פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם הגיע הזמן לדבר על השקר של בריאות מול פרנסה שתפו: מה לעשות עכשיו 19 באוגוסט 2021 הגיע הזמן לדבר על השקר של בריאות מול פרנסה מה לעשות עכשיו 00:00 / 01:04 ! מה לעשות עכשיו 5 פרק מספר איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. למנויים בלבד מה לעשות עכשיו עם הממשלה? למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

מרי מעזה מסכמת שנתיים - שנתיים של עקירה, של דם ושל אובדן. "עוד כמה ימי שנה נציין?" עוד כמה תדמם עזה?" פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שום דבר הוא לא זמני בעזה, מלבד החיים עצמם" מרי מעזה מסכמת שנתיים - שנתיים של עקירה, של דם ושל אובדן. "עוד כמה ימי שנה נציין?" עוד כמה תדמם עזה?" שתפו: מרי (שם בדוי) 6 באוקטובר 2025 "שום דבר הוא לא זמני בעזה, מלבד החיים עצמם" מרי (שם בדוי) 00:00 / 01:04 שיירות עקורים בעזה במרץ 2025. לתמונה אין קשר לכותבת עדות זו נכתבה על ידי מרי (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה. השמות האמיתיים שמורים במערכת), בת 27, סופרת ובת-אנוש. במקור מצפון עזה. עברו שנתיים מתחילת המלחמה, ובכל זאת עבורי הזמן עומד מלכת. כל פיצוץ, כל לילה בלי שינה, כל פרצוף מוכר שאיבדתי עדיין חיים בתוכי. אני מחזיקה את עזה בעצמותיי, את האבק, הצער, האבל, והאהבה שמסרבת למות. כשהפצצות התחילו ליפול נשארנו במקום שלושה ימים, בתקווה שזה ייגמר. ואז ברחנו, יחפים, רועדים, רצים דרך שמיים שבערו באדום. חשבנו שהעקירה תהיה זמנית. אבל בעזה, שום דבר הוא לא זמני, מלבד החיים עצמם. בהתחלה הלכנו לבית סבי וסבתי, שם נשארנו 23 ימים. אחר כך נאלצנו לצאת שוב, ברגל, מתחת לשמי הפיצוצים והכדורים למחנה אל-מע'אזי, לבית דודתי. בפעם השנייה, חשבנו שמצאנו מקום בטוח, אבל אפילו לשם המוות בא אחרינו. בוקר אחד, בימים הראשונים של השנה החדשה, רעשי טנקים וצעקות מילאו את האוויר. חיילים ישראלים הסתערו על השכונה, פוקדים על כולם לצאת ממנה. קרובי משפחתי - בעיקר הגברים - נלקחו מבית דודתי, מכוסי עיניים, מופרדים, מושפלים. שמעתי את הרעד בקולו של אבי בזמן שהם דחפו אותו קדימה. הם אמרו שזה היה "רק לשאול שאלות", אבל זה הרגיש כמו הסוף. באותו רגע הבנתי את המשמעות של אובדן השליטה על גופך, על גורלך. לא הייתי בטוחה אם נחיה או נמות, כמו רבים כל-כך אחרים. שעות הרגישו כמו ימים. כשהם סוף סוף שחררו אותנו, לא הייתי אותו אדם. משהו נלקח מתוכי - אולי התמימות. באופן משונה, אותו יום גם שינה את נקודת המבט שלי. בפעם הראשונה, ראיתי את החיילים מקרוב. הם נראו כמו אנשים רגילים, לא מפלצות. אחד מהם אפילו הזכיר לי דמות מסרט שאני אוהבת. זה בלבל אותי, להבין שאפילו אלה שפוגעים בנו חולקים את אותה אנושיות. אחר כך נעקרנו שוב. הפעם לאל-מוואסי, ל"אזור הבטוח" לכאורה. אבל לא היה שם בטחון. היו רק חול, רעב, ושורות אוהלים בלתי-נגמרות ליד הים. בנינו לעצמנו מקלט מיריעות פלסטיק והתפללנו שהוא לא יקרוס ברוח. כך עברו תשעה חודשים. בקור. בחום. בפחד. אחיינתי בת השישה חודשים פיתחה דלקת ריאות ומתה באוהל. גופה הקטן לא הצליח לשרוד את מה שמבוגרים בקושי שרדו. אני עדיין רואה את פניה כשאני עוצמת עיניים - היא כבר הייתה אמורה ללמוד ללכת עכשיו. החיים באוהלים הפשיטו אותנו מכל טיפת כבוד. היה מחסור במים, תחבושות היו יקרות, והגיינה הפכה לפריווילגיה. לקחתי תרופות כדי לעכב את המחזור שלי, כי לא יכלתי להרשות לעצמי לדמם. חודש אחד המחזור הגיע, חלש, והרגשתי הקלה, עד שעצב החליף אותה. הבנתי שהגוף שלי לא רגיל יותר. המלחמה שינתה אפילו את מחזוריו. הרעב הפך לתמידי. חיכינו שעות בנקודות חלוקת סיוע שנראו כמו סצנות מ משחקי הדיונון ; אלפי בני אדם קורסים באבק בשביל שק קמח. בעבר חשבתי שרעב הוא רק מחסור באוכל. עכשיו אני יודעת שהוא מחסור בכל - נוחות, שלום, תקווה. כשישראל שברה את הפסקת האש במרץ, בני הדודים שלי נהרגו מיד, בזמן שצמו. זה לא היה האובדן היחיד, כי רבים מחבריי נהרגו מאז תחילת המלחמה. אחד מהם נעלם ביום הראשון של המלחמה. עברו מאז שנתיים ואני עדיין מוצאת