ב-19 באוקטובר פרסם ב-ynet איתמר אייכנר כתבה שטענה כי חברת הלוגיסטיקה והסיוע ההומניטרי GDC, בראשה עומד איש העסקים הישראלי-אמריקאי מוטי כהנא, "צפויה לאבטח את הכנסת הסיוע לעזה". אייכנר טען בכתבה כי "הקבינט צפוי לאשר תוכנית לחלוקת סיוע הומניטרי באמצעות חברת GDC". יומיים לאחר מכן, פרסם אייכנר גם ראיון עם כהנא, בו זה שטח את תכניתו ליצור בעזה "בועות הומניטריות" בהן החברה שלו תהווה "השריף החדש בשכונה". ב-28 באוקטובר פרסם בדה מרקר גור מגידו שהכתבה ב-ynet הייתה מטעה, למעשה כוזבת ממש. כהנא ומשרד הבטחון הכחישו שהתכנית שתוארה ב-ynet עומדת לצאת לפועל. כהנא אף ציין בשיחה עם דה מרקר שהוא "לא חושב שהפוליטיקאים בארץ יעשו את הדבר הנכון ויבחרו בנו, במיוחד משום שאני לא תומך בראש הממשלה מאז 2011". 

האם בכך מסתכם הסיפור? התקשורת הישראלית הפיצה פייק ניוז, ואין כוונה להפריט את חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה? לאחר שיחה שניהלנו ברוזה מדיה עם מוטי כהנא, יחד עם מבט מקרוב על הסיפורים השונים שהתפרסמו בתקשורת, מתקבל רושם מעט שונה. מסתבר, באופן לא מפתיע, שאכן מתקיים מאמץ לובי משמעותי מצד חברות המעוניינות בנתח מהפרטת הסיוע ההומניטרי והאבטחה שלו - גם אם אף עסקה עוד לא נחתמה. מצד שני, הסיפור המקורי שפורסם ב-ynet נראה שגוי אפילו יותר משפורסם בדה מרקר - ועולות שאלות על המניעים שעמדו מאחורי פרסומו.

קשרים בין כהנא לממשלה

מאז אפריל פורסמו הצעותיו של כהנא לקחת אחריות על חלוקת הסיוע ההומניטרי על ידי העיתונאים רועי קיס ויוסף ישראל. כהנא התייחס לפרסומים אלה פעמים רבות בחשבון הטוויטר שלו (הרשת החברתית המכונה X), והאשים את ראש הממשלה נתניהו בכך שאינו מקדם את הכנסת החברה שלו, ובכך מסכן את חיילי צה"ל שמחלקים בעצמם את הסיוע ההומניטרי. כהנא הרחיב בשיחה איתנו על אודות ההצעות שהעביר לחברי הקבינט. לדבריו, ב-8 באוקטובר 2023 הוא פנה לגורמים עם עבר בצבא, "שר בטחון לשעבר ומפקד מתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים) לשעבר", שהכירו אותו מעבודתו בעבר עם מנהלת שכנות טובה, שעסקה בסיוע הומניטרי לנפגעי מלחמת האזרחים בסוריה, והציע להם לשלב את החברה שלו בתפעול הסיוע ההומניטרי לעזה. לפי כהנא הצעה ראשונית זו לא זכתה ליחס מהצבא ומהממשלה. לדבריו בחודשים הבאים הוא המשיך להעביר את הצעותיו למשרד ראש הממשלה באמצעות השר לעניינים אסטרטגיים, רון דרמר וראש המטה לביטחון לאומי, צחי הנגבי, למחלקת המדינה האמריקאית ולבית הלבן. במרץ כהנא טוען ששוחח עם בני גנץ, שהיה אז חבר קבינט, על קידום התכנית. באותו חודש פורסם בישראל היום שישראל שוקלת שימוש בחברות קבלן פרטיות להכנסת הסיוע בעזה, ואף פנתה לכמה קבלנים בנושא.  גורמים במתפ"ש "חזרו" אל כהנא בתחילת 2024 והחלו בפגישות בהן תוכננה לעומק תכנית המעורבות של GDC בפעולות ישראל בעזה, "על מפות ותצלומי אוויר". העבודה המשותפת עם מתפ"ש על תכניות נמשכה לפי כהנא לאורך החודשים הבאים, ובדה מרקר ציינו כי בידיהם מידע שמאשר את קיומם של מגעים בין GDC למערכת הביטחון בחודשים האחרונים.

יום לפני הפרסום ב-ynet ב-19 באוקטובר, שהכתיר את GDC בטרם עת כחברה שתוביל את הפיילוט בעזה, פרסם אייכנר שהקבינט יביא לאישור הכנסת חברות קבלן אמריקאיות לחלוקת סיוע הומניטרי בעזה. בשיחה איתנו כהנא סיפר שראה את הכתבה בתקשורת ושם נחשף למידע זה לראשונה, ואף הגיב לה בחשבון הטוויטר שלו. לפי כהנא, הוא שאל את אייכנר אילו חברות ראש הממשלה מתכוון להכניס לעזה - ואייכנר הוא זה שאמר לו ש"הבין" שהכוונה היא ל-GDC, בזמן שכהנא עצמו לא קיבל אישור לכך. באותם ימים, בכלי התקשורת פורסמו דיווחים שונים על תכניות דומות מבלי להזכיר את כהנא או את GDC. שלומי אלדר דיווח ברלוונט על תכנית שלדבריו "קיבלה אור ירוק מהבית הלבן", ונמצאת בדיונים עם היועץ לבטחון לאומי ג'ייק סאליבן. לפי אלדר, חברת אבטחה אמריקאית שאת שמה לא ניתן היה לפרסם הייתה אמורה ליצור "רצועות אבטחה סטריליות" בשכונת אל עטאטרה בבית חאנון, בצפון רצועת עזה. גם אריאל כהנא צייץ בחינת האפשרות להשתמש בחברות אמריקאיות לחלוקת סיוע בעזה ב18 באוקטובר, ובפודקאסט של דה מרקר מה-14 באוקטובר הזכירו סמי פרץ ואיתן אבריאל תכנית דומה. למרות שהפרסום של אייכנר על כהנא ו-GDC התגלה לבסוף כשגוי, מרצף דיווחים אלה בכלי תקשורת שונים עולה שסביר שתכניות כאלה אכן נידונו בממשלת ישראל ועסקו בהן גם בבית הלבן, וסביר מאוד שנוצר קשר עם חברות כמו זו של כהנא.

כהנא נוהג לתאר את תכניותיו כמשרתות מטרות מדיניות והומניטריות. בראיון ל-ynet הוא התגאה: "אנחנו אלה שנכין את היום שאחרי בעזה", ובשיחה איתנו הוא הסביר שהיתרון של החברה שלו על צה"ל בתחום חלוקת סיוע הומניטרי יגרום לצמצום הפגיעה בחפים מפשע בעזה, לחסכון של כסף וכוח אדם עבור הצבא ולשיפור מעמדה של ישראל בעולם. "זה צבא ההגנה לישראל, לא צבא הסיוע הומניטרי - זה לא תפקידו לעשות את זה", כהנא אמר לנו. אך תהליך המגעים בין כהנא והחברה שלו לצבא, לפי הפרסומים בתקשורת וכפי שהוא תיארם בפנינו, מצטיירים כמאמץ לובי קלאסי. נראה של-GDC ולכהנא יש קשרים במערכת הצבאית ואינטרס מובהק בהפרטת הסיוע ההומניטרי לעזה - והם פועלים גם כדי לייצר לעצמם הזדמנות כלכלית. אסטרטגיות לובי של חברות אמריקאיות כוללות לעתים קרובות תרומות למועמדים פוליטיים - ואכן, כהנא ציין בפנינו כי תרם לקמפיין הבחירות של קמאלה האריס בפריימריז הדמוקרטיים ב-2020. כהנא גם הסביר לנו שלדעתו, הסיכוי שיקבל את התפקיד יהיה גבוה יותר אם האריס תנצח בבחירות לנשיאות ארצות הברית - "אם היא תנצח, לנתניהו לא תהיה ברירה והוא יהיה חייב להתקדם עם התכנית". כהנא גם טען שהממשל האמריקאי הוא זה שחזר אליו במרץ האחרון והוביל להתקדמות המגעים עימו.

מה באמת עומד מאחורי חברת GDC?

הכתבה שפורסמה ב-ynet ב-19 באוקטובר טענה ש-GDC היא חברת אבטחה, שתקבל את תפקיד "אבטחת הסיוע ההומניטרי לעזה". עוד נטען שם כי בחברה מועסקים 14,000 בני אדם, כולל לוחמים לשעבר ביחידות עילית ממדינות שונות. טענות אלה לא עלו במקומות אחרים שכיסו את הסיפור הזה ופעילויות נוספות של כהנא, והשיחה שלנו עם כהנא הבהירה כי הן נעות בין מטעות לכוזבות. GDC איננה חברת אבטחה אלא חברת "לוגיסטיקה", ששוכרת קבלני משנה לתחומים שונים. גודלה האמיתי של החברה מבחינת כמות העובדים אינו ברור - באתר החברה מוצגים 9 "אנשי צוות", אך כהנא הבהיר שהם אינם מועסקים בחברה כרגע אלא יכולים להיות מועסקים בפרוייקטים שלה. בכתבה שפורסמה בדה מרקר נחשף כי תא"ל במיל' יוסי קופרווסר, שמצויין באתר החברה כדירקטור, אינו מנהל יחסים כלכליים כלשהם עם החברה ומסתייג מאופן הצגתו באתר.

מהיכן הגיעה הטענה השקרית ב-ynet על עשרות אלפי שכירי החרב המיומנים שמעסיקה GDC? בשיחה איתנו כהנא ציין שהוא עובד עם קבוצה קבועה של חברות קבלן בתחום האבטחה, הפעילה בכל העולם ואת שמה לא היה מעוניין לציין, שהייתה מאבטחת את הפעילות של GDC בעזה אם זו הייתה מתממשת. בפרסומים מהעבר על פעילותה של GDC באוקראינה בתחום הסיוע ההומניטרי, צויין שהחברה עובדת עם קבוצת קונסטליס, שמוזכרת גם באתר החברה כשותפה של GDC. קונסטליס אכן מתאימה לתיאורו של כהנא - "קבוצת חברות" הפועלת בתחום האבטחה בכל העולם. זוהי חברת אבטחה - שכירי  חרב למעשה - שהיא גלגולה הנוכחי של חברת בלקווטר.

בלקווטר ידועה לשמצה בתפקיד שמילאה במלחמת עיראק כקבלנית משנה של ארה"ב, ובפרט בטבח בכיכר ניסור בבגדד ב-2007, בו ירו מאבטחי בלקווטר לעבר אזרחים עיראקים, הרגו 17 ופצעו 20 נוספים. בעקבות הפגיעה בתדמיתה, החברה שינתה את שמה ונפרדה מאריק פרינס, מייסדה השנוי במחלוקת. בלקווטר עברה מיזוג עם חברת אבטחה נוספת, וביחד הן הפכו לקונסטליס, שנמצאת כיום בבעלות חברת ניהול ההשקעות האמריקאית אפולו. אם כך סביר להניח ששכירי החרב של קונסטליס - לשעבר בלקווטר - הם הכוח הצבאי שהיה אמור לקחת את האחריות על ה"בועות ההומניטריות" אם הייתה מתגשמת תכניתו של כהנא. מאחר שהתכנית שכהנא מקדם לא מסתכמת בדרך חדשנית להעברת סיוע הומניטרי, והוא מדבר במפורש על שימוש ב"קבלני אבטחה" - ניתן לראות במידה רבה את מאמצי הלובי שלו ליישם את תכניתו, כמאמצים להכנסת קונסטליס לרצועת עזה.

כהנא אף ציין כי אותה קבוצת שכירי חרב שהוא שוכר כקבלנית עובדת גם עם חברה אחרת, מתחרה שלו שגם נמצאת בקשר עם הממשלה. "הבנתי שהם מדברים עם הישראלים עכשיו, שסמוטריץ' הביא אותם". אם אכן מדובר בקונסטליס, נראה שבאופן זה החברה נשארת מכוסה מכל הצדדים. היא עובדת עם חברות לוגיסטיקה שקשורות לגורמים שונים במערכת הפוליטית, ולמעשה עושים בשבילה לובי - כהנא שמזהה את עצמו עם המרכז-שמאל הישראלי והאמריקאי, ואותה חברה מתחרה שבקשר עם סמוטריץ'. כך שומרת קונסטליס על הזדמנויותיה העסקיות ועל קשריה הפוליטיים במנותק מתהפוכות השלטון.

גרעין האמת שבכתבה השגויה שהתפרסמה ב-ynet הוא שאכן קיים נסיון, מצד כהנא ואחרים, לפתוח הזדמנויות עסקיות בתחומי ה"לוגיסטיקה והאבטחה" על בסיס ההרג והמשבר ההומניטרי הנורא שישראל יוצרת ומשמרת בעזה, שלא נראה שעומדים להסתיים. מסתבר גם שהממשלה והצבא משתפים פעולה עם נסיון זה, לפחות במידה מסויימת. קיים עיסוק חוזר ונשנה בהצעות הלובי של חברות האבטחה, וגורמים שונים מעבירים מידע לתקשורת אודותיהן, אולי בתור בלוני ניסוי לבחינת התגובה הציבורית. התפקיד שחברות מסוג זה משחקות הוא מסוכן - הן מרוויחות מריבוי מלחמות וממשברים הומניטריים והן נתונות לפיקוח רופף בהרבה מאשר צבאות - והקשר ביניהן לבין גורמים ממשלתיים, שהמקרה של כהנא ו-GDC מציג מספר דוגמאות לו, מפחיד במיוחד. "אם האריס תפסיד בבחירות", סיכם כהנא, "אני אעבוד במלחמה או באסון הטבע הבאים".

עריכה: סתו גרסטל