الفرق بين الاحصائيات بكل ما يخص تعدد الزوجات في المجتمع العربي-البدوي وبين المجتمع الفلسطيني في الضفه او في الشرق الاوسط تععد الزوجات العرفي النسويه الاستعماريه-من كتاب د. راويه פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו في نطاق القانون، بعيدًا عن العداله שתפו: محادثات سبعاويه 1 בדצמבר 2022 في نطاق القانون، بعيدًا عن العداله محادثات سبعاويه 00:00 / 01:04 ايال يتسهار "تعدّد الزوجات في المجتمع العربي البدوي في النقب هو جزء من العوارض التي تميّز واقع حياة النساء العربيات البدويات في النقب." ⚜️ في الحلقه 8 من محادثات سبعاويه تحدثنا عن: • الفرق بين الاحصائيات بكل مايخص تعدد الزوجات في المجتمع العربي-البدوي وبين المجتمع الفلسطيني في الضفه او في الشرق الاوسط 📊 • تععد الزوجات العرفي 🔮 • النسويه الاستعماريه-من كتاب د. راويه📚 تابعونا على الواتساب: https://chat.whatsapp.com/KRHWmCjD6QtLW0VZl5rAYS להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 8 פרק מספר محادثات سبعاويه מרחב צעיר ואלטרנטיבי מהנגב. בכל פרק נדון בסוגיות חברתיות, פוליטיות ותרבותיות בנגב. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

האם כל בועה כלכלית באמת מתפוצצת? מהן בועות נדל"ן? מי מרוויח מהן? ולמה הציבור תמיד משלם את המחיר? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו לא כל בועה מתפוצצת האם כל בועה כלכלית באמת מתפוצצת? מהן בועות נדל"ן? מי מרוויח מהן? ולמה הציבור תמיד משלם את המחיר? שתפו: טלי גולדרינג 26 במרץ 2025 לא כל בועה מתפוצצת טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 דמיינו אותה נתלית באוויר. סוד מתמטי מוקף במתח פנים. הבועה משקפת את העולם בגרסה מעוותת, צבעים נודדים על פניה בדממה. בוא נדמיין את הפיצוץ שלה. בלי התראה, הבועה נעלמת. לא בהדרגה אלא בבת אחת. מתח הפנים נכנע, והקרום הדקיק נקרע לאלפי טיפות זעירות שנעלמות מיד באוויר. אין צליל, אין התנגדות. רק חלל ריק שלפני שנייה היה מלא בפלא. מהרגע שנעלמה אנחנו מתחילים לבנות מיתוסים סביבה, הבועה היא פלא מעולמות הדימיון, כמו חד קרן, אסור להשוות אותה למציאות היום יום. בדיונים על בועות כלכליות אני מנסה להימנע, משונה ככל שזה נשמע, משימוש במילה "בועה". גיליתי שכשאני מציגה ניתוח - מבוסס-נתונים ככל שיהיה - ברגע שאני אומרת "בועה" אני מתויגת כחלק מ"כת נביאי הזעם" שרק מחפשים לומר "אמרתי לכם". הטענה הרווחת בשיח הכלכלי הליברלי היא ש"גם שעון מקולקל מדייק פעמיים ביום", כלומר, שמנבאי משברים יצדקו בסופו של דבר. אבל למה להחיל את ההיגיון הזה רק על תחזיות כלכליות? האם גם המזהירים מפני מתקפת טילים אינם סתם מהמרים שיום אחד יצדקו? ובכלל, האם לנבא שאדם בעל הכנסה נמוכה לא יוכל לשלם הלוואת ענק זה באמת ניחוש כל כך מיסטי? שווה ערך לניחוש מין היילוד? טיעונים חזקים יותר נגד השימוש במילה "בועה" מגיעים ממבקרי השוק החופשי. הם טוענים שעצם הדיבור על בועה ועל כך שסופה להתפוצץ מניח שקיים מחיר "נכון" שנקבע על ידי שיווי משקל ריאלי שמבוסס על היצע וביקוש. לטענתם המזהירים מבועות רוצים לנצח את ה"אי-רציונליות" שתקפה זמנית את המשקיעים/צרכנים ויש לסיימה כדי להגיע שוב למצב נורמלי. כלומר, בועה היא עוד סוג של "כשל שוק" ולכן הדיבור עליה מוכיח שהקפיטליזם עובד. אלה טיעונים חזקים כי באמת לא חסרים כלכלנים ואנשי עסקים ימנים שמנסים לצייר את הבועה כפרץ זמני של אי רציונליות, שפעת קלה שתקפה גוף בריא ודינה לחלוף. על אי רציונליות וכסף טיפש יוג'ין פאמה, כלכלן אמריקאי ומאבות תאוריית "השוק היעיל", טוען שבועות כלכליות הן אירועים זמניים שנוצרים כשמשקיעים לא פועלים בצורה רציונלית., אך בטווח הארוך, השוק חוזר ומתקן את עצמו למחירים שמשקפים את ה"ערך האמיתי" של הנכסים. אי הרציונליות של המשקיעים היא רגעית בלבד. אנשי עסקים כבר מדברים בצורה גסה יותר על אותה אי- רציונליות שתוקפת משקיעים. הם מדברים על "הכסף הטיפש" - זרם הון שמגיע מאנשים פשוטים הפועלים מתוך אופוריה, חוסר ידע או לחץ פסיכולוגי להיכנס לשוק. גם וורן באפט וג'ורג' סורוס מתארים את הכסף הטיפש כגיבור טראגי. לו רק היו סבלניים יותר, לו רק היו מתחשבים ברפלקסיביות של השוק, היו יכולים גם הם להרוויח. היימן מינסקי, כלכלן אמריקאי פוסט-קיינסיאני מתייחס פחות ליכולות המנטליות הגרועות של המשקיעים הכושלים ויותר ליכולות המימון שלהם. הוא מחלק את הלווים לשלוש קבוצות: הקבוצה הראשונה, היא זו של הלווים המגודרים או המוגנים, והיא כוללת משקי בית וחברות המסוגלים להחזיר הן את הקרן והן את הריבית מההכנסות השוטפות שלהם. הקבוצה השנייה היא של הלווים הספקולטיביים שמסוגלים להחזיר את הריבית בלבד, אך נאלצים כל הזמן לגלגל את הקרן קדימה כדי לא לקרוס. הקבוצה השלישית, המסוכנת ביותר, היא זו של הלווים הפונזיים, לווים בלי גב - אלו שאין להם יכולת להחזיר לא את הקרן ולא את הריבית, וכל מה שמחזיק אותם הוא עליית ערך הנכס. כל עוד המחירים ממשיכים לעלות, הם יכולים לקחת עוד הלוואות ולשרוד—אך ברגע שהמגמה מתהפכת, הם הראשונים לקרוס. דמיינו שלושה אנשים בבריכה עמוקה: המגודר עומד על הקרקעית וכתפיו מחוץ למים, הספקולטיבי עומד על קצות האצבעות וסנטרו בדיוק מעל המים, ולווה הפונזי צף בקושי ונאחז במצוף מחורר. כשיגיע גל - רק המגודר ישאר עם הראש מעל למים. אם תהיתם מי מהאנשים האלה, הם אתם. המינוף הגבוה של משקי הבית ותשואת השכירות הנמוכה מעידים על כך שרוב רוכשי הדירות בישראל, לפחות בשנים האחרונות, עומדים בהגדרה של משקיעים ספקולטיביים או פונזיים. למעט מאוד משקי בית יש בסיס שמאפשר להם ללוות בצורה מגודרת. לפי תומא פיקטי, כלכלן וחוקר אי-שוויון צרפתי, מבנה הבעלות על ההון מכתיב לא רק את ניפוח הבועה, אלא גם את מי ירוויח ממנה ומי יישא בהפסדים. הוא טוען שהחזר ההון גבוה משיעור הצמיחה של הכלכלה הריאלית. בפשטות, זה אומר שהון מייצר הון מהר יותר ממה שהכלכלה גדלה, מה שמוביל להתרכזות מתמדת של עושר בידי מעטים שבבעלותם ההון. הטענה הזאת עשויה לגרום לנו לחשוב שאם רק נרכוש נכסים עולים גם אנחנו נוכל ליהנות מהחזר ההון שבהשקעה בנדל"ן רותח, אבל זה בגלל שאנחנו לא לוקחים בחשבון את חשיבות הרנטה. מושג הרנטה הכלכלית נוסח לראשונה על ידי דיוויד ריקרדו בראשית המאה ה־19. הוא טען כי בעלי קרקע זוכים להכנסה עודפת – רנטה – בזכות מיקומה או פוריותה של הקרקע שברשותם, ולא בזכות עבודה או השקעה מצדם. הכלכלן והפילוסוף ג'ון סטיוארט מיל הדגיש את ההשלכות החברתיות של תופעה זו וכתב כי "רנטה היא ערך שאינו מוסיף מאומה לכמות העושר שבחברה. היא פשוט העברת עושר מיד אחת לאחרת". הרנטה היא ה"גדר" או רשת הבטחון שמגנה על הלווה המגודר, וזאת פריבילגיה שאין למשקיעים מן השורה—עובדים, עסקים קטנים ומשקי בית. כשהשוק יורד, המשקיע הקטן נאלץ למכור נכסים, לשלם חובות ולהתמודד עם לחץ פיננסי מיידי. בעלי ההון, לעומת זאת, יכולים 'לחכות' לתיקון המאגי של השוק ואף לנצל את הירידות כדי לרכוש נכסים נוספים בזול. כך, הרנטה משמשת מנגנון המחזק את אי-השוויון באופן מובנה, ומאפשרת לבעלי ההון להרוויח מהמשברים עצמם. כמו שאומרות הסבתות: כסף נמשך לכסף. הבועה העממית לא נעים להודות אבל הבועה העממית היא בועה של תקווה. אנשים שחיפשו דרכים לשנות את החיים שלהם, הזדמנות לשפר את מעמדם סוף - סוף מקבלים אותה. דייגים איסלנדים הופכים ליועצי השקעות. בעל עסק משפחתי מסיט את כל הונו להשקעה באתרי אינטרנט. זוגות ישראלים מקימים עסק ריווחי בו הם מחלקים בחינם מדריך למי שיעשה לייק - בואו לקנות דירה ללא הון עצמי ולהרוויח חצי מיליון בשנה אחת. כל אחד מקבל הזדמנות וכניסה לשולחן של הגדולים. לפני תחילת השפל הגדול ב-1929, כשהבורסה האמריקאית הייתה בשיאים היסטוריים, משקי בית ראו כיצד הם מתרחקים מהאפשרות להתעשר. המניות עלו ועלו וכבר היו יקרות כל כך ולא היה דבר לעשות מלבד לקנא במי שכבר קנה. או אז הגיעה ההזדמנות שלהם - כשמניות הוצעו למכירה בתשלום מקדמה של 10% בלבד. חודש לפני הקריסה, היקף ההלוואות לרכישת מניות הגיע לשיא היסטורי של 8.5 מיליארד דולר. התקשורת חגגה את "הזדמנות ההשקעה ההמונית", עד שהגיעה הקריסה ומחקה דור שלם של חוסכים. בבועת הנדל"ן היפנית הדרך להכניס את ההמונים הייתה להכניס את כל המשפחה: לא אתה תחזיר את כל ההלוואה, גם הילדים שלך ישלמו עליה. וזה עבד. משפחות שלא חלמו להחזיק דירה, נכנסו לשוק כשתשלומי המשכנתאות לדירות היקרות נפרשו לתקופות שמגיעות למאה שנים. רוכשי הדירות האמינו שההשקעה בטוחה, כי בכל זאת, המחירים שילשו את עצמם במשך 17 שנים רצופות (1974-1991). עד שבתחילת שנות ה-90 הכל התרסק. ארה"ב של תחילת שנות ה-2000 כבר הייתה מסיבת רחוב פיננסית. לווים שמעולם לא יכלו לקבל משכנתא בעבר יכלו לבחור מבין מבחר הלוואות בשמות מכובסים כמו "משכנתא ללא מסמכים" או "משכנתא עם אישור קל" - שבמהותן אפשרו לקבל הלוואה ללא הוכחת הכנסה, עבודה או נכסים - הלוואות נינג'ה. בנוסף ניתנו הלוואות "ריבית פיתיון" (teaser rates) שהתחילו בריבית נמוכה במיוחד של 1-2% בשנתיים הראשונות, אך קפצו פתאום ל-7-10% מהשנה השלישית. עוד מוצר במבחר היה משכנתאות "רק ריבית" שבהן הלווה משלם רק את הריבית החודשית ללא החזר של הקרן עצמה, מה שהפך את ההחזר החודשי לנמוך במיוחד אך השאיר את החוב המקורי בלתי פוחת. סיפורים על אנשים שהפכו מעובדי קמעונאות למיליונרים בנדל"ן הפכו לשגרה בתוכניות טלוויזיה ובעיתונים. גם כאן, אנחנו יודעים איך זה נגמר. הבועה הפרטית אז בואו נחזור לימים הראשונים של הבועות, והפעם - נשים לב לפרטים. הסרט "מכונת הכסף" ("The Big Short") בבימוי אדם מקיי נפתח כשדמותו של מנהל קרן הגידור מייקל ברי מספרת לעובד מבולבל בראיון עבודה סיפור מעניין. בחודש בו הבורסה נפלה, ערב משבר הדוט קום (נפילת מניות חברות האינטרנט בשנת 2000), מחירי הדירות כבר התחילו לנסוק בבירת הטכנולוגיה של סן-חוזה. זה היה "הכסף החכם" בפעולה. "המשקיעים המגודרים" שהקדימו לרכוש דירות לפני שיעלו המחירים ביותר מ-100%, ולפני שהציבור יקרא להתמנף בהלוואות עד לקריסה של 2008. בשוק של 1929 הבועה הפרטית החלה להתנפח שנים לפני ההתרסקות המפורסמת. כבר בתחילת שנות ה-20, בנקים מסחריים כמו נשיונל סיטי בנק הרחיבו את פעילותם מעבר לבנקאות המסורתית, והקימו חברות ניירות ערך שעסקו בהנפקת מניות ואגרות חוב. נשיונל סיטי קומפני, לדוגמה, הפכה לאחת מחברות ההשקעות הגדולות בארצות הברית. במקביל, תאגידים ובעלי הון כמו משפחת רוקפלר השקיעו ישירות בשוק המניות, בעיקר בחברות תעשייה ואנרגיה. כשבנקים התחילו להציע אשראי זול לקניית מניות, ההמונים לא הבינו שהם משמשים דלת יציאה למשקיעים הגדולים. האגדה מספרת שיום אחד בסוף קיץ 1929, ג'וזף קנדי, אביו של הנשיא לעתיד ג'ון קנדי, ישב על כיסא מצחצח הנעליים בפינת רחוב וול סטריט, כשמצחצח הנעליים שלו התחיל לחלק לו עצות על מניות ולהמליץ על השקעות. קנדי החליט למכור בשקט את כל תיק המניות שלו. "כשהנערים שמנקים נעליים יודעים מה כדאי לקנות בשוק", אמר לאחר מכן, "הגיע הזמן לאסוף את הקופה ולצאת". במילים אחרות - הספקולציה הפיננסית הפכה עממית. גם בשוק הנדל"ן היפני שהזכרנו קודם, הבועה הפרטית התחילה להתנפח זמן רב לפני שהציבור שמע על קיומה. ביפן פעלה מערכת ייחודית בשם "קיירצו" (Keiretsu) - רשת צפופה של קשרים בין תאגידי הענק כמו מיצובישי, סוני וטויוטה, לבין הבנקים הגדולים. הם החזיקו במניות זה של זה, העניקו הלוואות הדדיות והפכו את הנדל"ן למכונת כסף מתוחכמת — לא רק כהשקעה, אלא כבטוחה לקבלת אשראי נוסף, שהפך לאשראי נוסף, שהפך לאשראי נוסף. כסף במעגל סגור. בשיא הבועה, ערך הקרקע בטוקיו בלבד היה שווה יותר מערך הקרקע בארצות הברית כולה. בשכונת גינזה היוקרתית, מטר מרובע נמכר במחיר של דירה שלמה במערב. כשהבנק המרכזי של יפן העלה ריבית ב-1989, עלויות המימון זינקו והפירמידה נסדקה. במקביל, ממשלת יפן הגבילה הלוואות לנדל"ן וחברות החלו להתקשות בהחזרים. המעגל הסגור נקטע. מנהלים בכירים רבים, שזיהו שהמחירים הגיעו לרמות מופרזות, החלו בשקט למכור נכסים. דווקא אז, ולא במקרה, הוצעו למשקי הבית משכנתאות בנות 100 שנה, והציבור היפני התמנף בחובות. חילוצים – כשהמגודרים מתעוררים מאוחר החילוץ הוא הרגע שבו תאוריית "הכסף החכם" קורסת. עם כל הכבוד לאגדת ג'וזף קנדי, ההיסטוריה מלאה במשקיעים גדולים – בנקים, קרנות גידור ובתי השקעות – שדווקא התגלו כטיפשים למדי: השקיעו, לא יצאו בזמן, ואז רצו אל המדינה כדי שתציל אותם, על חשבון הציבור. במשבר 2008 בוול סטריט, הגופים הפיננסיים הגדולים שקידמו "התערבות מינימלית" של הממשל בשוק – סיטיגרופ, גולדמן זאקס, AIG ובר סטרנס – היו הראשונים לעמוד בתור לקבל את כספי משלם המסים. תוכנית TARP האמריקאית הזרימה כ-700 מיליארד דולר מהקופה הציבורית כדי לכסות על ההימורים הכושלים שלהם. באירופה התמונה היתה דומה. בספרד ובאירלנד, אחרי התפוצצות בועות הנדל"ן המקומיות, הבנקים חולצו בעשרות מיליארדי אירו שהגיעו ישירות מכספי הציבור. הציבור, לעומת זאת, כרע שנים אחר כך תחת צנע חריף. אז תגידו: "נו באמת, בסוף הרי הם תמיד נחלצים, הנדל"ן ממשיך לעלות, אז אין באמת בועה". אבל החילוץ לא משנה את האלימות שבה הבועה מתפוצצת לציבור בפרצוף. ההתאוששות שאחרי החילוץ כמעט אף פעם לא באמת עוזרת לציבור. וכשבועה עממית מתפוצצת, מיד מתנפחת – הפתעה – עוד בועה פרטית. בספרד, דירות שנמכרו בזול אחרי המשבר עברו לקרנות פרטיות כמו בלקסטון, שהפכה במהירות למשכירה הגדולה במדינה, והעלתה את שכר הדירה מעבר להישג ידם של רבים. כך קרה גם בארה"ב, שם בלקסטון וקרנות נוספות השתלטו על בתים שעוקלו במשבר, והפכו למשכירים ענקיים, תוך דחיקת משפחות רבות מחוץ לשוק הדיור. באירלנד, לאחר החילוץ הגדול, נכסי הנדל"ן הציבוריים נמכרו בזול לקרנות בינלאומיות כמו לון סטאר וכמובן, בלקסטון. ביוון, נכסים ציבוריים – נמלים, שדות תעופה ואפילו איים – הופרטו ונמכרו למשקיעים פרטיים ברווח, בעוד שהציבור היווני שילם את המחיר בכאב חברתי מתמשך. לכאורה מי שפשוט מחזיק בנכס שלו יחזור להרוויח. אבל שילוב הלחצים של זמן, ריבית החוב, אבטלה, היעדרה של הרנטה ו"החיים עצמם" של כל אחד מאיתנו גורמים לכך שמה שנשאר מפיצוץ בועה אחרי שמתפוצצת הבועה הוא לא "בלאק פריידיי" להמונים שבו נכסים נמכרים בזול לציבור, אלא אי-שוויון שגדל על סטרואידים. כוחה של מילה אנחנו משתמשים במילים כי אנחנו זקוקים להן, ולפעמים מילה אחת פשוט לא מספיקה. בעיקר כשמדובר במילה שאמורה לתאר השפעה דרמטית על חיינו, הרס גדול, אובדן. "בועה", כמו "מלחמה" היא מילה כזאת. פרשנים ושרלטנים משתמשים בה יותר מדי, אבל פעילים שמנסים לשנות את העולם מבינים כמה היא חשובה. אנחנו צריכים לנסח לעצמנו את התהליך, כיצד הציבור מפותה ונשדד. הבועה העממית מתחזה לבועות שלא מתפוצצות, אליהן, על פי ההגדרה, אין לנו גישה. מישהו צריך לצעוק, להזהיר. הרמזים לא נעימים, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו משתקפים בעיניים של ההון הגדול, "הכסף החכם". אנחנו מצחצח הנעליים שנתן לג'וזף קנדי עצות השקעה, וגרם לו למכור את המניות רגע לפני השפל הגדול. אנחנו ה"כסף הטיפש" של וורן באפט. מולנו נמצא מנגנון ענק להעברת הון וסיכונים. ומאחורי ווילון - בעלי ההון הגדולים. הם זקוקים לבועה העממית שתספק להם מזומן בזמן, כדי שיוכלו לממש את נכסיהם בשקט. אנחנו מה שמספק להם את הגידור. לכן הם זקוקים לנרטיב שמשכנע אותנו שהפעם זה שונה, שהמחירים תמיד יעלו, שאין טעם לדבר על בועות אלא בדיעבד. הם רוצים שנחשוב שכלכלה היא מדע נסתר, מיסטיקה, מקסימום אפשר לדבר על ברבור שחור. Shit Happens. רוב הזמן הם מנצחים, אולי כי לא נעים לנו לחשוב שאנחנו לא שחקנים במשחק הוגן, אלא משתתפים בלתי שווים בלי צ'אנס לנצח. אבל יש לנו צ'אנס, והוא מתחיל בלקרוא לדבר בשמו. במאמר הבא נכיר מקרוב את הבועה שבאמת מעסיקה אותנו, בועת הנדל"ן הישראלית. גם היא הפכה מבועה פרטית לעממית. וגם היא, איך לא, בדרכה להתפוצץ. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה. עריכה: ענת זלצברג. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 69 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו هل البلدان العربية مهيئة لزلزال؟ שתפו: محادثات سبعاويه 16 בפברואר 2023 هل البلدان العربية مهيئة لزلزال؟ محادثات سبعاويه 00:00 / 01:04 להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 16 פרק מספר محادثات سبعاويه מרחב צעיר ואלטרנטיבי מהנגב. בכל פרק נדון בסוגיות חברתיות, פוליטיות ותרבותיות בנגב. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

333 שם הפרק הסבר על הפרק לורם איפסום לורם איפסום לורם איפסום לורם איפסום לורם איפסום לורם איפסום לורם איפסום לורם איפסום לורם איפסום שם הערוץ 02.02.2020 למנויים בלבד שם הפרק 02.02.2020 333 שם הערוץ למנויים בלבד שם הפרק 02.02.2020 333 שם הערוץ למנויים בלבד שם הפרק 02.02.2020 333 שם הערוץ למנויים בלבד

רום לוינהוף הוא פעיל חברתי מתל אביב וסטודנט למוזיקה באוניברסיטת ברקלי רום לוינהוף

שילוב אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה נשמע כמו מטרה נעלה. אבל האם הם מקבלים תנאים ראויים בעבודות האלה? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מוגנים ללא הגנה שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 14 בספטמבר 2021 מוגנים ללא הגנה קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 283 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

הגענו לכאן בהובלת הכהניסטים שבכנסת אך בתמיכה או התעלמות של רוב חברי האופוזיציה ומערכת המשפט. אבל אנחנו כאן להיאבק למען החיים ונגד חוגגי המוות. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו חוגגים מוות הגענו לכאן בהובלת הכהניסטים שבכנסת אך בתמיכה או התעלמות של רוב חברי האופוזיציה ומערכת המשפט. אבל אנחנו כאן להיאבק למען החיים ונגד חוגגי המוות. שתפו: שירז אנגרט 1 באפריל 2026 חוגגים מוות שירז אנגרט 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Studioktb, שאטרסטוק בתמונה המייצגת את השפל המוסרי אליו הגיעה מדינת ישראל אתמול, עם חקיקת חוק עונש מוות לפלסטינים, נראה איתמר בן גביר מניף בקבוק שמפניה בחיוך רחב. חבריו לקואליציה ניצבים ברקע, מוחאים כפיים. בתמונות נוספות נראים הנוכחים מתחבקים וצוחקים. כוסיות שמפניה מושקות לרוב באירועים משמחים: ימי הולדת, חתונות, לידות, חגיגות של הישגים אישיים. רגעי שיא בחיי האדם. רגעים שהופכים את החיים לבעלי משמעות. אדם שהיה נתקל בתמונות הללו מבלי להכיר את הדמויות החוגגות, יכול היה לסבור בקלות שמדובר באחד מאותם אירועים. התמונה הזו לא נותנת מנוח: בן גביר וחבריו משיקים כוסיות, מתחבקים ועולצים, כדי לחגוג את ניצחון המוות על החיים. זו לא הפתעה גדולה שהחוק עבר. אין זה מפתיע גם שחלק מחברי האופוזיציה הצביעו בעדו, בעוד קומץ זעום בלבד הביע עמדה מוסרית ברורה השוללת אותו מכול וכול. ישראל של 2026 רחוקה מלהיות מדינה מוסרית. בגדה המערבית, פלסטינים נורים למוות באופן תדיר, בנימוק השחוק שהיוו סכנה לכוחות הביטחון. לפחות 98 פלסטינים מתו במחנות מעצר ובתי כלא ישראלים מאז השבעה באוקטובר, מבלי שאיש ייתן על כך את הדין. ישראל הרגה יותר מ-20,000 ילדים בעזה, מגבה את טרור המתנחלים בגדה ומפציצה ברגעים אלו באיראן ובלבנון באופן חסר אבחנה. אנחנו מצויים כרגע יותר מחודש במלחמת ברירה נוספת, שכבר גבתה אלפי קורבנות ברחבי המזרח התיכון, ורוב מפלגות האופוזיציה מוסיפות לתמוך בה. ובכל זאת, יש משהו מצמרר באירוע הזה, בו המסכות יורדות, ואנחנו ניצבים פנים אל פנים מול חיוך רחב שחוגג מוות. כבר לא מנסים לטשטש ולטייח, לא מדברים יותר על נזק אגבי או על היעדר ברירה אחרת. מוות הוא המטרה. הוא ההישג הראוי לחגיגה. בעת שעוד ועוד מדינות ברחבי העולם מבינות שעונש המוות מנוגד לכל אמות המידה המוסריות ולזכויות האדם הבסיסיות ביותר, ומבטלות אותו בחוק או בפועל, ממשלת ישראל פועלת בכיוון ההפוך. החקיקה הנוכחית מבקשת לא רק לאפשר עונש מוות, אלא גם להרחיב את השימוש בו ככל שניתן. היא מקבעת את עונש המוות כברירת המחדל לעבירות טרור, וקובעת כי ניתן יהיה לפסוק אותו ברוב רגיל, על אף הסכנה העצומה לטעויות שיפוטיות שיובילו לתוצאה קטלנית ובלתי הפיכה. החוק שעבר אתמול הוא חוק שמפלה בין דם לדם באופן מוצהר: הוא יחול בבתי דין צבאיים, ורק כנגד מי שכביכול ביצעו פעולות טרור כחלק ממאבק נגד קיום המדינה. מתנחלים יכולים להמשיך לרצוח פלסטינים באין מפריע. חיילים שמרססים בכדורים הורים ושני ילדים קטנים לא צריכים לחשוש מדבר. ברגעים אלה מתגבשות עתירות רבות לבג"ץ כנגד החוק. ייתכן שהוא ייפסל או ישונה, אך גם אם כן, מדובר יהיה במראית עין בלבד של מוסר. רק אתמול, בג"ץ דן למוות תינוקת עזתית בת שבועיים וחצי, שזקוקה לפינוי דחוף למזרח ירושלים, בתירוץ נטול היגיון ואנושיות שלא ניתן לפתוח את המעברים מעזה כל עוד המלחמה עם איראן נמשכת. מערכת המשפט גם אפשרה, רק בשבוע האחרון, לזרוק לרחוב משפחות שלמות במזרח ירושלים, על בסיס חוקים נפרדים הקיימים עבור פלסטינים וישראלים. לא הגענו לעונש מוות על בסיס גזע ביום אחד, אלא צעד אחר צעד עד התהום. משטר האפרטהייד הקיים בפועל בגדה המערבית מתעצם ומחריף עם החקיקה, אך הוא לא הומצא אתמול. קו ברור עובר בין שוויון הנפש בתקשורת ובכנסת כלפי ההרג ההמוני בעזה, התגובות החוגגות נפילת טילים בערים פלסטיניות, חלוקת הבקלאוות לאחר חיסולים, ההתעלמות מהפוגרומים בגדה המערבית – לבין החקיקה שאושרה אתמול והחגיגה שהתלוותה אליה. הגענו לכאן בהובלת הכהניסטים שבכנסת, אך בתמיכה או לכל היותר בהתעלמות של רוב חברי האופוזיציה ומערכת המשפט. אולי טוב שהמסכות ירדו. כבר אין ניסיון להעמדת פנים, אנחנו יודעים בדיוק מול מי ומה אנחנו מתמודדים. הנה האמת האיומה: מול מי שנאבקים למען חיי אדם כערך מנחה במרחב בין הירדן לים, שיצאו לאין ספור הפגנות למען הפסקת אש, בילו שעות ארוכות בנוכחות מגינה, וממשיכים להפגין באומץ נגד המוות וההרג גם אל מול אלימות משטרתית פרועה, ניצבים אנשים שחוגגים מוות ומקדישים את זמנם להרחבת ההרג. הכול ברור וגלוי היום, והמובהקות רק מעצימה את הזוועה. מחליא, מזעזע, מפחיד, ובעיקר כואב כל כך לעמוד כאן, כאזרחית ישראלית, כבת אנוש, ולראות אותם חוגגים. בלתי נתפס לנסות למצוא נקודה של היגיון, של אנושיות, ולהיתקל שוב ושוב בחיוך הזחוח ובקבוק השמפניה המונף. קשה למצוא תקווה ביום כזה. קשה למצוא כוחות למאבק נגד מי שפועל בשם ערכים שנראה שנלקחו ישירות מתוך ספרי הפנטזיה האפלים ביותר. למרות הכול, לא דמיינתי שנגיע לשפל כזה. אבל הנה אנחנו כאן, ואין ברירה אחרת חוץ מלהיאבק למען החיים מול חגיגות המוות, להמשיך לצאת לרחוב ולהשתמש בכל אמצעי המחאה. עד שהחיים ינצחו את המוות. שירז אנגרט היא ירושלמית, פעילה בפרי ג'רוזלם ובעומדים ביחד, וסטודנטית ללימודי שלום וקונפליקטים באוסטריה. עריכה: שני פייס להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 158 פרק מספר שירז אנגרט שירז אנגרט היא ירושלמית, פעילה בפרי ג'רוזלם ובעומדים ביחד. כרגע סטודנטית ללימודי שלום וקונפליקטים באוסטריה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

אביר קארה יעביר בממשלה הצעה לדמי אבטלה לעצמאיים, בדיוק כשחשבנו שלא יכול להיות יותר גרוע פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו האביר האפל שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 4 בנובמבר 2021 האביר האפל קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 310 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

בפרק מיוחד לולנטיינז, מעין ויובל מנסים לאחות לבבות שבורים ומגלים שקודם צריך לסיים את הקפיטליזם פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הכל אודות אהבה שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 19 בפברואר 2024 הכל אודות אהבה קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 בפרק מיוחד לולנטיינז, מעין ויובל מנסים לאחות לבבות שבורים ומגלים שקודם צריך לסיים את הקפיטליזם להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 605 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

ראיון עם תושב הכפר ואלג'ה, איברהים אל עארג', ועם אמיר עדן, פעיל בהתארגנות ידידי וואלג'ה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מה קורה בכפר וולג'ה | עם איברהים אל-עארג' ואמיר עדן שתפו: מה לעשות עכשיו 2 בדצמבר 2021 מה קורה בכפר וולג'ה | עם איברהים אל-עארג' ואמיר עדן מה לעשות עכשיו 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 16 פרק מספר מה לעשות עכשיו איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק חירום: התשתיות הציבוריות שלנו מוחזקות אצל בעלי ההון, ואנחנו מוחזקות כבנות הערובה שלהם. הפתרון - להחזיר את כיכר העיר לציבור. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו להלאים את וואטסאפ שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 4 באוקטובר 2021 להלאים את וואטסאפ קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 293 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

התארחנו בפודקאסט טראשטוק כדי לדבר על הסרט "שיניים", פנטזיות נקמה וקריאות פמיניסטיות וקוויריות בקולנוע של שנות האלפיים פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק מנויים־ות 26: שיניים (התארחנו אצל טראשטוק!) שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 9 בינואר 2025 פרק מנויים־ות 26: שיניים (התארחנו אצל טראשטוק!) תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 בהמשך לפרק שבו אירחנו את גילי ושני, התארחנו בפודקאסט המצוין שלהם, "טראשטוק", ושוחחנו על הסרט "שיניים". על פנטזיות נקמה באונס, לסביות רצחניות, ההיסטוריה התרבותית של וגינה דנטטה וקריאות פמיניסטיות וקוויריות בקולנוע של שנות האלפיים. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 43.1 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר