חיפוש באתר

בזמן שהעיניים של כולם על עזה, סתו גרסטל ויובל אונגר בודקות את הדופק בגדה המערבית פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מה שקורה בגדה שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 16 בינואר 2024 מה שקורה בגדה קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 בזמן שהעיניים של כולם על עזה, סתו גרסטל ויובל אונגר בודקות את הדופק בגדה המערבית להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 595 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

ההיסטוריה של הפעילות הגאה במפלגה הרפובליקנית, בפרק מיוחד לכבוד המירוץ לנשיאות ארצות הברית פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק בונוס 20: רפובליקנים להט"בים שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 17 באוקטובר 2024 פרק בונוס 20: רפובליקנים להט"בים תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 רפובליקנים להט״בים - מה הלו״ז שלהם? האם הכל זה הומופוביה מופנמת? מתח בין אינטרס מעמדי ומגדרי-מיני? מאיפה הם באו, לאן הם הולכים, וכמה מהם מאוהבים בבפנים של הארון? על המדיניות החיובית שהצליחו לקדם, התסביך הפסיכולוגי הניכר ועל הומוארוטיקה בוול סטריט ובבית הלבן *** בואו להרצאה שלנו על ההיסטוריה הקווירית של המנגה והאנימה! יום שני 21.10 בשעה 18:00. קישור לארוע: https://tickets.sf-f.org.il/icon2024/event/%d7%94%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%92%d7%94/ (את הכרטיסים עצמם רוכשים בהרשמה בעמוד הראשי: https://tickets.sf-f.org.il/icon2024/ ) להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 37.1 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

הכלכלה הישראלית לומדת להרוויח מחוסר יציבות. בעוד הציבור נושא בנטל, התעשיות הביטחוניות מתבססות כמרכז כוח פוליטי וכלכלי – ויוצרות אינטרס מובנה בהמשך הלחימה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מנוע הצמיחה של המלחמה: האם המשק הישראלי הופך לכלכלת חימוש? הכלכלה הישראלית לומדת להרוויח מחוסר יציבות. בעוד הציבור נושא בנטל, התעשיות הביטחוניות מתבססות כמרכז כוח פוליטי וכלכלי – ויוצרות אינטרס מובנה בהמשך הלחימה. שתפו: מעין גלילי 13 בפברואר 2026 מנוע הצמיחה של המלחמה: האם המשק הישראלי הופך לכלכלת חימוש? מעין גלילי 00:00 / 01:04 קרדיט: Andrew Angelov, שאטרסטוק "אתונה, וסופר ספרטה", אותו ביטוי שטבע ראש הממשלה נתניהו בנאומו בספטמבר האחרון, משקף חזון רחב לכלכלה הישראלית - חזון ששם במרכזה את תעשיית הנשק. בחזון זה, ההשכלה והמדע האתונאיים מאפשרים את היכולות הטכנולוגיות הדרושות לצרכים הצבאיים ההולכים וגוברים; והנסיון הצבאי הספרטני משפר את אותם תוצרים, וכך מגביר את הרווחים המשותפים. ייתכן שהחזון הזה מתגשם בימים אלה לנגד עינינו. מי שעוקב ולו מרחוק אחרי תעשיית הביטחון הישראלית, ישים לב לפריחה אדירה, אולי חסרת תקדים, בחודשים האחרונים. הן בשל ביקוש הולך וגובר בתוך ישראל פנימה, לאור הפרוייקטים הצבאיים הישראליים המתרחבים - מהעמקת הכיבוש בשטחים, דרך ביסוס השליטה בעזה ועד המלחמות ברחבי המזרח התיכון. והן בשל ביקוש גובר לנשק ישראלי מצד מדינות העולם. שגשוג חברות הייצוא הביטחוני לא חמק מעיני הבורסה בתל אביב, והכוונה לא רק למשקיעים, אלא גם לבורסה עצמה. מספר ימים אחרי "נאום ספרטה", בספטמבר, הכריזו בבורסה על מדד חדש, וזה הושק באמצע נובמבר: מדד "תל אביב ביטחוניות". עם השקת המדד החדש, אמר סמנכ"ל הבורסה בת"א יניב פגוט: "בשורה התחתונה, הבנו שהמשקיעים רוצים מדד נקי של התחום הביטחוני… מה שטוב למשקיעים מתוחכמים טוב גם לציבור הרחב". ואכן, מאז הופיעו בשווקים קרנות ומוצרים פיננסיים אחרים המחקים את המדד. במילים פשוטות, נראה שישנו אמון גבוה, בקרב משקיעים ובציבור, בהמשך הפריחה של התעשיות הביטחוניות הישראליות. מה ניתן ללמוד מכך, והאם מה שטוב לאותם משקיעים מתוחכמים הוא אכן טוב לציבור הרחב? ת"א ביטחוניות המדד כולל 19 חברות ישראליות מובילות שייצוא ביטחוני הוא "חלק מהותי" מפעילותן. אלביט היא, בפער משמעותי, החברה הגדולה ביותר הכלולה במדד. עם זאת, נמדדות במסגרתו גם חברות נוספות מתחומים שונים - "חברות ביטחוניות" אינן חברות נשק בלבד. שתי החברות הגדולות ביותר במדד אחרי אלביט הן חברת התכנה TSG, ו-"נקסט ויז'ן" המייצרת מצלמות לכלי טיס ורכב. בנוסף ישנן חברות המייצרות מערכות אבטחה כמו "אורביט", וחברות המייצרות רכיבים שונים למערכות נשק. המגוון משקף את עומק החדירה של המרכיב הביטחוני לתחומים שונים בכלכלה הישראלית. ואכן, קצב העסקאות שנחתמו בחודשים האחרונים הוא מסחרר, מבחינת סדר הגודל וגם מבחינת מגוון הלקוחות והמוצרים. החברה המובילה היא כמובן אלביט. בדצמבר, אלביט חתמה על עסקה בסך 2.3 מיליארד דולר עם איחוד האמירויות, שפורסמה בתחילה ללא זהות הלקוח - לבקשת אבו-דאבי, לפי הדיווחים בתקשורת. פרטי העסקה, כמו אופי המוצרים שנמכרו, עדיין חסויים. באותו חודש, מכרה אלביט לצבא יוון מערכת טילים. בינואר, הכריזה אלביט על מכירה של מערכת הגנה אווירית למדינות אירופיות שזהותן לא פורסמה ו למדינה ב"אסיה-פסיפיק", ושל מערכת הגנת הטנקים "חץ דורבן" לצבא ארה"ב ושוב, למדינות אירופאיות עלומות - "חברות נאט"ו". בנוסף, אלביט רכשה את חברת ייצור הכטב"מים הבריטית UTACS, מהלך שנחשב כסימן לבאות - המשך התרחבות לשוק האירופי. אלביט לא עומדת לבדה; למשל, המשטרה הבריטית הכניסה בחודש שעבר את רובה "ערד" של חברת "תעשיות נשק לישראל" לרשימת כלי הנשק המומלצים לרכישה, ובכך פתחה דלת לשימוש נרחב בו בכוחות שיטור וביטחון במדינה. מאז שהושק, מדד ת"א ביטחוניות עלה במידה ניכרת, למרות האטה ואף ירידה מסויימת בשבועות האחרונים, אולי גם בעקבות התמתנות הדהירה האמריקאית למלחמה באיראן וגרינלנד. הוא טיפס ביותר מ-50% בין ה-10 בנובמבר עד שהגיע לשיא בסוף ינואר האחרון, וגם לאחר שירד מעט, התשואה ממנו בשלושת החודשים האחרונים קרובה ל-40%. לשם השוואה, מדד הדגל ת"א 35, המודד את 35 החברות המובילות בבורסה, עלה בכ-23% בתקופה המקבילה. מספר כתבות בתקשורת הישראלית ובאתרי פיננסים שונים העלו את השאלה אם קיים מרכיב בועתי בפריחת המניות הביטחוניות - והאם הרגיעה היחסית של השבועות האחרונים היא "תיקון" מתון של השוק או סימן לבועה כזו. יש להוסיף כי פתיחתו של מדד מאפשרת גם ספקולציות מסוגים שונים באמצעותו. למשל, על המדד החדש הוצבו כ-200 מיליוני שקלים ב"שורט", כלומר בהימור על איבוד מערכו. כאמור, מדד זה עולה ויורד גם בתגובה להתפתחויות בזירות הביטחוניות השונות; לכן אפשרויות כאלה עשויות גם לתפקד כספקולציות על המצב הביטחוני הישראלי והעולמי. זאת בהמשך לסערות הציבוריות סביב השימוש באתרי הימורים כמו "פולימרקט" כדי להמר על התפתחויות פוליטיות, והפרשות הביטחוניות סביב גורמים שונים שסחרו באתר באמצעות מידע פנימי. מדד ת"א ביטחוניות (כחול) מול מדד הדגל ת"א 35 (אדום) בשלושת החודשים האחרונים. הנתונים מאתר בורסת ת"א. "הלוואי שזו הייתה בועה" האטרקטיביות של הנשק הישראלי קשורה ישירות לניסיון שלו בשדות הקרב השונים - ניסיון שנצבר במהירות מואצת בשנתיים האחרונות. "הנשק הישראלי הוכיח את עצמו בעזה" אומרת סהר ורדי, פעילה ישראלית המעורבת בפרויקט DIMSE , העוקב אחרי תפוצת הנשק הישראלי ברחבי העולם. "למשל, מערכת מעיל רוח להגנת טנקים. מה שנמכרה הכי הרבה זה מערכות הגנה אווירית, כמו החץ ומערכות אחרות, ושם אין ספק שהמערכות מול איראן מאוד תרמו. עוד מערכת שעלתה משמעותית זה הסמארט שוטר - כוונת חכמה, שמאפשרת מעקב אחרי מטרות זזות שהייתה בשימוש של הרבה כוחות בעזה, והמכירות שלה עלו מאוד. עוד משהו שהמכירות שלו עולות זה רחפנים 'עם שיוט חכם', כלומר רחפנים מתאבדים." בעוד בתקשורת הכלכלית מוטרדים מהאפשרות של בועה בתעשיות הביטחוניות, עיסוק מועט יחסית נרשם בשאלות המטרידות שמעלה האפשרות ההפוכה - שעלייתן של ההשקעות הביטחוניות משקפת באופן אותנטי מרכזיות הולכת וגוברת בתוך הכלכלה הישראלית. "הלוואי שזו הייתה בועה", אומרת ורדי, "היסטורית, מימי הביניים עד המלחמות המודרניות, תעשיות ביטחוניות אמורות להיות בועה - בזמן מלחמה משקיעים בנשק חדש, וכשהמלחמה נגמרת זה מתרסק. החל מהמלחמה הקרה, הירידה הזו פשוט לא מתרחשת. נוצר מצב חדש שבו גם כשאין מלחמה צריך לייצר נשק כאילו יש. יש אמנם מצבים חריגים - מדינה כמו אוקראינה מנהלת כלכלת מלחמה אמיתית, שבה 40% מהתמ"ג מושקע בביטחון. זה דבר שבהכרח יסתיים, אבל אתה אף פעם לא חוזר לנקודת הבסיס שלפני. מדינות אירופיות כמו גרמניה, שמשקיעות הרבה יותר בביטחון מאז המלחמה באוקראינה, לא יפסיקו גם כשהמלחמה שם תגמר". הקשר בין היוקרתיות של המוצרים הביטחוניים הישראליים לניסיון הממשי שלהם בשדה הקרב, מעלה את האפשרות כי התלות בתעשיות ביטחוניות משמעותה למעשה, תלות כלכלית של מדינת ישראל במלחמות תדירות שיאפשרו להמשיך לנסות את המוצרים הביטחוניים. ורדי מסבירה כי לא מדובר בתהליך חדש לגמרי. "הכלכלה הישראלית תמיד הסתמכה באופן לא מבוטל על תעשייה צבאית, ההערכות הן שיש סביב 150,000 איש שעובדים סביב תעשייה צבאית וההנחה היא שזה עולה". עם זאת, לאחר שנתיים וחצי של מלחמות מתמשכות שפגעו בחברה ובכלכלה הישראלית במגוון דרכים, התעשיות הביטחוניות עומדות כמעט לבדן כמרוויחות מהמצב. "יש כאן רווח מאוד משמעותי וזה בא על חשבון הפסד כלכלי עצום שלנו". יותר ויותר, החברות הביטחוניות הן מוקד כוח שיש להתחשב בו - בשוק ההון, בשוק העבודה ובפוליטיקה. בניגוד לציבור עצמו, ולחלק הארי של הכלכלה הישראלית, זהו מוקד כוח שמרוויח ממלחמות ומאי-יציבות ביטחונית במקום להפסיד מהם. ברוח נאום ספרטה, ניתן לראות בכך את התאמתה של הכלכלה הישראלית למצב מלחמתי ממושך- הפיכתה לעמידה יותר למצב זה; אך גם תלויה בו יותר. בעקבות התנודתיות הגבוהה במדד ת"א ביטחוניות בהתאם לסיכויי המלחמה באיראן וגרינלנד, נראה שיש מקום לדבר גם על הסתמכות הולכת וגוברת של הכלכלה הישראלית על אי-יציבות פוליטית ברחבי העולם. אפקט טראמפ העלייה בייצוא לאירופה מהווה חלק משמעותי מפריחת התעשיות הביטחוניות, כפי שבא לידי ביטוי בעסקאות של אלביט. "צריך לחשוב על העלייה הזו גם במסגרת גאופוליטיקה שלא קשורה לכאן - הבחירה בטראמפ והתגובה שלו למה שקורה באוקראינה גרמה למיליטריזציה גוברת באירופה. טראמפ מנסה לגרום לאירופה להעלות את ההשקעה הצבאית, וארה"ב היא כבר לא בת ברית אמינה וזה גורם לזה שהאירופאים מתחמשים הרבה יותר". למרות הניסיונות של מדינות באירופה להחרים את ישראל, ב-2024, יותר מחצי מהייצוא הביטחוני הישראלי היה לאירופה - עלייה של כ-20% מהנתון המקביל ב-2023. ב-2023, הייצוא הביטחוני הישראלי לאירופה הסתכם בקצת פחות מ-4 מיליארד דולר; ב-2024 - קצת יותר מ 7 מיליארד. "כמעט כפול - אלה מספרים מטורפים" אומרת ורדי. לפי ורדי, כמות העסקאות שנחתמה בחודשים האחרונים היא גם תוצאה של הזמן שלקח למדינות אירופה למצוא פרצות שאפשרו להן לרכוש נשק ישראלי למרות ההצהרות על חרם. "יש לא מעט מדינות שבשנים האחרונות הכריזו שהם לא יקנו נשק מישראל מסיבות פוליטיות, ולקח להם זמן להבין איך ממשיכים. הטיל 'יורוספייק' למשל - כל אירופה קונה אותו. יש מפעל בגרמניה שמייצר אותו, והוא כאילו של חברה גרמנית, אבל הכל ישראלי. וזה פתח מחדש שווקים שטיפה נסגרו והיו צריכים להוריד פרופיל. מכל המדינות שאמרו שיפסיקו לקנות נשק ישראלי היחידה שבאמת הפסיקה לעשות את זה זה ספרד. גם השימוש בכותרת של נאט"ו עוזרת לעשות את זה, גם סחר פנים דרך גורמים שלישיים." בבורסה אפשר להודות באמת חלק מהאתגר בהבנת התפקיד של תעשיית הנשק בחברה הישראלית הוא העירוב של התעשייה הביטחונית עם ייצור למטרות אזרחיות. "כל התחום שנקרא Dual Use, כלומר דברים שאפשר להשתמש בתחום האזרחי וגם הלא אזרחי, הוא ממש מורכב. הוא לא מאפשר חרמות והוא מקשה על המעקב. זה מאפשר לא לראות צד שלם של התעשייה הביטחונית הישראלית, ומקשה לדעת את ההיקף שלה" אומרת ורדי. במובן זה, דווקא מדידת התחום הביטחוני בבורסה מכריח מידה של כנות. "כשמוסיפים חברה למדד זו החלטה של הבורסה להגיד - אנחנו רואים אותם כתעשייה ביטחונית, כי אנחנו חושבים על רווח ואנחנו מבינים שהחברה הזו עולה ויורדת יחד עם החברות הביטחוניות האחרות". דוגמה לכך ניתן למצוא, למשל, בחברה כמו "בית שמש" המייצרת מנועים וחלקים אחרים למטוסים אזרחיים וצבאיים, ונכללת במדד. "מהצד השני, חשוב להגיד שבארץ אין מדדים הפוכים - אין סל שאפשר לקנות בבורסה שלא כולל ייצוא ביטחוני, שזה דבר סטנדרטי במקומות אחרים - השקעה אחראית חברתית. כל ניסיון לפתוח כזה נכשל - הכלכלה הישראלית כל כך שקועה בזה שזה נהיה בלתי אפשרי לסחור ככה. אני ניסיתי לדבר עם גופים שעוסקים למשל בהשקעה ירוקה, וכולם אמרו לי - רעיון חמוד, לא יקרה. אין טכנית איך לעשות את זה בארץ, יותר מדי עבודה לקהל לא מספיק גדול". הפאק בלוגיקה "זה הפאק בלוגיקה" אומרת ורדי. "אנחנו מעדיפים את ההוצאות הצבאיות ומי שמרוויח מהן, והרווח לא מגיע חזרה אלינו. גם ברמה העולמית - זה שממשיכים לקנות נשק מישראל גם מראה כמה המערכת של הקפיטליזם הצבאי חזקה יותר מכל דבר אחר". נכון לכרגע, קשה לראות באופק שינוי משמעותי במדיניות הביטחון הישראלית, שעשוי להפוך את תעשיות הביטחון למרכזיות פחות בחברה הישראלית. המשמעות היא מצב בו הסתמכות כלכלית על תעשיות ביטחוניות היא מתבקשת יותר ויותר, ובו לתעשיות הביטחוניות כוח הולך וגובר בפוליטיקה ובכלכלה; וזו בתורה, עשויה להפחית את הסיכוי שמוקדי הכוח המרכזיים בחברה הישראלית יחששו ממלחמה. להיפך - "אתונה, וסופר ספרטה", של נתניהו, על הפערים החברתיים ביניהן, עשויות יחד להיות חברה ישראלית אחת, שבליבה - הכלכלית, החברתית, והאידיאולוגית - ניצבת מלחמה. מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". עריכה: תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 148 פרק מספר מעין גלילי מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

ארנון מראיין את ד"ר אסף בונדי על כל מה שבין ארגוני העובדים בישראל ובין הרפורמה המשפטית. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 563: העובדים והדמוקרטיה (עם אסף בונדי) ארנון מראיין את ד"ר אסף בונדי על כל מה שבין ארגוני העובדים בישראל ובין הרפורמה המשפטית. שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 7 בספטמבר 2023 563: העובדים והדמוקרטיה (עם אסף בונדי) קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ארנון מראיין את ד"ר אסף בונדי על כל מה שבין ארגוני העובדים בישראל ובין הרפורמה המשפטית. הפודקאסט הוא חלק ממערך התקשורת רוזה מדיה. البودكاست هو جزء من منظومة الإعلام روزا ميديا. www.rosamedia.org/ הצטרפו כמנויים/ות سجلوا عضويتكم: www.rosamedia.org/subscribe עקבו אחרינו בוואטסאפ تابعونا على الواتساب: chat.whatsapp.com/DfJ6GrtPbBXLpPeHJQdbgE להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 563 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

המפיק והיוצר המוזיקלי פי דידי מואשם בשורת עבירות קשות. אופיר זעירא ושיר נחמקין כאן כדי לעשות סדר. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פי אלף דידי שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 13 בדצמבר 2024 פי אלף דידי קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 המפיק והיוצר המוזיקלי פי דידי מואשם בשורת עבירות קשות. אופיר זעירא ושיר נחמקין כאן כדי לעשות סדר. הצטרפו כמנויים/ות سجلوا عضويتكم: www.rosamedia.org/subscribe עקבו אחרינו בוואטסאפ تابعونا على الواتساب: chat.whatsapp.com/DfJ6GrtPbBXLpPeHJQdbgE להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 683 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

ארנון ראיון עם המארגנת הקהילתית עדי אסף מ-'מגמה ירוקה' על כל מה שיש ואין בחוק התשתיות החדש. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו חוק התשתיות (עם עדי אסף) שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 28 באפריל 2023 חוק התשתיות (עם עדי אסף) קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ארנון פלג בראיון עם המארגנת הקהילתית עדי אסף מ-'מגמה ירוקה' על כל מה שיש ואין בחוק התשתיות החדש. https://bit.ly/hok-tashtiot https://www.facebook.com/MegamaYeruka להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 527 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

כל חטוף שחוזר וכל יום של שקט שווים את ההסכם. אבל מי סומך על הממשלה שלא תפוצץ אותו? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו האם זה סוף המלחמה? כל חטוף שחוזר וכל יום של שקט שווים את ההסכם. אבל מי סומך על הממשלה שלא תפוצץ אותו? שתפו: תום אלפיה 9 באוקטובר 2025 האם זה סוף המלחמה? תום אלפיה 00:00 / 01:04 טראמפ ונתניהו בבית הלבן בפברואר האחרון. קרדיט: נועם גלאי, שאטרסטוק הסכם הפסקת אש נחתם. לראות את עינב צנגאוקר מתכוננת לחזרת בנה מהשבי אחרי שנתיים, ורק לדמיין את ההקלה שהיא בטח חווה. לצפות בסרטונים של ילדי עזה חוגגים את ההודעה על הפסקת האש ולחלוק באושר שלהם, לחגוג איתם את החיים ואת סיום התופת. אך האם זה הסוף? כבר בעת העתיקה ידעו שכל הסכם, מעבר למילה הכתובה, כולל גם רוח בלתי כתובה. קיקרו, הנואם הרומאי, מספר על מצביא יווני, שלמרות שנחתמה הפוגת לחימה עם האויב למשך 30 ימים, נהג לבזוז את שדות האויב במהלך הלילה, כי לטענתו ההסכם התייחס לימים ולא ללילות. בכך, המצביא הפר את רוח ההסכם והביא לביטולו. הסכמים הם הדדיים. הם מניחים ששני הצדדים יעמדו במילה שלהם, ונשענים על אמון. כל הסכם מייצר תלות-הדדית, ובמובן הצר הזה, הסכמים יוצרים שוויון בין הצדדים. לכן, קיקרו אומר לנו, הסכם שנחתם ללא אמון בין הצדדים, ובהיעדר רוח טובה - סופו להתבטל. האם ההסכם הנוכחי נחתם עם אמון בין הצדדים וברוח טובה? האם הצדדים להסכם - ממשלת ישראל והחמאס - הסכימו על הרוח הבלתי כתובה של ההסכם: עצירת מסע ההשמדה והחלפתו בשיקום הרצועה והעוטף, וחיי שכנות בין העמים? ברור שלא. ההסכם לא הגיע בעקבות פיוס והסכמה אלא נכפה על הצדדים על ידי נשיא אמריקאי שכל שאיפתו היא לקבל מדליה. ממשלת ישראל סיכלה את כל ניסיונות העבר לסיום המלחמה והצהירה שוב ושוב שהמטרה היא לא פחות מהניצחון המוחלט. קשה לראות איך הסכם כה רעוע יסיים את רצח העם ויתחיל תהליך שיקום לעזה, ויביא לנו ביטחון ושקט. בימים הקרובים הדיון הציבורי יתמקד בהחזרת החטופים. התקשורת תסחט את נפשותינו עד הטיפה האחרונה עם ראיונות מרגשים, שיחזור התנאים בשבי, הקרנת סרטוני החטיפה מה-7.10. אלה באמת אירועים מרגשים, עצובים, מטלטלים. אבל בינתיים נתניהו והמתנחלים יתכננו מאחורי הקלעים איך בכל זאת להשאיר את צה"ל ברצועה. המאבק הציבורי שלנו מוכרח להתמקד בשלבים הבאים של העסקה - לוודא שכל אזרח ואזרחית, ובעיקר כל חיילת וכל חייל, ידעו שזהו: המלחמה מסתיימת עכשיו ולא הם ולא קרוביהם יחזרו להילחם במלחמה הזו. כל חטוף שחוזר וכל יום שבו עזה לא מופגזת עדיפים על החלופה, שהיא המציאות שלנו בשנתיים האחרונות. בזמן שאנחנו מרוויחים בזכות ההסכם, עד שהוא יתפוצץ, המאבק נגד הממשלה והמלחמה - על כל צורותיה - חייב להמשיך ביתר שאת. תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה. עריכה: סתו גרסטל להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 117 פרק מספר תום אלפיה תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

واقعية، انجازات وبراغماتية او ذل وخسارة ولا مبدأية، منصور عباس ونهجه الجديد… ما سبق هذا النهج وما بعده. اعداد وتقديم: هدى ناصر. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו منصور عباس والنهج الجديد الى اين؟ שתפו: 11 ביולי 2021 منصور عباس والنهج الجديد الى اين؟ ع نار 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 4 פרק מספר ع نار פודקאסט שבועי, שדן בנושאים "החמים" בחברה הערבית וכן נדבר בשפה המדוברת הפלסטינית בדיאלקטים שונים ובשפה הספרותית, מזוויות שונות ומרובות, ולפעמים גם נארח אורחים לדיון משותף. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

לפני 50 שנה קם הארגון הראשון בתולדות הקהילה בארץ, הכי משפיע והכי שנוי במחלוקת, האגודה למען הלהט״ב. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 96: לייב מהסירופ - יובל שנים לאגודה למען הלהט"ב שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 30 באוגוסט 2025 פרק 96: לייב מהסירופ - יובל שנים לאגודה למען הלהט"ב תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 פרק לייב לכבוד 50 שנה למאבק הגאה המאורגן בישראל. סיפור שמתחיל בחבורת הומואיות בסלון, ומזניק מהפכות, בריתות מורכבות וסכסוכים מורכבים עוד יותר. פרק חגיגי עם אורחים מיוחדים, רגשות סותרים והרבה דרמה. פרק המאה הגדול של תולדות המיניות מתקרב! רוצות.ים לקחת בו חלק? השאירו לנו הודעה קולית בטופס שבקישור, ספרו לנו מה הפרק שהכי אהבתם.ן, ואולי תהפכו לחלק מהפרק ההיסטורי שלנו! >>> https://bit.ly/4oHs76K להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 96 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 155- (Teaser) מגן הדמוקרטיה حامي الديمقراطية שתפו: 1 בינואר 2021 155- (Teaser) מגן הדמוקרטיה حامي الديمقراطية קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 155 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

דו"ח בנק ישראל ל-2025 מציג שוק דיור בעייתי והתקשורת מספרת לנו שהוא "מתריע" מפני הסכנות שבפתח. אבל הנתונים והתופעות שבד"וח לא חדשים או מפתיעים - אז איפה היה בנק ישראל עד עכשיו? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הגזלייטינג של בנק ישראל דו"ח בנק ישראל ל-2025 מציג שוק דיור בעייתי והתקשורת מספרת לנו שהוא "מתריע" מפני הסכנות שבפתח. אבל הנתונים והתופעות שבד"וח לא חדשים או מפתיעים - אז איפה היה בנק ישראל עד עכשיו? שתפו: טלי גולדרינג 26 באפריל 2026 הגזלייטינג של בנק ישראל טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 בכל שנה בנק ישראל מפרסם דו"ח שנתי שבו הוא מסכם את הכלכלה הישראלית של השנה החולפת במבט על. בדרך כלל מדובר במסמך עמוס בטבלאות וגרפים שמעניינים בעיקר כלכלנים, אבל הדו"ח לשנת 2025 שיצא בחודש מרץ תפס את שוק הנדל"ן בנקודת שבר שקשה להתעלם ממנה. בזמן שהקבלנים מציגים למשקיעים מצגות על "ביקושים כבושים" ועל עליות מחירים שיתפרצו ברגע שהריבית תרד ומלחמות הנצח סוף סוף יפסקו, המספרים של בנק ישראל חושפים מציאות אחרת. לפי הדו"ח, היקף המכירות של דירות חדשות צנח ב-11% בהשוואה לשנת 2024, שהייתה גם היא שנה חלשה שנמכרו בה 45,640 דירות חדשות בלבד (בזמן שהקבלנים מספרים לנו על צורך לבנות 100,000 דירות בשנה). לפי הדו"ח, אותה ירידה במכירת דירות לצד עליה בהתחלות הבניה הביאו להצטברות מלאי לא מכור של 83,000 דירות. על פי בנק ישראל, הריבית הגבוהה מקשה על רוכשים וחלק מאלה שכן רוכשים לוקחים משכנתאות שמסכנות אותם. אולי קראתם על אלה בתקשורת הכלכלית, אבל סביר להניח שלא מצאתם את הציטוט הבא מתוך הדו"ח: "קיומו של עודף במלאי דירות לא־מכורות תומך בירידת מחירי הדירות החדשות בטווח הקצר". כלומר, בנק ישראל מצייר תמונה של שוק נדל"ן עם מלאי גבוה של דירות ועם מגוון מנגנונים - הגירה שלילית, התחלות בניה, מימון מסוכן ועסקאות שלא יושלמו - שילחצו את המחיר כלפי מטה. זה אולי לא נשמע דרמטי כרגע, אבל זה כן. צריך לזכור שבנק ישראל לא באמת יכול להרשות לעצמו להזהיר מקריסת שוק הנדל"ן, ובכך לתרום בעצמו לקריסה. ברשתות החברתיות היו שכינו את הדו"ח "דו"ח הפחד", וגם התקשורת ראתה בו מסמך שמשדר אותות אזהרה. הסיקור התקשורתי לווה בכותרות שמספרות שבנק ישראל " מתריע " או " מזהיר ", ואכן נראה שזה מה שהדו"ח עושה. אבל מצד שני, הישראלי הממוצע, שקצת מתעניין בנדל"ן - אולי כי הוא רוצה לרכוש ואין לו יכולת, או כורע תחת עול המשכנתא - ודאי חושב לעצמו: "אני יכול להישבע שאני זוכר כותרות אחרות. אני יכול להישבע שקראתי שבנק ישראל מסביר שיש בכלל ירידה בפיגור במשכנתאות, שהלוואות הקבלן לא חצו שום גבול מסוכן ושהבעיה היא בכלל מחסור בהיצע בגלל בניה איטית וגידול באוכלוסיה." זאת לא תחושה זרה כאן בישראל. הישראלי שקרא במאמר ב- YNET שב״עם כלביא״ הושמדו כ־200 משגרי טילים בליסטיים מתוך כ-400, ושב״שאגת הארי״ סיכל חיל האוויר עוד 62 משגרים תוך 24 שעות בלבד, יכול היה להסיק שהמלחמה תחסל את כל המשגרים של איראן במהירות. אבל חודש אחר כך נדב אייל מצטט בכיר ביטחוני ב- YNET שאומר: "אם מישהו מדמיין לעצמו שבסוף המלחמה הזו איראן לא תוכל לשגר טילים לישראל – אז זה דמיון שווא". והנה, שוב, הישראלי שכן העז לדמיין לעצמו שהמלחמה הזאת תסיים את איום הטילים על ראשו הרגיש קצת אידיוט. לתופעה הזאת, שבה משנים את המסר בדיעבד תוך כדי הניסיון לגרום למקבל המסר לפקפק בעצמו קוראים "גזלייטינג". מניפולציה מתוחכמת מאוד, שלא קל להבחין בה. בכל הקשור למלחמה, הציבור כבר התחיל "לעלות" על המניפולציה. עם הביקורת על תוצאות המלחמה, יותר ויותר ישראלים כבר יודעים להצביע על השקרים וההטעיות שהיו חשופים אליהם לגבי המלחמה באיראן. לעומת זאת, על חוסר עקביות מתודולוגית בדו"חות ומחקרים של בנק ישראל - הרבה יותר קשה לציבור לעלות. כדי להבין האם בנק ישראל באמת "מתריע" ו"מזהיר" או שמדובר בגוף שכשל בפיקוח ובזיהוי של הסכנות בזמן, ועכשיו מציג עצמו כנביא זעם בדיעבד, צריך להיזכר בתחילת הסיפור. גזלייטינג מתודולוגי נקפוץ למנהרת הזמן עד לשנת 2012 הרחוקה. בנק ישראל משחרר מחקר של ד"ר ויצמן נגר וגיא סגל, שמצאו שהריבית במשק היא הגורם בעל ההשפעה הגדולה ביותר על עליית מחירי הדיור. בפרט, הם מצאו שהריבית הייתה אחראית ל-50% מעליית מחירי הדיור בשנת 2010 ול-66% מעליית המחירים בתקופת הזמן שבין אמצע שנת 2009 לאמצע שנת 2010. נקפוץ שוב למנהרת הזמן, עד לשנת 2017, אז קרנית פלוג הייתה נגידת בנק ישראל. בגלובס פורסמה הכותרת: מחקר נוסף של בנק ישראל מצא ש "לריבית הנמוכה תרומה שולית למחירי הדירות" . באותה תקופה מחירי הדיור נסקו ביותר מ-100% במשך 10 שנים, (החל משנת 2007) במקביל הריבית ירדה באותה תקופה מ-4.25% ל-0.1%, אבל בנק ישראל, כאמור, מצא שתרומת הריבית היא שולית. כיום, בנוגע לירידה החדה בכמות רכישת הדירות, ירידה של 40% בין 2021 ל-2025 (השנה האחרונה טרם עליית הריבית) בנק ישראל כן מוצא את הריבית כגורם בעל השפעה משמעותית, על פי דו"ח 2025. נחזור שוב למנהרת הזמן, הפעם לאוקטובר, 2022. בנק ישראל בדיוק העלה אז את הריבית ל-2.75 אחוז. בראיון בביזפורטל מסביר הנגיד שהעלאת הריבית חשובה : " ככל שמעלים את הריבית זה עוזר לצנן את שוק הדיור". אז מה נכון? האם הריבית היא גורם בעל השפעה משמעותית על מחירי הדירות או שלריבית תרומה שולית לשינויים במחירים? גם כשמסתכלים על דו"חות היציבות של בנק ישראל, אלה שאמורים להתריע כשניתן אשראי מסוכן או כשהמערכת מתערערת, ולבדוק היתכנות למשברים או תרחישי קיצון, רואים שה"סרגלים" מוחלפים בתדירות גבוהה. במקום להיצמד למערך מדדים אחיד שיאפשר מעקב אמין אחר הסיכונים, הבנק נוטה לשנות את כלי המדידה, מה שיוצר לעיתים תמונה של חוסר עקביות. אחת הדוגמאות הבולטות לתנודתיות הזו היא השימוש במבחנים סטטיסטיים לזיהוי "נפיצות" בשוק הדיור, כלומר, כלים מתמטיים שנועדות לזהות "בועות" בשוק הנכסים. ב-2017, דו"ח היציבות השתמש בהם ככלי מרכזי וקבע כי קיימת "אפיזודת נפיצות" וסטייה של מחירי הדירות מהיסודות הכלכליים. ב-2018, לעומת זאת, הכלי הזה נזנח ובמקומו נכתב נרטיב דמוגרפי-מבני, שהציג את רמות המחירים כתוצאה של פער היצע וביקוש בגלל קצב גידול אוכלוסיה גבוה. ב-2025, שוב הבנק חזר לאותם מבחני נפיצות, והפעם הפיק מהם קביעה רטרואקטיבית שהמחירים עד שנת 2020 היו למעשה "מוצדקים" ומתיישבים עם מודל תשואות שכר הדירה. ולסיום, נבחן את דו"חות בנק ישראל. שם, לפעמים השינויים במחירי הדיור מוסברים על ידי "צרכי הדיור", קרי הפער בין גידול האוכלוסיה לבין קצב הבניה, ולפעמים ההסבר מתמקד בתשואה האלטרנטיבית, כלומר כמה משתלמת השקעה בנדל"ן לעומת שוק ההון. בדו"חות 2018–2019, כשהריבית הייתה אפסית והמחירים עלו, הבנק התמקד במחסור בהיצע ובצורך לבנות כ-52 אלף יחידות בשנה על מנת להתמודד עם עליית המחירים. לצד זאת, הוא גם הציג מודל שהשווה את תשואת שכר הדירה לתשואה האלטרנטיבית בשוק ההון. בשנת 2021, כאשר המחירים זינקו ב-13% מודל התשואה קיבל משקל שולי וההסבר המרכזי היה: "התעוררות צד הביקוש" בעקבות ביטול תוכניות ממשלתיות, כשהריבית הנמוכה הופיעה לכל היותר כגורם משני. והנה, כשהריבית גבוהה והשוק קפא, חזרה "אטרקטיביות שוק ההון" והפכה שוב לגורם משמעותי שמשפיע על האטת הרכישות בדוח בנק ישראל לשנת 2025. בנוסף, ב-2021 פרסם בנק ישראל מחקר שנקרא: "ניתוח שוק הדיור בישראל: קשרי הטווח הארוך". שם, באמצעות מודל מורכב ניסה הבנק להוכיח שהזינוק במחירים בין 2008 ל-2011 לא היה בועה, אלא בסך הכל 'תיקון של תמחור חסר' של הדירות בתקופה שקדמה לכך. המחקר לא התייחס רק לשנים 2008-2011 אלא גם קבע שרוב עליית המחירים עד 2019 מוסברת על ידי גורמים כלכליים "אמיתיים" ולא ספקולציות, "תמחור היתר" (החריגה מהשווי הריאלי) עמד, לטענתם על 5.5% בלבד נכון לסוף 2019. באותו מחקר לא הייתה כל התייחסות למבצעי או הקלות מימון (שהיו קיימים גם ב-2019 ואף לפני) או לאטרקטיביות שוק ההון מול שוק הדיור. לעומת זאת עלויות הבנייה הוצגו כגורם משמעותי שמשפיע על המחיר. עובדה זו מעניינת במיוחד מאחר שב-2025, אז בנק ישראל טוען ללחץ לירידת מחירים, עלויות הבנייה גבוהות במיוחד בגלל מחסור בכוח אדם. באותו מחקר מ-2021 בנק ישראל משתמש בנוסחה מתמטית כדי להבין האם המחירים ספקולטיביים או לא, בעוד שב-2025 בנק ישראל מזהה ספקולציה ומתאר אותה בהסבר פשוט בהרבה: חשש בטחוני, ריבית גבוהה, קשיי מימון והגירה. הפעם אין לוגריתמים. אז מה אפשר להסיק מכל זה? קשה שלא להבחין בדפוס. כשהריבית נמוכה ומחירי הדירות עולים - הריבית אינה האשמה; כשהריבית גבוהה והמחירים יורדים - הריבית היא הגיבורה. העברת המשקל הזאת די נוחה עבור בנק ישראל משום שכשהמחירים עולים הוא לא "אשם" אבל כשהם יורדים, הוא יכול לקחת קרדיט. בנוסף, כשהמחירים עולים וכולם מרוויחים משוק הנדל"ן ההסבר לכך הוא מתמטי ומורכב. לעומת זאת, כששוק הנדל"ן נתקל בצרות, לקבלנים אין תזרים ודירות לא נמכרות ההסבר הוא פשוט ונובע מאילוצים מהשטח. צריך לומר שבנק ישראל הוא גוף שעוסק בין השאר במחקר, לכן הגיוני שמחקרים יגיעו לעיתים לתוצאות שונות. אבל כשהמחקרים מציגים פערים דרמטיים ותוצאות הפכפכות זה אמור להשפיע על המדיניות. אם מחקרים לא מצליחים להגיע לתוצאות עקביות לגבי השפעות הריבית - אולי לא כדאי להסתמך עליה ככלי בלעדי להשפעה על המחירים? הברבור השחור אחרי המשבר הכלכלי של 2008, הפכה תיאוריית "הברבור השחור" לאהובה במיוחד על קובעי מדיניות. הוגה התיאוריה, נאסים טאלב, סוחר אופציות ומומחה לניהול סיכונים, פיתח אותה כאסטרטגיית השקעה שמנסה להרוויח מאורעים בלתי צפויים. טאלב השתמש במשל הברבור הלקוחה מעולם הביולוגיה: במשך מאות שנים האמין האדם המערבי שכל הברבורים בעולם הם לבנים אבל להפתעת כולם התגלה באוסטרליה הברבור השחור הראשון. המסקנה היא שכל משקיע וכל מנהל מדיניות צריך להתכונן לאפשרות שלפעמים פשוט "shit happens". עבור מנהלי המערכת הפיננסית, הברבור השחור של טאלב הפך לכלי מושלם להתנערות מאחריות. הם אימצו את התיאוריה כי היא אפשרה לטעון שכלכלה, בדיוק כמו הטבע, מייצרת "מוטציות" פתאומיות שאי אפשר לחזות. אם משבר הוא אירוע אקראי ובלתי נמנע כמו הופעת ברבור שחור ביבשת רחוקה, איש לא באמת אשם בכישלון הפיקוח. אבל כלכלה היא לא תופעת טבע אקראית והיא לא אמורה להפתיע את הרגולטורים כמו גנטיקה של ברבורים. הנתונים שהוצגו בדו"ח 2025 לא נחתו מהשמיים, הם היו שם כל הזמן. במינוף הקבלנים, במבצעי המימון המסוכנים ובתלות המוחלטת בריבית. לרשות בנק ישראל עמדו הנתונים והוא יכול היה להתכונן לכל התרחישים המפורטים בדו"ח. אך במקום פיקוח אדוק ועקבי, הוא בחר להחליף את כלי המדידה בכל פעם שהמציאות לא התאימה לנרטיב. בניגוד לברבור הביולוגי, ה"ברבורים" של שוק הנדל"ן הישראלי גודלו בתוך המדגרה של הבנק עצמו. לא רק שבנק ישראל לא עוקב כמו שצריך אחרי הסיכונים שנערמו, הוא גם פעל באופן אקטיבי כדי להגדיל אותם. בזה נעסוק בכתבה הבאה . טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן וחברת מערכת מגזין רוזה עריכה: תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 163 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

אסף יקיר בשיחה עם כתב "דבר" ארז רביב על עולם הקריפטו וה-NFT. האם זו כלכלת העתיד או הונאת ענק? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מטבע הדברים שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 20 במאי 2022 מטבע הדברים קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 406 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון