לפיד רוצה מיליון ישראלים בהייטק. מה רע? הכל. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הון לא אנושי שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 10 באפריל 2022 הון לא אנושי קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 391 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

كيف بتم تهميش الثقافه البدويه من الساحه الفنيه؟ هل الفن ملائم كأداة احتجاج؟ פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו بين الفن والصراع ضد التهميش שתפו: محادثات سبعاويه بين الفن والصراع ضد التهميش محادثات سبعاويه 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 4 פרק מספר محادثات سبعاويه מרחב צעיר ואלטרנטיבי מהנגב. בכל פרק נדון בסוגיות חברתיות, פוליטיות ותרבותיות בנגב. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

עליית האינפלציה הביאה איתה תופעה כלכלית חדשה: העלאת ריבית בכל העולם, וגם בישראל. דיברנו עם עמית בן צור, מנהל פורום ארלוזורוב ומכון יסודות, על המשמעות של העלאת הריבית ועל דרכים נוספות להתמודד עם האינפלציה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ?איך נעצור את האינפלציה שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 21 באוקטובר 2022 ?איך נעצור את האינפלציה קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 עליית האינפלציה הביאה איתה תופעה כלכלית חדשה: העלאת ריבית בכל העולם, וגם בישראל. דיברנו עם עמית בן צור, מנהל פורום ארלוזורוב ומכון יסודות, על המשמעות של העלאת הריבית ועל דרכים נוספות להתמודד עם האינפלציה. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 458 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

حوار مفتوح مع رلى داوود مديرة مشتركة في حراك نقف معا حول الشراكة العربية - يهويدية. كيفية التعامل ومواجهة الازمات في المجتمع العربي والاسرائيلي פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו رلى داوود في حوار مفتوح عن الشراكة العربية - يهودية שתפו: ع نار 4 בנובמבר 2021 رلى داوود في حوار مفتوح عن الشراكة العربية - يهودية ع نار 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 16 פרק מספר ع نار פודקאסט שבועי, שדן בנושאים "החמים" בחברה הערבית וכן נדבר בשפה המדוברת הפלסטינית בדיאלקטים שונים ובשפה הספרותית, מזוויות שונות ומרובות, ולפעמים גם נארח אורחים לדיון משותף. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מה עלינו לעשות עכשיו? ללחוץ על הממשלה לחתום על עסקה להחזרת כל החטופים פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מלחמה בעזה - עסקה להחזרת החטופים (חלק ב') מה עלינו לעשות עכשיו? ללחוץ על הממשלה לחתום על עסקה להחזרת כל החטופים שתפו: תום אלפיה 15 בנובמבר 2023 מלחמה בעזה - עסקה להחזרת החטופים (חלק ב') תום אלפיה 00:00 / 01:04 החוויות של משפחות החטופים הן קשות מנשוא, ואפילו חשיפה קטנה אליהן מכבידה על הנפש כמו משקולת. למשל הידיעה על אם שנחטפה בעודה בהריון ונאלצה ללדת בשבי החמאס, או סיפורו של תומס הנד , שכמה ימים לאחר הטבח קיבל הודעה על מותה של אמילי, בתו בת ה-8, ושמח על כך שהיא לא נמצאת בשבי החמאס. בראיון הוא משתף ש"זה דבר מטורף בשביל הורה לגלות שהבת שלו מתה, ולשמוח מזה. אבל מבין שתי האפשרויות אבחר במוות כל פעם". אבל הטרגדיה לא נגמרת כאן. כמה ימים מאוחר יותר הוא קיבל הודעה רשמית שנעשתה טעות, וביתו עדיין בחיים ובשבי החמאס. כל סיפור של חטוף או חטופה הוא טרגדיה, והסבל של 240 החטופים ומשפחותיהם הוא קשה מנשוא. אבל למרות הקושי לשמוע את הסיפורים והרתיעה מעיסוק בנושא כ"כ רגיש וכאוב, אין לנו את הפריבילגיה הזו. אם אנחנו לא נעסוק בסוגיה ונשאיר אותה לממשלה, נגלה מהר מאוד שהיא פשוט לא עושה עבורם דבר . לבושתנו, עד כה השארנו את העיסוק בחטופים לממשלה, אך לא עוד. סיימנו לסמוך על הממשלה בעיניים עצומות ולדמיין שמאחורי הקלעים יש איזו מדיניות סדורה להשבתם. עכשיו זה הזמן שלנו לפעול כדי לוודא שכל 240 החטופים ישובו אלינו. מתוך נקודת המוצא הזו, הטור יעסוק בשאלה "מה עלינו לעשות בטווח זמן המיידי בסוגיית החטופים?". אתחיל עם סקירה של מדיניות הממשלה עד כה, ולאחריה אציע שתי פעולות שעל ישראל לבצע עכשיו: ראשית, יש לאפשר הכנסה של מי שתיה, מזון, וציוד רפואי לרצועת עזה; ושנית, יש לחתור לעסקה עם החמאס כבר עכשיו להשבת כל החטופים חזרה לישראל. מדיניות הממשלה להשבת החטופים: מחדל מסוכן מדיניות הממשלה כלפי החטופים התפתחה בשלושה שלבים מאז טבח ה7.10. השלב הראשון ביטא התעלמות מוחלטת מקיומם: במוצאי שבת הטבח ב-7.10 שר האוצר סמוטריץ קבע שיש "להכות בחמאס באכזריות, לא לקחת את השבויים כשיקול משמעותי". יומיים לאחר מכן, שגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן, אמר בראיון לCNN : "כמובן שאנחנו רוצים לראות את כל החטופים שבים הביתה, אבל ברגע זה, המוקד, האסטרטגיה הלאומית היא למחוק את יכולותיו של חמאס". כלומר, בימים הראשונים ללחימה, מדיניות הממשלה הייתה שאין להתייחס לקיומם של החטופים בתור שיקול משמעותי. השלב השני לא הציע מדיניות להחזרת החטופים אבל לפחות הציע מצג שווא כאילו הנושא בטיפול. ב-15.10, שמונה ימים לאחר הטבח, נתניהו התפנה לפגוש את משפחות החטופים, ובפגישה אמר באופן מעורפל שאחד מיעדי המלחמה הוא החזרת החטופים ושאין סתירה בין "הניצחון על החמאס" לבין החזרת החטופים. בהצהרה לתקשורת ב25.10 חזר נתניהו על המסר לפיו מטרות המלחמה הן "לחסל את החמאס ולהשיב את החטופים הביתה". בהיותם עמומים ונטולי הסבר, המסרים הללו לא מבטאים איזושהי מדיניות ממשלתית. השלב השלישי, שבו לראשונה הממשלה הציגה מדיניות קוהרנטית כלפי החטופים הגיע במסיבת עיתונאים ב28.10, שלושה שבועות לאחר הטבח. שם, גלנט פנה אל משפחות החטופים ואמר : "ככל שתגבר עוצמת האש וככל שנכה יותר קשה את החמאס, כך גדל הסיכוי להביא אותו למצב שבו יסכים להגיע לפתרונות שיאפשרו לנו את ההגעה אל יקיריכם"; ובפגישה עם משפחות החטופים באותו יום נתניהו אמר : "המפתח הוא מידת הלחץ, ככל שהלחץ [על החמאס] יותר גדול כך הסיכויים [להשיב את החטופים] יותר גדולים". לאחר מכן, ב7.11 הדברים כבר נאמרים מפורשות על-ידי גנץ : "אני מבטיח – שנעשה הכל כדי להביא אותם הביתה – בכוח ובמעשה מדיני. נילחם במי שצריך, ונדבר עם כל מי שאפשר". כלומר, מדיניות הממשלה המוצהרת היא להפעיל לחץ צבאי על חמאס כדי להגיע איתו לעסקה להשבת החטופים. ניתן לסכם שבמשך שלושה שבועות של מלחמה לממשלת ישראל לא הייתה מדיניות כלפי החטופים. ראוי לשאול האם ניתן היה להחזיר בעסקה לפחות חלק מהחטופים, אילו הייתה לנו ממשלה מתפקדת כבר מהתחלת המלחמה. פורסם ב10.10 שהתגובה הישראלית להצעה הומניטרית של שחרור של ילדים ונשים תמורת אסירות בשבי הישראלי הייתה שישראל לא תנהל מו"מ עם ארגון טרור. זו תגובה מחפירה שהרי שבועיים לאחר מכן הממשלה הצהירה שכן תנהל מו"מ עם ארגון טרור. האם עסקה כזו הייתה ריאלית בזמנו? לעולם לא נדע בוודאות. מה שאנחנו כן יודעים בוודאות זה שממשלת ישראל הפקירה את החטופים, כפי שהפקירה כבר כמעט עשור את אברה מנגיסטו והישאם א-סייד , שני אזרחים ישראלים שנמקים בשבי החמאס מאז 2014 ו-2015 ולא הוכרו אפילו כחטופים עד אוקטובר 2023. ענישה קולקטיבית מסכנת את חיי החטופים היעדר המדיניות כלפי החטופים לא רק הביאה לכך שאולי התפספסה עסקה פוטנציאלית בשלב כזה או אחר. הרבה יותר חמור מכך, החלטות הממשלה ממשיכות לפגוע בחטופים ברגעים אלה. בימים הראשונים לאחר הטבח הממשלה ניתקה את אספקת החשמל והמים והחלה מצור מוחלט על רצועת עזה. ההחלטה הזו לא נומקה כצעד ביטחוני - שהרי אין תכנית להרעיב את לוחמי החמאס למוות - אלא בתור עונש כלפי כלל הפלסטינים בעזה. הן כלפי המיעוט הקטן שאשם בטבח המזוויע והן כלפי הרוב העצום של בני אדם החפים מכל פשע. מעבר לכך שהמדיניות האיומה הזו מביאה לחיים בלתי נסבלים בעזה ללא שום תועלת ביטחונית, היא פוגעת אקטיבית בחיי החטופים. ככל שהמחסור במי שתיה, מזון, וציוד רפואי בעזה מחריף, אנחנו מסתכנים שהמחסור יגיע גם לחטופים שלנו. לכן, הדבר הראשון שיש לעשות ממש עכשיו הוא לאפשר הכנסה של מזון, מים, וציוד רפואי לרצועת עזה – אפילו אם זה רק למען החטופים. עסקת שבויים עכשיו הדבר החשוב ביותר שיש לחתור אליו כעת, הוא עסקה מול החמאס להשבת כל החטופים. להבנתי, החזרת כל, או חלק משמעותי, מהחטופים בדרך צבאית איננה אפשרית, ואפילו הממשלה מודה שהפעולה הצבאית נועדה להפעיל לחץ כדי להגיע לעסקה. החילוץ של החיילת אורי מגידיש על-ידי השב"כ הצליח רק בעקבות " פריצת דרך מודיעינית ", וברור שאם היו עוד כאלה היו מנסים לחלץ את מי שאפשר. פעולות צבאיות מוצלחות לחילוץ חטופים עלולות גם להעמיד את החטופים הנותרים לסכנת הוצאה להורג מצד חמאס. הדרך להשיב את החטופים היא רק דרך עסקה, ועלינו ללחוץ על הממשלה להגיע לעסקה כזו עכשיו. ראשית, בגלל המחויבות שלנו כלפי החטופים, ושנית בשל היתרונות האסטרטגיים והביטחוניים שצעד זה יביא איתו. חלק גדול מהשיח על המחויבות כלפי החטופים מתבסס על תיאוריה של "חוזה חברתי" שטוענת שבין האזרחים והמדינה מתקיים הסכם, לפיו המחויבות הבסיסית של המדינה היא לספק לאזרחים ביטחון. אבל מה עושים כאשר המדינה, באופן מוצהר, בוטה ומתמשך, מתעלמת מהחוזה ומהמחויבות הזו? ההפקרות של ביטחון האזרחים מצד המדינה כמובן הגיעה לשיא ב-7.10, אבל מדובר בהפקרות של עשורים בהם המדינה סדקה ושחקה את החוזה, וכעת הוא נשבר באופן בלתי ניתן לתיקון. הדבר הטוב ביותר שאנחנו האזרחים יכולים לעשות, לאחר שהמדינה שברה את החוזה הזה, הוא להתנער ממנו, ולייסד חוזה מסוג חדש. לא עוד חוזה בין "האזרחים" לבין "המדינה", אלא חוזה של האזרחים אחד עם השני. הסולידריות שלנו הישראלים אחד כלפי השני הייתה מעוררת השראה בשבועות שמאז ה-7.10. המחויבות הזו יכולה וצריכה לבטא חוזה מסוג חדש – חוזה של סולידריות בין כל הישראלים: יהודים וערבים, פריפריה ומרכז, שמאלנים וימנים, דתיים וחילוניים. זהו חוזה ישראלי חדש, ואותו עלינו לחזק. המדינה, בחוזה הזה, איננה יישות שחייבת לנו האזרחים ביטחון ויכולה להכריע אם לספק אותו או לא, כפי שהיה עד עכשיו. במקום, אנחנו האזרחים אחראים לביטחון של עצמנו. המחויבות לביטחון, לשגשוג, ולחיים ראויים היא שלנו, אחד כלפי השני. ואם לאחר המלחמה, המחויבות ההדדית הזו תהפוך למציאות יומיומית המורגשת על ידינו בכל יום בשנה ולא רק בשעות חירום – אפשר יהיה לומר שמתוך האפר קמנו מחדש. הדבר הראשון שעלינו לעשות כדי לחזק את החוזה החדש הוא לפעול להשבת החטופים באמצעות לחץ על ממשלת ישראל לחתום על עסקה מול החמאס. התפיסה שיש לפעול להשיב חטופים מתוך סולידריות איננה המצאה חדשה, והיא נטועה עמוק בהיסטוריה היהודית. בימי הביניים , כאשר היה נשבה יהודי ונלקח כעבד, הייתה הקהילה מתארגנות להשיג את הכסף הדרוש על מנת לפדות אותו. הסולידריות של אנשי הקהילה ביטאה מחויבות שלהם אחד כלפי השני בהיעדר שלטון מרכזי שידאג לכך במקומם. כדאי שנבין זאת היטב ומהר: בישראל אין שלטון שדואג לחטופים בעזה, כפי שהמקרים של אברה מנגיסטו והישאם א-סייד מדגימים. היות ורק המדינה יכולה לקיים מו"מ מול החמאס המחויבות שלנו היא להפעיל לחץ על הממשלה להחזיר אותם. המחויבות הזו דומה מאוד למחויבות שהרגשנו כלפי המפונים והפצועים במלחמה, רק שהחטופים זקוקים לנו אפילו יותר: "אין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים, שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והעירומים ועומד בסכנת נפשות" (משנה תורה לרמב"ם). החטופים במצב גרוע יותר מהעניים ומחסרי הבית, והם סומכים עלינו שנפעל למענם. לשמחתנו, לאחר שנה של הפגנות ענק בכל רחבי הארץ אנחנו כבר יודעים שכשאנחנו פועלים יחד אנחנו חזקים. החוויה שישראלים רבים הרגישו בשלל פעילויות סולידריות בחודש האחרון הייתה חוויה של עוצמה: כשאנחנו סולידריים אנחנו חזקים. עכשיו תארו לעצמכם שהפעולות שלנו למען החזרת 240 החטופים, יביאו להשבתם לחיק משפחתם. הרגע הדרמטי שבו שבוי חוזר לקהילתו, מצויין ב"העבד" של יצחק בשביס זינגר בברכת "ברוך מחיה מתים". הסולידריות שלנו היא כ"כ עוצמתית שביכולתה להחיות את המתים. בואו נפעיל את הכוח שלנו להחזיר אותם הביתה. אך האם עסקה מול החמאס להחזרת החטופים לא תפגע בביטחון הישראלי? לדעתי, היא תעשה בדיוק ההפך. אחת הסכנות הביטחוניות הגדולות ביותר שאורבות לנו היא להישאב לשנים ארוכות של לחימה בעזה ללא שום אפשרות לחסל את החמאס באופן צבאי. בפעולותיו, צה"ל בהחלט מחליש את היכולות הצבאיות של החמאס, אך היות והארגון יישאר בעזה בסוף המלחמה הזו, איך נכריע מתי לסיים? השאלה הזו משמעותית במיוחד לאור האינטרס של נתניהו והמתנחלים להמשיך את הלחימה לזמן ממושך עד כמה שאפשר: נתניהו מנסה בכל כוחו לקבע נורמה שלא מחליפים ראש ממשלה בזמן מלחמה, כך שהמשך הלחימה פירושה המשך שלטונו; ומבחינת המתנחלים, המלחמה היא בכלל הזדמנות ליישוב מחודש של רצועת עזה, כפי שהם מצהירים בכל מקום אפשרי: בממשלה , בתקשורת ובצבא . עסקה להחזרת החטופים, שתכלול הפסקת אש והסגת כוחות צה"ל, תאפשר לישראל לסיים את החלק הצבאי של המלחמה בחמאס, ולעבור לפעול להחלשת החמאס בזירות אחרות. בנוסף, חשוב לומר שהמשך הלחימה מסכן את חיי החטופים, היות ואין לנו מושג היכן הם מוחזקים, וזה לא מופרך שלפחות חלק מטענות חמאס בדבר מות חטופים ע"י הפצצות הצבא הן נכונות. כעת, מעל חודש מתחילת הלחימה, אני מציע להסתכל על שני היעדים המוצהרים של המלחמה באופן הפוך מאיך שפוליטיקאים רוצים שנראה אותם. לפי הפוליטיקאים, מטרת הלחימה היא בעיקרה להחליש את החמאס, ובאופן משני, להחזיר את החטופים הביתה. אני מציע שמטרת הלחימה חייבת להיות, בעיקרה, להחזיר את כל החטופים הביתה, ובאופן משני להחליש את החמאס. החלשת החמאס היא יעד עמום שלא ניתן להצביע על אירוע שלאחריו כולם מסכימים שהיעד הושג. היות והחמאס כבר הוחלש באופן משמעותי, ואין אפשרות להביסו באופן צבאי, המטרה שאליה יש לחתור עכשיו היא עסקה להחזרת החטופים, שלאחריה נדע שהמלחמה הסתיימה. לבסוף, חשוב לדבר על המחיר שעסקה כזו תגבה מאיתנו, ובפרט על שחרור אסירי חמאס מהכלא הישראלי. אני נשאל: כפי שיחיא סינוור ששוחרר בעסקת שליט הוא האחראי הראשי לטבח ה-7.10, איך נבטיח שהמחבלים שנשחרר בעסקה הנוכחית לא יהיו אחראיים לטבח הנורא הבא? התשובה הקשה היא שאין לנו דרך להבטיח את זה. יחד עם זאת, אני מפקפק בהנחה שהטבח של ה-7.10 התרחש באופן מוחלט בגלל שיחיא סינוור שוחרר מהכלא. ברור לי שהטבח התרחש, לפחות חלקית, בגלל מדיניות הביטחון של הימין, שכללה פיתוח התנחלויות וניהול הסכסוך. כחלק מהמדיניות הזו, בבוקר הטבח ב7.10 היו בעוטף עזה ארבעה גדודים במתכונת חג, כלומר סדר גודל של שני גדודים, לעומת 32 גדודים ביהודה ושומרון. מה שימנע את הטבח הבא הוא שינוי האסטרטגיה הביטחונית של ישראל, ולא השארת מחבלי החמאס בכלא הישראלי. עסקה להשבת כל החטופים תגבה מחיר גבוה שעלינו לשלם מתוך סולידריות עם האזרחים החטופים. עסקה כזו תאפשר לנו לסיים את המלחמה, להשיב את החיילים הביתה, לקבור את המתים, ולנשום. מיד עם סיומה, יש להכריז על בחירות כלליות להחלפת הממשלה ולגבש מדיניות ביטחונית חדשה כלפי הסכסוך הישראלי פלסטיני, לאחר שמדיניות הימין התפוצצה לכולנו בפנים. על כך, בחלק הבא של הטור. תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה. עריכה: סתו גרסטל. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 26 פרק מספר תום אלפיה תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

שילוב בעולם העבודה או ניצול כוח עבודה זול? דני פילק וצפורה גוטמן על תעסוקה בקהילות החרדיות. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו חרדים.ות בעולם העבודה שתפו: מה לעשות עכשיו 16 ביוני 2022 חרדים.ות בעולם העבודה מה לעשות עכשיו 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 34 פרק מספר מה לעשות עכשיו איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

איתי כהן מכח לעובדים מגיע לדבר על האופן בו תשפיע עסקת החבילה על העובדים במשק ועל השוני בין תפיסות ההתארגנות של ההסתדרות וכח לעובדים. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו כל הכח לעובדים שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 19 בנובמבר 2021 כל הכח לעובדים קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 319 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

הבורסה חגגה בזמן המלחמה עם איראן. הסיבות לפי התקשורת - ציפייה לרווחים משיקום והסרת איום פוליטי. אז למה חברות ענק מכרו בשיא? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הבורסה הריעה למלחמה - האם יש לה סיבה? הבורסה בת"א חגגה בזמן המלחמה עם איראן. הסיבות לפי התקשורת - ציפייה לרווחים משיקום והסרת איום גיאופוליטי. אם הכל ורוד, למה חברות ענק מכרו בשיא? שתפו: טלי גולדרינג 3 ביולי 2025 הבורסה הריעה למלחמה - האם יש לה סיבה? טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 המלחמה מול איראן לא הפריעה לבורסה בת"א, למרות המציאות הקשה שפגשו אזרחים ועסקים. בשבוע הראשון של המלחמה עלו מדדי המניות ב- 8-5% , מדד הבנקים בכ-7%, ומדד הנדל"ן בכ-5% ביום אחד (22 ביוני), כשהוא משלים עלייה מצטברת של 20% מאז פרוץ הלחימה.לפי מחקר של רשות ני"ע, העליות הגדולות ביותר נרשמו במדד הנדל"ן. לפי גלובס , מדד ת"א־בנייה עלה ביומיים ביותר מ־11%. כשמתמקדים במניות ספציפיות מבינים כמה גדולות היו העליות: עמרם אברהם עלתה ב-16% בחמישה ימים, דניה סיבוס ב-20%, אפריקה מגורים ב-24%, וקרסו נדל"ן – 36% מראשית המערכה. גם חברות קשורות עקיפות זינקו: חמת ב-24%, קליל ב-46%. התקשורת התגייסה להסביר את העליות כתוצאה מתבקשת של מצב משופר, כלכלי ופוליטי. האם המצב באמת כל כך ורוד? מבט מקרוב מעלה ספקות בנוגע להסברים שהוצעו לנסיקת הבורסה - וגל מכירות של מניות בשיאה של הנסיקה, מעלה שאלות מטרידות. מצעד הנימוקים הורודים בתקשורת מיהרו להסביר את העליות. נימוק אחד הוא הציפייה לשיקום מזהיר - התחדשות עירונית בהיקפי ענק שיגיעו לאחר המלחמה. בגלובס נכתב שמדד הבנייה מזנק על רקע "הציפייה לביקושים גוברים להתחדשות עירונית, בצל המלחמה ". גם זיו עין-אלי מבית ההשקעות IBI הסביר: "מישהו יצטרך לשקם את המבנים שנהרסו והביקוש לדירות עם ממ"ד יגדל ". רק שרבות מהחברות שהובילו את העליות אינן בהכרח שחקניות בתחום השיקום או ההתחדשות העירונית. שיקום דורש שנים, תקציבים ממשלתיים, תכנון, מכרזים ואישורים – לא תנאים שמייצרים ערך מיידי למשקיע. בנוסף, הביקוש החדש שצופים לו – בין אם למיגון ובין אם להתחדשות – אמנם יגיע אולי בעתיד, אך הוא לא מתורגם לתזרים או רווח בטווח הקצר. מדובר בהבטחה, לא בהכנסה. ולפי מצב תעשיית הבניה שלפני המלחמה- הצורך במזומנים הוא מיידי וקריטי. במרץ 2025 לבדו, הקבלנים רשמו תזרים מזומנים שלילי של כחצי מיליארד שקל – תוצאה של מבצעי מימון כמו 10/90 ו־20/80, שבהם רוב הכסף מתקבל רק באכלוס בעוד עלויות הבנייה נדרשות מראש. גם המכירות בירידה חדה: באפריל נמכרו רק 1,543 דירות חדשות בשוק החופשי, אחת הרמות הנמוכות בעשורים האחרונים. בינתיים, מלאי הדירות הלא-מכורות חצה את רף ה־80 אלף – שיא היסטורי. קשה להאמין שהכספים שיזרמו במסגרת השיקום יצליחו לפתור את שלל הבעיות בענף. ובכלל, בשביל בום של שיקום יש צורך במהלך רחב של תמיכה מדינתית. האם מהלך כזה נראה באופק? ברור לכל שהמדינה לא תקצה תקציבים לצורך שיקום מבנים באופן ישיר; לוקש כזה לא היו קונים אפילו המשקיעים התמימים ביותר . במקום זאת דובר על עוד "הסרת חסמים" מההתחדשות העירונית, אבל הפעם, "הסרת חסמים" על סטרואידים. נראה שבעקבות המלחמה התחדשות עירונית תהפוך ולחובה אזרחית של ממש, כשהמדינה ממש תלאים דירות של דיירים סרבנים. הצעה דרמטית, גם אבל צעדים כאלה לא יכולים להסביר קפיצות כאלה בבורסה. ברור שצעד קיצוני כזה דורש שינוי חקיקה ויכול להיתקע בבג"ץ. אמנם, התחדשות עירונית בדירות שנפגעו מטילים יכולה להפוך לרווחית מאד מטעמים נוספים, כמו העובדה שהיזם לא נדרש לשלם שכר דירה למפונים, והרשויות פורסות ליזמים שטיח אדום. אך עדיין, תודה לאל, היקף הפגיעה בדירות מגורים לא משמעותי מספיק כדי לפתור את קשיי המימון של הקבלנים במכירת כלל הדירות שלהם. תם עידן האיום הגאו פוליטי? הנימוק האחרון לעליות שהציגה התקשורת הוא האופטימי ביותר- איום קיומי הוסר – פרמיית הסיכון יורדת. פרשנים הדגישו שבפעם הראשונה זה עשרות שנים נראה שאיום הגרעין האיראני מוסר מעל ישראל, ולכן " המשקיעים נדרשים לחשב מסלול מחדש " לגבי התמחור של ישראל. כלומר- בבסיס הטיעון הזה עומדת ההנחה שמניות בישראל מתומחרות מראש בחסר בגלל מצבה הגאו פוליטי של ישראל. במקרה של חברות הנדל"ן, שכאמור הובילו את העליות, המשמעות היא שהדירות היקרות ביותר באירופה ומהיקרות בעולם כולו למעשה היו עולות אפילו יותר לולא האיום האיראני. דירות, שיש לציין גם נותנות תשואת שכירות עלובה במיוחד למשקיעים בהן, היו עולות משמעותית מעלה יותר לולא האיומים הגאו פוליטיים. האופטימיים יכולים לטעון שהכל נכון- ישראל היא מדינה מיוחדת, שמראה לעולם את הישגיה הצבאיים המדהימים, העולים ינהרו לישראל החדשה והבטוחה, המשקיעים יעמדו בתור כדי לקבל פיסה מההצלחה, הצרכנים יקנו, והממשלה החזקה המגובה בעם מאוחד תפנה את הדרך למגזר העסקי בלי מפריע. כל זה יכול להסביר ניתוק שהולך וגדל בין מחירי הדירות בישראל לאלה שבעולם כולו. אבל אם זה המצב, נשאלת השאלה, למה חברות נדל"ן וחברות שקשורות לנדל"ן קפצו על עליות מחירי המניות כדי למכור מניות? מימוש רווחים בעיצומו של הזינוק בשיא העליות בבורסה, כמה מבעלי השליטה בחברות נדל"ן מימשו אחזקות או גייסו הון בהיקפים גדולים – מהלכים שבוצעו בדיסקרטיות יחסית ולא שולבו בנרטיב האופטימי שבלט בתקשורת. בחברת עמרם אברהם, בעלי השליטה מכרו 10% מהמניות לגופים מוסדיים - שסוחרים בכספים שלנו, הציבור - תמורת כ־300 מיליון ש"ח, בעסקה שקטה. מדובר בחברה שמכרה דירות רבות במבצעי "20-80" ו"90-10" בשנה וחצי האחרונות, מה שעלול לחשוף אותה לנזקים בעקבות מגבלות חדשות של המפקח על הבנקים להלוואות מסוג זה. משפחת קרסו הנפיקה מניות חדשות בקרסו נדל"ן, ומכרה 6.5% מהחברה בהנפקה פרטית למוסדיים תמורת 131 מיליון ש"ח – במהלך שתוזמן מיד לאחר זינוק של 36% במניית החברה, ובוצע בהנחה של 14% ממחיר השוק. יעקב לוקסנבורג ("לוקסי"), בעל השליטה בדניה סיבוס, מכר 5.4% ממניות החברה בעסקת בזק מחוץ לבורסה תמורת כ־200 מיליון ₪, מנורה מבטחים העבירה 200 מיליון ש"ח מהשקעה בחברות יזום נדל"ן כמו "אב־גד" ו"אאורה" לפרויקטים פרטיים של התחדשות עירונית, ובכך הקטינה חשיפה לנדל"ן למגורים. אלקטרה נדל"ן גייסה ביוני 2025 כ־200 מיליון ש"ח בהנפקת מניות בהנחה של 7% על מחיר השוק. חברות נוספות, בהן אפי קפיטל, קרדן נדל"ן, שובל הנדסה, רם אדרת ונתנאל גרופ, גייסו יחד מעל 850 מיליון ש"ח. כל המהלכים הללו התרחשו במהלך המלחמה, בעיתוי מדויק ולעיתים לפני ירידות צפויות בערך המניה. רק לאחר מעשה פורסמו דיווחים בתקשורת הכלכלית על חלקם. בשיא האופוריה, הציבור לא עודכן בזמן אמת שבעלי עניין מימשו אחזקותיהם בהיקפים ניכרים. הסיכונים נופלים על כספי הציבור כשמבינים שחברות נדל"ן רבות ניצלו את זינוק המחירים בזמן המלחמה כדי למכור מניות או לגייס הון, עולה שאלה מתבקשת: מי היו הקונים? לפי מחקר של רשות ניירות ערך מ־18 ביוני 2025, תושבי החוץ היו הרוכשים הבולטים בבורסה בשלושת ימי המסחר הראשונים של המלחמה, עם רכישות נטו של כ־433 מיליון ש"ח – בעיקר במניות נדל"ן ובמדד ת"א־90. באותו זמן, יחידים ותאגידים מקומיים דווקא מכרו מניות. אלא שכבר עד סוף החודש, תושבי החוץ מימשו מניות בהיקף של כ־403 מיליון ש"ח, ומההשקעה נותרו 30 מיליון ש"ח בלבד. כלומר, הרוב המכריע ממה שנרכש על ידם בתחילת המלחמה – נמכר מיד לאחר מכן. מי שנותרו עם החשיפה לסיכון הם הגופים המוסדיים – כלומר, הציבור, דרך קרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות. עיקר הרכישות של מוסדיים בתקופה זו בוצעו באופן פסיבי, דרך קרנות סל שעוקבות אחר מדדים, ולא כהחלטות השקעה אקטיביות. במילים אחרות, מניות רבות נקלטו לתיקי הציבור לא כי מישהו חשב שהן שוות את זה – אלא פשוט כי הן היו במדד. כך למעשה נוצלה ההזדמנות: חברות הנדל"ן והיזמים הצליחו להעביר סיכון לכספי הציבור. בהצעת המכירה השקטה של עמרם אברהם, שבה נמכרו 10% מהחברה תמורת כ־300 מיליון שקל – הקונים היו מוסדיים בלבד. בהנפקה הפרטית של קרסו נדל"ן, שוב – הרוכשים העיקריים היו מוסדיים. כך גם בעסקת המכירה של 5.4% ממניות דניה סיבוס, ובמכירה של כ־1% ממניות חמת על ידי בעל השליטה יואב גולן – המכירה הראשונה שלו מאז 2019. גם בצד הגיוסים: אלקטרה נדל"ן גייסה ביוני 2025 כ־200 מיליון ש"ח בהנפקת מניות בהנחה של 7% על מחיר השוק. אפי קפיטל, קרדן נדל"ן, שובל הנדסה, רם אדרת ונתנאל גרופ גייסו יחד למעלה מ־850 מיליון ש"ח – מרביתו מגופים מוסדיים. התוצאה: תוך זמן קצר, סכומי עתק זרמו לחברות נדל"ן – במכירה או בגיוס – כשמרבית הרוכשים הם הגופים שמנהלים את כספי הציבור. מהלכים אלה בוצעו בדיסקרטיות יחסית, ורק לאחר מעשה החלו להופיע כותרות כלכליות שמזכירות את המימושים. בשיא האופוריה, הציבור לא קיבל אזהרה ברורה לכך שבעלי העניין עצמם מוכרים – ובהיקפים גדולים. הבעיה אינה רק באי־השקיפות או בעיתוי – אלא גם בכך שהמוסדיים כבר היו מושקעים עמוק בענף. עוד לפני המלחמה, כ־70% מהאג"ח שהונפקו בענף הנדל"ן בישראל נרכשו על ידי מוסדיים : קרנות פנסיה, חברות ביטוח ובתי השקעות. למוסדי שמחזיק גם באג"ח של חברת נדל"ן וגם במניותיה יש אינטרס לשמור על יציבות ערך החברה – גם במחיר של רכישת מניות בעלייה – מה שיכול לעוות את שיקול הדעת. המוסדיים גם חשופים לנדל"ן באופן עקיף, דרך רכישת תיקי משכנתאות מהבנקים . מעבר לבנקים, המוסדיים נחשפים גם לאשראי מסוכן יותר , דרך השקעה בחברות חוץ־בנקאיות שמעניקות משכנתאות ללווים שמסורבים בבנקים – לעיתים במינוף גבוה ובריבית גבוהה. בפועל, הכסף של הציבור לא רק מושקע בענף הנדל"ן – אלא גם חשוף בו לסיכונים הולכים ומעמיקים. ובינתיים הבורסה חוגגת. האם הסחר בתקווה ינצח? בוולסטריט יש אמירה ידועה: " שווקים מטפסים על חומת דאגות " כלומר, לעיתים קרובות שוק מניות שורי (עולה) מתקיים למרות רקע של חדשות רעות ואי-ודאות . המחשבה היא שמחירים כיום משקפים תקוות לעתיד טוב יותר לאחר שהסיכון יחלוף, ושה"דאגות" כבר מגולמות במחיר. למשל, במלחמת המפרץ הראשונה (1991) לאחר החשש הראשוני, הגיב שוק המניות האמריקאי ברגיעה ואף עליות כאשר התברר שניצחון הקואליציה קרוב ושהמלחמה קצרה מהצפוי. באופן דומה, בתחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה (2022) נפלו שווקים בעולם מחשש להסלמה גלובלית, אך בהמשך התאזנו ואף עלו בחלקם כשהמשקיעים הסתגלו למצב והימרו על ניצול הזדמנויות (כגון מניות אנרגיה והגנה). אמירה ידועה אחרת היא "קנה בשמועה ומוכר בחדשות" – Buy the rumor, sell the news – כאשר השמועה או הציפייה, לחבילת שיקום, לשלום במזרחי התיכון, לגל עליה, היא שמעודדת קניות, והמציאות, וכשהציפייה תפגוש את המציאות יגיעו דווקא מימושים (מכירות). באופן מוזר הציפייה לא חייבת לאכזב כדי לגרור מימושים. אנחנו רואים את זה גם בסיומם של משברים כלכליים. ב-2009, למשל, לאחר המשבר הפיננסי, שוק המניות האמריקאי החל לעלות עוד לפני שהנתונים הכלכליים בפועל השתפרו. כשהתחילו להתפרסם נתונים חיוביים – המשקיעים כבר מימשו רווחים, מה שהוביל לירידות קצרות טווח. אנחנו רואים את זה סביב הכרזות על תוכניות חילוץ: השוק מגיב בעליות עוד לפני ההכרזה, ורושם ירידות דווקא כשהתוכנית מתממשת. לעיתים זה קורה אף בעונת דו"חות חיובית – כשהחברות עומדות בתחזיות ואף עוקפות אותן, אך המדדים נחלשים פשוט כי המשקיעים "מימשו את השמועה". מאז שהוכרזה הפסקת האש, השוק לא עצר. להפך – השקל התחזק, מדדי המניות המשיכו לעלות, וכותרות כלכליות החלו להציג חזון אופטימי. במקביל, החלו להתפשט שמועות נוספות: ישראל עומדת לסיים את המלחמה בעזה ולצאת ל"תהליך הסדרה רחב היקף"; ראש הממשלה מתכוון לבטל את משפטו הפלילי באמצעות טראמפ ויש מי שטוען כי ישראל שוקלת פתיחה של חזית חדשה בתימן – אולי כדי לחזק את ההרתעה או להוכיח שלמרות הפסקת האש, המערכה עוד לא נגמרה. השמועות מרקיעות שחקים – והשווקים אחריהן. ראלי המלחמה מתרחב לראלי שכולו ישראל. הסדרה אזורית, גיוס השקעות זרות, רפורמות עומק, שיקום יעיל, חזרה של יזמים מחו"ל וזרימת הון חדש. העולם המופתע מהישגיה של ישראל באיראן מאמין שגם השמיים הם לא הגבול עבור המדינה הקטנה. האם הם טועים? הרי "השוק תמיד צודק" לא? מאחורי כל זינוק במדד עומדים אנשים. ובבורסה של קיץ 2025, שוב מתברר שמי שמרוויח מהראלי הם אלה שיש להם גישה מוקדמת למידע, יכולת תזמון מושלמת, או פשוט שליטה ישירה על הנכסים הנסחרים. אלה שמכרו מניות רגע לפני שנפתח גל מימושים. אלה שגייסו הון כשהמניה בשיא, בשקט, בלי שניתנה לציבור האפשרות להבין שזו נקודת יציאה. והציבור? הציבור הוא הקונה של הסיכון. שוב. דרך הפנסיה, דרך הגמל, דרך מניות שנשמעות טוב בדיווחים כלכליים. הציבור הוא זה שמממן את תקוות השיקום, והוא יהיה האחרון למכור. לכן, גם מי שמסרב "להתעסק בפסיכולוגיה של שווקים" או בזיהוי בועות, חייב לשאול שאלה אחת פשוטה: מי הרוויח מכל זה – ומי עלול להיתקע עם החשבון? להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 95 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 104- קריאת השכמה והאסיר מאזקבאן صرخة توعية وسجين أزكبان שתפו: 4 באוקטובר 2020 104- קריאת השכמה והאסיר מאזקבאן صرخة توعية وسجين أزكبان קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 104 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מה התכניות של שר האוצר הנכנס, בצלאל סמוטריץ' עבור העובדות והעובדים בישראל. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו סמוטריץ' נגד העובדים שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 4 בינואר 2023 סמוטריץ' נגד העובדים קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 מה התכניות של שר האוצר הנכנס, בצלאל סמוטריץ' עבור העובדות והעובדים בישראל. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 491 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

טל ורדי בן 28 מחיפה, מחנך ומורה לאזרחות טל ורדי הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. לתוכן ישן יותר של טל ורדי

הגיע הזמן לפרק את הספינים ולהבין על מה באמת מתנהל המשא ומתן הקואליציוני פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מו"ם שמום שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 21 בנובמבר 2022 מו"ם שמום קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 הגיע הזמן לפרק את הספינים ולהבין על מה באמת מתנהל המשא ומתן הקואליציוני להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 471 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר