פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 126- תכנית 922 خطة ٩٢٢ שתפו: 11 בנובמבר 2020 126- תכנית 922 خطة ٩٢٢ קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 126 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

ארנון פלג בראיון עם המתכנן העירוני והפעיל החברתי אלעד הראל על תכנון עירוני והמשמעויות שלו, בישראל, ובכלל. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם מה בתכנון? שתפו: קריאת השכמה 7 במאי 2024 מה בתכנון? קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ארנון פלג בראיון עם המתכנן העירוני והפעיל החברתי אלעד הראל על תכנון עירוני והמשמעויות שלו, בישראל, ובכלל. קריאת השכמה 622 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

איתי כהן מכח לעובדים מגיע לדבר על האופן בו תשפיע עסקת החבילה על העובדים במשק ועל השוני בין תפיסות ההתארגנות של ההסתדרות וכח לעובדים. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם כל הכח לעובדים שתפו: קריאת השכמה 19 בנובמבר 2021 כל הכח לעובדים קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 319 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

לובי 99 מתריעים בצדק על פיקוח חסר על גופים פיננסיים. הבעיה - הם דחפו לרפורמות שיצרו את המצב הנוכחי, בשם קידוש ה"תחרות". מכתב פתוח פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם לובי 99, אל תחזרו על הטעות לובי 99 מתריעים בצדק על פיקוח חסר על גופים פיננסיים. הבעיה - הם דחפו לרפורמות שיצרו את המצב הנוכחי, בשם קידוש ה"תחרות". מכתב פתוח שתפו: טלי גולדרינג 26 באוגוסט 2025 לובי 99, אל תחזרו על הטעות טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 היי לובי 99, רציתי לומר תודה, שמחתי לשמוע שפניתם לרשות שוק ההון בדרישה לאסור באופן מיידי על גופי אשראי חוץ־בנקאיים לשלם עמלות או להעניק טובות הנאה למשווקי משכנתאות. ברגע שיועץ מקבל כסף מהגוף המלווה, הוא עלול להעדיף את ההצעות שמתגמלות אותו, גם אם הן פחות משתלמות ללקוח. במקום לדאוג לטובת הלקוחות שלו היועץ הופך בפועל למשווק שמשרת את האינטרסים של המלווים. ממש כמו שכתבתם באתר שלכם: "כך בדיוק התחיל משבר הסאב־פריים העולמי: מתן הלוואות מסוכנות ללווים חלשים שלא יכלו לעמוד בהחזר החודשי, מכירת ההלוואות המסוכנות כמכשיר השקעה לגופים פיננסיים תוך גלגול הסיכון הלאה, ובסוף – צניחת מחירי נדל"ן, התמוטטות מוסדות פיננסיים, אבטלה גואה ומשבר כלכלי אדיר" כשחושבים על זה, זה ממש מרגיז שהפרקטיקה הזו, שנאסרה על הבנקים כבר לפני שנים, מותרת משום מה לגופים החוץ־בנקאיים. איך בכלל זה ייתכן? רגע, בעצם - לא הייתם אתם אלה שדחפו לכך שהפיקוח על הגופים החוץ בנקאים יופרד מהפיקוח על הבנקים? כמדומני, ב-4 באוקטובר 2019 כתבתם בדף הפייסבוק שלכם בהקשר לפיקוח על הגופים החוץ בנקאיים: "אחת השאלות בחקיקת הרפורמה בבנקים הייתה מי יפקח על הגופים האלה. אחרי קרב סמכויות בין הרגולטורים הוחלט לתת את הסמכות לרשות שוק ההון. לצערנו רק עכשיו, 3 שנים אחרי , נוטים להחליט ברשות שוק ההון שאין להם את היכולת לבצע זאת כראוי. השבוע פורסם בדה מרקר כי נשקלת האפשרות להעביר את הפיקוח לבנק ישראל במקום (קישור לכתבה בתגובה הראשונה). אנחנו מתנגדים נחרצות לרעיון הזה.. ." כלומר, אם אני מבינה נכון, אנשי רשות ההון עצמה הסבירו לכם שהם אינם ערוכים לפקח על גופים חוץ בנקאיים, אבל אתם מצדכם התעקשתם שדווקא הרשות היא זו שצריכה לפקח. כחמש שנים אחר כך, ב-30 בדצמבר 2024 כתבתם: "המדינה כשלה בהגנה על כ-850 מיליון ש"ח מכספי הפנסיה של לקוחות חברת 'סלייס'. מספר סוכני ביטוח פעלו בניגוד לחוק ורימו קשישים ואנשים במצוקה, כחלק מתרמית לגנבת כספי החסכונות שלהם, וכל זה קרה תחת גוף מוסדי (גוף פנסיה) המפוקח על ידי המדינה . התרמית התנהלה במשך שנתיים מתחת לאפה של רשות שוק ההון והתוצאה - אלפי פנסיונרים שנותרו ללא קצבת זקנה, בלי הכספים שחסכו לאורך כל החיים." זאת אומרת: אתם, שדחפתם לפיקוח של גופים חוץ בנקאיים על ידי רשות שוק ההון למרות שחבריה התריעו בפניכם שהיא לא ערוכה לפקח, מצאתם עצמכם נלחמים למען הקורבנות של אותו פיקוח כושל של הרשות. אפשר גם לתהות האם סלייס, קופת הגמל, הייתה זוכה לפיקוח קצת יותר הדוק אם רשות ההון לא הייתה צריכה לפקח על מעל ל 2,137 גופים שונים - הכוללים חברות ביטוח, קופות גמל, סוכנויות ביטוח קטנות וכמובן מאות חברות חוץ בנקאיות. גם אתם שמתם לב לקשיים של הרשות,כשנה אחר כך, ב-22 בפברואר 2025 , כשכתבתם: "רק לאחרונה, פרסם מבקר המדינה דו"ח חמור על תקצוב החסר של הרשות, ועל ההשלכות שעלולות לבוא בעקבותיו, בצורת היקף ואיכות הפיקוח על הגופים המנהלים את כספי הפנסיה של אזרחי ישראל. ואם נשווה בין תקציבי הרגולטורים - תקציב רשות שוק ההון לשנת 2024 צפוי לעמוד על סכום מגוחך של 96 מיליון ש״ח, כאשר תקציב בנק ישראל המפקח על 2.5 טריליון ש"ח עומד על 1.2 מיליארד ש"ח, והרשות לניירות ערך המפקחת על 2 טריליון ש"ח מתוקצבת ב- 202 מיליון ש״ח. אנו קוראים למשרד האוצר לא לקצץ בתקציב רשות שוק ההון שפוגעת באופן ישיר בכספי החיסכון של אזרחי ישראל. אנו פועלים בימים אלה לדרוש דיון דחוף בכנסת בעניין". הקריאה שלכם היא כמובן צודקת מאין כמותה. כמו הרבה דברים בישראל, רשות שוק ההון לא מתוקצבת בצורה שהולמת את חשיבות העבודה שהיא אמורה לבצע. מצד שני, זה קצת משונה לשמוע את זה מכם כעת, כי תקצוב החסר של הרשות היה ידוע כבר ב2019 - התקופה שבה, כאמור, דחפתם לכך שהפיקוח של כל הגופים החוץ בנקאיים יעשה על ידי רשות ההון. למשל, בדו"ח השנתי לשנת 2019 כתב ד"ר משה ברקת, שהיה הממונה על הרשות: "הרחבת האחריות של הרשות נעשתה בתוספת תקציב זעומה ובלתי סבירה בעליל של מיליוני שקלים בודדים... הפער בלתי נתפס ובלתי סביר, גם לאור מורכבות פעולותיה של רשות שוק ההון. אסור שגוף פיקוח כזה לא יקבל את המשאבים הדרושים לו לפיקוח אפקטיבי ומשמעותי על כספי הציבור" אז מה בדיוק קרה שם לובי 99? מה השתבש בדרך? האם באותן שנים בהן תמכתם בפיקוח על ידי רשות ההון הייתם פשוט מאוד - מאוד אופטימיים? קיוויתם שהמצב שלה ישתפר? שאגף התקציבים, שידוע בנטייה שלו לתקצב באופן ראוי ומכבד את כל אגפי הממשלה השונים, יבין את גודל המשימה של הרשות ויתקצב אותם בהתאם? יוסיף לה תקני כוח אדם וישקם את יכולת הפיקוח שלה? אני נוטה לחשוב שלא. אי אפשר להאשים לוביסטים מצויינים ומנוסים כמוכם בתמימות. מה שלדעתי קרה הוא משהו אחר, כמו הרבה ישראלים גם אתם נשביתם בקסמה של התחרות החופשית. כולנו שילמנו על המירוץ ל"תחרות" כמו ישראלים רבים, האמנתם שרפורמת שטרום משנת 2017, שאתם נוטים להתגאות במאבק שניהלתם למענה (או לפחות התגאתם במשך לא מעט שנים) תוביל למהפכה של ממש בצרכנות הפיננסית הישראלית. הרפורמה כללה הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים, הקמת מאגר נתוני אשראי לאומי, הקלות רגולטוריות להקמת בנקים חדשים ועוד. ציפיתם שכל אלו ישפרו את תנאי ההלוואות, יקלו על מעבר בין בנקים וייצרו תחרות חופשית מרהיבה שתוציא מצוינות מהגופים הבנקאיים והחוץ בנקאיים כאחד, ותיטיב עם הצרכן הישראלי. מה קרה בפועל? מאגר נתוני האשראי, שעל הקמתו ותפעולו הוצאו מעל 600 מיליון שקלים, לא שיפר בפועל את תנאי ההלוואות הבנקאיות. זאת ועוד, המאגר אף פגע בלווים החלשים ביותר, שהבנקים החלו לדחות משום שהם החליטו, על סמך נתוני המאגר, שאי אפשר לסמוך עליהם להחזיר את ההלוואה שלקחו. את הלווים האלה מאגר נתוני האשראי דחק אל זרועותיו של שוק ההלוואות החוץ-בנקאי, אותו שוק חוץ בנקאי שהיה אמור לגרום לירידה בריביות, אבל בו נלקחות כיום הריביות הגבוהות ביותר בשוק. גולת הכותרת של הרפורמה - המעבר בין הבנקים, נשאר בגדר תופעה שולית של כ־2.5% מהלקוחות בשנה. ככה זה כשהבנק לוכד את הלקוחות לא באמצעות בירוקרטיה אלא בעזרת הלוואות. לקוח שיש לו הלוואה עם שיעבודים ומסגרת אשראי גבוהה שנבנתה לאורך שנים – יחשוב פעמיים לפני שינסה לעבור לבנק אחר . ההלוואות עצמן התנפחו והתפשטו כמו פטריות אחרי הגשם מאז רפורמת שטרום, דו"ח " מצב החובות בישראל " של ארגון "דף חדש" מצא שבין 2016 ל- 2023 חובות אשראי לבנקים עלו ב-15% בעוד שהחוב לחברות חוץ בנקאיות עלה ב-320%. באותו דו"ח נכתב גם שבחחמש עשרה השנים האחרונות החוב הצרכני שלא לדיור הכפיל עצמו פי ארבעה. זה קרה בין השאר בזכות קמפיינים אגרסיביים, מסרונים מפתים ("אושרה לך הלוואה מיידית", "כסף בחשבון תוך שעה") ופניות ישירות לטלפונים של לקוחות עם הצעות "מותאמות אישית"- קמפיינים שהם תוצאה ישירה של רפורמת שטרום, ושיחד עם תקופה זמנית של ריבית נמוכה יצרו קוקטייל קטלני ששיעבד המוני ישראלים להלוואות. צריך לומר להגנתכם, שלא הייתם הראשונים שנפלו בדיל המלוכלך - הסרת רגולציה תמורת "תחרות". ההיסטוריה מלאה בדוגמאות לדילים כאלה, מהסרת הרגולציה של "הלוואות וחסכון" בארה"ב בשנות ה-80, דרך בועת הנדל"ן היפנית ועד למשבר ההוא שכתבתם עליו, משבר הסאב-פריים ב-2008. הסיפור די קבוע – מסירים רגולציה בשם "תחרות", מצמצמים פיקוח, ומגלים מאוחר שהמבנה והאינטרסים של השוק לא השתנו. בשנים הראשונות עוד יש תחושת פריחה שכולל גידול חד באשראי והצעות מפתות, ואז מגלים שלמעשה הגופים הקטנים שנוספו לשם "הגדלת התחרות" מתפקדים כ"מפני פסולת" עבור הגופים הגדולים יותר. כלומר, הסיכונים הגדולים יותר (שנלקחו, בין השאר, בזכות אותה הסרת רגולציה) נמכרים לגופים קטנים ומפוקחים פחות. הרציונל מאחורי ההתנהגות הזו, היא שאם וכאשר הסיכונים ישתממשו, יתברר שלא ניתן להחזיר את ההלוואות שניתנו, והמודל יקרוס לא הגופים הפיננסיים הגדולים יהיו אלה שישלמו את המחיר. וכאן אנחנו מגיעים לדבר על התוצאות העקיפות של רפורמת שטרום והתפקיד שלמעשה הרפורמה מילאה בבועת הנדל"ן הישראלית. הרפורמה תרמה להצפת השוק באשראי זמין דרך גופים חוץ-בנקאיים חדשים. כך, בזמן שבנק ישראל כתב בדו"חות שלו שבישראל לא יכולה להיווצר בועה בגלל "שמרנות הבנקים", גופים חוץ בנקאיים אפשרו לאותם לווים להשלים את ההון העצמי שלהם בהלוואות שבמקרים מסוימים מגיעות ל-100% מההון הדרוש (במיוחד אם היו לווים שפיזרו את ההלוואות בין כמה גופים שונים) . ולמי היה הכי קל לתת הלוואה? ליזמי נדל"ן. להם היה נכס מוחשי כבטוחה, שהפך את ההלוואות בעיניים של החברות החוץ בנקאיות לכמעט חסרות סיכון. למעשה, בשנים שלאחר הרפורמה, יזמי הנדל"ן היו כל כך מחוזרים על ידי גופים חוץ בנקאיים שהם זכו להלוואות בריביות נמוכות מאד, שמשלימות את כל ההון העצמי שלהם . באופן רגיל, יזם נדל"ן נדרש להביא חלק מהכסף "מהבית", כדי להראות לבנק או למלווה אחר שיש לו יכולת אמיתית לשאת בסיכון. זהו ההון העצמי. אלא שבשנים שלאחר הרפורמה, בזכות הזרמות האשראי הזול, חברות חוץ־בנקאיות הסכימו לממן גם את אותו חלק. כך יזם היה יכול לרכוש קרקע ולהרים פרויקט כמעט מבלי להשקיע הון משלו . במקרים מסוימים ההלוואות הגיעו לרמות מימון של 90% ואף 100% מעלות הפרויקט. כך למשל, חברת אזורים הצליחה לגייס בשנת 2021 כ־200 מיליון שקל מגופים מוסדיים בריבית שלילית (!) באותה שנה נרשמה הצפה של חברות אשראי חוץ־בנקאי חדשות בבורסה — מכלול, בלנדר, מיכמן, בול, גיבוי, גמא, גמלא הראל וברקת — כולן חיפשו לחלק אשראי זול ולהרוויח מהעמלות ומהמרווחים. אז תגידו, למה שיזם ישקול להוריד המחיר של הדירה אם תמיד הוא יכול למצוא את ההלוואה שתחפה על כל תקופה של ירידה במכירות? הרי גם אם מתעורר חשש לגבי היציבות של היזם, אותן חברות חוץ בנקאיות תמיד יכולות למכור את ההלוואה למישהו אחר, בדרך כלל זה יהיה לחברות הפנסיה והביטוחים שלנו . אם כבר מדברים על סיכונים, שווה לומר שבנק ישראל לא יודע כמה מהכסף שנלקח בגופים חוץ בנקאיים משמש למעשה כהלוואה לצורך רכישת דירה. בראיונות, המפקח על הבנקים מסביר שמדובר ב"כסף לא צבוע", כלומר הלוואות שנלקחות ואי אפשר לדעת מה הייעוד שלהן. בכל דו"ח יציבות שמפרסם בנק ישראל (דו"ח שמטרתו לבחון תרחישי סיכון ולוודא שאנחנו לא בדרך לקריסה כלכלית) מופיעה הערת שוליים חוזרת שמסבירה שהניתוח שמופיע בדו"ח לא כולל את ההון שמתגלגל בענף החוץ בנקאי. הבעיה היא, אם כן, לא רק שלרשות שוק ההון אין את הכלים לפקח, אלא גם שכל שאר מערכת הפיקוח הפיננסית מעמידה פנים שהיא מפקחת, בעוד שהיא ביודעין מעלימה עין מהבעיה, ומדווחת לנו שהכל בסדר. ובכל זאת חשוב לומר: הרעיון כאן, בפנייה שלי אליכם, הוא לא להפיל עליכם, לובי 99, את כל כשלי רפורמת שטרום. במשרד האוצר השאירו את רשות שוק ההון עם כוח אדם ומשאבים חלקיים לאורך שנים. פוליטיקאים היו יכולים למנוע התרסקויות ואבדן כספי חוסכים ומשקיעים לו רק היו מקדמים יוזמות חקיקה שמגנות על לווים ורוכשים, ומגבילים הלוואות מסוכנות שניתנות בתנאים לא ברורים. הם היו יכולים להגביל שיווק אגרסיבי של הלוואות ולהילחם בניגודי עניינים. הפיקוח של בנק ישראל יכול היה לעבוד יחד עם רשות שוק ההון כדי לאתר הונאות ולקבוע נהלים שימנעו אותן כבר מהרגע הראשון (ולא לחכות לפרשת סלייס כדי להתחיל). כמובן שגם לרשות שוק ההון עצמה יש אחריות למצב. היא נמנעה מאיסור תשלומי עמלות ליועצי משכנתאות חוץ־בנקאיים, למרות ניגוד העניינים המובנה. היא הגיבה באיחור לפרשת סלייס ואיפשרה בכך אובדן של מאות מיליוני שקלים. היא דחתה במשך שנים את יישום הפיקוח על שוק האשראי החוץ־בנקאי והגמ״חים, והיא הסדירה הלוואות בעסקאות תשלומים רק לאחר מקרים של הונאות והטעיות שהגיעו לתקשורת. אי אפשר להאשים רק את התקצוב הנמוך ובעיות כוח אדם, לגוף שמפקח על שני טריליון שקלים יש גם אחריות. וצריך גם לומר: הייתה לכם סיבה לגיטימית להירתע מהפיקוח של בנק ישראל. הטענה שלכם שבנק ישראל מעדיף את יציבות הבנקים על פני תחרות לא הייתה שקרית.בנק ישראל אכן מחויב קודם כל ליציבות הבנקים, ולא למחירים תחרותיים בהלוואות למשקי הבית. זאת עובדה שגורמת לנזקים לאזרחי ישראל כל יום, אבל היא לא משנה את המציאות בה האלטרנטיבה לפיקוח של בנק ישראל פירושה היעדר מוחלט של פיקוח . וכן, והיה אפשר לצפות את זה מראש. לובי 99, ארגון חשוב כמוכם צריך לדעת לנהל גם חשבון נפש. והאמת היא שכאן נפלתם. אני רוצה לחשוב שאם הייתם יכולים לחזור אחורה הייתם עושים דברים אחרת. ובכל מקרה המטרה של המכתב הזה היא לא לשים אתכם על המוקד. כמאמר הכותרת, זאת ההזדמנות שלכם לתקן. אל תחזרו על אותה הטעות עם "הבנקים הקטנים" ב-6 לאוגוסט הכריז שר האוצר סמוטריץ' על מהלך חדש - הקמה של "בנקים קטנים " בישראל, ברגולציה מופחתת ובהליך רישוי מדורג. מדובר בבנקים שיכולים לקום יש מאין, או על־ידי גופים עסקיים קיימים כמו חברות ביטוח, קרנות פנסיה או תאגידים גדולים, ושיורשו לתת גם שירותי בנקאות חלקיים. למשל "בנק קטן" שנותן רק פיקדונות או רק הלוואות. המטרה? תחרות. הפיקוח? אמור להיות של בנק ישראל הפעם, אבל זה לא אומר שאזרחי ישראל יזכו סוף סוף לפיקוח ראוי. הפעם יש קומבינה מיוחדת: הפיקוח אמור להתנהל בשלוש רמות שונות. אם היקף המחזור של הגוף הבנקאי נמוך מ-15 מיליארד ש"ח- רמת פיקוח נמוכה, אם ההיקף הוא בין 15 ו-50 מיליארד ש"ח - רמה בינונית, ומעל ל-50 מיליארד, גבוהה. תגידו לי אתם, לובי 99, למה מישהו שפותח פיקדון בבנק קטן אמור להיות חשוף להונאות יותר ממי שפותח פיקדון בגוף גדול? באמת מצופה מכל אדם לבחון את ההון שמחזיק ה"בנק הקטן" בו הוא מפקיד את כספו כדי להבין את רמת הסיכון שהוא נמצא בה? בנוסף, הבנקים החדשים הללו יזכו לפטור של עשר שנים מחוק הגבלת שכר הבכירים, ולמשך "תקופת ההסתגלות" בת 5-10 שנים יוכלו להחזיק פחות הון עצמי ולא יאלצו לעמוד בתנאים שבנקים אמורים לעמוד בהם לגבי בנקאות פתוחה וניוד חשבונות. כדאי להיזכר במכתב ששלח פעם ד"ר יוסי סעדון מחטיבת המחקר של בנק ישראל לרשות ניירות הערך, בעת שהכינה את התקנות בנושא הפיקדונות. הנה קטע ממנו : "מחובתי להתריע בפניכם כי אם חברה כלשהי לא תעמוד בהבטחת התשואה שלה ותקרוס, הדבר עלול להוביל לאובדן אמון של הלקוחות בכלל החברות בענף ולהתמוטטות מהירה של הענף כולו... אין צורך לומר כי בכך תאבד גם התרומה המיוחלת לתחרות מול הבנקים במקטע זה. יתירה מזאת, אירוע כאמור עלול להיות מדבק ולהשפיע על האיתנות של המערכת הפיננסית כולה..." בהמשך, הוא התייחס ספציפית לפיקדונות בריבית קבועה: "פער בין הריבית שהובטחה לתשואה שהושגה יסכן את יכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה ובכך יסכן את כספי לקוחותיה... חזינו בשנים האחרונות בהתמוטטות של חברות פיננסיות חוץ-בנקאיות, שלא התנהלו באחריות והותירו את לקוחותיהן עם הפסדים כספיים" מיותר לציין שעד עכשיו לא פורסמה מגבלה לגבי פיקדונות בריבית קבועה. אז בואו נדמיין תרחיש שבו "בנק קטן", כזה שכפוף לפיקוח נמוך משום שהוא מחזיק הון של פחות מ־15 מיליארד ש"ח, מציע ללקוחותיו פיקדון בריבית קבועה של 5%. יום אחד הריבית במשק יורדת: הבנק מחויב להמשיך לשלם למפקידים 5% ריבית גבוהה, אך בפועל הוא מצליח להרוויח הרבה פחות – מהשקעות סולידיות שמניבות ריבית נמוכה או מהלוואות זולות יותר. נוצר פער שלילי מתמשך, הנזילות נשחקת, וברגע ששמועה על מצבו מתפשטת, הלקוחות מתחילים לרוץ ולמשוך פיקדונות. ומה יקרה אם אותו "בנק קטן" מוחזק גם על ידי חברת ביטוח? המשבר לא ייעצר בבנק הנישתי אלא יתגלגל גם אל החברה האם, שעלולה להידרש להזרים כספים כדי למנוע קריסה. כך סיכון מקומי של גוף קטן ולא מפוקח מספיק עלול להפוך לאיום ישיר על כספי הפנסיה והביטוחים של הציבור. לכן, לובי 99, אם המטרה שלכם היא באמת להגן על הציבור – זה הרגע. לא עוד הימור על "תחרות" שתסדר את הכל, לא עוד תקווה שגוף מפקח למחצה יהפוך בן־לילה לשומר סף אמיתי. אחת הדרישות שלכן, שלא יושמה, לרפורמת שטרום הייתה ביטוח פקדונות. כעת עליכם לדרוש - אם אין ביטוח פיקדונות, אין פקדונות ב"רגולציה מופחתת". אם אין גוף שמסוגל לספק פיקוח ראוי- אין "בנקים קטנים" חדשים. אם תעמדו על זה עכשיו, אולי תצליחו להימנע מהמצב שבו בעוד חמש או עשר שנים תנהלו מאבקים עבור אחוזים בודדים מכספי חוסכים שירדו לטמיון. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה. עריכה: ארנון פלג תגובת לובי 99: "לובי 99 פועל בכנסת, בממשלה ובשדה הרגולטורי כדי לייצג את האינטרס הכלכלי-חברתי של הציבור, לעמוד מול לוביסטים מסחריים שמקדמים אינטרסים צרים של תאגידים ובעלי הון ולהיאבק מדי יום שהשוק יעבוד לטובת הציבור ולא על חשבונו. כך גם בכל הנוגע לפיתוח המערכת הבנקאית – באמצעות הגדלת מספר השחקנים, פריקות השירותים הבנקאיים, הגברת השקיפות והעצמת כוח המיקוח של הלקוחות, והכול תוך שמירה על האיזון הנדרש בין הצורך לקדם תחרות לצורך לשמור על יציבות המערכת הפיננסית. לובי 99 מאמין שהפיקוח על חברות האשראי חוץ בנקאי צריך להיות תחת רגולטור שמטרותיו – על פי חוק – כוללות קידום תחרות ועידוד חדשנות, במקביל לשמירה על יציבות. אנו גאים שתמכנו והיינו חלק מהליך החקיקה של רפורמת שטרום, שהסתיים אך לפני כשנה וחצי, וכבר היום ניתן לראות את הניצנים הראשונים של תרומתו לתחרות. כמו כן, אנו מברכים על הצעדים של הפיקוח על הבנקים במטרה להגדיל את מספר הבנקים בישראל ולעמדתנו, הבעיה האקוטית ברפורמת הבנקים הקטנים, היא לא העדר פיקוח פיקדונות, אלא ההחלטה להתיר לחברות ביטוח לשלוט בבנקים באופן שמגביר את הסיכון למשבר פיננסי ואנו פועלים כדי למנוע זאת. אנו נמשיך לייצג האינטרס הכלכלי-חברתי של הציבור ולעמוד מול הלוביסטים המסחריים ב100% מימון המונים, בתמיכתם של כ-17,600 חברי הלובי. מזמינים את כולם להצטרף ולתת גב" טלי גולדרינג 106 פרק מספר טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למנויים בלבד למה ואיך נעצרתי מעצר פוליטי למנויים בלבד הסכינים הארוכות של המשטר נשלפו למנויים בלבד כן, שלום למנויים בלבד נאום הניצחון המלא של זוהראן ממדאני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

דני גיגי הוא מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, ארגון-גג של קבוצות אזרחיות הפועלות לשיקום הדיור הציבורי ככלי מרכזי בצמצום העוני הרב-דורי. דני גיגי דני גיגי הוא מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, ארגון-גג של קבוצות אזרחיות הפועלות לשיקום הדיור הציבורי ככלי מרכזי בצמצום העוני הרב-דורי. פרק: 6 | 4.5.23 | קורת גג כזכות יסוד ודיור ללא מטרות רווח דני גיגי דמיין בשבילנו מדיניות דיור שמעמידה במרכז את הצרכים שלנו ולא את הרווחים של בעלי ההון

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 194- מהפכה במטבח ثورة في المطبخ שתפו: 6 במרץ 2021 194- מהפכה במטבח ثورة في المطبخ קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 194 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

מעין מראיין את ההיסטוריון אדם רז על תכנית הגרעין הישראלית - ההיסטוריה שלה, ההשלכות שלה והפוליטיקה שמסביבה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם לפי פרסומים זרים שתפו: קריאת השכמה 21 באפריל 2023 לפי פרסומים זרים קריאת השכמה 00:00 / 01:04 מעין מראיין את ההיסטוריון אדם רז על תכנית הגרעין הישראלית - ההיסטוריה שלה, ההשלכות שלה והפוליטיקה שמסביבה. קריאת השכמה 525 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 191- לומדים להתארגן نتعلّم التنظيم שתפו: 1 במרץ 2021 191- לומדים להתארגן نتعلّم التنظيم קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 191 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

מה קורה בשוק הספרים, מי אחראי לזה ואיך כל זה קשור אלינו? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם ספרות זולה שתפו: קריאת השכמה 28 בדצמבר 2022 ספרות זולה קריאת השכמה 00:00 / 01:04 מה קורה בשוק הספרים, מי אחראי לזה ואיך כל זה קשור אלינו? קריאת השכמה 487 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 212- אוטונומיה חלקית إدارة ذاتية جزئية שתפו: 19 באפריל 2021 212- אוטונומיה חלקית إدارة ذاتية جزئية קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 212 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

בין הילד הטרנס בגבעת שמואל לסייעות הפלסטיניות בחולון - הימין מנסה להסית קבוצות אחת נגד השנייה. אבל מה המטרה האמיתית מאחורי השנאה? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם המטרה האמיתית של מלחמת התרבות שתפו: קריאת השכמה 20 בספטמבר 2022 המטרה האמיתית של מלחמת התרבות קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 453 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 012- יוקר המחייה غلاء المعيشة שתפו: 16 באפריל 2020 012- יוקר המחייה غلاء المعيشة קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 12 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו