מגזין רוזה מגזין רוזה הוא במה אינטרנטית חדשה לתקשורת סוציאליסטית, שמדברת על מה שקורה לציבור כדי להחזיר לו את הכוח שלו. בפרויקט הראשון שלנו, אנחנו מדמיינים ניצחון. לפרקים ישנים יותר

אירועי האלימות המחרידים בג'אלוד ובקוסרא אינם אירועים מבודדים: טרור המתנחלים, הקמת מאחזים, ופעילות הצבא ומשרדי הממשלה הם חלקים שונים של אותו פרויקט - סיפוח הגדה המערבית. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל משרבטים חוקה לישראל. משרבטים חוקה לישראל. הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית אירועי האלימות המחרידים בג'אלוד ובקוסרא אינם אירועים מבודדים: טרור המתנחלים, הקמת מאחזים, ופעילות הצבא ומשרדי הממשלה הם חלקים שונים של אותו פרויקט - סיפוח הגדה המערבית. שתפו: שירז אנגרט 9 באוקטובר 2026 התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית שירז אנגרט 00:00 / 01:04 קרדיט: Jose HERNANDEZ Camera 51, שאטרסטוק ביום שלישי שעבר הגיעו מעל מאה מתנחלים באישון לילה לכפר ג'אלוד, בו הם הציתו בתים ומכוניות ויידו אבנים. מספר המשתתפים הגדול ופציעתם של שלושה שוטרי מג"ב הובילו לסיקור נרחב יחסית של המתקפה, ולהודעות גינוי מהצבא ומהמערכת הפוליטית. אך בשטח, המתקפה השיגה את מטרתה: למנוע ממשפחת טובאסי לחזור לביתה, לאחר שנעקרה ממנו ביולי על ידי מתנחלים שהטילו עליו מצור . בעוד פעולות הטרור והאלימות שמבצעים המתנחלים מתחילות לקבל סיקור תקשורתי בתקופה האחרונה, המניע שמאחוריהן נשאר מחוץ לתמונה ומטשטש במכוון את עומק השינוי המתחולל בשטח: רק במחצית הראשונה של 2026 קודמו 10,500 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות, ו-42 מאחזים חדשים הוקמו, בקצב בלתי נתפס של מאחז חדש בכל חמישה ימים בממוצע. המסגור התקשורתי הקבוע של פעילות שוליים קיצונית מסתיר את העובדה שטרור המתנחלים הוא אינו מטרה אלא אמצעי – חלק אחד בלבד בפאזל שמטרתו היא השתלטות על אדמות הפלסטינים וסיפוח הגדה המערבית. הצהרת כוונות בשביל להתחיל להרכיב את הפאזל, אנחנו צריכים לחזור בזמן כמעט עשור. בשנת 2017 פרסם בצלאל סמוטריץ' חזון לעתיד הגדה המערבית ו"פתרון" לסכסוך הישראלי-פלסטיני - "תוכנית ההכרעה". לפי מסמך זה, לב הבעיה הוא קיומן של שתי שאיפות לאומיות על פני אותו שטח. סמוטריץ' גורס כי הסכסוך חייב להסתיים בהכרעה חד משמעית, אחריה יישארו לפלסטינים שלוש אפשרויות: להישאר כתושבים נטולי זכות הצבעה, להגר או לסבול מדיכוי בכוח. המפתח להגעה לתוצאה זו הוא מפעל ההתנחלויות. הוא קובע בבירור כי הכרעת הסכסוך – הפיכת שטחי ארץ ישראל למרחב יהודי שבו הפלסטינים נותרים נטולי זכויות – מושגת במעשים, ואת השלב הראשון הוא מכנה "הכרעה התיישבותית". באמצעות "הקמה של ערים ויישובים חדשים בעומק השטח והבאת מאות אלפי מתיישבים נוספים להתגורר בהם", כותב סמוטריץ', "ניתן לייצר תוך שנים ספורות מציאות ברורה ובלתי הפיכה בשטח". סמוטריץ' אף מתייחס ישירות להיבטים האנטי-דמוקרטיים של תוכניתו, וטוען כי "התכלית היא תכלית ראויה שמצדיקה חריגה מידתית מהעקרונות המקובלים". לתפיסתו, "מדינת ישראל חייבת להמשיך להתקיים כביתו הלאומי של העם היהודי, ואם בשביל להבטיח זאת צריך לייצר קונסטרוקציות אזרחיות, דמוקרטיות ומשפטיות חדשות – לא צריך להיבהל מכך". החזון של הימין הקיצוני פרוס כאן בבהירות מחרידה: עתיד של סיפוח ואפרטהייד, המובל על ידי העיקרון המנחה של עליונות יהודית במדינה ש"חורגת מהעקרונות" של דמוקרטיה. תוכנית הפעולה חמש שנים מאוחר יותר, בדצמבר 2022, נחתמו ההסכמים הקואליציוניים בין המפלגות המרכיבות את ממשלת נתניהו הנוכחית. לאחר השבעת הממשלה פרסם נתניהו את קווי היסוד של הממשלה. הסעיף הראשון נפתח בקביעה ש"לעם היהודי זכות בלעדית ובלתי ניתנת לערעור על כל מרחבי ארץ ישראל", ונמשך בתוכנית פעולה: "הממשלה תקדם ותפתח את ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל - בגליל, בנגב, בגולן, ביהודה ובשומרון". משמעות הקווים המנחים האלו היא אימוץ תוכנית ההכרעה כקו ממשלתי. לא מדובר במילים ריקות; הממשלה הנוכחית פועלת בצירים שונים על מנת לקדם את סיפוח הגדה המערבית. אחד המהלכים המובהקים ביותר הוא ארגון מחדש של מנגנוני השליטה בשטח על ידי הקמת מנהלת ההתיישבות בראשות סמוטריץ' במשרד הביטחון, והפרדתה מהמנהל האזרחי. אבי תוכנית ההכרעה עומד כרגע בראש הגוף שמרכז את כל ההיבטים הנוגעים לניהול ההתנחלויות וחיי המתנחלים, לרבות אישורי בנייה. מהלך זה יוצר באופן מובהק שתי מערכות חוק נפרדות באותו שטח: צבאית לפלסטינים ואזרחית ליהודים. מעבר לכך, מאחר שלפי המשפט הבין-לאומי מותר לשלוט על שטח כבוש באופן זמני ובאמצעות ממשל צבאי בלבד, הקמת המנהלת מהווה סיפוח דה-פקטו לפי ארגוני זכויות אדם. בנוסף לסמוטריץ', גם משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות בראשות אורית סטרוק מזרים תקציבים וציוד להתנחלויות ומאחזים. התוצאות הן חד משמעיות. במחצית הראשונה של 2026 בלבד, לפחות 10,500 יחידות דיור בהתנחלויות קודמו רשמית על ידי גופי התכנון. בנוסף להן הוקמו 42 מאחזים חדשים, ברובם חוות. מדובר על הקמת מאחז חדש כל חמישה ימים בממוצע . דו"ח של שלום עכשיו וכרם נבות מיולי 2026 חושף כי מאחזי החוות חולשים כבר על מיליון דונם, המהווים כ-18% משטח הגדה המערבית כולה. זאת בעוד ש-60% משטחי החוות אינם מוגדרים כלל כאדמות מדינה, וכוללים קרקעות פלסטיניות פרטיות. מאחזים אלה הולכים ומשתלטים במהירות על שטח נרחב בזמן קצר, באמצעות דפוס פעולה קבוע, הכולל חסימת גישה, תקיפות ופגיעה ברכוש על ידי מתנחלים. זאת במקביל לאלימות מדינתית ולהקצאת ציוד, נשק ותקציבים לחוות. לא מפתיע אם כן, שלצד הגידול הדרמטי במספר המאחזים גם מספר אירועי הטרור מרקיע שחקים. רק במחצית הראשונה של 2026 תועדו 3,488 מתקפות מתנחלים. 870 כללו תקיפה פיזית , והסתיימו ב-17 הרוגים פלסטינים בידי מתנחלים. אין ספק שגירוש קהילות פלסטיניות, המושג באמצעים אלימים, מקדם במהירות את "ההכרעה ההתיישבותית" אליה סמוטריץ חותר. התקציבים והציוד המועברים למתנחלים, כולל למאחזים הלא-חוקיים, מספקים עדות חזקה הרבה יותר לעמדת הממשלה בנושא מאשר הגינויים הרפים המושמעים לעיתים. כיבוש גירוש והתיישבות סיפורם של משפחת טובאסי והכפר ג'אלוד מספק הצצה לאופן שבו המנגנון פועל. שנים לפני שסמוטריץ' העלה את החזון המתנחלי על הכתב, בשטח הדברים כבר התקדמו: המאחז אש קודש הוקם בשנת 2000 על אדמות הכפרים קוסרה וג'אלוד, מדרום לשכם, ובמהלך השנים התרחשו באזור אירועי אלימות רבים מצד המתנחלים, שכללו יידוי אבנים , הצתות ואף ירי . בשנה האחרונה, המצב החמיר לאחר הקמתו של מאחז חדש, קרוב ואלים אף יותר. המאחז תל תלפיות הוקם ב-21 בינואר 2026, על פסגת ג'בל עין עינא. המיקום נמצא עמוק בתוך שטח B – שטח שנמצא בשליטה אזרחית פלסטינית לפי הסכמי אוסלו, ולא נכחו בו מתנחלים קודם לכן. המתנחלים השתלטו על בית, והתחילו בשורת תקיפות על הכפרים ג'אלוד וקוסרה שכללו יידוי אבנים, שימוש באלות והצתת בתים וכלי רכב. בחלק מהמתקפות תועד גם שימוש בטרקטורונים, שנראים זהים לאלו שחולקו על ידי משרד ההתיישבות של סטרוק. מתנחלי תל תלפיות ידועים בעיקר בגלל האלימות שהשליטו בכפר קוסרה, הסמוך לג'אלוד. במרץ האחרון הם ירו למוות באמיר עודה, תושב הכפר, ובמהלך חודש אוגוסט התבצרו בבתים פלסטיניים והטילו מצור על תושביהם, תוך התעלמות של כוחות הביטחון שנכחו בשטח. אותה שיטה בדיוק יושמה גם בבית משפחת טובאסי בג'אלוד. בחודש יולי הטילו המתנחלים מצור על הבית, ומנעו מיושביו לצאת ממנו. בשיחה עם עיתון "הארץ", תיאר אחד מבני המשפחה מציאות מחרידה: "אנחנו אוכלים ארוחה אחת ביום כדי לשמור מזון. המתנחלים נמצאים כל הזמן בחצר ובמבנה שעליו השתלטו למטה, כל מי שמנסה לצאת מהבית או להגיע אלינו – הם תוקפים אותו". גם במקרה הזה, הצבא התיר למצב להימשך. לאחר מעל לחודש של מצור, אלימות והצתות לא נותרה למשפחת טובאסי ברירה אלא לעזוב את ביתה. חוסר הצדק המשווע הוביל את בג"ץ למתוח ביקורת קשה על התנהלות הצבא, ולקבוע כי עליו לאבטח את חזרת המשפחה לביתה. לאחר מספר דחיות, נקבע לבסוף מועד החזרה ליום שלישי שעבר, אך הודעה בדבר החזרה המתוכננת הופצה בקבוצות המתנחלים, ולאחר ליל בלהות במהלכו הוצתו בית המשפחה ורכבם , הם נאלצו להימלט פעם נוספת. הגעתם של כמאה מתנחלים למקום מדגישה שוב החשיבות של תפיסת השטח, בדיוק כפי שהיא מודגשת בתוכנית ההכרעה. האלימות נגד משפחת טובאסי וכוחות הביטחון שליוו אותה הופעלה לשם "הכרעה התיישבותית", והיא השיגה את מטרתה. אך בסופו של דבר, גם מאה איש לא אמורים למנוע מהצבא לפעול וליישם פסיקה של בג"ץ. קל מאוד לדמיין את כמות הכוחות שהיו מוזעקים במקרה בו מאה פלסטינים היו פועלים באלימות כזו, ואת הנחישות בה היו פועלים. אך כשמדובר בזכויות פלסטינים, כל זרועות המדינה פועלות, במקרה הטוב, כדי לצאת על ידי חובה בלבד. אף על פי שהאלימות בגדה לא פוסקת לרגע, המקרה של משפחת טובאסי הוא מהבודדים שבהם בג"ץ התערב, וגם כאן, גילה חוסר רצון ויכולת לוודא שהחלטתו לא נשארת על הנייר בלבד. כך, כל מנגנוני המדינה נותנים למתנחלים לומר את המילה האחרונה. החלק הממשלתי בעוד שמאלימות המתנחלים הממשלה יכולה להתנער במקרה הצורך, במישור המדיני היא מכריזה על שטחים רבים כאדמות מדינה ומעבירה במהירות תקציבים במטרה להמשיך לשנות את המציאות בגדה. בחודש אוגוסט, למשל, הוכרזו 1,522 דונם כאדמות מדינה , אשר העלו את סך השטחים שהוכרזו כאדמות מדינה מאז הקמת הממשלה הנוכחית ל-28,641 דונם. כמות זו, שהוכרזה בפחות מארבע שנים, גדולה מסכום כל השטחים שהוכרזו כאדמות מדינה ב-24 השנים הקודמות. בתחילת ספטמבר העביר משרד האוצר לוועדת הכספים של הכנסת בקשה להעברת 36.6 מיליון ₪ לקידום הסדרי מקרקעין, כספים שישמשו לאיסוף מידע ומיפוי שיובילו לרישום קרקעות רבות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים כאדמות מדינה. הסדר מקרקעין הוא הליך בלתי הפיך, ונחשב ל בעל אופן ריבוני מובהק . בשל כך, החוק הבין-לאומי אוסר על ביצועו בשטח כבוש, שלפי ההגדרה מוחזק באופן זמני בלבד. על פניו, הסדר מקרקעין מצטייר כהליך ניטרלי לבירור בעלות על שטח, אך בפועל המדינה מפעילה פרשנות דרקונית לחוק, ורואה כל שטח כאדמת מדינה כל עוד לא הוכח אחרת מעל לכל ספק. לצורך ההוכחה נדרשים מסמכים רבים מהתקופה העות'מאנית, הבריטית והירדנית שלרוב אינם נמצאים בידי הפלסטינים. בנוסף, פלסטינים שגורשו או עזבו את אדמתם, ואינם נמצאים כיום בשטח הגדה המערבית, אינם רשאים להשתתף בהליך. המדינה דורשת גם הוכחה לכך שהקרקע הייתה מעובדת ברציפות מ-1967 ועד היום. דרישה זו מתעלמת מהמציאות של מחסומים, סגרים, התנכלויות ומתקפות, שמקשה באופן קבוע על חקלאים לגשת לאדמותיהם. דו"ח של עמותת במקום מיוני חושף שיטת פעולה נוספת להשתלטות על שטחים בגדה המערבית: קביעת והרחבת תחומי השיפוט של התנחלויות. לפי הניתוח שערכו מחברי הדו"ח, גבולות שטחי השיפוט נקבעים באופן אסטרטגי, כך שיפצלו בין יישובים פלסטינים, וימנעו מתושביהם גישה לאדמות, ליישובים אחרים או לערים המרכזיות בגדה. המטרה הסופית זהה למטרתו של טרור המתנחלים: להמאיס על התושבים המקומיים את החיים באזור, ולהוביל בסופו של דבר לעזיבתם. במקרים אחרים נקבע שטח השיפוט אחרי שהקהילה נאלצת לעזוב את השטח. במקרה כזה, ההכרזה הופכת את חזרת הקהילות לשטחיהן קשה הרבה יותר. התמונה המלאה דו"ח חדש של ארגון בצלם מצרף יחד את חלקי הפאזל, ומרכיב מהם את התמונה המלאה. הדו"ח נכתב במטרה להבין ולאפיין את ההיגיון המשטרי המוביל את הפגיעה בתושבי הגדה המערבית הפלסטינים, מצד חיילים ומצד מתנחלים, כפרטים וכקולקטיב. הדו"ח מראה כי לא מדובר באוסף של מעשים בודדים, אלא במדיניות סדורה שמטרת העל שלה היא ארגון מחדש של המרחב, באופן שייצור שליטה ישראלית ונוכחות יהודית רציפה מול קיום פלסטיני חלש ומקוטע. באמצעות חמישה צירי פעולה שלובים – אלימות והטלת אימה, הגבלות תנועה, חנק כלכלי, הרס חברתי ופוליטי, טיהור אתני והשתלטות על המרחב – מתבצע ניסיון מתמשך למחוק את הקיום הפלסטיני ואת הזיקה הפלסטינית לארץ. מחברי הדו"ח מכנים זאת בשם "פרויקט המחיקה", וטוענים כי ניסיון זה לפגיעה ביכולת להתקיים כקולקטיב הוא מימוש תוכנית ההכרעה של סמוטריץ', שמטרתה הסופית היא כפייה על הפלסטינים לוותר על שאיפותיהם הלאומיות ולקבל ריבונות יהודית בלעדית במרחב. במובן הזה, אלימות מתנחלים ואלימות מדינתית הן שני צדדים של אותו מטבע. שתיהן הוחרפו מאז הקמת הממשלה בדצמבר 2022, וביתר שאת מאז השבעה באוקטובר, ויחד הן משנות את המציאות בגדה המערבית בקצב שיא שמקרב אותנו לעבר עתיד של סיפוח ואפרטהייד. בעוד פחות משבועיים ייערכו הבחירות לכנסת. הבחירות מתוארות על ידי רבים כגורליות ביותר בתולדות המדינה, אך בעוד הימין הקיצוני ממשיך לקדם את תוכנית ההכרעה במישורים מקבילים, מרבית מפלגות האופוזיציה נמנעות מלהציג חזון משלהם לעתיד ישראלי-פלסטיני, ומנסות לדבוק בשימור הסטטוס קוו. כשנלך לקלפי, אנחנו חייבים לזכור שזה אינו יכול להיות פתרון. הגיע הזמן להכריע באיזו מדינה אנחנו רוצים לחיות. שירז אנגרט היא ירושלמית, פעילה בפרי ג'רוזלם ובעומדים ביחד. כרגע סטודנטית ללימודי שלום וקונפליקטים באוסטריה עריכה: תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 186 פרק מספר שירז אנגרט שירז אנגרט היא ירושלמית, פעילה בפרי ג'רוזלם ובעומדים ביחד. כרגע סטודנטית ללימודי שלום וקונפליקטים באוסטריה. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל משרבטים חוקה לישראל. משרבטים חוקה לישראל.

ערוצי התוכן של רוזה מדיה

רוזה מדיה - روزا ميديا רוזה מדיה היא מערך תקשורת סוציאליסטי, העוסק בסוגיות שמעצבות את החיים שלנו במאה ה-21, בפוליטיקה, בכלכלה ובחברה. אנחנו כאן כדי לומר את כל מה שלא יאמר בתקשורת הממסדית, כדי ליצור תקשורת בעברית וערבית שמשרתת את הרוב הגדול ולא את בעלי ההון. הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו ככה אתם תוכלו לקבל פרקים למנויים בלבד ואנחנו נוכל להמשיך להפיק תוכן סוציאליסטי הצטרפו עכשיו גוף תקשורת של אנשים התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית אירועי האלימות המחרידים בג'אלוד ובקוסרא אינם אירועים מבודדים: טרור המתנחלים, הקמת מאחזים, ופעילות הצבא ומשרדי הממשלה הם חלקים שונים של אותו פרויקט - סיפוח הגדה המערבית. שירז אנגרט למנויים בלבד שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל חברות האשראי מפתות ישראלים לקחת עוד ועוד אשראי, באופן שמעמיק את משבר החובות ובדרכים שבמדינות רבות בעולם כבר נאסרו. הגיע הזמן לרגולציה שתמנע פתיינות אשראי. טלי גולדרינג למנויים בלבד מפלגת השמאל סחפה את ברלין: אלה האתגרים שכעת עומדים בפניה לאחר ניצחון די-לינקה בברלין, ראש המפלגה, אליף ארלפ, תידרש להראות רצינות בהתמודדות עם אנטישמיות במפלגה וכן לספק את הסחורה הסוציאליסטית שהבטיחה לבוחריה. ליאור פינק למנויים בלבד כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי מאחורי הקריאה של ראשי ענקיות הטכנולוגיה להאט את מרוץ הפיתוח של מודלי AI מסתתר הצורך הדחוף למצוא דרך חדשה להרוויח מהם. אופיר זעירא למנויים בלבד לראשונה, סקרים חוזים ניצחון למפלגת השמאל לראשות עיריית ברלין אֶלִּיף אֶרַלְפּ ממפלגת די-לינקה (השמאל) צפויה להפוך לראש עיריית ברלין ב-20.9. מדוע היא מתנערת מההשוואה לממדאני? מה לגבי האנטישמיות במפלגה? ומה היא מציעה לברלינאים? דיווח מברלין. ליאור פינק למנויים בלבד "ג'יי פורמן מנתניה": מי עומד מאחורי ערבות מיליון הדולר של עופר וינטר? מעין גלילי למנויים בלבד הרעב בעזה רחוק מלהסתיים יוניצ"ף מזהיר מתת-תזונה כרונית ומחלות הקשורות לרעב בקרב ילדי עזה, אך בתקשורת הישראלית האזהרה מדווחת בצורה מעוותת ושקרית. כדי להתחיל לשקם, חייבים להישיר מבט למציאות. רם וייגמן למנויים בלבד עוד ממגזין רוזה הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. כתב עת סוציאליסטי מבית רוזה מדיה פיגומים החנות של רוזה לוח השנה הסוציאליסטי الرزنامة الاشتراكية ₪ 80 חולצת too cute for your wars ₪ 60 חולצת too cute for capitalism ₪ 60 חולצת too cute for your wars לילדים! ₪ 50 חולצת too cute for capitalism לילדים! ₪ 50 פיגומים #1 ₪ 50 עוד מהחנות של רוזה פרק לייב של הפודקאסט ״תולדות המיניות״ - יום הולדת 100 לאלן גינזברג 4 ביוני 2026 אירועים קרובים הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו אנחנו בית לתוכן שמאלי. פלטפורמת תוכן פוליטית-תרבותית ללא פילטרים, בעברית ובערבית. ברוזה מדיה אנחנו פועלים כדי להביא את האמת הלא מדוברת בתקשורת הממסדית, ואת הרקע ההיסטורי הפוליטי והתרבותי בנושאים שמשפיעים על החיים של כולנו - בפודקאסטים שלנו, במגזין האינטרנטי וברשתות החברתיות. כדי שנמשיך ליצור ולהפיץ תוכן סוציאליסטי איכותי להמונים - אנחנו צריכים אותך! הצטרפו עכשיו למנוי בתרומה חודשית כפי יכולתכם, ותזכו להנות מתוכן יחודי סגור למנויים ומנויות.

הייתם שולחים ילד לבית-ספר שמופעל ע״י גנרטור מזהם? ג׳ינאן אבו-שתייה עם שיר נחמקין על הכפרים הבלתי מוכרים פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל משרבטים חוקה לישראל. משרבטים חוקה לישראל. קודם ניקח את מנהטן קודם ניקח את מנהטן הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו נעים להכיר (עם ג׳ינאן אבו שתייה) הייתם שולחים ילד לבית-ספר שמופעל ע״י גנרטור רועש ומזהם? ג׳ינאן אבו-שתייה בראיון עם שיר נחמקין על הכפרים הבלתי מוכרים שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 4 באוקטובר 2026 נעים להכיר (עם ג׳ינאן אבו שתייה) קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 הייתם שולחים ילד לבית-ספר שמופעל ע״י גנרטור רועש ומזהם? ג׳ינאן אבו-שתייה בראיון עם שיר נחמקין על הכפרים הבלתי מוכרים להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 862 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל משרבטים חוקה לישראל. משרבטים חוקה לישראל. קודם ניקח את מנהטן קודם ניקח את מנהטן

כל מה שאנחנו אוהבות - סודות במשפחה, עיסוק בתפקידי מגדר, והרבה אופנת אייטיז משובחת. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל משרבטים חוקה לישראל. משרבטים חוקה לישראל. קודם ניקח את מנהטן קודם ניקח את מנהטן אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 143: על הסרט ׳עצמאות׳ שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 2 באוקטובר 2026 פרק 143: על הסרט ׳עצמאות׳ תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 דיון עתיר ספוילרים בסרט הישראלי החדש והמשובח ׳עצמאות׳ של משה רוזנטל. נדבר על איך סודות פועלים כמו מחלה, על תפקידי מגדר ומודלים של גבריות, על תסביכים אדיפליים ועל המרדף אחרי מוזיקה כפרקטיקת גיבוש משפחתית. וכמובן גם על השאלות החשובות באמת - האם יש בר מצוות לא מביכות? האם אסי כהן הוא החתיך האנדרייטד ביותר בקולנוע הישראלי? והאם ישתקם מעמדה של אילנה אביטל בקאנון דיוות הפופ המקומי? להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 143 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל משרבטים חוקה לישראל. משרבטים חוקה לישראל. קודם ניקח את מנהטן קודם ניקח את מנהטן אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים

בין הטיסה לדובאי, תגובות דובר צה"ל לסרט נז"א ופסילת סמי אבו שחאדה, אסף וארנון לא מורידים עיניים מהכדור פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל משרבטים חוקה לישראל. משרבטים חוקה לישראל. קודם ניקח את מנהטן קודם ניקח את מנהטן אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו המועמד העומאני שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 2 באוקטובר 2026 המועמד העומאני קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 בין הטיסה לדובאי, תגובות דובר צה"ל לסרט נז"א ופסילת סמי אבו שחאדה, אסף וארנון לא מורידים עיניים מהכדור להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 861 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל משרבטים חוקה לישראל. משרבטים חוקה לישראל. קודם ניקח את מנהטן קודם ניקח את מנהטן אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים

חברות האשראי מפתות ישראלים לקחת עוד ועוד אשראי, באופן שמעמיק את משבר החובות ובדרכים שבמדינות רבות בעולם כבר נאסרו. הגיע הזמן לרגולציה שתמנע פתיינות אשראי. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל משרבטים חוקה לישראל. משרבטים חוקה לישראל. קודם ניקח את מנהטן קודם ניקח את מנהטן אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים מפלגת השמאל סחפה את ברלין מפלגת השמאל סחפה את ברלין כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל חברות האשראי מפתות ישראלים לקחת עוד ועוד אשראי, באופן שמעמיק את משבר החובות ובדרכים שבמדינות רבות בעולם כבר נאסרו. הגיע הזמן לרגולציה שתמנע פתיינות אשראי. שתפו: טלי גולדרינג 1 באוקטובר 2026 שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 קרדיט: 279photo Studio, שאטרסטוק העונה האחרונה של "מתחת לבלטות", הסדרה של שאול אמסטרדמסקי, מתייחסת למשבר חובות משקי הבית: היקף החובות – כשליש ממשקי הבית בישראל נמצאים במינוס – ועומק החובות – כשני מיליון תיקים פתוחים היום בהוצאה לפועל – מראים את גודל הבעיה. סך-הכול, גובה החוב של כלל הישראלים עומד על 935 מיליארד ש"ח. הסדרה זכתה כבר ל ביקורת על ההתמקדות באחריות משקי הבית למצבם: חשבון הנטפליקס, ההוצאות בסופר, והחוגים לילדים עומדים במוקד, בעוד הביקורת על מדיניות הממשלה או הרגולציה מושמעת בעיקר ברמת הסאבטקסט. אמסטרדמסקי מדריך את המשפחות שבמרכז הסדרה כיצד לצמצם את המינוס: איחוד הלוואות, התנהלות במזומן, מיקוח תמידי עם הבנק, ועוד. אבל מה עם המדינה? כלפיה הוא מפנה רק הצעה אחת. בשניות האחרונות של הפרק הוא מסכם: "כן, חלק מהאחריות היא עלינו הצרכנים, אבל חלק גם על הגופים הפיננסים, הגיע הזמן לשנות את זה – כמו מדבקות האזהרה על חפיסות הסיגריות – אזהרות גדולות מפני אשראי, כדי שנבין טוב יותר מה מוכרים לנו". כך, בפחות מ-20 שניות, כשהקרדיטים של סיום הפרק כבר התחילו לרוץ ורוב הצופים כבר בשירותים, מסתכמת החשיבה היצירתית על חלקה של המדינה בצמצום המינוס: מדבקות אזהרה כמו אלה שעל הסיגריות. אזהרה כזאת היא רעיון לא רע, ולמעשה מיושמת כבר באירופה. שם, במקום האזהרה המשפטית היבשה "אי עמידה בפרעון ההלוואה עלולה לגרור…" יש הודעה קצרה ופשוטה: "זהירות! ללוות כסף עולה כסף". אבל באופן רחב יותר, כדי להתמודד עם פתיינות אשראי כדאי להסתכל מעבר למדף מוצרי העישון. מבט קצר בנעשה מחוץ לישראל יגלה שבכל הקשור לאשראי מה שרע לאירופה טוב לישראל; שישראלים חשופים לפרקטיקות שיווק שבמדינות אחרות הן אינן מקובלות ואפילו אסורות. הנה שלוש מלכודות שחברות האשראי טומנות לישראלים, שבמקרים רבים הן אינן חוקיות בחו"ל. "עדיין לא מאוחר לחלק לתשלומים" אם גם אתם, כמו מיליוני ישראלים אחרים, משתמשים בכרטיסי אשראי, סביר להניח שקיבלתם הודעה המנוסחת כך או באופן דומה: "הי טלי, העסקה שלך אושרה, ניתן לחלק אותה בתשלומים בקישור הבא" או "עדיין לא מאוחר לחלק את העסקה שביצעת ב-X לתשלומים". כמעט תמיד בהודעות האלה, האזהרה (לגבי הריבית, ומפני ההשלכות של אי-עמידה בהלוואה) נמצאת הרבה אחרי הפיתוי והיא בשפה משפטית לחלוטין. העלות לא מפורטת כלל, והניסוח עלול ליצור בלבול עם עסקת תשלומים רגילה, כאשר למעשה מדובר באחת ההלוואות היקרות ביותר בשוק, עם ריביות דו ספרתיות שיכולות לנוע בין 14 ל-17 אחוז. אותם אס אם אסים, במקרים רבים, לא חוקיים בבריטניה, בארה"ב, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד והודו. בבריטניה, למשל, קיימת דרישה להציג את סכום הריבית השנתית ללא צורך בלחיצה על קישור כלשהו, וגם לציין דוגמה מייצגת. גם מסגור ההלוואה כ"פריסה לתשלומים" היה בקלות נתפס שם כמסגור מטעה. בארה"ב, הודעה כזאת הייתה עשויה להפר את חובת הגילוי הנאות של עלות האשראי. הרשות להגנת הצרכן הפיננסי שקיימת בארה"ב אוסרת על אזהרות בשפה משפטית יבשה הקבורות רק בסוף הטקסט. על כל אלה ההודעות היו עלולות לגרור קנסות כבדים לחברות האשראי, ובניו זילנד הן היו עלולות אפילו לגרור אחריות אישית וסנקציות כספיות ישירות על בכירי החברה. בינתיים בישראל, סקירה של בנק ישראל כן העלתה ביקורת על ניסוחים שעלולים לטשטש את מהות המוצר: "כינויים שיווקיים כמו שירות "חיוב קבוע", אינם משקפים באופן נכון את אופי השירות". בעקבות הביקורת חברות האשראי שינו את הנוסח ל"חלוקת חיוב עתידי" או "הגדרת סכום החיוב", שינויים כמעט חסרי משמעות; כך הודעות שממש מבלבלות את הצרכן בין מיקרו הלוואות לעסקאות תשלומים בקרדיט, ממשיכות להישלח כל יום. "כך תממשו את החלום שלכם כבר היום" זאת הכותרת של טקסט באתר "בנק הפועלים" שמציג את חלומה של לירי; חלום שכולל לצבוע את הקירות, להחליף את הספה, ולשדרג את הסלון ב-20,000 ש"ח. לירי העצובה מספרת לבנקאית שהיא יכולה לשלם רק 500 ₪ בחודש. אבל הבנקאית מסבירה ללירי המאושרת שאין שום בעיה לקחת את ההלוואה כבר עכשיו ולשלם את הסכום הזה. בהמשך נכתב: "לימדו אותנו שכדי להגשים את החלומות הגדולים שלנו צריך לחסוך סכום כסף שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להפריש, ולחכות בסבלנות עד שיצטבר סכום גדול מספיק למה שאנחנו צריכים. זו אכן הדרך המועדפת אבל גם אם לא חסכנו עד היום את כל הסכום הנדרש, אפשר לבחון לקיחת הלוואה שתממן את החלום כבר עכשיו". באיחוד האירופי, סעיף בדירקטיבת האשראי הצרכני המעודכנת קובע איסור על פרסום שמציג הלוואה כתחליף לפעולת חיסכון ( substitute for savings ), או שמרמז כי נטילת אשראי מעלה את רמת החיים של הצרכן. יתרה מזו, עצם השימוש במספרים קונקרטיים כמו "הוצאה של 20 אלף שקלים" והחזר פתייני של "לא יותר מ-500 שקלים בכל חודש", מפעיל בארצות הברית דרישות גילוי לגבי העלות הכוללת, שתחשוף בפני לירי המאושרת את שיעור הריבית השנתי הכולל את מספר החודשים המדויק שבהם תשלם, ואת סך כל הסכום שישולם. ובישראל? כל עוד בנק הפועלים טורח לשתול בתחתית העמוד את אותה שורת אזהרה שחוקה באותיות קטנות ("אי-עמידה בפירעון ההלוואה עלולה לגרור..."), החוק הישראלי מאפשר לו להמשיך לספר למשפחות שחוב בריבית הוא דרך לגיטימית "להגשים חלום". לחץ על הכפתור הזוהר! לאיחוד האירופי רשימה של כללים לגבי שיווק אשראי בממשקים דיגיטליים. הכפתורים חייבים להיות מובלטים באופן נייטרלי, כלומר כפתור "אשר הלוואה" גדול וצבעוני לעומת "בטל" קטן ואפור – אסורים; בקשות חזרתיות אסורות – כלומר אסור לבקש מהלקוח שוב משהו שכבר סרב לו; תהליך הביטול לא יכול להיות מסובך יותר מההרשמה; פירוטכניקות מיוחדות כמו ספירה לאחור או באנר בולט שמבהיר שמדובר בהצעה בתוקף לזמן מוגבל – אסורים. מה שהכי חשוב הוא שהלקוח לא צריך להוכיח שהוא הוטעה. מספיק שעון מלחיץ הסופר שניות לאחור כדי שאותו לקוח יוכל לדרוש לצאת מההלוואה בטענה להפרת החוק. הלווה הישראלי, לעומת זאת, שנלחץ לקבל הלוואה, צריך לחשוב טוב איך הוא מוכיח שהייתה הטעיה של ממש על מנת שיצליח לצאת מחוזה ההלוואה: הוא יצטרך להראות, לדוגמה, שהוצג לו גובה ריבית שונה מזה שהוא חתם עליו, או שנגבה ממנו כסף על שירותים שלא הזמין, או להראות כפייה, עושק או הטעיה, מול סוללת עורכי דין של חברות אשראי ובנקים. השיווק אגרסיבי, הפיקוח סלחני הסיפור של הזוג חג'ג' מהתכנית של אמסטרדמסקי מראה שהבנקים לא מאד סלחנים ללווים, וגם יודעים להציק להם כשהם מפרים את תנאי ההלוואה. אולי הם יכולים ללמוד קצת מהמפקח על הבנקים, שמפגין חמלה מיוחדת כלפי נותני האשראי. באותה סקירה של בנק ישראל שהזכרתי קודם נכתב כי "נמצאו לעיתים פרקטיקות שיווק בעייתיות, כמו מתן ייעוץ או המלצות כביכול ללקוחות, הפעלת לחץ על לקוחות להגיע להחלטה מהירה, הצעות חוזרות ונשנות ועוד"; אך ההמלצה בסקירה הייתה רפה ובלתי מספקת: לדרוש מהגופים המפוקחים, כלומר מי שמשווק את הכרטיסים, "להגביר את הפיקוח והשליטה של גופי הבקרה על שיחות השיווק של נציגי השיווק והשירות". מה שהבנק היה יכול לעשות כדי להתמודד עם הפרקטיקות הבעייתיות לשיטתו, זה להטיל סנקציות ברורות על הפרות מוגדרות. לדוגמה להגביל כבר בגוף ההוראה את מספר האס אם אסים שמותר לחברות אשראי לשלוח עם הצעה להלוואה (גם אם הלווה הפוטנציאלי לא הגיב לאס אמ אס בסירוב) ולקבוע קנסות קבועים על כל הפרה. במקום זאת הוא שולח את גופי האשראי לפקח על עצמם ולתת לעובדים "תגמול שמעודד ציות להוראות", כאילו שהבעיה בפתיינות אשראי היא עובדים לא ממושמעים. אבל גם כשהחוק כן קובע קנסות מובנים על שיווק בעייתי, בנק ישראל לפעמים מחליט פשוט לא לגבות אותם. כך למשל כששדרני רדיו שיווקו הלוואות בתכנית בוקר, בלי האזהרה הקבועה מההשלכות של אי עמידה בתנאי ההלוואה, הפיקוח של בנק ישראל החליט פשוט לא לגבות קנס של 750,000 ₪ למרות תלונה שהוגשה ואף נמצאה מוצדקת. הנימוק היה: "השתכנענו כי הבנק נקט בצעדים רבים ליישום החוק וכי מדובר במקרה חד פעמי שאירע במהלך התכנית בשיח של השדרנים, ולא מדובר בפרסומת רשמית של הבנק". בנק ישראל מעולה בלהפיק מזכרים, דפי עמדות, סקירות שרק מגרדות את פני השטח, והחלטות מלאות חמלה מול גופים שהפרו את הוראותיו. אולי הגיע הזמן להציע לו לאמץ פתרונות שדווקא כתבים כמו שאול אמסטרדמסקי מציעים לנו כל הזמן: תחרות ופתיחה לייבוא. הגיע הזמן לרגולציה חזקה שמתחרה ברצינות בזירה הבינלאומית ולייבא כמה רעיונות טובים למלחמה בשיווק אגרסיבי של הלוואות ופתיינות פיננסית. כש-30% ממשקי הבית נמצאים במינוס כרוני, ו-60% מהם ממשיכים לשקוע בהלוואות נוספות, אין לנו את הפריבילגיה להתמודד עם משבר החובות באמצעות חינוך פיננסי ונזיפה במשפחות ספציפיות, כפי שעושה אמסטרדמסקי. הגיע הזמן שהמדינה, וגם התקשורת הכלכלית, תתחיל לעבוד ולמצוא פתרונות למציאות הבלתי אפשרית של חובות משקי הבית. ואפשר להתחיל בלהסתכל החוצה לעולם. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה. עריכה: תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 185 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל משרבטים חוקה לישראל. משרבטים חוקה לישראל. קודם ניקח את מנהטן קודם ניקח את מנהטן אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים מפלגת השמאל סחפה את ברלין מפלגת השמאל סחפה את ברלין כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי

כשתקשורת המיינסטרים מתעלמת מהישגים תרבותיים של פלסטינים - באוסקר או בפרסי אופיר - ומציגה את הפלסטינים רק כבעיה ביטחונית, היא שותפה לדה-הומניזציה שלהם. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם משרבטים חוקה לישראל. משרבטים חוקה לישראל. קודם ניקח את מנהטן קודם ניקח את מנהטן אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים מפלגת השמאל סחפה את ברלין מפלגת השמאל סחפה את ברלין כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו לאן נעלמו השחקנים הפלסטינים? כשתקשורת המיינסטרים מתעלמת מהישגים תרבותיים של פלסטינים - באוסקר או בפרסי אופיר - ומציגה את הפלסטינים רק כבעיה ביטחונית, היא שותפה לדה-הומניזציה שלהם. שתפו: רום לוינהוף 23 באוגוסט 2026 לאן נעלמו השחקנים הפלסטינים? רום לוינהוף 00:00 / 01:04 קרדיט: mohmustain, שאטרסטוק שמעתם על הסרט ״קולה של הינד רג׳אב״? היצירה הזו הסעירה את העולם והייתה מועמדת לפרס האוסקר ב-2025, אך אם אתם צורכים חדשות תרבות דרך תקשורת המיינסטרים הישראלית, התשובה היא כנראה לא. הסרט עוסק בשעותיה האחרונות של הינד רג׳אב, ילדה בת 6 שנרצחה על-ידי צה״ל. הוא עורר אמוציות חריפות בעולם, מפני שהציג בצורה כל כך מצמררת את ההרג ההמוני בעזה מאז אוקטובר 2023. למרות זאת, ואף על פי שהיה מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הבין-לאומי הטוב ביותר, בישראל עבדו קשה על מנת להסתיר את קיומו של הסרט ולדאוג שלא יהיה נושא לשיח - בין אם שלילי או חיובי. לא היו דיווחים שכינו את הסרט ״שקרי״ או פוליטיקאים ישראלים שקראו להחרים את טקס האוסקר. במקום זאת, הוא זכה להתעלמות מוחלטת, עד כדי כך שיש סיכוי רב שזאת הפעם הראשונה שאתם בכלל שומעים עליו. רוב הסיכויים הם שגם לא ידעתם ששניים מתוך חמשת המועמדים לפרס אופיר לשחקן הטוב ביותר לשנת 2026 הם פלסטינים: איהאב סלאמה, על תפקידו בסרט ״לאן״, ועלא דקה, על תפקידו בסרט ״מים רבים״. כשהאקדמיה לקולנוע פרסמה את רשימת המועמדים לפרסי אופיר, הכותרות בעיתונים השונים התמקדו ב״עצמאות״, סרטו החדש של משה רוזנטל בכיכובו של אסי כהן, שכבש את עונת הפרסים עם שיא של 16 מועמדויות. אתרי החדשות המובילים מיהרו לחגוג את ההישג, אך בצל החגיגה נדחק החוצה סיפור דרמטי ומשמעותי לא פחות: שניים מהמועמדים הבולטים של השנה הם שחקנים פלסטינים, בסרטים שמציגים נרטיב של חמלה, ערבות הדדית ואנושיות בתוך הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בסרט ״לאן״, איהאב סלאמה מגלם את חסאן, נהג אובר פלסטיני בברלין, שאוסף למוניתו נער ישראלי אבוד. מה שמתחיל כנסיעה מקרית, הופך לשורת מפגשים חשופים בין שני אנשים שעזבו הכול והלכו לאיבוד בארץ זרה. ב״מים רבים״, עלא דקה מגלם את יוסף, סניטר מענאתה שמטפל בצעירה שנפצעה קשה. בין השניים מתפתח קשר משמעותי ואנושי, בעוד שסביבתם מנסה להפריד ביניהם. שני הסרטים הללו חגים סביב הסכסוך בצורה עדינה ואותנטית: הם מציגים בני אדם, אנושיות וגישור מעל להבניות חברתיות - כולל אלו שאנו כבר לא מודעים להן מרוב הרגל. אך במקום לציין את המועמדויות המשמעותיות הללו, התקשורת בחרה בשיטה פשוטה ומפחידה: נתעלם, וזה יעלם. זה לא מקרה, וזו לא טעות חד פעמית. זו טקטיקה מחושבת. בעבר, הדרך של השלטון ושופרותיו להתמודד עם יצירות שמציגות את הנרטיב הפלסטיני בצורה אנושית הייתה צעקנית. שמענו פוליטיקאים שזועקים על ״תעמולה שמאלנית״ וקוראים לחרם, וצפינו בשנה שעברה בהתנפלות של השר מיקי זוהר על זכייתו של הסרט ״הים״ בפרס אופיר לשנת 2025. זוהר הודיע אז על שלילת תקציבים (השנה יתקיים הטקס כסדרו בעזרת תמיכה כלכלית חיצונית), והציג את היצירה הקולנועית כ״יריקה בפרצוף של אזרחי ישראל״. בהשוואה לכך, הטקטיקה האלגנטית הנוכחית של השתקה דרך אדישות מבוקרת נראית זניחה, אך היא דווקא מסוכנת הרבה יותר. אם לא נשמע על הסרט ״קולה של הינד רג׳אב״, לא נדע על הסרט שהרעיד את העולם בזמן שישראל הייתה עסוקה בתקיפות בעזה, ולא נחשף לסיפור (אחד מתוך רבים) של ילדה תמימה שנרצחה על ידי צה״ל. אם לא ידווחו על המועמדויות של לוי ודקה, לא נדע כמה עמוקה ועשירה העשייה הקולנועית הישראלית פלסטינית. החל מסרטים דוקומנטריים כמו ״אין ארץ אחרת״, שנאסר להקרנה בישראל, ועד לסרטים עלילתיים כמו ״לא פה, לא שם״, תעשיית הקולנוע המשותפת מדגימה כיצד שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני מוביל לתוצרים מרהיבים שמציגים נרטיבים של שלום, צדק וערבות הדדית. הנרטיבים והסיפורים האלה לרוב מוסתרים מעיניי הציבור הרחב, והמחיקה הזו נועדה לשרת מטרה אחת: דה-הומניזציה. כשצרכן החדשות הממוצע נחשף לפלסטינים רק דרך מבזקי ביטחון, קל להתעלם מקיומם האנושי והתרבותי - מקיומם כבני אדם. במציאות כזו, החובה שלנו כאזרחים היא להפסיק לחכות שהתקשורת תגיש לנו את המציאות. הגיע הזמן לחפש את היצירות הללו בעצמנו: ללכת להצגות עם אנסמבל שחקנים מעורב, לצפות בקולנוע שמאתגר את התפיסה שלנו כישראלים, להקשיב למוזיקה פלסטינית שלא מושמעת ברדיו, ולהכיר בקיומה של התרבות הפלסטינית העשירה והעשייה התרבותית המשותפת בין אמנים ישראלים לפלסטינים. מתוך כל זאת, נוכל גם לראות מעבר למסגור שהתקשורת והממשלה מנסות למכור לנו, ולהתחיל להכיר ולהבין יותר את האנשים שחולקים איתנו את הארץ הזו. המון בהצלחה לאיהאב סלאמה, עלא דקה ולכל המועמדים בטקס פרסי אופיר 2026! רום לוינהוף הוא פעיל חברתי מתל אביב וסטודנט למוזיקה באוניברסיטת ברקלי עריכה: שירז אנגרט להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 179 פרק מספר רום לוינהוף רום לוינהוף הוא פעיל חברתי מתל אביב וסטודנט למוזיקה באוניברסיטת ברקלי משרבטים חוקה לישראל. משרבטים חוקה לישראל. קודם ניקח את מנהטן קודם ניקח את מנהטן אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים מפלגת השמאל סחפה את ברלין מפלגת השמאל סחפה את ברלין כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר

ראשי ההאופוזיציה משתפים פעולה, הסורים כבר לא על הגדרות, והגליל מתייהד. אסף וארנון מפרגנים על הוויבים. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם קודם ניקח את מנהטן קודם ניקח את מנהטן אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים מפלגת השמאל סחפה את ברלין מפלגת השמאל סחפה את ברלין כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר We will always love you We will always love you הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 860- וויבים טובים ראשי ההאופוזיציה משתפים פעולה, הסורים כבר לא על הגדרות, והגליל מתייהד. אסף וארנון מפרגנים על הוויבים. שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 28 בספטמבר 2026 860- וויבים טובים קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ראשי ההאופוזיציה משתפים פעולה, הסורים כבר לא על הגדרות, והגליל מתייהד. אסף וארנון מפרגנים על הוויבים. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 860 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קודם ניקח את מנהטן קודם ניקח את מנהטן אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים מפלגת השמאל סחפה את ברלין מפלגת השמאל סחפה את ברלין כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר We will always love you We will always love you

סתו גרסטל ומעין גלילי מתעדים את ההתפתחוית בתחומי השמאל והאנטישמיות מברלין ועד ועידת האו"ם במנהטן. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם קודם ניקח את מנהטן קודם ניקח את מנהטן אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים מפלגת השמאל סחפה את ברלין מפלגת השמאל סחפה את ברלין כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר We will always love you We will always love you הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ישראלים נורמלים בברלין סתו גרסטל ומעין גלילי מתעדים את ההתפתחוית בתחומי השמאל והאנטישמיות מברלין ועד ועידת האו"ם במנהטן. שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 25 בספטמבר 2026 ישראלים נורמלים בברלין קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 סתו גרסטל ומעין גלילי מתעדים את ההתפתחוית בתחומי השמאל והאנטישמיות מברלין ועד ועידת האו"ם במנהטן. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 859 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קודם ניקח את מנהטן קודם ניקח את מנהטן אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים מפלגת השמאל סחפה את ברלין מפלגת השמאל סחפה את ברלין כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר We will always love you We will always love you

חייזר? כוכב? גזען? נביא? מי היה באמת דיויד בואי? כל התשובות ואף אחת מהן נכונה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים מפלגת השמאל סחפה את ברלין מפלגת השמאל סחפה את ברלין כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר We will always love you We will always love you איך התמזגה מדינת הרווחה הישראלית עם שוק ההון? איך התמזגה מדינת הרווחה הישראלית עם שוק ההון? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ועכשו לכולן-ם: דיויד בואי, לכבוד יום הנראות הביסית שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 24 בספטמבר 2026 ועכשו לכולן-ם: דיויד בואי, לכבוד יום הנראות הביסית תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 עכשיו לא רק למנוייםות - פרק מיוחד על האיש שעסק בנראות ביסית במשרה מלאה, דיויד פאקינג בואי. דיויד בואי עטה על עצמו אינספור דמויות ופרסונות במהלך החיים - חייזר רוקיסט, פיראט פאנקיסט, דוכס גזען, נביא עיוור ועוד ועוד. כל דמות היתה חקירה אחרת של מגדר, סקס, הקשר בין אמן וקהל והקשרים בין בני אדם באשר הם. יצאנו למסע מוזיקלי בהיסטוריית הפרסונות של דיויד בואי, ובדרך פגשנו המוני שותפים ושותפות ליצירה, למיטה ולמסעות בין חלליים. חגרו חגורות - אנחנו ממריאות למאדים. *** רוצותים עוד תוכן כזה? להצטרפות לתכנית המנויים־ות שלנו >>> https://www.rosamedia.org/subscribe להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 115.5 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים אליל הרוק הקווירי שבא אלינו ממאדים מפלגת השמאל סחפה את ברלין מפלגת השמאל סחפה את ברלין כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר We will always love you We will always love you איך התמזגה מדינת הרווחה הישראלית עם שוק ההון? איך התמזגה מדינת הרווחה הישראלית עם שוק ההון?