בשלוש השנים האחרונות פינתה ישראל עשרות אלפי אנשים מבתיהם לטווח ארוך. אבל מה בכלל זה אומר?יובל אונגר בשיחה עם ד"ר שני בר און ממן על עקירה, ארגון, שיקום וחוסן. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מרוב חמ"לים לא רואים את היער (עם שני בר-און ממן) בשלוש השנים האחרונות פינתה ישראל עשרות אלפי אנשים מבתיהם לטווח ארוך. אבל מה בכלל זה אומר?יובל אונגר בשיחה עם ד"ר שני בר און ממן על עקירה, ארגון, שיקום וחוסן. שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 4 באוגוסט 2026 מרוב חמ"לים לא רואים את היער (עם שני בר-און ממן) קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 בשלוש השנים האחרונות פינתה ישראל עשרות אלפי אנשים מבתיהם לטווח ארוך. אבל מה בכלל זה אומר?יובל אונגר בשיחה עם ד"ר שני בר און ממן על עקירה, ארגון, שיקום וחוסן. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 845 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 057- (Teaser)המרכז הקיצוני ألمركز المتطرف שתפו: 3 ביולי 2020 057- (Teaser)המרכז הקיצוני ألمركز المتطرف קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 57 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מאיר שבתי הוא חסיד ברסלב, חבר בבני אברהם, חבר בעומדים ביחד בירושלים, מתנדב בנוכחות מגינה בבקעת הירדן דרך מסתכלים לכיבוש בעינים, גֵר בירושלים מאיר שבתי מאיר שבתי הוא חסיד ברסלב, חבר בבני אברהם - קבוצת פעילים דתית, חרדית ומסורתית נגד הכיבוש ובעיקר בחברון, חבר בעומדים ביחד בירושלים, מתנדב בנוכחות מגינה בבקעת הירדן דרך מסתכלים לכיבוש בעינים, גֵר בירושלים מאיר שבתי הוא חסיד ברסלב, חבר בבני אברהם - קבוצת פעילים דתית, חרדית ומסורתית נגד הכיבוש ובעיקר בחברון, חבר בעומדים ביחד בירושלים, מתנדב בנוכחות מגינה בבקעת הירדן דרך מסתכלים לכיבוש בעינים, גֵר בירושלים

רוב פליטות גזי החממה מוכתבות על ידי המדינה. הפתרונות קיימים וישראל יכולה להפוך למובילה עולמית בתחום – לו רק תבחר. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו לא טופו ולא מצפון אישי: משבר האקלים הוא עניין של מדיניות רוב פליטות גזי החממה מוכתבות על ידי המדינה. הפתרונות קיימים, וישראל יכולה להפוך למובילה עולמית בתחום – לו רק תבחר. שתפו: עומר רז 22 בדצמבר 2025 לא טופו ולא מצפון אישי: משבר האקלים הוא עניין של מדיניות עומר רז 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: schankz, שאטרסטוק לדיון נרחב על ההזדמנויות והאתגרים של ישראל מול משבר האקלים, הנכם מוזמנים לועידת האקלים העממית של עומדים ביחד בין התאריכים 22.12.25-8.1.26 בכל רחבי הארץ. בישראל של השנים האחרונות, עיסוק במשבר האקלים נתפס כפריבילגיה – משהו שאפשר לדבר עליו רק כשאין מלחמה ויש זמן. אלא שפליטות גזי החממה לא מכירות במצבי חירום, והמערכות שמייצרות אותן ממשיכות לעבוד כרגיל. לפני מספר שבועות פרסמתי בטוויטר (X) את הגרף הבא, שמתאר את טביעת הרגל הפחמנית של הישראלי הממוצע, לפי נתוני הלמ"ס על צריכה ושירותים בישראל. אותו ישראלי ממוצע, על פי הנתונים, חי במשק בית של 3.3 נפשות ומחזיק ב-1.4 מכוניות שנוסעות כל אחת כ-15 אלף ק"מ בשנה. הוא טס לחו"ל בממוצע פעם וחצי בשנה ואוכל כ-330 גרם בשר וכ-1.3 ק"ג עוף בשבוע. הוא צורך כ-7,600 קוט"ש חשמל בשנה, וכ-4 מ"ר של שטח משרדי מספקים לו שירותים. למרות השגות מתודולוגיות מסוימות שניתן לעלות, הגרף ממחיש היטב נקודות חשובות, כגון היותם של רכבים פרטיים "הפיל שבחדר", האחראי לכ-20% מכלל פליטות גזי החממה בישראל. אך חשוב עוד יותר לזכור ש"הישראלי הממוצע" הוא פיקציה, במיוחד במדינה עם פערי הכנסה גדולים מאוד כמו ישראל, שציונה במדד ג'יני להכנסה גבוה מממוצע ה-OECD. במשקפיים האלה, הנתונים מראים פערים חדים בצריכה: כ-10% מהאוכלוסייה חיים במשקי בית ללא רכב פרטי, שני העשירונים העליונים צורכים פי שניים חשמל ובשר מהשניים התחתונים, ובעוד הישראלי הממוצע טס פעם וחצי בשנה, מחצית מהישראלים אינם טסים כל שנה וכ-10% לא טסו מעולם. לכן, הדיון על תרומה אישית הוא מסגור מטעה, שהיסטורית שומש על ידי בעלי אינטרסים כמו חברות נפט וגז, כדי להטיל אשמה על יחידים במקום על מערכות. רוב רובן של הפליטות מוכתבות על ידי המדינה: דרך התשתיות, תכנון הערים והמרחב, רמת התחבורה הציבורית, הרכב ייצור החשמל, מבנה התעשייה, מדיניות הפסולת ועוד. כמעט כל הפליטות מתחלקות לשלושה תחומים מרכזיים הנשלטים על ידי המדינה: חשמל ואנרגיה, תכנון ותחבורה ותעשייה וצריכה. לכן, הפחתת פליטות דרמטית תקרה רק דרך החלטות תשתיתיות ודרך מדיניות. חלקן כבר התקבלו, אך צריך להפעיל לחץ כדי שייושמו. כך זה יכול להיראות בפועל: איך נעים: פיתוח עירוני ורשת מסילתית במקום עוד כבישים ורכבים פרטיים עד 2030 אמורים להיפתח, באיחור כבד, מסילת הרכבת הרביעית באיילון, שתאפשר להעביר כמעט פי שתיים ממספר הרכבות שעוברות היום במסדרון צפוף זה, שני קווי רכבת קלה נוספים בגוש דן ועוד שניים בירושלים, ואמורה להתרחש חשמול מלא של כלל מסילות הרכבת בארץ. פרויקטים אלה קריטיים, משום שהם מהווים את שלד התחבורה הציבורית המסילתית של ישראל בעשורים הקרובים. תוך חמש שנים מהיום, הם יאפשרו לראשונה רמת ניידות סבירה ואף טובה בתחבורה ציבורית בשני המטרופולינים הגדולים במדינה. על בסיס תשתית זו אמורים להיבנות בעשור הבא פרויקטים נוספים: מטרו בגוש דן, מסילות רכבת מהירות לחיפה ולבאר שבע ומערכות רכבת קלה בערים כמו באר שבע, חיפה ונתניה. אם מערכת זו תושלם ותופעל כראוי, היא תעניק לאוכלוסייה שעוד תגדל משמעותית איכות חיים גבוהה יותר מזו הקיימת כיום, תוך הפחתה דרמטית של נסועת הרכב הפרטי לנפש. עם זאת, תשתית מסילתית לבדה איננה מספיקה. היא חייבת לבוא יחד עם פיתוח עירוני מוטה הליכה ותחבורה ציבורית, ולכלול תחבורה רציפה, אמינה ושימושית – כולל פעילות בשבת. איך מייצרים אנרגיה: חשמל נקי וזול במקום עוד תחנות גז בשנת 2024, האנרגיה הסולארית בישראל הגיעה לכ-14% מצריכת החשמל השנתית. זהו הישג חשוב, אך יש להחזיר לשולחן את היעד של 30% ייצור סולארי עד 2030. זהו יעד שמומחים רבים רואים כריאלי, במיוחד לאור העובדה שהיקף הייצור הסולארי כבר הוכפל בחמש השנים האחרונות, והטכנולוגיה והידע קיימים ומושרשים בארץ בעוד העלויות ממשיכות לרדת. במקביל, יש לבלום את תוכנית הממשלה הנוכחית לבניית דור חדש של תחנות כוח מבוססות גז, הכוללת כ-3-4 תחנות חדשות עד 2030, ובין 13 ל-15 תחנות עד 2040. זהו מהלך שמשמעותו נעילה תשתיתית לפליטות גבוהות עשורים קדימה, על חשבון השקעה באנרגיה מתחדשת, אגירה ורשת חכמה. במקום זאת, על ישראל לעמוד סוף סוף בהתחייבותה להפסיק את השימוש בפחם, יעד שהיה אמור להתממש כבר ב-2022, ובכך לשפר באופן מיידי את איכות האוויר שנושמים תושבי חדרה ואשקלון. לצד זאת, יש למקד את המשאבים בהשקעה ברשת החשמל, שתבטיח אספקה אמינה, יציבה ונקייה. מאחר שמקורן של כ-40% מפליטות גזי החממה בישראל הוא בייצור חשמל, משק זה הוא המוקד המרכזי, היעיל והמהיר ביותר להפחתת פליטות ברמה הלאומית, וכל שינוי מבני בו יקרין ישירות על התחבורה, הבנייה, התעשייה והצריכה הביתית. מה עושים עם הפסולת: מהפכת ייצור חכם במקום הטמנת העתיד באדמה ישראל היא אחת המדינות עם שיעור המחזור הנמוך ביותר בOECD. זאת משום שבהיעדר תשתית מתאימה, גם אזרח שרוצה למחזר פשוט לא יכול. עשרות שנים של הזנחה יצרו תלות בהטמנה, שהיא פתרון זול בטווח הקצר אך הרסני סביבתית, בריאותית וכלכלית בטווח הארוך. על מנת לשנות את המצב מהיסוד נדרשת תוכנית לאומית ריאלית, שתכלול הקמת מרכזי מחזור וטיפול בפסולת בקנה מידה אזורי, פיתוח יכולות השבה מתקדמות לחומרים אורגניים, פלסטיק, מתכות וחומרי בניין, והסטת זרמי פסולת מהטמנה לשימוש חוזר ומחזור. לצד זאת, נדרשים תמריצים אמיתיים לרשויות המקומיות, והצבת יעדים ברורים ומדידים המלווים בחקיקה מחייבת ובתקציבים ייעודיים. מהפכה כזו אינה רק סביבתית אלא גם מוסדית. ייתכן שהיא מחייבת רפורמה רחבה יותר, ונדרשת מאוד, בשלטון המקומי בישראל, שהוא כיום חלש וחסר סמכויות. ללא חיזוק הרשויות המקומיות ויכולת תפעולית אמיתית בשטח, גם מדיניות המחזור הטובה ביותר תישאר על הנייר. איזו תעשייה ואיפה: סגירת בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים בחיפה סגירת בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה, בהתאם להחלטות ממשלה שכבר התקבלו, היא אחד הצעדים האפקטיביים ביותר להפחתת פליטות גזי חממה בטווח הבינוני, ולהפחתה מיידית של מזהמי אוויר מסוכנים. מעבר להשפעה האקלימית, מדובר במהלך בריאותי מובהק, שיקטין תחלואה עודפת ויאריך את תוחלת חיים באזור בו הציבור משלם כבר עשורים מחיר כבד. אך חשיבות המהלך חורגת הרבה מעבר לאוויר נקי: פינוי המתחם התעשייתי יאפשר לראשונה חיבור פיזי, תחבורתי ותפקודי בין חיפה, הקריות, נשר וטירת כרמל, והפיכתן למטרופולין של 2–2.5 מיליון תושבים. למהלך זה פוטנציאל תכנוני וכלכלי עצום, שכן הוא יוכל לקלוט חלק משמעותי מהגידול הדמוגרפי הצפוי בישראל בצורה עירונית, צפופה, מבוססת תחבורה ציבורית ובריאה יותר. המהלך מחייב תכנון והשקעה ארוכי טווח, אך האלטרנטיבה של שימור תעשייה פטרוכימית מזהמת בלב מטרופולין היא כשל תכנוני, סביבתי ובריאותי. סגירת המפעלים בחיפה אינה רק תיקון עוול היסטורי, אלא החלטה אסטרטגית על עתיד המרחב העירוני והכלכלי של צפון המדינה. איך בונים את העתיד הפיזי: מהפכה בבנייה נושא זה קשור הדוקות לתכנון, אך עומד גם בפני עצמו. ישראל ניצבת בפני אתגרי בנייה חסרי תקדים: לאור העובדה שמאות אלפי דירות שנבנו בשנות ה-50 וה-60 מגיעות לסוף חייהן והמשך השימוש בהן נעשה מסוכן, נדרשות כחצי מיליון דירות חדשות בעשור הקרוב ועוד כמיליון לפחות בהמשך, כדי לעמוד בקצב גידול האוכלוסייה. זאת עוד לפני שמביאים בחשבון את משימת השיקום האדירה של רצועת עזה. במצב כזה, המשך עבודה בשיטות הבנייה הנוכחיות פירושו קיבוע פליטות גבוהות, בזבוז חומרים ופגיעה מתמשכת בבריאות ובסביבה. לכן, יש לשנות מן היסוד את תעשיית הבנייה באמצעות שימוש בשיטות בניה מודרניות, הגדלת השימוש בחומרים טבעיים וביוגניים, ופיתוח יכולות מתקדמות למחזור והשבה של חומרים קריטיים כמו אספלט, בטון ופלדה. במקביל, נדרש שינוי תקני שיחייב תכנון חסכוני בחומר, הארכת חיי מבנים, גמישות ושימוש חוזר. מהפכה כזו אינה רק סביבתית. היא הזדמנות לפיתוח תעשייה מקומית חדשנית, להכשרת כוח אדם מקצועי, להורדת עלויות בטווח הארוך ולשיפור איכות החיים והבריאות של הדיירים. בלי שינוי עמוק בענף הבנייה, לא ניתן יהיה לעמוד ביעדי האקלים של ישראל, ולא באתגרי הדיור והפיתוח שניצבים בפניה בעשורים הקרובים. איך ניזונים ומשתמשים בקרקע: חקלאות וביטחון מזון הממשלות האחרונות התנכלו לחקלאות המקומית והאשימו את החקלאים ביוקר המחייה, כדי להתחמק מאחריות. מדיניות רצינית בנושא חייבת לכלול עידוד חקלאות מקומית, יחד עם מעבר לחקלאות חסכונית באנרגיה, מים ודשנים, צמצום דרמטי של בזבוז מזון לאורך כל שרשרת האספקה, ושמירה על שטחים פתוחים כמאגרי פחמן ואזורי ניקוז המפחיתים סיכוני הצפות. הזנחת החקלאות והיעדר התייחסות סביבתית לקרקעות מערערים את ביטחון המזון והמים, ומקשים על ההתמודדות עם שינוי האקלים. בסופו של דבר, הפחתת פליטות משמעותית לא תגיע מאכילת טופו במקום שניצל (למרות שגם זה חשוב – להפחתת פליטות, לבריאות הציבור, ולתרנגולות המסכנות), אלא מהחלטות תשתיתיות ומדיניות בקנה מידה לאומי. החדשות הטובות הן שאנחנו לא מתחילים מאפס, ופליטות גזי החממה בישראל כבר נמצאות במגמת ירידה מתונה מאז 2012. אך הירידה הזו היא תוצאה של התייעלות ושינויים נקודתיים, ולא של מהלך אסטרטגי כולל. יישום עקבי של הצעדים שתוארו כאן – ניקוי משק החשמל, מעבר מסיבי לתחבורה ציבורית, מהפכה בבנייה, סגירת מוקדי תעשייה מזהמים, חיזוק חקלאות מקומית ומדיניות פסולת סביבתית – יכול להוריד בתוך עשור כמחצית מהפליטות, ואף להגיע לאיפוס מלא עד 2050. בהיותה מדינה קטנה, מרוכזת באוכלוסייה, בעלת אקלים אידיאלי לאנרגיה סולארית, מרחקים קצרים שמאפשרים תחבורה ציבורית יעילה, אוכלוסייה משכילה ונטייה להובלה בטכנולוגיות עילית, ישראל יכולה להיות מובילה עולמית בהפחתת פליטות – לו רק תבחר בכך. בעידן בו המוניטין הבינלאומי של ישראל נשחק קשות בעקבות מלחמת ההשמדה בעזה, השקעה אמיתית בהפחתת פליטות, בבריאות הציבור ובתשתיות עתידיות היא אחת הדרכים הבודדות באמצעותן ניתן לייצר מחדש אמון ולגיטימציה בזירה העולמית ולהחזיר את ישראל לעתיד בר-קיימא. לדיון נרחב על ההזדמנויות והאתגרים של ישראל מול משבר האקלים, הנכם מוזמנים לועידת האקלים העממית של עומדים ביחד בין התאריכים 22.12.25-8.1.26 בכל רחבי הארץ. עומר רז הוא דוקטורנט לתכנון סביבתי בבית ספר ה-Bartlett ביוניברסיטי קולג' לונדון עריכה: שירז אנגרט להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 138 פרק מספר עומר רז עומר רז הוא דוקטורנט לתכנון סביבתי בבית ספר Bartlett ביוניברסיטי קולג' לונדון למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

קבלני הענק שניצחו את הציבור בקרב על סגירת שדה התעופה בשדה דוב, נופלים. האם תל אביב תיפול איתם? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו שדה דוב הוא הסיפור של הנדל"ן בישראל קבלני הענק שניצחו את הציבור בקרב על סגירת שדה התעופה בשדה דוב, נופלים. האם תל אביב תיפול איתם? שתפו: טלי גולדרינג 30 באפריל 2025 שדה דוב הוא הסיפור של הנדל"ן בישראל טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 קרדיט: סטאס אומנסקי CC BY-SA 3.0 במרץ האחרון נסגר מכרז גדול בשדה דב. 2800 יחידות דיור שווקו בהצלחה, אבל מחירי הקרקעות ירדו ב40% מהשיא של 2021. בזמן שקבלנים ממעיטים בחשיבות של המכרז, מנהל רשות מקרקעי ישראל טוען שמדובר ב גיים צ'יינג'ר שמעיד על גידול בהיצע של דירות בתל אביב ומבשר על ירידות מחירים קרבות. אבל הדרמות בשדה דב לא התחילו עם המכרז האחרון. שדה התעופה שפונה לטובת מה שנראה כמו חזון הנדל"ן הגדול בתולדות תל אביב, הפך לזירה שבה התנגשו כל המרכיבים הגדולים של שוק הנדל"ן הישראלי. על רקע ההתנגשות הזאת קרסה חברת "חנן מור", הרשות לניירות ערך התעוררה והתחילה לחקור את המספרים, והאמון במחירים ללא גבול בתל אביב היוקרתית התחיל להסדק. מפגן כוח של בעלי הון במשך עשרות שנים שדה דב היה החוליה המקשרת של העיר אילת למרכז הארץ - המקום שאִפשר לתושבי העיר הדרומית ביותר בישראל להישאר מחוברים לשירותים רפואיים מתקדמים, עסקים, תרבות ופנאי. מדי שנה, עשרות אלפי טיסות המריאו ונחתו בו. כשתושבי אילת הבינו שהתוכניות לפינוי השדה רציניות הם פתחו במאבק חסר פשרות שהגיע עד כדי איומים בשביתת רעב מצד ראש העיר דאז, מאיר יצחק הלוי. גם רון חולדאי, שהבין שהמשמעות של הפיכת שדה דב לשכונת מגורים היא איבוד מקור יציב של ארנונה עסקית, התנגד לפינוי. הלחץ הציבורי הביא את חברי הכנסת לדון בהצעות חוק לדחיית הפינוי פעם אחר פעם. גם בג"ץ נדרש להכריע בנושא בעקבות עתירות רבות, אך בסופו של דבר לא התערב בהחלטת הממשלה. הלחצים הציבוריים היו אדירים, אך מול הציבור עמדה קבוצה חזקה עוד יותר: בעלי הקרקע הפרטיים והיזמים הגדולים של ענף הנדל"ן, שראו בשטח זה הזדמנות היסטורית לרווח של מיליארדים. ברגע המכריע של המאבק, בשנת 2019, בתקופת בחירות, הכריע ראש הממשלה נתניהו כשהודיע: " שדה דב יסגר הלילה בחצות" . בעלי הון, בישראל ובכלל, תמיד נראים חזקים על הציבור. אבל באותה תקופה הניצחון בקרב שדה דב סיפק להם מפגן כוח אדיר. אולי היה זה הרגע שיצר את האמונה שאין גבול עליון למחיר דירה ליד הים בתל אביב, ובכלל למחירי הדירות. הרי תראו איזה כוחות אדירים פועלים כאן. ראש ממשלה בתקופת בחירות מוותר על עיר שלמה של מצביעים בשביל כמה בעלי הון והקרקעות שלהם. מי יכול עליהם? האופוריה הקרקעות, כאמור, נראו כאוצר. כ-1,300 דונם, תל אביב, מרחק נגיעה מחוף הים, קרובה לשכונות כמו רמת אביב והצפון הישן. ההערכות המוקדמות דיברו על 16,000 יחידות דיור, כאשר חלקן, לפי הפרסומים, יוקצו גם לדיור בר-השגה. במכרזים הראשונים שנערכו ב־2021, שווקו מגרשים במחיר של 2.8–3.2 מיליון ש"ח ליחידת קרקע – רמות שיא שמעולם לא נרשמו באזור. בין החברות שזכו נמנו חנן מור, שיכון ובינוי, ישראל קנדה, לוינשטיין, דמרי ועוד. מחירי הקרקע במכרזים הגדולים של 2021–2022 שברו שיאים, והגיעו במקרים מסוימים ל־2.5–3.3 מיליון שקל ליחידת דיור – כלומר, רק עבור הקרקע לדירה אחת. כשהוסיפו לזה את עלויות הבנייה, הריבית והציפייה לרווח יזמי, הדירות היו אמורות להימכר לציבור במחירים של 8 עד 10 מיליון שקל ליחידה. וזה לא היה מיזם בוטיק – התכנון דיבר על כ־16,000 דירות, מתוכן אלפים רבים היו אמורות להיות דירות יוקרה מהסוג הזה. מניות החברות הגדולות בתחום, כמו קנדה ישראל וחנן מור, זינקו בעשרות ואף מאות אחוזים באותה תקופה, והתחושה הרווחת הייתה שמדובר בהזדמנות נדירה בשוק הנדל"ן הישראלי. התחזיות כמעט שלא כללו תרחישים של ירידה בערך הקרקע או האטה בביקושים – למרות שבאותה תקופה כבר החלו להופיע רמזים: הפד החל להעלות ריבית בארה"ב, התחזיות לאינפלציה בישראל התעדכנו כלפי מעלה, והבנקים מימנו עסקאות נדל"ן רגישות במיוחד למצב ריבית הפריים - וכך לשינויי הריבית שמטיל בנק ישראל. מול הבנקים, גם הפילים הופכים לעכברים ואכן, לא עבר הרבה זמן עד שהקבלנים משדה דוב התחילו להסתבך. אחת החברות הבולטות היא חנן מור, שקרסה בסוף 2023 . מה שמעניין לראות בסיפור של חנן מור הוא עד כמה גם חברת נדל"ן ציבורית, שמגלגלת מיליארדים, יכולה להיתפס לאותו מלכוד שבו נלכדו אלפי לוקחי משכנתאות: ריבית הפריים . כשחנן מור רכשה את הקרקע בשדה דב בסכום של כ־1.5 מיליארד שקל, היא מימנה כמעט את כולה – כ־1.3 מיליארד – באמצעות הלוואה בריבית פריים +1%. כל עוד הפריים עמד סביב 1.6%–1.8%, העסקה נראתה משתלמת. אבל כשהריבית זינקה בתוך כשנה לרמות של 6.25%, הריבית על ההלוואה הגיעה ל־7.25% – ותשלומי הריבית לבדם התקרבו ל־100 מיליון שקל בשנה. בדיוק כמו לווה פרטי שלקח משכנתא זולה מדי ב־2021 ופתאום מוצא את עצמו שוקע, כך גם חנן מור מצאה את עצמה מתמודדת עם החזר חודשי שהיא כבר לא יכלה לשרת. כשהתזרים לא הספיק, הקרקע לא הוחזקה ישירות במאזני החברה אלא הועברה ל חברת־בת ייעודית בשם "מדף 5" . זהו תרגיל מוכר: חברת־בת היא ישות משפטית נפרדת — מאפשרת לרשום את החוב אצלה, ולנסות לדחות או למתן את הפגיעה בדוחות של החברה הציבורית. כל עוד לא היה "אירוע חיצוני ברור" שמחייב שיערוך – יכלו לטעון שהשווי נשמר. הסיבה להתנגדות הקבלנים למכרז: הבניינים גבוהים מדי במכרז שפורסם ביולי 2023 – רק ארבעה חודשים אחרי העלאת הריבית החדה בישראל – המחירים צנחו: 1.6–1.8 מיליון שקל ליחידת קרקע , לעומת 2.8–3.2 מיליון שנתיים קודם לכן. מדובר בצניחה של עד 45% במחיר הקרקע. פתאום כבר לא היה תור בכניסה, ויזמים גדולים נמנעו מלהגיש הצעות. התגובה בשוק הייתה מהירה – אבל השחקנים הגדולים ניסו לקנות זמן. במרץ 2024, הוגשה התנגדות משונה למכרז חדש של רמ"י על חלקים נוספים משטח שדה דב. חברות הבנייה חן ואיתי גינדי ורמי שבירו טענו כי הבנייה הצפויה תיצור "חומת מגדלים" שתגביר את משטר הרוחות באזור. זה נשמע כאילו לקוח מסדרה סאטירית, אבל זה באמת קרה: אותם קבלנים שבנו בעצמם מגדלים גבוהים בסמוך – פתאום נחרדו מהשפעה סביבתית של מגדלים דומים. ועדת הערר ציינה בנוסח שראוי להיכנס לספר ההיסטוריה של הביקורת התכנונית: " אין זו ציפייה סבירה מצד המבקשים שהבינוי הסמוך למקרקעין המפותחים יהיה נמוך משמעותית מהבינוי במקרקעין שלהם." יכול להיות שבאמת היה מדובר במודעות מתפרצת של קבלנים לתופעות השליליות של בניה לגובה, מצד שני, יכול גם להיות שהמטרה של ההתנגדות הייתה פשוט לעכב את המכרזים בתקווה שירידת המחירים לא תהפוך לנתון ציבורי רשמי. ככל שהשוק נמנע מלעגן מחיר חדש – כך הרי אפשר להחזיק את השומות הגבוהות על הקרקע שכבר נרכשה. שוק ההון מגיב לאיטו לקראת סוף 2023 ובמהלך 2024, שוק ההון החל להפנים את גודל הסיכון. חברת חנן מור כבר נקלעה לקשיי נזילות חמורים והמניה שלה צנחה בלמעלה מ-80% במהלך אותה שנה. בעקבות כך, הוגשה בקשה להסדר חוב, והקרקע עברה לידי גורמים אחרים.גם חברות נדל"ן נוספות נדרשו לבצע שיערוכים שליליים לקרקעות שרכשו בפרויקט: שיכון ובינוי רשמה הפחתות שווי של מאות מיליוני שקלים בגין ירידת ערך הקרקע בשדה דב, מה שהשפיע באופן מהותי על תוצאות הדוחות הכספיים שלה בשנים 2022–2024. לוינשטין נכסים, שהחזיקה גם היא בקרקע במתחם, דיווחה על הפחתות שווי של עשרות מיליוני שקלים. רשות ניירות ערך, שהגיבה באיחור יחסית, פתחה בבדיקה מול מספר חברות ציבוריות, בראשן קבוצת חנן מור, בחשד כי החברות לא עדכנו במועד את השווי הריאלי של הקרקעות בדוחות הכספיים, ובכך הטעו לכאורה את ציבור המשקיעים. הליקויים כללו אי-מתן גילוי על סימני אזהרה, טעויות בדיווח על הלוואות, ובעיות בבקרה הפנימית של החברה. במקביל, חברות דירוג האשראי כמו מעלות ומידרוג הפחיתו את תחזיות הדירוג למספר חברות נדל"ן שפועלות בשדה דב. כשקבלן לוקח "הלוואת קבלן" ואז נכנסה דמרי, שרכשה את הקרקע ב-1.1 מיליארד שקל בלבד מחנן מור (או בשמה החדש" צילו-בלו") ולצורך הרכישה קיבלה הלוואה שמזכירה את "הלוואות הקבלן" שמחולקות מהבנקים לציבור הרוכשים בימים אלו. 550 מיליון שקל מתוך הלוואה של 825 מיליון ניתנו ללא ריבית והצמדה לתקופה של שנתיים. באוצר טוענים שהלוואות הקבלן לרוכשי הדירות מסוות ירידת ערך של הדירות. האם על פי אותו הגיון הלוואות כאלה, שמוותרות על ריבית והצמדה בשווי של עשרות מיליונים, מסוות ירידה בערך הקרקע? בכל מקרה גם המצב בשוק היוקרה התל אביבי לא עוזר לשיווק השכונה החדשה. במהלך 2022 התחוללה דרמה בשוק דירות היוקרה בתל אביב: קצב העסקאות קרס בכ-48% לעומת 2021, והירידות הורגשו במיוחד בצפון העיר ובשכונות היוקרה. מחירי הדירות באזורים אלו רשמו ירידה מתונה של כ-5%–7%, עבור חברות נדל"ן שמתכננות למכור דירות במחירים של 8-10 מיליון, ואפילו 8-9, לא מדובר בחדשות טובות. ומה עם דיור בר-השגה? על פי מסמכי המכרז המקוריים של רמ"י, הייתה כוונה לשלב כ-1,100 יחידות דיור להשכרה ארוכת טווח, כשליש מהן ברות השגה. אלא שכמו שקורה פעמים רבות, בפועל רוב הקרקע שווקה בשיטה רגילה , והחברות שזכו לא מחויבות לבנייה להשכרה. לפי דו"ח מבקר המדינה (2024), חלק מהדירות שמוצגות כ"דיור בר השגה" הועברו תחת הגדרת "דירות קטנות" – שהן אולי קטנות, אבל לא בהכרח ברות השגה. ההגדרה עצמה אינה מבטיחה מחיר, אלא רק שטח. בינתיים, לפי אתר מדלן , נכון לרבעון הראשון של 2025 לא אוכלסה אף לא דירה אחת להשכרה במסגרת הפרויקט. פרסום של דירות כאלו – אפילו באתרי השכרה – טרם נראה. וזה לא רק עניין של אכזבה – אלא של אמון ציבורי. השוק מקבל מהמדינה קרקע ששוויה מוערך במיליארדים, עם ציפייה להחזר ציבורי. בפועל – הציבור מקבל דיונות, שיווק חלול, והון שמחליף ידיים בשיטות מימון עוקפות. והדירות להשכרה? הפכו לסעיף עקרוני בתחתית המצגת. כשהענקים נופלים – ותל אביב נחשפת בסופו של דבר, סיפור שדה דב חושף אמת פשוטה שהשוק העדיף לא לראות: גם ענקים נופלים. גם יזמים שנראו כאילו הממשלה והבנקים עומדים מאחוריהם, יכולים פתאום למצוא את עצמם בודדים, מתמודדים עם הסכמי חוב, עם רשות ניירות ערך, ועם בנקים שמתייחסים אליהם כמו לעוד לווה שלא עומד בתנאים. אבל שדה דב הוא לא רק משל על מניית נדל"ן שהתפוצצה. הוא גם מראה למצב הכללי של תל אביב – עיר שמובילה כרגע בכמות הדירות שלא נמכרו, עם 9,296 דירות לא מכורות, המהוות 12% מכלל המלאי הלא מכור בישראל. התשואה על שכירות בתל אביב היא מהנמוכות בארץ – פחות מ־2.5%, ובמקביל 47% מהדירות בעיר מוחזקות בידי משקיעים. במצב שבו המחירים תקועים, ועלויות המימון מרקיעות, מדובר בהפסד כלכלי הולך ומעמיק לכל משקיע. לתל אביב יש גם תלות חריגה בסוגי רוכשים שהשוק כבר לא יכול לספק: תושבי חוץ שממעטים לרכוש, משפרי דיור שנתקעים בדירות הקודמות כי שוק היד שנייה בקיפאון, ורוכשי יוקרה שבעבר הצדיקו את הדימוי של העיר כיעד ללא תקרה. כך פרויקטים שנתפסו כסמלים של כוח – כמו שדה דב, כמו שרונה, כמו פארק צפון – כבר לא נראים בלתי ניתנים לערעור. חלקם לא רק מפסיקים להרוויח, אלא הופכים לסיכון פיננסי שמכרסם ביציבות של החברות הכי גדולות בתחום. שדה דב לא קרס – הוא פשוט נחשף. והחשיפה הזו, כמו סדק בדופן של ספינה יוקרתית, מאירה לרגע את מה שניסו להסתיר: הקונספציה שהנדל"ן בתל אביב רק עולה (ואולי גם הנדלן בישראל) מתחילה להיסדק נגד עינינו. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה. עריכה: מעין גלילי להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 77 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

הסורים על הגדרות ומשרד האוצר בכיס שלכם. סתו גרסטל וארנון פלג עושים סדר באירועי השבוע שהיה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מס הרס מוסף שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 9 בדצמבר 2024 מס הרס מוסף קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 הסורים על הגדרות ומשרד האוצר בכיס שלכם. סתו גרסטל וארנון פלג עושים סדר באירועי השבוע שהיה. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 682 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו עבודות בולשיט الوظائف التافهة -099 שתפו: 12 בספטמבר 2020 עבודות בולשיט الوظائف التافهة -099 קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 99 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

שר האוצר החדש ליברמן הכריז על הצורך בתכנית כוללת חדשה לייצוב המשק, אבל למה בעצם הוא מתכוון? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 243- תכנית הייצוב 2: המשק מתעורר خطة الاستقرار ٢: صحوة السوق שתפו: 17 ביוני 2021 243- תכנית הייצוב 2: המשק מתעורר خطة الاستقرار ٢: صحوة السوق קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 243 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

שם למבצע, מטרות סותרות ואחדות בעם כבר יש, אסף יקיר וארנון פלג בודקים מה חסר כדי לנצח. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מלחמת איראן הראשונה שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 15 ביוני 2025 מלחמת איראן הראשונה קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 שם למבצע, מטרות סותרות ואחדות בעם כבר יש, אסף יקיר וארנון פלג בודקים מה חסר כדי לנצח. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 735 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

שני סטודנטים נעצרו ביום שני באוניברסיטה העברית בעקבות שיר - על ידי סטודנט אחר. דיווח מהקמפוס. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו האוניברסיטה העברית-ערבית שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 30 במרץ 2022 האוניברסיטה העברית-ערבית קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 385 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 190- כל שקרי הנשיא كل أكاذيب الرئيس שתפו: 27 בפברואר 2021 190- כל שקרי הנשיא كل أكاذيب الرئيس קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 190 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

האם ומתי איפה סין תפתח במלחמת העולם השלישית? עומר רז ואסף יקיר על איך צריך להבין את הרפובליקה העממית של סין במאה ה 21 פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו המאה הסינית חלק 3 שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 11 ביולי 2025 המאה הסינית חלק 3 קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 האם ומתי איפה סין תפתח במלחמת העולם השלישית? עומר רז ואסף יקיר על איך צריך להבין את הרפובליקה העממית של סין במאה ה 21 להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 742 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר