בעלי ההון והתאגידים מעלים את המחיר פשוט כי הם יכולים. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למנויים בלבד הסיבה האמיתית לעליות מחירים למנויים בלבד מתי נצא לחירות מהכיבוש והמלחמה? למנויים בלבד תחרות משיכת זמן בין שרי הממשלה. למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד שתפו: המכסים מעלים את יוקר המחייה, או שהם רק תירוץ? טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 טלי גולדרינג 21.4.25 שתפו: המכסים מעלים את יוקר המחייה, או שהם רק תירוץ? המכסים מעלים את יוקר המחייה, או שהם רק תירוץ? טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 ב־2 באפריל 2025, הנשיא טראמפ הכריז על "יום השחרור של אמריקה". "אנחנו נייצר את המכוניות, האוניות, המטוסים, המינרלים והתרופות שאנחנו צריכים – כאן באמריקה. אנחנו נבנה את העתיד שלנו בידיים אמריקאיות ובלב אמריקאי" אמר טראמפ, כשהכריז על מכס בסיסי של 10% על רוב הסחורות המיובאות, ותוספת מכסים על כ־90 מדינות ועל מוצרים סיניים. בהמשך טראמפ מחריף את המהלך, כשמכריז על מכסים נוספים של סחורות מסין. בתגובה, סין האשימה את ארצות הברית ב"סחיטה" והבטיחה להילחם "עד הסוף". השווקים הגיבו בבהלה: בתוך יומיים נמחקו כ ־4.9 טריליון דולר ממדד הS&P לבד ו. עם זאת, הודעה על פטורים זמניים למוצרים חיוניים כמו סמארטפונים ומחשבים סייעה לעצור את הנפילות. במקביל, הורחבו המכסים גם על מדינות נוספות, והמתיחות מול סין החריפה: סך המכסים האמריקאיים על סין הגיע ל־145%, וסין השיבה במכסים בגובה 125% ובפיקוח מוגבר על יצוא חומרים קריטיים. ב־9 באפריל 2025 טראמפ הכריז על השהיה של 90 יום לכל המכסים ה"רציפרוקליים" (המותאמים למדינות), למעט המכסים על סין, שנותרו בתוקף ואף הועלו ל־145%. נכון לעכשיו, המתיחות נמשכת והחששות מפני האטה גלובלית הולכים ומתחזקים. האזרחים אמריקאים מצידם, חוששים יותר מיוקר המחיה מאשר מתנועות הבורסה. הם עדיין מתמודדים עם ההשלכות של עליות המחירים בתקופת הקורונה, והתקשורת מאשרת את החששות. כל גופי התקשורת החלו לדבר בפירוט על עליית המחירים הקרובה בעקבות התייקרות חומרי הגלם. מחירי הפלדה והאלומיניום העולים יטיסו את מחירי המכוניות, התייקרות חומרים שמשמשים בתעשיית הפלסטיק המגיעים מסין תעלה מחירים של צעצועים, אריזות, ציוד רפואי ועוד, ואפילו מחירי הדירות עלולים לזנק, לפי דיווח ב־ CNBC , בטווח של 7,500 עד 17,000 דולר לבית. אבל כדי להבין מה יקרה למחירים, לא מספיק להתמקד בעליות מחירי חומרים הגלם. שוק הבניה מספק דוגמה לנתונים שמעוררים ספק בתחזית עליית המחירים. שוק הדיור בארצות הברית כיום נמצא בקיפאון: כש־90% מהמשכנתאות שהאמריקאים לוקחים הן בריבית קבועה, כך שבעלי דירות כמעט לא נפגעו מהעלאות הריבית של 2022, ואין להם תמריץ למהר ולמכור. מנגד, הרוכשים פשוט לא מסוגלים לקחת משכנתא בריביות שנותנים הבנקים. התוצאה היא קיפאון, לא מוכרים, לא קונים. הטלת המכסים לא תפתור את בעיית המימון של רוכשי הדירות, אז קשה להאמין שרוכשים שלא מסוגלים לרכוש כבר היום, ישלמו מחירים גבוהים יותר בעקבות עליית המכסים. יתכן שלצד החישובים המתמטיים הפשוטים על עלויות חומרי גלם חשוב לזכור עיקרון בסיסי אחד: מחירים עולים כאשר הם יכולים לעלות. ובשביל שהמחירים בארה"ב של היום יעלו, חייבים להתקיים שלושה תנאים: תיאום, ואשראי, ומישהו לנגוס לו מהעוגה. תיאום בעיצומה של מגפת הקורונה, כשהעולם כולו התמודד עם שיבושים כלכליים, התחילו להתפרסם נתונים על עליות מחירים כמעט בכל תחום. כלכלנים ועיתונאים הסבירו שיש חוסר בחומרי גלם, מחירי ההובלה מרקיעים שחקים, ועובדים רבים לא חזרו עדיין לשוק העבודה. כל זה, אמרו, יוצר לחצים לעליית מחירים —אינפלציה. אולם, ב2021 הכלכלנית איזבלה וובר הציעה הסבר אחר לגמרי. במאמרה "האם פיקוח מחירים אסטרטגי יכול לסייע במאבק באינפלציה?" היא טענה שהאינפלציה לא נובעת רק מעלויות הייצור או משוק עבודה הדוק. לדבריה, במצבים כמו מגפה או מלחמה, הציבור כבר מצפה לעליות מחירים, ולכן גם אם העלויות בפועל כמעט לא עלו — החברות מנצלות את הרגע כדי לייקר מוצרים, מבלי להיתקל בהתנגדות. הפתרון, לדעתה, הוא פיקוח מחירים אסטרטגי, שיכול למנוע מחברות לנצל מצבים כאלה להפקת רווחים מופרזים, כפי שנעשה בארה"ב לאחר מלחמת העולם השנייה. במאמרה האחרון, "תיאום עקיף באינפלציית מוכרים: איך זעזועים בעלויות מאפשרים לחברות להעלות מחירים", וובר בדקה שיחות של מנכ"לים עם משקיעים בתקופת הקורונה, וגילתה חזרה עקבית על מונחים כמו "לחצים בשרשרת האספקה", "אי-ודאות", ו"הצורך לשמור על רווחיות". אלא שבמקביל, אותן חברות בדיוק דיווחו על רווחי שיא – מה שהצביע על כך שהעלאת המחירים לא הייתה תגובה הכרחית למשבר. מדובר במין משחק תפקידים. המנהלים "הזהירו" מהלחצים, והמשקיעים "הבינו" והנהנו, כשכולם בחדר מבינים שהם הולכים להרוויח עוד הרבה כסף. וובר מכנה את התופעה בשם "אינפלציית מוכרים" (Sellers’ Inflation) וובר הדגישה שהיא אינה מדברת על "חמדנות" של חברות או מנכ"לים. לחברות פשוט אין תמריץ לשמור על מחירים נמוכים. המשבר מהווה תירוץ נוח להעלאות מחירים — והן מנצלות אותו בדיוק כמו שמצופה מהן לפעול, בשם הרווח. מאז פרסום המאמר הראשון, יותר ויותר מחקרים החלו לאשר את ממצאיה. דו"ח של הבנק המרכזי האירופי קבע כי כ־45% מהאינפלציה בגוש האירו בשנים 2022–2023 נבעה מהרחבת מהגדלת שולי הרווח — ולא מהתייקרות אמיתית של עלויות. גם גופים כמו האו"ם, ה־OECD , וקרן המטבע פרסמו נתונים דומים. מה שנתפס תחילה כהסבר רדיקלי, הפך תוך שנתיים לתובנה רווחת. ב־3 באפריל 2025, בעקבות הכרזת המכסים החדשים של טראמפ, פרסמה וובר ציוץ ובו כתבה: " המכסים הם זעזועי עלות. בפעם הקודמת, זעזועים רחבים כאלו תיאמו העלאות מחירים והובילו לאינפלציית מוכרים. התכוננו לגל האינפלציה הבא — הפעם באדיבות 'מייק אמריקה גרייט אגיין" אשראי אם נחזור לדוגמה של מחירי הדירות, נראה שמוכרים נחושים ומתואמים שדורשים מחיר גבוה בלי למצמץ זה לא מספיק. צריך עוד משהו - יכולת מימון. כדי ש"אינפלציית מוכרים" תוכל להתקיים משקי הבית צריכים את היכולת לקנות, משקיעים צריכים להרגיש נוח להשקיע, עסקים קטנים וגדולים צריכים אשראי. משקי הבית בארצות הברית כבר מתוחים כלכלית ברמה שלא נראתה מאז המשבר הפיננסי של 2008. החוב הכולל של משקי הבית חצה את רף ה־18 טריליון דולר בסוף 2024, החוב בכרטיסי אשראי הגיע לשיא של מעל 1.2 טריליון דולר, והריבית הממוצעת על כרטיסים אלו נסקה לכ־23%. כ־7% מהחובות האלו נמצאים כבר בפיגור חמור. מנכ"לים של חברות ענק מתחילים להודות בכך בפומבי. באמצע 2024, במספר שיחות ועידה של חברות אמריקאיות גדולות (כגון פפסיקו, Conagra Foods, Delta Airlines) ציינו המנהלים שראו התנגדות גוברת מצד הצרכנים למחירים גבוהים ושזה מתחיל לפגוע בנפחי המכירות. ישנה תחושה ש"אחרי שנתיים של אינפלציה גבוהה, הצרכנים רגישים מתמיד לכל עלייה במחיר" כפי שניסח זאת הכלכלן הראשי של Comerica Bank. התוצאה, לדבריו היא שעסקים מהססים להעלות מחירים , מה שתורם להאטת האינפלציה. אבל אולי טראמפ ישנה את התמונה? אולי, כחלק ממופע הראווה שבו הוא מפר את כל הכללים, הוא יצליח לספק עוד אשראי למשקי הבית הממונפים במילא? זה לא רעיון מופרך. טראמפ כבר פעל בכיוון. בקדנציה הראשונה שלו הוא הוביל שורת צעדים שמטרתם הייתה להפחית את הפיקוח על המערכת הפיננסית. הצעד הבולט ביותר היה תיקון לחוק דוד־פרנק שנחקק לאחר המשבר הכלכלי של 2008 כדי להדק את הרגולציה על בנקים. החוק שטראמפ קידם העלה את הרף שמעליו בנק נחשב "חשוב למערכת" מ־50 מיליארד דולר ל־250 מיליארד דולר. המשמעות: מאות בנקים, בהם גם בנקים גדולים יחסית – כמו סיליקון ואלי בנק (SVB) שהתמוטט ב־2023 – הוצאו ממסגרת פיקוח הדוק. הבנקים האלה כבר לא נדרשו לעמוד ב"דרישות דיווח" מפורטות, לא לעבור "מבחני לחץ" (בדיקות שמטרתן לוודא שהם ישרדו משבר כלכלי), ולא לעמוד במגבלות נוקשות על כמות הכסף שהם יכולים להלוות לעומת ההון שיש להם בפועל (מה שמכונה "מגבלות על מינוף"). במקביל, טראמפ החליש מאוד את הגוף שאמור להגן על האזרחים מהלוואות מסוכנות – הלשכה להגנה על הצרכן הפיננסי (CFPB). הוא מינה לו מנהלים שפירקו את המשרד מבפנים: הם ביטלו או הקפיאו חקירות נגד חברות אשראי שהונו לקוחות, צמצמו את ההגדרה של רמאות צרכנית, והגבילו את היכולת של המשרד להטיל קנסות. גם פיקוח מתוכנן על חברות הלוואה פרטיות – כולל כאלה שגובות ריביות גבוהות על הלוואות קצרות מועד – נעצר באמצע הדרך. בתקופת הקורונה טראמפ תמך באשראי נרחב: מצד אחד, הממשל חילק מענקים ואישר תכניות חירום; מצד שני, אפשר לבנקים ולחברות טכנולוגיה להציע אשראי בקלות כמעט חסרת פיקוח. השירותים שנולדו בתקופה ההיא – כמו "קנה עכשיו, שלם אחר כך" (BNPL) – הפכו לאמצעי מרכזי לדחיית תשלומים על מוצרים, גם כשלא ברור איך הלקוחות יחזירו את הסכומים. החברות המציעות את השירותים הללו אינן כפופות לדיווח שוטף למערכת האשראי, ואינן מוגבלות כמו בנקים. זו מערכת כמעט מקבילה לאשראי – ללא בלמים. כעת, בתחילת כהונתו השנייה, טראמפ שוב מאותת על כוונות דומות. דווחים בעיתונות הכלכלית מצביעים על כך ששותפים קרובים אליו – בהם אילון מאסק – מעודדים אותו לבטל לחלוטין את ה־CFPB, או לפחות למזג אותו עם גוף רגולטורי חלש יותר. יש גם שיח על פתיחת שוק האשראי לגופים טכנולוגיים – כלומר, לאפשר לפלטפורמות כמו X (לשעבר טוויטר) להציע הלוואות ומסגרות אשראי מבלי לעמוד בדרישות שמחייבות בנקים רגילים. מהלכים דומים יכולים להתרחש גם בצורת צווים נשיאותיים: טראמפ יכול, למשל, לבטל תקנות שקובעות רף מקסימלי לריביות, או לעכב תקנות חדשות שמגבילות את שיווק האשראי לציבור הרחב, בטענה שהן "פוגעות בחופש של האזרח". האם כל זה באמת יקרה? כנראה שלא. שינויים עמוקים בתחום האשראי מצריכים לרוב חקיקה מסודרת, תהליך ארוך ומורכב. טראמפ, מנגד, ידוע יותר בנכונותו להשמיע הצהרות דרמטיות ולחתום על צווים נשיאותיים מול מצלמות – הרבה פחות בניהול רפורמות רגולטוריות עד לפרטים. לכן, ייתכן שלא נראה מהלך חקיקה רחב ומובהק להרחבת האשראי, כך שגם בחזית הזאת מתעורר ספק לגבי תחזית עליית המחירים. אבל עם טראמפ, כמו שכבר למדנו – חייבים לשמור על ראש פתוח. מישהו לנגוס לו מהעוגה כשאינפלציה תופסת את הכותרות, הציבור מתמקד בעליית מחירים לצרכן. לא תמיד זה כל הסיפור. פעמים רבות, עליות המחירים הן תוצאה של מאבקים פנימיים שקטים בין תאגידים, ספקים ורשתות שיווק – מאבקים שמוצגים כשיבושים גלובליים, כשבפועל מדובר במאבקי שליטה, תמחור, ואסטרטגיה. כך למשל, קמעונאים רבים ניצלו את תקופת האינפלציה כדי לדחוף צרכנים לעבור ממותגים מוכרים למותגי הבית הרווחיים יותר עבורם. המחירים של המותגים הגדולים עלו, לכאורה בשל עלויות, בעוד שמותגי הבית נותרו במחיר נמוך – כך שהצרכן חש שהוא מצא אלטרנטיבה, והרשת הרוויחה פעמיים: גם מכרה יותר, וגם הגדילה את שולי הרווח שלה. בישראל, מקרה דומה נראה בסכסוך בין שופרסל לתנובה. שופרסל דרשה מתנובה להצטרף למבצעי הוזלה, תנובה סירבה, ובתגובה שופרסל הפסיקה לקדם את מוצריה. לא היו מבצעים, המחיר לצרכן עלה, והתחושה הייתה שמדובר בעוד גל התייקרויות. אבל לא היה מדובר בהתייקרות אמיתית של חומרי גלם או בשינוי מדיניות – אלא במהלך כוח בין שתי חברות גדולות, שהתגלגל אל הצרכן. במצב כזה, קשה להבין מה באמת קרה. כשמחיר של מוצר אחד עולה, אנשים מניחים שכולם עלו. כשיש שיח ציבורי על אינפלציה – הוא יושב על תחושת עומס אמיתית, אבל לפעמים משקף רק חלק קטן מהתמונה. הצרכן רואה מוצר שהתייקר, שומע חדשות שמדברות על עליות, ובונה לעצמו תמונה כוללת – שלא תמיד תואמת את מה שקורה בפועל. יכול להיות שמאבקים כאלה גרמו לאזרחים אמריקאים להרגיש כאילו האינפלציה גבוהה ממה שהיא בפועל. בממשל ביידן האינפלציה ירדה משמעותית כבר במהלך 2023, אבל הציבור המשיך להרגיש כאילו המחירים רק עולים. סקר מ־2024 הראה שהאמריקאי הממוצע העריך את קצב האינפלציה בכפול מהנתון האמיתי. זה קרה לא רק בגלל מחירים, אלא גם בגלל הדרך שבה דיברו עליהם – בתקשורת, בפוליטיקה, וגם בגלל מאבקים בין חברות. אינפלציה או תאוות בצע? עליית מחירי חומרי הגלם רחוקה מלהיות כל הסיפור של אינפלציית- מכסים. המכסים יוצרים את התנאים המושלמים ל"אינפלציית מוכרים" הם מספקים תיאום באמצעות נרטיב ברור של עליית מחירים שכולם מצפים לה, ונותנים לחברות "תירוץ מושלם" להעלות מחירים הרבה מעבר לעלויות. הם יוצרים תשתית פוליטית להקלות באשראי שיאפשרו לצרכנים לשלם את המחירים הגבוהים, גם אם זה יגביר את המינוף המסוכן שכבר קיים. והם יוצרים הזדמנות לשחקנים לנגוס חלק גדול יותר בעוגה כשנוצרים מאבקי כוח חדשים בשרשרת האספקה. אבל למרות שנראה שכל המרכיבים שם, ואנחנו עומדים בפניי תרחיש דומה לעליית האינפלציה של הקורונה, אולי הפעם הגבול נחצה? בשביל שהסרת רגולציה באמת תתרגם להרחבת אשראי למשקי הבית, לא מספיק רק להסיר את ההגבלות. צריך שגם הגופים שמעניקים את האשראי – כמו בנקים, חברות פיננסים ומשקיעים מוסדיים בתוך ומחוץ לארצות הברית– יאמינו שהמערכת יציבה ושכדאי להם לקחת יותר סיכון. האם האמון הזה עדיין קיים? ואם המיתון הכלכלי שכבר מסתמן באופק כאן להישאר, האם הציבור יספוג מהלכי תיאום בסגנון "גרידפלציה" - כלומר אינפלציה הנוצרת מחמדנות - בשקט, ללא תגובה פוליטית? טראמפ הרגיל אותנו לדרמות בחיי היום יום, להפתעות. אבל המערכת הפוליטית- כלכלית בה אנו חיים, יודעת להפתיע מעצמה, אין לה צורך בטראמפ. זה משהו ששווה לזכור. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה. עריכה: מעין גלילי בעלי ההון והתאגידים מעלים את המחיר פשוט כי הם יכולים. טלי גולדרינג 21 באפריל 2025 טלי גולדרינג פרק מספר: 76 טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

הראיון המלא עם העיתונאית ענת סרגוסטי, כחלק מעונה 3 של הסדרה "ניהול וסכסוך" על המעורבות הישראלית בלבנון. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למנויים בלבד הסיבה האמיתית לעליות מחירים למנויים בלבד מתי נצא לחירות מהכיבוש והמלחמה? למנויים בלבד תחרות משיכת זמן בין שרי הממשלה. למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד שתפו: ניהול וסכסוך עונה 3 - ישראל בלבנון. הראיון המלא עם ענת סרגוסטי קריאת השכמה 00:00 / 01:04 קריאת השכמה 21.4.25 שתפו: ניהול וסכסוך עונה 3 - ישראל בלבנון. הראיון המלא עם ענת סרגוסטי ניהול וסכסוך עונה 3 - ישראל בלבנון. הראיון המלא עם ענת סרגוסטי קריאת השכמה 00:00 / 01:04 הראיון המלא עם העיתונאית ענת סרגוסטי, כחלק מעונה 3 של הסדרה "ניהול וסכסוך" על המעורבות הישראלית בלבנון. על העיתונות במלחמת לבנון הראשונה והביקור של סרגוסטי בביירות בזמן המלחמה קריאת השכמה 21 באפריל 2025 קריאת השכמה פרק מספר: 721 פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

מגזין רוזה מגזין רוזה הוא במה אינטרנטית חדשה לתקשורת סוציאליסטית, שמדברת על מה שקורה לציבור כדי להחזיר לו את הכוח שלו. בפרויקט הראשון שלנו, אנחנו מדמיינים ניצחון. לפרקים ישנים יותר

תוכן מצולם, סרטונים קצרים וארוכים עם ביקורת סוציאליסטית שמאלית על האקטואליה והמציאות הפוליטית בארץ ובעולם. ברזיל לקראת הכרעה דרמטית בבחירות فداء شحادة | حِواريات صرخة أم لوين سعر لفة الشوارما راح يوصل؟ עלמה ורענן פותחות על מצב החינוך מהדורה חגיגית לפתיחת שנת הלימודים שולה קשת על פינוי התחנה המרכזית דרום תל אביב נגד הגירוש היום שאחרי התחנה המרכזית בתל אביב מה קורה עם התחנה המרכזית בתל אביב? ליברמן לא יודע איך נראה אוטובוס מה הוביל את לבנון לתחתית? ארבע שנים טובות: הקליפ הרשמי רוזה וידאו

ערוצי התוכן של רוזה מדיה

רוזה מדיה - روزا ميديا רוזה מדיה היא מערך תקשורת סוציאליסטי, העוסק בסוגיות שמעצבות את החיים שלנו במאה ה-21, בפוליטיקה, בכלכלה ובחברה. אנחנו כאן כדי לומר את כל מה שלא יאמר בתקשורת הממסדית, כדי ליצור תקשורת בעברית וערבית שמשרתת את הרוב הגדול ולא את בעלי ההון. ניהול וסכסוך עונה 3 - ישראל בלבנון. הראיון המלא עם ענת סרגוסטי הראיון המלא עם העיתונאית ענת סרגוסטי, כחלק מעונה 3 של הסדרה "ניהול וסכסוך" על המעורבות הישראלית בלבנון. למנויים בלבד للمشتركين פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. תכנית אקטואליה שבועית בשידור חי. מכסה מזווית סוציאליסטית את אירועי השבוע בפוליטיקה ובכלכלה הישראלית. משודרת בווידאו ביוטיוב ובכל הרשתות. איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. הערוצים של רוזה מדיה בעברית תצוגה מהירה לוח השנה הסוציאליסטי 2025-2024 מחיר 80.00 ₪ תצוגה מהירה "תיק בד "חברים טובים מאוד מחיר 50.00 ₪ תצוגה מהירה "תיק בד "חברות טובות מאוד מחיר 50.00 ₪ תצוגה מהירה גופיית "או שהעוגה לכולם או שלא תהיה עוגה" מחיר 60.00 ₪ עוד החנות של רוזה rosamedia@standing-together.org למנויים בלבד המכסים מעלים את יוקר המחייה, או שהם רק תירוץ? בעלי ההון והתאגידים מעלים את המחיר פשוט כי הם יכולים. טלי גולדרינג למנויים בלבד מושכים זמן שרי הממשלה מתחרים במשיכת זמן כדי לא להגיע להפסדאו לניצחון. אסף יקיר וארנון פלג על חדשות השבוע. למנויים בלבד וַנִּצְעַק אֶל יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ בכל דור ודור חייב אדם לראות מי משועבד, ומי צריך לצאת מעבדות לחירות מאיר שבתי למנויים בלבד פרק 49: לו סאליבן וגבריות טרנסית (עם "גברים אחרים") איך מתעצבות צורות שונות של גבריות והאם אפשר לעשות אקטיביזם טרנסי הומואי גברי ופמיניסטי? יצאנו לבדוק! למנויים בלבד המאה הסינית אסף יקיר בשיחה עם עומר רז מ"האורבניסטים" על סין, איך היא נתפסת בישראל ובמערב, והאם היא כפסע מלקרוס או להשתלט על העולם. למנויים בלבד ניהול וסכסוך - ישראל בלבנון. הראיון המלא עם ארי פולמן הראיון המלא עם ארי פולמן, במאי "ואלס עם באשיר", כחלק מעונה 3 של "ניהול וסכסוך" למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו ככה אתם תוכלו לקבל פרקים למנויים בלבד ואנחנו נוכל להמשיך להפיק תוכן סוציאליסטי הצטרפו עכשיו העם בישראל טוב יותר מהממשלה שלו רוזה מדיה היא מערך תקשורת סוציאליסטי, מבית תנועת עומדים ביחד, העוסק בסוגיות שמעצבות את החיים שלנו במאה ה-21, בפוליטיקה, בכלכלה ובחברה. אנחנו כאן כדי לומר את כל מה שלא יאמר בתקשורת הממסדית, כדי ליצור תקשורת בעברית וערבית שמשרתת את הרוב הגדול ולא את בעלי ההון. מגזין רוזה עוד ממגזין רוזה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו קריאת השכמה עוד פרקים של קריאת השכמה תולדות המיניות לכל הפרקים של תולדות המיניות

בכל דור ודור חייב אדם לראות מי משועבד, ומי צריך לצאת מעבדות לחירות פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם מתי נצא לחירות מהכיבוש והמלחמה? למנויים בלבד תחרות משיכת זמן בין שרי הממשלה. למנויים בלבד תגיד לי אם תוכל מהו גבר בכלל למנויים בלבד האם סין בדרך לקריסה או לנצחון? למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד שתפו: וַנִּצְעַק אֶל יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ מאיר שבתי 00:00 / 01:04 מאיר שבתי 18.4.25 שתפו: וַנִּצְעַק אֶל יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַנִּצְעַק אֶל יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ מאיר שבתי 00:00 / 01:04 "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה." כך פתחנו את ה"מגיד" בסדר פסח בשבוע שעבר - מצווה דאורייתא לחזור ולספר בסיפור יציאת מצרים. היינו עבדים ואלוהים שחרר אותנו - זוהי כמעט תמצית היהדות כולה. שוב ושוב בלוח השנה היהודי, אנחנו מצווים בזכר יציאת מצרים - מדי שבת, ומדי שנה, שמתחילה באמת בניסן - כי בו יצאנו ממצרים. שורר המשורר רבי יהודה הלוי: "עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם – עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי: עַל כֵּן בְּבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ 'חֶלְקִי אֲדֹנָי!' אָמְרָה נַפְשִׁי." היהדות באה כדי לשחרר אותנו, משלטון זר ומעול הבלי העולם הזה. הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל - שאיני מסכים עם כל מה שכתב, אבל תורתו כוללת רעיונות מדהימים ואוניברסליים שבנו וחלק מתלמידיו כיום שיבשו עד כמעט ללא היכר - ביטא את רגשותיו לחודש ניסן כך: "יציאת ישראל ממצרים תשאר לעד האביב של העולם כולו." ובכל זאת, במקום לחגוג את ליל הסדר תוך חירות אוניברסלית, ציינו את החג כשאנחנו נושאים עול כבד של דיכוי. ממש לפני חג הפסח יצאתי לבקעת הירדן לנוכחות מגינה עם הקהילות הפלסטיניות שסובלות מאלימות של נערי הגבעות, המתנחלים והצבא במקום. קשה למחוק מהזיכרון את תאוות האלימות והדיכוי של נערי הגבעות שם, איך הם מנסים להפגין בכל דרך את הכוח שיש להם על המשפחות שהם חותרים לגירושן מבתיהן. הדיכוי הזה נעשה על ידינו, על ידי עם שאמור להוביל "ברית מדוכאים" לעבר חירות הדעת, שוויון וחיים. איך במקום זאת עם ישראל מקיים דיכוי, שעבוד, טיהור אתני ורצח עם! מה שקורה בארץ הקדושה שאנחנו גרים בה ואחראים על שעבוד תושביה משפיע, ברמה הדתית, על כל העולם. לפי קבלת האר"י, יעקב ובניו ירדו מצרימה לתקן ניצוצות קדושה שירדו לשם. אבל לפי הפשט עבדות מצרים הייתה עונש שנענש אברהם אבינו, וה' הודיע לו במעמד ברית בין הבתרים שבניו ישועבדו במצרים 400 שנים. שעבוד מצרים נמשך לבסוף רק 210 שנים, שבתוכן השנים של הטבח בתינוקות הזכרים שנבע מפחדו של מלך מצרים מגדילתם של אותם תינוקות ללוחמים שיצטרפו לשונאיו. רב בנימין אמר על כך : "היחס המדכא למיעוט במדינה מתוך חשש שהוא יהווה 'גיס חמישי' - זוהי תורה פרעונית, תורה מצרית קדומה: 'הבה נתחכמה'... 'והיה כי תקראנה מלחמה - ונוסף גם הוא על שונאינו'. פרעה מלך מצרים הוא אבי התורה הזאת. תורת ישראל דחתה בעוז תורה זו. היא הזהירה מפניה עשרות פעמים." בליל הסדר נזכרנו בצעקות שלנו במצרים, בפוגרומים, בשואה. נזכרנו איפה היה אלוהים, איך התייסר בייסורים עד שהחליט לקצר את זמן הגאולה מהרוע של שעבוד מצרים ב-190 שנים: "וַנִּצְעַק אֶל יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ, וַיִּשְׁמַע יְיָ אֶת קֹלֵנוּ, וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ." אלוהים זכר את בריתו עם המדוכאים, כמו שנאמר במדרש ויקרא רבה (קהלת ג, טו): "ר' הונא בשם רב יוסף אמר: לעולם 'וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף.' אתה מוצא צדיק רודף צדיק – 'וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף.' רשע רודף צדיק – 'וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף.' רשע רודף רשע – 'וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף.' אפילו צדיק רודף רשע – 'וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף.'" באותו מדרש, רבי יהודה בן רבי סימון אומר בשם ר"י ב"ר נהוראי: "לעולם הקב"ה תובע דמן של נרדפים מן הרודפים" - החל מהבל שנרצח בידי קין ועד עם ישראל שנרדף בידי אומות העולם. אנחנו מצווים "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו", ללכת בדוגמתו של הקב"ה ולנסות להדמות למידות הטובות שלו כפי שאנו מבינים אותן. בחודש ניסן הזה צריך לזכור שזה אומר גם לבקש את הנרדף, ולא את הרודף. בליל הסדר, שבו אנו מצווים לארח כל מי שצריך, להאכיל ולהשקות כל מי שרעב וצמא, אנחנו קוראים לפעול לדאוג לחלש ולנרדף. על אחת כמה וכמה, החלש והנרדף שאנחנו אחראים לחולשתו ורדיפתו, הפצצתו והרעבתו. השנה משמעות הדברים היא לקרוא להתנגד כמה שאפשר לכיבוש ורצח העם ולפעול כמה שאפשר להחזרת החטופים מהשבי, כמו שפעל הקב"ה לשחרר את בני ישראל משעבוד מצרים. בחג הפסח הזה אנחנו חייבים לזכור גם את הפלסטינים בגדה המערבית ולקבל על עצמנו לפעול יחד איתם להוציא אותם מהשעבוד, וגם את העזתים ולקבל על עצמנו לסיים איתם את המלחמה, ואת החטופים לשחרר מהשבי בעזה, ואת כל המדוכאים והסובלים בכל מקום. כשחצה עם ישראל את ים סוף, היו לרגע בני ישראל חופשיים באמת - לא משועבדים לאחר, לא משועבדים ליצר שליטה או תאוות ממון, בלי דיכוי ולרגע אחד גם בלי מלחמה. לאחר קריעת ים סוף נמסרת לנו שירת הים, שמתחילה במילים "אז ישיר משה" - לשון עתיד, שמרמזת לנו על פסח שעוד עתיד לבוא עלינו. יש קהילות אשכנזיות הנוהגות לכלול בפיוטי התפילה לשביעי של פסח הבא עלינו לטובה, בברכת גאל ישראל של תפילת ערבית, כך: "בפסח ישע ותעצום שלום, בשמחה תצאו ובשלום, פסח לעתיד". הפיוט עוסק בהבדלים בין הפסח שבו גאל הקב"ה אותנו ממצרים לבין הפסח העתיד לבוא שבו יגאל הקב"ה אותנו ואת כל העולם כולו. בפסח העתיד לבוא ישוררו שיר חדש לגאולת ישראל והעולם, שיר של שוויון בין העמים, של שכינה השורה בכל העולם, של פדות כל העולם משעבוד מלכויות, אז כל עם יחיה ברשות עצמו ובחירות הדעת, כמו עם ישראל בים סוף הקרוע. כדאי לצאת מהחג הזה עם החלטה להצטרף לשותפות ערבית-יהודית, שמטרתה לפדות עם שלם מדיכוי, טיהור אתני ורצח עם, ולשחרר גם את עם ישראל מהשעבוד שלנו למלחמה הזו שמחזיקה את החטופים בשבי. מה שיש ללמוד מההגדה הוא לא להתעלם מצעקתם של הפלסטינים ולעמוד לצידם, עד שיושיע אותם אלוהים, יפסיק להקשות את לב עם ישראל וייתן בליבנו לעשות תשובה ולצאת, שוב, יחד עם אחינו הפלסטינים, מעבדות לחירות. "פסח עתיד, פדיון שבויים…" פסח כשר ושמח! מאיר שבתי הוא חסיד ברסלב, חבר בבני אברהם - קבוצת פעילים דתית, חרדית ומסורתית נגד הכיבוש ובעיקר בחברון, חבר בעומדים ביחד בירושלים, מתנדב בנוכחות מגינה בבקעת הירדן דרך מסתכלים לכיבוש בעינים, גֵר בירושלים. עריכה: סתו גרסטל בכל דור ודור חייב אדם לראות מי משועבד, ומי צריך לצאת מעבדות לחירות מאיר שבתי 18 באפריל 2025 מאיר שבתי פרק מספר: 75 מאיר שבתי הוא חסיד ברסלב, חבר בבני אברהם, חבר בעומדים ביחד בירושלים, מתנדב בנוכחות מגינה בבקעת הירדן דרך מסתכלים לכיבוש בעינים, גֵר בירושלים הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

שרי הממשלה מתחרים במשיכת זמן כדי לא להגיע להפסדאו לניצחון. אסף יקיר וארנון פלג על חדשות השבוע. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם תחרות משיכת זמן בין שרי הממשלה. למנויים בלבד תגיד לי אם תוכל מהו גבר בכלל למנויים בלבד האם סין בדרך לקריסה או לנצחון? למנויים בלבד מה יש לבמאי "ואלס עם באשיר" לומר? למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד שתפו: מושכים זמן קריאת השכמה 00:00 / 01:04 קריאת השכמה 18.4.25 שתפו: מושכים זמן מושכים זמן קריאת השכמה 00:00 / 01:04 שרי הממשלה מתחרים במשיכת זמן כדי לא להגיע להפסדאו לניצחון. אסף יקיר וארנון פלג על חדשות השבוע. קריאת השכמה 18 באפריל 2025 קריאת השכמה פרק מספר: 720 פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

איך מתעצבות צורות שונות של גבריות והאם אפשר לעשות אקטיביזם טרנסי הומואי גברי ופמיניסטי? יצאנו לבדוק! פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם תגיד לי אם תוכל מהו גבר בכלל למנויים בלבד האם סין בדרך לקריסה או לנצחון? למנויים בלבד מה יש לבמאי "ואלס עם באשיר" לומר? למנויים בלבד פארסת נתונים ומאחוריה בועת נדלן למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד שתפו: פרק 49: לו סאליבן וגבריות טרנסית (עם "גברים אחרים") תולדות המיניות 00:00 / 01:04 תולדות המיניות 17.4.25 שתפו: פרק 49: לו סאליבן וגבריות טרנסית (עם "גברים אחרים") פרק 49: לו סאליבן וגבריות טרנסית (עם "גברים אחרים") תולדות המיניות 00:00 / 01:04 חוזרות מהפגרה עם פרק לוהט וגברי (סוג של) על לו סאליבן, אקטיביסט טרנס, הומו ופמיניסט, האיש שכתב את הספר על איך להיות גבר טרנס, ועבד בתיעוד והפצה של היסטוריה קווירית. יחד עם ג'סי ברנדט, טרנס מקצועי ומגיש הפוד "גברים אחרים", יצאנו למסע בהווה, בעבר ובעתיד של גבריות טרנסית. האזנה חובה לכל מי שאי פעם היה גבר ו/או גלגל עיניים על גבריות. לספר של ג'סי "איך להיות גבר בחמישה שלבים": https://www.e-vrit.co.il/Product/35253/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%91%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D?srsltid=AfmBOoqX0UCjXiIRn6CC0JrkrLTEJALBU0RZAbLaK-4aQdIyE9tehVtV לפודקאסט "גברים אחרים": https://open.spotify.com/show/0sWjJBH5PSrMMteHdpFk0C?si=y2I0SmSqQhyBYU-kovR2gw להרצאות של תולדות המיניות: https://toldothaminiyut.co.il/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA/ תולדות המיניות 17 באפריל 2025 תולדות המיניות פרק מספר: 49 הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו انضموا لبرنامج الاشتراك الخاص بنا ₪ בחודש 250 אמצעי תשלום وسيلة الدفع תאריך תפוגת כרטיס אשראי تاريخ انتهاء صلاحية بطاقة الائتمان חודש الشهر שנה السنة הצטרפו - انصموا الينا בשליחה אני מסכים/ה לתקנון ולמדיניות הפרטיות פג תוקף כרטיס האשראי שמשמש לתשלום דמי המנוי שלך

הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו انضموا لبرنامج الاشتراك الخاص بنا פרטי התשלום ₪ בחודש סכום חודשי לבחירתכם/ן: אמצעי תשלום وسيلة الدفع תאריך תפוגת כרטיס אשראי تاريخ انتهاء صلاحية بطاقة الائتمان חודש الشهر שנה السنة הצטרפו - انصموا الينا בשליחה אני מסכים/ה לתקנון ולמדיניות הפרטיות כדי להמשיך לייצר תוכן איכותי בפודקאסטים, בטקסט, בוידאו וברשתות החברתיות, אנו זקוקים לעזרתכם ולעזרתכן. לרוזה מדיה אין מימון מטייקונים ומבעלי הון, ואנחנו לא נשמיע לכם פרסומות של בנקים וחברות ביטוח. לכן, על מנת להמשיך ולייצר תוכן, אנחנו מציעים שתהפכו לשותפות ושותפים לעשייה, ותצטרפו לתכנית המנויים שלנו. لنستمر في انتاج المضامين ذات الجودة في البودكاستات، في النصوص، في الفيديو وفي الشبكات الاجتماعية، بحاجة لمساعدتكم ومساعدتكن. لا يحظى روزا ميديا على أي تمويلٍ من أصحاب رؤوس الأموال، ولا ننوي إذاعة إعلانات لبنوك وشركات تأمين. لذا، فمن أجل الاستمرار بإنتاج هذا المحتوى، نعرض عليكم أن تكونوا شركاء بهذا العمل، عن طريق انضمامكم لبرنامج العضوية الخاص بالبودكاست. הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו انضموا لبرنامج الاشتراك الخاص بنا

שבוע לימודים מקוצר הוא שיפור מבורך במערכת החינוך, אבל הדרך לתיקון עוד ארוכה מאוד. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם האם סין בדרך לקריסה או לנצחון? למנויים בלבד מה יש לבמאי "ואלס עם באשיר" לומר? למנויים בלבד פארסת נתונים ומאחוריה בועת נדלן למנויים בלבד הכיבוש הוא היום שאחרי למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד שתפו: יום שישי הגיע קריאת השכמה 00:00 / 01:04 קריאת השכמה 8.8.21 שתפו: יום שישי הגיע יום שישי הגיע קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 8 באוגוסט 2021 קריאת השכמה פרק מספר: 263 פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו