מה הקשר בין הרצוג, יוסי שלי, ומלכת אנגליה? כולם מופיעים בפרק. יובל אונגר ואסף יקיר מעדכנים מהגולה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם האינתיפאדה הגלובלית שתפו: קריאת השכמה 18 באוגוסט 2025 האינתיפאדה הגלובלית קריאת השכמה 00:00 / 01:04 מה הקשר בין הרצוג, יוסי שלי, ומלכת אנגליה? כולם מופיעים בפרק. יובל אונגר ואסף יקיר מעדכנים מהגולה. קריאת השכמה 753 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד למה עשינו שלום עם המטומטמים האלה? למנויים בלבד מה עשיתי בחיים שמגיע לי הגמול הזה? למנויים בלבד מי הכי שמאל חלש בממשלה? למנויים בלבד הפור נפל, אבל לאן אנחנו עלולים ליפול? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

ערוצי התוכן של רוזה מדיה

מגזין רוזה מגזין רוזה הוא במה אינטרנטית חדשה לתקשורת סוציאליסטית, שמדברת על מה שקורה לציבור כדי להחזיר לו את הכוח שלו. בפרויקט הראשון שלנו, אנחנו מדמיינים ניצחון. לפרקים ישנים יותר

רוזה מדיה - روزا ميديا רוזה מדיה היא מערך תקשורת סוציאליסטי, העוסק בסוגיות שמעצבות את החיים שלנו במאה ה-21, בפוליטיקה, בכלכלה ובחברה. אנחנו כאן כדי לומר את כל מה שלא יאמר בתקשורת הממסדית, כדי ליצור תקשורת בעברית וערבית שמשרתת את הרוב הגדול ולא את בעלי ההון. הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו ככה אתם תוכלו לקבל פרקים למנויים בלבד ואנחנו נוכל להמשיך להפיק תוכן סוציאליסטי הצטרפו עכשיו העם בישראל טוב יותר מהממשלה שלו "לוחמה הומניטרית": כך צרכי העזתים הפכו לנשק בידי ישראל ישראל מתגאה בדאגה לצרכים ההומניטריים של עזתים בעת מלחמה. בפועל, היא משתמשת בהם כאמצעי מלחמתי. דוברת אונר"א: "התייחסו לאנשים כמו לכלי שחמט" תום אלפיה למנויים בלבד למנויים בלבד משפיענים פיננסיים רעים, יועצים פיננסים טובים המדינה נערכת להגביל את תופעת "המשפיענים הפיננסיים" ברשת. האם מדובר בבעיה, או בסימפטום? ועד כמה הם שונים מיועצים מקצועיים? טלי גולדרינג למנויים בלבד שיבשנו את מכונת ההסתרה בשידור חי אריאל דוקלוסקי פרצה לשידור "האח הגדול" כדי לדרוש את עצירת האסון בעזה. בטור מיוחד היא מסבירה מה עמד מאחוריי הפעולה אריאל דוקלסקי למנויים בלבד על העיוורון (הליברלי) פשוט לא מצליחים לראות מה אנשים מוצאים בפופוליסטים - מימין ומשמאל, בארצות הברית או בישראל. לעיוורון הזה יש מחיר יאיר גולדשמיט למנויים בלבד מה ישראל מחפשת בסוריה? האם ישראל מנסה להגן על הדרוזים או לפרק את סוריה? עושים סדר באירועי השבועות האחרונים. חוקר זכויות אדם מהגולן: "הפעולות של ישראל פוגעות בדרוזים" מעין גלילי למנויים בלבד סיינפלד גר כאן פעם איך המצב הקשה של שוק הדיור בניו יורק הביא את זוהרן ממדאני כפסע מראשות העירייה? התשובה בסרטים ובסדרות שאנחנו אוהבים על העיר טלי גולדרינג למנויים בלבד התהום שמאחורי הנס איך חרדים קונים דירות? נס? משמעת וחסכון? קהילה? עסקנים שמארגנים הטבות? או שזו פשוט עוד אוכלוסייה חלשה שאפשר לנצל בעזרת הלוואות טלי גולדרינג עוד ממגזין רוזה הפודקאסטים של רוזה מדיה בעברית קריאת השכמה פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. מה לעשות עכשיו איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. ניהול וסכסוך סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. החנות של רוזה תצוגה מהירה חדש לוח השנה הסוציאליסטי الرزنامة الاشتراكية מחיר 80.00 ₪ תצוגה מהירה חדש חולצת too cute for your wars מחיר 60.00 ₪ תצוגה מהירה חדש חולצת too cute for capitalism מחיר 60.00 ₪ עוד תצוגה מהירה חדש לוח השנה הסוציאליסטי الرزنامة الاشتراكية מחיר 80.00 ₪ תצוגה מהירה חדש חולצת too cute for your wars מחיר 60.00 ₪ עוד רוזה מדיה היא מערך תקשורת סוציאליסטי, מבית תנועת עומדים ביחד, העוסק בסוגיות שמעצבות את החיים שלנו במאה ה-21, בפוליטיקה, בכלכלה ובחברה. אנחנו כאן כדי לומר את כל מה שלא יאמר בתקשורת הממסדית, כדי ליצור תקשורת בעברית וערבית שמשרתת את הרוב הגדול ולא את בעלי ההון. קריאת השכמה עוד פרקים של קריאת השכמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו תולדות המיניות לכל הפרקים של תולדות המיניות rosamedia@standing-together.org

תוכן מצולם, סרטונים קצרים וארוכים עם ביקורת סוציאליסטית שמאלית על האקטואליה והמציאות הפוליטית בארץ ובעולם. ברזיל לקראת הכרעה דרמטית בבחירות فداء شحادة | حِواريات صرخة أم لوين سعر لفة الشوارما راح يوصل؟ עלמה ורענן פותחות על מצב החינוך מהדורה חגיגית לפתיחת שנת הלימודים שולה קשת על פינוי התחנה המרכזית דרום תל אביב נגד הגירוש היום שאחרי התחנה המרכזית בתל אביב מה קורה עם התחנה המרכזית בתל אביב? ליברמן לא יודע איך נראה אוטובוס מה הוביל את לבנון לתחתית? ארבע שנים טובות: הקליפ הרשמי רוזה וידאו

האסטרונום שהפך את הקטנוניות והכפייתיות שלו לכח על אקטיביסטי נגד הFBI פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם פרק 94: פרנק קמני ובהלת הלבנדר שתפו: תולדות המיניות 15 באוגוסט 2025 פרק 94: פרנק קמני ובהלת הלבנדר תולדות המיניות 00:00 / 01:04 פרנק קמני רצה להביט בשמיים ולפלטט עם בחורים יפים במצפי כוכבים במדבר, אבל משרה כאסטרונום זה לא מסוג הדברים שהיית יכול להחזיק בהם כהומו בשנות ה-50. אחרי שפוטר ממשרה פדרלית הוא יצא למלחמת צדק של עשרים שנה נגד בהלת הלבנדר וההומופוביה המאורגנת בצבא ובמדינה האמריקאית. הוא תיעל את הפדנטיות של המדען אל שיטות הפעולה של האקטיביזם, ויצא נגד הממשלה הפדרלית וה-FBI בהפגנות, תביעות והטרלות מפוארות. איך שלדון הצעיר של האסטרונומיה הפך לסבא של המהפכה הגאה? תולדות המיניות 94 פרק מספר הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. למנויים בלבד הסבא של המהפכה הגאה למנויים בלבד האג׳נדה הסטרייטית נגד הכיף נמשכת למנויים בלבד שוב הדיסקו כאן למנויים בלבד Let's Do The Time Warp Again הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

מדוע ההסתדרות לא שובתת והאם בכל זאת יהיה יום שאחרי? אסף יקיר וארנון פלג על השבוע שחלף. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שובו של היום שאחרי שתפו: קריאת השכמה 15 באוגוסט 2025 שובו של היום שאחרי קריאת השכמה 00:00 / 01:04 מדוע ההסתדרות לא שובתת והאם בכל זאת יהיה יום שאחרי? אסף יקיר וארנון פלג על השבוע שחלף. להזמנת לוחות שנה: https://www.rosamedia.org/product-page/%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99 קריאת השכמה 752 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד מה עשיתי בחיים שמגיע לי הגמול הזה? למנויים בלבד מי הכי שמאל חלש בממשלה? למנויים בלבד הפור נפל, אבל לאן אנחנו עלולים ליפול? למנויים בלבד מי אתם נוער הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

ישראל מתגאה בדאגה לצרכים ההומניטריים של עזתים בעת מלחמה. בפועל, היא משתמשת בהם כאמצעי מלחמתי. דוברת אונר"א: "התייחסו לאנשים כמו לכלי שחמט" פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "לוחמה הומניטרית": כך צרכי העזתים הפכו לנשק בידי ישראל ישראל מתגאה בדאגה לצרכים ההומניטריים של עזתים בעת מלחמה. בפועל, היא משתמשת בהם כאמצעי מלחמתי. דוברת אונר"א: "התייחסו לאנשים כמו לכלי שחמט" שתפו: תום אלפיה 13 באוגוסט 2025 "לוחמה הומניטרית": כך צרכי העזתים הפכו לנשק בידי ישראל תום אלפיה 00:00 / 01:04 קרדיט לתמונה: אנאס מוחמד, שאטרסטוק מאז ה-7 לאוקטובר, מדינת ישראל עושה שימוש במגוון רחב של כלי נשק וצורות לוחמה בקמפיין בעזה. לאחת מצורות הלוחמה הללו, ששוכללה באופן מצמרר במהלך המלחמה, אני קורא לוחמה הומניטרית . הלוחמה ההומניטרית לא עושה שימוש בחיילים, טנקים, ומטוסים, אלא בצרכים האנושיים של הפלסטינים בעזה - הצורך במזון, בציוד בסיסי, ובמחסה - להשגת מטרות צבאיות. התוצאה הבלתי נמנעת של הפיכת הצרכים האנושיים של עזתים לכלי נשק במלחמה, היא פירור מרקם החיים בעזה והשמדת האפשרות לקיים בה חיים פלסטיניים. כתבה זו מנתחת שלושה כלי נשק חדשים שישראל פיתחה כחלק מהלוחמה ההומניטרית: יצירת "איזורים הומניטריים", "חלוקה" של מזון, ויצירת תנאים שיביאו ל"הגירה מרצון" של פלסטינים. כדי להבין את ההשלכות של לוחמה זו בשטח, שוחחתי עם ג'וליית תומא, מנכ"לית התקשורת בסוכנות האו"ם לפליטי פלסטין (אונר"א), אשר ביקרה בעזה מספר פעמים במהלך המלחמה ולפניה. הראיון נערך ב24.7 השנה. איזורים הומניטריים ב-13 לאוקטובר 2023, פחות משבוע מתחילת המלחמה, דובר צה"ל הודיע על "צעד הומניטרי", שדרש מ- 1.1 מיליון בני אדם להתפנות מבתיהם בתוך 24 שעות. לפי ההגיון הצה"לי, הצעד הזה הכרחי משום שחמאס הוא אויב חמקמק. בגלל שהוא נטמע בתוך אוכלוסיה אזרחית, ובגלל רשת עצומה של מנהרות מתחת לפני הקרקע, חמאס נמצא ממש בכל מקום. לכן, גם צה"ל מוכרח לפעול בכל מקום. המנגנון שפותח למלחמה כזו הוא עקירה כפויה של האוכלוסיה האזרחית, על מנת "להרחיק" אותה משדה הקרב באופן זמני, לאפשר לחיילי צה"ל להרוג חיילים של החמאס, להרוס "תשתיות טרור", ולהמשיך הלאה. אך המנגנון הזה, שלכאורה נועד להגן על חייהם של פלסטינים בלתי מעורבים, הפך בעצמו לכלי נשק שמופנה נגדם. דו"ח של ארגון גישה מתעד את צווי העקירה המרכזיים שהוציא צה"ל לאורך המלחמה. הצו הראשון, מאוקטובר 2023 פינה 1.1 מיליון תושבים מצפון עזה. צווים נוספים בין ינואר למאי 2024 פינו מאות אלפי בני אדם מח'אן יונס ומרפיח, וצווים מאוקטובר 2024 ששוב פינו 400,000 בני אדם מצפון הרצועה ברוח "תכנית האלופים". בסה"כ, מאוקטובר 2023 ועד ינואר 2025 צה"ל הוציא 105 הוראות פינוי לפלסטינים בעזה, כך ש-90% מהאוכלוסיה נעקרו לפחות פעם אחת בתקופה זו. תומא מתארת את המשמעות של עקירה עבור האוכלוסיה: "התייחסו לאנשים כמו לכלים במשחק שחמט – מזיזים אותם ממקום אחד לשני כל הזמן. יש אנשים שנאלצו לעקור 6 או 7 פעמים. בכל פעם שאדם נעקר הוא לוקח איתו מה שהוא יכול, אבל כל פעם מחדש הוא מתחיל מ-0. לכן האוכלוסיה כולה תלויה בסוכנויות של האו"ם למזון, למוצרי היגיינה לנשים, למים נקיים, חיתולים לתינוקות, וכו'. צווי העקירה הכפויים הללו גרמו לאוכלוסיה של 2 מיליון בני אדם להיות תלויה לחלוטין בצדקה". המשמעות של עקירה חוזרת ונשנית, במשך כמעט שנתיים, וללא שום אופק של יציבות היא הרס היכולת לקיים חיים קהילתיים. תומא מעידה כי לפני המלחמה, חלק עיקרי בפעילות אונר"א היה לספק חינוך לילדי עזה. אך "מאז אוקטובר 2023, הפסקנו לספק חינוך והפכנו את בתי הספר למקלטים. כשזה התאפשר, סיפקנו שירותי למידה מקוונים, אבל בגדול, מאז אוקטובר 2023 ילדי עזה לא מקבלים שום חינוך". היעדר כל מסגרת חינוכית לילדי עזה היא רק תוצאה הרסנית אחת של העקירות ההומניטריות. עדויות של פלסטינים מתארות כיצד עקירה חוזרת ונשנית גורמת לפיצול של התא המשפחתי והריסה שלו. למשל, סיפורו של מוחמד ש פורסם בוושינגטון