בנוסף למודלים רבים נוספים של דיור מסובסד ללא מטרות רווח (שכלל אינם קיימים אצלנו). אוסטריה היא דוגמה למדינה כזאת: 60% מהדירות בה הן ללא מטרות רווח, ו-20% הן דירות ציבוריות בניהול המדינה. אלה בדיוק הפתרונות הדרושים גם כאן. דמיינו שבישראל היו 300 אלף יחידות דיור ציבורי – השוות ל-12% מסך הדירות, כמו הממוצע באירופה. דמיינו היו עוד מאות אלפי דירות ללא מטרות רווח כנהוג במדינות רבות. במצב כזה – לא יהיה עוד "משבר דיור". מחירי הדיור יוכלו להמשיך לטפס, אך לכולם תהיה שמורה הזכות המעוגנת בחוק לקורת-גג, והממשלה תצטרך לדאוג שהיא אכן תמומש. מדינת ישראל כבר הוכיחה בעבר שהיא יודעת להנהיג פרויקטים שאפתניים של בנייה ציבורי