הר עיבל (הר הקללה) הוא עוד נקודה אקראית שהממשלה החליטה להתנחל בה. למה הוא נקרא גם הר השמחה? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 5 - עוד קללה לאוסף שתפו: סגולה 23 באוקטובר 2025 פרק 5 - עוד קללה לאוסף סגולה 00:00 / 01:04 הר עיבל (הר הקללה) הוא עוד נקודה אקראית שהממשלה החליטה להתנחל בה. בפרק ננסה להבין איך זה קרה, ולמה כבר שנים יש מי שמתעקש לקרוא למקום הזה הר השמחה. פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. הפודקאסט הוא חלק ממערך התקשורת ״רוזה מדיה״. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 5 פרק מספר סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

חבר מערכת ומגיש הפודקסט קריאת השכמה אסף יקיר

תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה תום אלפיה תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. לתוכן ישן יותר של תום אלפיה

לפיד רוצה מיליון ישראלים בהייטק. מה רע? הכל. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הון לא אנושי שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 10 באפריל 2022 הון לא אנושי קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 391 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

רדיפה פוליטית, השתלטות על אגודות, תרגילים משפטיים, וכסף שהולך לקמפיינים יקרים - מה קורה בהתאחדות הסטודנטים הארצית? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו כך אלחנן פלהיימר מוביל השתלטות ימנית על מוסדות הסטודנטים בישראל רדיפה פוליטית, השתלטות על אגודות, תרגילים משפטיים, וכסף שהולך לקמפיינים יקרים - מה קורה בהתאחדות הסטודנטים הארצית? שתפו: מעין גלילי 16 ביולי 2024 כך אלחנן פלהיימר מוביל השתלטות ימנית על מוסדות הסטודנטים בישראל מעין גלילי 00:00 / 01:04 קרדיט לצילום: יואב אלון CC BY-SA 4. "אם היה משהו ממנו פחדו ממשלות ברחבי העולם, זה היה אחדות הסטודנטים. כי הסטונדטים הם בעלי השכלה, ידע, רצון, ויכולת לעשות שינוי ומהפכות. אבל זה? זה היה פעם. היום התאחדות הסטודנטים נראית קצת אחרת". כך קריין כוכב הרשת סמיון גרפמן סרטון תדמית לאגודת הסטודנטים של הקריה האקדמית אונו שפורסם באוקטובר 2018. הסרטון נפתח בקטעים מתוך מחאות סטודנטים שונות ברחבי העולם על רקע קריינותו של גרפמן, וממשיך למונטאז' של פעילויות שונות של אגודת הסטודנטים של אונו, עם דגש מיוחד על מסיבות בריכה והופעות. האופן בו הסרטון שם ללעג את ההיסטוריה של תנועות סטודנטים מהפכניות, לטובת "ימי שיא" ודאגה שטחית לצרכי הסטודנטים, מתאים ליחסים שיש לרוב ציבור הסטודנטים בישראל עם הגופים המייצגים אותם - אגודות הסטודנטים וההתאחדות הארצית. לא ברור אם אפילו הסטודנטים המעורבים פוליטית באופן יחסי התייחסו לגופים אלה כבעלי משמעות פוליטית - לפחות עד לתקופה האחרונה, בה עלו פעולותיה הפוליטיות של התאחדות הסטודנטים הארצית לסדר היום הציבורי. זאת למרות שהאגודות וההתאחדות הם גופים גדולים וחזקים מאוד, המייצגים מאות אלפים ומחזיקים בתקציב של מליוני שקלים. בסרטון מופיע שוב ושוב אלחנן פלהיימר, שכיהן אז כיושב ראש אגודת הסטודנטים של אונו והיום מכהן כיושב ראש התאחדות הסטודנטים הארצית. נראה שהמאפיינים של הסרטון הזה מסכמים היטב את הצורה והתוכן של פועלו פלהיימר בהתאחדות הסטודנטים: ייצוג א-פוליטי לכאורה של הסטודנטים, מוגש בפיו של גרפמן בעל עמדות הימין, לצד מתן מקום מרכזי לפלהיימר עצמו ולדמותו. בנוסף, סביב הסרטון מצאנו מה שנראה כמו התנהלות בעייתית סביב הקשר בין פלהיימר לגרפמן, ועל כך בהמשך. אכן, פלהיימר מקפיד להשתמש ברטוריקה א-פוליטית - הוא משתמש ב ביטויים כמו "זה לא ימין ושמאל" כדי להסביר את פעולותיו, גם כשהן פוליטיות וימניות במפגיע, ובראיונות הוא הצהיר בעבר שההתאחדות בהובלתו "היא לא בכיס של אף מפלגה". אך הדה-פוליטיזציה לכאורה של ההתאחדות, היא למעשה פוליטיזציה ימנית בוטה למדי, אותה פלהיימר מעביר בהצלחה את ההתאחדות מאז שנבחר. פלהיימר הוא איש ימין מובהק, ואף יצר, לפי התחקיר שלנו, שיתופי פעולה קרובים לאורך השנים עם פוליטיקאים בולטים מהימין. תהליכים אלה הגיעו לשיאם סביב הצעת החוק ל"פיטורי סגל אקדמי בשל הסתה או תמיכה בטרור והפחתת תקציב" שעברה בכנסת בקריאה טרומית בשבוע שעבר. חרף הצהרותיו של פלהיימר, התאחדות הסטודנטים היא ארגון פוליטי לכל דבר ועניין - היא מייצגת מאות אלפי סטודנטים ומחזיקה בתקציב שנתי של מיליונים ובנכסים בשווי מאות מיליוני שקלים. לכן, טבעי ואף חיובי שהגורמים בתוכה ישאפו לקידום תפיסת עולם ושיהיו בעלי אינטרסים ושאיפות פוליטיים משלהם. עם זאת, פלהיימר מבצע פוליטיזציה זו באופן מניפולטיבי, במסווה של א-פוליטיות, וכחלק מכך, מהתחקיר שלנו עלה כי השיטות בהן הוא נקט הן בעייתיות מאוד מבחינה דמוקרטית ומבחינת מנהל תקין. תחקיר זה מתחקה אחר הדרכים בהן פלהיימר ביסס את כוחו ואת כוח הימין בהתאחדות הסטודנטים הארצית, ואחר הפעולות בעלות האופי הפוליטי-ימני בהן נקט עם הכוח שצבר. החוק להשתקת האקדמיה ביום רביעי עברה בהצעה טרומית בכנסת הצעת חוק ל"פיטורי סגל אקדמי בשל הסתה או תמיכה בטרור והפחתת תקציב", אותה ההתאחדות הארצית ופלהיימר מקדמים. ההצעה לוותה בקמפיין ציבורי בעלות מאות אלפי שקלים מכספי התאחדות הסטודנטים, במסגרתו נתלו שלטי חוצות עם ציטוטים של "תמיכה בטרור" מצד מרצים. מגוון גורמים בציבור הסטודנטים כבר מתחו ביקורת על הצעת החוק, ובכלל זה פעילים בהתאחדות ובאגודות הסטודנטים שצוטטו בהרחבה ב כתבה של גוף התקשורת "שומרים" שהתפרסמה בדה מארקר לפני כשבוע. זו הצעה שעיקרה נסיון השתקה של מרצים וסטודנטים שחורגים מקווים פוליטיים נזילים מאוד - למשל "שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", באמצעות פיטורי מרצים ושלילת תארים מסטודנטים, כמו גם שלילת מימון ממוסדות אקדמיים שאינם נוקטים באמצעים אלה. למעשה, הצעת החוק תאפשר לממשלה לפגוע בחופש האקדמיה ובחופש הביטוי כראות עיניה. ההצעה לוותה במכתב תמיכה שפרסמה התאחדות הסטודנטים, שעליו היו חתומים כמעט כל המוסדות האקדמיים החברים בהתאחדות - מלבד שלושה שביקשו שלא להיות חתומים עליו. מאוחר יותר, יושבי ראש אגודות סטודנטים של מוסדות נוספים הסירו את חתימתם על המכתב, בטענה שהוא פורסם כחתום בשמם מראש, בהתראה קצרה מדי שלא אפשרה להם להסיר את חתימתם לפני הפרסום. קידום של נסיונות השתקה פוליטיים של מרצים וסטודנטים, כמו גם שימוש בטקטיקות מפוקפקות מסוג זה כדי להבטיח תמיכה במהלכיו, צפו פעמים רבות בהתנהלותו של פלהיימר בתחקיר שערכנו. היסטוריה בעייתית, רדיפות פוליטיות - וקשרים לפוליטיקאים מהימין אלחנן פלהיימר הוא בנו של חבר המועצה לשעבר בעיריית פתח תקווה, יעקב פלהיימר. הוא עסק בפעילות פוליטית לאורך שנים לפני שהגיע להתאחדות הסטודנטים הארצית - ב-2017 הוא החל לכהן כיושב ראש אגודת הסטודנטים של הקריה האקדמית אונו. במהלך כהונה זו פלהיימר התערב בזירות פוליטיות שונות, וסביב פעילותו התפרסמו מספר שערוריות זעירות. בבחירות לעיריית פתח תקווה ב-2018, הוא הריץ רשימת צעירים בשם "תכל'ס", שלא נכנסה לבסוף לעירייה. הרשימה הצהירה על תמיכה בראש העיר המכהן דאז איציק ברוורמן, שבו תמך גם אביו של פלהיימר. כחלק מהקמפיין של "תכל'ס", הוגרלו כרטיסי טיסה למצטלמים בקלפי עם פתק ההצבעה של הרשימה, צעד בעייתי שחוקיותו הוטלה בספק. במספר סרטוני פרסומת לקמפיין של "תכל'ס" השתתפו גם כוכבי הרשת סמיון גרפמן ודניס צ'רקוב. השניים נשכרו גם על ידי אגודת הסטודנטים של אונו לסדרת סרטוני פרסום - כולל הסרטון שפתח את המאמר. לפי מקור עמו שוחחנו באונו, השניים נשכרו בשכר גבוה במיוחד עבור האגודה - יותר מ150,000 שקלים. לפי הגורם, הם נשכרו במשכורת גבוהה כל כך כדי לתגמל אותם על ההשתתפות בקמפיין לעירייה, שהתרחש מעט לאחר מכן. מסמכים משפטיים שמצאנו מזכירים כי פלהיימר הואשם בכך בהתכתבויות פנימיות של אגודת הסטודנטים באונו. לקראת הבחירות לכנסת במרץ 2019, פלהיימר הוביל את מטה הצעירים של מפלגת "הימין החדש", מפלגת הימין בהובלת נפתלי בנט ואיילת שקד שלא עברה את אחוז החסימה באותה מערכת בחירות. פלהיימר אף צולם ל סרטון בנושא פעילותו בקמפיין שפורסם ב-ynet. עם זאת, לפי מקור שהיה מעורב בהתאחדות הסטודנטים בשנים האחרונות, כאשר פלהיימר החל לכהן בתפקידו בהתאחדות הארצית הוא מצא שותפים פוליטיים אחרים, ועמד בעיקר בקשר קרוב עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בהמשך, יחסיו עם סמוטריץ' עלו על שרטון. לפי המקור, סמוטריץ' אכזב את פלהיימר כאשר לא הכניס לתקציב המדינה לשנת 2023 מימון לנושאים הקשורים לתמיכה בסטודנטים, להם פלהיימר ציפה. בעקבות כך, פלהיימר הוביל יציאה לקמפיין ארצי יקר בשם "סטודנט = 0" שמחה נגד תקציב המדינה, על כך שהכיל "0" שקלים לסטודנטים. לפי אותו מקור, כיום פלהיימר מקורב לגורמים בליכוד, ובייחוד לחבר הכנסת אופיר כץ שהגיש את הצעת החוק להשתקת המרצים, ולשר החינוך יואב קיש. מעט לאחר כניסתו של פלהיימר להתאחדות הסטודנטים הארצית, רבים ממועסקי באגודה הוחלפו, ובפרט נשכר ייעוץ משפטי חדש. מספר עורכי דין ממשרד "תל צור ושות'" הובילו את הייעוץ והייצוג המשפטיים של התאחדות הסטודנטים מאז, ביניהם יניב בר זיק, מיכל גלר וטל שפירא. "תל צור ושות'" הוא משרד עורכי דין גדול, שייצג, בין השאר, את ראש הממשלה נתניהו בענייניו המשפטיים ואת תא"ל גל הירש . יובל ריבלין, שכיהן כיו"ר אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית עד לפני מספר חודשים, והיה חבר בועד המנהל של התאחדות הסטודנטים, אמר ש"הייתה תחושה בקרב הצד שהתנגד לאלחנן, שאי אפשר לסמוך על הייעוץ המשפטי כי הוא תמיד בצד שלו ותמיד נותן לו אופציות מילוט". פלהיימר התקשה עם חופש הביטוי באקדמיה לאורך כל כהונתו, והקפיד לגנות ביטויים לאומיים פלסטיניים בקמפוסים בראיונות בתקשורת וברשתות החברתיות. במרץ 2022, התאחדות הסטודנטים פרסמה הצהרה ברשתות החברתיות המגנה את החלטת בג"ץ לאלץ את המדינה להעניק את פרס ישראל לחוקר עודד גולדרייך. גולדרייך נבחר לקבל את פרס ישראל על ידי ועדת הפרס, אך שר החינוך דאז יואב גלנט סירב להעניקו בשל עמדותיו הפוליטיות, ובפרט בגלל תמיכתו בהחרמת אוניברסיטת אריאל. גם התאחדות הסטודנטים ציינה את התמיכה בחרם על אוניברסיטת אריאל כסיבה להתנגדותה להענקת הפרס, ופלהיימר אף התראיין בנושא לכלי תקשורת שונים. לפי מקור שהיה חבר אז בועד המנהל של התאחדות הסטודנטים, הפוסט של ההתאחדות בנושא עלה ללא דיון במוסדות ההתאחדות, מה שגרר התרעמות מצד חברים שונים בועד המנהל - אך הפוסט לא נמחק. לאחר אירועי השביעי באוקטובר ופריצת המלחמה בעזה, התאחדות הסטודנטים בהובלת פלהיימר תרמה את חלקה להתמודדות עם התקופה הקשה, באמצעות קמפיין נגד סטודנטים "תומכי טרור", והקמת "קו חם", שבו סטודנטים יכלו לדווח על מקרים של "תמיכה בטרור". ריבלין תיאר את היוזמה הזו כ-"התעסקות עקרה בפופוליזם ימני, שלא היה לה קשר לדברים שבאמת היו חשובים בסיטואציה של פרוץ המלחמה". ה"קו החם" שהקימה התאחדות הסטודנטים הצטרף לשורת מקרים של שיימינג ואף הליכים מוסדיים מצד מוסדות אקדמיים נגד סטודנטים פלסטינים, על בסיס התבטאויות ברשתות החברתיות. מעט מאוד מהמקרים הללו הובילו בסופו של דבר להשעיה של התלמידים על בסיס "תמיכה בטרור". דמוקרטיה באגודות הסטודנטים? כדי להגדיל את כוחו במוסדות ההתאחדות הארצית, נראה שפלהיימר שואף לבנות כוח באגודות הסטודנטים של המוסדות האקדמיים השונים. שוב, זוהי שאיפה לגיטימית כשלעצמה, אך התמונה שנוצרת נראית כמו השתלטות שיטתית על אגודות סטודנטים ברחבי הארץ, באופן המקשה על המתחרים של פלהיימר ושותפיו להתמודד מולם באופן דמוקרטי. כמה מקורות המעורים בפוליטיקה של אגודות הסטודנטים הצביעו על עורך הדין אסף ביטון כדמות מפתח בתהליך בניית הכוח של פלהיימר באגודות. ביטון הוא עורך דין ותיק בתחום אגודות הסטודנטים, ששימש כיועץ המשפטי של אגודת הסטודנטים של הקריה האקדמית אונו כאשר פלהיימר נכנס לתפקיד כיו"ר האגודה, ב-2017. לפי גורם מאונו, בין ביטון ופלהיימר נוצר חיבור אישי טוב בתקופה זו. לפי המידע שמצאנו, נראה שביטון מסייע לשותפים פוליטיים של פלהיימר באגודות השונות לשמור על כוחם, בין השאר באמצעות תרגילים משפטיים הפוגעים בדמוקרטיה באגודות. לפי אתר "גיידסטאר", היום ביטון לוקח חלק בייעוץ המשפטי של לפחות 11 אגודות ברחבי הארץ. נראה שנוכחותו של אסף ביטון כיועץ משפטי באגודה היא סימן מזהה חזק לשותפות עם פלהיימר. כך למשל, בנובמבר האחרון נערכה בנשיאות סדרת הצבעות שנויה במחלוקת בנוגע להעברת כ-10 מיליון שקלים לצרכים שונים, לכאורה לצרכי הסטודנטים שעלו בעקבות פרוץ המלחמה. בהצבעות אלה, קרוב לכל האגודות בהן ביטון מייעץ הצביעו בעד הצעתו של פלהיימר, ורק אחת מהאגודות הללו - סמינר הקיבוצים - התנגדה. גם בהצבעות שנויות במחלוקת אחרות מפת ההצבעה הייתה דומה - כמו במינויה של גלי קינסליך, בת זוגו של ראש עיריית ראשון לציון ומנהלת המטה שלו, לדירקטוריון של חברת בת חדשה שההתאחדות הקימה. לקראת סוף 2021, עם כניסתו של פלהיימר לתפקיד יו"ר ההתאחדות הארצית, אגודות הסטודנטים בסמינר הקיבוצים ובמרכז האקדמי למשפט ועסקים סבלו מקשיים כלכליים. התאחדות הסטודנטים הארצית מחזיקה קרן סיוע לאגודות עבור מקרים כאלה, ולכן ההתאחדות בהובלת פלהיימר התערבה בנעשה בשתי האגודות. בחודשים שלאחר מכן, שתי האגודות הללו החלו להעסיק את ביטון כיועץ משפטי. פלהיימר אף הזכיר בדיון שנערך בועד המנהל של התאחדות הסטודנטים, שכחלק מהטיפול במצב הכלכלי הקשה של המרכז האקדמי למשפט ועסקים הוא "הצמיד" לאגודה ייעוץ משפטי חדש. גורם שהיה חבר באגודת הסטודנטים של המרכז האקדמי למשפט לעסקים בזמנו, אישר בפנינו שביטון נכנס כיועץ המשפטי של האגודה במסגרת הסיוע שקיבלה מההתאחדות הארצית. תפקיד הייעוץ המשפטי באגודות הוא עוצמתי למדי - היועץ המשפטי משתתף בדרך כלל בועדת הבחירות, ולוקח חלק מרכזי בכתיבת כללי הבחירות בתקנון האגודה. דוגמא לשימוש שביטון עשה בתפקיד ניתן למצוא במקרה של ה"בחירות" שנערכו ב-2023 באגודה של מכללת קיי, מכללה לחינוך בבאר שבע. ב-2022 עמוד הפייסבוק של האגודה הכריז בחגיגיות על שינוי שם האגודה ל"אגודת הסטודנטים והסטודנטיות" של המכללה, לצד חידוש התקנון בעזרתו של ביטון. תקנון האגודה דורש שהמועמדים לראשותה יכהנו בתפקיד באגודת הסטודנטים במשך חצי שנה קודם לבחירות. מאחר שקבלה לתפקידים שונים באגודה תלויה לחלוטין בנבחריה הנוכחיים, סעיף זה מאפשר להם לשלוט ביכולת של מתחרים פוטנציאלים להתמודד. מאחר שההתמודדות היא ברשימות בהובלת מועמד לראשות האגודה, מתאפשרת כך פסילת רשימות מתחרות שלמות. ואכן, הרשימה בהובלת הנציגים המכהנים - שהעומד בראשה נוהג להצביע עם פלהיימר - נבחרה באופן אוטומטי. לפי פעיל בפוליטיקה הסטודנטיאלית הארצית, מקרה דומה התרחש גם בבחירות אגודת הסטודנטים של מכללת בית ברל בשנה שעברה. בבית ברל, גם שם היועץ המשפטי הוא ביטון, שיטת הבחירות שונתה בסמוך לבחירות כך שמתחריה של היו"רית המכהנת ענת גלפמן התקשו להתארגן בזמן ולהרשם לבחירות, והיא נבחרה באופן אוטומטי. מקרה נוסף התרחש בבחירות לאגודת הסטודנטים של מכללת עמק יזרעאל ב2023, שם ביטון מתואר בפרוטוקולים של המכללה מהתקופה בתור "עורך דין האגודה". בבחירות אלה, רשימה שלמה - "תכל'ס" בהובלת אייל פרץ, שביקשה להתחרות ברשימה המכהנת "אחל'ה" נפסלה. ועדת הבחירות טענה שקיבלה פנייה אנונימית ממועמד מרשימת "תכל'ס", שטען כי שמו הוגש כמועמד ללא הסכמתו - לכאורה זיוף חתימה. על בסיס טענה זו, שמעולם לא פורטה, נפסלה הרשימה כולה - מה שעזר לרשימה המהכנת להבחר פעם נוספת. המקרה במכללת קיי, שכלל פגיעה בוטה יחסית בדמוקרטיה באגודת הסטודנטים, הגיע לבית המשפט, שהחליט לא להתערב. כמה מהמרואיינים שלנו סיפרו שלבתי המשפט יש קושי מסויים עם אגודות הסטודנטים - גופים שאמורים להיות מייצגים ודמוקרטיים, שרשומים כעמותות - ולכן התערבות בתי המשפט בענייניהן לא מוסדרת לחלוטין. פעולותיהם של בעלי הברית של פלהיימר באגודות הסטודנטים הגיעו לבתי המשפט גם במקרים נוספים. ב-2023, בחירות באגודת הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה התקיימו מבלי שקיומן פורסם, למעט - לטענת האגודה - בכרזה אחת שתלייתה צולמה במקום בודד בקמפוס. מאחר שהמועמדים המכהנים ושותפיהם היו היחידים שידעו על קיום הבחירות, הם נבחרו באופן אוטומטי. גם במקרה זה בחרו בתי המשפט לא להתערב, ולהסתפק בכרזה הבודדת כראייה לעמידה בכללי פרסום הבחירות המצויינים בתקנון האגודה. יו"רית האגודה של אוניברסיטת חיפה בזמן אותן בחירות, סיוון קורן, נבחרה בהמשך להיות סגניתו של פלהיימר בהתאחדות הארצית ונחשבת לבעלת ברית פוליטית שלו. שוחחנו עם מספר גורמים שהעריכו כי שפלהיימר הסכים לתמוך בקורן לתפקיד סגנית היו"ר, בתמורה לכך שתחזיר את האגודה של אוניברסיטת חיפה להתאחדות הסטודנטים הארצית, לאחר שעזבה אותה כמה שנים קודם לכן. מקרים אחרים כללו התערבות של פלהיימר ובעלי בריתו הפוליטיים בבחירות לאגודות שונות באמצעים שאינם משפטיים. לפי פעיל בפוליטיקה הסטודנטיאלית הארצית עמו שוחחנו, בבחירות ליושב ראש האגודה של האוניברסיטה העברית מוקדם יותר השנה פלהיימר שוחח עם חברי מועצה ימנים במטרה לשכנע אותם להצביע באופן שתואם את האינטרסים שלו. מהלך זה נתפס כהתערבות חריגה ובוטה מצד יו"ר ההתאחדות הארצית בענייני האגודה. בנוסף, מספר גורמים בפוליטיקה הסטודנטיאלית הארצית סיפרו לנו על אירועים חריגים בבחירות לאגודה במכללת גליל מערבי, שכללו הרשמה ללימודים במכללה של סטודנטית מאוניברסיטת חיפה, שאינה לומדת בגליל מערבי, כדי להתמודד נגד היו"רית המכהנת. בנוסף, קיבלנו מידע לפיו לקראת הבחירות היו"רית המכהנת הוצפה בשיחות טלפון ממספרים שיווקיים ואחרים - ככל הנראה מספרה הופץ ונרשם בשירותים שונים במטרה להטריד ולהציק לה. הגורמים עימם שוחחנו העריכו שההתערבות נעשתה במטרה לבחור יו"ר חדש, שיתאים לאינטרסים של פלהיימר וקורן. איפה הכסף? אחת הסוגיות שזכו ל תהודה הציבורית הרחבה ביותר סביב פעולותיו של פלהיימר בהתאחדות הסטודנטים, היא מכירת מניות איסתא ביוני 2022. התאחדות הסטודנטים הארצית החזיקה עד אותו זמן בכ-20% ממניות איסתא, שרובן נמכרו בתהליך מזורז בהובלת פלהיימר, שהוצג כתהליך חירום בעקבות הזדמנות חד פעמית ובת חלוף שהופיעה. לאחר המכירה, פורסם בתקשורת שהיא התבצעה במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק. מדובר באובדן של עשרות מיליוני שקלים לציבור הסטודנטים, והתהודה הציבורית הובילה לדו"ח שחיבר מבקר התאחדות הסטודנטים בנוגע להתנהלות מסביב למכירה. לפי הדו"ח, ולפי גורם איתו שוחחנו בנושא שנכח בחלק מהישיבות, פרטים לגבי המכירה הוצגו באופן מטעה לחברי הועד המנהל של התאחדות הסטודנטים על ידי נציגי חברת החיתום פועלים אי.בי.אי, שתיווכה את העסקה. למשל, מניות איסתא הוצגו כבלתי סחירות, בעוד שזמן קצר לאחר המכירה שוויין עלה ואיסתא נכנסה למדד תל אביב 90. בנוסף, פועלים אי.בי.אי טענה אל מול הועד המנהל שהמכירה הוצעה לכמה רוכשים פוטנציאליים מוסדיים מלבד קרן פניקס, שרכשה את המניות. לעומת זאת, דו"ח המבקר מצא כי טענה זו לא עולה בקנה אחד עם עדויותיהם של כמה מהרוכשים הפוטנציאלים להם, לפי פועלים אי.בי.אי, הוצעה המכירה. מדוע יצא פלהיימר למהלך בזק כזה, שבו הפסיד ציבור הסטודנטים כסף רב? לפי פרסומים בתקשורת מהתקופה, פלהיימר התעניין במכירת איסתא מרגע כניסתו לתפקיד בהתאחדות הארצית. גורם שהיה חבר בנשיאות התאחדות הסטודנטים עמו שוחחנו העריך כי אחת המטרות של מהלך זה הייתה לספק לפלהיימר כסף נזיל, שבו יוכל להשתמש למטרותיו - למשל, לקידום קמפיינים פוליטיים יקרים. לפי אותו גורם, נעשה שימוש במשאבים אלה כאשר התאחדות הסטודנטים יצאה לקמפיין "סטודנט שווה 0". אם כך, גם הקמפיין הציבורי הנוכחי בעלות מאות אלפי שקלים נגד מרצים "תומכי טרור" הוא המשך של מהלך זה - שכן המימון לקמפיין אמור, לפחות באופן הצהרתי, להגיע משארית המימון של קמפיין "סטודנט שווה 0" בו לא נעשה שימוש. את התמונה המלאה של השימוש בכספים שנכנסו ממכירת איסתא, קשה למצוא - כיוון שתקציב התאחדות הסטודנטים הארצית לא מפורסם לציבור מאז 2021, אז נכנס פלהיימר לתפקיד. זאת למרות בשנים שקדמו לכך, תקציב ההתאחדות פורסם באופן סדיר באתר ההתאחדות. מקרה אחר של העברת תקציבים גדולים באופן שנראה לא תקין, התרחש סביב ההצבעה על העברת עשרה מיליוני שקלים לצרכים שונים בעקבות מלחמת חרבות ברזל. בהצבעה אחת הצביעו חברי נשיאות ההתאחדות על שורת העברות כספים שנויות במחלוקת, לצד מטרות שנמצאות בקונצנזוס, כמו הקמת מרכזי חוסן לצרכי הסטודנטים במלחמה, וגם כספים שיועדו לשימוש האגודות שלהם האגודות ציפו תקופה ארוכה. בין השאר, התאחדות הסטודנטים העבירה כסף רב לתנועת חב"ד בקמפוס, מה שכוסה בהרחבה בתחקיר "שומרים". לתנועה אמנם יש נוכחות בקמפוסים זה שנים רבות, אך לפי מספר גורמים עמם שוחחנו מההתאחדות, שיתוף הפעולה איתם התהדק מאז כניסתו של פלהיימר לתפקיד. בנוסף, צורת חלוקת התקציבים לאגודות שונתה באופן שנותן העדפה לאגודות הסטודנטים הבינוניות בגודלן, עליהן מבוסס מרבית כוחו הפוליטי של פלהיימר, על חשבון האגודות הקטנות והגדולות. אותה הצבעה גם עברה ברוב של 50%, במקום ברוב של שני שליש הדרוש לפי התקנון. על רקע זה, כמה מאגודות הסטודנטים שהתנגדו למהלך יצאו לתביעה נגד התאחדות הסטודנטים הארצית. כך אלחנן פלהיימר מוביל השתלטות ימנית על מוסדות הסטודנטים בישראל התמונה שמצטיירת מכל זאת היא מטרידה. נראה שפלהיימר הצליח בתוך שנים מועטות יחסית, להגדיל את כוחו ואת כוח הימין בהתאחדות באופן אפקטיבי מאוד. אכן, עצם השאיפה לצבירת כוח פוליטי וקידום של עמדות אידיאולוגיות באגודת הסטודנטים, היא לגיטימית. אך פלהיימר עושה זאת באצטלה כוזבת של א-פוליטיות, שהופכת את המהלך כולו למניפולטיבי. האצטלה הא-פוליטית מגבירה את הצורך בשימוש בשיטות בעייתיות מבחינה דמוקרטית, שכן פלהיימר לא יכול להצהיר, כפשוטו, על תפיסותיו וקשריו ולקדם אותם. הסיפור של התאחדות הסטודנטים הארצית מראה פעם נוספת, שכשמקום שאמור להיות אחד הגופים הפוליטיים העוצמתיים ביותר מרוקן לאורך שנים מתוכן - מתפנה בו מקום לגורמים הפוליטיים הבעייתים ביותר. נותר לנו לייחל ופעול למען לפוליטיקה סטודנטיאלית אחרת, שבאמת דואגת לסטודנטים ולאינטרסים שלהם, בהסתכלות רחבה וארוכת טווח. עריכה: יובל אונגר סייעה בהכנת התחקיר: סתו גרסטל מעין גלילי הוא סטודנט וחבר מערכת "רוזה מדיה". תגובות: מ התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית נמסר בתגובה: "התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית פועלת במרץ לקידום האינטרסים של כלל הסטודנטים בישראל. אנו גאים בפעילותנו הענפה, שנועדה לשפר את תנאי הלימוד והזכויות של ציבור הסטודנטים, ולספק מענה לצרכים העולים מהשטח. בכל הנוגע להתנהלות העמותה ההתאחדות עומדת בכל הוראות החוק והמנהל התקין ופועלת באופן דמוקרטי בהתאם להחלטות שמתקבלות ברוב קולות באסיפה הכללית, לאחר דיונים מעמיקים, היוועצות עם גורמי מקצוע ובאישור הגורמים המוסמכים. הטענות אשר מוצאות בכתבה משוללות כל יסוד ואחיזה במציאות ואף עשויות להימצא כלשון הרע והוצאת דיבה. העמותה מבצעת ביקורת פנימית וחיצונית באופן תדיר וככל שידרש, הטענות יבחנו באמצעות גופי הביקורת הפנימיים והחיצוניים של העמותה. אנו מודים לכלל הסטודנטים והסטודנטיות על האמון שהם נותנים בנו ונמשיך לפעול בנחישות ובשקיפות למענם ולמען קידום מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל". מ פזית כהן, יו"ר אגודת הסטודנטים של המרכז האקדמי למשפט ועסקים מאז סוף 2022 נמסר: "החל מהיותי יו״ר האגודה, האגודה יצאה מכל חובותיה וניתן להיווכח בכך ע״י אישור ניהול תקין שמתקבל מדי שנה. אני לא מכירה את ההתבטאויות של אלחנן בוועד המנהל מאחר ואני לא חברה בו. עו״ד אסף ביטון שימש שנים רבות כיועמ״ש האגודה, ועוד טרם כנסתי לתפקיד. הוא נשאר בתפקיד בזמן כהונתי עקב כך שאנחנו מרוצים מהמקצועיות, הנסיון והזמינות שלו עבורנו ועבור הסטודנטים. בזמן כהונתי לא קיבלתי כל סיוע כלכלי מהתאחדות הסטודנטים לשם שכרו של עו״ד אסף ביטון." מ סמיון גרפמן נמסר: "הטענות מצחיקות. השכר שקיבלתי באונו היה נמוך יחסית לשכר שאני לרוב מקבל, ואף יש לי קבלות כדי להוכיח את זה" מ עו"ד אסף ביטון נמסר: "עו"ד אסף ביטון הינו עורך דין בעל ותק של כ- 20 שנה. מייצג עשרות עמותות ביניהן אף עמותות מסוג אגודות סטודנטים. עו"ד ביטון שימש כיועמ"ש אגודות סטודנטים, כאלה אף המוזכרות בתחקירכם, שנים רבות עוד לפני שמר פלהיימר שימש כיו"ר אגודת הסטודנטים בקריה האקדמית אונו והרבה לפני שהחל לכהן כיו"ר התאחדות הסטודנטים. תחקירכם המופרך המנסה לקשור בינו ובין מר פלהיימר ו/או בין האגודות הרבות והמגוונות אשר עו"ד ביטון מייצג באופן מקצועי ובין הצבעות שלהן באופן עצמאי בנשיאות ההתאחדות לא רק שאינו נכון ותלוש מהמציאות אלא הינו בגדר הוצאת דיבה ופגיעה בשמו הטוב של עו"ד אסף ביטון עליו עמל באדיקות לשמור ולטפח לאורך השנים" מ נתנאל משש, יו"ר אגודת הסטודנטים של מכללת עמק יזרעאל נמסר: "על פי הבנתי היה הליך בחירות כמידי שנה, הבחירות מנוהלת על ידי וועדת הבחירות אשר מאושרת על ידי היועמ״ש, למיטב הבנתי הוועדה החליטה לפסול את הרשימה של אייל פרץ לאחר שהתגלה כי זייפו חתימה של חבר ברשימה. מצער אותי לדעת שניסו לזייף את הבחירות ולפגוע בדמוקרטיה ובטוהר הבחירות." מאגודות הסטודנטים של מכללת קיי, בית ברל, ואוניברסיטת חיפה לא נמסרה תגובה. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 44 פרק מספר מעין גלילי מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

התנקשויות ברחובות ביירות, חטיפות חיילים בגבול, צה"ל הופך לצבא חלול - כל זה בדרך למלחמת לבנון השנייה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ניהול וסכסוך - ישראל בלבנון. פרק 5 - נסתפק בתיקו שתפו: ניהול וסכסוך PREMIUM 10 במרץ 2025 ניהול וסכסוך - ישראל בלבנון. פרק 5 - נסתפק בתיקו ניהול וסכסוך PREMIUM 00:00 / 01:04 התנקשויות ברחובות ביירות, חטיפות חיילים בגבול, צה"ל הופך לצבא חלול - כל זה בדרך למלחמת לבנון השנייה. קרדיט לחלק מחומרי הארכיון - ערוץ הכנסת להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 3.05 פרק מספר ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו أصحاب ولا أعزّ שתפו: ع نار 31 בינואר 2022 أصحاب ولا أعزّ ع نار 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 20 פרק מספר ع نار פודקאסט שבועי, שדן בנושאים "החמים" בחברה הערבית וכן נדבר בשפה המדוברת הפלסטינית בדיאלקטים שונים ובשפה הספרותית, מזוויות שונות ומרובות, ולפעמים גם נארח אורחים לדיון משותף. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

פרק לציון יום השואה על הפציפיסט הסוציאליסט ההומו שמימן את הקינדרטרנספורט מכיסו - וילפריד ישראל פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 124: ספיישל ליום הזכרון לשואה - וילפריד ישראל שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 15 באפריל 2026 פרק 124: ספיישל ליום הזכרון לשואה - וילפריד ישראל תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 השנה היא 1933, אתה יהודי גרמני-בריטי עם ערמות של כסף והרבה עקרונות פציפיסטים יפים, מה אתה עושה? אם אתה וילפריד ישראל, אתה מגייס את הונך וקשריך ופוצח במבצע הצלה חוצה יבשות של עשרות אלפי יהודים. חלקם הוא חילץ בשוחד הישר מדכאו, לחלקם הוא קנה סרטיפיקטים להגירה, ולעשרות אלפי ילדים יהודים הוא מימן מסע רכבת כל הדרך לבריטניה בקינדרטרנספורט. הוא נאבק לחלץ יהודים מהשמדה עד יומו האחרון, והפיץ במשך כל חייו עקרונות של סולידריות חוצת מעמדות, התנגדות לא אלימה לדיכוי, פציפיזם ואהבת אדם להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 124 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 024- שופכים שמן למדורה يسكبون الزيت على النار שתפו: 5 במאי 2020 024- שופכים שמן למדורה يسكبون الزيت على النار קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 24 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

בכנסת, באולפני החדשות ועל במות המחאה כמעט ולא נשמע קול שמעז לומר ששורש הבעיה מעולם לא היה פחות מדי חיילים, אלא הרבה יותר מדי מלחמות. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו תקרת הזכוכית של מחאת המיינסטרים בכנסת, באולפני החדשות ועל במות המחאה כמעט ולא נשמע קול שמעז לומר ששורש הבעיה מעולם לא היה פחות מדי חיילים, אלא הרבה יותר מדי מלחמות. שתפו: שירז אנגרט 1 בינואר 2026 תקרת הזכוכית של מחאת המיינסטרים שירז אנגרט 00:00 / 01:04 קרדיט: MICHAEL HATZALAM, שאטרסטוק בתקופה האחרונה, רבים מהמתנגדים לממשלה מתמקדים בדרישה לגיוס לכולם. מפחיד לראות פוליטיקאים שטענו שהם נלחמים על הדמוקרטיה, מעלים רעיונות כמו שלילת הזכות הדמוקרטית הבסיסית ביותר – זכות ההצבעה – ממי שלא ייקח חלק במעגל הדמים. אך יותר מכך, יש משהו טרגי בלראות את מרבית תנועות המחאה מצופפות שורות סביב דרישה הבנויה על קבלה מוחלטת של מצב לא נורמלי. הרי בנות ובני 18 לא אמורים לשלוט על חייהם של מיליוני בני-אדם, ואבות לילדים לא אמורים להטיל פצצות על ילדים שנולדו בצד הלא נכון של הגבול. אף אחד לא אמור לקחת חלק במערכת שמתחזקת כיבוש ופשעי מלחמה וגובה קורבנות אדם באופן יום-יומי. אך גם אחרי שנתיים של מלחמת השמדה, שהרגה מעל 20 אלף ילדים ועוד עשרות אלפי אזרחים, נדמה שהדבר שמאיים על עתיד הממשלה יותר מכל הוא לא כמות הסבל שדרכה המיליטריסטית יצרה, אלא דווקא העובדה שבחוסר יכולתה להעביר את חוק הגיוס היא נתפסת כלא מיליטריסטית מספיק. לא מפתיע שבחברה החיה בצל מלחמה תמידית, ביטחון הוא הערך בעל החשיבות הגבוהה ביותר עבור האזרחים. הטרגדיה היא ששנים של ממשלות ימין ושל אופוזיציה חסרת חזון השרישו את האמונה שמלחמה היא מצב נתון ובלתי נמנע, וביטחון משמעותו כוח צבאי בלבד. בהתאם, הבעיה ממוסגרת כמחסור בחיילים, שמקורו בחוק בעייתי שיוצר אי-שוויון. ניתוח המציאות נעצר כאן, מפני שגם רובן המוחלט של המפלגות והתנועות המתיימרות להציע אלטרנטיבה לשלטון יוצאות מנקודת ההנחה שמלחמות וכיבושים הם גזרת גורל. בכנסת, באולפני החדשות ועל במות המחאה כמעט ולא נשמע קול שקורא תיגר על הנחת היסוד הזאת, קול שמעז לומר ששורש הבעיה מעולם לא היה פחות מדי חיילים, אלא הרבה יותר מדי מלחמות. המעורבות הפוליטית של אזרחים רבים עלתה בחדות בשנים האחרונות, עם שתי מחאות המונים – נגד ההפיכה המשטרית ולמען השבת החטופים. אך המיליטריזם היה תקרת הזכוכית של מחאת המיינסטרים. מאות אלפי אזרחים ביקרו בחריפות את הממשלה, אך נושא אחד נותר מחוץ לתחום. המחאה הניעה אי-ציות אזרחי נרחב, אבל לא הייתה מסוגלת להשתמש בכוחה האזרחי כדי לקרוא לסרבנות שהייתה מחייבת את הממשלה לעצור את המלחמה. מונחים כמו שיבוש, התנגדות, מאבק ואי-ציות הפכו לשגורים בשפה, אבל נותרו כמעט טאבו בכל הקשור לצבא. מגמה זו מקבילה להלך הרוח הכללי בחברה הישראלית, בה האדרת הצבא היא הנורמה, ומתיחת ביקורת או הצבעה על כשלים מוסרים חמורים משולה לבגידה. גם כשמרבית ארגוני זכויות האדם מצביעים על פשעי מלחמה שיטתיים ואפילו על רצח-עם, כל פעולה צבאית עדיין נתפסת כמוצדקת, וכל אמירה של דובר צה"ל מקבלת במה ללא ביקורת. המתח בין להיות אזרחים פעילים וביקורתיים לבין חיילים צייתנים אפיין את המסרים ואת אופני הפעולה של מרבית התנועות, שניסו שוב ושוב לאחוז את החבל בשני קצותיו. אבל הבחירה היא בלתי נמנעת, והשלכותיה חורגות הרבה מעבר לרמה האישית. ההורים שלי עדיין זוכרים את ההבטחות שעד שיגדלו כבר לא יהיה צבא. המצב הביטחוני היה בלתי יציב גם אז, והשכול לא היה זר למשפחות רבות, אך הדמיון הפוליטי אִפשר לראות מעבר למציאות הנתונה. עבור הדור שלי, שהתבגר בצל מלחמות ומבצעים, אמירה כזו נתפסת כאשליה בלבד. אבל איזה עתיד אנחנו מבטיחים לילדים שיהיו לנו, כאשר אנחנו מוותרים על האפשרות לשינוי? איזה עתיד מבטיחים עבורם הפוליטיקאים, שקובעים שהם יהיו חייבים להרוג ולהיהרג כתנאי מקדים לאזרחות ולהשתייכות לחברה? איזה עתיד מחכה להם בחברה בה דמוקרטיה, מוסר וצדק מכפיפים את עצמם לטובת מלחמת נצח? תנועות חברתיות מוכיחות את עצמן ביכולתן לדמיין עולם חדש. המשימה כאן מורכבת במיוחד מפני שבמובנים רבים הזהות הישראלית מאורגנת סביב הצבא, שמוצג באופן קבוע כאחד מעמודי התווך שלה: כור היתוך, חוויה מחברת, הפרויקט המשותף האולטימטיבי. משותף ליהודים בלבד, כמובן. מנקודת מוצא זו, הדרך לדרישה של פוליטיקאים כמו ליברמן ולפיד, להתנות שותפות פוליטית וזכויות אזרחיות בשירות צבאי, סלולה וברורה, וכמוה גם היעדר הדמיון הפוליטי. כי זהות שבנויה סביב הצבא מוציאה מתוכה ציבורים שלמים, ויותר מכך, היא מחייבת תפיסת עולם המעמידה את המיליטריזם במרכז והופכת את המציאות שמעבר לו לדבר שאינו בא בחשבון. אך מלחמת השמדה שעדיין נמשכת, כיבוש, נישול, מעגל דמים נצחי ופחד תמידי לחיי האהובים עלינו לא ייפתרו באמצעות גיוס מסיבי. ואני לא מוכנה לוותר על עתיד של שלום עבור הילדים שיהיו לי, ועבור כל הילדים בין הים לנהר. לכן, במקום לתלות תקוות בעוד גנרלים, הגיע הזמן לחזק זהות אחרת: זהות אזרחית, הבנויה על בסיס של התארגנות, מאבק וסולידריות בין אוכלוסיות. זהות שלא מוחקת זהויות אחרות, ושואפת ליצור חיבורים במקום לקבוע גבולות. הזהות הזאת הוציאה אנשים לרחוב במאבקים למען חיי אדם באשר הוא אדם – חטופים, ילדים, קורבנות פשיעה ועוד – כי היא מסוגלת להחזיק ולהכיר בשכבות ובמעגלים של כאב. היא מחייבת להתנגד ולקרוא תיגר על הנחות היסוד, ולבנות ביחד חברה המושתתת על ערך החיים. מתוכה, נוכל לבנות מציאות בה ילדים נולדים בשביל לגדול ולא בשביל להיות חיילים. שירז אנגרט היא ירושלמית, פעילה בפרי ג'רוזלם ועומדים ביחד. עריכה: נטע כספין להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 142 פרק מספר שירז אנגרט שירז אנגרט היא ירושלמית, פעילה בפרי ג'רוזלם ובעומדים ביחד. כרגע סטודנטית ללימודי שלום וקונפליקטים באוסטריה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

בית הדין לעבודה קבע שלאנשים עם מוגבלויות מגיעות זכויות סוציאליות. האם זה יקרה? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מפעלים לא מוגנים 2: שובו של המפעל שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 23 בנובמבר 2022 מפעלים לא מוגנים 2: שובו של המפעל קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 בית הדין לעבודה קבע שלאנשים עם מוגבלויות מגיעות זכויות סוציאליות. האם זה יקרה? להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 472 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

ראיון עם פרופ' ליאור שטרנפלד. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו היסטוריה של 200 שנה מלמדת: התערבות זרה רק חותרת תחת דמוקרטיזציה באיראן סביר יותר שישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר ורק להעלות מנהיג נוח יותר בסוגיות הגרעין והנפט. "זה נוח לכולם – למשמרות המהפכה, לאייתולות, ולמערב – לכולם חוץ מלעם האיראני". ראיון עם פרופ' ליאור שטרנפלד. שתפו: שני פייס 2 במרץ 2026 היסטוריה של 200 שנה מלמדת: התערבות זרה רק חותרת תחת דמוקרטיזציה באיראן שני פייס 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Yusuf Ucuz, שאטרסטוק צפייה בערוצים ישראליים ובסרטונים בטיק-טוק ובאינסטגרם מציירת תמונות של שמחה באיראן על רקע ההפצצות: חגיגות ברחובות על חיסול ח'אמנאי ואושר של נשים המסירות רעלות על רקע דגלי ארצות הברית וישראל. לדבריו של פרופ' ליאור שטרנפלד, היסטוריון של איראן המודרנית וחוקר התנועות החברתיות באיראן, התמונות חלקיות ומטעות. התחושה הרווחת בקרב העם האיראני רוויה בדאגה קשה לנוכח ההתערבות הזרה בימים האחרונים – המצטרפת לשורה של התערבויות זרות לאורך ההיסטוריה המודרנית, שהותירו טראומה לאומית. "את הרעלות נשות איראן הסירו כבר לפני שלוש שנים, במחאת 2022", אומר שטרנפלד, "וכמו שאמרה לי חברה איראנית, פעילה חברתית, 'אף צבא זר לא שחרר מעולם אף אומה.'" שטרנפלד חוקר את ההיסטוריה המודרנית של איראן ואת התנועות החברתיות במדינה במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת פן סטייט בארצות הברית. הוא חקר גם את הקהילה היהודית באיראן ואת יחסי איראן והעולם, וכתב שני ספרים. הראשון, "בין איראן לציון", נכתב על ההיסטוריה היהודית של איראן. ספרו החדש, "איראן החיים עצמם", נותן לדבריו "סוג של עזרה ראשונה" למי שרוצה להבין מעט את איראן ואין לו מקורות מהימנים בעברית לשם כך. ניכרת מהפרסומים שלך התשוקה להביא ידע על איראן לקוראים הישראליים. ממה זה נובע? זה מאוד מאכזב שלחברה הישראלית, שיש לה סוג של אובססיה עם איראן, אין ידע על איראן, אפילו לא ידע בסיסי. כולנו נותנים ניתוחים גאו-פוליטיים, למה האיראנים שונאים אותנו או את ארה"ב וכן הלאה, אבל לא יודעים כלום על החברה האיראנית, על הטראומה של איראן. אנחנו כעם רוצים שכולם יבינו אותנו אבל אנחנו לא טורחים להבין אותם. למה אתה מתכוון כשאתה מתייחס לטראומה של איראן? לאיראנים יש טראומות של 200 שנה של התערבויות זרות שהורסות תהליכים שהחברה האיראנית יוצרת בשביל להתקדם – אם זה הסכמים שכפו על איראן, תת פיתוח במאה ה-19, מכירת זיכיונות בשביל שחיתות של אליטה משטרית ונגד האינטרס של העם האיראני. יש כמה וכמה דוגמאות לכך. ב-1909 הייתה מהפכה באיראן. הם כתבו חוקה, יצרו פרלמנט, ואז רוסיה שלחה תותחים והפציצה את הפרלמנט. בריטניה לקחה חלק בדיכוי הפוליטי הזה ובאחרים. דוגמה נוספת היא עושק הנפט בשנות ה-50. מוחמד מוסאדק [ראש ממשלת איראן בין 1951-1953 ש.פ] נבחר בצורה דמוקרטית והלאים את הנפט, ואז ארה"ב ובריטניה הדיחו אותו ונסגר הפרק הדמוקרטי של איראן. או למשל התמיכה של כל העולם בעיראק במלחמת איראן-עיראק [בין השנים 1980-1988 ש.פ]. כל אלה טראומות שנמצאות ברקע התחושות של היום. ליאור שטרנפלד. התמונה באדיבותו. ערוצי התקשורת מראים הרבה שמחה על ההתקפות על איראן ועל מותו של ח'אמנאי. יש שמחה כמובן. האיראנים חיים תחת הדיכוי של ח'אמנאי והם שמחו על מותו. אני כמובן לא מדבר בשמם של 93 מיליון איראנים, אבל רבים אמרו שהם מרגישים תחושה של החמצה, שבמקום שח'אמנאי יישב בבית משפט וייאלץ להסתכל לקורבנותיו בעיניים, נגזל מהם הצדק הזה. אחרים אומרים שקיום של משפט כזה היה מאפשר מעבר לצורת שלטון אחרת בלי הרבה שפיכות דמים. זה תרחיש שיכול היה לקרות באופן ריאלי? במזרח התיכון שום דבר לא ריאלי עד שהוא קורה וכל דבר יכול לקרות בהינתן הסתדרות של הכוכבים בצורה כזו או אחרת, לכן אני נזהר מנבואות. שינוי מסודר של השלטון תוך עשיית צדק היא התרחיש הכי פחות ריאלי עכשיו כמובן. עם הצנזורה הקשה של המשטר, קשה מאוד להבין מה מתרחש באיראן. מהם מקורות המידע שלך? אני בתקשורת עם אנשים שמצליחים לעקוף את החסימות, עוקב אחר הרשתות החברתיות, משוחח עם אנשים שיש להם אנשי קשר, משפחה וחברים באיראן. מכל אלה, איזו תחושה אתה מקבל? היום יש פחות התנגדות ממה שהייתה לפני כמה חודשים בגלל הייאוש ועוצמת הדיכוי של המחאה. בנוסף, האופוזיציה היותר מאורגנת דחתה בשתי ידיים התערבות זרה באופן עקבי. אבל עכשיו נכנסנו לתקופת המתנה לראות מה קורה מבחינת הרפובליקה האסלאמית: אילו תפקידים חדשים ייווצרו, ומה יקרה מבחינת יורש – אם יהיה פער בין ההוראות שח'אמנאי השאיר אחריו לבין מה שיקרה בפועל, יש כמה שחקנים מאוד עוצמתיים. מיהם השחקנים האלה ומה התרחישים שעומדים על הפרק? כל עוד ח'אמנאי שלט, משמרות המהפכה קיבלו את המרות שלו, במידה רבה מרצונם החופשי. משמרות המהפכה הוא גוף שהתחזק מאוד בעשור האחרון ויש להם כוחות כמו הבסיג' שסרים למרותם. ההנחיות של ח'אמנאי היו שמועצת המומחים של האייתולות תבחר את היורש שלו לתפקיד המנהיג העליון. אבל יש הרבה שאלות בהקשר הזה. האם ייבחר מנהיג יחיד או קבוצה של מנהיגים? האם מי שייבחר יחוסל? האם מועצת המומחים תקבל את מרותו של היורש? והאם יהיו שינויים מבניים ויצירה של תפקידים חדשים? הנחת היסוד שמשודרת לנו היא התקווה שהעם באיראן ימרוד במשטר וישלים את המהלך הצבאי הזר. יש כוחות שמסוגלים לעשות את זה? המערב וישראל עושים כל מה שהם יכולים בשביל למנוע מהאופציה הזו להתקיים. זו ציפייה לא סבירה שבזמן התקפות – כשהרפובליקה האסלאמית שולטת בכוח עם חיילים ושוטרים – אזרחים יתמרדו בידיים חשופות. הם לא יגברו על הכוחות המזוינים של הרפובליקה האסלאמית. בנוסף, מבחינה פוליטית, המדיניות של המערב הייתה למחוק את מעמד הביניים של איראן, שחיוני לשינוי פוליטי. הסנקציות מ-2018 העבירו את איראן לפסים של כלכלת שוק אפור ושחור. כל מי שעסק בתעשיות, בהייטק, איבד את היכולת לנהל באופן עצמאי. משמרות המהפכה הפכו למונופול כי הייתה להם יכולת לעקוף את הסנקציות. אז מעמד הביניים הפך עני וחלש תוך זמן קצר. ומעמד כזה לא יכול ליצור תנועה פוליטית כי הוא עסוק במאבקי הישרדות יומיומיים, וכשהם יוצאים כבר לרחוב, הם נטבחים [ בכתבה קודמת במגזין, עסקנו בהרחבה בהשפעת הסנקציות על מעמד הביניים האיראני ש.פ]. סביר להניח שישראל וארה"ב מודעות למגבלות הללו. מה להערכתך הן רוצות באמת? התסריט המועדף הוא כמו ונצואלה – שיבוא מישהו אחר מתוך המשטר, שישמור את המערכת קיימת אבל ייצור תנאים נוחים יותר לישראל, למערב, למדינות המפרץ, בכל הקשור לגישה לנפט, לגרעין. המערב יודע לעבוד עם דיקטטורות צבאיות. כמו במצרים, כמו בפקיסטן, זה נוח לכולם – למשמרות המהפכה, לאייתולות ולמערב – חוץ מלעם האיראני. כמו שאמרה לי אותה חברה איראנית, 'צבא זר אף פעם לא שיחרר אף אומה'. ולאיראן יש זיכרון היסטורי שחווה את זה ביותר מהזדמנות אחת. יש עוד תרחישים חיוביים שיכולים להתממש. למשל, אם איכשהו מצליחים למנות את רוחאני בתור המנהיג העליון. רוחאני הוא דמות ביקורתית ואדם שמגלם מחויבות לדיפלומטיה בינלאומית. במקרה כזה אפשר לראות משהו שהוא בין לבין. רוחאני ישמור את הרפובליקה האסלאמית בשם, אבל לא בתוכן. יחד עם זאת, אפשר בהחלט לשאול מה קורה למעמד הדיפלומטיה הבינלאומית כשבאמצע משא ומתן ארה"ב מפציצה פעמיים מדינה. ההשלכות של ההתנהגות הזו צריכות להדיר שינה מעינינו בכל מקום שבו אנחנו חיים. עד כמה סביר שישראל וארה"ב ישקעו בבוץ האיראני? להערכתי זה מאוד לא סביר. איראן אמרה אתמול שהיא מוכנה לחזור מיד למשא ומתן אם יפסיקו להפציץ. זו גם הייתה העמדה שלה ביוני. אני מקווה מאוד שימצאו את הדרך להימנע ממלחמה מתמשכת. אין לי אלא להביע תקווה שכך יהיה. לביבי אולי יש אינטרס במלחמה ממושכת, אבל עם טראמפ קשה לדעת, וגם אצל האיראנים – זו שאלה. אני חושב שהרפובליקה האסלאמית הייתה שמחה לחזור למשא ומתן, אבל הרבה מהמפגינים היו עונים על כך בלב חצוי. אם הרפובליקה האסלאמית שורדת את המלחמה הזו, הדיכוי יהיה הרבה יותר גרוע; ובכל מקרה צפויים מאבקי כוח בצמרת המשטר. לכן, בטווח הקצר לא משנה מי יהיה, הדיכוי יהיה יותר קשה. בטווח הארוך, רוחאני יכול להיות מעבר לקראת חירות גדולה יותר לעם האיראני. שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה עריכה: תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 150 פרק מספר שני פייס שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?