top of page

הי, שם

נמצאו 1786 תוצאות עבור ""

  • פורופופופה - רוזה מדיה روزا ميديا

    פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: ​ פורופופופה קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ​ ​ קריאת השכמה 18.8.22 שתפו: פורופופופה פורופופופה קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ​ ! ​ קריאת השכמה 18 באוגוסט 2022 קריאת השכמה פרק מספר: 440 פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למה לסטודנטים באמריקה כל כך אכפת מישראל? למנויים בלבד הלסביות הסודיות הכי מפורסמות למנויים בלבד איך שוב פספסנו עסקת חטופים? למנויים בלבד איך סיכולים ממוקדים הפכו לאסטרטגיה הרשמית של צה"ל? למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • אמצעים לשינוי - רוזה מדיה روزا ميديا

    פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: ​ אמצעים לשינוי מה לעשות עכשיו 00:00 / 01:04 ​ ​ 19.7.21 שתפו: אמצעים לשינוי אמצעים לשינוי מה לעשות עכשיו 00:00 / 01:04 ​ ! ​ 19 ביולי 2021 מה לעשות עכשיו פרק מספר: 8a איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. למה לסטודנטים באמריקה כל כך אכפת מישראל? למנויים בלבד הלסביות הסודיות הכי מפורסמות למנויים בלבד איך שוב פספסנו עסקת חטופים? למנויים בלבד איך סיכולים ממוקדים הפכו לאסטרטגיה הרשמית של צה"ל? למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • להבין הגמוניה לעומק - רוזה מדיה روزا ميديا

    פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: ​ להבין הגמוניה לעומק מה לעשות עכשיו 00:00 / 01:04 ​ ​ 10.7.21 שתפו: להבין הגמוניה לעומק להבין הגמוניה לעומק מה לעשות עכשיו 00:00 / 01:04 ​ ! ​ 10 ביולי 2021 מה לעשות עכשיו פרק מספר: 7a איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. למה לסטודנטים באמריקה כל כך אכפת מישראל? למנויים בלבד הלסביות הסודיות הכי מפורסמות למנויים בלבד איך שוב פספסנו עסקת חטופים? למנויים בלבד איך סיכולים ממוקדים הפכו לאסטרטגיה הרשמית של צה"ל? למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • דמיינו שאפשר לעצור את המירוץ - רוזה מדיה روزا ميديا

    פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: تخيلوا أنه من الممكن أن نوقف السباق דמיינו שאפשר לעצור את המירוץ יאלי השש 00:00 / 01:04 צילום: Eve Orea في وقت ما، حوالي عام 2023، تمكنا من إيقاف الركض الجنوني نحو نهايتنا. حتى ذلك الحين، كان مبدأ الاقتصاد الذي لا يتزعزع هو النمو - فالدولة النامية كانت تعتبر دولة تتمتع بالصحة والازدهار، وبدون نمو كانت الدولة في حالة ركود، وحتى في أزمة اقتصادية. ولكن من أجل "النمو" كل عام، كان علينا أن نزيد باستمرار حجم النشاط الاقتصادي الذي يتم قياسه: لإنتاج المزيد من السلع - الأسلحة وأجهزة الكمبيوتر والعلكة أو بطاقات المعايدة. سيكون الأمر نفسه لو كانت البضائع للحرب أو السلام أو الشفاء أو القتل. ونتيجة لذلك، نمت بصمتنا الكربونية بلا حدود وعمقت الاستقطاب بين الشركات التي "نمت" وتلك التي "لم تنمو". علمتنا مارلين وارنج، الخبيرة الاقتصادية السياسية وذات الرؤية، قبل نصف قرن أن معدلات النمو لدينا تأخذنا إلى الهاوية. فالكنز الطبيعي الذي يبقى على حاله لا يزيد النمو، بينما القضاء عليه بشكل منهجي كما في حالة البحر الميت على سبيل المثال يدل على ازدهار المجتمع. ومن بين هذه الممارسات الحيوية في حياتنا - القلق، وإلغاء الوقت اللطيف مع الأصدقاء، ومرافقة الشخص الذي يطلب التوجيه في مدينة غريبة، وإعداد الحساء لأحد أفراد الأسرة الباردة - كل النشاطات الصغيرة التي نقوم بها، وخاصة خلال اليوم، لا يتم تسجيلها فقط في مؤشرات النمو المقبولة، بل إنها تصبح عبئًا عندما نسعى للبقاء على قيد الحياة في النظام الاقتصادي الحالي. يجب أن يقال، على مر السنين، تآكلت قدرتنا على التعبير عن الحب من خلال أفعال غير هادفة، وخاصة من خلال الأفعال التي تستغرق وقتًا. لكننا تمكنا إيقاف ذلك. أدى العنف المتصاعد والظواهر المناخية المتطرفة والشراكة النسوية النادرة بين النساء، وخاصة بين النساء الفلسطينيات والشرقيات والنساء المثليات وغيرهن، إلى جمع أجزاء أخرى من المجتمع للجلوس حول الطاولة والاتفاق معًا على الإبطاء. لقد أبطأنا الاقتصاد، ووضعنا سقفاً لإمكانية تراكم رأس المال، وتعاوننا مع مجموعات في جميع أنحاء الشرق الأوسط والعالم وخلقنا بدائل. لقد فهمنا أنه في العقود القادمة ستكون التحديات المناخية هي التي ستقود التحركات في منطقتنا. أكثر من أي وقت مضى، سيتعين علينا العمل معًا لضمان إمكانية وجودنا - القدرة على زراعة الطعام وشرب الماء واستنشاق الهواء. يتطلب العمل معًا الثقة – ومن أجل الثقة يجب العمل. ولتمكين الثقة، كان علينا أن نتبنى إجراءات حكومية تمنع تراكم الكثير من السلطة في أيدي أولئك الذين لديهم مصالح أيديولوجية أو مادية. بدأنا بفصل الدين عن الدولة. أصبح هذا مهمًا بشكل خاص بسبب سيطرة الاتجاهات التبشيرية التي أرست في الأديان المختلفة الجوانب القوية بدلاً من تلك التي تعطي معنى وتمكن من احترام الآخرين. واصلنا تحويل الدولة إلى دولة لجميع مواطنيها، لضمان عدم الاستيلاء على السكان باسم الأفكار القومية. قمنا ببناء الإجراءات التي مكنت الشراكة المدنية في عمليات صنع القرار. لكن المستقبل ممكن فقط مع الاعتراف بالماضي. لذلك، أنشأنا لجان الحقيقة والمصالحة في جميع أنحاء البلاد، وتم الاعتراف أخيرًا بالجماعات التي عانت من الاضطهاد لسنوات عديدة. علمنا أنه لا يمكننا الحديث عن العدالة دون الحديث أولاً عن الاعتراف بالقمع والتمييز، والاعتراف بتاريخنا المشترك، المشبع بالعنف، ليس فقط بين الفلسطينيين واليهود، ولكن أيضًا بين الشرقيين والأشكناز، وبين الرجال النساء، وبين المثليين ومغايري الجنس، السود والبيض وغيرهم. وما زلنا نتعلم طوال الوقت كيف نسمح للثقافات والانتماءات القومية المختلفة بالعيش معًا في إطار مشترك لنا جميعًا. ونتعلم من جديد كيف نتحدث، وخلال هذه العملية، ولدت "نحن" جديدة على أساس التقارب لهذا الإطار المشترك. "نحن" التي لا تطالبنا بكل شيء ولا تستعبدنا لمصلحة أي أقلية أو أغلبية. كانت إحدى الخطوات التي دفعتنا إلى حد كبير في محاولة إبطاء الاقتصاد هي إدراك أن الهوية المحلية – المدنية أو الريفية أو المناطقية - ليست شيئًا صغيرًا، وأنه يجب على المرء الاستثمار في الاقتصاد المحلي والسياسة المحلية. في العقود القادمة، ستحدث أهم السياسات على المستوى المحلي، ولهذا قمنا بتطوير برامج دراسة المواطنة التي لا تتعامل فقط مع العلاقة بين المواطن\ة والدولة، ولكن أيضًا مع السلطات المحلية، ومع مختلف طرق بناء مجتمع خير. في كل عام يمر، نعيد اكتشاف مدى مساعدة السياسات النسوية القلقة في أن نصبح مجتمعًا يتمتع بوقت أقل خطيًا، وهو مجتمع أقل عجلة لاكتشاف النهاية. إن تقسيم التكاليف الجماعية لعدد قليل على موارد الأراضي الشاسعة سمح لنا، بدوره، بحل مشكلة الإسكان، الذي أصبح في متناول الجميع، مع الحد من قدرة الأفراد على التحكم في أجزاء كبيرة من السوق. أثبتت المباني الخضراء أيضًا أنها أرخص، وتحتوي الوحدات السكنية الآن على خيارات التدفئة والتبريد التي تستخدم الحد الأدنى من الطاقة الملوثة. يختلف البشر عن بعضهم البعض، وبينهم احتياجاتهم مختلفة ومتنوعة. لهذا كان من المهم بالنسبة لنا إنشاء خيارات متنوعة لبناء مجتمع، وقبل كل شيء، حرية التنقل بين المجتمعات المختلفة. أصبحت الأماكن العامة ملكًا للجميع مرة أخرى، ولم يعد من الممكن لمجتمع واحد فقط التحكم في هذه المساحة. تم إعطاء المصالح المختلفة مكانًا في هذا الحيز بناءً على معايير تم بناؤها بالإجماع في عملية طويلة، ولكنها مفيدة وخيرة. كانت حرية التنقل بين المجتمعات أمرًا بالغ الأهمية بشكل خاص للنساء وأفراد مجتمع الميم، ولكن في الحقيقة، هذه الحرية ضرورية لهم جميعًا. في رحلة الحياة الطويلة، يمكن للهوية أن تتغير أو تتطور أو تتعمق أو تتوسع، والسماح بذلك أيضًا جزء من مسؤوليتنا الاجتماعية. كنتيجة لكل هذه العمليات، بدأ الاقتصاد في التباطؤ، بالمعنى الأفضل للكلمة، وأعطينا جميعًا مزيدًا من الوقت. الوقت في الحياة اليومية - لإنشاء العلاقات، والاعتناء بأنفسنا، والاعتناء بالآخرين - والوقت الذي تستغرقه الموارد الطبيعية للشفاء، وتنقية الهواء، وأن ينظم المجتمع نفسه في اقتصاد نسوي. لقد مُنحنا الوقت للاعتراف بالأخطاء التي ارتكبناها، والأخطاء التي أرتكبت بحقنا، وللتخطيط معًا للإجراءات التي من شأنها أن تسمح بالعدالة والتعافي. يالي تخيلت إسرائيلي عام 2030 ضمن مشروع " صورة النصر " تحرير: يعيل دراير - شيلا يالي هشاش، تشرح أن اقتصادنا من الممكن أن يكون نسوي: أن يمكننا من الحياة، أن نشفى وأن نحلم بدلًا من السعي وراء النمو יאלי השש 23.5.23 שתפו: דמיינו שאפשר לעצור את המירוץ דמיינו שאפשר לעצור את המירוץ יאלי השש 00:00 / 01:04 צילום: Eve Orea מתישהו, סביב שנת 2023, הצלחנו לעצור את ריצת האמוק אל הסוף. עד אז העיקרון הבלתי מעורער של הכלכלה היה הצמיחה - מדינה צומחת נחשבה למדינה בריאה ומשגשגת, וללא צמיחה המדינה הייתה במיתון, ואפילו במשבר כלכלי. אבל על מנת "לצמוח" מדי שנה, היינו צריכים להגדיל כל הזמן את היקפי הפעילות הכלכלית שנמדדה: ליצור עוד סחורות – נשק, מחשבים, מסטיקים או כרטיסי ברכה. זה היה היינו הך אם הסחורות היו לצורכי מלחמה או שלום, ריפוי או הריגה. כתוצאה, גדלה טביעת הפחמן שלנו ללא הפוגה והעמיקה את הקיטוב בין החברות ש"צמחו" לאלו ש"לא צמחו". מרילין וורינג, כלכלנית פוליטית ואשת חזון, לימדה אותנו כבר לפני חצי מאה שמדדי הצמיחה שלנו לוקחים אותנו אל התהום. אוצר טבע שנותר בשלמותו לא מגדיל את הצמיחה, בעוד שחיסולו השיטתי, כמו במקרה של ים המלח, למשל, מעיד על שגשוגה של החברה. ובתוך אלו, פרקטיקות שחיוניות לחיינו – דאגה, ביטול זמן נעים עם חברות, ללוות אדם המבקש הדרכה בעיר שזרה לו, להכין מרק לבת משפחה מקוררת - כל הפעולות הקטנות שאנו עושים, ובעיקר עושות, במהלך היום, לא רק שאינן נרשמות במדדי הצמיחה המקובלים, אלא שהן הופכות למעמסה כשאנו מבקשות לשרוד את השיטה הכלכלית הקיימת. צריך לומר, לאורך השנים נשחקה היכולת שלנו לבטא אהבה באמצעות פעולות בלתי תכליתיות, ובעיקר באמצעות פעולות שלוקחות זמן. אבל הצלחנו לעצור. האלימות הגואה, מופעי האקלים הקיצוניים ושותפות פמיניסטית נדירה בין נשים, ובמיוחד בין נשים פלסטיניות ומזרחיות, קוויריות ואחרות, הביאה יחד גם את יתר חלקי החברה לשבת מסביב לשולחן, ולהסכים ביחד להאט. האטנו את הכלכלה, שמנו תקרה לאפשרות לצבור הון, שיתפנו פעולה עם קבוצות ברחבי המזרח התיכון ובעולם ויצרנו אלטרנטיבות. הבנו שבעשורים הבאים האתגרים האקלימיים יהיו אלו שיניעו את המהלכים באזורנו. יותר מתמיד, נצטרך לעבוד יחד כדי להבטיח את אפשרות קיומנו - את היכולת לגדל מזון, לשתות מים, לנשום אויר. עבודה יחד דורשת אמון – ועל אמון צריך לעבוד. כדי לאפשר אמון, היינו צריכים לאמץ פרוצדורות מדינתיות שימנעו צבירה גדולה מדי של כוח בידי בעלי אינטרסים אידיאולוגיים או חומריים. התחלנו מלהפריד את הדת מהמדינה. זה נעשה חשוב במיוחד עקב השתלטות של מגמות מיסיונריות שמיסדו בדתות השונות את ההיבטים הכוחניים במקום את אלו שמעניקים משמעות ומאפשרים כבוד לזולת. המשכנו בהפיכת המדינה למדינת כל אזרחיה, כדי להבטיח שלא תהיה השתלטות על אוכלוסיות בשם רעיונות לאומיים. בנינו פרוצדורות שאיפשרו שותפות אזרחית בתהליכי קבלת החלטות. אבל עתיד אפשרי רק עם הכרה בעבר. לכן, הקמנו ועדות אמת ופיוס ברחבי הארץ וקבוצות שסבלו מדיכוי רב שנים זכו סוף סוף להכרה. ידענו שלא נוכל לדבר על צדק בלי לדבר קודם על הכרה בדיכוי ובפריבילגיה, הכרה בהיסטוריה המשותפת שלנו, שהייתה רוויה באלימות, לא רק בין פלסטינים ויהודים, אלא גם בין מזרחים ואשכנזים, גברים ונשים, סטרייטים וקווירים, שחורים ולבנים, ועוד ועוד ועוד. ואנחנו ממשיכות/ים ללמוד כל הזמן איך לאפשר לתרבויות וזיקות לאומיות שונות לחיות יחד במסגרת המשותפת לכולנו. אנחנו לומדות/ים מחדש איך לדבר, ותוך כדי כך, נולד "אנחנו" חדש שמבוסס על זיקה למסגרת משותפת זו. "אנחנו" שלא תובע מאיתנו את כל כולנו ולא משעבד אותנו לטובת מיעוט או רוב כלשהו. אחד הצעדים שקידם אותנו מאד בניסיון להאט את הכלכלה היה להבין שזהות מקומית – עירונית, כפרית או מחוזית – היא לא דבר של מה בכך, ושיש להשקיע בכלכלה מקומית ובפוליטיקה מקומית. בעשורים הבאים הפוליטיקה החשובה ביותר תתרחש ברמה המקומית, ולכן פיתחנו תכניות ללימוד אזרחות שעוסקות לא רק ביחסים שבין האזרח/ית למדינה, אלא גם ביחסים עם הרשויות המקומיות, ובאופנים שונים של בניית קהילה מיטיבה. כל שנה שעוברת אנחנו מגלות מחדש עד כמה פוליטיקה פמיניסטית של דאגה מסייעת לנו להפוך לחברה עם זמן פחות לינארי, כזה שפחות ממהר לגלות את הסוף. פירוק הבעלויות הקולקטיביות של מעטים על משאבי קרקע עצומים אפשר לנו, בתורו, לפתור את בעיית הדיור, שהפך בר השגה לכולן/ם, תוך צמצום יכולתם של יחידים לשלוט על נתחים גדולים בשוק. הבנייה הירוקה התבררה אף היא כזולה יותר, ושיכוני דיור משותפים מכילים עתה אפשרויות חימום וצינון שעושות שימוש מזערי באנרגיה מזהמת. יצורים אנושיים שונים זה מזה, והצרכים שלהם שונים ומגוונים. לכן היה לנו חשוב ליצור אפשרויות מגוונות לבניית קהילה, ובעיקר, את התנועה החופשית בין הקהילות השונות. המרחבים הציבוריים חזרו להיות שייכים לכל, ויותר לא ניתן היה לקהילה אחת בלבד לשלוט במרחב זה. האינטרסים השונים, קיבלו מקום במרחב זה על סמך קריטריונים שנבנו בקונצנזוס בתהליך ארוך ומייגע, אבל מועיל ומיטיב. החופש לנוע בין קהילות היה קריטי במיוחד עבור נשים ולהטב"ק, אבל למען האמת, חופש זה נחוץ לכולן/ם. במסע החיים הארוך, זהות יכולה להשתנות, להתפתח, להעמיק או להתרחב, ולאפשר את זה – זה גם חלק מהאחריות החברתית שלנו. כתוצאה מכל התהליכים הללו, המשק החל להאט, במובן הכי טוב של המילה, ואנחנו, כולנו כחברה, קיבלנו עוד זמן. זמן ביומיום – ליצור יחסים, לדאוג לעצמנו, לטפל בזולת – וזמן למשאבי הטבע להחלים, לאויר להתנקות, לחברה להתארגן לתוך כלכלה פמיניסטית. קיבלנו זמן להכיר בעוולות שעשינו, ובעוולות שנגרמו לנו, ולתכנן ביחד את הפעולות שיאפשרו צדק וריפוי. יאלי דמיינה את ישראל של 2030 במסגרת פרוייקט " תמונת נצחון ". עריכה: יעל דרייר-שילה. יאלי השש מסבירה שהכלכלה שלנו יכולה להיות פמיניסטית: לאפשר לנו לחיות, להחלים ולחלום במקום לרדוף אחרי צמיחה יאלי השש 23 במאי 2023 יאלי השש פרק מספר: 10 ד"ר יאלי השש היא היסטוריונית ופעילה פמיניסטית, וראש התוכנית ללימודי מגדר וקרימינולוגיה במכללת אור יהודה למה לסטודנטים באמריקה כל כך אכפת מישראל? למנויים בלבד הלסביות הסודיות הכי מפורסמות למנויים בלבד איך שוב פספסנו עסקת חטופים? למנויים בלבד איך סיכולים ממוקדים הפכו לאסטרטגיה הרשמית של צה"ל? למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • صرخة أم - רוזה מדיה روزا ميديا

    פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: ​ صرخة أم فيديوهات روزا 00:00 / 01:04 ​ ​ فيديوهات روزا 30.9.21 שתפו: صرخة أم صرخة أم فيديوهات روزا 00:00 / 01:04 ​ ! ​ فيديوهات روزا 30 בספטמבר 2021 فيديوهات روزا פרק מספר: 2 חדשות, דיווחים וסדרת כתבות על יוקר המחיה הכל בסרטונים קצרים שמתמקדים בנושא, מסקרים את האירועים ושמים זרקור על נושאים שונים בחברה הערבית. למה לסטודנטים באמריקה כל כך אכפת מישראל? למנויים בלבד הלסביות הסודיות הכי מפורסמות למנויים בלבד איך שוב פספסנו עסקת חטופים? למנויים בלבד איך סיכולים ממוקדים הפכו לאסטרטגיה הרשמית של צה"ל? למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • 111- (LIVE) מאבק הסגל הזוטר نضال الطاقم التدريسيّ الحديث - רוזה מדיה روزا ميديا

    פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: ​ 111- (LIVE) מאבק הסגל הזוטר نضال الطاقم التدريسيّ الحديث קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ​ ​ 18.10.20 שתפו: 111- (LIVE) מאבק הסגל הזוטר نضال الطاقم التدريسيّ الحديث 111- (LIVE) מאבק הסגל הזוטר نضال الطاقم التدريسيّ الحديث קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ​ ! ​ 18 באוקטובר 2020 קריאת השכמה פרק מספר: 111 פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למה לסטודנטים באמריקה כל כך אכפת מישראל? למנויים בלבד הלסביות הסודיות הכי מפורסמות למנויים בלבד איך שוב פספסנו עסקת חטופים? למנויים בלבד איך סיכולים ממוקדים הפכו לאסטרטגיה הרשמית של צה"ל? למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • דוקטרינת החלם - רוזה מדיה روزا ميديا

    פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: ​ דוקטרינת החלם קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ​ ​ קריאת השכמה 3.11.23 שתפו: דוקטרינת החלם דוקטרינת החלם קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ​ יובל אונגר וסתו גרסטל מנסות להבין אם מדיניות הממשלה יותר טיפשית או מרושעת, ולמי אכפת מ-240 החטופים? ​ קריאת השכמה 3 בנובמבר 2023 קריאת השכמה פרק מספר: 574 פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למה לסטודנטים באמריקה כל כך אכפת מישראל? למנויים בלבד הלסביות הסודיות הכי מפורסמות למנויים בלבד איך שוב פספסנו עסקת חטופים? למנויים בלבד איך סיכולים ממוקדים הפכו לאסטרטגיה הרשמית של צה"ל? למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • 091- כמה תשלומים? كم قسط؟ - רוזה מדיה روزا ميديا

    פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: ​ 091- כמה תשלומים? كم قسط؟ קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ​ ​ 29.8.20 שתפו: 091- כמה תשלומים? كم قسط؟ 091- כמה תשלומים? كم قسط؟ קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ​ ! ​ 29 באוגוסט 2020 קריאת השכמה פרק מספר: 91 פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למה לסטודנטים באמריקה כל כך אכפת מישראל? למנויים בלבד הלסביות הסודיות הכי מפורסמות למנויים בלבד איך שוב פספסנו עסקת חטופים? למנויים בלבד איך סיכולים ממוקדים הפכו לאסטרטגיה הרשמית של צה"ל? למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • גמר גביע הדמוקרטיה - רוזה מדיה روزا ميديا

    פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: ​ גמר גביע הדמוקרטיה קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ​ ​ קריאת השכמה 26.12.22 שתפו: גמר גביע הדמוקרטיה גמר גביע הדמוקרטיה קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ​ גם אנחנו החלטנו לנסות להסביר את נושא 'פסקת ההתגברות' דרך עולם הכדורגל, אבל הגענו לתובנות קצת שונות. ​ קריאת השכמה 26 בדצמבר 2022 קריאת השכמה פרק מספר: 486 פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למה לסטודנטים באמריקה כל כך אכפת מישראל? למנויים בלבד הלסביות הסודיות הכי מפורסמות למנויים בלבד איך שוב פספסנו עסקת חטופים? למנויים בלבד איך סיכולים ממוקדים הפכו לאסטרטגיה הרשמית של צה"ל? למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • דרך חדשה - רוזה מדיה روزا ميديا

    פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: ​ דרך חדשה קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ​ ​ קריאת השכמה 5.7.22 שתפו: דרך חדשה דרך חדשה קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ​ ! ​ קריאת השכמה 5 ביולי 2022 קריאת השכמה פרק מספר: 423 פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למה לסטודנטים באמריקה כל כך אכפת מישראל? למנויים בלבד הלסביות הסודיות הכי מפורסמות למנויים בלבד איך שוב פספסנו עסקת חטופים? למנויים בלבד איך סיכולים ממוקדים הפכו לאסטרטגיה הרשמית של צה"ל? למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • קורת גג כזכות יסוד ודיור ללא מטרות רווח - רוזה מדיה روزا ميديا

    פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: السقف كحق أساسي والإسكان بدون أهداف ربحية קורת גג כזכות יסוד ודיור ללא מטרות רווח דני גיגי 00:00 / 01:04 ​ حتى قبل وقت قريب، كانت أزمة السكن واحدة من أصعب المشاكل التي واجهناها. لعقود من الزمان، كانت الطبقات المتوسطة والدنيا تعاني من ارتفاع أسعار المساكن. لكن اليوم، في عام 2030، يمكننا أخيرًا أن نهنئ بانتصار الجمهور الإسرائيلي حيث تنفذ الحكومة الجديدة إجراءات طموحة في قطاع الإسكان. أولاً، سن القانون الأساسي للحقوق الاجتماعية، الذي كرس، من بين أمور أخرى، الحق الأساسي في الحصول على سقف (مسكن). كانت هذه هي الخطوة الأولى في إنقاذ سوق الإسكان من "فكي" الرأسماليين. والأهم من ذلك: أن القانون أجبر الدولة على التعامل مع مشكلة الإسكان حتى في الأماكن التي لا يوجد فيها ربح، ولكن هناك التزام أخلاقي بتوفير سقف مستمر وآمن . أما المرحلة الثانية فتمثلت في إنشاء كيانات قوية غير ربحية أخذت على عاتقها مهمة بناء وإدارة سوق الإسكان الجديد، مع الاستناد إلى البلديات والجمعيات أو النماذج القائمة، مثل شركة "عميغور" التابعة للمنظمة الصهيونية. . لاحقًا، ضمننا التخصيص المناسب للأراضي والميزانيات من خلال التشريع، الذي نص على تخصيص 60٪ من الأراضي التي يتم تسويقها من قبل سلطة أراضي إسرائيل للإسكان العام والإسكان غير الهادف للربح. قررنا أن كل مشروع بناء جديد سيتضمن تخصيصًا مشابهًا. وإذا لم يكن ذلك كافيًا، فإن سياسة الإسكان الجديدة في إسرائيل لعام 2030 تنص على أن نصف دخل سلطة أراضي اسرائيل من بيع الأراضي في السوق الخاص سيخصص لبناء وصيانة المساكن العامة. كل هذا حدث عندما أدرك الجمهور الإسرائيلي أن أسعار المساكن ليست نتيجة قوى طبيعية. كدنا ننسى، ولكن لسنوات تمكن الرأسماليون من السيطرة على سوق الإسكان والتصرف باحتكار شديد. لم يفعلوا ذلك بمفردهم. وعد السياسيون لمدة ثلاثة عقود بأن "السوق الحرة" ستؤدي إلى انخفاض الأسعار. من الناحية العملية، قامت حكوماتهم فقط بالترويج وبدعم كارتل البنوك ومبادري العقارات على الأراضي، بينما تُرك المواطنون الإسرائيليون من الطبقات الوسطى والدنيا في الخلف. خلال هذه العقود، تضمنت برامج الإسكان الحكومية نفس السياسة تمامًا دون استثناء - نقل الأراضي إلى البنوك ومبادري العقارات. وقد تم ذلك في نماذج مختلفة بأسماء براقة، ولكن في النهاية كانت النتيجة واحدة: أرض بملكنا جميعًا نُقلت إلى شركات العقارات والبنوك، الذين ضاعفوا التكاليف وباعوا الشقق وباعوا الشقق بأسعار باهظة، وهكذا أصبح رجال الأعمال بمجال العقارات أكثر ثراءً، وحققت البنوك ثروة ضخمة واستمرت خزائن الدولة في النمو. لكن هذه القصة كان فيها خاسرين: الغالبية العظمى من المواطنين الإسرائيليين، الذين لم يكن لديهم ما يكفي من المال لشراء شقة بأنفسهم. كان من بين هؤلاء المواطنين أسر من الطبقة الوسطى ذات قروض عقارية متضخمة وصلت إلى الإفلاس، والذين لا يملكون شقق ولم لم يتمكنوا حتى من الحلم بامتلاك شقتهم الخاصة، بينما بالكاد تمكنوا من تلبية مدفوعات الإيجار الباهظة. في مرحلة معينة، سئم مواطنو إسرائيل من كونهم في الجانب الخاسر من المعادلة. أدركوا أنهم لا يعانون من "أزمة" الإسكان، ولكن من سياسة متعمدة تهدف إلى إفادة الرأسماليين في إسرائيل. كان هذا الفهم أيضًا مفتاح الحل، لأنه إذا كانت المشكلة تتعلق بسياسة حكومية - يجب أن يمر الحل من خلال الانتقال إلى سياسة أخرى. فبدلاً من "العقارات" - بدأنا نتحدث عن سقف. وبدلاً من "الأرباح" - طالبنا بإسكان اجتماعي غير هادف للربح. قيل لنا إنها كانت "رؤية خيالية"، لكننا ذكرناهم أن هذا ليس فقط ما يحدث في العالم - ولكن تم تطبيق سياسة مماثلة هنا، في السنوات الأولى لإقامة دولة إسرائيل. تدرك الدول الأوروبية الآن ما أدركه الإسرائيليون بوقت متأخر، وهي تركز على حلول الإسكان خارج السوق: ليس المساعدة في الإيجار في السوق الخاصة، ولكن الإسكان العام. لا يعود بالفائدة على رواد الأعمال والرأسماليين - بل هو دعم للإسكان غير الربحي الذي تديره الجمعيات والبلديات والسلطات المحلية. تبلغ نسبة المساكن العامة في أوروبا 12٪ من جميع الشقق (مقارنة بـ 2٪ في إسرائيل)، بالإضافة إلى العديد من نماذج الإسكان المدعوم غير الربحي (غير الموجودة هنا على الاطلاق). تعتبر النمسا مثالاً على دولة كهذه: 60٪ من الشقق فيها غير هادفة للربح، و 20٪ هي شقق عامة تديرها الدولة. هذه هي بالضبط الحلول المطلوبة هنا أيضًا. تخيل أنه يوجد في إسرائيل 300 ألف وحدة سكنية عامة - أي ما يعادل 12٪ من العدد الإجمالي للشقق، كما هو الحال في المتوسط ​​في أوروبا. تخيل أن هناك مئات الآلاف من الشقق غير الهادفة للربح كما هو معتاد في العديد من البلدان. في مثل هذه الحالة - لن يكون هناك المزيد من "أزمة السكن". قد تستمر أسعار المساكن في الارتفاع، ولكن سيكون لكل فرد الحق القانوني في الحصول على سقف فوق رأسه، وسيتعين على الحكومة التأكد من تحقيق ذلك بالفعل. لقد أثبتت دولة إسرائيل في الماضي أنها تعرف كيف تقود مشاريع طموحة للبناء العام والإسكان العام الواسع. هذا هو بالضبط المكان الذي نحتاج إلى العودة إليه: سياسة تحدد الأهداف الاجتماعية، وتتولى زمام الأمور وتضمن أن يكون هناك سقف فوق رؤوس جميع المواطنين. هذا ما سيبدو عليه انتصارنا. داني غيغي هو الرئيس التنفيذي لمنتدى الإسكان العام، وهي منظمة جامعة لمجموعات مدنية تعمل على ترميم الإسكان العام كأداة مركزية في الحد من الفقر متعدد الأجيال. وقد تصور إسرائيل 2030 كجزء من مشروع " صورة النصر ". المحرر: ايلون توهار. أردنا تخيل سياسة إسكان تضع احتياجاتنا في المركز وليس أرباح رؤوس الأموال، لذلك تخيل داني غيغي الأمر بالنسبة. لكن ليس علينا أن تحلم عندما يمكننا التعلم ببساطة من أوروبا - وأيضًا من تجربة إسرائيل السابقة דני גיגי 4.5.23 שתפו: קורת גג כזכות יסוד ודיור ללא מטרות רווח קורת גג כזכות יסוד ודיור ללא מטרות רווח דני גיגי 00:00 / 01:04 ​ עד לאחרונה, משבר הדיור היה אחת הבעיות הקשות ביותר שהתמודדנו איתה. במשך עשורים, מעמד הביניים והמעמדות הנמוכים נאנקו תחת מחירי הדיור הגבוהים. אבל היום, בשנת 2030, סוף סוף אפשר לברך על ניצחונו של הציבור הישראלי כשהממשלה החדשה מיישמת צעדים שאפתניים בתחום הדיור. ראשית, היא חוקקה את חוק יסוד זכויות חברתיות, שעיגן בין היתר את הזכות הבסיסית לקורת-גג. היה זה השלב הראשון בחילוץ שוק הדיור מ"מלתעות" בעלי ההון. וחשוב מכך: החוק אילץ את המדינה לטפל בבעיית הדיור גם במקומות שבהם אין רווח, אבל יש חובה מוסרית לדאוג לקורת-גג יציבה ובטוחה. השלב השני היה הקמת גופים חזקים ללא מטרות רווח, שלקחו על עצמם את משימת הבנייה והניהול של שוק הדיור החדש, תוך התבססות על עיריות ועמותות או על מודלים קיימים, כמו חברת "עמיגור" של ההסתדרות הציונית. בהמשך, הבטחנו הקצאה נאותה של קרקעות ותקציבים באמצעות חקיקה, שקבעה ש-60% מהקרקעות שמשווקות על ידי רשות מקרקעי ישראל יוקצו לדיור ציבורי ודיור ללא מטרות רווח. קבענו שכל פרויקט בנייה חדש יכלול הקצאה דומה. ואם זה לא מספיק, מדיניות הדיור החדשה של ישראל 2030 קובעת שחצי מההכנסות של רשות מקרקעי ישראל ממכירת קרקעות בשוק הפרטי יוקצו לבנייה ולתחזוק של דיור ציבורי. כל זה קרה כשהציבור הישראלי הבין שמחירי הדיור אינם תוצאה של כוחות הטבע. כבר כמעט שכחנו, אך במשך שנים הצליחו בעלי ההון להשתלט על שוק הדיור ולהתנהל כמונופול דורסני. הם לא עשו זאת לבדם. פוליטיקאים הבטיחו במשך שלושה עשורים ש"השוק החופשי" יוביל להורדת מחירים. בפועל, הממשלות שלהם רק קידמו את הקרטל של הבנקים ויזמי הנדל"ן על הקרקעות, בעודי אזרחי ישראל ממעמד הביניים והמעמדות הנמוכים הופקרו מאחור. במהלך העשורים האלה, כללו תכניות הדיור של הממשלות את אותה המדיניות בדיוק בלי יוצא מן הכלל – העברת קרקעות לבנקים וליזמי הנדל"ן. זה נעשה במודלים שונים תחת שמות נוצצים, אך בסופו של דבר התוצאה הייתה זהה: קרקעות ששייכות לכולנו הועברו לידי היזמים והבנקים, שגלגלו את העלויות לרוכשי הדירות ומכרו דירות במחירים מופקעים. כך היזמים התעשרו, הבנקים הרוויחו הון עתק וקופת המדינה המשיכה לגדול. אבל לסיפור הזה היה מפסידים: הרוב הגדול אזרחי ישראל, שלא היה להם מספיק כסף בשביל לרכוש דירה בעצמם. אזרחים אלה כללו משקי בית ממעמד הביניים עם משכנתאות מנופחות שהגיעו לפשיטת רגל, וחסרי הדירה שלא יכלו אפילו לחלום על דירה משלהם, בעוד הם בקושי מצליחים לעמוד בתשלומי השכירות המופקעים. בשלב מסוים, נמאס לאזרחי ישראל להיות בצד המפסיד של המשוואה. הם הבינו שהם לא סובלים מ"משבר" דיור, אלא ממדיניות מכוונת שנועדה להיטיב עם בעלי ההון בישראל. ההבנה הזאת הייתה גם המפתח לפתרון, מכיוון שאם הבעיה היא מדיניות ממשלתית – הפתרון חייב לעבור דרך מעבר למדיניות אחרת. במקום "נדל"ן" – התחלנו לדבר על קורת-גג. במקום "רווחים" – דרשנו דיור חברתי ללא מטרות-רווח. אמרו לנו שזה "חזון דמיוני", אבל הזכרנו להם שלא רק שזה מה שקורה בעולם – אלא שמדיניות דומה הונהגה ממש פה, בשנותיה הראשונות של המדינה. במדינות אירופה מבינים כיום את מה שהישראלים הבינו מאוחר מדי, ומתמקדים בפתרונות דיור מחוץ לשוק: לא סיוע בשכר דירה בשוק הפרטי, אלא דיור ציבורי. לא הטבות ליזמים ולבעלי ההון – אלא תמיכה בדיור ללא מטרות רווח המנוהל על ידי עמותות, עיריות ורשויות מקומיות. אחוז הדיור הציבורי באירופה עומד על 12% מסך כל הדירות (לעומת 2% בישראל), בנוסף למודלים רבים נוספים של דיור מסובסד ללא מטרות רווח (שכלל אינם קיימים אצלנו). אוסטריה היא דוגמה למדינה כזאת: 60% מהדירות בה הן ללא מטרות רווח, ו-20% הן דירות ציבוריות בניהול המדינה. אלה בדיוק הפתרונות הדרושים גם כאן. דמיינו שבישראל היו 300 אלף יחידות דיור ציבורי – השוות ל-12% מסך הדירות, כמו הממוצע באירופה. דמיינו היו עוד מאות אלפי דירות ללא מטרות רווח כנהוג במדינות רבות. במצב כזה – לא יהיה עוד "משבר דיור". מחירי הדיור יוכלו להמשיך לטפס, אך לכולם תהיה שמורה הזכות המעוגנת בחוק לקורת-גג, והממשלה תצטרך לדאוג שהיא אכן תמומש. מדינת ישראל כבר הוכיחה בעבר שהיא יודעת להנהיג פרויקטים שאפתניים של בנייה ציבורית ודיור ציבורי נרחב. לשם בדיוק אנחנו צריכים לחזור: מדיניות שמציבה יעדים חברתיים, לוקחת את המושכות לידיה ומבטיחה שתהיה קורת-גג לכל האזרחים. ככה ייראה הניצחון שלנו. דני גיגי דמיין את ישראל 2030 במסגרת פרויקט "תמונת ניצחון" . ערך: אילון טוהר. רצינו לדמיין מדיניות דיור שמעמידה במרכז את הצרכים שלנו ולא את הרווחים של בעלי ההון, אז דני גיגי דמיין אחת בשבילנו. אבל לא חייבים לחלום כשאפשר פשוט ללמוד מאירופה – וגם מניסיון העבר של ישראל דני גיגי 4 במאי 2023 דני גיגי פרק מספר: 6 דני גיגי הוא מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, ארגון-גג של קבוצות אזרחיות הפועלות לשיקום הדיור הציבורי ככלי מרכזי בצמצום העוני הרב-דורי. למה לסטודנטים באמריקה כל כך אכפת מישראל? למנויים בלבד הלסביות הסודיות הכי מפורסמות למנויים בלבד איך שוב פספסנו עסקת חטופים? למנויים בלבד איך סיכולים ממוקדים הפכו לאסטרטגיה הרשמית של צה"ל? למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • ביקור ביידן - רוזה מדיה روزا ميديا

    פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: ​ ביקור ביידן קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ​ ​ קריאת השכמה 10.7.22 שתפו: ביקור ביידן ביקור ביידן קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ​ ! ​ קריאת השכמה 10 ביולי 2022 קריאת השכמה פרק מספר: 425 פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למה לסטודנטים באמריקה כל כך אכפת מישראל? למנויים בלבד הלסביות הסודיות הכי מפורסמות למנויים בלבד איך שוב פספסנו עסקת חטופים? למנויים בלבד איך סיכולים ממוקדים הפכו לאסטרטגיה הרשמית של צה"ל? למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד ​ למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

חיפוש באתר

bottom of page