פוסט: במשך שנה מאז אוקטובר 23, מוחמד ואישתו חיו בנפרד. הוא נמלט לדרום עזה בעוד שאישתו נותרה כלואה בצפון הרצועה ללא יכולת לצאת. בגלל העקירה, מוחמד הספיק להחמיץ גם את לידת בנו וגם ואת הלווייתו. הבן, נוח, מת ממחלת לב כשהיה בן 10 חודשים. הרס התא המשפחתי בשל עקירות חוזרות היא חוויה המונית בעזה. דו"ח בצלם מביא נתונים על תופעות נרחבות של התאלמנות נשים והתייתמות של ילדים. המרכז הפלסטיני לזכויות אדם פירסם באנגלית מעל 100 עדויות של עזתים שמתארים את החוויות שלהם במהלך המלחמה: כולם מתארים את הקושי של חווית העקירה מהבית, ורבים מעידים על פיצול התא המשפחתי וקריעתו. אך העקירה החזרתית היא רק צד אחד של הנשק הצה"לי שנקרא "איזורים הומניטריים". יחד עם הפיכת האוכלוסיה כולה לעקורה ותלושה, איזורים הומניטריים יוצרים את התנאים שמאפשרים לצה"ל להשמיד את הסביבה הבנויה של המקום שממנו נעקרו הפלסטינים. נכון ליולי 2025, צילומי לוויין מראים כי לפחות 70% מהמבנים בכל רצועת עזה הרוסים ולא מאפשרים מגורים, וכי ערים שלמות נמחקו מעל פני האדמה. מאז תחילת המלחמה עולות עדויות לכך שהרס מבנים הפך למטרה בפני עצמה. תחקירים שהתפרסמו בהארץ ו שיחה מקומית , חושפים שקבלנים של משרד הביטחון מקבלים תשלום עבור כל בניין שהם הורסים – 2500 ש"ח עבור בניין קטן ו-5000 עבור בניין גדול. התחקירים האלה ואחרים מצביעים על כך שהרס הסביבה הבנויה של עזה מתבצעת בשיטתיות ובאופן שלא היה אפשרי ללא העקירה הכפויה של הפלסטינים שוב ושוב, מאיזור הומניטרי אחד לשני. מצד אחד, נשק "האזורים ההומניטריים" מביא את כלל האוכלוסיה בעזה למצב של תלישות, של הרס התא המשפחתי, ושל תלות מוחלטת בארגוני סיוע ונדבה. מצד שני, הוא יוצר את התנאים המאפשרים את הרס הסביבה הבנויה ומונע את האפשרות של פלסטינים בעזה לחזור לביתם, או לבנות לעצמם בית חדש. כפי שנראה בהמשך, השמדת הסביבה הבנויה גם מייצרת הצדקות לנשק ההומניטרי האולטימטיבי - הגירה מרצון. השימוש הישראלי ב"איזורים הומניטריים" מפורר את מרקם החיים הפלסטיני בעזה. חלוקת סיוע הומניטרי "העבודה של אונר"א בעזה השתנתה בבת אחת ב-7 לאוקטובר", מעידה תומא. "אם לפני כן, עיקר העבודה הייתה תפעול רשתות של בתי ספר ומרפאות, וסיוע לנזקקים, כאשר החלה המלחמה כל בתי הספר נסגרו והפכו למקלטים, והסוכנות התרכזה בעיקר בהכנסה וחלוקה של מזון ודלק". כאשר מזון וציוד נכנסו לרצועה, סוכנויות האו"ם הצליחו לספק אותו לאנשים שזקוקים לו. אך לפי תומא, כמות הסיוע שנכנסה לא היתה מספיקה בשום שלב: "בשבועיים הראשונים של המלחמה לא נכנס שום סיוע לרצועה, ולאחר מכן רק 20-30-40 משאיות ביום. רק בינואר 2025 התחלנו לראות שינוי חיובי, עם כניסה יומית של 500-600 משאיות של סיוע". השינוי החיובי בינואר 2025 התרחש בשל חתימת ישראל וחמאס על הסכם לסיום המלחמה והחזרת כל החטופים בשלושה שלבים. אבל, ב-2 למרץ, ישראל הפרה את ההסכם כאשר מנעה את הכניסה של כל סיוע הומניטרי לרצועה, ולאחר מכן הקריסה אותו סופית. החל מה-2 למרץ ועד ה-27 למאי כמעט ולא נכנס מזון לרצועת עזה, מה שהביא להכרזה של סוכנויות האו"ם ב-12 למאי לפיה "כל תושבי הרצועה מצויים בסכנה אפשרית של רעב המוני". בזמן הזה של רעב הולך וגובר, מדינת ישראל פעלה מאחורי הקלעים להשבית את מנגנון חלוקת המזון של האו"ם שהתקיים בעזה עד אותם ימים. נתניהו טען בדיעבד שזה התרחש משום שחמאס משתלט על משאיות המזון והציוד, לוקח אותם לעצמו, ואז מוכר אותם ברווח. תומא דוחה את ההאשמות הללו: "לא קיבלנו בזמן אמת שום דיווח על ארגונים חמושים פלסטיניים שגונבים את הסחורה שהכנסנו לרצועה בזמן הפסקת האש. ההאשמות הללו צצו רק אחרי שהפסקת האש הופרה. אם זה באמת מה שקרה בשטח, ואם באמת היינו מקבלים דיווחים על כך בזמן אמת, אפשר היה לבחון ולטפל בהפרה הזו". ואכן, בהתאם לטענתה של תומא, לאחרונה התפרסמו ב ניו יורק טיימס ארבע עדויות של גורמים מתוך צה"ל שמודים כי לישראל מעולם לא היו הוכחות כי חמאס גונב מזון ממנגנון הסיוע של האו"ם. לשיטת נתניהו , מנגנוני האו"ם לחלוקת מזון וציוד מהווים "תשתית שלטונית" של החמאס שהמלחמה בעזה יצאה להשמיד. לפי ההגיון הזה, עם ההשבתה הכמעט מוחלטת של מנגנון החלוקה של האו"ם, ישראל גזלה מחמאס את התשתית השלטונית הזו; אך תוך כדי כך, היא גם גזלה מהאוכלוסיה הפלסטינית גישה למזון וציוד הומניטרי בסיסי. על מנת להחליף את מנגנון החלוקה של האו"ם, ישראל הקימה מנגנון חדש, בשיתוף עם מספר חברות אמריקאיות, שהפנים שלו הוא הקרן ההומניטרית לעזה (GHF). המעורבות הישראלית במנגנון זה אמנם מוכחשת באופן רשמי, אך מספר תחקירים (למשל של עיתון הארץ , או הפייננשל טיימס ), יחד עם הודאות בכך מטעם נתניהו וכן שגריר ישראל בארה"ב , חשפו את תפקידה המרכזי של ישראל בפרויקט. המנגנון הזה החל לפעול ב-27 למאי השנה. "הGHF" לפי תומא, "הוא הניסיון האחרון של ישראל לחלק סיוע לעזתים, אבל הוא הורג יותר בני אדם מאשר הוא מסייע להם. הקרן לא פועלת לפי שום עקרון הומניטרי. היא מפעילה שכירי חרב. היא משפילה את מבקשי הסיוע. בני אדם נדרשים ללכת קילומטרים על גבי קילומטרים כדי להגיע ל-4 מרכזי חלוקה ואולי אפילו לפחות מ-4. תשווה את זה ל-400 אתרי חלוקה יחד עם המטבחים הקהילתיים שאנחנו הפעלנו ברחבי הרצועה. בכל התקופה של חלוקת סיוע דרך מנגנוני האו"ם מעולם לא היו תקריות של הרג בני אדם שבאים לקבל סיוע. המערכת שהפעלנו הייתה מבוססת על כבוד. סיפקנו סיוע לבני אדם מבוגרים, נכים, פצועים. אנחנו יודעים לעשות את זה. אנחנו עושים את זה בכל העולם". מעבר לעובדה שמאות פלסטינים מורעבים, שבאים לאתרי הGHF כדי לקבל מזון נהרגים בתהליך, אין היתכנות שמנגנון כזה – עם כמות סיוע כה מצומצמת, ב-4 מרכזי חלוקה בלבד, כאשר כל אחד מהם פועל רק לרבע שעה כל יום , בשעות לא סדירות שלא מתוקשרות לאוכלוסיה – יצליח לספק את הצרכים של האוכלוסייה. ואכן, הוא לא מצליח. אין מספיק מזון בתוך רצועת עזה להזין את בני האדם שבה. תומא העידה כי בעת עריכת הראיון, הרעב גרוע משהיה אי פעם ברצועה. "הצוותים שלנו בשטח מורעבים. מתעלפים. ברצועת עזה עובדי הסיוע זקוקים לסיוע". לטענתה של תומא, הבעיה העיקרית היא כבר לא המחירים היקרים של מזון בשווקים (כפי שהתפרסם לאחרונה: 100 ש"ח לקילו קמח, או 300 ש"ח לחבילת חיתולים). "גם צוותים שלנו, גם צוותים שעובדים עם הBBC כפי שהתפרסם , שמקבלים משכורת, לא מצליחים למצוא מזון, אפילו עם כסף. אני חושבת שנגמרים המוצרים בשווקים". מדינת ישראל טענה כי מנגנוני חלוקת מזון של האו"ם מהווים "תשתית שלטונית" של החמאס, ובהתאם למטרת המלחמה היא פעלה להשמיד אותם. המנגנון האלטרנטיבי לחלוקת סיוע הומניטרי לא מתפקד, ולא יכול היה לתפקד בדיוק בגלל שהוא איננו תשתית שלטונית של שום גוף שהאוכלוסיה בוטחת בו, ושמסוגל לנוע בחופשיות ברצועה ולחלק מזון לבני אדם רעבים. בדרך להשמדת החמאס, מדינת ישראל מרעיבה למוות את האוכלוסייה הפלסטינית בעזה. הגירה מרצון "הגירה מרצון" הוא הביטוי הקיצוני ביותר לאופן שבו ישראל הופכת את הצרכים האנושיים של פלסטינים לכלי נשק. לכאורה, הגירה מרצון "מאפשרת" לפלסטיני שיבחר בכך לעזוב את רצועת עזה ובכך להגן על חייו. בפועל, ישראל מייצרת את התנאים שמכריחים פלסטינים לעזוב את עזה. במאי האחרון, למשל, נתניהו הודה : "אנחנו הורסים עוד ועוד בתים, אין להם לאן לחזור. התוצאה היחידה המתבקשת תהיה רצון של העזתים להגר אל מחוץ לרצועה". הפנטזיה הישראלית על הגירה מרצון קיבלה פומביות ממש בשבוע הראשון של המלחמה, והמאמץ להגשימה מעולם לא עזב אותנו: ח"כים מיש עתיד והליכוד פרסמו כתבה בנובמבר 23, הצעת חוק הועלתה בדצמבר 23, ו פרסומים , שהתגלו כשקריים , על מעורבות טוני בלייר בתכנית להגירת פלסטינים לאפריקה הגיעו בינואר 24. בפברואר 2025 עלתה לכותרות תכנית טראמפ להעביר את 2 מיליון התושבים בעזה למצרים וירדן, שמיד גררה אחריה את הקמת "מנהלת הגירה מרצון" בתוך משרד הביטחון. מסמך של הGHF מפברואר 2025 חשף תכנית להקים מחנות המוגדרים "איזורי מעבר הומניטריים… בקנה מידה גדול", שיאפשרו לאוכלוסייה העזתית "להיערך לרילוקיישן". הגירה המונית של עזתים מעזה לא דורשת עקירה חוזרת ונשנית של האוכלוסיה והנעה שלה ממקום למקום, אלא דווקא ריכוז שלה במקום אחד, כצעד לפני ה"הגירה". לכן, כאשר שר הביטחון הכריז ביולי האחרון על תכנית להקמת "עיר הומניטרית" שתרכז את כלל הפלסטינים בעזה ללא אפשרות יציאה, הוא דאג גם לציין כי ישראל ממשיכה לפעול לעידוד "הגירה" של פלסטינים מעזה למדינה אחרת. תכניות לריכוז האוכלוסיה הפלסטינית נראות כמו צעד ראשון בדרך לגירוש שלה מרצועת עזה. אבל, האוכלוסיה הפלסטינית בעזה כבר עכשיו מרוכזת באיזור מאוד קטן. לפי דו"ח האו"ם מה-23 ליולי 2025, "יותר משני מיליון בני אדם בעזה נדחקים אל תוך פחות מ-45 קמ"ר, בעוד 88% מהשטח מצוי כעת באזורים בשליטה צבאית ישראלית או כאלה שהוחלו עליהם פקודות עקירה". 2 מיליון פלסטינים, שעוד לפני המלחמה חיו באחד האיזורים הצפופים עלי אדמות, עכשיו חיים על 12-13% מאותו תא שטח. על המפה, צמצום השטח שמותר לשהות של פלסטינים נראה כך : השטח בו מותר לפלסטינים לשהות לפי צה"ל, לפי נתוני האו"ם, נכון ל30.7.2025 צמצום איזור המחייה של פלסטינים בעזה לאיזור כה קטן – בין אם באמצעות הקמת "עיר הומניטרית" ובין באמצעות דחיקת האוכלוסיה דרך צווי עקירה – מהווה צעד ראשון בנשק ההומניטרי המכריע והסופי: גירוש האוכלוסיה הפלסטינית מעזה והשמדה סופית של הקיום הקהילתי הפלסטיני ברצועת עזה. מתקפה על מרקם החיים הצרכים האנושיים של פלסטינים בעזה הפכו לכלי נשק בידי של ישראל. לפי ההיגיון הישראלי, מנגנון חלוקת המזון של האו"ם הוא "תשתית שלטונית" של החמאס שיש להשמיד. הצורך של הפלסטינים במזון הביא להקמה של מנגנון חלוקה אלטרנטיבי, שלא מתפקד ולא יכול היה לתפקד, ובפועל, מרעיב את בני האדם בעזה. הצורך של הפלסטינים במחסה הביא את צה"ל לעקור את האוכלוסיה מביתה שוב ושוב; פעולה שהביאה את כלל האוכלוסיה לתלות מחלטת בצדקה ונדבה, הרסה את התא המשפחתי ואת הקהילה. העקירה החוזרת גם יצרה את התנאים עבור צה"ל להשמיד לחלוטין את הסביבה הבנויה אשר בתורה נתנה דרור לפנטזיות ישראליות על הגירה מרצון. פנטזיות אלה הביאו לריכוז האוכלוסיה הפלסטינית בשטח קטן, בדרך לגירוש שלה מרצועת עזה. התוצאה הבלתי נמנעת של השימוש הישראלי בנשקים הללו, היא פירור מרקם החיים הפלסטיני בעזה. כאשר עוד ועוד חוקרים וארגוני משפט וזכויות אדם מתייחסים לפעילות הישראלית בעזה בתור רצח עם, צצה שאלת "הכוונה" של פעילויות הישראליות בעזה. ההגדרה המשפטית של הפשע דורשת כוונה ברורה של מקבלי החלטות להשמיד קבוצה אנושית במלואה או חלק ממנה. לכן, באופן מיידי עולה הדיון בשאלת הכוונה: "האם מקבלי ההחלטות והדרג הצבאי בישראל יצאו למלחמה בכוונה להשמיד את הקבוצה הפלסטינית בעזה?". השאלה הזו אמנם מאוד חשובה עבור המשפטנים, אך עבור ציבור האזרחים שמנסים להבין את המציאות, שאלת הכוונה לא מהותית. האם הכוונה מאחורי הפעילות הישראלית היא רצון להשמיד את הקיבוץ הפלסטיני בעזה? אולי המניע הוא דווקא יצר הנקמה על הזוועות של ה-7 לאוקטובר? אולי בכלל כוונת מקבלי ההחלטות היא לחלץ את נתניהו מהמשפט שלו? ולבסוף, אולי הכוונה היא באמת השמדת החמאס ותו לא? ברגע הנוכחי, השאלות הללו לא רלוונטיות להבנת המציאות וממילא אין להן תשובה חד משמעית. אנחנו אף פעם לא יודעים בוודאות מהן הכוונות מאחורי מעשים של אנשים, שכן כוונה היא תמיד חמקמקה. לעומת זאת, מעשים והתוצאות שלהם אינם חמקמקים. אלה ניצבים מולנו, מתעקשים להראות את עצמם, לא משנה כמה יתפלפלו על הכוונה מאחוריהם. העובדה שהעיר רפיח נמחקה מעל פני האדמה ניצבת מולנו ללא אפשרות לערער עליה. כמו גם העובדה שישראל השביתה מנגנון חלוקת מזון שהצליח לחלק מזון לאוכלוסיה והחליפה אותו במנגנון שלא יכול היה לספק מספיק מזון כדי לקיים חיים בעזה. הכוונות יכולות להישאר בערפל. המעשים לא. עזה עומדת בחורבנה; אנשיה – עקורים ומורעבים. זו אינה פרשנות, אלא קביעה עובדתית. ומול עובדות כאלה, אין מקום לדיון על מניעים וכוונות, יש רק מקום להתנגד. תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה. עריכה: מעין גלילי תום אלפיה 103 פרק מספר תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה למנויים בלבד מה זה לוחמה הומניטרית? למנויים בלבד טיפ פיננסי: השקיעו ברוזה מדיה כדי להתעשר מהר למנויים בלבד עוצרים לרגע את מכונת ההסתרה של המלחמה למנויים בלבד האם ממדאני הוא טראמפ של השמאל? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

המדינה נערכת להגביל את תופעת "המשפיענים הפיננסיים" ברשת. האם מדובר בבעיה, או בסימפטום? ועד כמה הם שונים מיועצים מקצועיים? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם משפיענים פיננסיים רעים, יועצים פיננסים טובים המדינה נערכת להגביל את תופעת "המשפיענים הפיננסיים" ברשת. האם מדובר בבעיה, או בסימפטום? ועד כמה הם שונים מיועצים מקצועיים? שתפו: טלי גולדרינג 12 באוגוסט 2025 משפיענים פיננסיים רעים, יועצים פיננסים טובים טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 רשות ניירות הערך הכריזה ביולי על מהלך לריסון תופעת המשפיענים הפיננסיים ברשת. על פי היוזמה, תיאסר כמעט לחלוטין פעילות של המלצת השקעות באינטרנט על ידי מי שאינם יועצים מוסמכים. סרטוני "הכנסה פסיבית" למתחילים, שרשורי "מניות חמות" בטלגרם וסרטוני יוטיוב עם הבטחות לרווח קל - כל אלה צפויים להיעלם או להשתנות מן היסוד. גם פוסט פייסבוק או טוויטר שממליץ על מניה, יחייב רישיון, ודיסקליימר כבר לא יספק את הסחורה המשפטית. רק מי שאין לו שום אינטרס אישי, לא מחזיק בנייר ערך, לא מקבל תמורה, וגם אינו עוסק בתחום – יוכל להמשיך לדבר על שוק ההון מבלי להיחשב ליועץ לא חוקי. הציבור נחשף ליוזמה בעיקר דרך תגובות של משפיענים שפירסמו גופי התקשורת. תגובה אחת בולטת במיוחד: "שיזמינו אותי לחקירה ברשות ניירות ערך. אני מעדיפה שיח ישיר" כתבה מי שנחשבת לדמות המיתולוגית של עולם ההשקעות העצמאיות בישראל. לא בשמה האמיתי, אלא בזה שכולם מכירים: "הסולידית". המשפיענים "הרעים" שחולמים בגדול הסולידית, שם עט- דורין הרטמן, פרצה לתודעה הציבורית בתחילת שנות ה־2010 דרך הבלוג האנונימי שלה, שבו תיארה את מסעה לעצמאות כלכלית בגיל צעיר. היא אימצה את עקרונות תנועת FIRE (Financial Independence, Retire Early) האמריקאית, והסבירה לקוראים כיצד הצליחה לפרוש באמצע שנות ה־30 לחייה באמצעות חיסכון של כ־80% מהכנסתה החודשית והשקעה במדדים רחבים של מניות. היא קידשה מינימליזם קיצוני, והסבירה איך היא מסתפרת לבד, נמנעת מחופשות בחו"ל, קונה יד שניה, ומתקלחת במים קרים גם בחורף. עם השנים עברה הסולידית שינויים לא מעטים, גם בגזרת ההשקעות. בתקופת הקורונה העדיפה מניות דיבידנד להכנסה פסיבית יציבה, ובהמשך צמצמה את השקעותיה במדדים האמריקאיים לטובת אג"ח ממשלתי ישראלי קצר טווח. במובן זה, דווקא קארל מרקס תיאר היטב את הסולידית הליברטריאנית, כשדיבר על "אשף ששוב אינו יודע לשלוט בכוחות השאול שהעלה באוב". המורשת שהשאירה אחריה, תפיסה הFIRE שייבאה לציבור הישראלי, תפסה חיים משל עצמה בעשור וחצי האחרונים. דור חדש של משפיענים מוכר את חלום הFIRE הישן, הפעם לצד לקיחת סיכונים גדולים. חשבון הטוויטר של "הסולידית". השאירה אחריה מורשת של משפיענים פיננסים אצל משפיעני הדור החדש הדיסקליימר תמיד שם – הם תמיד יסבירו לנו "להיזהר מההייפ", אבל האזהרה הזו אפקטיבית כמו האזכור המהיר של תופעות לוואי בפרסומת אמריקאית לתרופה. כך, למשל, ב־2022, באתר "קריפטו ג'ונגל", פרסם דור אופיר כתבה שכותרתה: "נסיקה בת 31,000% בחודש: הכירו את הטוקן GMT שמשלם לכם לזוז" . "Move to Earn, ‘זוז כדי להרוויח’, הוא תת-טרנד חדש מתחום המטאוורס… שמתגמל משתמשים על שמירת אורח חיים בריא באמצעות הליכה, התעמלות או ריצה", נכתב בפתיחה. GMT, שהושק בתחילת מרץ, נסק ממחיר של 0.01 דולר לשיא בגובה 3.13 דולר" – זינוק של 31,000 אחוז בתוך פחות מחודש. כמובן, בתוך כשנה הוא קרס בכ־99 אחוז מערכו. המשקיעים משוטטים באתרים, בקבוצות ובין הסרטונים, קוראים את הסקירות (תמיד סקירות, לא המלצות) וזכים למנה גדושה של תחושת "פומו". לפניהם הר של שפע, מגוון, מבחר, ג'ונגל שלם. הרי לא ייתכן שלא ימצאו היום את המטבע שיגרום להם להתעשר מול עושר כזה- אבל היי, חשוב לזכור להיזהר מההייפ. מי שמבלה בקבוצות ייעוץ פיננסי ברשתות יכול להרגיש את השלכות הרוח החדשה בדו קוטביות ששולטת במשקיעים שהיא יוצרת: תמהיל של שאלות על חסכנות יום־יומית — עצות כמו "לא כדאי לקנות גבינה רק כי נגמר, חשוב לסיים קודם את מה שיש במקרר" — לצד התעניינות גוברת באפיקים כמו קרנות מדד ממונפות פי 2 ו־3, לקיחת הלוואות לצורך השקעה, השקעות בקריפטו, בנדל"ן בחו"ל או במניות מם (שממריאות בגלל הייפ ברשת). כל אלה אפיקים שנחשבים תנודתיים ומסוכנים יותר, ודורשים יכולת לעמוד בהפסדים חדים, היכרות או נסיון, אבל זה לא מפריע לפופולריות שלהם. בין משפיעני הדור החדש ניתן למנות את בן סמוחה, מומחה למטבעות דיגיטליים; מיכה סטוקס, יוצר תוכן המתמחה בניתוח טכני ומסחר במניות; ודניאל דמארי, שמתמחה במסחר יומי, באופציות ועוד. חלק מאותם משפיענים הגיבו ליוזמה של הרשות להגבלתם. ידידיה אפק, משקיע פופולרי ברשת X צייץ : “הנה שרשור עם חמש מניות שיעלו פי 10… מכיוון שהרשות לא מוכנה שניתן מידע פיננסי מועיל לעוקבים, השרשור מסתיים כאן”. דור עתי, מתכנן פיננסי פעיל ברשתות החברתיות, הודה ש “יש משפיענים שפועלים לא כשורה”, אך לטענתו הדרך להתמודד עם התופעה היא חינוך הציבור – לא רגולציה. האם אלה הם "הילדים הרעים" שהרשות רוצה להגביל? האם העובדה שהם מבקרים את יוזמת הרשות, במקביל לכך שסוחרים בתחומים מסוכנים יותר, אפילו מושמצים, כמו קריפטו, אופציות, ומסחר יומי, מובילה למסקנה הזאת? נחזור לכך בהמשך. בינתיים, מי הם "הילדים הטובים"? לא מחפשים את המכה — המשפיענים 'הטובים' מי שהגיב בחיוב ליוזמת הרשות היה תמיר מונדובסקי, מייסד קבוצת הפייסבוק הפופולרית "השקעות לעצלנים", שהצהיר כי כל צעד שיגביר אחריות ומודעות בתחום הוא מבורך. לדבריו, "מי שממליץ על מניה בלי רישיון עושה מעשה בעייתי, בין אם מדובר באדם טוב או רע, ובין אם ההמלצה שלו קולעת או לא." מונדובסקי מזוהה עם גישה השקעתית סולידית ומחושבת: השקעה מדורגת במדדים רחבים, בלי ניסיונות לתזמן את השוק, בלי מסחר יומי ובלי מניות "חמות", לטווח הארוך. בעיניו, השקעה מוצלחת אמורה להיות משעממת, צפויה ונטולת דרמות. הוא נכנס לשיח הציבורי עם ספרו "השקעות לעצלנים", שבו הציג את עקרונות ההשקעה הפאסיבית לקהל הרחב. על פי מנדובסקי לא כדאי לנסות להכות את השוק, אלא במקום זאת צריך "להיות" השוק. במקום להמר על מניות בודדות, הוא ממליץ לקנות באופן עקבי מוצרים מחקי-מדד רחבים: קרנות סל או קרנות מחקות על מדדי מניות מובילים. בתיק "לעצלנים" קלאסי יש מקום של כבוד ל-S&P 500, מדד 500 החברות הגדולות בארה"ב. בשנים 2023 ו-2024 נהרו חוסכים ישראלים לקרנות סל שמחקות את מדד S&P 500, בעקבות תשואות פנטסטיות של 24.2% ו־23.4% בהתאמה. בתוך זמן קצר הפכה ההצמדה למדד האמריקאי לתופעה המרכזית בשוק החיסכון המקומי, עם השקעות שעקפו את רף רבע הטריליון שקל. אלא שאחרי רצף שנים של תשואות גבוהות במדדי וול סטריט, ובעיקר ב־S&P 500, חוו המשקיעים גם ירידות חדות. כך למשל, ב-2025 נרשמה תנודתיות קיצונית וירידה של כ-12% במדד ה-S&P 500 בתוך פחות משבוע, בעקבות אי-ודאות גיאופוליטית ומדיניות מיסוי חדשה בארה"ב—מה שפגע משמעותית בתשואות קרנות הסל הישראליות. ובכל זאת, גם ירידות כאלה לא חורגות מהתורה של תמיר מונדובסקי. האמונה היא שלטווח הארוך המדד יעלה, ולכן בזמנים כאלה יש לגלות בגרות וסבלנות, ופשוט לחכות. ואכן, רוב המשקיעים לא מיהרו להוציא את כספם מקרנות מחקות, והעדיפו להחזיק בהשקעה למרות הירידות. האמון האבסולוטי הזה משפיע גם על התיאבון של מנהלי ההשקעות לאותן קרנות מחכות מדד, והתיאבון הזה הדאיג את בנק ישראל. ההשקעה "לעצלנים" שהפחידה את בנק ישראל בנק ישראל הקדיש מקום מיוחד לקרנות מחקות מדד בדוח היציבות למחצית הראשונה של 2024, והסביר מדוע הן אולי נוחות ופשוטות לתפעול– אבל ממש לא חסרות סיכון. התשואות הגבוהות בשנים האחרונות הפכו אותן לפופולריות במיוחד, אבל הקרנות לא רק משקפות את השוק – הן לעיתים גם ממנפות אותו. כדי למשוך יותר לקוחות, חלק מהקרנות לוקחות הלוואות ומשקיעות יותר ממה שיש להן בפועל. כשהמדד עולה – זה משתלם. אבל צריך לזכור שכשקרן מחקה כזאת לוקחת הלוואה מהבנק כדי להנות מתשואה גבוהה יותר על להשקעה (מינוף), היא צריכה להפקיד נכסים כערבות כנגד אותן הלוואות. אם ערך הנכסים יורד, הבנק דורש ממנה להוסיף עוד מזומן או נכסים – מצב שנקרא " Margin Call". אם אין לה, היא נאלצת למכור נכסים, לעיתים בהפסד, כדי לעמוד בדרישה. לפי תרחיש שבחן בנק ישראל, אם קצב ההשקעות בקרנות הללו יימשך, ויתרחש משבר של 30% ירידה במדד S&P 500, המשקיעים יידרשו להעמיד ערבויות בגובה של כ־60 מיליארד דולר. זהו סכום עצום, שמעלה שאלות לא רק על סיכון אישי אלא גם על היציבות של כל המערכת הפיננסית. מתוך דו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל מהמחצית הראשונה של 2024. גם השקעות "סולידיות" אינן בטוחות הסכנה הזו שמתאר בנק ישראל לא זכתה לכמעט שום התייחסות בתקשורת הכלכלית. דווקא היא יכולה לבנות מעין כתב הגנה עבור אותם "משפיענים רעים". לא משום שהם זהירים יותר, אלא משום שבאופן פרדוקסלי, דווקא הדבקות הנחושה מדי בשיטה "הנכונה" יכולה להוביל לסיכון מערכתי - במקרה הזה השקעה פסיבית בקרנות מחקות. כל שיטה שמתפרסמת מדי, שכל סוכן מתחיל יודע לדקלם, שכל קבוצת פייסבוק ממליצה עליה חדלה מלהיות שיטה. זו תופעה שרבים שמו לב אלה: פרופ' ברטון מלכיאל, שכתב את רב־המכר "הליכת אקראי בוול סטריט", טוען כי כל אסטרטגיה שמגיעה לתודעת הציבור מפסיקה לעבוד, ושהדרך היחידה שנשארה היא פיזור עיוור דרך מדדים. נאסים טאלב, מחבר "תעתועי האקראיות", טוען שהצלחות רבות של מנהלי השקעות הן לא יותר מתוצאה של מזל סטטיסטי. דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הסביר שאנשים, גם כלכלנים, נוטים להאמין שיש להם שליטה, אך פועלים מהבטן ומפסידים. אפילו פרופ' ריצ'רד וייסמן, שערך ניסוי עם אסטרולוגית פיננסית, אנליסט בכיר וילדה בת ארבע, מצא שדווקא הילדה הצליחה לבחור מניות טוב יותר מהשאר. השקעות ערך קורסות, למשל, ברגע שרואי חשבון מתוחכמים לומדים לבשל את הדו"חות. גם השקעה לטווח ארוך, מיתוס היסוד של המשקיע הסולידי, נחשפה שוב ושוב כבלתי משתלמת כשהטיימינג לא נכון. במבט לאחור, קשה לטעון שיועצי "הטווח הארוך" תמיד פעלו בזהירות רבה יותר ממשפיעני טיקטוק או סוחרי קריפטו. חלק מהאסונות הגדולים בשוק ההון נולדו מהמלצות שהוצגו כרציונליות, מאוזנות ובעלות "אופק השקעה". הכשלונות לא התחילו בסרטוני יוטיוב. הדירוגים הגבוהים של איגרות החוב המובנות לפני משבר 2008 לא הומצאו בידי סוחרי יום, הם הגיעו ממוסדות דירוג רשמיים. המלצות לקנות אג"ח קונצרני (אג"ח של חברות) של טייקונים כמו דנקנר ופישמן, שפשטו רגל אחרי משבר 2008 והימורים כושלים על הלירה הטורקית, לא הופצו בטלגרם - הן נחתמו בתשקיפים ונמכרו לפנסיות. אפילו ההמלצה הקלאסית להשקיע במדדי מניות רחבים לטווח ארוך , אסטרטגיה פאסיבית שמלמדים בכל קורס מבוא לא הצליחה להגן על המשקיעים מ"קריסת הסולידיות" של תיק 60/40 בשנת 2022 . במילים אחרות, לא תמיד הטווח הארוך הוא תעודת ביטוח, ולא תמיד הדיבור השקול מלמד על ראייה חדה. לפעמים הוא פשוט הדרך הכי אלגנטית לטעות בגדול, לאט, ובקונצנזוס. בנוסף ניגוד עניינים אינו נחלת המשפיענים בלבד. גם יועצים מוסדיים שממליצים "להחזיק לטווח הארוך" פועלים מתוך מערכת שיש לה אינטרס ברור: שלא תמשוך כסף, שלא תשנה מסלול, שלא תטיל ספק. הם אולי לא מרוויחים מעמלה ישירה, אבל הם כן תלויים ביציבות הקונצנזוס. אז האם ה "משפיענים הרעים" או "הטובים" הם הבעיה? אי אפשר לעצור את השטף ובכל זאת, משברים כלכליים הם לא סיבה להתעלם מניגודי עניינים של משפיענים. אתיקה ורגולציה הכרחיים, גם בשיח פיננסי ברשתות החברתיות. אבל כדי להבין את היוזמה של הרשות עדיף לא להתמקד ביוטיוברים סליזים שמדברים על קריפטו, במקום זאת כדאי להסתכל על מה שקורה בחברה הישראלית. בשנים האחרונות, מספר המשקיעים העצמאיים בישראל ממשיך לעלות בקצב מהיר – נכון לאמצע 2025 יש כבר יותר מ־700,000 חשבונות של משקי בית( ריטייל) פעילים בבורסה, כשבמחצית הראשונה של 2025 בלבד נפתחו עוד כ־87,000 חשבונות חדשים. קרוב למחצית מהחשבונות החדשים נוצרים בבתי ההשקעות ובפלטפורמות דיגיטליות, ולא רק בבנקים, ונתח המסחר של משקי הבית \עומד סביב 9%–11% מכלל המחזור. במקביל, בתוך חמש שנים בלבד קפץ מספר יועצי המשכנתאות הפעילים בישראל מכמה מאות בודדות לאלפים. לפי כלכליסט פועלים כיום כ־2,750 יועצים, ולפי נתוני חברות מימון חוץ־בנקאי שהובאו בכתבה ב YNET המספר כבר חצה את ה־3,500. כל יועץ משכנתאות שנכנס לשוק מפרסם סרטוני טיקטוק, מזמין את הציבור לוויבנרים , מנסה לקבל ספוט בפודקאסט מוכר ופותח קבוצה פיננסית בפייסבוק. יצירת סרטונים באופן שוטף ויום יומי, ולמעשה התנהלות של משפיען רשת, הפכה לדרישה בסיסית עבור כל יועץ פיננסי שמנסה לשווק את עצמו. אל מול ההיצע הגדול הזה ניצב לו גם ביקוש שלא יודע שובע לעצות פיננסיות. השיח הפיננסי האזרחי ברשתות הולך ומתפוצץ, קבוצות כמו "ידע שווה כסף "בואו נדבר על כסף", "עוברות ושוות", "ציפור פיננסית", "ללא בזבוזים"ו- , "חתול פיננסי" הפכו למוקדי פעילות יומיומית. מאות קבוצות וואטסאפ וערוצי טלגרם צמחו סביבן – לפי תחום, לפי עיר, לפי מצב משפחתי. השאלה היא לא רק מי מייעץ, אלא למה מקשיבים לו אפשר לראות בהתעוררות הפיננסית ברשת הזאת הרבה תקווה, הישראלים מנסים לקבל השכלה פיננסית, מודעים להונאות ובונים לעצמם אפילו מערכות תמיכה קהילתיות מול קשיים כלכליים. אבל אפשר גם לראות בה לא מעט ייאוש. על רקע אינפלציה גואה, קיצוצים בשירותים הציבוריים, מלחמה, וריבית מטפסת פשוט אין ברירה אלא לנסות ולמצוא דרך החוצה. הישראלים מבינים שהכנסתם מעבודה לא תצליח לפרנס את משפחתם והם מחפשים, יום יום, את העצה שתשחרר אותם ממעגל המינוס. אולי זה יהיה טיפ על מניה? אולי יצליחו לעלות על גל של מטבע קריפטו? אולי ימצאו סוף סוף דרך לגייס הון עצמי לדירה להשקעה? אחד הנתונים המעניינים שנחשפו לגבי יועצי משכנתאות הוא שביישובים מהעשירון הנמוך ביותר שיעור הפונים ליועצים מטפס ל־79%, בעוד שבעשירון העליון רק חצי מהמשפחות בוחרות להיעזר ביועץ. כלומר, הפנייה לייעוץ פיננסי לא נובעת בהכרח ממודעות פיננסית גבוהה אלא לעיתים פשוט מרצון נואש לפרוץ קדימה, לגייס הון עצמי בדרכים לא נגישות או לחפש הזדמנות לעשות מכה דרך "מלווי משקיעים". גם אם המהלך של רשות ניירות הערך להגביל את המשפיענים ברשת יצליח, והחוק יעבור קריאה שניה ושלישית, איך תצליח הרשות להתמודד עם השטף? עם מאות אלפי הודעות שרצות בקבוצות כל יום, עם סרטונים שמתחבאים בקבוצות ווטסאפ וקבוצות סגורות? אישית, אני מקווה מאוד שהרשות תצליח במרוץ החתול ועכבר, ותתפוס כל משפיען שינסה להריץ מניה. גם אז - האם הפצע יסגר? האם ישראלים שממהרים למשוך את כספי הפנסיה שלהם כי הם לא מאמינים שהמדינה באמת תעביר להם את הקצבה המובטחת בבוא העת, לא ימצאו את הפירצה הבאה? בסופו של יום, יכול להיות שמה שנראה כמו עוד סרטון טיקטוק על השקעות הוא לא פעם קריאת עזרה בתחפושת, ניסיון נואש לאחוז במשהו יציב בעולם שבו הקרקע הכלכלית נשמטת מתחת לרגליים. ואת זה, הרשות לא תצליח לשנות לבדה, בדיוק כמו שאותם משפיענים לא מסוגלים. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה. עריכה: מעין גלילי הפודקאסט "כסף קל" מבית רוזה מדיה עוסק בתעשיית הפורקס הישראלית ושורשיה בתחום ההשקעות המסוכנות. כאן אפשר להאזין לפרק הראשון. טלי גולדרינג 102 פרק מספר טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למנויים בלבד טיפ פיננסי: השקיעו ברוזה מדיה כדי להתעשר מהר למנויים בלבד עוצרים לרגע את מכונת ההסתרה של המלחמה למנויים בלבד האם ממדאני הוא טראמפ של השמאל? למנויים בלבד נתניהו רוצה את סוריה חלשה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

אריאל דוקלוסקי פרצה לשידור "האח הגדול" כדי לדרוש את עצירת האסון בעזה. בטור מיוחד היא מסבירה מה עמד מאחוריי הפעולה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שיבשנו את מכונת ההסתרה בשידור חי אריאל דוקלסקי פרצה לשידור "האח הגדול" כדי לדרוש את עצירת האסון בעזה. בטור מיוחד היא מסבירה מה עמד מאחוריי הפעולה שתפו: אריאל דוקלסקי 11 באוגוסט 2025 שיבשנו את מכונת ההסתרה בשידור חי אריאל דוקלסקי 00:00 / 01:04 ביום שבת, יחד עם חברות וחברים מתנועת עומדים ביחד, התפרצנו לשידור החי באולפני האח הגדול. בזמן שתכנית הטלוויזיה עם הרייטינג הכי גבוה בישראל משדרת כיצד דיירי האח הגדול רבים על האם סיגריות עדיפות על שלוקים או להיפך, שעה וחצי מהם, בעזה, ילדים מתים מרעב, מתרחשת השמדה המונית, והחטופים מוקרבים. ערוצי התקשורת מסתירים באופן מכוון ופעיל את המציאות בעזה, ומכהים לנו את החושים עם תוכניות ריאליטי. זו שיטת נירמול שמוכרת לנו ממשטרים חשוכים. והאמת? זה עובד. הפיתוי לברוח חזק. הציבור, שחווה אובדן, שכול ופחד, מפתח אדישות לסבל, לרעב, להרג המוני ולהפקרת החטופים. אבל זה פשע לנרמל את המציאות האיומה הזאת, ואנחנו פשוט לא יכולים לאפשר לזה להמשיך לקרות. אנחנו לא יכולים להמשיך לחכות ליו"ר ההסתדרות שיכריז על שביתה, למנכ"לי חברות ההייטק ולפוליטיקאים שיבטיחו הבטחות. אנחנו, הציבור, אחראים לעצור את זה. עבורי זאת יריית פתיחה להפגת הנירמול הקיצוני. אי אפשר להמשיך לשתוק. אי אפשר לתת יד לטישטוש החושים. אי אפשר להמשיך להפגין כמו שהפגנו בעבר. כל הקווים האדומים נחצו, ולמען האמת, הם נחצו כבר מזמן. הגיע הזמן לעלות מדרגה ולצאת לפעולות שיבוש מאסיביות, לא אלימות, שלא יתנו לשגרה להתנהל כסדרה. על פי סקרים של תקשורת המיינסטרים 75% מהאזרחים בעד סיום המלחמה. אם הנתון הזה לא מפעיל מספיק לחץ על הממשלה, הגיע הזמן שנגביר את הלחץ על ידי שיבוש השגרה, ומניעה אקטיבית מעסקים להתנהל כרגיל. גם אם זה יגרור מעצרים המוניים. אני קוראת לכן ולכם להצטרף לפעולות השיבוש של עומדים ביחד. יש לנו את הכח להשפיע על המציאות, אנחנו כבר מספיק אנשים שמתנגדים למלחמה הזאת. כאשר נהיה מאורגנים, נפעל בטקטיקות של אי ציות לא אלים, באופן אחראי ומושכל, נצליח להפעיל מספיק לחץ שיוביל לסיום המלחמה. בואו איתנו. אריאל דוקלסקי היא פעילה במעגל חיפה של תנועת "עומדים ביחד". עריכה: תום אלפיה אריאל דוקלסקי 101 פרק מספר אריאל דוקלסקי היא פעילה במעגל חיפה של תנועת "עומדים ביחד". למנויים בלבד עוצרים לרגע את מכונת ההסתרה של המלחמה למנויים בלבד האם ממדאני הוא טראמפ של השמאל? למנויים בלבד נתניהו רוצה את סוריה חלשה למנויים בלבד סיינפלד כבר לא יכול לגור בניו יורק הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

אריאל דוקלסקי היא פעילה במעגל חיפה של תנועת "עומדים ביחד". אריאל דוקלסקי

איתמר אבנרי איתמר אבנרי הוא חבר המזכירות של תנועת עומדים ביחד. ארנון פלג ארנון פלג הוא חבר מערכת הפודקאסט "קריאת השכמה" מבית רוזה מדיה. דני גיגי Dani Gigi דני גיגי הוא מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, ארגון-גג של קבוצות אזרחיות הפועלות לשיקום הדיור הציבורי ככלי מרכזי בצמצום העוני הרב-דורי. דני פילק Dani Filc פרופסור דני פילק הוא רופא ומרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וחבר מזכירות תנועת "עומדים ביחד". יאלי השש Yali Hashash ד"ר יאלי השש היא היסטוריונית ופעילה פמיניסטית, וראש התוכנית ללימודי מגדר וקרימינולוגיה במכללת אור יהודה יואב הראבן Yoav Hareven יואב הראבן חי, עובד, לומד ופעיל בירושלים. חבר הנהגת תנועת עומדים ביחד יעל וולפנזון יעל וולפנזון היא ראשת ענף רווחה וחינוך ורווחה בארגון "כוח לעובדים". מאיר שבתי Meir Shabtai מאיר שבתי הוא חסיד ברסלב, חבר בבני אברהם, חבר בעומדים ביחד בירושלים, מתנדב בנוכחות מגינה בבקעת הירדן דרך מסתכלים לכיבוש בעינים, גֵר בירושלים מאירה הנסון מאירה הנסון היא פעילה במעגל האקלים של תנועת עומדים ביחד וביוזמת גרין ניו דיל לישראל מייסם ג'לג'ולי Maisam Jaljuli מייסם ג'לג'ולי היא יו"רית שותפה של עמותת סיכוי-אופוק ויו"רית נעמ"ת במרחב המשולש הדרומי. מיכל מאירס מיכל מאירס היא עובדת סוציאלית וחברת איגוד העובדים הסוציאליים. מערכת מגזין רוזה מגזין רוזה הוא במה לתוכן סוציאליסטי ועממי, ומארח קולות לניתוח המציאות ושינוייה הכותבים שלנו