שבת בבוקר, מרכז העיר ברלין, כיכר רוזה לוקסמבורג. עמוק במה שהיה חלקה המזרחי של העיר בתקופת ההפרדה. בין תיאטרון ה-Volksbühne  (בימת העם) למטה מפלגת די-לינקה (השמאל), מתאספים כמאה אנשים תומכי המפלגה לאסיפת שוכרים. הקהל מגוון והגיע מכל רחבי העיר. אחד הנוכחים אף הגיע מרובע שפנדאו המרוחק, נסיעה של כשעה בתחבורה הציבורית. אין נושא שמטריד ברלינאים יותר ממצב הדיור בעיר ויוקר המחייה המאמיר. בסקר שנערך עבור תחנת השידור הציבורי של ברלין-ברנדנבורג כ-32% מהנשאלים אומרים שמגורים ושכירות זו הבעיה הכי חשובה לקראת הבחירות. במקומות הבאים, בפער משמעותי, נמצאים נושאים כמו הגירה ופליטות (10%), ביטחון ופשיעה (9%), תחבורה (8%) וחינוך (6%).

המועמדת של הלינקה לראשות העירייה, אליף ארלפ (Elif Eralp), יוצאת לעבר הבמה הקטנה מלווה בפמלייה צנועה של חברי המפלגה ומועמדים לבית הנבחרים (Abgeordnetenhaus). אחד מהם, ניקלאס שנקר, עולה ראשון לבמה. הוא חוד החנית של הלינקה בבית הנבחרים בעיר בכל הנוגע למגורים ושכירות. הוא פונה לקהל בשאלות בהרמת-יד: "מי חווה העלאת שכ"ד בחמשת השנים האחרונות?", "מי דואג שבקרוב לא יוכל יותר לשלם שכירות?", "מי חשב לעבור דירה בגלל זה?", "מי מחפש דירה, אבל לא מוצא אחת?", "למי נשבר או התקלקל משהו בדירה ולא ניתן היה להשיג את בעלי הדירה או מנהלי הנכס?". ידי רוב הנוכחים מורמות למשמע כל אחת מהשאלות הללו.

לשנקר ברור בשיחה בינינו כי יוקר המחייה המאמיר משפיע על שמחת החיים בעיר. הוא אומר כי תהליכי ג'נטריפיקציה קלאסיים שינו מהיסוד רובעים שלמים שעמדו מאחורי התדמית החתרנית של העיר כמו קרויצברג או פרידריסהיין. תהליך שדוחק החוצה את כל מי שעיצב את תרבות המועדונים וחיי הלילה הענפה. אנשים חושבים פעמיים אם יש להם מספיק כסף לצאת לבר או מועדון בערב. גם אמנים לא עומדים בקצב ההתייקרות בעיר ומחפשים את מרחב היצירה הזול הבא במקום אחר.

ואז עולה ארלפ לבמה. מרבים להשוות אותה לזוהרן ממדאני אך היא נוטה לעדן את ההשוואה. בראיון לפודקאסט ברשת Funke היא אומרת שממדאני אמנם דמות מעוררת השראה, במיוחד בכל הנוגע לקמפיין החברתי שהוביל, אבל היא לא אוהבת להשוות את עצמה לגברים. יש להודות שמעבר לרקע הביוגרפי, לעיר המטרופוליטנית ולמצע החברתי, אין להם הרבה במשותף. היא לא מדברת באותו הווליום, לא נשענת על כריזמטיות, לא מחייכת למשמע כל שאלה וכדי להפוך לראש העיר היא תצטרך להקים קואליציה עם הירוקים והסוציאל-דמוקרטים. אולי זה מה שהופך אותה למועמדת טובה.

יו"ר מפלגת הלינקה הארצית, אינס שוורדטנר, מספרת לי שארלפ היא מועמדת טובה בגלל האמינות שלה ותחושת הרגליים-על-הקרקע שהיא משדרת. שוורדטנר מספרת שכאשר פעולת חבלה שיתקה את החשמל לחלקים נרחבים בעיר, ובתוך זה את מערכות החימום הביתיות בשיא החורף, ארלפ עברה איתה שכונה שכונה וחילקה שתייה חמה, פנסים ועזרה מיידית. היא השתמשה בהכשרה המשפטית שלה כדי לעזור לשוכרים לבדוק אם הם משלמים שכ"ד גבוה מכפי שהחוק מאפשר וכיצד הם יכולים להילחם בכך. היא בת למהגרים ופעילי איגוד עובדים שברחו מטורקיה לגרמניה בשנות השמונים, סיימה תואר במשפטים ועברה את בחינות הלשכה. לעומת המועמדים האחרים, ארלפ מותירה רושם אותנטי.

אין תרגום טוב בעברית למילה Bezahlbar (Affordable באנגלית), אבל זו ההבטחה המרכזית של הלינקה לבחירות בברלין: להפוך את העיר והחיים בה לברי-השגה. והיא התייקרה מאוד. כ- 84% מהדירות בעיר הן דירות להשכרה ובעשור האחרון שכר הדירה הממוצע עלה בכ-77%. ההתייקרות דרמטית גם בשכר הדירה עבור שטחי מסחר שעלו בכ-90% משנת 2010. למרות מגרעות לא מעטות, החוק בגרמניה לצד חוקי העזר בברלין מספקים הגנה חזקה יחסית לשוכרים פרטיים. לא כך הדבר עבור בעלי עסקים השוכרים חנויות ושטחי מסחר. גם מחירי המזון האמירו בגרמניה והתייקרו משנת 2020 בכ-36%, שיעור גבוה יותר מהאינפלציה הכללית לאותה התקופה (22%). בניגוד לטרנד העולמי של לגרום לכמה שיותר אנשים לוותר על הרכב הפרטי ולעבור לתחבורה הציבורית, עלות נסיעה בודדת כמעט הכפילה את עצמה משנת 2005 ועולה כיום 4 אירו. כל אלה מספקים רקע לעלייה מטאורית במחירים גם בענף המסעדנות והפנאי.

עבור הלינקה, המלחמה ביוקר המחייה מתחילה בבלימת עליות מחירי השכירות בעיר. באותו אירוע בכיכר רוזה לוקסמבורג מבטיחה ארלפ להילחם עבור השוכרים כראש עיר כשם שהיא נלחמת עבורם היום. התכנית המיידית שלה למלחמה בעליות המחירים בעיר כוללת:

-          הקפאת שכ"ד עבור דירות בבעלות ציבורית של חברות דיור עירוניות, המהוות כחמישית מכלל הדירות להשכרה בעיר

-          הקמת משרד עירוני להגנת השוכרים שיפעל כנגד חברות ובעלי דירות פרטיים העוברים על חוקי ההשכרה

-          לפעול למימוש משאל העם שעבר ברוב גדול בשנת 2021 עם הדרישה להלאים מלאי דירות של חברות פרטיות אשר בבעלותן יותר מ-3,000 דירות בהתאם לסעיף 15 של החוקה.

כל ההצעות התקבלו במחיאות כפיים סוערות באותו בוקר סתווי חמים. במצע של הלינקה אפשר למצוא גם הצעות להורדת מחירים בבריכות הציבוריות, הקמת מרכזים רפואיים וחברתיים, השקת תכנית נגד בדידות וחדרי-אוכל שכונתיים אשר יציעו ארוחות חמות במחיר שווה לכל נפש. כולן הצעות אופרטיביות, אפילו פשוטות לביצוע.

לא מצפה לארלפ תחרות קשה. למעשה, אם לשאול טרמינולוגיה מעולם הכדורגל, ארלפ משחקת מול שער ריק. ראש העיר היוצא של ברלין הוא קאי וגנר מהפלגה השמרנית הנוצרית-דמוקרטית (CDU), שנמצאת בקואליציה עם הסוציאל-דמוקרטים (SPD). לצד חברו למפלגה, הקאנצלר פרידריך מרץ, וגנר והקואליציה העירונית שלו שוברים שיאי אהדה שליליים. בחודשים ובשבועות האחרונים הסקרים נותנים ללינקה את המקום הראשון והשני בבחירות בטווחים של בין 20%-22%. הנוצרים-דמוקרטים התאוששו מעט מאז שמינו מועמד חדש לראשות העירייה (שטפן אוורס), אבל לא צפוי שישחזרו את התוצאות החריגות מהבחירות האחרונות.

גם אם השמרנים ימשיכו להתאושש בסקרים, מצבה הקשה של שותפתם הקואליציונית, הסוציאל-דמוקרטים, ימנע מהם להרכיב קואליציה לאחר הבחירות ללא שותפה נוספת. תיאורטית, את הפער יכולים להשלים הירוקים (Bündnis 90/die Grünen), אלא שמפלגת הירוקים הברלינאית נחשבת יותר שמאלית ממקבילתה הארצית ונראה שיש לירוקים יותר במשותף עם הלינקה מאשר עם הנוצרים-דמוקרטים. כך למשל גם מועמד הירוקים לראש העיר, וורנר גראף, מאמין שיש לפעול כדי לממש את משאל העם על הלאמת מלאי חברות הנדל"ן הענקיות בעיר. קואליציית לינקה-ירוקים-סוציאל דמוקרטים עבדה היטב בעיר בעבר ולפי הסקרים זוכה לרוב.

אלא שתקרית אנטישמית מאיימת לתקוע טריז בין הלינקה לשותפותיה הפוטנציאליות לקואליציה העירונית. במהלך הפנינג בחירות של סניף נויקלן של הלינקה, ראפר בשם "דהבפלקס" (Dahabflex- אינו חבר מפלגה, ל.פ) הופיע עם שיר ששמו "עצרו את רצח העם" אשר הכיל שורות כמו "יאללה, יאללה אינתיפאדה", "פלסטינה, אינתיפאדה כמו החזית העממית" ו-"לא נסתום את הפה, סטייל ליילה חאלד" (חאלד הייתה חברה בחזית העממית ולקחה חלק בפעולות חטיפת מטוסי נוסעים בסוף שנות השישים ל.פ). הדיווח על ההופעה עורר סערה גדולה בקרב אנשי המפלגה ומחוצה לה. הנהגת המפלגה הארצית והמקומית גינתה את התקרית בחריפות.

כבר שנים שסניף נויקלן ופעילים נוספים של המפלגה מותחים את החבל ומנסים לדחוף לקו יותר קיצוני בנושא ישראל/פלסטין מאשר הקו הרשמי של המפלגה. בחודש יוני האחרון החליטה האסיפה הארצית כי המפלגה רואה במלחמה בעזה רצח עם, מכירה בזכות הקיום של מדינת ישראל לצד זכות הקיום של מדינה פלסטינית ומתחייבת להילחם באנטישמיות. התקרית מהווה חריגה דרמטית משפת ההחלטה. לכן לוותה הסערה התקשורתית לאחר התקרית גם בסערה פנימית במפלגה. פעילים המזדהים עם סניף נויקלן התלוננו ברשתות החברתיות על כניעת הנהגת המפלגה כביכול לעליהום התקשורתי. מנגד פעילים רבים במפלגה לא מרגישים בנוח עם הרטוריקה בשיר והניסיון לגונן על הראפר. לא מעטים מקרב המפלגה תוהים אם יש לסניף בניוקלן יש את המשמעת הנדרשת כדי לעזור למפלגה לנצח בבחירות בעיר, או לכל הפחות לא להזיק לקמפיין.

בתווך נמצאת ארלפ, שלפי הסקר האחרון עדיין מחזיקה בסיכוי הריאלי ביותר להרכיב קואליציה לאחר הבחירות. הגינוי שלה לתקרית נחוש ובראיונות לאחר מכן הדגישה שהיא לא ממעיטה בבעיית האנטישמיות בלינקה, אך גם לא צריך לנפח אותה כיוון שזו לדבריה בעיה כלל חברתית. בראיון לפודקאסטר הגרמני טילו יונג היא ציינה כי בין אם התקרית אנטישמית מבחינת ההגדרה גרידא ובין אם לאו, יש בטקסט של השיר כדי לערער את תחושת הביטחון של יהודים בעיר וזו לא שפה שהיא רוצה שתהיה חלק מהקמפיין שלה. יונג המשיך להקשות על ארלפ, אך היא עמדה על שלה בגינוייה.

את המסר הזה היא מנסה להעביר גם בפאנל שנערך בבניין הקהילה היהודית בברלין בין כל המועמדים לראשות העיר (למעט מועמדת האלטרנטיבה לגרמניה - מפלגת הימין הקיצוני). ארלפ מדגישה שוב את מחוייבותה למלחמה באנטישמיות, ומוסיפה לכך את המאבק באפליה וגזענות נגד מוסלמים בכלל ופלסטינים בפרט. גם כאן, באווירה מאוד עוינת כלפי מועמדת שמאל כמו ארלפ, היא נשארת עקבית. באותו אירוע הדגישו המועמדים של הסוציאל-דמוקטים והירוקים את הדילמה שתלווה את ארלפ והנהגת המפלגה הארצית ביום שאחרי הבחירות: אם ארלפ תרצה להיות ראש עיר, היא תצטרך להדיר את רגליהם של חברי הסניף מנויקלן מהממשלה העירונית.

זה כנראה לא ירתיע אותה ואולי זה מה שהופך אותה למועמדת שמאל לא שגרתית בנוף הגרמני לראשות העירייה. היא לא רק שומרת על ארשת עניינית בבמות קשות וראיונות לעומתיים. היא עקבית, כמעט יבשה, ויודעת עם זאת גם לצאת למתקפה. כמו ממדאני בניו-יורק ותנועות שמאל אחרות בעולם, היא מנסה להסיט את הדיון ממלחמות תרבות לעבר המאבק ביוקר המחייה כנושא המרכזי של הבחירות. אם היא תיבחר לראשות העירייה היא תעשה היסטוריה עבור המפלגה שלה בברלין ותהווה גושפנקא לכך שיש קונים רבים לתשובות של השמאל לבעיות המרכזיות שחווים תושבי העיר.

ליאור פינק הוא חבר תנועת עומדים ביחד, עובד בתחום החברה האזרחית ומתגורר מזה עשור בברלין

עריכה: תום אלפיה