סיכום בחירות 2022, המנצחים, המפסידים והממשלה שבפתח. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו שחר של יום חדש שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 3 בנובמבר 2022 שחר של יום חדש קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 סיכום בחירות 2022, המנצחים, המפסידים והממשלה שבפתח. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 464 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מרגלים אחרי המורים שיש ומכחישים את המורים שאין - ארנון פלג ויובל אונגר על חורבות מערכת החינוך הישראלית פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו חנוך לנער על פי דרכו שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 24 במאי 2026 חנוך לנער על פי דרכו קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 מרגלים אחרי המורים שיש ומכחישים את המורים שאין - ארנון פלג ויובל אונגר על חורבות מערכת החינוך הישראלית להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 827 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מעין ויעל ומנסים להבין אם סמוטריץ' הוא שר אוצר אחראי ואמיץ שיבצע מהלכים קשים אך נדרשים. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו השר והאוצר שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 13 בספטמבר 2024 השר והאוצר קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 מעין ויעל ומנסים להבין אם סמוטריץ' הוא שר אוצר אחראי ואמיץ שיבצע מהלכים קשים אך נדרשים. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 658 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק אחרון לעונה: מחאות ופיצוצים בלבנון, מנהלים מערכה בין המלחמות, וסיכום הסדרה שלנו. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ניהול וסכסוך - ישראל בלבנון. פרק 6: ואלס אחרון פרק אחרון לעונה: מחאות ופיצוצים בלבנון, מנהלים מערכה בין המלחמות, וסיכום הסדרה שלנו. שתפו: ניהול וסכסוך PREMIUM 17 במרץ 2025 ניהול וסכסוך - ישראל בלבנון. פרק 6: ואלס אחרון ניהול וסכסוך PREMIUM 00:00 / 01:04 פרק אחרון לעונה: מחאות ופיצוצים בלבנון, מנהלים מערכה בין המלחמות, וסיכום הסדרה שלנו. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 3.06 פרק מספר ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

שיר ומעין חושפים את האמת על מחאות הסטודנטים בארה"ב, ושואלים למה אצלנו סטודנטים לא יודעים לשרוף את המדינה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו כמו באמריקה שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 27 במאי 2024 כמו באמריקה קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 שיר ומעין חושפים את האמת על מחאות הסטודנטים בארה"ב, ושואלים למה אצלנו סטודנטים לא יודעים לשרוף את המדינה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 627 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

השבוע - על ההתפרקות של סוריה באביב הערבי ועלייתה של מדינת האסלאם. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו דאעש - חלק שני שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 8 באפריל 2022 דאעש - חלק שני קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 390 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

האובססיביות של משרד האוצר ל"חוזים אישיים" מסתירה את הכשלים שהוא עצמו יצר במערכת החינוך פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו האם משרד האוצר מצא את פתרון הקסם לבעיות מערכת החינוך? האובססיביות של משרד האוצר ל"חוזים אישיים" מסתירה את הכשלים שהוא עצמו יצר במערכת החינוך שתפו: ארנון פלג 12 ביולי 2024 האם משרד האוצר מצא את פתרון הקסם לבעיות מערכת החינוך? ארנון פלג 00:00 / 01:04 התמונה באדיבות בויקיפדיה, המשתמש "היידן" תחת רשיון CC BY-SA 4.0 כבר שנתיים שמורי התיכונים בישראל מועסקים ללא הסכם השכר. לקראת פתיחת שנת הלימודים האחרונה, בעת המשא ומתן בין ארגון המורים ומשרד האוצר, הגיעו לכאורה הצדדים להסכמות עקרוניות שאיפשרו את פתיחת שנת הלימודים, אולם כמה חודשים אחר כך, התברר שהצדדים לא מסכימים זה עם זה לגבי מה היו אותן הסכמות עקרוניות. שורש המחלוקת, על פי ארגון המורים, הוא שמשרד האוצר מנסה, לאחר מעשה, להוסיף לתוך ההסכם אחוז מסוים של 'חוזים אישיים', מה שמצדם הוא בבחינת צלם בהיכל. משרד האוצר מצידו, טוען שארגון המורים כבר הסכים לדרישתו זו, אבל לא הצליח להראות שום מסמך שיצדד בכך. כך או כך, לאורך השנה, ארגון המורים נקט שוב ושוב בעיצומים, אשר פגעו בעיקר בתלמידים ואילו משרד האוצר מצידו לא נשאר חייב וקנס את המורים על העיצומים שלהם. נכון לרגע זה, שני הצדדים מבוצרים היטב בעמדותיהם, ואם לא יצליחו להגיע להסכמות, נראה כי שנת הלימודים הקרובה תיפתח בשביתה בבתי הספר התיכוניים. מה הם, אם כן, אותם חוזים אישיים במרכז המחלוקת? כמו בהסכם שנחתם לאחרונה עם הסתדרות המורים (המייצג בעיקר עובדי הוראה בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים), גם כאן דורש משרד האוצר מארגון המורים להסכים לאחוז מסוים של מורים שיועסקו בחוזים אישיים – מחוץ למסגרת איגוד העובדים. החוזים האישיים, על פי משרד האוצר, יסייעו למשוך מורים טובים למערכת שכן הם יאפשרו העסקה בשכר גבוה יותר וגם בשעות גמישות יותר. לצד זאת, העסקת מורים בחוזים אישיים גם תגדיל את כוחם והשפעתם של המנהלים, שיוכלו לפטר ולהעסיק ביתר קלות. עם טענות אלו של משרד האוצר יש מספר בעיות, והראשונה ביניהן היא העובדה שלא נראה שהם מגובות באיזשהו מחקר או בסיס ידע, אלא מבוססות בעיקר על השאיפות האידיאולוגיות של פקידי האוצר ואולי גם של שר האוצר. לא זו בלבד שמשרד האוצר לא ידע להציג בדיוני וועדות הכנסת איזשהו מחקר שיראה שחוזים אישיים למורים תורמים לציוני התלמידים או לפרמטר חינוכי כלשהו אחר, אלא שגם לא ברור שמחקר עדכני כזה בכלל קיים , ומנכ"ל משרד החינוך בעצמו טוען שהוא לא רואה כיצד הם עשויים לקדם את מערכת החינוך. תחת זאת, קיימות לא מעט עדויות לנזק שצורת העסקה כזו עושה למורות, וכן למערכת כולה, בעיקר כאשר היא עלולה להוביל, כפי שחושש ארגון ומורים ובצדק, לריסוק של האיגוד ומשם להפרטה מלאה של מערכת החינוך. אם משרד האוצר מעוניין אגב, לתגמל מורים מצטיינים מבלי לפגוע בזכויות שלהם, כבר יש לו כלי כזה, שנקרא "הסכם אישי" ובו העובד מקבל שכר נוסף מעבר למה שמקנה לו ההסכם הקיבוצי, מבלי שזכויותיו נפגעות. אמנם השימוש בכלי זה במערכת החינוך הוא מצומצם אבל ניתן להרחיב אותו. ההתעקשות של משרד האוצר דווקא על 'חוזים אישיים', מאששת את החששות של ארגון המורים שהמטרה האמיתית היא ריסוק העבודה המאורגנת. חשוב לציין בהקשר זה, שבמידה ומשרד האוצר מעוניין לאסוף מידע על מערכת חינוך שמתנהלת באופן פרטי וללא הסכמים קיבוציים למורים, הוא מוזמן להעיף מבט במערכת החינוך החרדית או לפחות לעיין בדו"ח מבקר המדינה בנושא משנת 2020, ממנו עולה בצורה חד משמעית כיצד מודל ההעסקה הזה פוגע הן במורים והן בתלמידים. לאחר מכן, יתכבד משרד האוצר ויסביר מדוע לדעתו בחינוך הממלכתי התוצאות יהיו אחרות. בשלב זה, חשוב לעצור, לקחת צעד אחורה ולהתבונן לרגע על מערכת החינוך האמיתית, ולא התיאורטית, שבתוכה מתקיים הדיון הזה. ניתן היה לחשוב, על סמך הלהט הקדוש בו משרד האוצר מנסה לקדם את החוזים האישיים, שהם הדבר היחיד שעומד בין מערכת החינוך הישראלית להצלחה מסחררת, ושיש אלפי ואולי עשרות אלפי מורים צעירים, מוכשרים, ומלאי מוטיבציה שמשתוקקים ללמד בה והדבר היחיד שמונע זאת מהם הוא היעדר חוזים אישיים. מחשבה כזו תהיה שגויה. מערכת החינוך בישראל היא מערכת מורעבת ומפורקת, שסובלת מהזנחה מופקרת וארוכת שנים כמעט בכל פרמטר שניתן לחשוב עליו. זו הסיבה שמורים לא מעוניינים להיקלט לתוכה, או מתקשים להשאר בה. על פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה שהוצגו השנה בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, עדיין קיים פער אדיר בין ההשקעה בתלמיד בישראל ובין ממוצע ה-OECD, והפער הזה גדול בהרבה בחינוך העל יסודי, בהשוואה לחינוך היסודי. שכרה הממוצע של מורה בישראל, הן ביסודי והן בעל יסודי, נמוך מזה של המקבילה שלה ב-OECD, והיא גם מלמדת יותר שעות, בכיתות עם יותר תלמידים. מילת המפתח שדרכה צריך לקרוא את הנתונים הללו היא "ממוצע" שכן כידוע לכולנו הפער הזה היה משמעותי בהרבה לו היינו משווים את ישראל לאיחוד האירופי ולא לממוצע ה-OECD. באותו אופן, ברור שהממוצע בישראל מסתיר מאחוריו פערים אדירים הקיימים בין חלקים שונים של מערכת החינוך שמחולקת באופן לא שוויוני לא רק בין ערבים ויהודים ודתיים וחילונים, אלא גם בין מערכת החינוך הפרטית והציבורית. כמובן שיש בישראל גם בתי ספר ממלכתיים מצוינים. אך בתי ספר רבים, בעיקר אלו שלא יכולים ליהנות מתמיכה משמעותית של הרשות המקומית שלהן בנוסף לתקציב שמספק משרד החינוך, נמצאים במצב מזעזע - כיתות צפופות מאוד עם תשתיות ישנות ולעיתים גם מסוכנות, ציוד לימוד שבור ורעוע, מורים שאין להם פינת עבודה ושלעיתים קרובות גם חשופים לאלימות ברמות משתנות מצד התלמידים והוריהם. על פי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת , על אף שהמחסור במורים חמור פחות משהיה לפני שנתיים, הוא עדיין חמור - נכון לשנת 2023 היו חסרים במערכת 2,441 מורים, ובהם 403 בחינוך המיוחד. בשנת 2022 54% ממנהלי בתי הספר דיווחו על מחסור של יותר מ-10% מן המורים לקראת פתיחת שנת הלימודים התשפ"ג. אולי הנתון המדאיג ביותר שעולה ממחקר זה של הכנסת הוא שבשנת 2022 58% מהמנהלים דיווחו כי כדי להתמודד עם המחסור הם שיבצו מורים ללא הכשרה מתאימה להוראה בכיתה. הנתון האחרון, עלול להצביע על כך שהמחסור במורים בעצם גדול הרבה יותר ממה שהמספרים היבשים משקפים, בהנחה שהיינו רוצים להגיע למצב בו כל המורים שמלמדים בבתי ספר הם בעלי הכשרה מתאימה . בתוך כך, ניתן גם לראות מגמת עלייה ברורה ומדאיגה לאורך שנים, בקרב מורים שפורשים בסמוך לכניסתם למערכת. 10.8% מהמורים שנכנסו למערכת בשנת 2018, לדוגמה, עזבו בתוך שנה בלבד. על פי הסקר, הסיבה המרכזית לפרישתם של המורים היא שכר, אבל לצידה גם סיבות כמו מעמד המורה, עומס, שחיקה וקושי בעבודת המורה, ותנאי ההעסקה של מורים. איזה מין חינוך מקבלים תלמיד או תלמידה שנמצאים במערכת כזו? איזו תהליך חינוכי יכול להעניק מורה שחוק מעבודה שמתקשה לפרנס את עצמו ונאלץ ללמד בבית ספר מט לנפול? האם כל זה הולך להיפתר בזכות העסקת שישה או שבעה אחוז מהמורים בחוזים אישיים? האם לא ברור לכל מי שלוקח חלק במערכת החינוך שהיא זקוקה בדחיפות להשקעה של מיליארדי שקלים רק כדי להגיע למצב סביר? זה ברור לחלוטין שמשרד האוצר לא עשה שום עבודת מטה מקצועית כדי להבין מה הם החוסרים והאתגרים האדירים שעמם מתמודדת מערכת החינוך, או לבחון כיצד המדיניות שלו עצמו לאורך עשורים הביאה אותה לחרפת רעב - על משרד החינוך והיעדרותו המוחלטת מהמשא ומתן בכלל אין מה לדבר - אבל מה שמטריף את הדעת הוא התעוזה שיש לו לתקוף את המקצועיות של המורים ולטעון שההגנות האחרונות שנותרו על תנאי ההעסקה שלהם הוא הסיבה שהמערכת לא מתפקדת. זהו בדיוק הכשל שנמצא בבסיס כל האירוע. האנשים שמנהלים את מערכת החינוך שלנו כיום אינם אנשי חינוך שמבקשים לשפר את המערכת אלא אנשי אוצר שמבקשים לקצץ ולהפריט אותה, ויהיה המחיר אשר יהיה. מערכת החינוך הישראלית זקוקה להשקעה אדירה של משאבים לצורך בנייתה מחדש כמערכת מפוארת שבמרכזה התהליך החינוכי ורווחת התלמידים, המורים וההורים. שינוי עומק כזה יכול לקרות רק על ידי שיתוף פעולה כן ואמיתי בין כל הגורמים במערכת שיש להם אינטרס אמיתי בהצלחתה. לכל הפחות, אם משרד האוצר מתעקש שהוא הגוף שצריך להוביל את מערכת החינוך, יתכבד וייתן לארגון המורים להוביל את בניית תקציב המדינה הבא. ארנון פלג הוא כלכלן וחבר מערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". עריכה: תום אלפיה. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 42 פרק מספר ארנון פלג ארנון פלג הוא חבר מערכת הפודקאסט "קריאת השכמה" מבית רוזה מדיה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

האם בא הקץ לסיוט שאנחנו חיים בו בשנה האחרונה? יעל אגמון ואופיר זעירא חוגגות בזהירות פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו חדשות טובות שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 20 בינואר 2025 חדשות טובות קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 האם בא הקץ לסיוט שאנחנו חיים בו בשנה האחרונה? יעל אגמון ואופיר זעירא חוגגות בזהירות להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 693 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

שיחה עם תושבות הצפון מגלה שהפקרת הצפון היא כלל מערכתית - היעדר מיגון, פגיעה כלכלית, פגיעה נפשית בילדים, וחוסר תפקוד של קרן הפיצויים. התקווה העליונה היא הפסקה סופית של סבבי הלחימה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו החיים והמוות בצפון המופקר שיחה עם תושבות הצפון מגלה שהפקרת הצפון היא כלל מערכתית - היעדר מיגון, פגיעה כלכלית, פגיעה נפשית בילדים, וחוסר תפקוד של קרן הפיצויים. התקווה העליונה היא הפסקה סופית של סבבי הלחימה. שתפו: אורי שחם 19 באפריל 2026 החיים והמוות בצפון המופקר אורי שחם 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Roman Yanushevsky, שאטרסטוק הפסקת האש בין ישראל ללבנון נכנסה לתוקף, אבל עבור תושבי הצפון, השאלה המיידית היא איך מתגוננים אם תקרוס. יותר מ-900 יום לאחר השבעה באוקטובר, אלפי תושבים לאורך הגבול עדיין חיים בלי ממ"ד ובלי זמן להתגונן. במהלך תקופה זו נהרגו 49 אזרחים ותושבים בישראל בעימות עם חיזבאללה, רובם ביישובים הסמוכים לגבול. שלושה מהם – נוריאל דובין, תושבת מרגליות בת 27, אורי פרץ, תושב נהריה בן 43 ועופר (פושקו) מושקוביץ, תושב משגב עם בן 60 – נהרגו השנה. חלק מההתקפות גבו מספר רב של קורבנות, כמו המתקפה על מג'דל שמס ב-27 ביולי 2024, בה נהרגו 12 ילדים ובני נוער וכ-30 בני אדם נפצעו מטיל חיזבאללה שהתפוצץ במגרש כדורגל הומה. אתי פרייברגר, תושבת קיבוץ אדמית, אם לשישה ומורה, מתארת מציאות שמוכרת לכל מי שחי לאורך גבול לבנון: ירי מגיע לעיתים ללא התרעה מוקדמת, כשהאזעקה נשמעת רק אחרי יירוט או נפילה שכבר התרחשו. "זה יכול להיות שפתאום שומעים פיצוץ – וזה כבר קרה – ואז אפילו אין אזעקה. האזעקה מגיעה אחרי הפיצוצים". במציאות כזו, ממ"ד ביתי הוא אמצעי חיוני להצלת חיים. אבל לפרייברגר, כמו לרבים בקיבוץ, אין ממ"ד. "זה ממש משנה אם יש ממ"ד או אין, ולנו אין", היא אומרת. "זה לא כמו בתל אביב. זמן התגובה כאן הרבה יותר קצר. זה מאוד מלחיץ, ויש הרבה משפחות שאין להן". אדמית, קיבוץ קטן הצמוד לגבול לבנון בגליל המערבי, משקף מציאות רחבה יותר לאורך הגבול הצפוני. ישראל השיקה תוכנית מיגון לצפון כבר בשנת 2018, אך ההתקדמות בה הייתה האיטית ביותר דווקא ביישובים הקרובים ביותר לסכנה. לפי נתוני פיקוד העורף , רק כ-55% מתוך כ-3,000 הממ"דים הנדרשים בקילומטר הראשון מהגבול הושלמו או נמצאים בבנייה. בטווח של קילומטר אחד עד חמישה קילומטרים, רק כ-40% מהבקשות נמצאות בתהליך. לפי דוח מבקר המדינה מינואר השנה, כ-42,000 בני אדם בטווח של עד תשעה קילומטרים מהגבול עם לבנון וסוריה עדיין חסרים מיגון מספק. זהו מספר המייצג כחמישית מכלל התושבים באותם יישובים. נעמי בחור, תושבת קיבוץ אילון בגליל המערבי המכהנת כראש קהילת אדמית זו השנה השישית, מכירה את הפער הזה מקרוב. לדבריה, "החזירו אותנו הביתה ו-50% מהתושבים לא ממוגנים, שזו קטסטרופה. ל-50% מהתושבים אין ממ"ד בבית… החזירו אותנו למשהו שהוא לא הגיוני". על קצב הפעולה של הממשלה לסגירת הפערים היא אומרת כי התושבים חווים "תהליכים איטיים מאוד של מדינת ישראל". עומס המלחמה ניכר במיוחד אצל הילדים. במהלך המלחמה ילדיה של פרייברגר למדו בזום, שלושה שיעורים ביום, אך גם את שגרת המינימום הזו היה קשה להחזיק. "יש רגרסיות", היא אומרת, "כי הירי הארטילרי הוא סביב השעון. בלילה שומעים חזק יותר, וקשה לישון. גם אם יש התרעה או פיצוצים בלילה, אין באמת לילות עם שינה טובה". לדבריה, ההשפעה הנפשית כבר ניכרת בילדים. "הם צועקים יותר, כועסים יותר. וככל שהזמן עובר, זה שוחק את הכוחות. הפחד קיים כל הזמן, אבל גם הכוח הולך. אפשר להחזיק שבוע-שבועיים, אבל ככל שזה נמשך, זה נהיה מתיש יותר". בחור ופרייברגר מוסיפות כי הלחץ הכלכלי מצטבר ומחריף את המתח. חלק מהתושבים עדיין מחכים לפיצויים מהמערכה הקודמת מול לבנון. "אנשים פשוט לא מצליחים להתפרנס עכשיו. איך אפשר בכלל לעבוד במצב כזה?" אומרת פרייברגר. "אני עובדת במכינה... מי יפצה אותי על השבועות האלה? זו דוגמה קטנה, אצל אחרים זה הרבה יותר מורכב… אי אפשר להתעלם מזה. אנשים עדיין נאבקים במס רכוש על פיצויים מהמערכה הקודמת, וזה קשה מאוד". הדברים הללו מתרחשים על רקע עומס חריג על מערכת הפיצויים של המדינה. לפי נתוני רשות המיסים ומבקר המדינה , מאז שבעה באוקטובר 2023 הוגשו לקרן הפיצויים מאות אלפי תביעות, והיקף הבקשות לנזקים עקיפים זינק בעשרות מונים לעומת שנים קודמות. הדוח מצא כי בשל היעדר הסדרה קבועה של הקריטריונים לפיצוי, נדרש הליך חקיקה נפרד בכל סבב לחימה, מה שיצר עיכובים של עד 92 ימים בין מועד הנזק לבין האפשרות להגיש תביעה. בנוסף, הטיפול בעררים על החלטות הקרן נמשך בממוצע כ-851 ימים – יותר משנתיים – מה שמותיר חלק מהנפגעים במעגל מתמשך של המתנה וחוסר ודאות כלכלית. על רקע הפערים בתמיכת המדינה, תושבים נאלצו ליצור פתרונות מאולתרים בעצמם. פרייברגר נותנת כדוגמה ימי הפוגה לתושבים: "למשל ראש המועצה של שלומי גייס תרומות, וכ-70 תושבים בני 75 ומעלה יצאו להתארח במלון. למה זה צריך להיות על בסיס תרומות?" למרות כל זאת, פרייברגר אינה רוצה להתפנות שוב, לאחר שכמעט שנתיים חיה מחוץ לקיבוץ מאז השבעה באוקטובר. "אמרתי שאני לא מתפנה. לנסות לקיים איזושהי שגרה – לא שגרה רגילה, אלא אפילו שגרת מלחמה – זה הרבה יותר קשה, אבל מאוד מאוד קשה להיות מחוץ לבית". מה שמחזיק אותה, היא אומרת, הוא הקהילה שסביבה. משפחות שיש להן ממ"ד מזמינות אליהן את מי שאין להם. נשים מתארגנות לכבס בגדים לחיילים שמוצבים בסביבה, לאפות ולתמוך זו בזו. "בתוך כל הפחד, זה ממש מחמם את הלב". עכשיו, עם הפסקת האש, תחושתם של התושבים מעורבת. "היה לי קשה לגלות על הפסקת האש מציוץ של טראמפ ולא דרך הממשלה שלנו", אומרת פרייברגר, "זה מוסיף לתחושת חוסר האמון". לדבריה, הורים רבים חוששים לשלוח את ילדיהם לבית הספר, והגוף עצמו עוד לא הסתגל לשקט החדש. "עדיין לא התרגלתי ללכת בשקט בשבילים כשאין אזעקות או ירי ארטילרי שמרעיד את כל הגוף", היא מתארת. "אני רק מקווה שהלופ הזה ייפסק. כי בעצם זה מה שאני חיה כל החיים, תקופות של שקט ואז שוב. התרגשתי מאוד לראות בעיתון הלבנוני 'נידאא' אל-וטן' תמונה של נשיא לבנון עם הכיתוב 'הגיע זמן השלום', אלה ימים היסטוריים... אבל אנחנו עדיין בלי מיגון, וזאת מציאות שנהיה חייבים לדרוש לשנות". אורי שחם גדל בניו יורק, וכיום הוא דובר תנועת עומדים ביחד באנגלית. עריכה: שני פייס להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 162 פרק מספר אורי שחם אורי שחם גדל בניו יורק, וכיום הוא דובר תנועת עומדים ביחד באנגלית. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

יניב כוגן הוא סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, פעיל ברוזה מדיה, וחבר ההנהגה הארצית של תנועת עומדיםG ביחד יניב כוגן יניב כוגן הוא סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, פעיל ברוזה מדיה, וחבר ההנהגה הארצית של תנועת עומדים ביחד הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. לתוכן ישן יותר של יניב כוגן

מאות פעוטות ישארו בלי מסגרת באחד בספטמבר - איך זה קרה? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו לא מפוקחים שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 25 באוגוסט 2022 לא מפוקחים קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 442 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

שוחחנו עם המוחים נגד הפקרת החטופים ועם המסרבים לשרת במלחמה על התקווה לשינוי. "להמשיך להלחם ולהרוס - אני לא מצליח להבין את זה" פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו לא בשמם - שלב חדש במאבק נגד המלחמה שוחחנו עם המוחים נגד הפקרת החטופים ועם המסרבים לשרת במלחמה על התקווה לשינוי. "להמשיך להלחם ולהרוס - אני לא מצליח להבין את זה" שתפו: שני פייס 6 באפריל 2025 לא בשמם - שלב חדש במאבק נגד המלחמה שני פייס 00:00 / 01:04 לפני קרוב לחודש, בלילה שבין שני לשלישי, 18-17 במרץ, פוצצה ישראל את הפסקת האש בעזה. בהתקפה של אותו לילה נהרגו 436 בני אדם, בהם 183 ילדים, 94 נשים ו-34 מבוגרים מעל גיל 65. חידוש הלחימה הוא התפתחות מחרידה גם למשפחות החטופים, שאיבדו את תקוותם בממשלת ישראל ובלחץ האמריקני, ובציבור הולכת ומופנמת ההבנה שרק מחאה אפקטיבית תוכל להביא לעצירת המלחמה בעסקה שגם תשיב הביתה את החטופים. ואכן, המאבק הציבורי עולה דרגה. סתו סלומון, קצין במילואים שמסרב להמשיך לשרת במלחמה בעזה, סיפר לנו על הדגל השחור שמתנוסס מעל המלחמה, ועל התמיכה לה הוא זוכה בעקבות ההחלטה שקיבל. לצד הסרבנות נמשכות בהתמדה גם ההפגנות. מה אפשר ללמוד מהפעילים על מצב המחאה וסיכויי ההצלחה? הציבור מתנגד למלחמה חידוש המלחמה בעזה משרת את ממשלת נתניהו, את מדיניות מלחמת הנצח שלה ואת האינטרסים הצרים שלה להישרדות בשלטון ולהסטת תשומת הלב מפרשיות השחיתות. אבל רוב הציבור סבור בעקביות שחידוש המלחמה בעזה מנוגד לאינטרס הישראלי. בסקר "אקורד" שבוצע בשני חלקים, בינואר ובפברואר השנה, בקרב 550 משיבים, עלה כי רוב הציבור (68%) סבור שסיום המלחמה בעזה בהסכם, הכולל את שחרורם של כל החטופים, משרת את האינטרסים של מדינת ישראל. 78% מבעלי העמדה בסקר הביעו תמיכה בהשלמת השלב השני של העסקה לשחרור החטופים במלואו, כולל נסיגה מלאה של כוחות ישראליים מרצועת עזה והפסקת הלחימה. מנכ"ל "אקורד", רון גרליץ, מסביר את הנתונים: "אנחנו רואים שיש תמיכה ציבורית מאוד מאוד רחבה בעסקת החטופים כולל השלב השני. זו עלייה עקבית ודרמטית בחודשיים האחרונים. בקרב המחנה הדמוקרטי-ליברלי יש קונצנזוס להשבת החטופים ולהפסקת המלחמה. גם בקרב מצביעי הקואליציה, 38% בעד הפסקת הלחימה ורק 38% נגד. רוב המתנגדים בקרב תומכי הקואליציה הם מצביעי מפלגות הימין הקיצוני, בן גביר וסמוטריץ'. המשמעות היא שאצל נתניהו בבית, בליכוד, הרוב רוצים את סיום המלחמה. גם הסקרים של נתניהו בטוח מראים לו את זה. המלחמה היא מהלך שמנוגד לתפיסה של רוב הציבור ושל רוב המצביעים שלו". תוצאות הסקר הפתיעו אותך? גרליץ: "הן לא מפתיעות לאור השיח הציבורי המתרחב בחודשיים האחרונים, מצד פרשנים, פוליטיקאים ומובילי דעה, נגד המלחמה ובעד השלמת עסקת החטופים. מה שמעט מפתיע זה שהציבור סבור שהעסקה תפגע במצב הבטחוני של המדינה ובכל זאת תומך בה בשיעור גבוה מאוד. זה מצב מאוד מאוד חריג בכלל בישראל ובטח בתקופה הזו, כי ביטחון הוא המניע המרכזי של רוב הציבור בישראל, וזה מפתיע שהם תומכים במהלך שלתפיסתם פוגע בביטחון. ההסבר לזה הוא הדאגה לחטופים. יכול להיות שיש עוד הסבר: אנשים לא סומכים על הממשלה הזו, שתמשיך את המלחמה". מתוך סקר אקורד . התמיכה בעסקה מורגשת בשטח יעל נבון ו רוני ריינר , אקטיביסטיות לשחרור החטופים, מרגישות באופן ישיר את העלייה בתמיכה בעסקת חטופים וסיום המלחמה ככל שהזמן חולף. נבון וריינר פעילות במאבק בדרכים שונות, ואחת הדרכים שהן מובילות, הפגנה קבועה מדי בוקר, בין 8:00 ל-9:00, בצומת כיכר מילאנו בתל אביב, הולכת ותופסת תאוצה. "לקח לי זמן להכיר בכך שהפקרת החטופים היא מדיניות הממשלה ושטרפוד העסקאות הוא מכוון, אבל עם טרפוד העסקה במאי 2024 לא נשאר מקום לספק. בהתחלה עמדנו בצומת שלוש פעילות. בסביבה הקרובה שלי צחקו עליי, חשבו שאין לזה שום משמעות, ובצומת היו תגובות מגוונות, חלקן מאוד לא נעימות. היו תגובות של זעם, אמירות כמו 'שוב ביבי אשם?' ו'כמה כסף משלמים לכם?' וגם התנגדות מעודנת יותר, כמו בקשות של שכנים שלא נפריע. אבל לאט לאט גרעין הליבה של המפגינים גדל והצטרפו עוד ועוד מפגינים שמגיעים כשהם יכולים. כבר שמונה חודשים יש הפגנה בצומת מדי בוקר, ואנחנו מרגישות איך המעגלים מתרחבים, התמיכה הספונטנית – מצפצופי תמיכה ועד הצטרפות להפגנה – מתרחבת, וההתנגדות הישירה אלינו פוחתת". ריינר: "זה לא קל להיות מחויבת למחאה. אנחנו אימהות ואבות ואנשים עובדים, וקורים עכשיו הרבה דברים קשים בבת אחת, דברים שהיו מוציאים אותי באוטומט לרחובות. אבל אני מרגישה שהמחויבות להצלת חיים עומדת מעל הכול. כמעט הכול הפיך, אפילו חוקים והפיכה משטרית אפשר לשנות, אבל חיים שלא הצלת זו אבידה לנצח". החזרה למלחמה לא מרפה את ידיכן? "ההודעה על החזרה ללחימה, עד כמה שהייתה צפויה, תפסה אותי לא מוכנה, הרגשתי כאילו מישהו נתן לי אגרוף לבטן", אומר רוני ריינר, יוצרת דוקומנטרית ואימא, ממובילות ההפגנה. "זו הייתה שעת בוקר מוקדמת ולא יכולתי להפסיק לבכות. חשבתי על האימהות שילדיהם מוחזקים בתנאים המחרידים ביותר, והן עכשיו גם יודעות מה עבר עליהם, לבטח התחושה קשה יותר. וכמובן שהסיפורים של שורדי השבי, שמספרים לנו מה עבר עליהם כל פעם שהמשא ומתן כשל. אני מביטה בפליאה על מה שקורה בפוליטיקה, על המראות בחדשות, כאילו השבעה באוקטובר לא קרה, כאילו אין 59 חטופים מופקרים בשבי. אסור לנרמל את זה. פשוט אסור. אני נושאת איתי את מילותיה של יוכבד ליפשיץ הגיבורה שעמדה על קברו של בעלה שהופקר ואמרה ׳אין בי ייאוש׳. היא ההשראה שלי, כל בוקר בצומת אני חושבת על מילותיה, אין בי ייאוש". נבון: "אין ספק שהמצב מייאש. התחושה היא שהבית חרב מכל כך הרבה כיוונים, אבל בלעדיהם הלך הבית זו לא קלישאה. אז קשה להגיד שזה לא מייאש, אבל אין לנו את הזכות לעזוב. להפך. ככל שזה פחות מובן מאליו שהחזרתם היא החובה הראשונה, החובה שלנו לעמוד גדולה יותר. המחשבה על הפינה שלנו ריקה, בלי תמונות שלהם ובלי שאנחנו קוראים בשמותיהם, כשהם עדיין שם, מצמררת. כל עוד אפשר, אנחנו נעמוד. ככל שרע יותר הם זקוקים לנו יותר, המשפחות שלהם זקוקות לנו יותר, וגם הרחוב זקוק לנו יותר. "אני חושבת שכולנו זקוקים לתזכורת על המחירים של הפוליטיקה, של היעדר החמלה. כולנו זקוקים לתזכורת שהמטרה הזו היא אנושית ומשותפת לרוב עצום, וכולנו זקוקים לתזכורת שנותרה חמלה ואנושיות כדי לקום בבוקר. אנחנו לא חסרי אונים עדיין. יש לנו את הכוח לבחור מי אנחנו ויש לנו את הכוח לדבר, להתקומם, לרדוף צדק". דב חנין: "המחאה הוכיחה את עצמה ויכולה לנצח" דב חנין, פעיל ציבורי מנוסה וחבר הנהגה בתנועת "עומדים ביחד" הפעילה בהובלת המחאה נגד המלחמה ולשחרור החטופים, מחזק את תחושת התוחלת של המפגינות. "אני מציע למי שחושב שהמאבק לא הצליח להסתכל על דעת הקהל הישראלית. הנתונים מלמדים שגם בתוך הבייס של נתניהו יש תמיכה מאוד משמעותית לסיום המלחמה תמורת החטופים. נתניהו מכור לסקרים ולכן רואה את התמונה". לדבריו של חנין, "צריך להבין את הנתונים הפוליטיים הבסיסיים והמוכרים. נתניהו לא מעוניין בעסקת חטופים, מכל מיני סיבות. ראשית, מסיבה פוליטית ואידיאולוגית. הוא רוצה לסיים את המלחמה בתמונת ניצחון מאוד חזקה ומשכנעת, ומבחינתו תמונת הניצחון הזו עוברת דרך חורבן עזה ותחושה שישראל ניצחה במלחמה. עסקת חטופים באופן עמוק המשמעות שלה היא עצירה ואולי הפסקה של המלחמה. והסיבה השנייה היא קואליציונית. יש בקואליציה שלו שני מרכיבים, סמוטריץ' ובן גביר, שהבהירו שיפרשו מהקואליציה אם המלחמה תופסק. "אז נתניהו לא מעוניין בעסקה. הגורמים הבין-לאומיים היו מאוד לא אפקטיביים וחלשים. ממשל ביידן נתן לנתניהו אור ירוק לעשות כל דבר, השמיעו קולות ביקורת אבל לא שמו ברקס. טראמפ - ממשל פחות חלש ופחות חסר אפקטיביות, אבל גם טראמפ מוכן לתת לנתניהו אור ירוק לעשות כרצונו בעזה והוא אומר את זה, לא פעם ולא פעמיים. "הטענה שלי היא שהלחץ הפנימי בחברה הישראלית הוא מה שייצר את העסקאות עד עכשיו. יש לעסקה רוב בציבור הישראלי, כולל סיום המלחמה. בסופו של דבר לחץ ציבורי זה דבר שעובד. זה עובד גם אם זה לא משפיע באופן ישיר על הרוב בכנסת. כולנו חלק מאותה חברה. הבוקר ראיתי ידיעה שאפילו איציק זרקא התייצב בכיכר החטופים ואמר שיתייצב שם כל הזמן, שהוא תומך בעסקה שתחזיר את כולם. הלחץ מגיע לבייס של נתניהו. גם שם אנשים קשובים לכאב ולדאגה הגדולה, ונתניהו רגיש מאוד לביייס שלו. כלומר, אותם שיקולים שגורמים לנתניהו להתנגד לעסקה, מתוך אותו עולם תוכן, נוצר הלחץ כן להגיע לעסקה, גם אם חלקית ונקודתית. כמו שההתנגדות נועדה לשמור על הבייס, על הקואליציה, על כוח פוליטי, גם הנכונות ללכת לעסקאות חלקיות נועדה לייצר תמרונים שיישמרו על הכוח הפוליטי. להמשך המאבק דרוש התמדה. מי שהנשימה שלו יותר ארוכה בסוף מצליח. השחיקה קורית גם בצד של המפגינים שמתייצבים שבוע אחרי שבוע, אבל גם בצד השני של ההתנגדות יש שחיקה". מהתנגדות לסירוב: דגל שחור מתנוסס הסימן הברור ביותר להתנגדות הציבורית הנרחבת למלחמה הוא המעבר מהפגנות לסירוב אקטיבי לשרת. קצינים ומפקדי מילואים מדווחים על ירידה של 30% בהתייצבות מאז חידוש המלחמה בחודש שעבר. סתו סלומון , סטודנט חיפאי בן 26, הוא אחד הסרבנים החדשים. סלומון שירת בצבא שבע שנים והשתחרר ביולי 2024, כך שאת המלחמה הוא החל בזמן שירותו בקבע. במשך תשעה חודשי מלחמה סלומון היה קצין אגם בגדוד שריון, ולאחר מכן קצין מבצעים בחטיבה. "השתתפתי ממש בכל התמרון. החטיבה שלי הייתה בחוד החנית בשיפא, חאן יונס, ג'באליה, מבצעי שחרור חטופים, ממש בכל מקום. השתחררתי ביולי ומאז הייתי בדילמות מה אעשה כשיקראו לי לחזור. זה גם שחיקה, הפגיעה בזוגיות והרצון לחיות חיים נורמליים של אדם בן 26. וגם מה שקורה שם - השימוש במגנים אנושיים, השמדת התשתיות חסרת האבחנה. "בהתחלה הסירוב לא בא בחשבון. כשהעסקה השנייה יצאה לפועל וראינו חטופים שמתחילים לחזור ואת מפגני הכוח של חמאס, האוויר מהראות יצא החוצה. כל החרא שאכלתי היה לשווא. אם חותמים על הסכם, אז יופי, בשביל זה באתי. אבל איפשהו כבר בדצמבר 23, בחאן יונס, הבנתי שצהל מייצר לחץ צבאי ועומד במטרותיו ולא קורה שום מהלך מדיני, שזה הצד השני של החוזה. עושים מהלך צבאי כדי שהמנהיגים יעשו שלום. הייאוש והתסכול הלכו וגדלו ככל שהבנתי שחמאס עדיין נוכח ואף אחד לא עושה כלום כדי להוציא אותו. החטופים חוזרים במצב נורא ובן גביר ממשיך לומר את הבולשיט שלו - שנחזור להילחם, שהעסקה מופקרת ושזו תקופה של נס. "החלטתי שאני לא יכול לשתוק ואני חייב להיות אקטיבי. זה לא מספיק להפגין, צריך להפעיל כמה שיותר לחץ כדי להראות שהעם דוחף לזה. חתמתי על מכתב הסרבנות, התלבטתי מאוד אם לעשות את זה בראשי תיבות או בשם מלא. חשבתי שיותר משמעותי לעשות את זה בשם מלא. מאז העסקה בוטלה והמחאות התלקחו מחדש. אני מרגיש מחויב לעשות כל דבר שאני יכול כדי ללחוץ עוד על הממשלה ולהראות לה שאין לה לגיטימציה לחזור לתמרון ולהמשיך את החטופים. זו גם מחויבות פיקודית שלי לנמרוד כהן שחטוף עדיין, שהיה פקוד שלי. והוא הרי יישאר אחרון. עד שנגיע להסכם מלא הוא יישאר בשבי ולכן לא מספיקה לי עסקה מוגבלת של מעט חטופים". אילו תגובות אתה מקבל? "התראיינתי לחדשות וזה היה לא ממש מתוכנן, לא תכננתי להיחשף עד כדי כך, אבל הרגשתי שזה צו השעה והזדמנות שאני חייב לקבל על עצמי כדי להיות נאמן למה שאני מאמין בו. החשיפה שלי גבוהה והתגובות הן בין חיוביות לאדישות. אני כמעט לא מקבל אמירות שאני בוגד או אפס, לעומת תגובות תמיכה מאוד רחבות, וגם הרבה אדישות. אנשים מהצבא, חברים, שותקים, למרות שאני בטוח שהם ראו. הם בוחרים לא להגיב. מהמעגלים הקרובים לי אף אחד לא התנגד. אולי פעם אחת נתקלתי במישהו שקילל אותי. זה מפתיע ומעודד, מחזק ונותן תחושה של צדקת דרך. נראה שמשהו בחברה הישראלי זז. "מה שקורה בעזה זה מרכיב משמעותי מאוד בהחלטת הסירוב. אני מסרב לשרת בעזה, כי המצב שם הוא תקדימי. המדיניות שהממשלה מקדמת היא בלתי חוקית בעליל - כל מה שלמדנו על מדיניות דגל שחור, זה מה שקורה בעזה בעיניי, וזה שזה בחסות החוק זה מבלבל. "התחנכנו על לירות ולבכות, על נשק ביד אחת ויד לשלום בשנייה. מצחיק לדבר על דברים כאלה לעומת מה שקורה בעזה. זה כל כך רחוק ונאיבי לעומת המצב עכשיו. בעיניי זה שבר מסוים אל מול רוח צה"ל והחובות שלו, וחייבים להשמיע קול של התנגדות. ברור שזה מפרק את הצבא ותקדים מסוכן, אבל מרגיש שזה לא סתם חוסר הסכמה או פקודה בלתי חוקית אלא דגל שחור בלתי חוקי שמתנוסס. להמשיך להילחם ולהרוס אחרי שהרסנו כל כך הרבה - לא יודע מה זה יכול לקדם או לתת לנו. ההרס הוא טוטאלי. כשנכנסו בפעם השלישית לשג'עייה לא מצאנו בית להיות בו בהגנה, כי הכול היה הרוס. אני לא מצליח להבין את זה. והחטופים הם שיא הדבר הזה, כי ברור שלחץ צבאי לא מחזיר אותם." ד"ר שני פייס היא חברת מערכת "רוזה מדיה". עריכה: מעין גלילי להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 72 פרק מספר שני פייס שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר