חיפוש באתר

החברות הביטחוניות הופכות למוקד כוח בחברה ובכלכלה הישראלית, אך בניגוד לציבור וליתר הכלכלה הן מרוויחות ממלחמות וחוסר יציבות. כך הכלכלה הישראלית מתאימה את עצמה למצב מלחמה אך גם מגבירה את התלות בו. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם מדד ת"א ביטחוניות: "הלוואי שזו הייתה בועה" מדד ת"א ביטחוניות: "הלוואי שזו הייתה בועה" לעשות מנוי זו ההשקעה הבטוחה היחידה. לעשות מנוי זו ההשקעה הבטוחה היחידה. באה השעה למרד הסוטים באה השעה למרד הסוטים זה לא טלוויזיה, זה HBO זה לא טלוויזיה, זה HBO מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מדד ת"א ביטחוניות: כיצד הכלכלה הישראלית מסתגלת למלחמת נצח החברות הביטחוניות הופכות למוקד כוח בחברה ובכלכלה הישראלית, אך בניגוד לציבור וליתר הכלכלה הן מרוויחות ממלחמות וחוסר יציבות. כך הכלכלה הישראלית מתאימה את עצמה למצב מלחמה אך גם מגבירה את התלות בו. שתפו: מעין גלילי 13 בפברואר 2026 מדד ת"א ביטחוניות: כיצד הכלכלה הישראלית מסתגלת למלחמת נצח מעין גלילי 00:00 / 01:04 קרדיט: Andrew Angelov, שאטרסטוק "אתונה, וסופר ספרטה", אותו ביטוי שטבע ראש הממשלה נתניהו בנאומו בספטמבר האחרון, משקף חזון רחב לכלכלה הישראלית - חזון ששם במרכזה את תעשיית הנשק. בחזון זה, ההשכלה והמדע האתונאיים מאפשרים את היכולות הטכנולוגיות הדרושות לצרכים הצבאיים ההולכים וגוברים; והנסיון הצבאי הספרטני משפר את אותם תוצרים, וכך מגביר את הרווחים המשותפים. ייתכן שהחזון הזה מתגשם בימים אלה לנגד עינינו. מי שעוקב ולו מרחוק אחרי תעשיית הביטחון הישראלית, ישים לב לפריחה אדירה, אולי חסרת תקדים, בחודשים האחרונים. הן בשל ביקוש הולך וגובר בתוך ישראל פנימה, לאור הפרוייקטים הצבאיים הישראליים המתרחבים - מהעמקת הכיבוש בשטחים, דרך ביסוס השליטה בעזה ועד המלחמות ברחבי המזרח התיכון. והן בשל ביקוש גובר לנשק ישראלי מצד מדינות העולם. שגשוג חברות הייצוא הביטחוני לא חמק מעיני הבורסה בתל אביב, והכוונה לא רק למשקיעים, אלא גם לבורסה עצמה. מספר ימים אחרי "נאום ספרטה", בספטמבר, הכריזו בבורסה על מדד חדש, וזה הושק באמצע נובמבר: מדד "תל אביב ביטחוניות". עם השקת המדד החדש, אמר סמנכ"ל הבורסה בת"א יניב פגוט: "בשורה התחתונה, הבנו שהמשקיעים רוצים מדד נקי של התחום הביטחוני… מה שטוב למשקיעים מתוחכמים טוב גם לציבור הרחב". ואכן, מאז הופיעו בשווקים קרנות ומוצרים פיננסיים אחרים המחקים את המדד. במילים פשוטות, נראה שישנו אמון גבוה, בקרב משקיעים ובציבור, בהמשך הפריחה של התעשיות הביטחוניות הישראליות. מה ניתן ללמוד מכך, והאם מה שטוב לאותם משקיעים מתוחכמים הוא אכן טוב לציבור הרחב? ת"א ביטחוניות המדד כולל 19 חברות ישראליות מובילות שייצוא ביטחוני הוא "חלק מהותי" מפעילותן. אלביט היא, בפער משמעותי, החברה הגדולה ביותר הכלולה במדד. עם זאת, נמדדות במסגרתו גם חברות נוספות מתחומים שונים - "חברות ביטחוניות" אינן חברות נשק בלבד. שתי החברות הגדולות ביותר במדד אחרי אלביט הן חברת התכנה TSG, ו-"נקסט ויז'ן" המייצרת מצלמות לכלי טיס ורכב. בנוסף ישנן חברות המייצרות מערכות אבטחה כמו "אורביט", וחברות המייצרות רכיבים שונים למערכות נשק. המגוון משקף את עומק החדירה של המרכיב הביטחוני לתחומים שונים בכלכלה הישראלית. ואכן, קצב העסקאות שנחתמו בחודשים האחרונים הוא מסחרר, מבחינת סדר הגודל וגם מבחינת מגוון הלקוחות והמוצרים. החברה המובילה היא כמובן אלביט. בדצמבר, אלביט חתמה על עסקה בסך 2.3 מיליארד דולר עם איחוד האמירויות, שפורסמה בתחילה ללא זהות הלקוח - לבקשת אבו-דאבי, לפי הדיווחים בתקשורת. פרטי העסקה, כמו אופי המוצרים שנמכרו, עדיין חסויים. באותו חודש, מכרה אלביט לצבא יוון מערכת טילים. בינואר, הכריזה אלביט על מכירה של מערכת הגנה אווירית למדינות אירופיות שזהותן לא פורסמה ו למדינה ב"אסיה-פסיפיק", ושל מערכת הגנת הטנקים "חץ דורבן" לצבא ארה"ב ושוב, למדינות אירופאיות עלומות - "חברות נאט"ו". בנוסף, אלביט רכשה את חברת ייצור הכטב"מים הבריטית UTACS, מהלך שנחשב כסימן לבאות - המשך התרחבות לשוק האירופי. אלביט לא עומדת לבדה; למשל, המשטרה הבריטית הכניסה בחודש שעבר את רובה "ערד" של חברת "תעשיות נשק לישראל" לרשימת כלי הנשק המומלצים לרכישה, ובכך פתחה דלת לשימוש נרחב בו בכוחות שיטור וביטחון במדינה. מאז שהושק, מדד ת"א ביטחוניות עלה במידה ניכרת, למרות האטה ואף ירידה מסויימת בשבועות האחרונים, אולי גם בעקבות התמתנות הדהירה האמריקאית למלחמה באיראן וגרינלנד. הוא טיפס ביותר מ-50% בין ה-10 בנובמבר עד שהגיע לשיא בסוף ינואר האחרון, וגם לאחר שירד מעט, התשואה ממנו בשלושת החודשים האחרונים קרובה ל-40%. לשם השוואה, מדד הדגל ת"א 35, המודד את 35 החברות המובילות בבורסה, עלה בכ-23% בתקופה המקבילה. מספר כתבות בתקשורת הישראלית ובאתרי פיננסים שונים העלו את השאלה אם קיים מרכיב בועתי בפריחת המניות הביטחוניות - והאם הרגיעה היחסית של השבועות האחרונים היא "תיקון" מתון של השוק או סימן לבועה כזו. יש להוסיף כי פתיחתו של מדד מאפשרת גם ספקולציות מסוגים שונים באמצעותו. למשל, על המדד החדש הוצבו כ-200 מיליוני שקלים ב"שורט", כלומר בהימור על איבוד מערכו. כאמור, מדד זה עולה ויורד גם בתגובה להתפתחויות בזירות הביטחוניות השונות; לכן אפשרויות כאלה עשויות גם לתפקד כספקולציות על המצב הביטחוני הישראלי והעולמי. זאת בהמשך לסערות הציבוריות סביב השימוש באתרי הימורים כמו "פולימרקט" כדי להממר על התפתחויות פוליטיות, והפרשות הביטחוניות סביב גורמים שונים שסחרו באתר באמצעות מידע פנימי. מדד ת"א ביטחוניות (כחול) מול מדד הדגל ת"א 35 (אדום) בשלושת החודשים האחרונים. הנתונים מאתר בורסת ת"א. "הלוואי שזו הייתה בועה" האטרקטיביות של הנשק הישראלי קשורה ישירות לניסיון שלו בשדות הקרב השונים - ניסיון שנצבר במהירות מואצת בשנתיים האחרונות. "הנשק הישראלי הוכיח את עצמו בעזה" אומרת סהר ורדי, פעילה ישראלית המעורבת בפרויקט DIMSE , העוקב אחרי תפוצת הנשק הישראלי ברחבי העולם. "למשל, מערכת מעיל רוח להגנת טנקים. מה שנמכרה הכי הרבה זה מערכות הגנה אווירית, כמו החץ ומערכות אחרות, ושם אין ספק שהמערכות מול איראן מאוד תרמו. עוד מערכת שעלתה משמעותית זה הסמארט שוטר - כוונת חכמה, שמאפשרת מעקב אחרי מטרות זזות שהייתה בשימוש של הרבה כוחות בעזה, והמכירות שלה עלו מאוד. עוד משהו שהמכירות שלו עולות זה רחפנים 'עם שיוט חכם' כלומר רחפנים מתאבדים." בעוד בתקשורת הכלכלית מוטרדים מהאפשרות של בועה בתעשיות הביטחוניות, עיסוק מועט יחסית נרשם בשאלות המטרידות שמעלה האפשרות ההפוכה - שעלייתן של ההשקעות הביטחוניות משקפת באופן אותנטי מרכזיות הולכת וגוברת בתוך הכלכלה הישראלית. "הלוואי שזו הייתה בועה", אומרת ורדי, "היסטורית, מימי הביניים עד המלחמות המודרניות, תעשיות ביטחוניות אמורות להיות בועה - בזמן מלחמה משקיעים בנשק חדש, וכשהמלחמה נגמרת זה מתרסק. החל מהמלחמה הקרה, הירידה הזו פשוט לא מתרחשת. נוצר מצב חדש שבו גם כשאין מלחמה צריך לייצר נשק כאילו יש. יש אמנם מצבים חריגים - מדינה כמו אוקראינה מנהלת כלכלת מלחמה אמיתית, שבה 40% מהתמ"ג מושקע בביטחון. זה דבר שבהכרח יסתיים, אבל אתה אף פעם לא חוזר לנקודת הבסיס שלפני. מדינות אירופיות כמו גרמניה, שמשקיעות הרבה יותר בביטחון מאז המלחמה באוקראינה, לא יפסיקו גם כשהמלחמה שם תגמר". הקשר בין היוקרתיות של המוצרים הביטחוניים הישראליים לניסיון הממשי שלהם בשדה הקרב, מעלה את האפשרות כי התלות בתעשיות ביטחוניות משמעותה למעשה, תלות כלכלית של מדינת ישראל במלחמות תדירות שיאפשרו להמשיך לנסות את המוצרים הביטחוניים. ורדי מסבירה כי לא מדובר בתהליך חדש לגמרי. "הכלכלה הישראלית תמיד הסתמכה באופן לא מבוטל על תעשייה צבאית, ההערכות הן שיש סביב 150,000 איש שעובדים סביב תעשייה צבאית וההנחה היא שזה עולה". עם זאת, לאחר שנתיים וחצי של מלחמות מתמשכות שפגעו בחברה ובכלכלה הישראלית במגוון דרכים, התעשיות הביטחוניות עומדות כמעט לבדן כמרוויחות מהמצב. "יש כאן רווח מאוד משמעותי וזה בא על חשבון הפסד כלכלי עצום שלנו". יותר ויותר, החברות הביטחוניות הן מוקד כוח שיש להתחשב בו - בשוק ההון, בשוק העבודה ובפוליטיקה. בניגוד לציבור עצמו, ולחלק הארי של הכלכלה הישראלית, זהו מוקד כוח שמרוויח ממלחמות ומאי-יציבות ביטחונית במקום להפסיד מהם. ברוח נאום ספרטה, ניתן לראות בכך את התאמתה של הכלכלה הישראלית למצב מלחמתי ממושך- הפיכתה לעמידה יותר למצב זה; אך גם תלויה בו יותר. בעקבות התנודתיות הגבוהה במדד ת"א ביטחוניות בהתאם לסיכויי המלחמה באיראן וגרינלנד, נראה שיש מקום לדבר גם על הסתמכות הולכת וגוברת של הכלכלה הישראלית על אי-יציבות פוליטית ברחבי העולם. אפקט טראמפ העלייה בייצוא לאירופה מהווה חלק משמעותי מפריחת התעשיות הביטחוניות, כפי שבא לידי ביטוי בעסקאות של אלביט. "צריך לחשוב על העלייה הזו גם במסגרת גאופוליטיקה שלא קשורה לכאן - הבחירה בטראמפ והתגובה שלו למה שקורה באוקראינה גרמה למיליטריזציה גוברת באירופה. טראמפ מנסה לגרום לאירופה להעלות את ההשקעה הצבאית, וארה"ב היא כבר לא בת ברית אמינה וזה גורם לזה שהאירופאים מתחמשים הרבה יותר". למרות הניסיונות של מדינות באירופה להחרים את ישראל, ב-2024, יותר מחצי מהייצוא הביטחוני הישראלי היה לאירופה - עלייה של כ-20% מהנתון המקביל ב-2023. ב-2023, הייצוא הביטחוני הישראלי לאירופה הסתכם בקצת פחות מ-4 מיליארד דולר; ב-2024 - קצת יותר מ 7 מיליארד. "כמעט כפול - אלה מספרים מטורפים" אומרת ורדי. לפי ורדי, כמות העסקאות שנחתמה בחודשים האחרונים היא גם תוצאה של הזמן שלקח למדינות אירופה למצוא פרצות שאפשרו להן לרכוש נשק ישראלי למרות ההצהרות על חרם. "יש לא מעט מדינות שבשנים האחרונות הכריזו שהם לא יקנו נשק מישראל מסיבות פוליטיות, ולקח להם זמן להבין איך ממשיכים. הטיל 'יורוספייק' למשל - כל אירופה קונה אותו. יש מפעל בגרמניה שמייצר אותו, והוא כאילו של חברה גרמנית, אבל הכל ישראלי. וזה פתח מחדש שווקים שטיפה נסגרו והיו צריכים להוריד פרופיל. מכל המדינות שאמרו שיפסיקו לקנות נשק ישראלי היחידה שבאמת הפסיקה לעשות את זה זה ספרד. גם השימוש בכותרת של נאט"ו עוזרת לעשות את זה, גם סחר פנים דרך גורמים שלישיים." בבורסה אפשר להודות באמת חלק מהאתגר בהבנת התפקיד של תעשיית הנשק בחברה הישראלית הוא העירוב של התעשייה הביטחונית עם ייצור למטרות אזרחיות. "כל התחום שנקרא Dual Use, כלומר דברים שאפשר להשתמש בתחום האזרחי וגם הלא אזרחי, הוא ממש מורכב. הוא לא מאפשר חרמות והוא מקשה על המעקב. זה מאפשר לא לראות צד שלם של התעשייה הביטחונית הישראלית, ומקשה לדעת את ההיקף שלה" אומרת ורדי. במובן זה, דווקא מדידת התחום הביטחוני בבורסה מכריח מידה של כנות. "כשמוסיפים חברה למדד זו החלטה של הבורסה להגיד - אנחנו רואים אותם כתעשייה ביטחונית, כי אנחנו חושבים על רווח ואנחנו מבינים שהחברה הזו עולה ויורדת יחד עם החברות הביטחוניות האחרות". דוגמה לכך ניתן למצוא, למשל, בחברה כמו "בית שמש" המייצרת מנועים וחלקים אחרים למטוסים אזרחיים וצבאיים, ונכללת במדד. "מהצד השני, חשוב להגיד שבארץ אין מדדים הפוכים - אין סל שאפשר לקנות בבורסה שלא כולל ייצוא ביטחוני, שזה דבר סטנדרטי במקומות אחרים - השקעה אחראית חברתית. כל ניסיון לפתוח כזה נכשל - הכלכלה הישראלית כל כך שקועה בזה שזה נהיה בלתי אפשרי לסחור ככה. אני ניסיתי לדבר עם גופים שעוסקים למשל בהשקעה ירוקה, וכולם אמרו לי - רעיון חמוד, לא יקרה. אין טכנית איך לעשות את זה בארץ, יותר מדי עבודה לקהל לא מספיק גדול". סיכום "זה הפאק בלוגיקה" אומרת ורדי. "אנחנו מעדיפים את ההוצאות הצבאיות ומי שמרוויח מהן, והרווח לא מגיע חזרה אלינו. גם ברמה העולמית - זה שממשיכים לקנות נשק מישראל גם מראה כמה המערכת של הקפיטליזם הצבאי חזקה יותר מכל דבר אחר". נכון לכרגע, קשה לראות באופק שינוי משמעותי במדיניות הביטחון הישראלית, שעשוי להפוך את תעשיות הביטחון למרכזיות פחות בחברה הישראלית. המשמעות היא מצב בו הסתמכות כלכלית על תעשיות ביטחוניות היא מתבקשת יותר ויותר, ובו לתעשיות הביטחוניות כוח הולך וגובר בפוליטיקה ובכלכלה; וזו בתורה, עשויה להפחית את הסיכוי שמוקדי הכוח המרכזיים בחברה הישראלית יחששו ממלחמה. להיפך - "אתונה, וסופר ספרטה", של נתניהו, על הפערים החברתיים ביניהן, עשויות יחד להיות חברה ישראלית אחת, שבליבה - הכלכלית, החברתית, והאידיאולוגית - ניצבת מלחמה. 148 פרק מספר מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". מעין גלילי מדד ת"א ביטחוניות: "הלוואי שזו הייתה בועה" מדד ת"א ביטחוניות: "הלוואי שזו הייתה בועה" לעשות מנוי זו ההשקעה הבטוחה היחידה. לעשות מנוי זו ההשקעה הבטוחה היחידה. באה השעה למרד הסוטים באה השעה למרד הסוטים זה לא טלוויזיה, זה HBO זה לא טלוויזיה, זה HBO מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד?

רוזה מדיה - روزا ميديا רוזה מדיה היא מערך תקשורת סוציאליסטי, העוסק בסוגיות שמעצבות את החיים שלנו במאה ה-21, בפוליטיקה, בכלכלה ובחברה. אנחנו כאן כדי לומר את כל מה שלא יאמר בתקשורת הממסדית, כדי ליצור תקשורת בעברית וערבית שמשרתת את הרוב הגדול ולא את בעלי ההון. הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו ככה אתם תוכלו לקבל פרקים למנויים בלבד ואנחנו נוכל להמשיך להפיק תוכן סוציאליסטי הצטרפו עכשיו העם בישראל טוב יותר מהממשלה שלו מדד ת"א ביטחוניות: כיצד הכלכלה הישראלית מסתגלת למלחמת נצח החברות הביטחוניות הופכות למוקד כוח בחברה ובכלכלה הישראלית, אך בניגוד לציבור וליתר הכלכלה הן מרוויחות ממלחמות וחוסר יציבות. כך הכלכלה הישראלית מתאימה את עצמה למצב מלחמה אך גם מגבירה את התלות בו. מעין גלילי למנויים בלבד חיילי מילואים בשירות בועת הנדל"ן כששוק הנדל"ן פוגש את המילואימניקים, האינטרסים מתלכדים. בזמן שהשוק מחפש מוצא מהקיפאון, המערכת הפוליטית והקבלנים רותמים את ההטבות והנחות הקרקע כדי לייצר רושם של שוק נדל"ן תוסס. טלי גולדרינג למנויים בלבד "המשטר האיראני ביצע את אחד הפשעים הגדולים בתולדותיו" שיחה עם ההיסטוריון האיראני אראש עזיזי על גל המחאה העצום באיראן ועל הפחד ממלחמת אזרחים, על תפקידה של ישראל באזור והפגיעה של המשטר האיראני בפלסטינים. מעין גלילי למנויים בלבד סדק בהפרטה: בית הדין חייב את המדינה לדבר עם העובדים פסק דין תקדימי נותן קול לארגון עובדי רווחה המפעילים מסגרות נוער בסיכון. ליסה פלם, מדריכה במעון חסות הנוער, מסבירה למה הידברות היא רק התחלה, ומה המחיר האמיתי של ההפרטה. שני פייס למנויים בלבד מדיניות שלילת תעסוקה סוללת את הדרך לפשיעה בנגב נוסף על הזנחה תשתיתית של עשורים, תיעוד חדש מראה שעיריית ב"ש מעדיפה לא להעסיק עובדים בדואים מחשש לתגובה גזענית של הציבור. כך מדינת ישראל מפרה את הקרקע לצמיחת ארגוני הפשיעה. ענת אילון למנויים בלבד ונצואלה, טראמפ וצואת השטן בריונות מצד ארה"ב לצד ניהול פנימי כושל הן מנת חלקה של ונצואלה לא רק בשנים האחרונות, אלא לאורך עשורים ארוכים. איך הגענו לכאן, ומה הקשר לנפט? מעין גלילי למנויים בלבד תקרת הזכוכית של מחאת המיינסטרים בכנסת, באולפני החדשות ועל במות המחאה כמעט ולא נשמע קול שמעז לומר ששורש הבעיה מעולם לא היה פחות מדי חיילים, אלא הרבה יותר מדי מלחמות. שירז אנגרט למנויים בלבד עוד ממגזין רוזה הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. כתב עת סוציאליסטי מבית רוזה מדיה פיגומים החנות של רוזה חולצת too cute for capitalism לילדים! ₪ 50 חולצת too cute for your wars לילדים! ₪ 50 חולצת too cute for your wars ₪ 60 חולצת too cute for capitalism ₪ 60 פיגומים #1 ₪ 50 פיגומים #2 // דורות ₪ 50 עוד מהחנות של רוזה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו בית לתוכן שמאלי מבית תנועת "עומדים ביחד”. אנחנו פלטפורמת תוכן פוליטית-תרבותית ללא פילטרים, בעברית ובערבית. ברוזה מדיה אנחנו פועלים כדי להביא את האמת הלא מדוברת בתקשורת הממסדית, ואת הרקע ההיסטורי הפוליטי והתרבותי בנושאים שמשפיעים על החיים של כולנו - בפודקאסטים שלנו, במגזין האינטרנטי וברשתות החברתיות. כדי שנמשיך ליצור ולהפיץ תוכן סוציאליסטי איכותי להמונים - אנחנו צריכים אותך! הצטרפו עכשיו למנוי בתרומה חודשית כפי יכולתכם, ותזכו להנות מתוכן יחודי סגור למנויים ומנויות.

ערוצי התוכן של רוזה מדיה

מגזין רוזה מגזין רוזה הוא במה אינטרנטית חדשה לתקשורת סוציאליסטית, שמדברת על מה שקורה לציבור כדי להחזיר לו את הכוח שלו. בפרויקט הראשון שלנו, אנחנו מדמיינים ניצחון. לפרקים ישנים יותר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם באה השעה למרד הסוטים באה השעה למרד הסוטים זה לא טלוויזיה, זה HBO זה לא טלוויזיה, זה HBO מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 189- (Teaser) סינגפור سنغافورة שתפו: 26 בפברואר 2021 189- (Teaser) סינגפור سنغافورة קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! 189 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה באה השעה למרד הסוטים באה השעה למרד הסוטים זה לא טלוויזיה, זה HBO זה לא טלוויזיה, זה HBO מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה?

במה אנחנו אשמים ומי אשם באשמה שלנו? יעל אגמון ויובל אונגר פותחות את 2025 בשיחה על חשבון נפש ועל מי שמשלם אותו פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם באה השעה למרד הסוטים באה השעה למרד הסוטים זה לא טלוויזיה, זה HBO זה לא טלוויזיה, זה HBO מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו אשמת הפרט שתפו: קריאת השכמה 3 בינואר 2025 אשמת הפרט קריאת השכמה 00:00 / 01:04 במה אנחנו אשמים ומי אשם באשמה שלנו? יעל אגמון ויובל אונגר פותחות את 2025 בשיחה על חשבון נפש ועל מי שמשלם אותו 688 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה באה השעה למרד הסוטים באה השעה למרד הסוטים זה לא טלוויזיה, זה HBO זה לא טלוויזיה, זה HBO מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה?

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם באה השעה למרד הסוטים באה השעה למרד הסוטים זה לא טלוויזיה, זה HBO זה לא טלוויזיה, זה HBO מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 081- (Teaser) פופוליזם شعبويّة שתפו: 14 באוגוסט 2020 081- (Teaser) פופוליזם شعبويّة קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! 81 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה באה השעה למרד הסוטים באה השעה למרד הסוטים זה לא טלוויזיה, זה HBO זה לא טלוויזיה, זה HBO מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה?

רועי קלייטמן מהשמאל האמוני מגיע לדבר עם שיר נחמקין על העלייה לקבר של רבי נחמן מאומן פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם באה השעה למרד הסוטים באה השעה למרד הסוטים זה לא טלוויזיה, זה HBO זה לא טלוויזיה, זה HBO מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו אין ייאוש בעולם כלל שתפו: קריאת השכמה 19 בספטמבר 2025 אין ייאוש בעולם כלל קריאת השכמה 00:00 / 01:04 רועי קלייטמן מהשמאל האמוני מגיע לדבר עם שיר נחמקין על העלייה לקבר של רבי נחמן מאומן 760 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה באה השעה למרד הסוטים באה השעה למרד הסוטים זה לא טלוויזיה, זה HBO זה לא טלוויזיה, זה HBO מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה?

הסיפור הביסקסואלי של אחת מכוכבות הפופ הגדולות בהיסטוריה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם באה השעה למרד הסוטים באה השעה למרד הסוטים זה לא טלוויזיה, זה HBO זה לא טלוויזיה, זה HBO מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו וויטני יוסטון וסלבריטאות שתפו: תולדות המיניות 1 באוגוסט 2024 וויטני יוסטון וסלבריטאות תולדות המיניות 00:00 / 01:04 בפרק 33 אנחנו עולים על כריות כתפיים ונצנצים וקופצים לשנות השמונים, לסיפורה של וויטני יוסטון. וויטני היתה אחת מכוכבות הפופ הכי גדולות בהיסטוריה - אהובה בכל העולם, שוברת שיאים במוזיקה ובקולנוע, מלכת הצהובונים. נדבר על הזהות הביסית שלה, על הסירוב שלה להתאים למסגרות של מגדר, מיניות, גזע וקלישאות פופ, תוך כדי שהפכה למאמי הלאומית של אמריקה. 33 פרק מספר הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. תולדות המיניות באה השעה למרד הסוטים באה השעה למרד הסוטים זה לא טלוויזיה, זה HBO זה לא טלוויזיה, זה HBO מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה?

כבר שנים אומרים שבועת הנדל"ן תתפוצץ מתישהו. אולי זה לעולם לא יקרה? האם כולנו נזכה לקורת גג? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם באה השעה למרד הסוטים באה השעה למרד הסוטים זה לא טלוויזיה, זה HBO זה לא טלוויזיה, זה HBO מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו כל מה שרצינו לדעת על בועת הנדלן הישראלית ולא העזנו לשאול כבר שנים אומרים שבועת הנדל"ן תתפוצץ מתישהו. אולי זה לעולם לא יקרה? האם כולנו נזכה לקורת גג? שתפו: טלי גולדרינג 3 באפריל 2025 כל מה שרצינו לדעת על בועת הנדלן הישראלית ולא העזנו לשאול טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 בועת הנדל"ן הישראלית היא לא רק התוצר של החלום הישראלי לקורת גג, אלא גם אמצעי הניוד המעמדי המרכזי בעשורים האחרונים. היא מייצגת את הפסימיות הישראלית, חוסר האמון במדינה ובשוק "החופשי". אנחנו קונים דירה "כי אין על מי לסמוך". כי המדינה לא תדאג לדיור ציבורי ולא למחירי דיור ברי השגה. ומצד שני, צריך לומר, בתוך ים של אי וודאות יש דבר אחד שאפשר לסמוך עליו – עליית מחירי הדירות. עשירים מתעשרים ולכן דירות מתייקרות. כך בעצם, הקללה הופכת לברכה. כל מה שצריך הוא להתמנף באשראי, לחתום על חוזה ולעלות על הרכבת של העשירים. אולי מדי פעם מתפרסמים נתונים שגורמים לנו לתהות "מאיפה הכסף לכל הדירות?", מישהו מזהיר שהכל עוד יתפוצץ, אנחנו רואים סרט על משבר 2008 ותחושת דז'ה וו עולה. אבל בנקודה הזאת אנחנו עוצרים את המחשבות המתרוצצות ומזכירים לעצמנו שפה זה אחרת, אנחנו לא בלונדינים ויש לנו תרבות ייחודית, אנחנו "אובססיביים לנדל"ן", כמו שאמסטרדמסקי אומר. שום כוח לא יעצור את המנטליות הישראלית. בנוסף, יש לומר, יש בועות שפשוט לא מתפוצצות. זוכרים מה אמרו על אמזון? טסלה? נו, אנחנו עדיין מחכים לפיצוץ. והנדל"ן הישראלי? מחכים לפיצוץ שלו כבר 15 שנים לפחות. המחשבות האלה נותנות לנו פטור. פטור מלעקוב אחר הנתונים. פטור מלנתח את השוק, פטור מלדמיין מי יהיו רוכשי הדירות בעוד 10 שנים וכיצד יממנו את הרכישה, נו, פטור מלחשוב על היום שאחרי. הלמ"ס ומשרד האוצר מפרסמים נתונים סותרים? במקום שזה יגרום לנו לצלול פנימה לנתונים זה מחזק אצלנו את התחושה ש"במילא אף אחד לא יודע כלום" ולכן מה שהיה הוא שיהיה. אבל אז, פתאום מתחילים לדבר על "הלוואות הקבלן" בחדשות. שלמה מעוז כותב על כך ש"החיוך ימחק לקבלנים מהפרצוף". בנק ישראל מדבר על הגברת הסיכון ומתחילים לשמוע על חברים שמתקשים למכור דירות. שוב מתעורר הספק, אחרי שכבר הרגשנו בנוח. האם זו בועה? ואם כן, האם תתפוצץ? או שתישאר קפואה כמו בועה באגם אברהם הקפוא, למרגלי הרי הרוקי בקנדה, או לחלופין, מניית אמזון? בשביל לענות על השאלה הזו אני חוזרת להיימן מינסקי שהקדיש הרבה מחשבה לשאלה "מי?" - מי הם הלווים שמחזיקים את שווי הנכסים בשמיים? מינסקי ושלושת סוגי הלווים בשוק הנדל"ן הישראלי היימן מינסקי הוא כלכלן אמריקאי פוסט-קיינסיאני שחקר את הקשר בין המערכת הפיננסית למשברים כלכליים, הוא חילק את הלווים לשלוש קבוצות. כל אחת מהן נוכחת היום בשוק הנדל"ן הישראלי: לווים מגודרים : אלה האנשים שיכולים להחזיר גם את הקרן וגם את הריבית מההכנסה השוטפת שלהם. דמיינו את חנה, סבתא חביבה וברת מזל שקנתה שלוש דירות גדולות במרכז תל אביב כאישה צעירה. לווים ספקולטיביים : לווים אלה מסוגלים לשלם את הריבית מההכנסה השוטפת, אבל נאלצים למחזר את הקרן בהלוואות חדשות- דמיינו את נועם ודורין שרכשו דירה בחריש ב2021 כששכר הדירה שקיבלו כמעט כיסה את המשכנתא. מאז הריבית עלתה והשכירות נשארה קפואה בגלל ההיצע הגדול בעיר. לכן החליטו נועם ודורין לפרוש את התשלומים על פני יותר שנים. לווים פונזיים : אלה, על פי מינסקי הם המסוכנים ביותר. לווים שאינם יכולים לשלם לא את הקרן ולא את הריבית, והם תלויים לחלוטין בעליית ערך הנכס. דמיינו את מאיה, רווקה בעלת הכנסה של 8,000 ש"ח בחודש. בתחילת 2025 היא רכשה דירת 4 חדרים בבאר שבע בפרויקט שמשלמים עליו 90-10 . 10% בכניסה, השאר במועד האכלוס בעוד שנתיים. כשיגיע מועד האכלוס בו מאיה אמורה לשלם את שאר הסכום היא מקווה שהריבית כבר תהיה נמוכה יותר ותוכל לקחת משכנתא, מקסימום היא תמכור לפני טופס 4 ותרוויח מעליית המחירים. חיי הבועה במאמר הקודם , הדגמתי כיצד בועות מתחילות את חייהן כבועות פרטיות. בתחילת הדרך בועה מזכירה התמסרות בכדור בין לווים מגודרים. הם מחליפים ביניהם נכסים ואשראי שוב ושוב בזמן שהמחירים עולים. בהמשך, כשהסיכונים עולים חלק מהלווים המגודרים כבר רוצים לפרוש ברווח, אז הם מזמנים אל הבועה את הלווים הספקולטיביים. בשלב הזה הבועה הופכת לבועה עממית. כשהמחירים ממשיכים לעלות הסיכונים עולים גם כן, לעיתים המדינה נרתמת לעזור בניפוח הבועה ומקלה ברגולציות, אז נכנסים הלווים הפונזיים, שבעזרת התחייבויות ולקיחת אשראי מסייעים לעוד לווים מגודרים וספקולטיביים לממש רווחים ולצאת מהשוק. בועות עממיות התרחשו במקומות רבים בעולם במהלך ההיסטוריה. לפני המשבר של 1929, כשמניות כבר היו יקרות מאוד, הציבור האמריקאי קיבל הזדמנות להיכנס לשוק כשמניות הוצעו למכירה בתשלום של 10% מקדמה בלבד. לפני פיצוץ בועת הנדלן היפנית בשנות ה-90 משפחות יפניות שחתמו על משכנתא בין דורית למאה שנים הצליחו לקנות דירות במחירים מגוחכים. ובארה"ב לפני 2008, לווי הנינג'ה האמריקאים ללא כל הכנסה (ראשי תיבות של No Income, No Job, and No Assets ) לקחו על עצמם התחייבויות שלא חשבו שיצטרכו להתמודד איתן. אז איפה עומדת ישראל? האם שוק הנדל"ן שלנו מוחזק על ידי לווים מגודרים "בעלי גב"? לווים ספקולטיביים או פונזיים? האם מי שרוכש דירה היום יראה שנים של שוק עולה שבהן יוכל לממש את נכסיו ולהתעשר בכל רגע? או שכבר בכניסתו לשוק, ברכישת דירה, הוא מהווה את דלת היציאה לאחרונים שעדיין לא מכרו ומימשו את נכסיהם? האם שוק הנדל"ן הישראלי הוא "בועה עממית"? בשביל לענות על השאלה הזאת נשאל את עצמנו - איך הסיפור התחיל? הכניסה השקטה בשנים 2010–2012 חל גידול משמעותי ברכישות נדל"ן להשקעה בישראל, בעיקר בגלל ריבית נמוכה ועליית מחירים מתמדת. המשקיעים הגדילו את חלקם בשוק הנדל"ן על חשבון רוכשי יד ראשונה ומשפרי דיור. שיעור הרכישות של המשקיעים מסך כל הרכישות עלה מ-27% ב-2007 ל-36% ב-2010. בתקופה זו פעלו בשוק בעלי הון רבים, ביניהם מוטי בן משה, ,טדי שגיא, יצחק תשובה, ועוד, שהיו מעורבים בעסקאות נדל"ן גדולות. במקביל, כספים שמקורם בפרשת הונאת המע"מ במכסות פחמן באירופה הושקעו בנדל"ן יוקרתי בישראל. אלו גם השנים שהשקעות תושבי חוץ היו בשיאן. אז הן היו 7-8% מסך העסקאות, בעוד שכיום הן מהוות פחות מ2%. הפערים בשוק הנדל"ן בלטו במיוחד בנתוני המשכנתאות: בין 2010 ל-2013, כ-20% מהמשכנתאות החדשות ניתנו לעשירון העליון, בעוד העשירון התחתון קיבל רק 1.4%. שלושת העשירונים העליונים קיבלו כ-50% מהיקף המשכנתאות החדשות, לעומת 7.6% בלבד לשלושת העשירונים התחתונים. משכנתא ממוצעת בעשירון העליון הגיעה לכמיליון ש"ח, פי שלושה מהמשכנתא הממוצעת בעשירון התחתון (כ-300,000 ש"ח). מאז 2013, נקטו בנק ישראל והמדינה שורת צעדים שהובילו להרחבה משמעותית של נגישות האשראי למעמד הבינוני, במיוחד בתחום הדיור. אחד השינויים המרכזיים היה גידול חד באשראי החוץ-בנקאי (הלוואות מחברות כמו חברות אשראי, חברות מימון או גופים פיננסיים פרטיים). אם בסוף 2014 עמד היקפו על כ-20 מיליארד ש"ח, הרי שבין 2017 ל-2019 בלבד הוא צמח בכ-60%. עד 2017 ירד משקל העשירון העליון בקרב נוטלי המשכנתאות לכ־10% (בקירוב לחלקו באוכלוסייה), ואילו חלקם של עשירוני הביניים היה דומיננטי יותר. למשל, בעשירונים 4–7 רוכזו 58% מנוטלי המשכנתאות בשנת 2017. נוסף על כך, באותה שנה התכנסה ועדת שטרום, שתכריז על רפורמה שתאפשר לחברות האשראי לחלק יותר אשראי למשקי בית. הלוואות גישור והלוואות להשלמת הון עצמי למשכנתאות הפכו לזמינות ונפוצות יותר, וכך משקי בית רבים מהמעמד הבינוני יכלו לנצל את האשראי הצרכני המורחב כדי לגייס את ההון העצמי הדרוש לרכישת נכס. הבום שמעורר את העם 2015 הייתה שנה דרמטית בשוק הנדל"ן הישראלי. העלאת מס רכישה גרמה להקדמת רכישות מצד רוכשים שרצו לקנות לפני עליית המס. הקדמה זו הביאה את כמות הרכישות לשיא רכישות ששוק הנדל"ן הישראלי לא הכיר. ה"התנפלות" הזאת על השוק יצרה הזדמנות טובה למשקיעים לממש נכסים בשנים שאחרי והשאירה רושם מהדהד של ביקוש חזק שהטיס את המחירים. נוצרה הזדמנות לעשות "אקזיט" של ממש. בעוד המשקיעים מממשים ומוכרים, הציבור, רוכשי דירה ראשונה, נכנס בעוצמה לשוק. אותו ציבור שעדיין התקשה להתאושש מהאכזבה של תכנית "מע"מ 0" והמחאה החברתית: התקווה שהממשלה תעשה משהו על מנת לעצור את עליית מחירי הדירות התחלפה בפאניקה לקנות מהר לפני שהמשקיעים יחסלו את השוק. במאי 2020 הכריזה המדינה על הורדת מס הרכישה בצעד שכונה בכלכליסט "מבצע שובו משקיעים" . וזה עבד, המשקיעים חזרו לשוק. ואם החזרת המשקיעים לא הספיקה, בסוף 2020 הלווים הספקולטיבים מקבלים הזמנה למסיבה. נגיד בנק ישראל מחליט לאפשר להם להצמיד 66% מהמשכנתא לריבית הפריים במקום רק שליש. הצעד הפך את הרכישה, וגם את העמידה בתשלומים הראשונים, לקלה יותר, אך חשף את הלווים לסיכונים בזמן עליית ריבית, שאכן הגיעה בהמשך. ב2021 כשהמדינה מכריזה הכרזה נוספת על העלאת מס רכישה המשקיעים מזהים עוד הזדמנות לעשות "מכה". מכה שבעקבותיה בנק ישראל מדווח שחלקו של העשירון העליון בנטילת המשכנתאות שוב הוכפל ל20%. כותרות בעיתונים על זוגות שהפסידו עשרות אלפי שקלים כי לא רכשו לפני העלאת המס סייעו לקבלנים שכבר התכוננו מראש עם מבצעי מכירות גדולים וקמפיינים בתקשורת, להטיס את כמות הרכישות. נראה שכל שינוי במס בין אם העלאה או הורדה שלו, עודד את הביקושים לפרוץ. אך לא נראה שזה הפריע למקבלי ההחלטות. פעם אחר פעם, במקום הכרזה על העלאת המס שנכנסת לתוקף באופן מיידי עם ההכרזה, המדינה הכינה את השטח לגלי רכישות ספקולטיבים גדולים. בכל מקרה, מאז 2021, אחרי אותה ה"מכה" בעקבות בום הרכישות של הקדמת מס רכישה, אותם משקיעים מתחילים לצאת מהשוק כשהם מקטינים את מלאי הדירות שבהחזקתם (מוכרים יותר משקונים) באופן עקבי. הלווים הפונזיים מגיעים כבר מהרבעון האחרון של 2021 כמות הרכישות מתחילה לרדת משמעותית. משקיעים, משפרי דיור ורוכשי דירה ראשונה, כולם יחד קונים פחות ופחות. אבל בסוף 2023 מגיעה נקודת המפנה, והיא קשורה להלוואות הקבלן. אולי כבר שמעתם על הלוואות אלה, שעוררו לא מעט רעש בחודש האחרון לאור החלטת המפקח על הבנקים להגבילן. מדובר בהסדרי מימון בהם משלמים חלק קטן ממחיר הדירה במועד החתימה על החוזה, ואת היתרה במועד מאוחר יותר, לרוב בעת מסירת המפתח. ממש כמו הלוואות הפיתיון של משבר הסאב- פריים הן מאפשרות ללווים מעוטי יכולת לרכוש דירה כשהם דוחים את העול הכלכלי למועד מאוחר יותר. זוכרים, אגב, שהזכרתי נכסים יקרים אחרים שניתן היה לרכוש במקדמה של 10%?- נכון, מניות, לפני 1929 בארה"ב. הקפיצה החדה במספר רוכשי הדירה הראשונה בסוף 2023 ותחילת 2024 (כפי שמשתקף בגרף מעלה) חופפת לעלייה הדרמטית בשימוש בהלוואות הקבלן. ביוני 2024, הלוואות אלו הגיעו לשיא של כ-1.32 מיליארד ש"ח – כ-17% מכלל המשכנתאות שנלקחו באותו חודש. בסיכום שנתי הסתכם היקפן ב-16.1 מיליארד ש"ח, זינוק של 112% לעומת 2023. מאז, חלקן עלה לכ-25% מהמשכנתאות לפי בנק ישראל. דיווחי האוצר וגם דיווחים רשמיים פחות מציירים תמונה שמדובר בהרבה יותר. אבל האם לווי הלוואות הקבלן הם אכן לווים פונזיים? לפי סקירות האוצר, סביר להניח שכן. מאז תחילת המלחמה באוקטובר 2023 משרד האוצר מציג תמונה שחוזרת על עצמה כמעט בכל סקירה חודשית. חלקן של הדירות החדשות גדל והגיע לכמעט מחצית מהרכישות. מרבית הדירות החדשות שנמכרות נמכרות במבצעי קבלן, ומרבית הדירות שנמכרות במבצעי קבלן נמכרות בפריפריה למרוויחי שכר חציוני נמוך למשק בית (12-14 אלף, אדגיש שוב, למשק בית). תנו עוד מבט לגרף שלמעלה ושימו לב לקפיצה שבסופו. ביולי 2023, דווקא בתקופה בה תופעת הלוואות הקבלן בעיצומה, המשקיעים החלו לחזור לשוק. אבל כאן חשוב לציין שמדובר במשקיעים מסוג אחר. סקירות האוצר מלמדות שהמשקיעים הרוכשים מאז תחילת המלחמה הם משקיעים וותיקים פחות שמחזיקים פחות נכסים, כפי שניתן לראות בגרף הבא. תופעה מעוררת חשש כשלוקחים בחשבון שניתן (נכון לרגע זה) לרכוש את הדירה השניה בתשלום של 20,10 ואפילו 5 אחוז ממחירה המלא. מי שמסתכל על גרף מחירי הדירות- זה שהיה חזק בתודעתנו בשנים האחרונות ירגיש שהסיפור פשוט. אבל מי שמסתכל בגרף הרכישות לפי סוגי רוכשים (משקיעים, רוכשי דירה ראשונה, ומשפרי דיור) או בגרף ההכנסות של המאיון העליון כבר מקבל תמונה הרבה יותר מורכבת: ב2017 בעלי ההון ראו הזדמנות מדהימה לממש נכסים. באותה שנה נכנסו מגבלות על מחיר למשתכן כך שמשקיעים לא יכלו לרכוש בתוכנית. בעלי הון הבינו שהמון משקיעים יכנסו בבת אחת לשוק החופשי. בנוסף, מבצע דיבידנדים גדול שחרר המון כסף לשוק. הייתם מצפים שזה דווקא יעודד רכישה אבל בעלי ההון אוהבים להקדים את השוק ולכן הבינו שמדובר דווקא בהזדמנות טובה לממש נכסים כשכל כך הרבה כסף משתחרר והמחירים יהיו בשיא. התוצאה? אותה אתם יכולים לראות בגרף רשות המיסים. בעלי ההון מתחילים לממש ולמכור נכסים. המימוש לא עשה טוב לשוק הנדלן וגורם ל2018 להסתיים בירידת מחירים של 2% במחירי הדירות. אז הקבלנים הפנו מבטם למקום אחר- רוכשי דירה ראשונה. הרי עוד דבר קרה ב2017: רפורמת שטרום נתנה יותר כוח לגופים חוץ בנקאיים, יותר אשראי הולך להיות משוחרר לציבור. בעוד הציבור נכנס לנדל"ן לטווח הארוך ומחזיק בו מתוך אמונה שהמחירים יעלו, המשקיעים החזקים מתנהלים באופן זהיר יותר. מה שמניע אותם הוא לא אמונה אלא החיפוש המתמיד אחר הזדמנות להרוויח. אחרי הקדמת הרכישות עקב מס רכישה ב2015, ממאי 2016 ועד פברואר 21, בכל חודש מלבד חודש אחד, המשקיעים מכרו יותר משקנו. לאחר מכן, אחרי פיק הרכישות ב2021 המשקיעים חזרו לממש נכסים ברצף ממאי 2022 עד נובמבר 2024. כלומר, בעשור האחרון, אנחנו רואים שתי תקופות של למעלה מ 4 שנים ו-3 שנים בהתאמה של מימושי משקיעים שהגיעו אחרי פיקים קצרים של רכישות. לא מים שקטים עבור הציבור הרחב, סיפור הנדל"ן הישראלי נראה פשוט: מחירי הדירות עולים. מה עוד יש לספר? אך מאחורי הקלעים, השוק עובר טרנספורמציה מהותית. גם מי שדוחה את טענת "בועת הנדל"ן" חייב להודות שהשוק של 2025 איננו השוק של 2015 – תהליכים ארוכי טווח שינו לחלוטין את הרכב השחקנים והדינמיקה בתוכו. בתחילת העשור הקודם היו אלה בעיקר המשקיעים המגודרים שהובילו את השוק: כשהריבית נשקה לאפס והתשואות היו ברורות. בהמשך, כשהמחירים כבר טיפסו והמשקיעים החלו לממש, נפתחו שערי האשראי בפני המעמד הבינוני – לא באמצעות השקעה ממשלתית בדיור בר-השגה, אלא דרך הרחבת האפשרויות להיכנס לחוב. רפורמות כמו שטרום והתרחבות הגופים החוץ-בנקאיים הקלו על קבלת הלוואות, גם אם לא על רמת החיים. בהדרגה, פחות ופחות מרוכשי הדירות היו רוכשים מגודרים המסוגלים לשלם גם קרן וגם ריבית, ויותר מהם הפכו ללווים ספקולטיביים, שעמדו בתשלומי הריבית אך מחזרו את הקרן. והאמת? זה השתלם. מחירי הדירות המשיכו לטפס ובנק ישראל נרתם לעזור כשתזרים המזומנים התחיל להכביד. בינואר 2021, הגדלת תקרת הפריים היוותה איתות נוסף שהכסף יהיה זמין יותר, ומחירי הדירות יקבלו דחיפה נוספת כלפי מעלה. המשקיעים אכן חזרו בעוצמה לשוק, אך הציבור הרחב לא רק שלא הרוויח מכך – רבים ממי שרכשו דירה ראשונה בתקופה זו לקחו סיכונים משמעותיים, וכיום, עם עליית הריבית, הם חווים את ההשלכות דרך זינוק בתשלומי המשכנתא החודשיים. הקבלנים נהנו מרווחים נאים, אך המשקיעים שוב בגדו בהם וחזרו לממש – למכור יותר מאשר לקנות. הציבור המשיך להאמין שחובה לרכוש דירה בכל מחיר, אך המלחמה ועליית הריבית פשוט לא אפשרו זאת. הלוואות הקבלן הנוכחיות מסמנות שלב מתקדם בהתפתחות בועה פיננסית. כשמערכת פיננסית מאפשרת לרכוש נכסים בתשלום של 5-10% בלבד, היא למעשה שולחת הזמנה המונית ללווים פונזיים – זו בדיוק התבנית שנצפתה בכל בועה עממית משמעותית בהיסטוריה, ממשבר 1929 דרך בועת הדוט-קום ועד למשבר הסאב-פריים. מה שמתרחש בשוק הנדל"ן לא שונה מההתנהלות בשווקים אחרים. בזמן שהעיתונות הכלכלית מתווכחת על מושגים כלכליים ומשמעותם: אינפלציה, פתיחה ליבוא, מיסי רכישה, מהלכי רגולציה, מכסים, מה שקורה בפועל הרבה יותר פשוט: בעלי הון מזהים הזדמנות זמנית – ומגיבים אליה בתיאום כמעט מוחלט. ההתנפלות הזאת, בין אם על דירות ובין אם על מניות או נכסים אחרים, לא נובעת מהייחוד הכלכלי של כל צעד, אלא מדפוס חוזר של חיפוש טרף – ניצול של רגעי מעבר כדי להרים את המחיר ולממש רווח. זה מזכיר את מה שהכלכלנית איזבלה וובר תיארה – תיאום לא-רשמי בין חברות על רקע אירוע כלכלי גדול על מנת לייצר עליות מחירים. וכך, בדיוק כמו קמעונאים שקפצו על התייקרות חומרי הגלם בקורונה כדי להטיס את המחירים, משקיעים קופצים על העלאה או הורדה של מס רכישה כדי להריץ את השוק. הדינמיקה של בועות עממיות פשוטה להפליא: הן מתקיימות רק כל עוד ישנה אספקה של קונים חדשים עם מימון הולך ומתרחב. ברגע שזרם הקונים החדשים מתמעט או שתנאי המימון משתנים – ההתמוטטות מתחילה. זו אינה סוגיה של תרבות ייחודית או סנטימנט שוק, אלא מציאות שבה לווים פשוט אינם יכולים לעמוד בהלוואותיהם. כשהבועה תתפוצץ, יופיעו אנליסטים שיסבירו בדיעבד כיצד "הכל היה צפוי". אך השאלה האמיתית היא מי ישלם את המחיר. התשובה, לצערי, ברורה - אלה שלקחו על עצמם את הסיכון בשלב המאוחר ביותר, בדיוק כפי שקרה בכל בועה עממית בהיסטוריה. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה. עריכה: תום אלפיה 71 פרק מספר טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה טלי גולדרינג באה השעה למרד הסוטים באה השעה למרד הסוטים זה לא טלוויזיה, זה HBO זה לא טלוויזיה, זה HBO מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה?

נעצרתי ונחקרתי בחשד להסתה בעקבות ריסוס גרפיטי נגד הכיבוש. משטרת ישראל עוצרת פעילים פוליטיים ומשתיקה כל התנגדות לממשלה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם באה השעה למרד הסוטים באה השעה למרד הסוטים זה לא טלוויזיה, זה HBO זה לא טלוויזיה, זה HBO מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו עבור משטרת ישראל קריאה לשלום היא הסתה נעצרתי ונחקרתי בחשד להסתה בעקבות ריסוס גרפיטי נגד הכיבוש. משטרת ישראל עוצרת פעילים פוליטיים ומשתיקה כל התנגדות לממשלה. שתפו: ענת אילון 17 בנובמבר 2025 עבור משטרת ישראל קריאה לשלום היא הסתה ענת אילון 00:00 / 01:04 למצולמים אין קשר לכתבה. קרדיט: RnDmS, שאטרסטוק לפני שבועיים (2.11) נעצרתי על השחתת רכוש כשריססתי את הכיתוב "עם שכובש עם" על גדר ברזל לבנה של אתר בניה בבאר שבע. לפני שהספקתי לרסס את המשך המשפט, "לעולם לא יהיה חופשי", תפס אותי שוטר סמוי. תוך עשר דקות היו בזירת הפשע שבעה שוטרים שנקראו לטפל בסכנה: אני, שני פעילים נוספים, שקית עם שתי שפופרות של ספריי, פוסטרים עם הכיתוב "חוזרים לשישה באוקטובר או מתקדמים לשלום", דבק טפטים וקצת סטנסילים עם כתובות כמו "לא לעוד מלחמה". יכול להיות שאם הייתי זהירה יותר לא הייתי מבלה לילה בחדר ההמתנה לחקירה בתחנת המשטרה בבאר שבע. אבל הסיפור הזה הוא יותר מהמעצר הנקודתי שלי. המעצר הזה הוא טיפה בים של מעצרים פוליטיים ולא פרופורציונליים תחת משטרה פוליטית שמשרתת משטר שרוצה להשתיק אותנו. ריסוס גרפיטי הוא אירוע שלרוב נגמר בדו"ח, בטח כשהגרפיטי נמצא על גדר ארעית ולא מבנה של ממש. אבל ברגע שהגיעו השוטרים, הם לא הפסיקו לומר שזו כתובת הסתה. כך גיליתי שכל תזכורת לכיבוש במרחב הציבורי נחשבת להסתה. גם לפוסטרים שתלינו המשטרה קראה "פלאיירים של הסתה", כי מסתבר שלקרוא היום לשלום - גם זו הסתה. גילינו שגם תליית פוסטרים על לוחות מודעות של העירייה זה לא חוקי בלי אישור, וגם על זה קיבלנו דו"ח. כמובן שהלוחות האלה מלאים בפוסטרים על סדנאות אקרובאלאנס, מסיבות סטודנטים, מכירות יד שניה ועצומות לשוויון בנטל. אני בטוחה שאף אחד מתולי המודעות הללו לא קיבל דוח. הבעיה היא קריאה לשלום. כשהגעתי לחדר ההמתנה לחקירה, השוטרת הצהירה שאני חשודה ב"השחתת רכוש והסתה בציבור". מאוחר יותר גיליתי שאסור להאשים בהסתה ללא אישור של הפרקליטות, וכנראה שבגלל זה לא נחקרתי על הסתה בסוף, אלא רק על השחתת רכוש. אבל כל בעלי הכח בחדר עשו מעל ומעבר להבהיר לי שמבחינתם אני מסיתה. המתנתי בחדר לבן, ריק ופתוח, ומולי היה חדר ההמתנה של הגברים, חדר עם דלת ברזל מסורגת נעולה במנעול. הגברים העצורים היו אזוקים בידיים וברגליים ורובם נחשדו בעבירות כמו סחר בסמים או שוד. הם לא הבינו מה אני עושה שם וצחקו שאם כבר עושים עבירה צריך ללכת עד הסוף. אני דווקא הבנתי טוב מאוד למה אני פה. לאורך ההמתנה, השוטרים דיברו בינם לבין עצמם עלינו, העצורים, כאילו אנחנו לא נמצאים שם לידם ויכולים לשמוע הכל. מתישהו נכנס אל הסצינה שוטר שהופיע רק פעם אחת במערכה. כשאמרו לו שאני חשודה ב"הסתה בציבור" הוא אמר מיד שמה שעשיתי לא קשור להסתה, שהסתה זה רק לקרוא לרצח. אחת השוטרות אמרה שאת השלטים שתלינו אפשר לפרש כהסתה לרצח. לאחר שלוש או ארבע שעות נכנסתי לחדר החקירות. לכאורה נחקרתי על העבירה בה נחשדתי, השחתת רכוש, אבל החקירה הרגישה יותר כמו ניסיון של החוקרת לנהל איתי דיבייט פוליטי. היא שאלה שאלות כמו על איזה כיבוש אני מדברת ועם מי אני רוצה לעשות שלום. היא אמרה, שוב, שמה שעשיתי זה הסתה, אני לא חושבת שהיה יום שבו שמעתי את המילה הזאת כל כך הרבה פעמים. המילה "הסתה" לא נאמרה שוב ושוב כחלק מהחקירה, אלא כניסיון להפחיד אותי ולהבהיר את עמדת המשטרה ללא שום ספקות. וגולת הכותרת: באמצע החקירה החוקרת הצהירה כבדרך אגב שמאנשים כמוני צריך לשלול את הזכות לחיות במדינה. כל זה בחקירה על הכיתוב "עם כובש עם", שרוסס על גדר ברזל לבנה של אתר בניה. בשלוש וחצי בלילה שוחררתי עם קנס של כמה מאות שקלים וצו הרחקה של כ50 מטרים ממקום ביצוע העבירה לשבועיים הקרובים. העונש אולי סביר, אבל החשד בהסתה, המשחק של המשטרה עם החוק והמעצר על עבירה כל כך פעוטה הם לא אירוע ייחודי שקרה רק לי. למעשה, יצאתי בזול. אני אישה יהודיה, לבנה, בלי שום עבר פלילי, נתונים שאין ספק שמשחקים לטובתי מול המשטרה. אבל מה עם אנשים שלא נולדו עם הנתונים האלה? בשנתיים האחרונות, למעלה ממאה אזרחים ערבים נעצרו על עבירות הסתה. לפי נתונים מ אתר הכנסת בשנת 2024 הוגשו 42 כתבי אישום נגד אזרחים ערבים בישראל, ואף אחד מהם לא הסתיים בזיכוי. לעומת זאת, תיקים על אותה עבירה שנפתחו נגד יהודים - נגנזו. איך התבצעה עבירת ההסתה? פוסט בפייסבוק, סטורי באינסטגרם. כשיהודים מפרסמים שצריך למחוק את עזה או שכל ערבי הוא מחבל לרוב זה עובר בלי שום התייחסות של המשטרה. היו גם לא מעט מקרים של אזרחים ערבים שפוטרו ממקומות העבודה שלהם על התבטאויות ברשתות בקשר למה שישראל עושה בעזה או לכיבוש בשנתיים האחרונות. בעקבות כל אלה אזרחים ערבים רבים חוששים להתבטא ברשתות באופן פוליטי, אפילו המרומז ביותר, מחשש למחיר שישלמו - ולצערי הפחד הזה מבוסס ומגובה. לא רק ערבים זכו למעצרי הפחדה בשנתיים האחרונות. כחודש אחרי ה7.10 נעצרה בעומר , ליד באר שבע, אישה שריססה את הכיתוב "1400" בסמוך לביתו של חבר הכנסת שלום דנינו (הליכוד) המתגורר בישוב. בחקירה היא נשאלה למי הצביעה בבחירות, והמשטרה ביקשה להאריך את מעצרה. בספטמבר 2024 נעצרו בהרצליה שלוש נשים שהניחו פלאיירים בבית הכנסת שבו מתפלל חבר הכנסת יולי אדלשטיין (הליכוד). על הפלאיירים נכתב "שלח את עמי" בצירוף תמונות חטופים ותמונתו של אדלשטיין מהתקופה בה היה אסיר ציון. הן נשארו תשע שעות במעצר על סעיף של הסגת גבול. אלה רק שתי דוגמאות שהגיעו לכותרות, אבל יש עוד עשרות. בהפגנה בחיפה לפני כמה חודשים שוטרת צולמה בעודה אומרת למפגינים שזה לא חוקי להסתובב עם חולצות שכתוב עליהן "לעצור את המלחמה". רק השבוע מורה לאזרחות נעצר ונחקר באופן משפיל אחרי שמחה נגד בן גביר בטקס חלוקת תעודות באוניברסיטה. המשטרה פועלת כגוף אחד, בכל הארץ, בניסיון לצמצם את גבולות חופש הביטוי ולהעלים כל התבטאות שחורגת מגבולות לא ברורים. הממשלה כבר שנים מצמצמת את המרחב הדמוקרטי ומנסה לדכא כל מחאה, בין היתר על-ידי שימוש במשטרה. ולצערי, אנחנו רק בהתחלה. ענת אילון היא פעילה חברתית ומארגנת קהילתית של מעגל באר שבע והסביבה בעומדים ביחד עריכה: תום אלפיה 127 פרק מספר ענת אילון היא פעילה חברתית ומארגנת קהילתית של מעגל באר שבע והסביבה בעומדים ביחד ענת אילון באה השעה למרד הסוטים באה השעה למרד הסוטים זה לא טלוויזיה, זה HBO זה לא טלוויזיה, זה HBO מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? מה מגלים מסמכי אפשטיין החדשים? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? קק"ל מספקים דירות לשכון בהם לבדד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? מה מסתתר מאחורי האיומים של טראמפ על גרינלנד? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה? כמה מדינות אפשר להכניס בתוך מדינה?