את עצמי מקלידה את שמו, מחכה לתגובה שלעולם לא תגיע. אני מתגעגעת לפעם האחרונה שדיברתי איתו. אני מתגעגעת לאופן בו הוא אמר את שמי. אני מתגעגעת לנוכחות שלו. לפני שבועיים, התפנתי לאירלנד אחרי שקיבלתי מלגה לתואר שני. לפני כן, הגשתי מועמדות למלגה אחרת בארצות הברית, בחיפוש אחרי כל דרך אפשרית החוצה. לא מפני שרציתי לעזוב את עזה, אלא כי רציתי לחיות. כאן באירלנד, אנשים אומרים לי שאני בטוחה. אני לא מרגישה בטוחה. בכל בוקר אני מתעוררת ובודקת את החדשות, מתפללת לא לראות את שם השכונה שלי בין המקומות שהופצצו. כשהמשפחה שלי לא עונה להודעות, אני מדמיינת את הגרוע מכל: את ביתם הופך לאבק, את שמותיהם מופיעים ברשימת מתים. אני חיה מוקפת בשלום, אך רדופה על ידי המלחמה. שנתיים עברו, אבל המלחמה לא באמת הסתיימה עבורי. היא ממשיכה בזכרונותיי, באבלי, בדממה שעוקבת אחריי לכל מקום. אני מנסה לבנות עתיד, ללמוד, לנשום, אבל עם כל צעד קדימה אני מרגישה שאני גוררת איתי את משקלה של עזה. כי עזה היא לא רק המקום ממנו באתי. היא המקום בו השארתי את ליבי. עזה היא לא רק מקום, היא חיים שלמים. עוד כמה ימי שנה למלחמה נציין? עוד כמה אנשים עוד אאבד? עוד כמה רגשות מעורבים ארגיש? עוד כמה תדמם עזה? תרגום: מעין גלילי מרי (שם בדוי) 116 פרק מספר מרי(שם בדוי), במקור מצפון עזה, עקורה כעת בדרום. בת 27. מתארת את עצמה כבת אנוש וככותבת למנויים בלבד למה ואיך נעצרתי מעצר פוליטי למנויים בלבד הסכינים הארוכות של המשטר נשלפו למנויים בלבד כן, שלום למנויים בלבד נאום הניצחון המלא של זוהראן ממדאני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

נפגעות תקיפה מינית עוברות מסע ייסורים רק כדי לקבל טיפול. זה חייב להשתנות פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם פגיעה כפולה שתפו: קריאת השכמה 23 בנובמבר 2021 פגיעה כפולה קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 321 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

"רוב העם מתנגד למלחמת נוהל חניבעל": השחקן תומר שרון עומד מאחורי החתימה על עצומת האמנים נגד המלחמה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם תומר שרון לא מתחרט "רוב העם מתנגד למלחמת נוהל חניבעל": השחקן תומר שרון עומד מאחורי החתימה על עצומת האמנים נגד המלחמה שתפו: שני פייס 18 באוגוסט 2025 תומר שרון לא מתחרט שני פייס 00:00 / 01:04 כשהשחקן והקומיקאי תומר (תומש) שרון נחשף לעצומת קהילת התרבות נגד המשך המלחמה בקבוצה של שחקני "הבימה", לא הייתה לו התלבטות אם לחתום. לדבריו, "הכאב הכי גדול שלי, אם אני מנתח את מה שעשינו מאז שבעה באוקטובר, זה שמדובר מהרגע הראשון בפקודה בלתי חוקית להפקרת החטופים. מהימים הראשונים זה היה ברור לכל בר דעת שהמלחמה תסכן את חיי החטופים. בכלל לא קראתי לזה מלחמה, אלא משבר בני ערובה. כל המלחמה הזו היא נוהל חניבעל אחד גדול. אתם יודעים שיש 251 אנשים, מה בדיוק חשבתם שיקרה? זו הייתה הברירה: אם נכנסים, זה סיכון החטופים. אם מתקרבים, הם יירצחו. לבושתי, הייתי כל כך בהלם שבכלל לא חשבתי על הפלסטינים במשך חודשים ארוכים. אבל מה שקורה בעזה, במיוחד מאז שישראל הפרה את הפסקת האש, זאת אחת הזוועות הגדולות בהיסטוריה.אני לא חושב שאנחנו מבינים לאיזה בור היסטורי הכנסנו את עצמנו בעקבות הבחירה לצאת למלחמת נקמה והפקרה. זה לדורות." בחודש האחרון שרון והחותמים האחרים על העצומה גונו שוב ושוב, הואשמו בפגיעה בחיילי צה"ל, בתמיכה בחמאס ובהפצת שקרים ו"פייק", במילותיו של הזמר עידן עמדי. מי שלא קרא את העצומה (ביניהם כנראה גם עמדי), פספס את מי שהאמנים מזהים כאחראי לאסון - כולנו נושאים באחריות אזרחית קולקטיבית, כמשתפי פעולה עם הממשלה מכורח. "אנו, אנשי ונשות תרבות ואמנות בישראל, מוצאים את עצמנו כנגד רצוננו וערכינו, שותפים כאזרחי ישראל לאחריות לאירועים המחרידים ברצועת עזה, ובפרט הֶרֶג ילדים ובלתי מעורבים, הרעבה, גירוש אוכלוסייה והחרבה חסרת תוחלת של ערי עזה. "אנו קוראים לכל מי ששותף לקביעת מדיניות זו והוצאתה לפועל – חדלו! אל תיתנו הוראות בלתי חוקיות, ואל תצייתו להן! אל תבצעו פשעי מלחמה! אל תזנחו את עקרונות המוסר האנושי ואת ערכי היהדות! מפסיקים את המלחמה. משחררים את החטופים." מאז שהעצומה פורסמה, מתנהל נגדה ונגד החותמים עליה קמפיין עוצמתי. אתה מבין את הכעס? שרון: "אני באמת ובתמים לא מבין את הקצף שיצא על מכתב האמנים. 80 אחוז מהישראלים חושבים שצריך לסיים את המלחמה ולעשות עסקה כללית לשחרור החטופים. זה המצב בסקרים, והוא עקבי כבר שנה. אני חושב שההסבר הוא הדחקה המונית שמתבטאת לפעמים בזעם קדוש". אתה סבור שהציבור הישראלי מדחיק את פשעי המלחמה שמבוצעים בעזה? "ההדחקה הראשונה הייתה הפקרת החטופים. אירוע חניבעל הכי קשה, וזה שגם אין שום ספק לגביו כי האדם שעשה אותו (ברק חירם) התראיין בניו יורק טיימס, הוא אירוע הבית של פסי כהן בבארי . יש אנשים שלא זוכרים את האירוע הזה בכלל. האירוע שבו קצין מצה"ל נתן הוראה לטנק לפוצץ בית עם 13 אנשים שלנו. אלה עובדות. ברגע שזה קרה, זה מופע ההדחקה הגדול ביותר בתולדות העם היהודי. הבן אדם מונה להיות מפקד אוגדת עזה. עכשיו הוא מופקד על ביטחונם של אנשים שאת קרובי המשפחה שלהם הוא הפציץ. הוא הרג את האנשים שלנו! זה בעיניי הסמל הגדול של הטירוף המוחלט של נוהל חניבעל. העוול המוסרי הגדול ביותר הוא כלפי החטופים שלנו, כי הם שלנו, הם הילדים שלנו, הפקרה מודעת ומכוונת. השרים אומרים את זה עכשיו בריש גלי. שנה וחצי אמרתי את זה. אמרו לי, 'זה לא בכוונה, עושים את המיטב'. עכשיו רואים לכם. סמוטריץ' ובן גביר מתגאים שסיכלו עסקת חטופים. "הדבר השני, מה שקורה בעזה, זו אחת הזוועות הגדולות בהיסטוריה. בדקתי. ב-50 שנה האחרונות, וייטנאם, אוקראינה, רואנדה, דרפור, טבח הטוטסי, יוגוסלביה, סוריה – זו 'נבחרת החלומות' של האסונות ההומניטריים של 50 השנים האחרונות. השוויתי מדדים אובייקטיביים: כמות ההרוגים והפצועים -ביחס לאוכלוסייה ואבסולוטית, הרס תשתיות ועקירה. במדדים האבסולוטיים של הרוגים ופצועים, עזה נמצאת במקום שלישי או רביעי מבין כל אלה. בסוריה ובאפריקה קרו דברים גרועים יותר. אבל יחסית לגודל האוכלוסייה אנחנו עולים בדרגה. שני אחוז מהאוכלוסייה הרוגים, עקירה ברמה הגרועה ביותר, הרס תשתיות – הכי גרוע. כשאתה מנסה להבין מה זה, זה לא 'אני הורג את כולם', אבל אני לא מאפשר להם לחיות ברמה הכי בסיסית. אין להם בתי ספר, אוניברסיטאות, בתים, 80 אחוז מהמבנים אינם. באמת ובתמים שיטחנו את עזה. רפיח – עיר שהייתה ואינה. זה כמו להגיד: תסתכלו על כפר סבא, אין כפר סבא. תגידו אתם איך לקרוא לזה. חודשיים וחצי לא נכנס מזון. על שני מיליון אנשים להכניס 70 משאיות, זו פארסה. אתם אומרים הכול מבוים, 'פאליווד'. באמת? איזה בנאדם יכול לחשוב שזה מבוים? טכנית, זה בלתי אפשרי. אפסו מילותיי". מול המחיר האישי בעקבות הביקורת הקשה, האיומים בהחרמת החותמים, ביטול ההופעות – אתה לא מתחרט שחתמת? "אני לא מתחרט בכלל. אני משלם את המחיר המון שנים. ההתקפות עליי עלו בשבע מדרגות מאז שהתראיינתי לא מזמן אצל נווה דרומי בערוץ 24. היא עשתה פרויקט על "שמאלני על" ובאה להקשיב. כיבדתי את זה והחלטתי להשתתף. אי אפשר לתאר את שערי הגיהינום של מכונת הרעל שתוקפים את כל הפוסטים שלי. כל פוסט שלי, אימוג'ים מקיאים, תגובות אלימות. אני משחק עכשיו בתפקיד ראשי בהצגה 'טוק טוק'. אני מחליף את איציק כהן ומגלם אדם שלוקה בתסמונת טורט. אני מדבר ופתאום מקלל. עשיתי חזרות ואמרתי לעצמי, 'תומר, יש לך טורט ברשת'. אני לא אוהב את זה, אבל לפעמים לא נותרת לך ברירה. אם בנאדם מולך חושב שאתה שטן, לא נותר לך אלא לקלל. אני לא רוצה לחיות במדינה כהניסטית ואין ברירה אלא להתנגד". טבח השבעה באוקטובר פגע בפרנסתו של שרון. בשישה באוקטובר הוא שיחק בתפקיד ראשי בארבע הצגות. בשבעה באוקטובר כולן בוטלו. בחודשים הראשונים הוא הקדיש את מלוא זמנו להתנדבות והופיע בפני חיילים סדירים, מילואמינקים ומפונים. כעבור ארבעה חודשים, הוא הקים ביפו תיאטרון ביתי אינטימי עם 50 מושבים, ששמו "התומשיה". המקום מארח הצגות, מופעי סטנד־אפ והרצאות, ומשלב בין סלון ביתי לאולם הופעות, עם תפאורה ותאורה שמוקמים מחדש בכל ערב. האתגר הכלכלי לא דוחף אותו להימנע מהבעת עמדות, והחתימה על המכתב נתנה לו רוח גבית. "הבעת עמדה מצד שמאל נהייתה יותר ויותר נדירה בישראל. אבל אני מקבל גם המון חיזוקים. אנשים אומרים לי: 'כל הכבוד על הפוסט הזה, הציוץ ההוא. אמרת מילים שחיזקו אותי'. אז אתה מבין שיש טעם. והנה עכשיו, על העצומה הזו, פתאום כמעט 1,500 אנשים חתמו. כמו פעם. אנחנו לא לבד!" ד"ר שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה. עריכה: ענת זלצברג שני פייס 104 פרק מספר ד"ר שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה ומנהלת שותפה בתוכנית לימוד משותף של מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית למנויים בלבד למה ואיך נעצרתי מעצר פוליטי למנויים בלבד הסכינים הארוכות של המשטר נשלפו למנויים בלבד כן, שלום למנויים בלבד נאום הניצחון המלא של זוהראן ממדאני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

בזמן שאזרחי ישראל משלמים את מחיר התוקפנות של הממשלה, האופוזיציה לא מבזבזת רגע בסתימת הפה של עצמה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם האופוזיציה סותמת בזמן שאזרחי ישראל משלמים את מחיר התוקפנות של הממשלה, האופוזיציה לא מבזבזת רגע בסתימת הפה של עצמה שתפו: תום אלפיה 15 ביוני 2025 האופוזיציה סותמת תום אלפיה 00:00 / 01:04 זירת הפגיעה בטמרה, היום בוקר אחרי שישראל פתחה במלחמה על איראן (13.6) בסדרת הפצצות במדינה, כולל בבירה טהרן, פרסם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד טור דעה באנגלית, שבו הוא מסביר שהמתקפה הישראלית על איראן הייתה הכרחית היות ואיראן הייתה זו שהכריזה מלחמה על ישראל כבר מזמן. הוא טוען שישראל לא רצתה במלחמה הזו, בדיוק כפי שהיא לא רצתה במלחמה בעזה, אבל עכשיו כשהמלחמה כבר מתגלגלת, ישראל נחושה לנצח אותה. לפיד מתאר את הדמוקרטיה הישראלית כ"משגשגת" בזכות חילוקי הדעות שבה, אבל חותם בהצהרה שישראל תמיד ידעה לעמוד מאוחדת מול איומים קיומיים: כי כשזה מגיע לביטחון, אנחנו עם אחד עם מטרה אחת. לפיד לא רואה בעיה עם הצעתו לאחידות דעות, אפילו כאשר לדבריו שגשוג דמוקרטי פירושו חילוקי דעות. הוא גם לא רואה בעיה בכך ששוב ושוב הוא נקלע לתמיכה במלחמות שאנחנו לא רוצים בהן אבל מוצאים את עצמנו בהן בגלל שהן "הכרחיות". הוא גם לא רואה בעיה בכך שבשעת חירום יו"ר האופוזיציה עומד מאחורי "מטרות המבצע" וכוחות הביטחון, נסוג למאחורי הקלעים, ורק מציע סיוע למדיניות הממשלה. אבל הוא לא לבד בזה. גם יתר "מנהיגי" ה"אופוזיציה" תופסים כך את מהות תפקידם. באותו בוקר, אביגדור ליברמן הצהיר בחדשות 12 שלא מערבבים פוליטיקה עם ענייני ביטחון לאומי, ועכשיו עלינו להתאחד ולהתמקד בהכרעה סופית של איראן. בני גנץ, בינתיים, ביקש שנהיה "מאוחדים מול אויבנו" ו הצהיר שהוא מחזק את הדרג המדיני על ההחלטה לצאת למבצע - אבל שיש לחתור להפוך את ההישג הצבאי להישג מדיני. יאיר גולן כתב שעלינו לעמוד מאחורי צה"ל כחומה בצורה. הדבר היחיד שהיה לנעמה לזימי לומר ביחס לתקיפה הוא תודה לחיילי צה"ל ולגופים ממשלתיים אחרים, וגלעד קריב חיזק את ידי צה"ל ודרש מהממשלה תיאום מלא עם ארה"ב ובעלות בריתה באיזור. ניכר כי לכל המפלגות הללו יש תפיסה זהה של מהות האופוזיציה, אותה חשף יפה יאיר לפיד בטור מלא הסתירות שלו. כאשר נפתחת מלחמה תפקיד האופוזיציה הוא לסגת אל מאחורי הקלעים. האופוזיציה צריכה לומר "אני מחזקת את ידי הצבא" - מה שזה לא אומר - ולתת לממשלה לעשות ככל העולה על רוחה ללא שום ביקורת או הסתייגות מהותית. האמנם המלחמה הזו הכרחית? האמנם המשטר האיראני חותר להשמדה פיזית ומיידית של ישראל? האמנם הדרך היחידה לעכב את תכנית הגרעין המדאיגה של איראן הייתה דרך תקיפה ישירה? כל אלה הן שאלות קריטיות לביטחון ישראל שהתשובה להן שלילית, ושמפלגות האופוזיציה לא מוצאות טעם לשאול - ובטח שלא להציע תשובות או דרכי פעולה חלופיות. הייתה מפלגה אחת בכנסת ישראל שהביעה באופן מפורש התנגדות לתקיפה באיראן. מפלגת חד"ש פרסמה שממשלת נתניהו "מדרדרת את האיזור להסלמה רחבה ומסוכנת". הבדידות של חד"ש בהבעת התנגדות מדהימה במיוחד לאור העובדה שממש בימים שקדמו למתקפה חברי האופוזיציה היהודים הצביעו במישרין על הפגיעה של ממשלת ישראל בביטחון המדינה – יאיר גולן טען שנתניהו "מכר את ביטחון ישראל" כדי להישאר בכיסא, גלעד קריב טען שממשלת ישראל "דוהרת לריסוק מדינת ישראל", ו בני גנץ טען שממשלת ישראל לא עוסקת בענייני המדינה אלא בשרידות הממשלה. יש לנו סיבות רבות לחשוב שהתקיפה הישראלית באיראן והשלכותיה הן אסון - אך גם מבלי לנתח לעומק את התקיפה עצמה ותוצאותיה – יש לנו בעיה חמורה בתפיסת מהות האופוזיציה במדינת ישראל. מפלגות האופוזיציה חושבות שתפקידן הוא לתמוך בכל פעולה צבאית באופן עיוור ולהימנע מהבעת ביקורת, הסתייגות או התנגדות לפעולות הממשלה והצבא. שקט, יורים. אבל במהותה, האופוזיציה היא מוסד דמוקרטי חיוני בחירום. בתקופת הרפורמה המשפטית המוסדות הדמוקרטיים בישראל נמצאו תחת מתקפה מצד הרשות המבצעת - מתקפה שרק החריפה מאז תחילת המלחמה בעזה. כל מנגנון שנועד להגביל את כוחה של הממשלה מהווה יעד לדריסה. לצד הניסיון לשתק את הרשות השופטת, גם אמצעי התקשורת והחברה האזרחית נכנסו לסל המטרות, יחד עם המפגינים והמפגינות בכל הארץ. האופוזיציה מהווה עוד מנגנון דמוקרטי שאמור לרסן את הרשות המבצעת. כמו שלא נסכים לביטול בית המשפט, לצנזורה של אמצעי תקשורת, או להשעיה של הזכות להפגין בזמן חירום, כך אסור להסכים לביטול דה-פקטו של אופוזיציה לממשלה, גם אם היא מבטלת את עצמה. הרבה תלונות כלפי מפלגות האופוזיציה בשנים האחרונות התמקדו בכך "שלא רואים אותם ברחובות". ואכן, חלק מהח"כים החלו להגיע להפגנות. אבל הבעיה ש"לא רואים" את האופוזיציה היא עמוקה ושורשית הרבה יותר. הבעיה היא שברגע האמת, כאשר ממשלת ישראל פועלת לשנות את המציאות האיזורית באופן מיידי, דרסטי, ואלים, אין שום הבדל מהותי בין התגובה של סמוטריץ ובן-גביר, לזו של ליברמן וגנץ, לאלה של יאיר גולן ונעמה לזימי. ועם ביטולו מרצון של מנגנון קריטי להגבלת כוחה של הממשלה, אנחנו מאיצים את קצב מימוש הפנטזיות ההרסניות והמגלומניות של ממשלת ישראל. תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה. עריכה: סתו גרסטל תום אלפיה 89 פרק מספר תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה למנויים בלבד למה ואיך נעצרתי מעצר פוליטי למנויים בלבד הסכינים הארוכות של המשטר נשלפו למנויים בלבד כן, שלום למנויים בלבד נאום הניצחון המלא של זוהראן ממדאני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

דב חנין ודני פילק במסע לבחירות באוסטרליה, לבחירות בקולומביה ובחזרה אלינו לארץ – לבחירות להסתדרות ולקמפיין מינימום 40. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם בחירות ושינויים: אוסטרליה, קולומביה וההסתדרות שתפו: מה לעשות עכשיו 25 במאי 2022 בחירות ושינויים: אוסטרליה, קולומביה וההסתדרות מה לעשות עכשיו 00:00 / 01:04 ! מה לעשות עכשיו 32 פרק מספר איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. למנויים בלבד מה לעשות עכשיו עם הממשלה? למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

הפרק השני בסדרה על תעשיית הפורקס. על צמיחת התעשייה בעולם, הימים המוקדמים של האינטרנט הישראלי, וההקמה של פלטפורמת המסחר הראשונה בישראל. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם כסף קל 2: לא מנצחים אם לא משחקים שתפו: קריאת השכמה 20 ביולי 2023 כסף קל 2: לא מנצחים אם לא משחקים קריאת השכמה 00:00 / 01:04 טריגר אובדנות והימורים הפרק השני בסדרה "כסף קל" על תעשיית הפורקס בישראל. על צמיחת תעשיית הפורקס בעולם, הימים המוקדמים של האינטרנט הישראלי, וההקמה של פלטפורמת המסחר הראשונה בישראל, "איזי פורקס". הפניות מהפרק: 32:32, טדי שגיא: וילה שנוייה במחלוקת - https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3873810,00.html ניסיון התנקשות - https://www.ynet.co.il/news/article/hj00a2dvnk פרשת הדיסקונטאים, אוקידוק, "סקס והימורים זה העסק הכי רווחי ברשת" - https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3350602,00.html פלייטק היא חברה לבניית פלטפורמות הימורים - https://www.playtech.com/about-us 36:42, נגב נוסצקי: רישום דומיינים ע"י איציק נוסצקי - https://danielzrihen.co.il/itzik-nosatzki/ התעשרות מדומיינים בימי האינטרנט המוקדמים - https://www.themarker.com/technation/2010-12-31/ty-article/0000017f-e837-dc7e-adff-f8bf3da60000 בעלות של נגב נוסצקי על חלק מהדומיינים: ידיעות אחרונות, 11-02-2007 אמפייר אונליין: https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3283565,00.html 55:18, איזי פורקס לא התכסתה על רוב העסקאות: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000074390 https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3520976,00.html https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3429870,00.html https://www.themarker.com/law/2007-11-18/ty-article/0000017f-f59a-d47e-a37f-fdbe48be0000 https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%AA%22%D7%A6-25282-06-10 קריאת השכמה 551 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

كيف بتم تهميش الثقافه البدويه من الساحه الفنيه؟ هل الفن ملائم كأداة احتجاج؟ פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם بين الفن والصراع ضد التهميش שתפו: محادثات سبعاويه بين الفن والصراع ضد التهميش محادثات سبعاويه 00:00 / 01:04 ! محادثات سبعاويه 4 פרק מספר מרחב צעיר ואלטרנטיבי מהנגב. בכל פרק נדון בסוגיות חברתיות, פוליטיות ותרבותיות בנגב. הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

היוזמה לצמצום הסכסוך צוברת תאוצה, אבל מה הם בעצם אומרים? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם היוזמה להתעלמות מהסכסוך שתפו: קריאת השכמה 7 בדצמבר 2021 היוזמה להתעלמות מהסכסוך קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 329 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

יובל וארנון בשיחה על 'מצוינות' כמושג וערך בעולם המודרני. איך השאיפה למצוינות חלחלה לכל רובד בחיינו, לאילו בני-אדם היא הופכת אותנו, והאם זה לגיטימי לשאוף גם לחיים אחרים. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם הזכות לבינוניות שתפו: קריאת השכמה 10 באפריל 2023 הזכות לבינוניות קריאת השכמה 00:00 / 01:04 יובל וארנון בשיחה על 'מצוינות' כמושג וערך בעולם המודרני. איך השאיפה למצוינות חלחלה לכל רובד בחיינו, לאילו בני-אדם היא הופכת אותנו, והאם זה לגיטימי לשאוף גם לחיים אחרים. קריאת השכמה 522 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

משכונת העוני לפסגת האופנה העילית, סיפורו של האיש שהביא את הפאנק לקוטור ואת הקוטור לרחוב פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם פרק 101 למנויים־ות בלבד: אלכסנדר מקווין וביטוי אמנותי שתפו: תולדות המיניות 1 באוקטובר 2025 פרק 101 למנויים־ות בלבד: אלכסנדר מקווין וביטוי אמנותי תולדות המיניות 00:00 / 01:04 לי מקווין גדל בשכונת עוני, בבית בו הצטופפו שישה ילדים בשתי מיטות בחדר אחד. הוא הפך לכוכב הכי גדול של האופנה הבריטית, שהביא לאופנה העילית גם ביטוי אמנותי בלתי מתפשר וגם רוח פאנקיסטית של מעמד פועלים קוקני. על פלרטוט עם המוות דרך טקסטיל, על היחסים בין מעצבים הומואים והנשים שהם מלבישים, על ציפורים, דגים וגולגולות, ואיך אפשר ללבוש אמנות? פרק ספיישל לכבוד שבוע האופנה בפריז תולדות המיניות 101 פרק מספר הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. למנויים בלבד למה לי פוליטיקה עכשיו? למנויים בלבד היא הצילה את העולם. הרבה. למנויים בלבד היית מחליק ימינה על דרקולה? למנויים בלבד שיתוף פעולה עם הנאצים: שיק או שוק? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

הלוואות "קנה עכשיו, שלם אחר כך" ממשיכות את דרכן המפוקפקת בישראל, והאסדרה החדשה של רשות שוק ההון לא תמנע הונאות פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם צעד קטן מדי: כמה קל להונות באמצעות הלוואות בישראל הלוואות "קנה עכשיו, שלם אחר כך" ממשיכות את דרכן המפוקפקת בישראל, והאסדרה החדשה של רשות שוק ההון לא תמנע הונאות שתפו: טלי גולדרינג 21 במאי 2025 צעד קטן מדי: כמה קל להונות באמצעות הלוואות בישראל טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 ב15 למאי פורסם ב"דה מרקר" כי בית משפט השלום בתל אביב דחה תביעה של חברת האשראי החוץ־בנקאי בלנדר נגד צרכן שלכאורה לקח ממנה הלוואה לרכישת רכב — אך טען שמעולם לא לקח הלוואה כזו. הוא לא קיבל את הכסף, לא קיבל רכב, ולא היה מודע לכך שנרשמה הלוואה על שמו. הראיה המרכזית של בלנדר הייתה סרטון שבו הוא מזדהה במצלמה ומצהיר כי הוא "מאשר עסקה לבלנדר". אלא שהסרטון לא כלל כל פירוט: לא סכום ההלוואה, לא תנאיה, לא משך ההחזר, ולא זהות מקבל הכסף. השופט קבע כי מדובר בהבעת כוונה כללית בלבד, שאינה מהווה הסכמה משפטית מחייבת, ודחה את התביעה. מגרש הרכב שקיבל את הכסף נמצא כעת בחקירה משטרתית בחשד שהוציא הלוואות על שמות לקוחות ללא ידיעתם. בלנדר הפסיקה את ההתקשרות עם המגרש, אך לא הצליחה להסביר מדוע. מקרה זה מצטרף לסדרה של מקרים אחרים שבהם נחשפת התנהלות בעייתית, שלא לומר הונאה. כך, בקריסת רשת " אמריקן לייזר", מאות לקוחות שילמו מראש על טיפולים אסתטיים במימון חוץ־בנקאי – ונשארו בלי טיפולים ובלי החזרים. בתחום המערכות הסולאריות צרכנים חתמו על מסמכים למימון התקנת מערכת, אך גילו רק בדיעבד שנרשמה על שמם הלוואה חוץ־בנקאית לחברת טריא. בקורסים מקצועיים הסיפור דומה: בכתבה עם כותרת הקליק בייט: "לא לחייב לי את כרטיס האשראי", הוא ביקש. "חחח", ענה לו הנציג" תואר מקרה בו סטודנטים שילמו מראש דרך הלוואה על קורסים שלא נפתחו או הופסקו, ומצאו את עצמם ממשיכים לשלם על משהו שלא קיבלו. הלקוחות בטוחים שחתמו על עסקת תשלומים רגילה. הם קונים רהיטים, מכשירי חשמל, ורכישות גדולות אחרות ולא מייחסים חשיבות מיוחדת לשמה של החברה החוץ בנקאית שמתנוסס על הדף עליו הם חותמים. במקרים רבים מדובר בעסקאות רגילות שעוברת בשלום, הלקוח מסיים לשלם ומקבל את המוצר. אך באחרים, אם החברה קורסת או משהו משתבש, הלקוח נשאר בלי מוצר אבל עם הלוואה. לעיתים זאת הונאה של ממש: שיחת טלפון אחת, החתמה דיגיטלית חפוזה, ומישהו לקח בשמך הלוואה מבלי שתבין מה בדיוק קרה. רשות שוק ההון מתעוררת: טיוטת הוראות חדשה - האם מספיקה? השבוע התבשרנו שסוף, סוף, הרשויות הרגולטוריות מתעוררות ומחליטות לעשות מעשה כדי לרסן את התופעה. רשות שוק ההון פירסמה טיוטה של הוראות שמסדירות את התחום. אבל גם אותה לפי אותה אסדרה, נראה שהפוטנציאל ללווים בעל כורחם- נשאר גבוה. נתחיל בחדשות הטובות- אם עסקת הרכישה בוטלה (למשל, כי החברה קרסה או לא סיפקה את המוצר), גם ההלוואה תבוטל אוטומטית וללא עמלות, תוך ארבעה ימי עסקים. כלומר, לא אמורים להישאר במצב שבו הלקוח מחויב להחזיר הלוואה על מוצר שלא קיבל. בנוסף אסורה עמלה על ביטול ההלוואה עקב ביטול עסקה. זהו אכן שינוי חשוב. אבל מה לגבי ידוע הלקוח על כך שהוא למעשה, לוקח הלוואה? לפי טיוטת החוזר של רשות שוק ההון, על הגוף המלווה ליצור קשר ישיר עם הלווה, להסביר לו את תנאי ההלוואה ולקבל את הסכמתו המוקלטת – אך רק כאשר מדובר בהלוואה בסכום העולה על 5,000 שקל, או כשהלווה הוא עולה חדש או אזרח ותיק . בשאר המקרים, הלווה מקבל מסמך גילוי כתוב בלבד, שנמסר לו במעמד החתימה על העסקה. במקרים שנידונו בתקשורת עלתה הנקודה שהלוואות BNPL("קנה עכשיו, שלם אחר כך") הן מסוכנות במיוחד בגלל שהן ניתנות בעיתוי שבו הלווה הוריד את הגנותיו. הוא הגיע לקנות סלון, ואחרי שסוף סוף בחר את הצבע והעיצוב הוא חשב שהוא סיים את העבודה. הוא חותם על דף אחד בו הוא מאשר את המידות של הסלון, ואז על עוד דף, ואז על ספח האשראי. הדף האמצעי עשוי להיות הלוואה. אמנם כל אדם צריך להיות אחראי לבדוק על מה הוא חותם, אבל כאשר מגיעים עוד ועוד מקרים של לווים שמספרים שלא הבינו שחתמו על הלוואה לבית המשפט, ואם כבר רשות רגולטורית מתערבת, למה להחליט שרק עולים ואזרחים וותיקים יזכו לשיחה ברורה ומוקלטת? יש לציין שהאוכלוסיה המיוחדת שהמסמך מתייחס אליה כללה רק עולים ואזרחים וותיקים ולא כללה אוכלוסיות נוספות בסיכון, כמו למשל בעלי מוגבלויות שונות. ניגודי עניינים מובנים: כשהמלווה הוא גם השומר בנוסף, לפי הטיוטה, הגוף שמעניק את ההלוואה הוא גם זה שאמור לבדוק אם בית העסק אמין, יציב, ולא עומד להיעלם רגע אחרי שנסגרת העסקה. אבל אותו גוף עצמו עשוי גם לקבל עמלה מבית העסק על עצם העמדת ההלוואה – כלומר, יש לו אינטרס ברור שהעסקה תצא לפועל, בנוסף כמובן לריבית שמרוויח מההלוואה. כך, הצד שמרוויח מההלוואה הוא גם זה שצריך לאשר אותה, לבדוק את הסיכונים – ולדאוג להגינות כלפי הלקוח. גם הקריטריונים לבדיקה לא ברורים. לדוגמה, בסעיף ב' מוצע לבצע בדיקה שכוללת תלונות כלפי בית העסק. האם חמש תלונות הן יותר מדי? אולי עשרים? במה צריכות לעסוק התלונות? מי מגדיר מה הוא קו אדום? מה היא נורה אדומה? את האחריות הזאת מעבירה הרשות, הרגלוטור, למלווה. יש לציין שגם כך, הדרישה לבצע בדיקה חלה רק אם סך ההלוואות דרך אותו עסק עובר חצי מיליון שקל בשנה, או אם מדובר בעסקה בודדת בסכום גבוה במיוחד. מתחת לרף הזה – אין חובה לבדוק דבר. המשמעות: גם עסקים קטנים או חדשים יכולים להציע הלוואות לצרכנים, בלי שאף גורם יוודא אם יש להם יכולת אמיתית לספק את מה שהבטיחו. במקרים רבים, בעלי העסקים מקבלים עמלה על כל הלוואה שלקוח לוקח דרך הגוף המממן – והדבר יוצר ניגוד עניינים מובנה. במקום להמליץ ללקוח על הדרך המשתלמת או הזהירה ביותר לשלם, לבעל העסק יש אינטרס ברור לדחוף דווקא את האפשרות שכוללת הלוואה – כי היא מכניסה לו כסף. הוא לא בודק אם הלקוח מבין את תנאי ההלוואה, אם יש לו כושר החזר, או אם הוא באמת צריך אשראי. כל עוד נחתמה הלוואה – העמלה נכנסת. כך הופכים מוכרים בענפים כמו ריהוט, קוסמטיקה או קורסים למעין תווכי אשראי בפועל, בלי רישיון ובלי רגולציה. למרות זאת, במקום לאסור על העמלות האלה, הרשות מציעה בטיוטה רק ליידע את הלקוח על עצם קיומן. כאילו גילוי פורמלי, שיכול להידחק למסמך ההלוואה, מספיק כדי לנטרל את התמריץ – גם כשהלקוח יושב מול מוכר שמפעיל עליו לחץ לסגור עסקה במקום. וגם כשהלקוח בכלל בטוח שהוא רק קונה מזרון. האחריות חוזרת ללווה: כישלון הגנת הצרכן כחלק מיישום המלצות ועדת שטרום, נקבע שהגופים החוץ־בנקאיים יפוקחו על ידי רשות שוק ההון, כדי לאפשר פעילות אשראי מוגברת מצד מאותם גופים. גופים כמו "לובי 99" הבטיחו לציבור תחרות שתוביל לאשראי זול והוגן, והתנגדו להצעות להעברת הפיקוח לבנק ישראל. בפועל, גם כשהרשות מתעוררת – היא עושה זאת בזהירות יתרה, ומעבירה את האחריות חזרה ללווה. הטיוטה אינה מציבה גבולות ברורים, אינה אוסרת על תמריצים בעייתיים, ואינה מגנה על הצרכן בנקודת התורפה שבה הוא הכי פגיע. ההיסטוריה מראה שצרכנים רבים נפגעים בשל המבנה הבעייתי של הלוואות BNPL - "Buy Now Pay Later". בין אם מדובר בלווים שלא הבינו שחתמו על הלוואה, או כאלה שנותרו עם חוב על מוצר שלא קיבלו. המקרים שהגיעו לבתי המשפט הם רק קצה הקרחון של תופעה רחבה יותר. בעוד שהתקנות החדשות מציעות צעד בכיוון הנכון עם ביטול אוטומטי של הלוואות לעסקאות שבוטלו ואיסור על עמלה על ביטול ההלוואה, הן לא מצליחות למנוע את הבעיה מלכתחילה. עד שלא יחול שינוי משמעותי בגישה הרגולטורית, הנה שלושה טיפים להימנע מהלוואות סמויות: היזהרו מעסקאות תשלומים מסוג "אחר" - מומלץ להימנע ככל האפשר מעסקאות תשלומים שאינן דרך חברת האשראי המוכרת שלכם. כל הצעה לפריסת תשלומים באמצעות צ'קים דחויים או הוראות קבע צריכה להדליק נורה אדומה. "המוטב בלבד" – לעולם אל תמסרו צ'ק ללא הגבלת "למוטב בלבד" – כולל לבעלי דירה. עיניים פקוחות על כל מסמך - הקדישו זמן לקרוא ביסודיות כל מסמך לפני חתימה. כאשר מופיע שם של גורם שלישי בעסקה – בין אם זה בנק, חברת אשראי מוכרת או חברת מימון חוץ-בנקאית – זה סימן מובהק שייתכן ומתחבאת שם הלוואה. אל תתפתו לחתום במהירות רק כי המוכר ממהר או מבטיח ש"זה רק פורמלי". טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה עריכה: מעין גלילי טלי גולדרינג 85 פרק מספר טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למנויים בלבד למה ואיך נעצרתי מעצר פוליטי למנויים בלבד הסכינים הארוכות של המשטר נשלפו למנויים בלבד כן, שלום למנויים בלבד נאום הניצחון המלא של זוהראן ממדאני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו