top of page
לוגו אדום.png

הי, שם

חיפוש באתר

חיפוש באתר זה

נמצאו 1504 תוצאות בלי מונחי חיפוש

  • ההווה והעתיד של ישראל - רוזה מדיה روزا ميديا

    מעין ויובל יוצאים מהארץ כדי לחפש את עצמם, ומוצאים באוקראינה, בריטניה וונצואלה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ההווה והעתיד של ישראל שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 16 באוגוסט 2024 ההווה והעתיד של ישראל קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 מעין ויובל יוצאים מהארץ כדי לחפש את עצמם, ומוצאים באוקראינה, בריטניה וונצואלה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 650 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

  • Rula Daood

    מנהלת ארצית שותפה של תנועת עומדים ביחד. רולא דאוד

  • הרמן מלוויל ויורדי ים - רוזה מדיה روزا ميديا

    עוגן הרם! יוצאות לים לצוד לווייתנים וחתיכים אקזוטיים עם הסופר הרמן מלוויל פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הרמן מלוויל ויורדי ים שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 15 באוגוסט 2024 הרמן מלוויל ויורדי ים תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 בפרק 34 אנחנו יוצאות להרפתקה על שבעת הימים עם הסופר, המלח וצייד הלווייתנים האמריקאי - הרמן מלוויל. נדבר על תשוקת גבר לים ולגברים אחרים, על רבי חובלים עם אובססיה ל(מובי) דיק, על הפֶטיש לאיים הפולינזיים והילידים שחיים בהם ועל אהבות נכזבות לסופרים מהוללים. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 34 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

  • 156- 2020 - רוזה מדיה روزا ميديا

    פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 156- 2020 שתפו: 3 בינואר 2021 156- 2020 קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 156 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

  • articles

    מגזין רוזה הוא במה לתוכן סוציאליסטי ועממי, ומארח קולות לניתוח המציאות ושינוייה מערכת מגזין רוזה

  • היום שעכשיו - רוזה מדיה روزا ميديا

    מהי הקונספציה שהובילה לשביעי באוקטובר? למה בחרנו להמשיך בה אחריו? ואיך אפשר גם אחרת. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו היום שעכשיו מהי הקונספציה שהובילה לשביעי באוקטובר? למה בחרנו להמשיך בה אחריו? ואיך אפשר גם אחרת. שתפו: שמוליק לדרמן 19 בפברואר 2025 היום שעכשיו שמוליק לדרמן 00:00 / 01:04 ב-2017 פרסם מיכה גודמן את ספרו "מלכוד 67'," שזכה לשבחים רבים כמופת של פרגמטיות וחשיבה "מחוץ לקופסא". הטענה הבסיסית של גודמן הייתה פשוטה: ישראל נכנסה למלכוד בעקבות כיבושיה במלחמת ששת הימים, של שליטה במיליוני פלסטינים על שטחים ששנויים במחלוקת בינם לבין ישראל. המלכוד, טען גודמן, יכול להיפתר באמצעות נסיגה ישראלית חלקית מהשטחים תוך המשך החזקתם של אזורים שהיא תופסת כחיוניים או ככאלה שנועדו להישאר בידיה, כמו בקעת הירדן או גושי ההתנחלויות. בצורה זו יישמרו צרכי הביטחון של ישראל והפלסטינים בכל זאת יקבלו מדינה, גם אם רק על חלק מהשטח. הסיכוי שהפלסטינים יסכימו להסדר כזה, הודה גודמן, הוא נמוך. אלא שלאור האינטרס של מדינות ערביות סוניות כמו ערב הסעודית להקים ציר סוני-ישראלי כמשקל נגד לציר השיעי בהובלת איראן, נראה שהן מוכנות לדחוק אותו לשוליים וכך ליצור ״אקלים״ שיאפשר הסדר חלקי. לא לחינם זכה ספרו של גודמן לשבחים: הוא ייצג נאמנה את רוחו של המרכז הישראלי , שמתוך תפיסת ה"אין פרטנר" שהתנחלה בישראל מאז כישלון המשא ומתן בין ברק לערפאת בתחילת שנות האלפיים, בחר לאורך שני העשורים האחרונים (מלבד בתקופת ממשלת אולמרט) בניהול הסכסוך במקום בחתירה להסדר פוליטי. בחירה זו באה לידי ביטוי בתקוות שגאו בישראל לגבי "הסכמי אברהם", ובמיוחד לגבי הנורמליזציה עם סעודיה בתקופה שלפני ה-7 באוקטובר. אלו נתפסו כהישג ישראלי חסר תקדים של הסרת ה"וטו" הפלסטיני על הסדרים עם מדינות ערביות מרכזיות, כזה שיאפשר לגיטימציה איזורית חסרת תקדים לישראל, ללא התנאי של מדינה פלסטינית ותוך כדי המשך השליטה הצבאית בפלסטינים, הסיפוח הזוחל בגדה ובמזרח ירושלים והמצור על עזה. מיכה גודמן, 2023. קרדיט: יונית שילר, CC BY-SA 4.0 הייתה זו "הקונספציה" שמאחורי "הקונספציה". מדיניות חיזוק החמאס בידי ממשלות נתניהו; ההתמקדות באיום האיראני בהנחה שחמאס מהווה איום מינורי לכל היותר; "כיסוח הדשא" בעזה במבצעים חוזרים ונשנים ומרובי הרוגים; הפירורים שקיבלה הרשות הפלסטינית בגדה למרות הדבקות שלה בדרך המדינית ובשיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל; ההתעלמות המופגנת מסוגיית הכיבוש במחאה נגד המהפכה המשפטית – כל אלו היו ביטוי של אותה תפיסה: שאת הפלסטינים אפשר להמשיך לנהל על ידי שילוב של אלימות, דיכוי, ושוחד כלכלי ופוליטי. התוצאה הייתה הזוועה של ה-7 באוקטובר. כמעט שנה וחצי לאחר מכן, רוב הישראלים תומכים בטיהור אתני של העזתים; באימוץ אלימות ששוחררה מכל רסן גם בגדה המערבית; ובנורמליזציה עם סעודיה שבפנטזיה הישראלית עדיין יכולה להתבצע תוך תשלום מס שפתיים בלבד לפלסטינים. מסתבר שההיסטוריה חוזרת על עצמה שוב ושוב כטרגדיה ופארסה גם יחד. לצאת מהקונספציה מסמך " היום שעכשיו" של הפורום לחשיבה אזורית ומחלקת 'ישראל במזרח התיכון' במכון ון ליר מבקש לאתגר קונספציה כושלת זו של "ניהול הסכסוך" ולהציע לה אלטרנטיבה. ראשית, על-ידי ניתוח הדרך שהובילה ל-7 באוקטובר ושנית על-ידי הצעות מדיניות קונקרטיות. אנו טוענים שההתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר לא הייתה תוצאה בלתי נמנעת של האידיאולוגיה הקיצונית של הארגון, אלא גם תוצר של הכישלון של הדרכים האחרות שבאמצעותן ניסתה תנועת החמאס להשיג את מטרותיה בעשור וחצי האחרון. בראש ובראשונה: מדיניות ישראלית שמציעה הישגים של ממש לדרך המדינית הייתה עשויה לחזק את הכוחות המתונים יותר בחברה הפלסטינית, כמו גם כוחות בתוך תנועת חמאס עצמה שנדמה שהאמינו שהדרך הפוליטית עשויה להביא הישגים ממשיים יותר לפלסטינים. באופן ספציפי יותר, בעשור האחרון עמדה בפני ישראל שוב ושוב האפשרות לקדם הסדר אזורי במסגרתו עזה תפורז והרשות תחזור לשלוט ברצועה, תוך השתלבות חמאס בממשלת אחדות פלסטינית, כחלק ממתווה להקמת מדינה פלסטינית על גבולות 67'. ישראל סירבה למשא ומתן של ממש על בסיס אפשרות זו. שנית, כידוע, לחמאס היו גם מניעים אסטרטגיים ספציפיים בהתקפה: מניעת הנורמליזציה עם סעודיה, שאיימה להדיר את הסוגיה הפלסטינית לשוליים לחלוטין; מניעת יישום "תוכנית ההכרעה" של סמוטריץ', שקרמה עור וגידים בדמות נישול משפחות וקהילות פלסטיניות בגדה ובמזרח ירושלים, והתחלת הסיפוח הזוחל של הגדה בזכות מינויו של סמוטריץ' לשר בכיר במשרד הביטחון האחראי על המנהל האזרחי; עצירת הפגיעה בסטטוס קוו בהר הבית/אל-אקצה; ושחרור אסירים פלסטינים מבתי הכלא בישראל. מדיניות ישראלית אחרת בכל הסוגיות האלו הייתה עשויה לשנות את מערך השיקולים של חמאס ולמנוע את הזוועה של ה-7 באוקטובר. במילים אחרות, אנו מציעים ניתוח שבו ישראל אינה שחקן פסיבי אל מול כוחות שהאידיאולוגיה הקיצונית שמניעה אותם הופכת לכאורה כל הסדר ופשרה לאוטופיה וסכנה קיומית; אלא כזה שבו לבחירותיה של ישראל יש משמעות הרת גורל, ובמיוחד לבחירה בדרך הכוח על חשבון הפוליטיקה. שום דבר בניתוח שאנו מציעים אינו מסיר מחמאס ומהפלגים הפלסטינים האחרים את אחריותם לזוועות שביצעו ב-7 באוקטובר בעוטף עזה, לפשעים קודמים שביצעו או לתרומתם שלהם להמשך הסכסוך. אך המיקוד בכישלון המודיעיני והצבאי תוך התעלמות מהבחירות הפוליטיות הישראליות, משמעם גם עיוורון לגבי הדרך שהובילה ל-7 באוקטובר וגם הבטחה שהאסון הבא הינו רק עניין של זמן; למעשה אנו יוצרים אותו מאז ה-7 באוקטובר בדמות האלימות חסרת התקדים שאנו מפעילים כלפי הפלסטינים. ההתנגשות בין הפנטזיות על "ניצחון מוחלט" ו"דה-רדיקליזציה" של הפלסטינים בשיח הישראלי ובמרשמי "היום שאחרי" למיניהם שהוצעו עד כה, למציאות בה חמאס משתלט מחדש על עזה כאשר לרשותו עומד מאגר בלתי נדלה של מגויסים חדשים השואפים לנקמה בישראל, הינה רק עדות אחת מיני רבות לכישלון הישראלי להכיר בגבולות השימוש בכוח, לפני ואחרי ה-7 באוקטובר. התמנון האיראני? אנו מציעים הבנה דומה בכל הקשור להתמודדות מול איראן ובעלי בריתה באזור. איננו מזלזלים בחשיבות האידיאולוגיה הקיצונית והאנטי-ישראלית של המשטר האיראני, אך גם במקרה זה האידיאולוגיה הינה היבט אחד בתוך מערך שיקולים נרחב, בראש ובראשונה שרידותו של המשטר האיראני; מה גם שעל משמעותה והשלכותיה של האידיאולוגיה על המדיניות ישנו ויכוח מתמשך בתוך האליטה הדתית, הפוליטית והביטחונית האיראנית. אנו טוענים שהשיח בישראל נוטה להיות "אלרמיסטי" בכל הקשור לאיום האיראני. המחשה לכך ניתן למצוא בראיון של יונית לוי וג'ונתן פרידלנד עם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק לפני מספר חודשים, כשברק נאלץ להסביר לאוזניה המשתאות של לוי שהסכנה בגרעין איראני אינה שאיראן תטיל על ישראל פצצה גרעינית, ושזה מטופש לחשוב כך; אלא שהיא תהפוך את איראן חסינה במידה רבה בפני התקפות אמריקאיות וישראליות. מיותר לציין שקשה למצוא בישראל ניתוח מפוכח מהסוג שמציע ברק, בו המשטר האיראני תופס עצמו כמגן על עצמו מפני תוקפנות אמריקאית וישראלית אפשרית ומגיב לפעולותיהן, לא פחות מהאופן בו ישראל תופסת עצמה כמגיבה לתוקפנות איראנית. בכך אין כוונתנו לטעון שאיראן ובעלי בריתה לא מהווים איום על ישראל. מחריד לחשוב מה היה עשוי להתרחש אם ב-7 באוקטובר חיזבאללה, איראן, ושאר כוחות "ציר ההתנגדות" היו מצטרפים באופן מלא למתקפה משולבת על ישראל. אך עצם העובדה שלא עשו כך אומרת דרשני, ולכל הפחות מעידה ששיקולים של המחיר הצפוי לאיראן וללבנון משחקים תפקיד קריטי בקבלת ההחלטות של כוחות אלו לא פחות מאשר תפיסותיהם האידיאולוגיות לגבי ישראל. באופן דומה, איננו טוענים שהאינטרס היחיד שמניע את המשטר באיראן הינו הגנה עצמית: כמו כל משטר אחר באזור, כולל ישראל, קידום השפעה ואינטרסים כלכליים ופוליטיים במדינות האזור, אמונות יסוד והגנה עצמית – כולם שלובים זה בזה במדיניותו. אך גם כאן – הנטיה של ישראל להגיב לאיום האיראני בהסתמכות כמעט בלעדית על כוח, על חשבון הסדרים פוליטיים אפשריים כגון הסכם הגרעין שנחתם בזמנו והוכשל על ידי ישראל וארה"ב, לא רק שהגבירה את האיום הגרעיני עצמו אלא גם מנעה ועדיין מונעת הסדרים פוליטיים נוספים שהיו עשויים להפחית משמעותית את האיום מצד איראן ובעלי בריתה באזור. מעבר לכך, גם האיום מצד איראן ובעלי בריתה קשור בטבורו לסוגיה הפלסטינית, במספר מובנים מרכזיים. ראשית, כידוע, התמיכה בפלסטינים הינה אחת הסוגיות הבודדות לגביהן יש הסכמה רחבה במזרח התיכון, והיא משמשת קרדום לחפור בו עבור הכוחות השונים. הסדר עם הפלסטינים עשוי להפחית במידה ניכרת את הקונפליקט בין ישראל לאיראן ובעלי בריתה, ולכל הפחות יערער במידה משמעותית את יכולתם להצדיק בפני הציבור אליו הם פונים את פעולותיהם נגד ישראל. שנית, האיום האיראני משמש גם עבור הימין הישראלי קרדום לחפור בו על מנת לסכל כל אפשרות של הסדר פוליטי עם הפלסטינים: הדימוי של תמנון איראני ולו "שלוחות" בכל מקום באזור, ושחותר כל העת להשמדת ישראל, מסייע ליצירת תודעה של איום קיומי על ישראל במסגרתו ההסתמכות הבלעדית על כוח צבאי, גם מול הפלסטינים, מקבלת לגיטימציה משמעותית. היום שעכשיו באופן מובן, זוועות ה-7 באוקטובר הביאו לתודעה של איום קיומי בחברה הישראלית יותר מאשר כל דימוי, כוזב או אמיתי. אך זוהי בדיוק חלק מהטענה שמציג "היום שעכשיו": אנו נמצאים "במעגל מרושע" של נבואות שמגשימות את עצמן כתוצאה מההסתמכות הבלעדית על אלימות, בסכסוך שהדרך היחידה לפתרונו ולביטחון של ממש לישראל היא פוליטית. לא מיותר לציין בהקשר זה, שסיבה מרכזית שכוחות צה"ל שעמדו גם בגבול עם עזה וגם בגבול עם לבנון היו מועטים באופן פושע היא הכוחות הרבים הנדרשים לשמירה על ההתנחלויות הפזורות בגדה. ה-7 באוקטובר חשף, בין השאר, עד כמה פינוי ההתנחלויות ומיקוד צה"ל בהגנה על גבולות מוכרים וברורים הינם צורך בטחוני יסודי של ישראל. בניתוח שאנו מציעים של הדרך שהובילה ל-7 באוקטובר גלומה גם האלטרנטיבה שאנו מציעים ל"יום שעכשיו": הסדר עם הפלסטינים, מתוך משא ומתן עם מנהיגות פלסטינית הנהנית מתמיכה פלסטינית רחבה, ועל בסיס ההנחה שזכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים אינה "ויתור" ישראלי או "תמורה" התלויה בדבר, אלא היא עצמה התנאי למשא ומתן וצריכה להתחיל להתממש ביום שעכשיו. זה אולי הטיעון הרדיקלי ביותר במסמך שרחוק מלהיות רדיקלי: אנו, הישראלים, איננו האדונים של הפלסטינים ואין לנו זכות להחליט באילו תנאים הם יהיו זכאים לחירות, גם לא בשם מה שאנו תופסים כצרכי הביטחון שלנו – לא יותר מאשר הם זכאים לנהל עלינו משטר של כיבוש ודיכוי בשם צרכי הביטחון שלהם. עוד לפני ה-7 באוקטובר ובוודאי אחריו, הרעיון שהפלסטינים זכאים לאותן זכויות כמונו ממש הוא ללא ספק הרדיקליות בהתגלמותה בשיח הישראלי. ועדיין, זו נקודת המוצא היחידה ממנה אפשר להתחיל לשרטט את הדרך לקיום משותף של שני העמים על אותה כברת ארץ. ד"ר שמוליק לדרמן מתמחה בתיאוריה פוליטית ולימודי הג'נוסייד. הוא משמש כעמית מחקר ב"פורום לחשיבה אזורית" ומרצה באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה הפתוחה. עריכה : תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 65 פרק מספר שמוליק לדרמן ד"ר שמוליק לדרמן מתמחה בתיאוריה פוליטית ולימודי הג'נוסייד. הוא משמש כעמית מחקר ב"פורום לחשיבה אזורית" ומרצה באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה הפתוחה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

  • laylaki

    يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. بودكاست ليلكي

  • הכי בבית בעולם - רוזה מדיה روزا ميديا

    אסף יקיר וארנון פלג בודקים האם אפשר יהיה לטוס מפה אם חס חלילה לא נגיע לניצחון מוחלט. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הכי בבית בעולם שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 18 באוגוסט 2024 הכי בבית בעולם קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג בודקים האם אפשר יהיה לטוס מפה אם חס חלילה לא נגיע לניצחון מוחלט. מכירה מוקדמת של לוח השנה הסוציאליסטי קוד: EARLYBIRD לרכישה: https://shorturl.at/4PrHc להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 651 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

  • הבית של כולנו (עם טלי גולדרינג) - רוזה מדיה روزا ميديا

    ארנון פלג מראיין את טלי גולדרינג על שוק הנדל"ן ומנסה להבין מי עדיין קונה כאן דירות. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הבית של כולנו (עם טלי גולדרינג) שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 26 באוגוסט 2024 הבית של כולנו (עם טלי גולדרינג) קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ארנון פלג מראיין את טלי גולדרינג על שוק הנדל"ן ומנסה להבין מי עדיין קונה כאן דירות. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 653 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

  • "כל העניין של הארץ הזו שהחיים בה ייכנעו לאלוהים ולא לכוח ומידות רעות" - רוזה מדיה روزا ميديا

    הפגנת החרדים נגד הגיוס היא הזדמנות עבור השמאל להיזכר בשורשים המוסריים של ההתנגדות החרדית לצבא ולציונות. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו "כל העניין של הארץ הזו שהחיים בה ייכנעו לאלוהים ולא לכוח ומידות רעות" הפגנת החרדים נגד הגיוס היא הזדמנות עבור השמאל להיזכר בשורשים המוסריים של ההתנגדות החרדית לצבא ולציונות. שתפו: מאיר שבתי 18 בנובמבר 2025 "כל העניין של הארץ הזו שהחיים בה ייכנעו לאלוהים ולא לכוח ומידות רעות" מאיר שבתי 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Michael Hatzalam, שאטרסטוק "אַל־תִּֽירְאִי֙ תּוֹלַ֣עַת יַעֲקֹ֔ב מְתֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל, אֲנִ֤י עֲזַרְתִּיךְ֙, נְאֻם־יְהֹוָ֔ה, וְגֹאֲלֵ֖ךְ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל." (ישעיהו מ"א, הפטרת פרשת לך־לך) הפסוק הזה מבהיר את ההבדל התאולוגי עמוק בין הציונות, כולל הציונות הדתית והחרדית, לבין החרדיות השורשית. אלוהים מבקש מאיתנו לא לפחד, אפילו שאנחנו ללא כוח, כמו תולעת ומתי מעט, כי אלוהים הוא העוזר והוא הגואל - הוא הוא ולא אחר. ההפגנה הגדולה נגד הגיוס לפני שבועיים והתגובות אליה, הזכירו את הפער בין השפה הליברלית לבין העולם החרדי. רבים, גם בשמאל המתנגד לכיבוש, רואים במאבק החרדי נגד הגיוס ביטוי לעקשנות או לאי־צדק. המאמר הזה מבקש לפרוש את השורשים של אותה התנגדות - ולהראות מדוע דווקא השמאל, אם הוא נאמן למה שהוא טוען שהוא מאמין בו, צריך לשמוע אותה ברצינות ולמצוא בה לא איום אלא שותפות רעיונית לא צפויה. מלכתחילה אפשר לדבר על קשר בין מאבקי השמאל לבין המאבק החרדי נגד הגיוס מפני שבשורשיהם, אלה מאבקים קרובים זה לזה. במידה מסויימת הדבר הזה נשכח, כי יסודות ההתנגדות לגיוס טושטשו בתוך שנים של מאבק פוליטי מתיש וקשה. ובכל זאת, אותם יסודות עדיין כאן - בין ספרי החסידות והמוסר וההלכה, הגמרא והמשנה והתנ"ך, ואמרות הצדיקים ומוסרי הנפש. שאלתי בנושא היחסים בין החרדים לבין השמאל חבר חוזר בתשובה, מנטורי קרתא, איש משכיל חכם שאני לומד ממנו לא מעט; ולפני שחזר בתשובה היה שותף בתוך השמאל הרדיקלי, כולל בחוגים כמו מצפן. הוא נתן את התשובה הרגילה: "מה היא חרדיות? כי הציבור החרדי הוא דיסידנטי במהותו. כל המושג של היות האדם חרד לדבר השם הוא פרישה מהציבור הכללי." היינו, הציבור החרדי כציבור דורש להיות קדוש, מובדל מן העולם כמה שניתן. הציבור החרדי הוא ציבור מתנגד במלא מובן המילה. עיקר התורה החרדית נגד הציונות היא תורת התנגדות - זה הרע, ואינני רוצה להיות שייך לו. הרע הזה מכיל הרבה דברים, כולל התרחקות מחיי תורה ומצוות, וכולל אי־מוסריות. כיום, לצערי, נשארה רק ההתנגדות ולא סיבות ההתנגדות, ולא מה באמת מסמל המושג "ציונות" בעיניי החרדים. נכון שכיום, מהתערבות הקליפות של הציונות בתוך החרדיות - כ"טומאת (קדושת) ציון" ודומיהם - אנחנו רואים עירבוב בין הדברים, והרוב נעשים ימנים. ובכל זאת, הם לא יקחו חלק פעיל בתועבות הללו עצמן, גם בלי לקרוא לזה כך. סלו דרך לשלום מיד אחרי הטבח בתרפ"ט, רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל הגאון, רב ואב בתי הדין של העדה החרדית בירושלים דאז, רבה האשכנזי האמיתי של ארץ־ישראל - הזכיר לכולם את האמונה היהודית והמוסרית הפשוטה בנביאים: "בְּתוֹר אֶחָד מִזִּקְנֵי אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר זָכִיתִי לִהְיוֹת בְּעֶזְרַת ה' בָּאָרֶץ הַזֹּאת עַתָּה קָרוֹב לְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וַאֲשֶׁר הָיִיתִי עֵד רְאִיָּה לִשְׁנוֹת הַשֶּׁקֶט וּבִטְחָה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה וְשָׁלוֹם בֵּין הַתּוֹשָׁבִים — הִנְנִי מַרְשֶׁה לִי לִפְנוֹת בָּזֶה אֶל כָּל תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, בְּלִי הֶבְדֵּל גֶּזַע וְדָת; לְבַקֵּשׁ מֵאִתָּם, מִתּוֹךְ מַעֲמַקֵּי לִבִּי הַנִּשְׁבָּר וְנִדְכָּא, לָחוּס עַל אֶרֶץ הַצְּבִי וְעַל חֵלֶק הָעַמִּים הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ; לָגֶשֶׁת יַחְדָּו לִבְנוֹת חָרְבוֹת הַמִּדּוֹת וּלְקוֹמֵם הֲרִיסוֹת רִגְשֵׁי הָאֱנוֹשִׁיּוּת וּמוּסָר ה', אֲשֶׁר נֶחְרְבוּ וְנֶהֶרְסוּ בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת. הַשְׁרִישׁוּ אַחֲרֵי כָּל טִינָה שֶׁבַּלֵּב, בַּעֲרוּ אַחֲרֵי הַחֲשָׁדוֹת שֶׁל מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמְדֻחִים אֲשֶׁר קוֹנְנוּ בּוֹ, וְסֹלּוּ דֶּרֶךְ לְשָׁלוֹם. רָאשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, יִהְיוּ הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לְשָׁלוֹם; וְלֵב מַנְהִיגֵי וְרָאשֵׁי הָעָם הָעַרְבִי יִתְעוֹרֵר לִקְרָאתָם לְהָשִׁיב שָׁלוֹם לָעָם" כל העניין של הארץ הזו - שהחיים בה ייכנעו לאלוהים, ולא לכוח ומידות רעות. לא להאמין ב"כוחי ועוצם ידי שעשו לי את החיל הזה," אלא להאמין רק "וְזָכַרְתָּ אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ, כִּי הוּא הַנּוֹתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל, לְמַעַן הָקִים אֶת־בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה." ויש עוד הבדל אחד חשוב, בין הציונות ככלל (כולל הציונות הדתית והחרדית) לבין החרדיות: בציונות עושים הכל כדי להיות המשיח - להגיד על התועבות המוסריות שהם תועבות ה'. לא "כגנב במחתרת יהודה" (מאיר אריאל ז"ל), אלא ממש מחללים את ה' בתועבות מוסריות ברבים, כי מאמינים שזה ממש חלק מן הגאולה. אך החרדים חושבים אחרת. אנחנו הננו בגלות, ואסור לנו להתגרות בשאינם יהודים, והיננו מחוייבים לחיות עם שכננו הלא יהודים בכל מקום שאנו בשלום ואהבה ואחוות עמים, ואסור לנו לצאת מן הגלות בכוח. אזכיר בקצרה את המדרש: "והאלוהים יבקש את נרדף" (הפסוק ממשלי, אבל המדרש במדרש ויקרא רבה). רעיון זה הוא הסוד הגדול של עם ישראל בגלות, עד ביאת משיח צדקינו. אותו המשיח מתואר בתור "ילד מסכן וחכם". היינו - משיח שהוא לא בז לבכורה, לתורה הקדושה שהיא החוכמה וכוללת את כל החוכמות כולם. לעומתו, יש "מלך זקן וכסיל" - תמיד מקובע ואף פעם לא מתחדש בלימודו; והוא לא חפץ בחוכמה אלא בהתגלות ליבו. והוא - יצר הרע - שיכנע את רוב עם ישראל שארץ ישראל שייכת ללא תנאי לעם ישראל; ולכן אפשר לא לשמוע את הגר, ואפשר לעשוק אותו. ההתנגדות החרדית לצבא היא התנגדות מוסרית רבי נתן מברסלב מלמד אותנו ש"אין טבע בעולם כלל.", כלומר, שהדברים לא קורים מעצמם, מכוח טבע או טבע אנושי, אלא מכוח אלוהים. הכוונה, כמובן, היא לא לבטל את האדם, אלא לזכור ולהאמין: כשאני עושה משהו, זה בעצם רק בכוח ה' יתברך - הוא הנותן לך כוח. הוא ולא אמריקה. הוא ולא טראמפ. הוא ולא שום דבר אחר. אבל הציונות ניסתה לעקור יסוד חשוב זה; והצבא הוא חלק מעקירת היסוד הזה. וכל רצונם הוא שנאמין שיש רק טבע בעולם. ולכן, מיסודה, התנגדות החרדית לצבא היא במבט מוסרי: כי כשאדם מאמין "שאין טבע בעולם כלל," הוא מאמין שהוא נשפט על כל מעשה שלו — רע וטוב. אבל כשאדם מאמין שיש טבע, אז הוא לא בטוח שנשפט על מעשיו בין טובים ובין רעים כי הוא מאמין שאין דין ואין דיין, ממש כמו נערי הגבעות עם תפילין. והיסוד המוסרי של התנהגות והתנהלות מול האחר - היהודי והערבי - הוא חלק מהיסוד להתנגדות לציונות ולצבא. ולכן על השמאל המתנגד לכיבוש ולשנאה בגדה המערבית, לתמוך באי־גיוס חרדים באופן מלא; ללא הבדל של לומד או לא לומד, ולהתנגד לכל חוק גיוס בכלל ובפרט לחרדים. כי ההתנגדות הזו, ביסודותיה הקדומים, היא התנגדות מוסרית. וכדי לסיים את הכיבוש יש צורך לנקוט באי־אלו צעדים, ולהשעין את הביטחון בה' - שדווקא פחות כוח־אדם יכול להוביל, בעזרת ה', לסיום הכיבוש. עוד סבבים, עוד שפיכות דמים, עוד דיכוי, עוד טרור פלסטיני וטרור ציוני, לא יעזרו כאן; לא של נערי הגבעות ולא של הצבא ולא של המשטרה. מה שיעזור הוא להוריד את הנשק ולבטוח בה' יתברך לבד, כמו שאנחנו מתפללים כל יום שלוש פעמים: "וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה ה' לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים" (תפילת שמונה עשרה, ברכת השיבה — שופטינו). וכך נגיע, בעזרת ה' יתברך, ל"שלום רב…" (נוסח אשכנז לברכת המברך את עמו ישראל בשלום). המאמר — לעילוי נשמתו הטהורה של לוחם מלחמת ה' ראשון וראשון למקדשי השם, במלחמה נגד הציונות הרקובה, למען הצלחת והגנת התורה, העם והארץ — ולשלום יושבי הארץ, יהודים וערבים. נרצח על ידי מחתרת הטרור ההגנה, ובפרט על ידי אברהם תהומי שר"י — הלא הוא הרב פרופ' יעקב ישראל דה־האן זצ"ל הי"ד. ולעילוי נשמתו הטהורה של הבחור החשוב שנהרג בעצרת של המפלגות נגד הגיוס, מנחם מנדל ליצמן ז"ל. מאיר שבתי הוא חסיד ברסלב, חבר בבני אברהם, חבר בעומדים ביחד בירושלים, מתנדב בנוכחות מגינה בבקעת הירדן דרך מסתכלים לכיבוש בעינים, גֵר בירושלים עריכה: מעין גלילי להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 128 פרק מספר מאיר שבתי מאיר שבתי הוא חסיד ברסלב, חבר בבני אברהם, חבר בעומדים ביחד בירושלים, מתנדב בנוכחות מגינה בבקעת הירדן דרך מסתכלים לכיבוש בעינים, גֵר בירושלים למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

  • לא הכל בראש - רוזה מדיה روزا ميديا

    יובל אונגר וארנון פלג צפו בסרט 'הקול בראש 2' וחזרו עם מחשבות על חרדה בעידן הניאו-ליברלי. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו לא הכל בראש שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 5 באוגוסט 2024 לא הכל בראש קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 647 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

  • ביידן כוכב עליון - רוזה מדיה روزا ميديا

    מעין ואסף שואלים כמה ההתלהבות מנשיא ארצות הברית מוצדקת, ומה בדיוק הוא עשה מאז שנבחר. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ביידן כוכב עליון שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 17 בדצמבר 2021 ביידן כוכב עליון קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 335 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

bottom of page