חיפוש באתר

מגזין רוזה מגזין רוזה הוא במה אינטרנטית חדשה לתקשורת סוציאליסטית, שמדברת על מה שקורה לציבור כדי להחזיר לו את הכוח שלו. בפרויקט הראשון שלנו, אנחנו מדמיינים ניצחון. לפרקים ישנים יותר

רוזה מדיה - روزا ميديا רוזה מדיה היא מערך תקשורת סוציאליסטי, העוסק בסוגיות שמעצבות את החיים שלנו במאה ה-21, בפוליטיקה, בכלכלה ובחברה. אנחנו כאן כדי לומר את כל מה שלא יאמר בתקשורת הממסדית, כדי ליצור תקשורת בעברית וערבית שמשרתת את הרוב הגדול ולא את בעלי ההון. הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו ככה אתם תוכלו לקבל פרקים למנויים בלבד ואנחנו נוכל להמשיך להפיק תוכן סוציאליסטי הצטרפו עכשיו גוף תקשורת של אנשים האופוזיציה שוב נופלת למלכודת הפופוליסטית בעוד שהימין הפופוליסטי תוקף את בנק ישראל, האופוזיציה לא יכולה להסתפק בהגנה עליו בתור שומר סף מקצועי. היא מוכרחה להכיר בחלקו של בנק ישראל בנזקים שנגרמו ללווים ולפעול לסייע להם. טלי גולדרינג למנויים בלבד "חשוב להגיד אמרתי לכם למי שתמכו במלחמה" אראש עזיזי, היסטוריון ועיתונאי איראני, מנתח את מצב הפוליטיקה האיראנית - ברחוב, בהנהגה, ובגולה - את מצב המשא ומתן עם ארה"ב, ואת האסטרטגיה הכושלת של ישראל. מעין גלילי למנויים בלבד ילדים ללא עתיד: מאחורי כנופיית ה-SSQ בזמן שתקשורת המיינסטרים זועקת "משילות" והימין דורש גירוש, בדרום תל אביב צומח דור ללא אופק. מדיניות ההפרדה בחינוך והיעדר המעמד דוחפים את הילדים האבודים של מבקשי המקלט היישר לזרועותיהם של ארגוני הפשיעה. תום אלפיה למנויים בלבד הגזלייטינג של בנק ישראל דו"ח בנק ישראל ל-2025 מציג שוק דיור בעייתי והתקשורת מספרת לנו שהוא "מתריע" מפני הסכנות שבפתח. אבל הנתונים והתופעות שבד"וח לא חדשים או מפתיעים - אז איפה היה בנק ישראל עד עכשיו? טלי גולדרינג למנויים בלבד החיים והמוות בצפון המופקר שיחה עם תושבות הצפון מגלה שהפקרת הצפון היא כלל מערכתית - היעדר מיגון, פגיעה כלכלית, פגיעה נפשית בילדים, וחוסר תפקוד של קרן הפיצויים. התקווה העליונה היא הפסקה סופית של סבבי הלחימה. אורי שחם למנויים בלבד מהשטחים להבימה - מניעת טיפול רפואי חוצה את הקו הירוק הזעזוע והזעם ממניעת טיפול רפואי ממפגין בהבימה מוצדקים, אבל הפרקטיקות האלה נמצאות בשימוש כלפי פלסטיניים כבר שנים וזליגתן לתוך ישראל היתה רק עניין של זמן. שורש הבעיה הוא הכיבוש. שירז אנגרט למנויים בלבד מטרות חוק המוות חורגות מהחרפת ענישה כלפי פלסטינים החוק נועד, בין היתר, לשנות את משוואת חילופי השבויים שנוצרה מול החמאס על-ידי הוצאה להורג של אסירים בטרם יגיעו שמותיהם לשולחן המו"מ. זהו צעד אסטרטגי של הימין הקיצוני לבסס הגמוניה על חשבון הזרם הליברלי במוסדות השלטון. סוהיל דיאב למנויים בלבד עוד ממגזין רוזה הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. כתב עת סוציאליסטי מבית רוזה מדיה פיגומים החנות של רוזה חולצת too cute for your wars ₪ 60 חולצת too cute for capitalism ₪ 60 לוח השנה הסוציאליסטי الرزنامة الاشتراكية ₪ 20 חולצת too cute for your wars לילדים! ₪ 50 חולצת too cute for capitalism לילדים! ₪ 50 פיגומים #1 ₪ 50 עוד מהחנות של רוזה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו בית לתוכן שמאלי מבית תנועת "עומדים ביחד”. אנחנו פלטפורמת תוכן פוליטית-תרבותית ללא פילטרים, בעברית ובערבית. ברוזה מדיה אנחנו פועלים כדי להביא את האמת הלא מדוברת בתקשורת הממסדית, ואת הרקע ההיסטורי הפוליטי והתרבותי בנושאים שמשפיעים על החיים של כולנו - בפודקאסטים שלנו, במגזין האינטרנטי וברשתות החברתיות. כדי שנמשיך ליצור ולהפיץ תוכן סוציאליסטי איכותי להמונים - אנחנו צריכים אותך! הצטרפו עכשיו למנוי בתרומה חודשית כפי יכולתכם, ותזכו להנות מתוכן יחודי סגור למנויים ומנויות.

אסף יקיר וארנון פלג חוזרים שוב על כל הדברים שאמרנו לכם, ומראים מה קרה כשלא הקשבתם. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם זה לא שאנחנו נהנים לצדוק כל הזמן. זה לא שאנחנו נהנים לצדוק כל הזמן. האופוזיציה שוב נופלת למלכודת הפופוליסטית האופוזיציה שוב נופלת למלכודת הפופוליסטית "המשטר האיראני פרגמטי" "המשטר האיראני פרגמטי" נס כלכלי בארגנטינה? נס כלכלי בארגנטינה? מה מצב העובדים בישראל? מה מצב העובדים בישראל? צרות טובות באות בצרורות צרות טובות באות בצרורות הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו אמרנו לכם אסף יקיר וארנון פלג חוזרים שוב על כל הדברים שאמרנו לכם, ומראים מה קרה כשלא הקשבתם. שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 7 במאי 2026 אמרנו לכם קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג חוזרים שוב על כל הדברים שאמרנו לכם, ומראים מה קרה כשלא הקשבתם. להאזנה: 823 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. זה לא שאנחנו נהנים לצדוק כל הזמן. זה לא שאנחנו נהנים לצדוק כל הזמן. האופוזיציה שוב נופלת למלכודת הפופוליסטית האופוזיציה שוב נופלת למלכודת הפופוליסטית "המשטר האיראני פרגמטי" "המשטר האיראני פרגמטי" נס כלכלי בארגנטינה? נס כלכלי בארגנטינה? מה מצב העובדים בישראל? מה מצב העובדים בישראל? צרות טובות באות בצרורות צרות טובות באות בצרורות

ערוצי התוכן של רוזה מדיה

דו"ח בנק ישראל ל-2025 מציג שוק דיור בעייתי והתקשורת מספרת לנו שהוא "מתריע" מפני הסכנות שבפתח. אבל הנתונים והתופעות שבד"וח לא חדשים או מפתיעים - אז איפה היה בנק ישראל עד עכשיו? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם האופוזיציה שוב נופלת למלכודת הפופוליסטית האופוזיציה שוב נופלת למלכודת הפופוליסטית "המשטר האיראני פרגמטי" "המשטר האיראני פרגמטי" נס כלכלי בארגנטינה? נס כלכלי בארגנטינה? מה מצב העובדים בישראל? מה מצב העובדים בישראל? צרות טובות באות בצרורות צרות טובות באות בצרורות ילדים ללא עתיד ילדים ללא עתיד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הגזלייטינג של בנק ישראל דו"ח בנק ישראל ל-2025 מציג שוק דיור בעייתי והתקשורת מספרת לנו שהוא "מתריע" מפני הסכנות שבפתח. אבל הנתונים והתופעות שבד"וח לא חדשים או מפתיעים - אז איפה היה בנק ישראל עד עכשיו? שתפו: טלי גולדרינג 26 באפריל 2026 הגזלייטינג של בנק ישראל טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 בכל שנה בנק ישראל מפרסם דו"ח שנתי שבו הוא מסכם את הכלכלה הישראלית של השנה החולפת במבט על. בדרך כלל מדובר במסמך עמוס בטבלאות וגרפים שמעניינים בעיקר כלכלנים, אבל הדו"ח לשנת 2025 שיצא בחודש מרץ תפס את שוק הנדל"ן בנקודת שבר שקשה להתעלם ממנה. בזמן שהקבלנים מציגים למשקיעים מצגות על "ביקושים כבושים" ועל עליות מחירים שיתפרצו ברגע שהריבית תרד ומלחמות הנצח סוף סוף יפסקו, המספרים של בנק ישראל חושפים מציאות אחרת. לפי הדו"ח, היקף המכירות של דירות חדשות צנח ב-11% בהשוואה לשנת 2024, שהייתה גם היא שנה חלשה שנמכרו בה 45,640 דירות חדשות בלבד (בזמן שהקבלנים מספרים לנו על צורך לבנות 100,000 דירות בשנה). לפי הדו"ח, אותה ירידה במכירת דירות לצד עליה בהתחלות הבניה הביאו להצטברות מלאי לא מכור של 83,000 דירות. על פי בנק ישראל, הריבית הגבוהה מקשה על רוכשים וחלק מאלה שכן רוכשים לוקחים משכנתאות שמסכנות אותם. אולי קראתם על אלה בתקשורת הכלכלית, אבל סביר להניח שלא מצאתם את הציטוט הבא מתוך הדו"ח: "קיומו של עודף במלאי דירות לא־מכורות תומך בירידת מחירי הדירות החדשות בטווח הקצר". כלומר, בנק ישראל מצייר תמונה של שוק נדל"ן עם מלאי גבוה של דירות ועם מגוון מנגנונים - הגירה שלילית, התחלות בניה, מימון מסוכן ועסקאות שלא יושלמו - שילחצו את המחיר כלפי מטה. זה אולי לא נשמע דרמטי כרגע, אבל זה כן. צריך לזכור שבנק ישראל לא באמת יכול להרשות לעצמו להזהיר מקריסת שוק הנדל"ן, ובכך לתרום בעצמו לקריסה. ברשתות החברתיות היו שכינו את הדו"ח "דו"ח הפחד", וגם התקשורת ראתה בו מסמך שמשדר אותות אזהרה. הסיקור התקשורתי לווה בכותרות שמספרות שבנק ישראל " מתריע " או " מזהיר ", ואכן נראה שזה מה שהדו"ח עושה. אבל מצד שני, הישראלי הממוצע, שקצת מתעניין בנדל"ן - אולי כי הוא רוצה לרכוש ואין לו יכולת, או כורע תחת עול המשכנתא - ודאי חושב לעצמו: "אני יכול להישבע שאני זוכר כותרות אחרות. אני יכול להישבע שקראתי שבנק ישראל מסביר שיש בכלל ירידה בפיגור במשכנתאות, שהלוואות הקבלן לא חצו שום גבול מסוכן ושהבעיה היא בכלל מחסור בהיצע בגלל בניה איטית וגידול באוכלוסיה." זאת לא תחושה זרה כאן בישראל. הישראלי שקרא במאמר ב- YNET שב״עם כלביא״ הושמדו כ־200 משגרי טילים בליסטיים מתוך כ-400, ושב״שאגת הארי״ סיכל חיל האוויר עוד 62 משגרים תוך 24 שעות בלבד, יכול היה להסיק שהמלחמה תחסל את כל המשגרים של איראן במהירות. אבל חודש אחר כך נדב אייל מצטט בכיר ביטחוני ב- YNET שאומר: "אם מישהו מדמיין לעצמו שבסוף המלחמה הזו איראן לא תוכל לשגר טילים לישראל – אז זה דמיון שווא". והנה, שוב, הישראלי שכן העז לדמיין לעצמו שהמלחמה הזאת תסיים את איום הטילים על ראשו הרגיש קצת אידיוט. לתופעה הזאת, שבה משנים את המסר בדיעבד תוך כדי הניסיון לגרום למקבל המסר לפקפק בעצמו קוראים "גזלייטינג". מניפולציה מתוחכמת מאוד, שלא קל להבחין בה. בכל הקשור למלחמה, הציבור כבר התחיל "לעלות" על המניפולציה. עם הביקורת על תוצאות המלחמה, יותר ויותר ישראלים כבר יודעים להצביע על השקרים וההטעיות שהיו חשופים אליהם לגבי המלחמה באיראן. לעומת זאת, על חוסר עקביות מתודולוגית בדו"חות ומחקרים של בנק ישראל - הרבה יותר קשה לציבור לעלות. כדי להבין האם בנק ישראל באמת "מתריע" ו"מזהיר" או שמדובר בגוף שכשל בפיקוח ובזיהוי של הסכנות בזמן, ועכשיו מציג עצמו כנביא זעם בדיעבד, צריך להיזכר בתחילת הסיפור. גזלייטינג מתודולוגי נקפוץ למנהרת הזמן עד לשנת 2012 הרחוקה. בנק ישראל משחרר מחקר של ד"ר ויצמן נגר וגיא סגל, שמצאו שהריבית במשק היא הגורם בעל ההשפעה הגדולה ביותר על עליית מחירי הדיור. בפרט, הם מצאו שהריבית הייתה אחראית ל-50% מעליית מחירי הדיור בשנת 2010 ול-66% מעליית המחירים בתקופת הזמן שבין אמצע שנת 2009 לאמצע שנת 2010. נקפוץ שוב למנהרת הזמן, עד לשנת 2017, אז קרנית פלוג הייתה נגידת בנק ישראל. בגלובס פורסמה הכותרת: מחקר נוסף של בנק ישראל מצא ש "לריבית הנמוכה תרומה שולית למחירי הדירות" . באותה תקופה מחירי הדיור נסקו ביותר מ-100% במשך 10 שנים, (החל משנת 2007) במקביל הריבית ירדה באותה תקופה מ-4.25% ל-0.1%, אבל בנק ישראל, כאמור, מצא שתרומת הריבית היא שולית. כיום, בנוגע לירידה החדה בכמות רכישת הדירות, ירידה של 40% בין 2021 ל-2025 (השנה האחרונה טרם עליית הריבית) בנק ישראל כן מוצא את הריבית כגורם בעל השפעה משמעותית, על פי דו"ח 2025. נחזור שוב למנהרת הזמן, הפעם לאוקטובר, 2022. בנק ישראל בדיוק העלה אז את הריבית ל-2.75 אחוז. בראיון בביזפורטל מסביר הנגיד שהעלאת הריבית חשובה : " ככל שמעלים את הריבית זה עוזר לצנן את שוק הדיור". אז מה נכון? האם הריבית היא גורם בעל השפעה משמעותית על מחירי הדירות או שלריבית תרומה שולית לשינויים במחירים? גם כשמסתכלים על דו"חות היציבות של בנק ישראל, אלה שאמורים להתריע כשניתן אשראי מסוכן או כשהמערכת מתערערת, ולבדוק היתכנות למשברים או תרחישי קיצון, רואים שה"סרגלים" מוחלפים בתדירות גבוהה. במקום להיצמד למערך מדדים אחיד שיאפשר מעקב אמין אחר הסיכונים, הבנק נוטה לשנות את כלי המדידה, מה שיוצר לעיתים תמונה של חוסר עקביות. אחת הדוגמאות הבולטות לתנודתיות הזו היא השימוש במבחנים סטטיסטיים לזיהוי "נפיצות" בשוק הדיור, כלומר, כלים מתמטיים שנועדות לזהות "בועות" בשוק הנכסים. ב-2017, דו"ח היציבות השתמש בהם ככלי מרכזי וקבע כי קיימת "אפיזודת נפיצות" וסטייה של מחירי הדירות מהיסודות הכלכליים. ב-2018, לעומת זאת, הכלי הזה נזנח ובמקומו נכתב נרטיב דמוגרפי-מבני, שהציג את רמות המחירים כתוצאה של פער היצע וביקוש בגלל קצב גידול אוכלוסיה גבוה. ב-2025, שוב הבנק חזר לאותם מבחני נפיצות, והפעם הפיק מהם קביעה רטרואקטיבית שהמחירים עד שנת 2020 היו למעשה "מוצדקים" ומתיישבים עם מודל תשואות שכר הדירה. ולסיום, נבחן את דו"חות בנק ישראל. שם, לפעמים השינויים במחירי הדיור מוסברים על ידי "צרכי הדיור", קרי הפער בין גידול האוכלוסיה לבין קצב הבניה, ולפעמים ההסבר מתמקד בתשואה האלטרנטיבית, כלומר כמה משתלמת השקעה בנדל"ן לעומת שוק ההון. בדו"חות 2018–2019, כשהריבית הייתה אפסית והמחירים עלו, הבנק התמקד במחסור בהיצע ובצורך לבנות כ-52 אלף יחידות בשנה על מנת להתמודד עם עליית המחירים. לצד זאת, הוא גם הציג מודל שהשווה את תשואת שכר הדירה לתשואה האלטרנטיבית בשוק ההון. בשנת 2021, כאשר המחירים זינקו ב-13% מודל התשואה קיבל משקל שולי וההסבר המרכזי היה: "התעוררות צד הביקוש" בעקבות ביטול תוכניות ממשלתיות, כשהריבית הנמוכה הופיעה לכל היותר כגורם משני. והנה, כשהריבית גבוהה והשוק קפא, חזרה "אטרקטיביות שוק ההון" והפכה שוב לגורם משמעותי שמשפיע על האטת הרכישות בדוח בנק ישראל לשנת 2025. בנוסף, ב-2021 פרסם בנק ישראל מחקר שנקרא: "ניתוח שוק הדיור בישראל: קשרי הטווח הארוך". שם, באמצעות מודל מורכב ניסה הבנק להוכיח שהזינוק במחירים בין 2008 ל-2011 לא היה בועה, אלא בסך הכל 'תיקון של תמחור חסר' של הדירות בתקופה שקדמה לכך. המחקר לא התייחס רק לשנים 2008-2011 אלא גם קבע שרוב עליית המחירים עד 2019 מוסברת על ידי גורמים כלכליים "אמיתיים" ולא ספקולציות, "תמחור היתר" (החריגה מהשווי הריאלי) עמד, לטענתם על 5.5% בלבד נכון לסוף 2019. באותו מחקר לא הייתה כל התייחסות למבצעי או הקלות מימון (שהיו קיימים גם ב-2019 ואף לפני) או לאטרקטיביות שוק ההון מול שוק הדיור. לעומת זאת עלויות הבנייה הוצגו כגורם משמעותי שמשפיע על המחיר. עובדה זו מעניינת במיוחד מאחר שב-2025, אז בנק ישראל טוען ללחץ לירידת מחירים, עלויות הבנייה גבוהות במיוחד בגלל מחסור בכוח אדם. באותו מחקר מ-2021 בנק ישראל משתמש בנוסחה מתמטית כדי להבין האם המחירים ספקולטיביים או לא, בעוד שב-2025 בנק ישראל מזהה ספקולציה ומתאר אותה בהסבר פשוט בהרבה: חשש בטחוני, ריבית גבוהה, קשיי מימון והגירה. הפעם אין לוגריתמים. אז מה אפשר להסיק מכל זה? קשה שלא להבחין בדפוס. כשהריבית נמוכה ומחירי הדירות עולים - הריבית אינה האשמה; כשהריבית גבוהה והמחירים יורדים - הריבית היא הגיבורה. העברת המשקל הזאת די נוחה עבור בנק ישראל משום שכשהמחירים עולים הוא לא "אשם" אבל כשהם יורדים, הוא יכול לקחת קרדיט. בנוסף, כשהמחירים עולים וכולם מרוויחים משוק הנדל"ן ההסבר לכך הוא מתמטי ומורכב. לעומת זאת, כששוק הנדל"ן נתקל בצרות, לקבלנים אין תזרים ודירות לא נמכרות ההסבר הוא פשוט ונובע מאילוצים מהשטח. צריך לומר שבנק ישראל הוא גוף שעוסק בין השאר במחקר, לכן הגיוני שמחקרים יגיעו לעיתים לתוצאות שונות. אבל כשהמחקרים מציגים פערים דרמטיים ותוצאות הפכפכות זה אמור להשפיע על המדיניות. אם מחקרים לא מצליחים להגיע לתוצאות עקביות לגבי השפעות הריבית - אולי לא כדאי להסתמך עליה ככלי בלעדי להשפעה על המחירים? הברבור השחור אחרי המשבר הכלכלי של 2008, הפכה תיאוריית "הברבור השחור" לאהובה במיוחד על קובעי מדיניות. הוגה התיאוריה, נאסים טאלב, סוחר אופציות ומומחה לניהול סיכונים, פיתח אותה כאסטרטגיית השקעה שמנסה להרוויח מאורעים בלתי צפויים. טאלב השתמש במשל הברבור הלקוחה מעולם הביולוגיה: במשך מאות שנים האמין האדם המערבי שכל הברבורים בעולם הם לבנים אבל להפתעת כולם התגלה באוסטרליה הברבור השחור הראשון. המסקנה היא שכל משקיע וכל מנהל מדיניות צריך להתכונן לאפשרות שלפעמים פשוט "shit happens". עבור מנהלי המערכת הפיננסית, הברבור השחור של טאלב הפך לכלי מושלם להתנערות מאחריות. הם אימצו את התיאוריה כי היא אפשרה לטעון שכלכלה, בדיוק כמו הטבע, מייצרת "מוטציות" פתאומיות שאי אפשר לחזות. אם משבר הוא אירוע אקראי ובלתי נמנע כמו הופעת ברבור שחור ביבשת רחוקה, איש לא באמת אשם בכישלון הפיקוח. אבל כלכלה היא לא תופעת טבע אקראית והיא לא אמורה להפתיע את הרגולטורים כמו גנטיקה של ברבורים. הנתונים שהוצגו בדו"ח 2025 לא נחתו מהשמיים, הם היו שם כל הזמן. במינוף הקבלנים, במבצעי המימון המסוכנים ובתלות המוחלטת בריבית. לרשות בנק ישראל עמדו הנתונים והוא יכול היה להתכונן לכל התרחישים המפורטים בדו"ח. אך במקום פיקוח אדוק ועקבי, הוא בחר להחליף את כלי המדידה בכל פעם שהמציאות לא התאימה לנרטיב. בניגוד לברבור הביולוגי, ה"ברבורים" של שוק הנדל"ן הישראלי גודלו בתוך המדגרה של הבנק עצמו. לא רק שבנק ישראל לא עוקב כמו שצריך אחרי הסיכונים שנערמו, הוא גם פעל באופן אקטיבי כדי להגדיל אותם. בזה נעסוק בכתבה הבאה . טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן וחברת מערכת מגזין רוזה עריכה: תום אלפיה להאזנה: 163 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה האופוזיציה שוב נופלת למלכודת הפופוליסטית האופוזיציה שוב נופלת למלכודת הפופוליסטית "המשטר האיראני פרגמטי" "המשטר האיראני פרגמטי" נס כלכלי בארגנטינה? נס כלכלי בארגנטינה? מה מצב העובדים בישראל? מה מצב העובדים בישראל? צרות טובות באות בצרורות צרות טובות באות בצרורות ילדים ללא עתיד ילדים ללא עתיד

בעוד שהימין הפופוליסטי תוקף את בנק ישראל, האופוזיציה לא יכולה להסתפק בהגנה עליו בתור שומר סף מקצועי. היא מוכרחה להכיר בחלקו של בנק ישראל בנזקים שנגרמו ללווים ולפעול לסייע להם. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם האופוזיציה שוב נופלת למלכודת הפופוליסטית האופוזיציה שוב נופלת למלכודת הפופוליסטית "המשטר האיראני פרגמטי" "המשטר האיראני פרגמטי" נס כלכלי בארגנטינה? נס כלכלי בארגנטינה? מה מצב העובדים בישראל? מה מצב העובדים בישראל? צרות טובות באות בצרורות צרות טובות באות בצרורות ילדים ללא עתיד ילדים ללא עתיד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו האופוזיציה שוב נופלת למלכודת הפופוליסטית בעוד שהימין הפופוליסטי תוקף את בנק ישראל, האופוזיציה לא יכולה להסתפק בהגנה עליו בתור שומר סף מקצועי. היא מוכרחה להכיר בחלקו של בנק ישראל בנזקים שנגרמו ללווים ולפעול לסייע להם. שתפו: טלי גולדרינג 7 במאי 2026 האופוזיציה שוב נופלת למלכודת הפופוליסטית טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Solar Studio, שאטרסטוק מתישהו, מלחמת הנצח תצא לפגרה ואת סדר היום יחזרו למלא "החיים עצמם". מאז 2011, נדמה שהנושא הכלכלי איבד את יכולת הגיוס שלו: נתניהו הצליח לסמן כל מחאה נגד יוקר המחיה כ"שמאלנית", והישראלים עברו להצביע מטעמים ביטחוניים או שבטיים. בכל אותן שנים, הנדל"ן העולה היה אי של ביטחון בתוך הכאוס, נכס שאפשר לבנות עליו כשכל השאר קורס. אבל דווקא עכשיו, עם פרסום דו"ח בנק ישראל לשנת 2025 שמציג שוק נדל"ן בעייתי , כדאי לשים לב לקיטוב החדש שנוצר סביב נגיד בנק ישראל. לאחרונה, פרופ' אמיר ירון אומץ בחום על ידי מתנגדי הממשלה. הם זוכרים לו חסד על ההתנגדות לרפורמה המשפטית, והפרשנים הכלכליים מכתירים אותו כ" נהג אחראי באוטו בלי בלמים ". לפיד וליברמן הגנו על הנגיד לאחר שעמיחי אליהו מ"עצמה יהודית" השתלח בו וקרא לו " פרא אדם " שמשרת את האליטות. על אותו מקרה גנץ כתב: "הטייסים הם 'בוגדים שבמדינות אחרות היו תולים אותם', היועמ"שית 'אשמה בפיגועים ובאלימות בחברה הערבית', ועכשיו נגיד בנק ישראל הוא 'פרא אדם שפוגע בכלכלת המדינה'." בראיון של ינון מגל עם הנגיד על גובה הריבית הוא סינן שהנגיד מתנהל "כמו בג"ץ". נראה שמתחילה להיווצר דינמיקה לפיה נגיד בנק ישראל מקבל חסות והגנה מהמחנה המתנגד לממשלה. כפי שכתב גנץ, לצד הטייסים והיועמ"שית: סמל למוסד מקצועי ומתפקד כראוי בכל מדינה דמוקרטית. לעומתם, בצד השני של המשוואה, עומדת הממשלה, המתנגדת לנגיד ולבנק ישראל מתוך הרצון לרומם את מעמדה כנציגת העם, המותקפת על ידי פקידים שהם למעשה חלק מדיפ סטייט שמשרת את האופוזיציה. הדינמיקה הזו באה לידי ביטוי בקרב סביב הצעת החוק החדשה מבית היוצר של אבי שמחון, יועצו של נתניהו, לסבסוד משכנתאות של לווים שהיו חשופים לעליית ריבית הפריים בתמהיל המשכנתא שלהם. הצעה זו כבר גררה ביקורת מחברי אופוזיציה ומתנגדי הממשלה כמו מיכל רוזין (ח"כית לשעבר של מרץ) וולדימיר בליאק (יש עתיד) שכינו את החוק "מושחת", ו"שוד הקופה הציבורית". למרות שהיועמ"שית ובנק ישראל מתנגדים לחוק, הממשלה ממשיכה לרוץ איתו. על פניו זה נראה כמו עוד סיפור של ממשלה פופוליסטית שתוקפת מוסד מקצועי, בעוד שהאופוזיציה מתגייסת להגן עליו; אבל כדי להבין כמה בעייתית הדינמיקה החדשה הזו, חייבים לחזור כמה שנים לאחור כדי לראות שבנק ישראל עצמו היה שותף מלא להגדלת הסיכון על משקי הבית. הדיל המלוכלך של בנק ישראל והליכוד הכל התחיל דווקא במהלך חיובי לביטול הקנס על הפרעון המוקדם. דמיינו משפחה שלקחה משכנתא של מיליון ש"ח בריבית קבועה של 5%. כעבור שנתיים, הריבית במשק צונחת והמשפחה מבינה שאם תמחזר את ההלוואה לריבית החדשה, היא תחסוך לעצמה כ-1,500 ש"ח בכל חודש. אלא שברגע שהם פונים לבנק, הבנק דורש מהם "עמלת פירעון" של 120,000 ש"ח כדי לפצות על הריביות שיפסיד. כך, החיסכון החודשי נבלע בתוך הקנס. במהלך שנת 2020, תחת עננת המשבר הכלכלי של הקורונה, ח"כ שלמה קרעי (אז חבר כנסת מהשורה בליכוד) הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק לביטול אותו קנס. בנק ישראל בתגובה הסביר שביטול הקנס "ייאלץ" את הבנקים לייקר את הריביות לכלל הציבור מראש כדי לפצות על חוסר הוודאות. כך נרקם לו הדיל. כדי לספק לקרעי "הישג" שיאפשר לו לרדת מההצעה שתפגע ברווחי הבנקים, הגיעו בנק ישראל וקרעי לפשרה. במקום לבטל את הקנס על הפרעון המוקדם הוא יעלה את תקרת הפריים מ-33% ל-66%. ריבית הפריים היא הריבית הבסיסית במשק שנקבעת על ידי בנק ישראל בתוספת 1.5%. היא נחשבת למסלול תנודתי בתוך המשכנתא מכיוון שהיא משתנה באופן מיידי בכל פעם שבנק ישראל מעלה או מוריד את הריבית. הגבלת תקרת הפריים, כלומר, הגבלת הנתח מתוך המשכנתא שצמוד לריבית הפריים, נקבעה כדי למנוע מצב שבו עליית ריבית פתאומית תקפיץ את ההחזר החודשי באלפי שקלים ותמוטט משפחות. העלאה של תקרת ריבית הפריים בעצם חושפת יותר לווים לסכנה של העלאה פתאומית של הריבית. באותה תקופה הריבית עמדה על 0.1%, כך שמי שלקח משכנתא ששני שליש ממנה היה חשוף לריבית הפריים שילם על החלק הצמוד לפריים ריבית נמוכה של 1.6%. עבור קרעי זה היה הישג פופוליסטי אך הלווים לא דמיינו לעצמם שתוך 3 שנים הריבית במשק תעלה ל4.5% וכך החלק במשכנתא הצמוד לפריים יקפוץ פי יותר מ-3, מ-1.6% ל6% ריבית. במקור הדיל היה אמור לקבוע גם הנחה של 50% בתשלום עמלת הפרעון המוקדם בקרב נוטלי משכנתאות מעל שמונה שנים, הנחה שפשוט לא התקיימה ולא ברור למה. במסגרת הדיל המלוכלך של בנק ישראל והליכוד, צד אחד קיבל "הישג" פוליטי והשני שמר על רווחיות הבנקים. כך מתקבלות ההחלטות שמעלות את הסיכון למשקי הבית בישראל. לא ברור אם זה יותר מצחיק או עצוב שהחוק החדש של שמחון לסבסוד משכנתאות, החוק שעורר את הדינמיקה החדשה שעליה דיברנו לעיל, למעשה מתייחס לאותם לווים שנפגעו מאותו דיל. בחוק לא כתובה המילה "פריים" אבל אם מסתכלים על מנגנון הסיוע ברור שהוא נתפר כמעט אחד לאחד עבור מי שלקח חשיפה גדולה לפריים. הוא קובע שהמדינה תממן חלק מהעלייה בהחזר החודשי מאז עליית הריבית. לא לפי מצב סוציו־אקונומי ולא לפי הכנסה. במילים אחרות, המדינה מפצה היום בכסף ציבורי על סיכון שהוגדל במודע, עם חתימה של בנק ישראל, כשמגבלת הפריים הוכפלה והציבור נדחף למסלול תנודתי. וזו לא הפעם הראשונה שבנק ישראל נותן לסיכונים להתגלגל ורק אחר כך מתייחס אליהם. מבצעי המימון - איפה היה בנק ישראל? "בסוף בשורה התחתונה אנחנו נכנסים לשבוע הרביעי. זה יהיה שבוע מרכזי שיוביל אולי בסופו אל תחילת ההתלבטות כיצד להמשיך את הדרך". כך אמר הפרשן הצבאי של ערוץ 12 ניר דבורי על תכניות הצבא במלחמה מול איראן באמצע מרץ. לי הציטוט הזה הזכיר ציטוט מהעבר, מוכר פחות: "הפיקוח ממשיך לעקוב אחר התפתחות הסיכונים בענף, לרבות בחינת הצורך בצעדים פיקוחיים". זהו ציטוט של המפקח על הבנקים בבנק ישראל. שני הציטוטים מעגליים – כשם שהמפקח מתחיל במעקב ובחינה שעשויים להוביל לעוד מעקב ובחינה, כך גם "הדרך" שדבורי מדבר עליה מובילה להתלבטות שתוביל לעוד דרך. שני הציטוטים לא מרמזים על שום פעולה ישירה ובעצם אין מאחוריהם כל תכלית ברורה, כך שנראה שהם מיועדים בעיקר לקניית זמן. ציטוט המפקח נאמר בקשר לפגישה עם ראשי מערכת הבנקאות. באוקטובר 2024 סקירות האוצר כבר נשפו בעורפו של המפקח, עם דיווחים חודשיים על "מבצעי מימון" שמסכנים את הלווים ואת המערכת כולה. המפקח אז הודיע בחגיגיות לכל גופי התקשורת שהוא מיד זימן פגישה חשובה: "מדובר על פגישה חריגה, שזומנה בתוך זמן קצר, מה שמעיד על החשיבות שהבנק המרכזי מייחס לנושא ועל כך שנדלקו נורות אזהרה בפיקוח" נכתב בכלכליסט . השימוש ב"פיקוח" כשם תואר, כזה שמתאר "צעדים" מופשטים, חזר על עצמו הרבה בסיקור ההתנהלות של בנק ישראל באותה תקופה. אין צורך למהר כשאפשר לזמן "פגישה דחופה" או לשלוח מכתב זועף. מי שלא עקב, עלול היה לחשוב שמבצעי המימון והלוואות הקבלן הן גילוי חדש, אך האמת היא שמדובר בתופעה וותיקה שהחזיקה את שוק הנדל"ן כולו. המפקח לא נזקק לבלשים כדי לגלות זאת; הנתונים פורסמו מדי חודש בסקירות האוצר. 2023 הסתיימה כשנה הגרועה ביותר למכירת דירות מזה שני עשורים. כדי להימנע מהורדת מחירים, הקבלנים שלפו פתרון יצירתי: "הלוואות קבלן". בניגוד לפורמט המוכר של הלוואות "בלון", המודל של אחרי ה-7 באוקטובר היה יצור מסוג אחר: הרוכשים שילמו מקדמה זעומה של 5%–10%, בעוד הקבלן נשא במלוא עלות הריבית וההצמדה עד האכלוס. כך נוצר העיוות הבא: האחריות על ההלוואה נרשמה על שם הרוכש, אך הסיכון הכלכלי (עלות המימון) נשאר אצל הקבלן. ניתוק כזה בין אחריות לסיכון היה אמור לבדו להדליק נורות אדומות אצל המפקח על הבנקים, אבל לא היו חסרות נורות אחרות. האינדיקציה הברורה ביותר הופיעה בפער המתרחב בין "התזרים בפועל" של הקבלנים ל"תזרים הפוטנציאלי": הכסף שנכנס מיידית לקופה לעומת ההבטחות לתשלומים עתידיים. ככל שהפער גדל, היה ברור ששלטי החוצות המבטיחים "שלמו 10% עכשיו והשאר בכניסה" הם לא רק גימיק שיווקי אלא דרך להמשיך לשדר "עסקים כרגיל", כשלא ברור אם העסקאות באמת יושלמו. מתוך סקירת הכלכלן הראשי ביולי 2024, בדיוק באוקטובר 2023 הלוואות הקבלן מתחילות להמריא בשביל להבין האם העסקאות אכן יושלמו או לא, צריך להתייחס לנורת האזהרה השלישית - פרופיל הלווים עצמם. "משבר הסאב פריים" האמריקאי זכה לכינוי זה בגלל דירוג האשראי של הלווים, שרבים מהם רכשו דירות יקרות למרות שהם משתכרים שכר נמוך, אם בכלל. גם בסקירות האוצר הבחינו בתופעה של רוכשי דירות שמשתכרים שכר נמוך: במרץ 2024 השכר החציוני ברוטו למשק בית של רוכשים באזור באר שבע (שריכז את רוב הרכישות באמצעות הלוואות קבלן) עמד על על 10.9 אלף ש"ח בלבד והשכר החציוני על 7.4 אלף ש"ח. במאי 2024 סקירות האוצר הראו שדווקא הרוכשים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר הם אלו שרוכשים דירות שיימסרו להם אחרי שנתיים ויותר. בסקירת אוגוסט יצא פרסום שמתמקד בנתיבות, גם היא הובילה ברכישות באמצעות הלוואות קבלן ושם משקי בית עם שכר חציוני של 14.9 אלף ש"ח ברוטו בלבד (לכל משק הבית) שקנו דירה במחיר חציוני של 1.57 מיליון. על פי הכלכלן הראשי, המסקנה שעולה מפרץ הנתונים על רוכשים בעלי הכנסה נמוכה בהלוואות קבלן היא שרוכשי הדירות לא קנו את הדירות למטרת מגורים, אלא למטרת מסחר. אותם רוכשים קיוו שמצאו הזדמנות עסקית מצוינת - הם יקנו דירה במקדמה של, למשל, 10% בלבד, וימכרו אותה ברווח רגע לפני מועד האכלוס בו הם אמורים לספק את שאר התשלום. ככה יצליחו "לעשות מכה". היום אנחנו רואים את ההשלכות של ההימורים האלה. 1,438 עסקאות שבוצעו בשנים 2023-2025 כבר בוטלו - עליה של מאות אחוזים מהשנים הקודמות. ברוב הביטולים הרוכשים שילמו דמי ביטול שמגיעים ל-10% מהעסקה כך שמאות אלפי שקלים התאדו מכיסם של הלווים. רוב הביטולים הם מסיבות כלכליות, כלומר חוסר יכולת לעמוד בתשלום שישלים את העסקה. והנה, באוגוסט 2024, סוף סוף המפקח הודיע על "מעשה פיקוחי": "לנוכח עלייה בהיקפי הלוואות הבלון ב-2024, בחן הפיקוח על הבנקים מול הבנקים את כללי החיתום שהוגדרו לעניין הלוואות בלון בסבסוד קבלן. בעקבות זאת, נדרשו הבנקים לנהל את הסיכונים הנובעים מסוג הלוואות אלה, לרבות הערכת כושר החזר של הלווה לפירעון של כלל צורכי המימון שלו, הנוכחיים והעתידיים, לרכישת הדירה. כמו כן, נדרשו הבנקים להבטיח מתן גילוי נאות הולם בעת נטילת הלוואות בלון בסבסוד קבלן, שישקפו ללקוחות את גובה ההחזר החודשי על ההלוואה המלאה". אז הבנקים "נדרשו" ו"נתבקשו" להיות זהירים, "לנהל סיכונים". אבל מה המשמעות בפועל? מה הדרישות הברורות בקשר ל"הערכת כושר ההחזר של הלווה"? מה בדיוק אמור להיאמר באותו גילוי נאות? איך אפשר לבחון באמת את התנהלות הבנקים? במה עליהם לעמוד? למפקח על הבנקים יש כלים. הוא יכול לפרסם הוראות שעה ברורות, הוא יכול להציב מגבלות של ממש. אבל הוא בחר שלא. ההתמהמהות של בנק ישראל לגבי הגבלת הלוואות הקבלן הולידו עבור הקבלנים גם קמפיין. הפרסומים התכופים על הגבלות על אותם מבצעים ש"אוטוטו נכנסים לתוקף" אפשרו לקבלנים לייצר דחיפות לקנייה כדי לנצל את ה"הטבות" לפני שנעלמות, "רגע לפני שהרכבת נוסעת". לא פלא שגם מבקר המדינה ביקש לבדוק את התנהלותו של בנק ישראל בכל הקשור להלוואות הקבלן. פרסומת של "קטה יזמות". הפרסומים על "הגבלות הלוואות הקבלן" הצפויות של בנק ישראל הולידו קמפיין. ב דיון מקצועי בוועדה לביקורת המדינה ביוני 2025 התריע חבר הכנסת מיקי לוי (יש עתיד) על סכנה מפני "משבר סאב פריים''. בנק ישראל אמר באותו דיון: "שיעור הפיגורים במשכנתאות אינו גבוה גם בתקופה שלאחר פרוץ המלחמה". הנתון הזה נכון אבל מתעלם, בציניות מסוימת, מהמבנה של הלוואות הקבלן. "שיעור הפיגורים" הוא למעשה האחוז של המשכנתאות שיש פיגור בתשלומן, אבל הוא מחושב מסך כל המשכנתאות. הלוואות הקבלן הן על פי ההגדרה הלוואות שמתחילים לשלם עליהם רק שנתיים-שלוש לאחר רגע לקיחת ההלוואה. ומכיוון שאי אפשר לפגר בתשלומים על הלוואה שעוד לא הגיע מועד התשלום עליה, הלוואות הקבלן מוסיפות למכנה (סך המשכנתאות) ולא מוסיפות דבר למונה (המשכנתאות שבפיגור), כך שלמעשה ככל שיותר דירות נמכרות בהלוואת קבלן, שיעור הפיגורים עשוי לרדת בטווח הקצר, אף שהסיכון האמיתי גדל. במצב כזה, את העליה בפיגור אפשר לראות רק שנים אחרי, כשמועד התשלום על הדירות מגיע. המחיר של הדינמיקה החדשה אחרי הדיל המלוכלך עם קרעי, ואחרי שנים של הימנעות מהטלת מגבלות על מבצעי המימון, מצטרף לו מאבק חדש: ממש אתמול הכריזה הממונה על התחרות על הבנקים כקבוצת ריכוז. המהלכים שהרשות לתחרות מתכננת הם איסור אפליה בפקדונות, כך שייאסר להציע ריבית נמוכה יותר או גבוהה יותר ללקוחות מסוימים, והבלטת הקרנות הכספיות, כך שהבנקים יחוייבו להציע ללקוחות לחסוך דרך קרנות כספיות שמציעות ריביות גבוהות יותר. בנק ישראל מיד הכריז על הצעד כ"קיצוני ולא מידתי" והסביר שהוא רק יפגע בתחרות. נראה שהמשוואה שהצגתי בתחילת המאמר: הממשלה עם לווי המשכנתאות, והמתנגדים לממשלה עם בנק ישראל יכולה להפוך לסיפור גדול יותר. בזמן שמתנגדי הממשלה מתנגדים לחוק סבסוד המשכנתאות של שמחון, נתניהו וממשיכי דרכו בונים קייס, מבוסס, נגד מתנגדי הממשלה שמחבקים את בנק ישראל – גוף שפעם אחר פעם מתייצב לצד הבנקים ונגד הציבור. כך, הליכוד, שבמשמרתו התנפחה בועת נדל"ן אימתנית, מצליח למצב את עצמו כמגן הלווים המתקשים לגמור את החודש, מגן החוסכים בפקדונות הקטנים. ומתנגדי הממשלה? הם שוב מתנדבים לשחק את התפקיד שנכתב להם בספין. אם אכן אנחנו בפתחו של משבר משכנתאות משמעותי, מהספין הזה לא יהיה פשוט להחלץ. מה שמצופה ממתנגדי הממשלה היום הוא להכיר - ובקול - בחלק של בנק ישראל בנזקים שנגרמו ללווים שספגו עליה במשכנתאות שלהם. חובה לדרוש לקיחת אחריות של בנק ישראל ושל המדינה, וכן, לחשוב איך לסייע ללווים שנפגעו מכך, מבלי לנפח עוד את המחירים ולפגוע בשוכרים. מאיפה יבוא הכסף? הגיע הזמן לדרוש גם מהבנקים להיכנס מתחת לאלונקה. לא רק מהמורות. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן , וחברת מערכת מגזין רוזה עריכה: תום אלפיה להאזנה: 166 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה האופוזיציה שוב נופלת למלכודת הפופוליסטית האופוזיציה שוב נופלת למלכודת הפופוליסטית "המשטר האיראני פרגמטי" "המשטר האיראני פרגמטי" נס כלכלי בארגנטינה? נס כלכלי בארגנטינה? מה מצב העובדים בישראל? מה מצב העובדים בישראל? צרות טובות באות בצרורות צרות טובות באות בצרורות ילדים ללא עתיד ילדים ללא עתיד

אראש עזיזי, היסטוריון ועיתונאי איראני, מנתח את מצב הפוליטיקה האיראנית - ברחוב, בהנהגה, ובגולה - את מצב המשא ומתן עם ארה"ב, ואת האסטרטגיה הכושלת של ישראל. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "המשטר האיראני פרגמטי" "המשטר האיראני פרגמטי" נס כלכלי בארגנטינה? נס כלכלי בארגנטינה? מה מצב העובדים בישראל? מה מצב העובדים בישראל? צרות טובות באות בצרורות צרות טובות באות בצרורות ילדים ללא עתיד ילדים ללא עתיד כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו "חשוב להגיד אמרתי לכם למי שתמכו במלחמה" אראש עזיזי, היסטוריון ועיתונאי איראני, מנתח את מצב הפוליטיקה האיראנית - ברחוב, בהנהגה, ובגולה - את מצב המשא ומתן עם ארה"ב, ואת האסטרטגיה הכושלת של ישראל. שתפו: מעין גלילי 5 במאי 2026 "חשוב להגיד אמרתי לכם למי שתמכו במלחמה" מעין גלילי 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Maldives-art, שאטרסטוק אראש עזיזי הוא היסטוריון ועיתונאי איראני שחי כיום בניו-יורק. הוא עזב את איראן בגיל 20 וחי מחוץ לה ב-17 השנים האחרונות. הוא פעיל שמאל המעורב בפוליטיקה של הפזורה האיראנית, וכתב מספר ספרים, ביניהם הספר "מה איראנים רוצים: אישה, חיים, חופש" על תנועת המחאה באיראן ב-2022. הראיון עימו נערך ביום שבת, 2.5, והוא הראיון השלישי עם אראש שערכתי בחודשים האחרונים. הראשון נערך אחרי דיכוי גל המהומות באיראן בחודש ינואר, והשני עם תחילת המלחמה. אחרי כשלושה שבועות של הפסקת אש שברירית, רציתי לשמוע את נקודת מבטו לגבי המשא ומתן, המלחמה, איראן וישראל. מה הכוונה בניצחון שלום אראש. האם הפסקת האש מרגיעה אותך במידה מסוימת, בהשוואה לראיונות שערכתי איתך בזמן המלחמה? במובן מסוים. לפחות הדאגה היומיומית למשפחה וחברים לא שם. אבל ההרס הכלכלי המתמשך הוא כמעט כמו מלחמה. וכמובן, המצב עדיין לא יציב. במובן הזה אני לא כל כך רגוע. אני חושב שעדיין סביר יותר שלא נחזור למלחמה מאשר שכן, אבל החזרה למלחמה היא אפשרות ממשית. זה מקום טוב להתחיל בו - תסביר את הערכת המצב הזו? אף צד, לא איראן ולא ארצות הברית, לא להוט לחזור למלחמה. זו מלחמה לא פופולרית בארצות הברית. היא פוגעת בארה"ב מבחינה פנימית, דרך מחירי הדלק למשל, וגם בכלכלה העולמית ובבעלות הברית שלה. ארה"ב גם עדיין לא מנצחת, כך שזה לא עושה טוב למוניטין שלה. ועבור האיראנים, ברור שזה דבר קשה מאוד לתחזק מלחמה עם מעצמת-על עולמית ומעצמת-על אזורית במשך זמן רב כל כך. המלחמה גם לא פופולרית באיראן. לשני הצדדים יש סיבות טובות מאוד לא לרצות לחזור לזה. ואני מאמין ששני הצדדים גם מעוניינים ברצינות בעסקה. הם הושקעו במשא ומתן באמת, ושניהם רואים אפשרות לעסקה שהם יוכלו להחשיב כניצחון. עם זאת, שניהם רוצים עסקה שתעבוד עבורם. שניהם חושבים שהצד השני סובל הרבה, וייתכן שכל אחד מהצדדים יחשוב שחזרה למלחמה תחזק את עמדתו ותביא לעסקה טובה יותר. הדברים שאמרת ממסגרים את איראן ואת ארה"ב כשוות מבחינת ההישגים והמצב שלהן. האם בכל זאת יש צד שנראה לך כ"מנצח יותר"? קודם כל, כמובן שאין פה שוויון בשום צורה. זה מרתק מה המילה "מלחמה" אומרת במאה ה-21. המדינות בהן אני ואתה חיים, ארה"ב וישראל, היו במלחמה. אבל אתה צריך להסתתר במקלטים כל לילה, ואני חי בארה"ב, ואם תשאל אנשים ברחוב כאן עכשיו, הם אולי אפילו לא ידעו שהמדינה שלהם במלחמה. אז ברור שאין שוויון, אפילו לא כלכלית. אוקיי, מחירי הדלק קצת גבוהים, אנשים לא יכולים לצאת לחופשות, אולי מדד הפנסיה שלהם ירד קצת, יש חשש ממיתון וכל זה, אבל זה לא בר-השוואה לסוג ההרס שיש באיראן. איראן איבדה 50% מיכולת ייצור הפלדה שלה. בוא נחשוב רגע מה זה אומר למדינה לאבד חצי מיכולת ייצור הפלדה. היא סובלת ממצור, הנתיב העיקרי והחיבור היחיד שלה לימים הפתוחים של העולם חסום. אז התנאים שהם סובלים מהם שונים מאוד, אבל סף הכאב גם שונה, כמובן. האיראנים רגילים לדיקטטורה נוראית ששולטת עליהם, בעוד שארצות הברית היא דמוקרטיה - אנשים יראו את חוסר שביעות הרצון שלהם מייד, וזה ישפיע מייד. לגבי איזה צד מנצח, זה באמת תלוי מה הכוונה ב"ניצחון". ההגדרה הבסיסית של ניצחון היא השגת המטרות שלך. איראן השיגה עד כה יותר ממטרותיה מאשר ארה"ב, קשה שלא להגיע למסקנה הזו, כי המטרה שלהם היא לשמור על המשטר על כנו ולשמר את כוח השלטון. לו ארצות הברית הייתה מגדירה את מטרתה בבירור כשחיקת היכולת של איראן, היא הייתה יכולה לטעון שהיא מנצחת באותה מידה, כי היא הגבילה מאוד את היכולת הזו. אבל היא לא עשתה זאת. היא הפכה את זה למלחמה על שינוי משטר. בגלל זה הנשיא טראמפ צריך לצאת ולומר שהמשטר כבר השתנה, כדי שיוכל לומר שניצחנו. אז אם המטרה הייתה שחיקת יכולות — כן, ארה"ב ניצחה כמו איראן, אבל היא לא ניצחה במונחים של שינוי משטר או כניעה שהיא רצתה לכפות. אבל גם איראן לא צריכה לחשוב שהיא ניצחה. המשטר אמנם נשאר בשלטון, אבל הוא מעורער בדרכים ממשיות מאוד. אני לא חושב שהשלטון עצמו רופף, אבל הוא צריך לשלוט על כלכלה שיהיה קשה מאוד לנהל, ומלחמה ללא הכרעה שקשה מאוד לנהל. כל יום אתה חושש שתותקף. עד כמה הישגים כאלה מקנים למשטר נקודות בציבור האיראני, שמתמודד גם עם ההרס הכלכלי? קשה מאוד למדוד דעת קהל. אני מנסה לדבר עם הרבה אנשים כדי לקבל תחושה של מה שהם חושבים. אני לא חושב שיש מספר משמעותי של אנשים שהיו נגד המשטר לפני ה-28 בפברואר והם בעד המשטר עכשיו. יש אנשים שהיו נגד המשטר ועכשיו הם ניטרליים; הם היו ביקורתיים ועכשיו הם אומרים "האויב הגדול יותר הוא ישראל וארה"ב". אבל גם זה לא מספר עצום לפי מה שאני יכול לראות. תופעה אחרת, חשובה לא פחות, היא שמתנגדי המשטר מיואשים. אתה אולי שונא את המשטר, אבל מה שתרגיש עכשיו זה "יודעים מה, אני מוותר. הנבלות האלה יהיו בשלטון עד סוף החיים שלנו. הם הרגו אלפי אנשים ברחובות בינואר, הם שמו אנשים בכלא, הם אפילו יכולים לעמוד מול ארה"ב וישראל". אגב, בגלל זה היה כל כך פושע מצד חלקים מהאופוזיציה האיראנית לשים את כל הביצים בסל של "שחרור" על ידי ארה"ב וישראל. זה היה אסון. אפשר להבין אותם - כשמנהיגים כמו נתניהו וטראמפ מבטיחים לשחרר אותך אחרי שנים, למה שלא תאמין להם? אבל זו אשליה מסוכנת, קודם כל כי המטרה הממשית שלהם לא הייתה החלפת המשטר. הם אולי קיוו שזה יקרה, אבל ידעו שזה לא סביר. בנוסף, גם אם ארה"ב וישראל באמת ירצו מחר בבוקר לשנות את המשטר באיראן, הן יצטרכו שותף איראני חזק, אופוזיציה איראנית מוכנה, עם רשתות רחבות, שמוכנה להשתלט ואולי לקבל עזרה מארה"ב וישראל במידת הצורך. אין לי בעיה עם הפוטנציאל של קבלת עזרה מבחוץ - אני מאתגר כל אחד לנקוב בשם תנועת שחרור אחת שלא קיבלה עזרה מזרים. אבל פהלווי ואחרים לא דיברו על קבלת עזרה; הם אמרו לאנשים שארה"ב וישראל יבואו ויחליפו את המשטר. וכשארה"ב וישראל באו ולא עשו את זה, ובנוסף הרגו ילדות בבתי ספר ואיימו להרוס תשתיות איראניות, ואכן הרסו חלקית תשתיות ומורשת לאומית, והראו את חוסר האכפתיות הזה כלפי העם האיראני, ואז ניהלו משא ומתן עם המשטר מיד לאחר מכן — זה באמת מייאש את האיראני הממוצע וגורם לו להרגיש שאין לו חלק בעיצוב העתיד שלו. אמרתי לכם אני לא רוצה שזה ייראה כאילו אני אומר לך להגיד לאנשים "אמרתי לכם" בצורה לא פרודוקטיבית, אבל למה לדעתך חלקים כל כך בולטים באופוזיציה האיראנית טעו ככה? אני דווקא אוהב את ה"אמרתי לכם" בצורה לא פרודוקטיבית. אני חושב שאנחנו בהחלט לא צריכים להתבייש לעשות את זה. זה כמו בארה"ב. איך אפשר לא להגיד "אמרתי לכם"? כמה שיחות היו לי עם אנשים בבחירות 2016 כשאמרתי שאם לא תצביעו להילרי, דונלד טראמפ ייבחר, וזה יוביל לבית משפט עליון שיבטל את זכות ההפלה - מי יכול עכשיו לא להגיד "אמרתי לכם"? זה בדיוק מה שאמרנו שיקרה. וכשאתה אומר לאנשים האלה "אמרתי לכם", מה הם אומרים? גם הם משוכנעים שמלחמה הייתה בעצם רעיון גרוע? אני חושב שחלקם השתכנעו שמלחמה הייתה רעיון גרוע. אני חושב שרבים התחילו להתפכח מפהלווי, במיוחד כי הוא באמת נראה כמו דמות חסרת אונים, מה שהוא תמיד היה ועכשיו זה ברור יותר. אבל הרבה מהם עדיין לא משוכנעים, כי מהצד שלהם זה נשמע חסר משמעות כשאומרים "צריך ארגון משלכם". אנשים אומרים: "על מה אתה מדבר? המשטר הורג את כולם, יש מפציצי B-52 מעל השמיים שלנו ואתה מדבר על זה שאנחנו צריכים להפגש ולהתארגן?". זה לא נראה להם אמין. זה התפקיד של מנהיגים פוליטיים להפוך את זה לאופציה זמינה. וזה הדבר האחרון שאומר — האשמה הגדולה ביותר היא של אנשים כמוני, שאמורים להיות אופוזיציית השמאל למשטר. לו היינו מספקים את הכלים והאופציות הפוליטיות לאנשים, שיש נתיב אחר מלבד תקיפות אמריקאיות-ישראליות, הם היו פונים אליו. אבל גם אנחנו לא עשינו את זה. לא יצרנו אלטרנטיבות פוליטיות ברורות, אז אנשים הלכו על האלטרנטיבה שהייתה קיימת, שהייתה החלום הקל שנמכר על ידי פהלווי ושות'. "ההנהגה האיראנית פרגמטית, ויותר מאוחדת ממפוצלת" אוקיי, עכשיו אני רוצה להבהיר קצת את הדיווחים הסותרים על מה שקורה בהנהגת המשטר האסלאמי. זה מאוד מבלבל, וכל הזמן יש דיווחים סותרים על ויכוחים ומריבות בין עראקצ'י, פזשכיאן והשאר. אתה יכול לנסות להתיר את התסבוכת הזו? קודם כל, הרבה ממה שמתפרסם על המתרחש בתוך המשטר אני מחשיב כ"סיפורי מעריצים" (fan fiction). זה היה אחד הטיעונים המרכזיים של טראמפ - הוא המשיך לומר שהאיראנים מפוצלים ביניהם לבין עצמם. גם בתקשורת הישראלית מפרסמים סיפורים כאלה. ערוץ 14 הוא האהוב עליי, זה פאנפיקשן ממש טוב, הם בבירור יודעים מספיק על איראן כדי שזה יישמע הגיוני במידה מסוימת. הנקודה שלי היא: אל תתייחסו לזה כעובדות, אלו שמועות. אבל אנחנו כן יכולים לנתח את העמדות של האנשים: יונים, ניצים, משמרות המהפכה. את זה אפשר לנתח על בסיס נתונים חומריים. איך אני רואה את המצב? קודם כל, יש מאבקים פנימיים במשטר האיראני, אבל באופן רחב יש אחדות ולכידות. החבר'ה האלה מבינים שברגעים כאלה, אם הם יילחמו בינם לבין עצמם, הסיכוי לקריסה שלהם גבוה יותר. הם לא כאלה טיפשים, אז הם מתלכדים יחד. שנית, אני מאמין שהקיצונים האמיתיים - ומה הכוונה בקיצונים? אנשים שמתנגדים למשא ומתן, שרוצים שהמלחמה תימשך בכל מחיר, שלא מרוצים מכך שאיראן לא אוכפת את החיג'אב - הם מיעוט קטן. אין להם הרבה כוח בתוך המשטר, הם לא שולטים במשמרות המהפכה וזה מאוד חשוב. קאליבאף הרבה יותר פופולרי בתוך משמרות המהפכה. כלי התקשורת העיקריים של משמרות המהפכה תמיד תמכו בקאליבאף. לעומת זאת, בינואר 2024 היו באיראן בחירות לפרלמנט שבהן הקיצונים השמיצו אותו. את הקיצוניים רואים ברחובות, אבל אין להם תמיכה בתוך מוקדי הכוח של המשטר. באשר לשאלה אם עראקצ'י הוא יונה או נץ - אני חושב שאלו לא הקטגוריות הנכונות. הקטגוריה האמיתית כרגע היא פרגמטי לעומת קיצוני. ואתה חושב שכל אלה פרגמטיים. כולם פרגמטים בדרגות שונות, ולמה? כי הם חייבים להיות. מעצם היותם בשלטון, אין להם ברירה. חמינאי היה אידיאולוג אמיתי - קיצוני במטרות אבל גמיש בטקטיקה. הוא הבין שהוא לא יכול פשוט להילחם בישראל כל יום כי זה יהרוס אותו. מי שעכשיו במוקד הכוח גם לא שם. החוכמה המקובלת בתקשורת הישראלית והמערבית היא שקאליבאף הוא מקבל ההחלטות העיקרי, ומדברים גם על פזשכיאן ועראקצ'י. האם הם באמת הדמויות החשובות? ומה בכל זאת המחלוקות ביניהם? בתמונה הגדולה - קאליבאף הוא מה שנקרא, ראשון בין שווים. זה בזכות התמיכה שיש לו במשמרות המהפכה, וגם כי הוא רוצה את זה - הוא הטיפוס הפוליטי השאפתני. הוא אדם פרגמטי, אבל הוא מאוד אכזרי. אין בו עצם דמוקרטית אחת, אבל גם אין בו שום דבר "אסלאמיסטי". הוא סמכותן שרוצה להיות טכנוקרט ולנהל את איראן. עראקצ'י ופזשכיאן יכולים לבצע דברים, פחות לקבל החלטות. פזשכיאן מנהל את הכלכלה הפנימית, עראקצ'י את משרד החוץ. אולי בישיבות האלה יש להם השפעה מסוימת, אבל קאליבאף הוא זה שמנהל את העסק. גם אחמד וחידי, ראש משמרות המהפכה הוא דמות חשובה. פזשכיאן היה חבר פרלמנט מהמחוז שלו כל חייו. המקביל הישראלי היה מישהו במקום ה-20 בליכוד או ביש עתיד. לכן אפשרו לו לרוץ ולנצח — בדיוק כי לא היה לו בסיס כוח. אין לו כוח אמיתי - רשמית הוא ראש המועצה לביטחון לאומי והנשיא, אבל הוא פשוט הופקד לנהל את הדברים השוטפים. בחיים קצת אחרים, הוא היה יכול להיות נשיא נהדר. הוא אדם הגיוני שבאמת רוצה יחסים טובים עם העולם. אבל כאמור, אין לו כוח. ונשארנו עם עראקצ'י. הוא שר החוץ, דיפלומט מושלם. דיפלומט הוא בדרך כלל לא אדם עם כוח קבלת החלטות. הוא פועל מטעם המועצה לביטחון לאומי. יש ביניהם הבדלים פוליטיים: פזשכיאן הוא רפורמיסט, ועראקצ'י הוא איש מערכת שעבד עבור משמרות המהפכה, למרות שהיה במשרד החוץ רוב חייו. ומה עם ישראל? כל מה שדיברנו עליו היה בעיקר איראן וארה"ב. הרבה מהמבקרים של ביבי טוענים שישראל איבדה כל יכולת השפעה על מה שקורה בשיחות. האם זה משקף את המציאות? עד כמה ישראל מחוברת למה שקורה עכשיו בין איראן לארה"ב? אני חושב שהמבקרים צודקים. קודם כל, אם הייתי איש משטר איראני, לא הייתי נלחץ מהאפשרות שנתניהו יפעל בלי ברכת טראמפ. אם טראמפ מרים טלפון ואומר לנתניהו "אתה לא תתקוף", הוא יקשיב. נתניהו יכול להשפיע על טראמפ, אבל הוא לא ההשפעה הכי גדולה עליו - מנהיגים ערבים ואחרים חשובים באותה מידה. הנה נקודת המפתח: הדבר הכי טיפשי שנתניהו עשה זה שעל ידי התנגדות מוחלטת לכל משא ומתן עם איראן, הוא למעשה איבד את היכולת של ישראל להשפיע על המשא ומתן הזה. בזמן שיחות אובמה ואחריהן תחת ביידן, לנתניהו הייתה מדיניות שישראל לא תדון עם ארה"ב על תוכן השיחות כי היא חייבת להתנגד להן. המדיניות הזו השתנתה תחת ממשלת בנט-לפיד, אבל המטרה של נתניהו הייתה "אין עסקה, תכו בהם". וזו בבירור מדיניות טיפשית מנקודת מבט של אינטרס ישראלי, כי עומד להיות משא ומתן וכנראה תהיה עסקה. אז או שישראל תעזור לעצב את העסקה הזו או שתהיה רק צופה מהצד. הנקודה הכללית השנייה היא שישראל סובלת מחוסר חשיבה אסטרטגית לטווח ארוך. אני לא מאלה שחושבים שהרפובליקה האסלאמית אינה איום על ישראל - אתה צריך להשעות את היכולות השכליות שלך כדי להאמין בזה. אבל טיפשי מצד ישראל לא לחלוש על חשיבה אסטרטגית. השאלה היא: האם היא רוצה להפיל את המשטר? ואיך? ומעבר לכך, האם יש משהו אחר שהיא יכולה לעשות? בגלל זה בכירי מודיעין ישראלים רבים תמכו בהסכם הגרעין ב-2015. השורה התחתונה שלי היא שמדינת הלאום האיראנית לא הולכת לשום מקום. ניסיונות לשבור אותה ולהביא למלחמת אזרחים יהפכו קודם כל את העם האיראני לאויב שלך, מה שהם לא היו עד כה. זה גם יהיה מסוכן כי אלוהים יודע מה ייצא מהבוץ של איראן כמדינה כושלת. אבל יש אפשרות אמיתית להתייחס לאיראן כמדינת לאום. אסטרטגיה ישראלית חכמה תהיה לטרגט חלקים מהמדינה ולנסות להגיע לאי-לוחמה (non-belligerence) איתם. אני חושב שזה אפשרי לחלוטין. לפני חודש שוחחתי עם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט והוא הסכים שישראל צריכה ליצור קשר עם איראן ולהשיג סוג של אי-לוחמה. ישראל פשוט חושבת איך לשחוק את מספר הטילים שיש להם — אפשר לשחק את המשחק הזה, אבל עד מתי? רבים מצביעים על כך שזו חשיבה דומה מאוד לזו שהובילה ל-7 באוקטובר. ואני אומר שגם לדעתי חוסר החשיבה האסטרטגית הוא תוצאה של חוסר הרצון לסיים את הכיבוש. כי כל חשיבה אסטרטגית תגיד לך שהכיבוש חייב להסתיים, אז פשוט מתעלמים מחשיבה אסטרטגית. זה בדיוק העניין. אפילו, נגיד אם אתה ציוני טוב, המטרה העליונה שלך צריכה להיות להפוך את ישראל למדינה "נורמלית". וכדי להיות מדינה נורמלית צריכים להיות לה גבולות. ויש לה עכשיו תנאים נוחים מאוד להגיע להסכם קבע — אולי לא יהיו לה תנאים כאלה בעוד 20 שנה. עכשיו ישראל יכולה, אם תרצה, לסיים את הסכסוך עם כל יריבותיה, להחליט איפה הגבולות שלה ולקבע את תנאי ההסכם כשרוב העולם עדיין עומד מאחוריה, למרות כל מה שנעשה. נראה שאתה בטוח שלפחות בטווח הקצר יש דרך החוצה מזה. לדעתי יש שלוש אפשרויות לפי סדר הסתברות: עסקה, הפסקת אש ללא הגבלת זמן, וחזרה למלחמה. אף אחת מאלה היא לא 70%, אבל רוב הסיכויים שתתרחש אחת משתי האפשרויות הראשונות. הסיכוי שמלחמה תפרוץ שוב הוא קטן, אבל זה לא 5%, זה יותר כמו 30%. יש סיכוי טוב מאוד שהמלחמה תפרוץ שוב. אתה רואה אפשרות סבירה לשינוי לטובה? בהחלט. אני חושב שיש אפשרות לא רק שהמלחמה הזו תסתיים, אלא ליחסים דיפלומטיים בין איראן לארה"ב ולסיום העוינות ההיסטורית. השלב הבא של הרפובליקה האסלאמית נקבע עכשיו, ואני מאמין שזה אפשרי. קשה לדמיין את זה כשקוראים הצהרות של מוג'תבא חמינאי שאומר שהאמריקאים חייבים לעזוב את האזור, אבל אני לא חושב שזה בלתי אפשרי. רבים מאמינים שהגרסה הסבירה ביותר של הרפובליקה האסלאמית בעתיד הקרוב היא להפוך למדינה כמו אלג'יריה, פקיסטן או וייטנאם - סמכותנית, שומרת על מגבלות מסוימות, אבל פתוחה כלכלית. זה שינוי לטובה כי חברה פתוחה יותר ומשגשגת יותר כלכלית היא פחות "ביטחוניסטית", ואתה לא דואג ממלחמה כל יומיים כמו שהאיראנים דאגו בחצי השנה האחרונה. זה פשוט יהיה הרבה יותר טוב. מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה" עריכה: תום אלפיה להאזנה: 165 פרק מספר מעין גלילי מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". "המשטר האיראני פרגמטי" "המשטר האיראני פרגמטי" נס כלכלי בארגנטינה? נס כלכלי בארגנטינה? מה מצב העובדים בישראל? מה מצב העובדים בישראל? צרות טובות באות בצרורות צרות טובות באות בצרורות ילדים ללא עתיד ילדים ללא עתיד כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם?

לסיכום ביקור מיליי בארץ הקודש, מפרקים את האמת ובעיקר את השקרים על מה שמכנים "נס כלכלי" בארגנטינה. עם מעין גלילי ויובל אונגר פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם נס כלכלי בארגנטינה? נס כלכלי בארגנטינה? מה מצב העובדים בישראל? מה מצב העובדים בישראל? צרות טובות באות בצרורות צרות טובות באות בצרורות ילדים ללא עתיד ילדים ללא עתיד כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? הגזלייטינג של בנק ישראל הגזלייטינג של בנק ישראל הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו אל לוקו לסיכום ביקור מיליי בארץ הקודש, מפרקים את האמת ובעיקר את השקרים על מה שמכנים "נס כלכלי" בארגנטינה. עם מעין גלילי ויובל אונגר שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 4 במאי 2026 אל לוקו קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: 822 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. נס כלכלי בארגנטינה? נס כלכלי בארגנטינה? מה מצב העובדים בישראל? מה מצב העובדים בישראל? צרות טובות באות בצרורות צרות טובות באות בצרורות ילדים ללא עתיד ילדים ללא עתיד כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? הגזלייטינג של בנק ישראל הגזלייטינג של בנק ישראל

בזמן שתקשורת המיינסטרים זועקת "משילות" והימין דורש גירוש, בדרום תל אביב צומח דור ללא אופק. מדיניות ההפרדה בחינוך והיעדר המעמד דוחפים את הילדים האבודים של מבקשי המקלט היישר לזרועותיהם של ארגוני הפשיעה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם מה מצב העובדים בישראל? מה מצב העובדים בישראל? צרות טובות באות בצרורות צרות טובות באות בצרורות ילדים ללא עתיד ילדים ללא עתיד כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? הגזלייטינג של בנק ישראל הגזלייטינג של בנק ישראל מלכת דראג, מאפיונר, שודדת, קפואריסט מלכת דראג, מאפיונר, שודדת, קפואריסט הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ילדים ללא עתיד: מאחורי כנופיית ה-SSQ בזמן שתקשורת המיינסטרים זועקת "משילות" והימין דורש גירוש, בדרום תל אביב צומח דור ללא אופק. מדיניות ההפרדה בחינוך והיעדר המעמד דוחפים את הילדים האבודים של מבקשי המקלט היישר לזרועותיהם של ארגוני הפשיעה. שתפו: תום אלפיה 30 באפריל 2026 ילדים ללא עתיד: מאחורי כנופיית ה-SSQ תום אלפיה 00:00 / 01:04 גראפיטי ליד תחנה מרכזית תל-אביב. צילום: תום אלפיה כשרותם סלע מפרסמת באינסטגרם פוסט על האלימות של כנופיית ה-SSQ, אנחנו יודעים שהתופעה הגיעה למיינסטרים. הכנופייה, אשר מורכבת מעשרות ילדים ונערים בגילאי 7-16 שמגיעים ממשפחות של מבקשי מקלט, הגיעה כעת לכותרות סביב מקרי תקיפה ו שוד שהתרחשו במרכז תל-אביב. מרכז פעילותם היה ונשאר דרום העיר – שכונות שפירא ונווה־שאנן. משם גם מגיע שמה של הכנופיה - Shapira Squad. בשכונות אלה, בימים האחרונים הותקפה ילדה בת 12, לאחר שאחיה התלונן למשטרה על מספר נערים, שחלקם ככל-הנראה שייכים לכנופייה. בעקבות התלונה, הכנופייה החלה להתנכל למשפחה עד שהם נשברו, והחליטו לעזוב את השכונה אחרי שגרו בה 13 שנה. הכנופיה התפרסמה עוד יותר כאשר התברר שהנערים הבוגרים בה - בני 15-16 - החלו לעבוד עבור משפחות פשע מאורגן . במסגרת פעילות עבור אסמאעיל ג'רושי, ראש ארגון פשע מרמלה, הנערים איימו על חלפן כספים בתל-אביב באמצעות ירי בנשק חם לעבר חנותו, בדרישה להחזיר חוב של מיליון שקל. במקרה הזה, הפרקליטות הצליחה להגיש כתב אישום נגד ג'רושי עצמו, ונגד חלק מנערי הכנופייה. האופן שבו האירועים הללו ממוסגרים בתקשורת המיינסטרים הוא אחיד: לא משנה אם נפתח את כאן 11 , וויינט , מאקו , או ערוץ 13 – בכל מקום נשמע שהבעיה היא "היעדר משילות". בין אם זה היעדר שיטור, פרקליטות שדורשת עונשים קלים מידי, או בתי משפט שלא נותנים לגרש "מסתננים" – בתקשורת המיינסטרים מספרים סיפור על פושעים שמערכת הצדק לא מסוגלת, או לא רוצה, להתמודד איתם. ואם זו הבעיה, יש מי שמציעים פתרונות. מרדכי דוד פרסם קריאה להצטרף לכוח מאורגן שיחליף את המשטרה בדרום תל-אביב על מנת "להחזיר את הסדר", לדבריו "הכול באופן חוקי". הצל הגיב לרותם סלע שהפתרון האמיתי היחיד הוא גירוש של "המסתננים". שפי פז כבר שלחה מכתב לממשלה בדרישה לחוקק "חוק יסוד הגירה" שיאפשר לגרש "שוהים בלתי-חוקיים" ובדרישה להקמת משטרת הגירה "בעלת סמכויות רחבות". אלה מגיעים לאחר שנים של דרישות חוזרות ונשנות למשילות. ב-2022, לקראת הבחירות האחרונות לכנסת, בן-גביר ערך סיור בשכונת שפירא ונווה־שאנן וצעק למצלמות: "תושבי השכונות כאן זועקים, נשים מפחדות להסתובב ברחוב, ילדים קטנים לא הולכים לגני משחקים כי הם חוששים מהמסתננים". מאז, הפשע בדרום תל-אביב רק הולך וגובר, ופעילות ה-SSQ רק הולכת ומתרחבת לחלקים נוספים בעיר. כמו בכל כך הרבה מקרים אחרים, תקשורת המיינסטרים לא מפסיקה לשרת את הימין הקיצוני. מסגור התופעה כבעיה של היעדר משילות תומך בהיגיון שמחייב הפעלת כוח, ענישה, כליאה, וגירוש. היות שאין בשיח הציבורי שום הגיון חלופי שיסביר את שורש הבעיה ויציע פתרון, הדבר היחיד שהמערכת יודעת לעשות, והיחיד שנדרש ממנה, הוא עוד ועוד משילות. אפילו רותם סלע, באותו פוסט, כותבת: "כנופיות אלימות מסתובבות חופשי, בלי פחד, בלי הרתעה… זה לא קורה במקרה, זה קורה כשאין אכיפה, כשאין מדיניות, כשאין לקיחת אחריות". המיינסטרים הישראלי, יחד עם הימין הקיצוני, תופס את האלימות הזו כתוצאה של היעדר משילות, הרתעה ואכיפה. אבל מה באמת הסיפור של הנערים שמתדרדרים לאלימות קשה כל-כך? קהילת חסרי המעמד בדרום תל אביב-יפו "הם עשו דברים מזעזעים [כנופיית הSSQ, ת.א], אבל כל פעם הקיצוניים רוכבים על זה, במקום לדבר על הבעיות האמיתיות," אומר קיברום טוולדה. טוולדה נולד באריתריאה וחי בתל-אביב. הוא מספר שהתדרדרות הנוער לפשע הוא הנושא שהכי מטריד את הקהילה היום. "ההורים נמצאים במצב של חוסר-אונים. רוב הילדים שמתדרדרים לפשע נולדו וגדלו בישראל וחונכו על-ידי מורים ישראלים. זה יוצר פער גדול בשפה ובזהות, כבר בתוך המשפחה, בין ההורים לילדים". טוולדה הוא מנהל קשרי קהילה במוקד לפליטים ומהגרים. הארגון, שקיים כבר 26 שנים, מספק סיוע משפטי לחסרי-מעמד, ועורך סיורים ומספק מידע לציבור הישראלי. "אני מחלק את הבעיה לשתיים", הוא מסביר. "הילדים הקטנים, בני 10, 11, 12, 13 הם תחת אחריות ההורים. ההורה צריך לדעת מה הילד עושה – זה משהו שהקהילה מבינה. אני פועל הרבה שנים בנושא הזה, בפעילות חינוכית בתוך הקהילה, בשביל לשמור על הילדים". "הבעיה מתחילה כשהילד מתבגר. הם מגיעים לגיל 16 ומגלים שהם לא יכולים להוציא תעודת זהות, שהם לא יכולים להוציא רישיון נהיגה. הם מבינים שהם לא שייכים למדינה שבה גדלו והתחנכו. בגיל 16 הכול מתנפץ להם". לשאלתי, אילו אפשרויות בכל זאת פתוחות עבור נער חסר-מעמד בישראל, טוולדה עונה: "אין לו שום אופציות. הוא יכול לעבוד בניקיון עם ההורים שלו. וזהו. אני ראיתי שחקני כדורגל אלופים שמשחקים עד גיל 16 בליגות של הילדים. אבל מגיע שלב שצריך תעודת זהות כדי להמשיך והם נאלצים לפרוש". ההתדרדרות לעולם הפשע, לפי טוולדה, נובעת מהיעדר אופק: "הם מנסים לדפוק על כל הדלתות הלגיטימיות אבל נתקלים בסירוב. יש דלת אחת שמקבלת אותם ונותנת להם תחושת שייכות וביטחון, נותנת כסף והרגשה שהם גיבורים. תחושה של אמון, שמאמינים בהם וביכולות שלהם. זו דלת שמסכנת אותם, את ההורים שלהם, ואת הסביבה שלהם. אבל חלקם פונים לזה." והנערים שלא פונים לעולמות הפשע? "יש הרבה ילדי פליטים שמגיעים לגיל 16 ונכנסים לדיכאון", מתוודה טוולדה. "זו תופעה רחבה ובכלל לא מדוברת. הם רואים את הלחץ מצד פעילי ימין שמטרידים אותם, הם כועסים על ההורים שהביאו אותם לכאן. כועסים על המדינה שלא מקבלת אותם. הם מתוסכלים מאוד מהמצב. הם ילדים אבודים – לא של ההורים ולא של המדינה". "זה משהו שחייבים לפתור. ההורים צריכים לקחת חלק משמעותי, אבל המדינה חייבת לתת לילדים אופק. עכשיו מדובר בעשרות ילדים, אבל בעוד שנה, שנתיים, שלוש – אנחנו נראה עוד אלפי ילדים אבודים. זה רק הולך להיות יותר ויותר גרוע". הפתרון, לפי טוולדה, הוא לתת לילדים אופק. "לאו דווקא אזרחות" הוא אומר. "אבל הם פה. הם לא הולכים לשום מקום, כי אין לאן להעיף אותם. זו עובדה שהם פה. זו בעיה של קהילות מבקשי מקלט, אבל לא רק. זו בעיה של כולנו. אנחנו חיים בישראל אחד ליד השני". הפרדה בחינוך ליה בן-נון, רכזת קידום זכויות ילדים בספריית גן לוינסקי, שמה דגש על מדיניות ההפרדה במסגרות חינוך בתל אביב-יפו. "כנופיית ה-SSQ היא תוצר ישיר של מדיניות ההפרדה בחינוך שנוקטת עיריית תל אביב-יפו. כבר שנים רבות בהן ילדי מבקשי המקלט מוסללים מכל שכונות דרום ומזרח העיר לבתי ספר וגנים מופרדים. עיריית תל אביב יצרה עבורם מערכת חינוך נפרדת. הם לא לומדים, לא משחקים, לא מדברים ולא נפגשים עם שאר ילדי העיר. כיום, תל אביב-יפו היא העיר היחידה בישראל שעדיין מקיימת מדיניות של סגרגציה ויש לכך השלכות חברתיות וחינוכיות הרסניות". לבן-נון חשוב להדגיש: "הרוב הגורף של ילדי הקהילה אינם לוקחים חלק בעבריינות ופשיעה ומדובר על כמה עשרות ילדים המשתייכים ל-SSQ. לצד זאת, ולמרות שזו תופעת שוליים, חשוב להבין את המקורות שלה. גטאות חינוכיים מייצרים תחושות של זרות, ניכור וחוסר שייכות, לא צריך דוקטורט בסוציולוגיה בשביל להבין את הקשר בין שני הדברים". ספריית גן לוינסקי היא מרכז קהילתי-חינוכי בשכונת נווה שאנן שפועל לקדם חברה הוגנת ושוויונית בשותפות עם קהילות מבקשי המקלט והמהגרים בדרום תל אביב. "כבר שנים רבות שאנחנו [בספריית לוינסקי ת.א.] מתריעים על ההשלכות ההרסניות שיוצרת מדיניות ההפרדה של העירייה, אבל לצערי הרב הקריאות שלנו נופלות על אוזניים ערלות". "כבר בשנת 2018 התחלנו לעסוק במצב החינוכי של הילדים והנוער בשכונות דרום תל אביב. בהתבסס על מחקר שביצענו וראיונות עם מומחים בנושא, מהר מאוד הבנו שהדרך לשיפור מצבם החינוכי של ילדים חסרי מעמד היא שילובם במסגרות החינוכיות בעיר, לצד תלמידים ישראלים". יחד עם נציגי הורים - חסרי מעמד וישראלים – ספריית גן לוינסקי נמצאת במאבק משפטי מתגלגל מול העירייה למען ביטול ההפרדה במסגרות החינוכיות. בספטמבר 2023, כתוצאה מהמאבק, החלה תוכנית פיילוט של שילוב ילדים בכיתה א' בבתי ספר משולבים ברחבי העיר. התכנית, מסיבות שונות, לא תמשיך בשנת הלימודים הבאה. "לעירייה יש את הכוח לשנות את המצב מהיום למחר, וזה גם לא דורש השקעה כספית אדירה. משפחות רבות התייאשו ועזבו את תל-אביב לערים אחרות, כך שבשנת הלימודים הבאה עתידים להיות בסה"כ 149 ילדים חסרי מעמד שעולים לכיתה א' בבתי הספר המופרדים. חייבים לסגור את בתי הספר המופרדים, וצריך היה לעשות את זה מזמן. התרענו על זה כבר לפני כל כך הרבה שנים, באנו עם פתרונות, אבל העירייה בורחת מהנושא הזה שוב ושוב". הקשר בין מוסדות חינוך מופרדים להיווצרותן של כנופיות דוגמת SSQ הוא ברור לגמרי, לפי בן-נון. ״התדרדרות לפשיעה היא בין היתר תוצר של תחושת הדרה ודחייה מהחברה. כאשר ילד לומד בבית ספר מופרד, מעבר להשלכות החינוכיות, כמו להגיע לכיתה ו׳ בלי לדעת קרוא וכתוב, הוא מרגיש לא רצוי על ידי החברה בה הוא נולד. ושוב – זה לא באשמת המורים או הצוות החינוכי. אם הם היו לומדים לצד תלמידים ישראלים והיו להם חברים ישראלים הם היו מרגישים חלק מהחברה הישראלית. בית ספר, כמו כל מרחב חינוכי אחר, זה מקום בו נוצרת היכרות ותחושת סולידריות בין קבוצות שונות בחברה". אז מה עושים? איתמר אבנרי, חבר מועצת עיריית תל אביב־יפו מטעם התנועה העירונית "עיר סגולה", מדגיש שהפתרונות לבעיית חוסר הביטחון בדרום ת"א חייבים להיות כוללים. הוא מציע טיפול בטווח הקצר, הבינוני והארוך. "בטווח הקצר צריך אכיפה אמיתית. להגביר נוכחות של משטרה וסל"ע [סיירת לביטחון ושיטור עירוני של העירייה, ת.א], ולא מג"ב. צריך לעצור את ארגוני הפשיעה שמפעילים את הכנופיות, לסגור את בתי-הבושת ולטפל בסחר בסמים. שוטרים צריכים לעבור הכשרה לעבודה עם אוכלוסיות בסיכון ועם נוער, וכמובן עם מבקשי מקלט". "בטווח הבינוני, שחייב להתחיל כבר עכשיו, צריך להתחיל לתת מענה בתחומי הרווחה והחינוך, ולחזק את מה שניתן כעת: לתגבר את "אכפת בלילה" [תכנית איתור וסיוע לבני נוער משוטטים או במצבי סיכון, ת.א], לעבור סוף-סוף לשילוב בבתי-הספר. תל אביב־יפו היא העיר היחידה בארץ שעדיין יש בה סגרגציה בחינוך! צריך גם להשקיע בהדרכות הורים, ובכלל, לפעול בשיתוף עם הקהילות". "בטווח הארוך יש להעניק מעמד ושייכות. כשנער יודע שאין לו שום עתיד, שהוא לעולם לא יוכל להוציא רישיון נהיגה או לעבוד באופן חוקי, הוא טרף קל לארגוני פשיעה שנותנים לו שייכות, מעמד וכבוד. הם מוסללים לפשע וזו מדיניות נוראה ואכזרית. צריך לקדם בדיקות אמיתיות של בקשות מקלט, צריך לקדם קליטה, פיזור ברחבי הארץ ואפשרות לעבוד. אמנם חלק מהפתרונות הללו הם באחריות המדינה, אבל אם המדינה לא רוצה, אז עיריית תל אביב־יפו צריכה להרים את הכפפה ולפעול כדי ליצור תחושת שייכות בכלים שיש לה, למשל עם תעודה שתקנה זכויות בתוך העיר, עם סיוע בפרנסה, ועוד". תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה עריכה: נטע כספין להאזנה: 164 פרק מספר תום אלפיה תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה מה מצב העובדים בישראל? מה מצב העובדים בישראל? צרות טובות באות בצרורות צרות טובות באות בצרורות ילדים ללא עתיד ילדים ללא עתיד כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? הגזלייטינג של בנק ישראל הגזלייטינג של בנק ישראל מלכת דראג, מאפיונר, שודדת, קפואריסט מלכת דראג, מאפיונר, שודדת, קפואריסט

חוגגות יום הולדת שלוש לפוד והזמנו למסיבה את השלישיות האהובות עלינו בהיסטוריה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם מה מצב העובדים בישראל? מה מצב העובדים בישראל? צרות טובות באות בצרורות צרות טובות באות בצרורות ילדים ללא עתיד ילדים ללא עתיד כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? הגזלייטינג של בנק ישראל הגזלייטינג של בנק ישראל מלכת דראג, מאפיונר, שודדת, קפואריסט מלכת דראג, מאפיונר, שודדת, קפואריסט הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 126: שלישיות (ספיישל יום הולדת 3 לפוד) שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 30 באפריל 2026 פרק 126: שלישיות (ספיישל יום הולדת 3 לפוד) תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 מסיבת יום הולדת שלוש לפוד והשלישיות האהובות עלינו מוזמנות לחגיגה יחד אתכןם! שלישיית אמנים ביסקסואלים, שלישיית סופרים פציפיסטים, שלישיית טקסנים אקטיביסטים ושלישיית מחזאיות סופרג׳יסטיות נכנסים לפרק של פודקאסט. להאזנה: 126 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. מה מצב העובדים בישראל? מה מצב העובדים בישראל? צרות טובות באות בצרורות צרות טובות באות בצרורות ילדים ללא עתיד ילדים ללא עתיד כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? הגזלייטינג של בנק ישראל הגזלייטינג של בנק ישראל מלכת דראג, מאפיונר, שודדת, קפואריסט מלכת דראג, מאפיונר, שודדת, קפואריסט

מאיה פרץ, ראש ענף תחבורה ציבורית ב״כח לעובדים״ לשעבר, מגיעה לדבר על מצב העובדים וארגוני העובדים בישראל פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם מה מצב העובדים בישראל? מה מצב העובדים בישראל? צרות טובות באות בצרורות צרות טובות באות בצרורות ילדים ללא עתיד ילדים ללא עתיד כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? הגזלייטינג של בנק ישראל הגזלייטינג של בנק ישראל מלכת דראג, מאפיונר, שודדת, קפואריסט מלכת דראג, מאפיונר, שודדת, קפואריסט הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו עובדים קשה (עם מאיה פרץ) מאיה פרץ, ראש ענף תחבורה ציבורית ב״כח לעובדים״ לשעבר, מגיעה לדבר על מצב העובדים וארגוני העובדים בישראל שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 30 באפריל 2026 עובדים קשה (עם מאיה פרץ) קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 מאיה פרץ, ראש ענף תחבורה ציבורית ב״כח לעובדים״ לשעבר, מגיעה לדבר על מצב העובדים וארגוני העובדים בישראל להאזנה: 821 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. מה מצב העובדים בישראל? מה מצב העובדים בישראל? צרות טובות באות בצרורות צרות טובות באות בצרורות ילדים ללא עתיד ילדים ללא עתיד כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? הגזלייטינג של בנק ישראל הגזלייטינג של בנק ישראל מלכת דראג, מאפיונר, שודדת, קפואריסט מלכת דראג, מאפיונר, שודדת, קפואריסט

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? הגזלייטינג של בנק ישראל הגזלייטינג של בנק ישראל מלכת דראג, מאפיונר, שודדת, קפואריסט מלכת דראג, מאפיונר, שודדת, קפואריסט לתפארת מדינת ישראל לתפארת מדינת ישראל למה הישראלים עדיין נופלים בפח הניצחון המוחלט? למה הישראלים עדיין נופלים בפח הניצחון המוחלט? החיים והמוות בצפון המופקר החיים והמוות בצפון המופקר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 081- (Teaser) פופוליזם شعبويّة שתפו: 14 באוגוסט 2020 081- (Teaser) פופוליזם شعبويّة קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: 81 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? כמה מלחמת הנצח מטורפת בעצם? הגזלייטינג של בנק ישראל הגזלייטינג של בנק ישראל מלכת דראג, מאפיונר, שודדת, קפואריסט מלכת דראג, מאפיונר, שודדת, קפואריסט לתפארת מדינת ישראל לתפארת מדינת ישראל למה הישראלים עדיין נופלים בפח הניצחון המוחלט? למה הישראלים עדיין נופלים בפח הניצחון המוחלט? החיים והמוות בצפון המופקר החיים והמוות בצפון המופקר