מעין גלילי ואביב טטרסקי מעיר עמים מסתכלים על ההסלמות בירושלים ב-10 השנים האחרונות, ומגלים שהן קורות בתבנית די קבועה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם סבבים של הסלמות (עם אביב טטרסקי) שתפו: קריאת השכמה 27 בפברואר 2023 סבבים של הסלמות (עם אביב טטרסקי) קריאת השכמה 00:00 / 01:04 מעין גלילי ואביב טטרסקי מעיר עמים מסתכלים על ההסלמות בירושלים ב-10 השנים האחרונות, ומגלים שהן קורות בתבנית די קבועה. המשטרה, המתנחלים, הממשלה, והעירייה משחקים בה תפקיד, היהודים והפלסטינים שגרים בעיר סופגים את ההשלכות. איך זה בדיוק קורה ומה אפשר לעשות? קריאת השכמה 511 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

אלמוג לוין היא פעילה במעגל משולש שרון של עומדים ביחד. אלמוג לוין אלמוג לוין היא פעילה במעגל משולש שרון של עומדים ביחד. פרק: 78 | 1.5.25 | "האלימות שאנחנו סופגים היא רק קצה הקרחון" אחת ממארגנות האירוע שהותקף ברעננה: כך מתנהלים אנשים שיודעים שהשלטון לצידם. האלימות שאנחנו סופגים היא רק קצה הקרחון

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 063- שביתה إضراب (עם ענבל חרמוני - مع عنبال حرموني) שתפו: 12 ביולי 2020 063- שביתה إضراب (עם ענבל חרמוני - مع عنبال حرموني) קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 63 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

صادفت الأيام الاخيرة الذكرى السنوية الأولى لهبة النقب التي خرج فيها الفلسطينيون بالنقب إلى الميدان رفضًا لعمليات التجريف والتحريش التي بدأتها في قرية سعوة والأطرش بالنقب، واستمرت لـ 3 أيام متتالية، ليخرج الفلسطينيون ويرفضوا السياسات الإسرائيلية التي تهدف لسلبهم أراضيهم. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם هبة النقب ضد التجريف والتشجير שתפו: محادثات سبعاويه 12 בינואר 2023 هبة النقب ضد التجريف والتشجير محادثات سبعاويه 00:00 / 01:04 oren ziv صادفت الأيام الاخيرة الذكرى السنوية الأولى لهبة النقب التي خرج فيها الفلسطينيون بالنقب إلى الميدان رفضًا لعمليات التجريف والتحريش التي بدأتها في قرية سعوة والأطرش بالنقب، واستمرت لـ 3 أيام متتالية، ليخرج الفلسطينيون ويرفضوا السياسات الإسرائيلية التي تهدف لسلبهم أراضيهم. في الحَلقة 12 من بودكاست محادثات سَبعاوية، عُدنا بالزمن الى الوراء واستذكرنا اسباب اندلاع هذه الهبة وابرز أحداثها . البودكاست هو جزء من منظومة الإعلام روزا ميديا. منظومة إعلامية اشتراكية، تابعة لحراك نقف معًا، الذي ينشط ويتعامل مع القضايا التي تشكّل حياتنا في القرن ال-21، والمتعلقة بالسياسة، الاقتصاد والمجتمع. سجلوا عضويتكم: https://www.rosamedia.org/subscribe تابعونا على الواتساب: https://chat.whatsapp.com/KRHWmCjD6QtLW0VZl5rAYS محادثات سبعاويه 12 פרק מספר מרחב צעיר ואלטרנטיבי מהנגב. בכל פרק נדון בסוגיות חברתיות, פוליטיות ותרבותיות בנגב. הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

.שיר ואלון לי גרין בשיחה על ההצלחה והכישלון של המחאה החברתית ומה ניתן ללמוד ממנה על מאבקים בימנו פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם עשור למחאה החברתית שתפו: קריאת השכמה 13 באוגוסט 2021 עשור למחאה החברתית קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 266 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

הנסיון של הימין הקיצוני הברזילאי לפרוץ לבניין הקונגרס הוביל להישגים גדולים לממשלת השמאל של לולה. איך הוא עשה את זה? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם נגד הפשיזם בברזיל שתפו: קריאת השכמה 18 בינואר 2023 נגד הפשיזם בברזיל קריאת השכמה 00:00 / 01:04 הנסיון של הימין הקיצוני הברזילאי לפרוץ לבניין הקונגרס הוביל להישגים גדולים לממשלת השמאל של לולה. איך הוא עשה את זה? קריאת השכמה 497 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

הורביץ הכריז על רפורמה בתחום הפסקות ההריון. האם זה אומר שועדות אישור ההפלות יבוטלו? לא בדיוק. שוחחנו עם רוני בן כנען מ"רופאים לזכויות אדם". פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רפורמת ההפלות שתפו: קריאת השכמה 8 ביוני 2022 רפורמת ההפלות קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 413 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

אסף יקיר מראיין את פרופ' נדב דוידוביץ' ממרכז טאוב על השימוש הגובר במשככי כאבים נרקוטיים בישראל, והסכנות מאחוריו. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אופיום להמונים עם נדב דוידוביץ' שתפו: קריאת השכמה 9 ביוני 2023 אופיום להמונים עם נדב דוידוביץ' קריאת השכמה 00:00 / 01:04 אסף יקיר מראיין את פרופ' נדב דוידוביץ' ממרכז טאוב על השימוש הגובר במשככי כאבים נרקוטיים בישראל, והסכנות מאחוריו. קריאת השכמה 538 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

איך נפל משטר אסד, מהי התקווה לעתיד של סוריה, מה מלמדת התגובה הישראלית ומה כדאי לישראלים להבין? ראיון עם פעיל זכויות האדם מהגולן ד"ר ניזאר איוב ועם ד"ר אורי גולדברג. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "השכנות רוצות השפעה. רק לעם בסוריה יש עניין בדמוקרטיה" איך נפל משטר אסד, מהי התקווה לעתיד של סוריה, מה מלמדת התגובה הישראלית ומה כדאי לישראלים להבין? ראיון עם פעיל זכויות האדם מהגולן ד"ר ניזאר איוב ועם ד"ר אורי גולדברג. שתפו: מעין גלילי 12 בדצמבר 2024 "השכנות רוצות השפעה. רק לעם בסוריה יש עניין בדמוקרטיה" מעין גלילי 00:00 / 01:04 מסגד עתיק בדמשק, סוריה. צילם: Tuswiri/Shutterstock "למדינות השכנות, למעצמות, אין עניין שסוריה תהיה חופשית ודמוקרטית. חשוב להן יותר לשמר את ההשפעה שלהן - כולל טורקיה, כולל איראן, כולל ישראל, כולל רוסיה, כולל ארצות הברית. למי יש אינטרס בסוריה חופשית ודמוקרטית? רק לעם הסורי. סוריה דמוקרטית עשוייה לסכן את השלטונות הדיקטטוריים במזרח התיכון כולו" כך תיאר את המצב בסוריה ד"ר ניזאר איוב , מומחה למשפט בינלאומי ופעיל זכויות אדם ממג'דל שמס, שעובד בארגון זכויות האדם "אל מרסד" הפועל ברמת הגולן. איוב מאמין שנפילת משטר אסד היא בגדר חדשות טובות עבור הסורים ועבור מצב זכויות באדם בסוריה. גם האוכלוסייה הדרוזית בגולן, שנמצאת בשליטה ישראלית, שמחה על נפילת המשטר. עם זאת, איוב חושש מהכיוון בו יבחר היאת תחריר א-שאם (HTS), הארגון שהוביל את המתקפה המכריעה על משטר אסד ומסתמן כמי שתופס את השלטון בדמשק, ומיחסו למיעוטים, כולל הדרוזים בגולן הסורי. לפי איוב "אין מי שיערוב שאבו מוחמד אל ג'ולאני (מנהיג HTS; מ.ג), שעכשיו מפגין מנהיגות, מסוגל, או מעוניין, בהקמת ממשלה דמוקרטית שתתן לכל הסורים מקום להיות שותפים בשלטון. הוא היה באל קאעידה ובדאעש, גם אם אחר כך התחיל לרסן את עצמו יותר. אם הוא יוביל לסוריה דמוקרטית וחופשייה, רוב הסורים, ורוב העולם, יופתעו". נפילת משטר אסד הפתיעה גם את איוב, אבל לטענתו גם ההפתעה היא טיפוסית. "הרבה פעמים, דיקטטורות הן חלשות. גם אם הן חזקות למראית עין, הן יכולות להתפרק מהר מאוד". איוב מדגיש שלמרות המתחים הבין עדתיים בסוריה, הסורים לא מעוניינים בפירוק המדינה. "העם הסורי לא יקבל לעולם את פירוק סוריה. הצרפתים ניסו לעשות את זה, לפרק את סוריה למדינה כורדית ומדינה עלאווית ומדינה ודרוזית. זה לא יעבוד, אולי רק דה-פאקטו לתקופה קצרה, כמו עכשיו בתקופת המלחמה. אבל אם סוריה תחולק, זה יביא לתוהו ובוהו במזרח התיכון כולו - זה יסכן את הביטחון של כל המדינות באזור, חלק לטווח קצר וחלק לטווח הארוך, כולל את ישראל". שאלת האחדות בסוריה בוערת במיוחד, עם נצחון HTS בזירה הדרומית, בעוד ברית SDF אותה מובילים כורדים ממשיכה להחזיק בחלקים נרחבים של צפון סוריה. למאבק בין הארגונים יש קשר הדוק לשאיפתה של טורקיה, שתומכת בHTS, להחליש את הכוחות הכורדים, עימם הם נאבקים בתוך טורקיה. בימים האחרונים HTS ניהלו קרבות עם SDF באזורים בהם שלטה הברית עד עתה. גם ד"ר אורי גולדברג , מומחה לאיראן ולאיסלם השיעי, מסכים שהלאומיות הסורית דווקא עשויה להוות תקווה לעתיד טוב יותר במדינה. "התקווה שלי לסוריה היא שאל ג'ולאני ישלוט בסוריה כסורי, שרוצה לעסוק בסוריה - לא במלחמה עם ישראל או בלבנון, לא בהפצת איסלאם קיצוני, לא בעשיית דברו של ארדואן". לפי גולדברג, בתקשורת המערבית אבו ג'ולאני מוצג כעושה דברו של ארדואן וכג'יהאדיסט, אבל לא בהכרח בצדק. "HTS הם בוודאי לא דעאש ואל קאעדה. הם כוח סורי - בוודאי שיש שם מעורבות טורקית, אבל הם לא ממש מתאימים לאף רובריקה. הרטוריקה שלהם איסלמית, אבל הם קטעו את הקשר עם אל קאעידה ודאעש לפני שנים. זה לא אומר שג'ולאני הוא ליברל, חלילה, אבל מי אמר שהאופציות הן ליברל או ג'יהאדיסט״. במבט מישראל, דמותו של אל ג׳ולאני אכן עולה בצורה בינארית מאוד בתקשורת, בעיקר מתוך נטייה מסוימת לשפוט כל דמות במרחב הערבי לפי זיקה לאיראן או ישראל, אבל גולדברג מדגיש את זהותו הסורית. ״יש אנשים שמנסים להציג את הניצחון שלו כסוף הלאומיות הערבית. אבל הוא בעצמו מדבר המון על כמה הוא סורי. הכוח שלו הוא לא כוח דאעשי או של מיליציות זרות - אלא כוח סורי, מסוריה. והוא גם מתקבל בברכה כי הוא מצליח להביא רווחה באופן מיידי לאזורים שהוא כבש - למשל, פי 2 יותר שעות חשמל." במילים פשוטות - גם אם אל ג׳ולאני הוא דמות לא מפוצחת בעין המערבית והישראלית, בעיניים סוריות התמונה ברורה יותר. גולדברג גם סבור שנפילת משטר אסד היא שחרור עבור הסורים, גם אם העתיד לא ברור, והמורדים אינם מושלמים. "אנשים אומרים: איך זה יכול להיות שחרור אם ג'יהאדיסט משחרר אותך? אסד הוא אחד מרוצחי ההמונים הגרועים ביותר בהיסטוריה של העולם. הוא לא רק רצח, הוא התעלל, כמו שרואים מהתמונות שיוצאות עכשיו מכלא צידאניה״. המורדים שחררו המוני אסירים פוליטיים מהכלא הנודע לשמצה, והתמונות ממנו מזכירות את המראות הנוראיים מראשית מלחמת האזרחים בסוריה. "כשאסד סיים לרצוח, הוא עבר לפשע - המשטר שלו התבסס על רשת נרקוטיקה מטורפת. משפחת אסד עמדה בראש מערך ייצור של הסם הממריץ "קפטאגון". יותר ויותר מהכלכלה של המדינה שועבדה לסמים. שוק הקפטאגון , שמיוצר היום בעיקר בסוריה, שווה 10 מיליארד דולר בזמן שהתוצר הלאומי של סוריה שווה 9 מיליארד דולר. מדינה שכולה פיקציה, צבא שקרס כאילו כלום - שאגב, הצבא הפיקטיבי הזה היה מבחינת ישראל במשך שנים "איום הייחוס" (כלומר: האיום המרכזי שמולו צבא נערך, מ.ג). להיות סורי היה להיות אדם שאפשר לחטוף אותו מהרחוב ולשים אותו בכלא תת קרקעי לשנים. אם אבו ג'ולאני מפיל את האנשים שעשו את זה, הוא בוודאי משחרר" "קריסת משטר אסד - מבוכה לישראל" גולדברג ואיוב אמנם הדגישו שמדינות זרות פועלות להגדלת ההשפעה שלהן בסוריה, אבל מ דיווחים מהימים שלפני ואחרי נפילת המשטר בדמשק, עלה שהממשלה האיראנית קיבלה החלטה מודעת לא להתערב לטובתו. מדוע איראן, בעלת ברית ותיקה של משטר אסד, אפשרה לו ליפול? לטענת גולדברג, האירועים שמים באור מגוחך את התפיסה הנפוצה בישראל לגבי הקשר בין החלקים השונים ב"ציר ההתנגדות". "הרעיון הזה שנפוץ אצלנו, על ציר עם בסיס אידיאולוגי איתן שמכוון להשמדת ישראל - לא היה קיים אי פעם. איראן, סוריה, רוסיה במידה מסויימת - הן אוייבות של ישראל, ששיתפו פעולה במרחב כשזה התאים להן, וכשזה לא התאים להן - הן חתכו הפסדים וברחו. לנו הציגו את הציר כברית ששקולה לברית ורשה במלחמה הקרה. זה קשקוש. הציר הוא מערכת רופפת של שיתופי פעולה תלויים הקשר ואינטרס, מלאים סתירות ופירכות. ישראל הדגישה את דוקטורינת הציר כדי לשים את עצמה בחזית של מלחמה אזורית באיזה אויב שאין לו תקנה. זה שהציר התקפל ככה זה בעיקר מבוכה לישראל." מאז נפילת משטר אסד, ישראל כבשה את אזור החיץ שבין ישראל לסוריה ואת החרמון הסורי, ופורסמו בכלי תקשורת שונים דיווחים על התקדמות ישראלית בשטחים סורים מעבר אליו. לטענת ראש הממשלה נתניהו מדובר בכיבוש זמני בלבד, ימים יגידו אם זמני כמו צורות הכיבוש הישראלי האחרות. בנוסף הפציץ חיל האוויר מטרות צבאיות ברחבי סוריה, ולפי דיווחים בתקשורת הישראלית חיסל "80% מיכולות הצבא הסורי". לפי גולדברג התגובה הזו מעידה על החולשה של ישראל ועל המחסור שלה במחשבה אסטרטגית. “כשמלחמת האזרחים בסוריה התחילה, ישראל הייתה צריכה להחליט איזה מאמצים היא עושה ולטובת מי. ניסינו לרקוד על כל החתונות, כולל לדבר עם HTS, אבל לא השתמשנו בהזדמנות הזו כדי להפיל את משטר אסד - כאמור מנהיג המדינה שהייתה איום הייחוס שלנו. תחשוב איזה מגוחך זה מה שאנחנו עושים עכשיו. מפציצים את מרכז המחקר של צבא אסד? אנחנו מנצחים את המלחמה הקודמת! אסד איננו, אבל עכשיו אנחנו מנצחים אותו. כשיכלנו להפיל אותו בחרנו לא לעשות את זה, מהסיבות שלנו, אבל כשהוא נפל - 'אנחנו הפלנו את אסד'. as if.". "ישראל פועלת עכשיו בסוריה כמו שהיא פעלה בלבנון - יש לנו מאגר של מטרות ואנחנו תוקפים אותן. לממשלה ולהנהגה אין בהכרח תכנית להקמת התנחלויות או להשתלט על שטחים באופן קבוע. אנחנו אולי רוצים לגנוב קצת שטח, בקטנה, אבל אנחנו בעיקר רוצים להראות לקהילה הבינלאומית שאנחנו משתינים עליה בקשת. ישראל לא בהכרח רוצה כיבוש ומלחמה אבל היא רוצה כל הזמן את האפשרות והפוטנציאל למתוח גבולות מחדש. יש הרבה אנשים בעולם שחושבים שישראל רוצה לכבוש את המזרח התיכון - אני לא חושב שזה נכון, אבל ההשלכות של המעשים שלנו היא שאנשים רואים אותנו כrogue state (מדינה פורעת). אנחנו נוהגים כנחש שנושך את זנבו. גם בעזה התחלנו ככה, לפני שזה הפך למגיפה של הרס ולרצח עם, כי הפלסטינים הם הקרובים אלינו ביותר וכי חטפנו מהם חזק בשביעי באוקטובר. אבל גם זה בסופו של דבר ווליום גבוה יותר של אותה צורת פעולה" מה נוכל ללמוד מקריסת משטר אסד? איוב, אמנם, כן מאמין שישראל מנצלת את המצב החדש כדי להגשים עתה בגולן תכנית להתרחבות וכיבוש. אבל הוא גם מדגיש ש"למרות 54 שנים של חיים תחת הכיבוש הישראלי, והתמודדות עם נישול אדמות ועם נסיון מתמיד לעשות להם הפרד ומשול, הדרוזים בגולן מאמינים בשלום בין כל המדינות שחיות באזור, כולל בין ישראל וסוריה". איוב גם מדגיש שלישראל כדאי להקשיב לשאיפות אלה, ובכך ללמוד מנפילת משטר אסד: "אני חושב שדיקטטורות, כיבוש, אפרטהייד, אי שוויון - הם לא עמידים לצמיתות. ישראל במצב ערכי ופוליטי מאוד קשה, כשרוב הארגונים הבינלאומיים טוענים שהיא מבצעת אפרטהייד, ואפילו טיהור אתני ורצח עם. והיא תצטרך להכריע מה היא רוצה, בין אם דרך שתי מדינות או מדינה אחת - להשאר מדינת אפרטהייד או לסיים את הכיבוש. אם ישראל תנצל את המומנטום כדי להביא את סוריה לתוהו ובוהו, להביא לחלוקת סוריה לאזורי השפעה - בסופו של דבר זה יתהפך על ישראל. כמו שקרה בעבר בלבנון ובעזה" גולדברג מסכם: "גם ישראל, כמו סוריה, היא ארץ קטנה וקיצונית, עם משילות גרועה שנמצאת יותר ויותר בידיים של מיליציות. ישראלים צריכים להבין את הקשר בין הפעולות של המדינה להתפרקות של החברה הישראלית. מאחורי האחדות והקונצנזוס העמוק על מלחמת הנצח של נתניהו, מבחינה מהותית החברה בישראל מתפרקת. כמו שהמשטר באסד התפרק ככל שהמשיך להעמיד פנים של מדינה, בזמן שאימפריית העינויים והרצח והסמים שלו צמחה, והפער בין התדמית למציאות גדל עד שקרס כמו מגדל קלפים. אנחנו צריכים להבין את הקשר בין מה שאנחנו עושים בעזה להתפרקות הפנימית של החברה. מה שבעיקר יש לנו ללמוד מנפילת משטר אסד, בינינו, זה להפסיק לרצוח". עריכה: ענת זלצברג מעין גלילי 61 פרק מספר מעין גלילי הוא סטודנט להיסטוריה וכלכלה, פעיל בתא הסטודנטים של עומדים ביחד באוניברסיטה העברית וחבר במערכת הפודקאסט קריאת השכמה. למנויים בלבד למה ואיך נעצרתי מעצר פוליטי למנויים בלבד הסכינים הארוכות של המשטר נשלפו למנויים בלבד כן, שלום למנויים בלבד נאום הניצחון המלא של זוהראן ממדאני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 215- כסף גדול דירות קטנות مبالغ طائلة وشقق صغيرة שתפו: 24 באפריל 2021 215- כסף גדול דירות קטנות مبالغ طائلة وشقق صغيرة קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 215 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרופ' דני פילק בראיון על הכלכלה הפוליטית של ממשלות נתניהו ומקורות הכוח של קואליציית הימין. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם כלכלת נתניהו (עם דני פילק) שתפו: קריאת השכמה 11 בנובמבר 2024 כלכלת נתניהו (עם דני פילק) קריאת השכמה 00:00 / 01:04 פרופ' דני פילק בראיון על הכלכלה הפוליטית של ממשלות נתניהו ומקורות הכוח של קואליציית הימין. להרשמה לאירועי וועידת האקלים העממית: https://www.standing-together.org/climate24 קריאת השכמה 674 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

בחסות המשברים המתמשכים, בנק ישראל מצא פתרון לפיגורים בהלוואות– פשוט לדווח עליהם מאוחר יותר. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם קורונה, עזה ואיראן בשירות בועת הנדל"ן בחסות המשברים המתמשכים, בנק ישראל מצא פתרון לפיגורים בהלוואות– פשוט לדווח עליהם מאוחר יותר. שתפו: טלי גולדרינג 19 ביוני 2025 קורונה, עזה ואיראן בשירות בועת הנדל"ן טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 צילום: אורי פרקש, CC BY-SA 4.0 רו"ח אייל חדד, הממונה על שיתוף נתוני אשראי בבנק ישראל הודיע ביום רביעי (18.6.25) על ארכה לנותני האשראי בדיווח על פיגורים, כחלק ממתווה ההקלות של בנק ישראל למלחמה באיראן. לפי אותה הקלה במקום שדיווח על לווה שלא שילם בזמן על הלוואתו יועבר כבר אחרי 30 יום, הדיווח למאגר נתוני האשראי ידחה לאחרי 60 יום. הצעד הזה מעניין במיוחד כשלוקחים בחשבון את עליית שיעור הפיגור בתשלום על המשכנתאות- לפי נתוני בנק ישראל לאפריל 2025, היקף המשכנתאות בפיגור של מעל 90 יום טיפס לכ־3.59 מיליארד ש"ח – עלייה של כ־15.9% מאז ספטמבר 2024, אז עמד הסכום על כ־3.1 מיליארד ש"ח. זה אולי נשמע גבוה, אבל למעשה שיעור הפיגור כנראה מוטה כלפי מטה. מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, נלקחו משכנתאות רבות מסוג "הלוואת בלון" – הלוואות שבהן כמעט ולא משלמים דבר בשנתיים-שלוש הראשונות. כלומר, רבים מהלווים עדיין לא התחילו להחזיר את ההלוואה, ולכן גם לא יכולים להיחשב כמפגרים בתשלום. עם זאת, ההלוואות האלה כבר נכללות בתוך סך המשכנתאות במערכת. לכן, כשמחשבים את שיעור הפיגור – כלומר, את חלקן של המשכנתאות בפיגור מתוך כלל המשכנתאות – השיעור נמוך יותר, כי המכנה במשוואה (שיעור הפיגור מסך המשכנתאות) מנופח. עכשיו, עם דיווח מאוחר על משכנתאות שבפיגור בחסות המלחמה, הנתון ישונמך עוד יותר. מדיניות ההשהייה של בנק ישראל מהתבוננות בהתנהלות של בנק ישראל בזמני חירום עולה דבר אחד ברור: הטקטיקה המועדפת היא דחייה – של תשלומים, של דיווחים, ושל התמודדות עם התוצאות. .מאז 2020 זכו הישראלים לשלל "תקופות חסד" בדמות מתווים לדחיית תשלומים – תחילה במשבר הקורונה, ולאחר מכן בסבבי לחימה. בשיא משבר הקורונה הוקפאו כרבע מהמשכנתאות בשוק, בהיקף של כ־96 מיליארד שקל. הפיקוח על הבנקים אפשר לבעלי משכנתאות לדחות תחילה את התשלומים לכמה חודשים, ובהמשך להאריך את ההקפאה. למעשה, לקוח ממוצע יכול היה לדחות את תשלומי המשכנתא שלו עד 6 חודשים בגל הראשון של 2020, ולקוחות שכבר דחו ורצו בהמשך דחייה נוספת קיבלו תוספת עד סוף 2020 – סך הכל עד 9 חודשי דחייה במצטבר. אך הדחייה הזו לא הייתה בחינם: ברוב המקרים הריבית המשיכה לרוץ, והתשלומים שלא שולמו הצטברו לקרן ההלוואה. גם אחרי אירועי אוקטובר 2023 (מלחמת חרבות ברזל) בנק ישראל אפשר לכלל הציבור לדחות את תשלום המשכנתאות (ולגלגל את הריבית להמשך) ל משך תשעה חודשים במצטבר. אם סופרים את כל אותם "חודשי חסד" יוצא דבר מדהים: מאז 2020 יכול היה לווה משכנתא לדחות 18 חודשים של תשלומים במצטבר בגלל מתווי אסונות. למשל, לווה שניצל את מלוא ההקלות בקורונה (9 חודשים) ושוב במתווה המלחמה (עוד 9 חודשים) הגיע ל־18 חודשי דחייה, זאת בלי להתחשב במתווים של "מעגל ראשון" (שכולל מפונים מילואימניקים, ועוד) שמוסיפים עוד חודשים לתקופת הדחיה. לא כל הלווים ניצלו את ההקלות במלואן – הן היו תלויות באישור מהבנק. עם זאת, לא הייתה מגבלה שמנעה לצבור תקופות דחייה בין משברים שונים. בנק ישראל פרסם מידע על כך שרוב המשכנתאות שנדחו בתקופת הקורונה ובמהלך מלחמת חרבות ברזל חזרו לתשלום סדיר, אך לא פורסם מידע שמאפשר לדעת כמה לווים דחו את התשלומים בשני המשברים ומה התקופה המצטברת של הדחיות. כדאי לזכור שממש לאחרונה המפקח על הבנקים מצא שהבנקים לוקחים סיכונים גדולים מדי במשכנתאות המכונות "הלוואות קבלן" ולכן החליט להתערב ולהציב מגבלות לבנקים. לכן לא כדאי להניח שדחיות תשלומי המשכנתאות עקב מתווי המלחמה לא מהוות סיכון, פשוט בגלל זהירות הבנקים. .בנוסף, קשה להתעלם מהעובדה שהדחייה לא שימשה את בנק ישראל רק להתמודדות עם מצבי חירום – אלא גם כאמצעי התמודדות עם עליית הריבית ב־2022, שהקפיצה את החזרי המשכנתא. בדוחות היציבות מצא בנק ישראל שהתייקרות של 20% בהחזר המשכנתא הספיקה כדי להעביר אחד מכל עשרה משקי בית בישראל למצב של אוברדראפט כרוני. גם מתווה המלחמה האחרון עוזר להתמודד עם המציאות הזאת, וזאת עובדה שקשה להאמין שחמקה מבנק ישראל. דפוס קבוע בינתיים נראה שבנק ישראל פועל בדפוס מסוים. בכל פעם שבנק ישראל מתמודד עם משבר – אם זה כלכלי כמו הקורונה או ביטחוני כמו מלחמת חרבות ברזל – הוא פועל בשני שלבים כמעט קבועים. בשלב הראשון, הוא מאשר דחיית תשלומי משכנתא והלוואות רק למעגל הראשון של הנפגעים הישירים: מפונים, משרתי מילואים, עסקים שנפגעו – לתקופה של שלושה חודשים, לרוב ללא ריבית ועמלות. בשלב השני, כאשר ברור שההשלכות של המשבר מרחיקות לכת, המתווה מתרחב גם ללווים מהמעגל השני והשלישי, כלומר לכלל הציבור. בשלב הזה ניתנת אפשרות לדחייה נוספת, לרוב עד תשעה חודשים במצטבר, אך הפעם עם ריבית רגילה וללא תנאים מקלים. כך בדיוק היה בתקופת הקורונה: דחיית תשלומים לשלושה חודשים לנפגעים הישירים, ובהמשך הרחבה לכולם – כשבסופו של דבר, לווים יכלו לדחות תשלומים לתקופה מצטברת של עד תשעה חודשים ואף יותר, עם הארכות שהגיעו עד סוף 2020.כך גם היה במלחמת אוקטובר 2023: שלושה חודשים דחייה למעגל הראשון, ולאחר מכן הרחבה לכלל הלווים – שוב, עד תשעה חודשים במצטבר, עם ריבית רגילה. לפי הדפוס הזה, סביר להניח שבקרוב תצא הרחבה נוספת של הדחיות גם במתווה הנוכחי של מלחמת איראן, בעיקר אם הלחימה תימשך והמצוקה תעמיק. ואם זה יקרה, אנחנו עשויים להגיע למצב שבו חלק ממשקי הבית בישראל דחו את תשלומי המשכנתאות שלהם למשך 27 חודשים מצטברים מאז 2020 . אפשר להתכונן כבר עכשיו להתפלא מהעמידות של מחירי הדירות הגבוהים בזמן שדירות ימכרו אפילו פחות משנמכרו באפריל האחרון. המסקנה היא לא שצריך "לתת לשוק לקרוס" על גבם של משקי הבית. איש לא רוצה לראות רבבות משפחות מפסידות את דירותיהן או נגררות לפשיטת רגל בגלל אירוע כמו מגפה או מלחמה. אבל דחיית דיווחים או תשלומים על הלוואות ומשכנתאות לא פותרת כלום אלא רק דוחה את הבעיה קדימה, בנוסף, לא ברור למה בכלל אנחנו צריכים מאגר אשראי שמבקר המדינה מצא שאין בו כמעט תועלת ואף מזיק ללווים ושבכל פעם שמגיע משבר בנק ישראל למעשה מנטרל אותו ומייצר עיוות בנתונים. נראה שהשאלה היא לא מתי תצא עוד דחייה – אלא עד לאן בנק ישראל עוד ידחק את יכולת ההכחשה של המערכת. בכל פעם נדמה שמדובר בפתרון זמני, הקלה רגעית, אבל כל סבב משברי מוסיף עוד שכבת חוב, דיווחים מאוחרים, וסטטיסטיקה מעוותת שלא מסתדרת עם ההגיון. וכששום דבר כבר לא מסתדר עם ההיגיון – קל יותר להאמין בכוחות על־טבעיים: בשוק נדל"ן שלא יכול לרדת, בחובות שלא באמת צריך להחזיר, ובמערכת שתמיד תצליח לדחות את הקץ. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה. טלי גולדרינג 90 פרק מספר טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למנויים בלבד למה ואיך נעצרתי מעצר פוליטי למנויים בלבד הסכינים הארוכות של המשטר נשלפו למנויים בלבד כן, שלום למנויים בלבד נאום הניצחון המלא של זוהראן ממדאני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו