חיפוש באתר

עדויות של פעילי נוכחות מגינה, יחד עם נתוני האו"ם וארגוני זכויות אדם, מצביעות על מאמצים גוברים של מדינת ישראל לטהר אתנית את הגדה המערבית. המקרה של הכפר דיר איסתיא ממחיש את התהליך. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם כמה פעמים אפשר להשמיד משגר? כמה פעמים אפשר להשמיד משגר? "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הם איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הם איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו "מדינת ישראל החליטה לסלק פלסטינים משטחי C" עדויות של פעילי נוכחות מגינה, יחד עם נתוני האו"ם וארגוני זכויות אדם, מצביעות על מאמצים גוברים של מדינת ישראל לטהר אתנית את הגדה המערבית. המקרה של הכפר דיר איסתיא ממחיש את התהליך. שתפו: מערכת מגזין רוזה 18 במרץ 2026 "מדינת ישראל החליטה לסלק פלסטינים משטחי C" מערכת מגזין רוזה 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Jose HERNANDEZ Camera 51, שאטרסטוק "מאז שהחלה המלחמה עם איראן, דיר איסתיא נמצאת למעשה תחת מצור", אומרת נילי בלקינד, פעילה בנוכחות מגינה מטעם דהרמה מעורבת חברתית . "השער הכתום שהצבא הציב בכניסה לכפר סגור עד להודעה חדשה". ביום שישי (13.3), נילי ופעילי נוכחות מגינה נוספים הגיעו לכפר שנמצא צפונית לאריאל כדי להגן על החקלאים והרועים מפני אלימות המתנחלים. "בחודשים האחרונים הייתה הסלמה משמעותית באלימות כלפי תושבי הכפר והרכוש שלהם", היא מספרת, "אבל שום דבר לא הכין אותי למה שקרה ביום שישי". אחד הפעילים שנכחו באותו יום הוא אביב טטרסקי, אשר הותקף ונפצע על-ידי מתנחלים אלימים. באותו יום הגיעו פעילי נוכחות מגינה לאזור החקלאי ואדי כאנא, מצפון לכפר. טטרסקי מספר: "בערך בשעה 14:00 הגיעו לשם מתנחלים והתחילו לזרוק אבנים על חקלאים. התקשרתי לשוטר שכבר דיברתי איתו שבוע קודם. גם אז היה משהו דומה אבל בעצימות פחות גבוהה. הוא כבר ידע, קיבל סרטונים, הבטיח שהוא שולח ניידת. אבל במקום משטרה הגיעו חיילים ומג"בניקים, ובמקום לטפל בתוקפים הם גירשו את החקלאים. היו שם עשרות פלסטינים שהיו מאוד מאופקים ובתמורה הם גורשו והמתנחלים נשארו. אחד המתנחלים נתן שני אגרופים לראש אחד החקלאים, ואיים עליי מול החיילים שיתקוף אותי. אמרתי לחיילים: 'אם אתם תלכו מפה זה ייגמר רע'". לפי טטרסקי, המתנחלים השתוללו במטעים והשחיתו מחסן חקלאי. "נאלצתי להסתלק יחד עם כל הפלסטינים. היה חקלאי אחד שנתקע בעומק הואדי, ושעה אחר כך חשבנו שהמתנחלים עזבו, אז חזרתי עם עוד בחור ישראלי לאסוף את החקלאי שנתקע. אבל המתנחלים היו שם וחסמו אותנו - ואז ארבעה התנפלו עליי באגרופים, בעיטות והצלפות בצינור גומי שעשה לי פצעים בפנים. ניסיתי להגן על עצמי אבל כשזה ארבעה זה קשה. הגב שלי מלא שטפי דם. לקחו את הטלפון שלי והסתלקו". טטרסקי מדגיש שהחלקאים הם אלה שצריכים לספוג את זה שבוע אחר שבוע: "המשטרה והצבא באים ועוזרים לחוליגנים האלה. כפר שלם עומד חסר אונים". "אצל המתנחלים קבלת השבת כוללת הפגנת כוח, בעלות ושליטה" גם בלקינד מתארת את הפרקטיקות הרבות שהמתנחלים, הצבא, והמדינה מפעילים על מנת להשתלט על אדמות הכפר. "ואדי כאנא הוא אחד המקומות היפים ביותר שהייתי בהם. המדינה הכריזה עליו לפני כמה שנים כשמורת טבע והוא עובר תהליך מואץ של סיפוח פורמלי ו'בלתי פורמלי', כלומר אלים. לפני זמן מה, אזור הפיקניק הגדול סומן כ'טריטוריה יהודית' בעזרת שני דגלי ישראל. ימי שישי הפכו לימים הפגיעים ביותר עבור החקלאים והרועים הפלסטינים בואדי, מפני שקבלת השבת כוללת ונדליזם של מתנחלים והפגנות כוח, בעלות ושליטה". "היינו באזור הפיקניק ביום שישי שלפני כן, כדי להיות שם אם יהיה בנו צורך. על אחד משולחנות הפיקניק נערמו רובים, ושמעתי אחד מנושאי הנשק אומר: 'אני אבנה כאן את הבית שלי'. לפחות בימי שישי, המקום האידילי הזה הוא עכשיו שטח סטרילי מפלסטינים. לכן החלטנו להתמקם הפעם באזור אחר, קרוב יותר לחבר הפלסטיני שלנו". אחרי שהתמקמו בואדי, בלקינד מתארת רגעים של פחד משתק. "צעיר אחד על טרקטורון מצא אותנו. הוא נעץ בנו מבט והמשיך ללחוץ על הגז כשהרכב בניוטרל, כדי להרעיש. אחר כך הצטרפו אליו עוד שלושה, שחסמו את המכונית שלנו כדי למנוע מאיתנו לצאת, וניגשו אלינו בתנועות מאיימות כשהם צועקים דברים כמו: 'אתן זונות של הערבים, שרמוטות, נזיין אתכן' וכן הלאה. וגם איימו שלא נעז לצלם או שיפרקו אותנו". "זה היה מבעית ואני לא בטוחה מה הפחיד אותי יותר – העיניים הריקות, הזומביות של הטרוריסטים האלה, או הפחד שהם יממשו את האיומים שלהם. אחר כך חשבתי עד כמה האלימות המינית הפכה לנפוצה כחלק ממערך האלימות הרחב יותר שאנחנו חיים בו: החיילים שמנופפים בהלבשה תחתונה שמצאו בבתים בעזה ומפרסמים את המעשים שלהם ברשתות החברתיות; האסירים הפלסטינים שעברו אונס במתקני העינויים הישראליים [שדה תימן, ת.א]; האלימות המינית שחווה אב משפחה בח'ירבת חומסה שבבקעת הירדן מול ילדיו ממש לפני ימים אחדים, כחלק ממסע טרור שנועד לטהר את בקעת הירדן מפלסטינים. גם הפרקטיקה של עקירת עצים ותקיעת דגלים ומגני דוד במקומם נראית לי כבעלת ממדים מיניים, משום שהיא מייצגת שליטה כוחנית וכיבוש של האדמה עצמה". לאחר שהצליחה לעזוב את הואדי, בלקינד נשארה אצל החבר בדיר איסתיא עד הערב ואז נסעה חזרה הביתה. אבל גם בדרך החוצה, לדבריה, הסגר על הכפר ניכר בכל מקום. "זה היה שובר לב לראות אנשים מגיעים עד המחסום רק כדי להחליף מתנות וברכות רמדאן עם תושבי הכפר, כי אי אפשר היה להיכנס פנימה". בלקינד אומרת כי מאז אותו יום, דווקא החבר הפלסטיני שליווה אותם – מי שנמצא, לדבריה, בעמדה פגיעה הרבה יותר – הוא זה שמתקשר שוב ושוב לשאול לשלומה. "אני אסירת תודה על זה", היא אומרת, "אבל יותר מכל חשוב לי שאנשים ידעו מה קורה שם. זה לא אירוע חריג. זה אחד מיני רבים". "אנחנו מסורים אבל זה לא כוחות" בלקינד וטטרסקי לא מתארים רק תחושה אישית כשהם קובעים שהאלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים בגדה רק הולכת וגוברת. לפי נתוני האו"ם לשנת 2025, נפצעו בגדה המערבית 838 פלסטינים מתקיפות מתנחלים ולפחות תשעה נרצחו על-ידי מתנחלים. המציאות המזוויעה הזו מתעצמת ב תקופה הנוכחית : רק מאז פתיחת המלחמה עם איראן ב-28 לפברואר נרצחו כבר לפחות חמישה פלסטינים על-ידי מתנחלים. הגדה המערבית משתנה בקצב מסחרר בעקבות המתקפות: מאז השביעי לאוקטובר, 57 קהילות פלסטיניות גורשו באופן מלא ו-17 נוספות באופן חלקי. התופעה הזאת מתרחשת בשטחי C ברחבי הגדה כולה ולאחרונה מתחילה לחדור אף לשטחי B. הגירוש מתרחש לפי שיטה קבועה : מתנחלים מקימים מאחז צמוד ליישובים פלסטיניים, אשר משמש כבסיס ליציאה למתקפות חוזרות ונשנות, עד שהתושבים נאלצים לעזוב. אך המתנחלים לא היו יכולים לשנות את המפה בצורה כל-כך רדיקלית לבדם; לטיהור האתני והסיפוח של הגדה המערבית יש זרועות רבות. זרועות אחרות כוללות למשל את הממשלה, שרק לפני חודש אישרה הצעה המאפשרת לרשום קרקעות בגדה המערבית על שם ישראלים, ובכך להוביל לסיפוח דה-פקטו. הצבא, שמהווה זרוע נוספת, החל לעבוד על הקמת מכשול חדש בגבול ירדן, שישתלט על מאות דונמים של קרקעות פרטיות וינתק קהילות פלסטיניות מכ-50 אלף דונם נוספים. בביקור בשבוע שעבר, הצהיר מח"ט הבקעה שהפלסטינים החיים בשטחי C באזור המכשול עתידים להיות מגורשים. לפני מספר ימים נחשפנו להחלטת רשות האוכלוסין לגרש למצרים פעילה יהודייה-אמריקאית, שנעצרה לאחר שדיווחה למשטרה על מתנחל שדרס ילדה פלסטינית בת חמש. נתוני החקירות של המשטרה , מראים בבירור שהארגון לוקח חלק בתהליך, כאשר 93.6% מתיקי החקירה של פשיעה לאומנית נגד פלסטינים בגדה נסגרים ללא כתב אישום. ביום ראשון האחרון (15.3) נוספה עוד זוועה : ארבעה מבני משפחת בני עודה – עלי בן 37; אשתו ועד, בת 35; עותמאן בן שבע ומוחמד בן חמש – נרצחו לפנות בוקר כאשר חזרו מקניות לקראת עיד אל-פיטר, מבלי לדעת שכוח סמוי פועל בכפרם. שני ילדיהם האחרים של בני הזוג, מוסטפא בן שמונה וחאלד בן 11, נפצעו קל מרסיסים ושרדו. הכוח החרים את הרכב, שהיה מחורר בכדורים רבים. "ישראל לא מסתירה את זה שהיא רוצה לסלק פלסטינים משטחי C" אומר טטרסקי. "זו תופעה שמתרחשת שנים אבל השבעה באוקטובר הסיר את הרסנים. הקהילות הפלסטיניות יודעות שהן הצד החלש ושכל ניסיון להגן על עצמן יביא עליהן צבא, מוות, ודברים קשים יותר. מצד שני, עבורם, עיקרון הצומוד הוא מאוד עוצמתי: היכולת להישאר באדמה, ולהמשיך לפעול, לנשום עמוק וכו'. אז מבחינת ישראל מה שלא הולך בכוח הולך ביותר כוח - מגבירים את האלימות הרצחנית. מה שאני ספגתי קטן ביחס לדברים שקורים מאז. כמו שראיתי במו עיניי, מי שאמורים למנוע את זה – המשטרה והצבא – עוצמים עיניים במקרה הטוב והרבה מאוד פעמים הם פשוט חלק מזה. מאוד חשוב להבין שזו לא אלימות רק בגלל גזענות, לאומנות או שנאה. מדינת ישראל החליטה לסלק פלסטינים משטחי C ורוצה לעשות את זה באלימות: לפעמים של הצבא לפעמים של המתנחלים, לפעמים בצורה יותר מתואמת ולפעמים פחות". "כל כמה זמן יש עליית מדרגה והיו כל מיני תחנות בדרך - גם במלחמה הקודמת עם איראן ביוני הייתה עליית מדרגה. אבל כמה שהיה נורא ואיום קודם, עכשיו יותר גרוע. אם חשבנו שהמצב היה נורא, זה לא נעצר. זה מחריף. הממשלה החליטה להשתמש באלימות הזו למען מטרותיה, ואף אחד לא עוצר אותה - האופוזיציה לא מספיק עוסקת בזה, פלסטינים לא יכולים להגן על עצמם, ואנחנו בשטח יכולים לעשות מעט מאוד. אנחנו מסורים אבל זה לא כוחות - במיוחד כשמולך משטרה וצבא". סייעו בהכנת הכתבה: שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה. מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". שירז אנגרט היא ירושלמית, פעילה בפרי ג'רוזלם ובעומדים ביחד, וסטודנטית ללימודי שלום וקונפליקטים באוסטריה. תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה. 155 פרק מספר מגזין רוזה הוא במה לתוכן סוציאליסטי ועממי, ומארח קולות לניתוח המציאות ושינוייה מערכת מגזין רוזה כמה פעמים אפשר להשמיד משגר? כמה פעמים אפשר להשמיד משגר? "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הם איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הם איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן!

רוזה מדיה - روزا ميديا רוזה מדיה היא מערך תקשורת סוציאליסטי, העוסק בסוגיות שמעצבות את החיים שלנו במאה ה-21, בפוליטיקה, בכלכלה ובחברה. אנחנו כאן כדי לומר את כל מה שלא יאמר בתקשורת הממסדית, כדי ליצור תקשורת בעברית וערבית שמשרתת את הרוב הגדול ולא את בעלי ההון. הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו ככה אתם תוכלו לקבל פרקים למנויים בלבד ואנחנו נוכל להמשיך להפיק תוכן סוציאליסטי הצטרפו עכשיו העם בישראל טוב יותר מהממשלה שלו "מדינת ישראל החליטה לסלק פלסטינים משטחי C" עדויות של פעילי נוכחות מגינה, יחד עם נתוני האו"ם וארגוני זכויות אדם, מצביעות על מאמצים גוברים של מדינת ישראל לטהר אתנית את הגדה המערבית. המקרה של הכפר דיר איסתיא ממחיש את התהליך. מערכת מגזין רוזה למנויים בלבד "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הם איראן וישראל" דואג למשפחתו באיראן, מתנגד לרפובליקה האסלאמית וגם למלחמה, ופועל לחזק את מחנה השלום לא רק באיראן אלא גם בישראל: ראיון עם ההיסטוריון האיראני הגולה אראש עזיזי. מעין גלילי למנויים בלבד דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הממשלה, בחסות תומכיה באופוזיציה ובתקשורת, הופכת את המושג "חזרה לשגרה" לאמצעי ציני להמשך מלחמת הנצח. שירז אנגרט למנויים בלבד דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה בעוד שציבור הולך וגדל מביע תסכול, כעס, ועייפות כבר בימים הראשונים למלחמה, אין מפלגה אופוזיציונית שנותנת תוקף לחוויות הללו ורותמת את הציבור לפרויקט פוליטי חלופי. תום אלפיה למנויים בלבד חלום ישן על מזרח תיכון חדש - הזווית האמריקאית למלחמה על רקע צניחה בשיעורי תמיכה ובחירות לקונגרס בנובמבר, טראמפ זקוק לניצחון. מי מאגף אותו מימין? מה תגובת הדמוקרטים? ואיך התקשורת האמריקאית מסקרת? ענת זלצברג למנויים בלבד היסטוריה של 200 שנה מלמדת: התערבות זרה רק חותרת תחת דמוקרטיזציה באיראן ראיון עם פרופ' ליאור שטרנפלד. שני פייס למנויים בלבד האם טירוף השיפוצים של הישראלים עומד להתפוצץ? בזמן שהישראלים משעבדים את עתידם לטובת שיש יוקרתי וחיפויים מעוצבים, בבנק ישראל מזהים סדקים עמוקים ביסודות טלי גולדרינג למנויים בלבד עוד ממגזין רוזה הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. כתב עת סוציאליסטי מבית רוזה מדיה פיגומים החנות של רוזה חולצת too cute for your wars לילדים! ₪ 50 חולצת too cute for your wars ₪ 60 חולצת too cute for capitalism לילדים! ₪ 50 חולצת too cute for capitalism ₪ 60 פיגומים #1 ₪ 50 פיגומים #2 // דורות ₪ 50 עוד מהחנות של רוזה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו בית לתוכן שמאלי מבית תנועת "עומדים ביחד”. אנחנו פלטפורמת תוכן פוליטית-תרבותית ללא פילטרים, בעברית ובערבית. ברוזה מדיה אנחנו פועלים כדי להביא את האמת הלא מדוברת בתקשורת הממסדית, ואת הרקע ההיסטורי הפוליטי והתרבותי בנושאים שמשפיעים על החיים של כולנו - בפודקאסטים שלנו, במגזין האינטרנטי וברשתות החברתיות. כדי שנמשיך ליצור ולהפיץ תוכן סוציאליסטי איכותי להמונים - אנחנו צריכים אותך! הצטרפו עכשיו למנוי בתרומה חודשית כפי יכולתכם, ותזכו להנות מתוכן יחודי סגור למנויים ומנויות.

מגזין רוזה מגזין רוזה הוא במה אינטרנטית חדשה לתקשורת סוציאליסטית, שמדברת על מה שקורה לציבור כדי להחזיר לו את הכוח שלו. בפרויקט הראשון שלנו, אנחנו מדמיינים ניצחון. לפרקים ישנים יותר

ערוצי התוכן של רוזה מדיה

הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מי אנחנו בית לתוכן שמאלי מבית תנועת "עומדים ביחד”. אנחנו פלטפורמת תוכן פוליטית-תרבותית ללא פילטרים, בעברית ובערבית. ברוזה מדיה אנחנו פועלים כדי להביא את האמת הלא מדוברת בתקשורת הממסדית, ואת הרקע ההיסטורי הפוליטי והתרבותי בנושאים שמשפיעים על החיים של כולנו - בפודקאסטים שלנו, במגזין האינטרנטי וברשתות החברתיות. כדי שנמשיך ליצור ולהפיץ תוכן סוציאליסטי איכותי להמונים - אנחנו צריכים אותך! הצטרפו עכשיו למנוי בתרומה חודשית כפי יכולתכם, ותזכו להנות מתוכן יחודי סגור למנויים ומנויות. הצוות שלנו הצוות השכיר שקד שפר קיני شكيد شيفر كايني מפיקה מעין גלילי معيان جليلي רכז מערכת הסרטונים, תחקירן, קריאת השכמה תום אלפיה ראש מערכת מגזין רוזה אמל גאווי أمل غاوي פודקאסט לילקי, מערכת הסרטונים סתו גרסטל ستاڤ چرستال מנהלת דסק רוזה ניוז שיר נחמקין עורכת ראשית רוזה מדיה מתנדבים יובל אונגר يوفال اونچر קריאת השכמה טלי גולדרינג מגזין רוזה נועם דוידוב מערכת הסרטונים רונה תלם מערכת הסרטונים שני פייס מגזין רוזה ארנון פלג קריאת השכמה עמרי גורן מערכת הסרטונים ענת זלצברג תולדות המיניות אסף יקיר اساف ياكير קריאת השכמה שירז אנגרט מגזין רוזה סאם ברוורמן עורך סאונד קריאת השכמה יעל אגמון נכט מערכת הסרטונים אליה לוים מערכת הסרטונים

דואג למשפחתו באיראן, מתנגד לרפובליקה האסלאמית וגם למלחמה, ופועל לחזק את מחנה השלום לא רק באיראן אלא גם בישראל: ראיון עם ההיסטוריון האיראני הגולה אראש עזיזי. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם כמה פעמים אפשר להשמיד משגר? כמה פעמים אפשר להשמיד משגר? "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הם איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הם איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הם איראן וישראל" דואג למשפחתו באיראן, מתנגד לרפובליקה האסלאמית וגם למלחמה, ופועל לחזק את מחנה השלום לא רק באיראן אלא גם בישראל: ראיון עם ההיסטוריון האיראני הגולה אראש עזיזי. שתפו: מעין גלילי 16 במרץ 2026 "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הם איראן וישראל" מעין גלילי 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: אראש עזיזי אראש עזיזי הוא היסטוריון ועיתונאי איראני שחי כיום בניו-יורק. הוא עזב את איראן בגיל 20 וחי מחוץ לה ב-17 השנים האחרונות. הוא פעיל שמאל ומעורב בפוליטיקה של הפזורה האיראנית, וכתב מספר ספרים, ביניהם הספר "מה איראנים רוצים: אישה, חיים, חופש" על תנועת המחאה באיראן ב-2022. זהו ראיון המשך של עזיזי עם מגזין רוזה. הראיון הקודם נערך בינואר 2026 בעקבות המחאות ההמוניות שהתרחשו באיראן נגד המשטר, והדיכוי המאסיבי והאלים שלהן. שלום, אראש. המשפחה שלך בסדר? כן, הם בסדר. זה קשה לדבר איתם כל יום, אבל הם בסדר. רובם עזבו את טהראן, אז הם בערים אחרות. יש לי חבר שהבית שלו נהרס, והוא עבר לסבא וסבתא שלו. והממשלה לא עושה כלום עם האנשים שעקרו, אין להם שום תוכניות. "אני מודאג מאוד לגבי איראן" מה התחושות האישיות שלך כרגע, לגבי המצב בארץ שלך, בעיר שלך? אני מודאג מאוד לגבי איראן, ואני חושב שמבחינה פוליטית אנחנו מדברים על מצב של חוסר אונים מוחלט של העם האיראני. המציאות היא שגורלה של איראן מוכרע על ידי ארה"ב, ישראל ועל ידי גורמים צבאיים שונים באזור. מי שלא מקבל הרבה אמירה בעניין הוא העם האיראני, אנשי תנועת "אישה, חיים, חופש", האנשים שיצאו להפגנות בערים בעשורים האחרונים. וזה לקח. זו אשמתנו שלנו, בסופו של דבר. הסיבה שאין לנו אמירה היא שאנחנו לא מאורגנים. רק בשבועות ובחודשים האחרונים באמת, איראנים הגיעו להבנה ש"אה, אוקיי, יש כאן נקודה. אנחנו באמת צריכים להתארגן". במיוחד איראנים בתפוצות, שיש להם פחות תירוצים, כי הם לא תחת דיכוי. כל כך הרבה זמן לאנשים הייתה מעין תקווה לנס, במיוחד עם הרפובליקה האסלאמית. הם חושבים שאיכשהו הרפובליקה האסלאמית תיעלם, תקרוס. שארה"ב וישראל ייפטרו ממנה. הם לא חשבו "מה התפקיד שלנו כעם, כחברה אזרחית ואחרים, איך אנחנו יכולים להתארגן כדי לעשות משהו בנידון?" מה המחשבות שלך לגבי המלחמה, ברגע הנוכחי? אני חושב שמלחמות הן הכרחיות לפעמים, אפילו אם הן מובילות לאבדות בקרב אזרחים. הרעיון שצריך תמיד פשוט להגיד לא בכל פעם שמופיע רובה לא הגיוני בעיניי. אבל לא הייתי בעד התערבות באיראן מהסיבה הבסיסית שמעולם לא ראיתי שום תוכן חיובי או פרוגרסיבי בתוכניות המלחמה של ארה"ב או ישראל מול איראן. יש להן אופי אימפריאלי, במיוחד להתקפות של ארה"ב. אפילו זה לא שולל בהכרח את המלחמה - לפעמים יכולה להיות לפעולה צבאית אופי אימפריאלי ועדיין היא תהיה ראויה לתמיכה. אבל זה לא היה המקרה כאן. הלך הרוח שלי לפני ה-28 בפברואר היה שהפעולות של ישראל וארה"ב פזיזות מאוד, ויהיו המון השלכות בלתי צפויות לכל התקפה, לכל התערבות. מה שאומר שזה לא הגיוני לתמוך בהתערבות. כל זה חשבת לפני המלחמה? כן, ואני צדקתי לחלוטין. אני מקווה שאתה יודע שאני בחור ישר. הייתי אומר לך אחרת אם הייתי חושב כך. אבל ברור מאוד שטראמפ לא מעוניין בדמוקרטיזציה. ועבור ישראל קריסת איראן, התפרקותה, הפיכתה למדינה כושלת הם לפחות יעדים פוטנציאלים, נכון? בהחלט לא אכפת להם שזה יקרה, מה שיהיה הרסני לאיראן כמובן. יש התקפה על אזרחים איראנים, התקפה על תשתיות, חוסר מוחלט בתוכנית. ואם יש איזשהי תוכנית, טראמפ מתעקש בבירור שהוא לא מעוניין בדמוקרטיזציה, מה שרק מצדיק את הטענות שלי. לכן ההתקפות האלה לא היו ניתנות לתמיכה ומעולם לא תמכתי בהן. מישהו כמו הגסת' (שר המלחמה של ארה"ב, מ.ג) היה מגיש טלוויזיה עד לפני זמן לא רב, והוא רואה במלחמה משחק וידאו. ככל שהם מציתים יותר דברים, כך טוב יותר. אז באמת יש לך מנהיגות פזיזה והרפתקנית בוושינגטון, שהיא פשוט נוראית בניהול מלחמה כזו. הם פשוט מנהיגות צבאית נוראית מכל נקודת מבט. ואני חושב שבגלל זה אתה רואה עכשיו התנגדות גדולה כלפי המלחמה שמגיעה מאנשים רבים גם במחנה הדמוקרטי וגם ברפובליקני. מה לדעתך חושב המפגין הפוטנציאלי הממוצע באיראן כשהוא שומע את טראמפ ובמיוחד את נתניהו אומרים למפגינים: "בקרוב יגיע תורכם"? אני חושב שזו שאלה טובה מאוד. היה שלב שבו כשטראמפ אמר "העזרה בדרך", המפגין האיראני הממוצע היה אומר "נהדר. המדינה הכי חזקה בעולם הולכת לעזור לנו. כן, בטח הוא יודע על מה הוא מדבר". אני תמיד חשבתי "מה לעזאזל הוא אומר? איזו עזרה הוא יכול לתת למפגינים?". אני חושב שהיום אנשים קצת מבולבלים. למעשה, רזא פהלווי, למשל (בנו של השאה האחרון, שהוגלה לארה"ב במהפכה האסלאמית של 1979, מ.ג), שהוא מנהיג אופוזיציה איראני מרכזי שתומך בטראמפ ובנתניהו, אומר לאנשים לא לצאת. מה שהיה הגיוני כי פצצות נפלו, ואז הוא אמר "חכו לקריאה שלי". הנקודה שלי היא שאני לא חושב שהמפגינים האיראנים מרגישים מועצמים מהמלחמה הזו בכלל. הם מתים בה. אותו טראמפ שאומר למפגינים "זו ההזדמנות שלכם", הוא אותו טראמפ שאומר גם שאנחנו לא בהכרח רוצים תוצאה דמוקרטית באיראן, אלא מעבר בסגנון ונצואלה. אותו טראמפ שאיים על שלמות השטח של איראן. אותה ישראל שאומרת "צאו לרחוב", היא אותה ישראל שמחמשת את ה-PDKI (המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטאן האיראנית, מ.ג) ומיליציות כורדיות אחרות כדי לפרק את איראן. המלחמה הזו לא באמת עוזרת לתנועה נגד המשטר. אם לתנועה היה ארגון פוליטי חזק, היא הייתה יכולה לנצל אפילו מצב כזה. אבל בגלל שהיא לא מאורגנת, היא פשוט קורבן של המצב. אז קשה מאוד לדעת מה המפגין הממוצע חושב, אבל אני יכול להגיד לך שהמפגינים האמיתיים שאני מדבר איתם, רובם שליליים בנקודת הזמן הזו. אפילו חלק שהיו בהתחלה בעד, הם אמרו "אוקיי, זה טוב אם יהרגו את חאמינאי", עכשיו מבועתים מההשלכות של המשך המלחמה. בדיוק דיברתי עם איש שמאל באיראן שאמר, "תגיד לעולם שיפסיקו את הפצצות, זה כל מה שאנחנו רוצים". זאת אומרת, הוא אדם אחד, אתה יודע, אבל אני חושב שזו התחושה של רבים - הם לא חושבים שההפצצות טובות להם. אתה יכול להרחיב על האלמנט של ההתקפות על אזרחים ותשתיות, ובמיוחד איך זה משפיע על האיראנים ועל השקפתם על המצב? לפעמים טוענים שהתקפות כאלה מחזקות את המשטר האסלאמי. אתה מסכים עם זה? ובכן, המון אזרחים נהרגים. טהראן נראית כמו אזור מלחמה מוחלט. היה כמובן הרג של 160 תלמידות בית ספר במינאב, בדרום איראן. ואמנם בתשתיות קריטיות עוד לא פגעו, אבל הייתה שריפה של מאגרי נפט. וזה פשוט מראה לאיזה כיוון המלחמה הולכת. טראמפ בינתיים איים על המפה של איראן ואמר שהמפה של איראן לא תיראה אותו דבר אחרי זה. לגבי השאלה של איך זה משפיע על המשטר, אני לא בהכרח מסכים שזה מחזק אותו. זאת אומרת, האם זה משפר את מצבו הפוליטי כי זה מקטין את התמיכה במלחמה גם באיראן וגם בארה"ב? בטח. אם זה הטיעון, אז כן. אבל גם, אם פוגעים מספיק בתשתיות קריטיות, המשטר יתקשה לנהל דברים. במהלך המלחמה הקודמת, כתבתי מאמר דעה בוושינגטון פוסט, שכותרתו הייתה "אני שונא את חאמינאי, אבל אני אוהב את איראן יותר". כן, אנחנו רוצים שהמשטר ילך, אבל בכל מחיר? אם יטילו על איראן פצצה גרעינית, אולי המשטר יפול. אז שהמשטר ילך זה דבר טוב, אבל זה השאלה היא איך. תמיד תמכתי במעבר דמוקרטי שקט ככל האפשר - אין לי אשליות שזה יכול להיות רק שקט. אבל פגיעה בתשתיות של איראן, הפיכת איראן למדינה כושלת, הבאת מלחמות אזרחים פוטנציאליות, אממ, אתה יודע, זה כנראה יפגע במשטר ואולי יגרום לקריסתו, אבל זה גם יהיה נורא לאיראן. בגלל זה מעולם לא תמכתי בזה. המשטר, חאמינאי והגרעין כרגע נראה שהמשטר האסלאמי מחזיק מעמד, לא? הרפובליקה האסלאמית שמרה על לכידות ניכרת בצמרת. המוסדות שלה מתפקדים ומשומנים היטב. היא הצליחה, בכנות, באופן מרשים להחליף מנהיג עליון בעיצומה של המלחמה עם מינימום חיכוך. זה די מרשים - כל הפלגים של המשטר התייצבו מאחורי המנהיג החדש, למרות שמדובר במנהיג חדש מוזר מאוד שכרגע מוסתר מהעין. זה כמעט פוסט-מודרני, כי יש עכשיו כל כך הרבה תמונות שלו שנוצרו ב-AI. הוא כאילו חצי טליבאן, חצי אנימה - כי גם לטליבאן היו מנהיגים נסתרים במשך זמן מה. אז יש כאן היבט מוזר כזה. אני חושב שברור שמנקודת מבט מסוימת הרפובליקה האסלאמית עשתה עבודה טובה מאוד. אם המלחמה תיעצר היום, אפשר יהיה לומר שהיא תפקדה היטב. אבל זה יכול להיות גם מטעה. מבחינה כלכלית הם הרוסים. יש להם את כל הבעיות שהיו להם קודם. הם שמרו על העמדה שלהם, אבל מבחינה צבאית הם חטפו הרבה. הם הצליחו לעצבן את כל האזור. אני מתכוון לסעודיה, האמירויות, כווית, טורקיה. המדינות הללו כועסות גם על ארה"ב וישראל כי הן פתחו במלחמה, אבל הם גם אומרים לעצמם - יש לנו שכן משוגע שתוקף את שדות התעופה שלנו, שתקף את התשתית האזרחית שלנו, שתוקף בניינים. והם רוצים להגן על אורח החיים שלהם. אז אני חושב שיהיו למשטר המון בעיות ב"יום שאחרי". וזה מסביר למה הם לא כל כך להוטים לסיים את המלחמה כרגע. הייתי רוצה לקבל את דעתך לגבי הסוגיה הגרעינית. עד כמה אתה חושב שייתכן שחאמינאי החדש ישנה משהו במדיניות הגרעין האיראנית - לכאן או לכאן? קודם כל, לא ברור כמה כוח באמת מחזיק חאמינאי החדש. אולי הוא פצוע באיזה בית חולים. זה נכון שההנהגה החדשה של איראן, כמו משמרות המהפכה ולאריג'אני, עשויים לנצל את העידן החדש שאחרי מותו של חאמינאי, שהייתה לו פתווה כביכול בנושא הגרעין, והיה מאופק יותר (חאמינאי נתן פסק הלכה שקובע איסור דתי על פיתוח ושימוש בנשק להשמדה המונית, מ.ג). זאת אומרת, הוא לא רצה לפתח נשק גרעיני. היו לו כל כך הרבה שנים לעשות את זה והוא מעולם לא עשה זאת. אבל זו בהחלט אפשרות, וסיכון שנלקח במלחמה הזו. חלק משמעותי מהממסד הצבאי האיראני מאמין שאיראן זקוקה לנשק גרעיני ושהיא צריכה להשיגו. זה חוצה אידיאולוגיות, למעשה. כלומר, חלק מהאנשים שאומרים את זה עשויים להיות אפילו יותר רפורמיסטים, כי זו סוגיה של דוקטרינת הגנה צבאית. זה לא קשור להיותך קיצוני, זה "איך איראן יכולה להגן על עצמה?". איראן הותקפה על ידי שלוש מדינות בעלות נשק גרעיני - ישראל, ארה"ב ופקיסטן - ונמצאת בסוג של קרב עקיף עם עוד שתיים - צרפת ובריטניה. אז חלק תומכים בזה. השאלה היא, האם איראן יכולה לעשות את זה? זאת אומרת, האם היא באמת יכולה פשוט לקבל את ההחלטה הזו ותוך כמה שבועות יהיה לה נשק גרעיני? לדעתי, כנראה שלא. כנראה שיש להם מספיק בעיות מבצעיות, מספיק חדירה מודיעינית, שברגע שהם ירצו לעשות את זה, ישראל תגלה, תרדוף אחרי מי שהיא צריכה להרוג, תשמיד את מה שהיא צריכה להשמיד כדי למנוע מזה לקרות. אז אני לא חושב שזה תלוי בהם, בעצם. אולי אני טועה כמובן. "הגישה של ישראל היא פירומנית" אני רוצה לחזור לשאלה של התגובה בשמאל למלחמה. יש סגנון מסוים של טענות בשמאל, שבא לידי ביטוי למשל במאמר של פיטר ביינרט במגזין Jewish Currents, להגיד שהמלחמה היא טעות כי איראן אינה איום על ישראל. קשה מאוד להגיד לציבור הישראלי, שיש בו בבירור תמיכה מאסיבית במלחמה נגד איראן: "תראו, זו מדינה גדולה מאוד שהמטרה המוצהרת שלה היא השמדת ישראל, עמדתה הרשמית שהוגשה לאו"ם אומרת שליהודים ישראלים לא צריכה להיות זכות לקבוע את עתידם, שגיבתה כל מיליציה שתוקפת את ישראל, שאין לה חזון סובלני לעתיד של ישראל-פלסטין, שניסתה להרוג תיירים ישראלים ברחבי העולם, שמתכחשת לשואה כמשטר, והיא אנטישמית בבירור - המדינה הזו היא בעצם לא איום". זה לא רציני. כן, איראן היא שחקן רע והיא מהווה איום. בכנות, אני חושב ששתי המדינות באזור שהן באמת שחקנים סוררים כרגע הן איראן וישראל. הן שתי מדינות שתוקפות מדינות אחרות ללא חזון ברור. אז אם איראן היא באמת איום על האזור ועל הישראלים, השאלה היא מה הפתרון? אני קורא לגישה של ישראל גישת הפירומן: להעלות הכל באש. לבנון אומרת "בואו נדבר", אתם אומרים "אנחנו מגיעים לנהר הליטני". סוריה אומרת "אין לנו מאבק נגדכם", ואתם בתגובה מעודדים את הבדלנות הדרוזית. טורקיה שומרת על יחסים איתכם, מוכרת לכם נפט, עושה איתכם שיתופי פעולה מודיעיניים. אתם אומרים "אחרי איראן אנחנו הולכים לתקוף את טורקיה". אז ישראל נמצאת במצב נוראי של היבריס, ובתוך כך מפציצה באיראן, וזה רע לביטחון שלה ולאינטרסים שלה. יש הרבה כוחות באיראן, אפילו בתוך המשטר, ובוודאי באופוזיציה הדמוקרטית שלו, שלא רק שיהפכו את איראן ללא איום על ישראל, אלא גם לשחקן אזורי הרבה יותר אחראי. אפילו בתוך המשטר, יש מי שמבינים שהקו האנטי-ישראלי הזה פוגע באינטרס של עצמם. במקום גישה חכמה יותר, בכנות, שמנסה להשפיע על ההתפתחויות באיראן, חלקים בהנהגה הישראלית מנסים לפרק את איראן, להפוך את איראן למדינה כושלת, מה שיהפוך את האזור ללא בטוח, יביא שנאה ומרירות של איראנים נגד ישראלים, ויוסיף עוד חוסר יציבות לאזור לעשרות שנים קדימה. לפעמים פעולה צבאית היא הכרחית. אם יש תוכניות גרעין מתקדמות, ינקטו פעולה וזה טבעי. איראן וישראל נמצאות במלחמה בצללים אחרי הכל. אבל הנתיב הנוכחי, המחשבה שהם ימוטטו את המשטר ומשהו טוב יותר יצמח, נראה פזיז וקצר רואי, ותואם את הגישה הפירומנית של ישראל. ואני אוסיף גם שבתנועת השלום בארה"ב עכשיו, אנחנו מדברים על פתרון "23 המדינות", שהוא הכרת ישראל במדינה פלסטינית, מה שיקשור אותה לכל 22 המדינות הערביות. אני חושב שכמובן, סיום הכיבוש והכרה במדינה פלסטינית הם מפתח לשלום אזורי. אבל אפילו לפני כן, ישראל צריכה לנסות לעבוד עם מדינות ערביות אחרות, להראות שיש לה כבוד בסיסי אליהן. עכשיו ישראל נתפסת כמי שנמצאת כמעט בקנוניה עם איראן. מדינות ערב מרגישות שהן באמצע בין שתי המדינות הלא-ערביות האלו שהן "קלות על ההדק", ועלולות לתקוף אותן כל הזמן. ואני חושב שחשוב לפתח קשרים בין פרוגרסיבים איראנים וישראלים. מחר (15.3) אני שמח מאוד לדבר על אותה במה כמו סאלי עבד מ"עומדים ביחד". חשוב לבנות את "מחנה השלום", כיוון שהמדינות שלנו במלחמה. או המחנה לקידמה ושלום, אם להשתמש בשפה הקומוניסטית הישנה שלי. כדי לעשות זאת, אנחנו צריכים לפתח מדיניות חוץ טובה וישימה, ושתהיה לנו חלופה אמינה להציג, גם למיינסטרים של החברה הישראלית. מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". עריכה: תום אלפיה 154 פרק מספר מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". מעין גלילי כמה פעמים אפשר להשמיד משגר? כמה פעמים אפשר להשמיד משגר? "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הם איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הם איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה

יובל אונגר ואסף יקיר מזהים בקעים במשטר הישראלי, סופרים משגרים מושמדים, וחוזרים ללבנון פעם אחת אחרונה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם כמה פעמים אפשר להשמיד משגר? כמה פעמים אפשר להשמיד משגר? "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הם איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הם איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו לחסל אותו משגר פעמיים יובל אונגר ואסף יקיר מזהים בקעים במשטר הישראלי, סופרים משגרים מושמדים, וחוזרים ללבנון פעם אחת אחרונה שתפו: קריאת השכמה 16 במרץ 2026 לחסל אותו משגר פעמיים קריאת השכמה 00:00 / 01:04 יובל אונגר ואסף יקיר מזהים בקעים במשטר הישראלי, סופרים משגרים מושמדים, וחוזרים ללבנון פעם אחת אחרונה 808 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה כמה פעמים אפשר להשמיד משגר? כמה פעמים אפשר להשמיד משגר? "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הם איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הם איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 189- (Teaser) סינגפור سنغافورة שתפו: 26 בפברואר 2021 189- (Teaser) סינגפור سنغافورة קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! 189 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 081- (Teaser) פופוליזם شعبويّة שתפו: 14 באוגוסט 2020 081- (Teaser) פופוליזם شعبويّة קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! 81 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

במה אנחנו אשמים ומי אשם באשמה שלנו? יעל אגמון ויובל אונגר פותחות את 2025 בשיחה על חשבון נפש ועל מי שמשלם אותו פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו אשמת הפרט שתפו: קריאת השכמה 3 בינואר 2025 אשמת הפרט קריאת השכמה 00:00 / 01:04 במה אנחנו אשמים ומי אשם באשמה שלנו? יעל אגמון ויובל אונגר פותחות את 2025 בשיחה על חשבון נפש ועל מי שמשלם אותו 688 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

שלוש מורות במערכת החינוך הישראלית מסבירות למה הגיע הזמן לשבור את הכלים. "שסמוטריץ' ייכנס לכיתה וילמד שיעור" פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו "המורות זועמות. אני בחיים לא ראיתי דבר כזה" שלוש מורות במערכת החינוך הישראלית מסבירות למה הגיע הזמן לשבור את הכלים. "שסמוטריץ' ייכנס לכיתה וילמד שיעור" שתפו: תום אלפיה 8 במאי 2025 "המורות זועמות. אני בחיים לא ראיתי דבר כזה" תום אלפיה 00:00 / 01:04 לפני שבוע, ב1.5, כל עובדי המגזר הציבורי קיבלו תלוש שכר עם סעיף חדש: "חוק התייעלות כלכלית". הסעיף מוריד את שכרם ב-3.3%, ונועד לממן את הוצאות המדינה הבלתי נגמרות במלחמה נגד עזה. עקב הקיצוץ, פתחו הגננות והמורות בשביתה החל מיום שישי (2.5). השביתה הזו היא חסרת תקדים: מגזר שלם ששובת באופן ספונטני, שהצליח לארגן ערוצי תקשורת בין מורות וגננות בכל רחבי הארץ באופן אורגני ומלמטה, שהקים לעצמו הנהגה תוך ימים – וכל זה בניגוד מפורש ומוחלט לעמדת האיגוד המקצועי שלכאורה מייצג אותם. מה קרה דווקא עכשיו שהביא את עובדות החינוך לקצה? הרי קיצוצים בשכר, הרעת התנאים המחפירים ממילא, וזלזול במורות הן לא תופעות חדשות. ולמה דווקא עובדות חינוך הן אלה שיוצאות ראשונות למאבק בגזירות הכלכליות של הממשלה והמלחמה, ולא כל יתר המגזרים שתנאי ההעסקה שלהם הורעו באותו קיצוץ? זעם, כעס, תסכול אם יש משהו שחזר בשיחות שלי עם מורות בניסיון להבין את המצב זה תחושות קשות של כעס, זעם, ותסכול. הדר (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה זו), מעידה שהיא בחיים לא ראתה משהו כזה. הדר היא מנתחת התנהגות בבית ספר לחינוך מיוחד בתל-אביב. מאז ומעולם החינוך המיוחד לא שובת ולא מפסיק לעבוד – לא בקורונה ולא בצל הטילים. "נשות החינוך המיוחד תמיד באות לעבוד מתוך מסירות עמוקה, כי הילדים על הרצף האוטיסטי זקוקים ליציבות. אבל עכשיו, אפילו מורות החינוך המיוחד שובתות. זה אומר שהביאו אותן לקצה". מה הביא אותן לקצה דווקא עכשיו? "לי זה ברור שהסיפור פה זה לא הקיצוץ הנוכחי בשכר, אלא הבעיה התחילה הרבה קודם. עובדת הוראה לא יכולה להתקיים מהעבודה שלה, לא יכולה לסגור את החודש. אי אפשר לחיות מזה: שכר-דירה, אוכל. אי אפשר. השכר כ"כ נמוך – זה אבסורד. ובגלל שזה המצב, עובדות עוזבות והעבודה של אלה שנשארות הופכת ליותר קשה. סטאז'ריות, עם אפס שנות ניסיון, הופכות למחנכות כיתה. בעבר, בחינוך המיוחד הייתה חלוקה בין מחנכת כיתה למורה משלימה. סטאז'ריות היו לרוב מורות משלימות שמקבלות הדרכה והנחיה מהמחנכת. אבל בגלל שאין תקנים, סטאז'ריות צריכות להיות מחנכות כיתה בלי מורה משלימה. אתה מבין? אין נשות צוות שילמדו את הילדים שלכם. מערכת החינוך קורסת. יש מקצועות שכבר לא מלמדים כי אין מורים. וזה לא רק אצלנו. זה מטורף. העבודה הזו קשה ושוחקת. מהרגע שאת מגיעה לעבודה ועד הרגע שאת יוצאת הביתה, את עובדת בכל הכוח 6-7 שעות ברצף. יש ימים שאין זמן ללכת לשירותים. ואז, בנוסף לכל הקושי והשכר הנמוך, מגיע תלוש משכורת ומורה רואה שחסרים לה 600-700-800 שקל, את חוטפת חום. אומרים שהצפרדע לא שמה לב שהיא מתבשלת כי המים מתחממים לאט לאט. אז אולי הגבירו את המעלות טיפה יותר מידי בבת אחת. אז הצפרדע שמה לב. המורות זועמות. אני בחיים לא ראיתי דבר כזה." נועה, מורה מקצועית בבית ספר לחינוך מיוחד, גם היא מספרת על האווירה בבית הספר לאור הקיצוץ. "היה כעס מאוד גדול, ותחושת השפלה. אני בעיקר מרגישה שמזלזלים בנו. באינטליגנציה שלנו, בעבודה שלנו. חושבים שאנחנו לא חשובות ושאנחנו לא חכמות מספיק בשביל לקרוא את ההסכם שנחתם מעל הראש שלנו. צוחקים עלינו בפרצוף". שר האוצר סמוטריץ' אמר שאנחנו במלחמה ודרש מהמורות 'להיכנס מתחת לאלונקה'. מה היית עונה לו? "שייכנס לכיתה וילמד שיעור". מה הוא היה רואה? "למשל אצלנו בחינוך המיוחד, הוא היה רואה שאין נשות צוות" אומרת נועה. "הוא היה רואה שאנחנו עובדות ללא הפסקה, ולפעמים אין לי זמן לעשות פיפי. הוא יראה צוות עייף ומתוסכל. הוא היה רואה שכל יום חסרות נשות צוות וצריך לתמרן. המערכת כל יום משתנה, כי צריך לסתום חורים. כל הזמן שורדים את השבוע. הוא היה רואה נשים צעירות בנות 25 – עייפות. בגיל 25 את לא אמורה להיות עייפה – את אמורה להיות בשיא שלך!" המצב הזה ככה כבר הרבה שנים, למה דווקא עכשיו המורות שובתות? "נראה לי שהיום זה קורה כי ב-5 שנים האחרונות דרשו מהמורים המון, עוד מאז הקורונה. כל הזמן אנחנו צריכות להמציא את עצמנו מחדש. אנחנו צריכות להיות חזקות בשביל הילדים. יש מורות שהילדים שלהן הלכו למילואים. חלקם נהרגו במלחמה. ובתוך כל הקושי הזה, דורשים מאיתנו להמשיך את החוסן בשביל הילדים. כשיש אזעקה ואני רצה עם הילדים למקלט אני מפחדת – אבל אני חייבת להיות חזקה בשבילם. כשאני עם ילדים אוטיסטים בתוך המקלט בזמן אזעקה, הם חוטפים התקפים. זה קשה. אז לא רק שדורשים מאיתנו את כל זה – בנוסף לכל זה, תיכנסו תחת האלונקה, כלומר, לוקחים לנו את המעט כסף שהיינו מקבלות." אין אמון חוסר האמון של המורות השובתות במערכת חזר שוב ושוב בשיחות איתן. העובדה שאומרים למורות 'להיכנס מתחת לאלונקה' ולקבל בהכנעה קיצוץ בשכר הזעום שלהן בזמן שחברי-כנסת ושרים מעלים לעצמם את השכר לא נתפס כעוד אמירה צינית של פוליטיקאים מושחתים, אלא כסימפטום למשבר אמון רחב יותר. הקיצוץ הזה לא מרגיש כמו מס לגיטימי, אלא כמו גניבה. לפי הדר, "אם היה אמון בממשלה, ולא היינו מרגישים שגונבים מאיתנו כסף אולי אנשים היו סובלים את הקיצוץ. כי תקופה ארוכה [אחרי ה7.10] הייתה תחושה של ביחד. אבל זה נגמר." נוסף על כך, תגובת משרד החינוך לשביתה רק החריפה את תחושת חוסר האמון של המורות במערכת. נשות חינוך רבות סירבו להתראיין לכתבה זו מחשש לחשוף את זהותן ולהיות חשופות לסנקציות כלכליות מטעם משרד החינוך. הנשים שהסכימו להתראיין, עשו זאת בתנאי ששמן לא ייחשף. נועה, כמו מורות רבות, לא עובדת משרה מלאה כמורה. "בימי רביעי אני עובדת כעצמאית, וכששיתפתי חברות בבית הספר שאני מתכננת לעבוד בעסק העצמאי שלי, קיבלתי מהן הודעות שלא אפרסם את העשייה שלי ברשתות החברתיות. שאני מסכנת את עצמי. משרד החינוך מוציא צווים לשימוע למורות כדי למנוע את השביתה. זה מטורף. מורות מפחדות שירדפו אותן." מיכל, מחנכת כיתה בבית ספר בחינוך הממלכתי, מעידה שהיא לא מתרשמת מהאיומים. "אף אחד לא לוקח ברצינות את האיומים בפיטורין כי יש מחסור כ"כ גדול במורות. כרגע החשש הוא האיומים שלא ישלמו על ימי המחלה שלקחו בזמן השביתה, אבל לא ברור עד כמה זה חוקתי." יעד מרכזי לאכזבה והכעס של המורות היה הסתדרות המורים. "ההסתדרות מכרה אותנו" הדר אומרת. "יש כעס מאוד גדול על יפה בן-דוד כי קיבלו את ההסכם עם האוצר, ובעצם ההסתדרות אמרה לנו לא לשבות". מיכל גם כן מעידה: "ההסתדרות לא מייצגת את האינטרסים של המורות כמו שצריך." לכן, היא אומרת, גם התפתח שיח ער בתוך קבוצות המחאה לגבי היחס להסתדרות. "יש שיח רחב על לעזוב את ההסתדרות, על הקמה של התארגנות חדשה. ההתארגנות של המורות היא כבר הרבה יותר רחבה מאשר הקיצוץ הספציפי. זה ברור שאנחנו לקראת משהו הרבה יותר משמעותי מאשר רק לבטל את הקיצוץ." ניתן לראות ששני תהליכים מקבילים הביאו אותנו לנקודת הקצה הנוכחית. ראשית, קריסת מערכת החינוך מבחינת שחיקת המורות ותנאי העסקתן, תהליך שמתרחש כבר שנים רבות מאוד. ושנית, תהליך מואץ של השנתיים האחרונות, של קריסת אמון המורות בממשלה, במשרדי האוצר והחינוך, וגם האכזבה והכעס על הסתדרות המורים שכבר לא מייצגת את האינטרסים האמיתיים של המורות. שני התהליכים הללו הביאו למצב שבו המורות מתנגדות להמשיך לשרת את הסדר הקיים, שנראה שהשאירו אותן לבד לסבול בו. כח נשי ההתארגנות הזו מביאה איתה שלל רגשות, ולא כולם שליליים. יחד עם הכעס, האכזבה והמיאוס, הייתה בולטת בשיחות גם תחושת העצמה. מיכל אומרת שהדרישה המיידית של המחאה היא "לבטל לחלוטין את כל הקיצוצים בלי להוריד שכר למורות שלקחו ימי מחלה ושבתו". אבל שהמטרות ארוכות הטווח הן הרבה יותר שאפתניות מזה. ב2026, הסכם השכר הקיבוצי אמור להיפתח, והמחשבה היא להגיע מוכנות "עם דרישות הרבה יותר נרחבות. להביא את מעמד המורה למקום אחר". לפי מיכל, המצב הקשה של מערכת החינוך גרם למשהו לא צפוי: "המחסור במורים כ"כ גדול שהמורות מבינות כמה הכוח שלהם גדול. בסופו של דבר אם כל המורים מתאחדים, ובתי הספר נסגרים זה משבש את המשק. ולכן נוצרה ההבנה שיש לנו המון המון כוח, וזה עומד בניגוד לתנאים שאנחנו מקבלות. היחס החברתי והשכר והתנאים, מבטאים מצב כאילו אנחנו סקטור מוחלש, כשבפועל יש לנו המון כוח". היא מספרת שמורות מתחילות להבין כמה כוח יש להן כשהן פועלות יחד, "וזה כשלעצמו דבר מאוד משמעותי שכבר קרה. ללא קשר לתוצאות השביתה הנוכחית". נועה מוסיפה גם את הפן המגדרי: "המחאה הזו היא מחאה נשית. מחאה של נשים חזקות. והיא לא עוסקת רק בכסף. היא על הכרה שחינוך הוא חשוב. וזה משהו מאוד נשי. העובדות הן שלגברים הקפיטליסטיים לא אכפת מהחינוך. אכפת להם מכסף. ולנשים כן אכפת מהחינוך. סמוטריץ' אומר שאנחנו נאבקות על כמה אחוזים. זה לא המאבק בכלל. אנחנו נאבקות על הכרה בכך שחינוך זה לא עניין של מה בכך. זה לא אחוזים. זה החיים. זה כל המדינה. המדינה מתקיימת עלינו. מגיע לנו לקבל תגמול על העבודה שלנו, וגם מגיע לנו לקבל כבוד והכרה. אני גאה בכל הנשים וכל המורות והגננות. אז אני קוראת לכל הנשים בארץ וגם לגברים – תתמכו בנו!" תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה. עריכה: מעין גלילי 81 פרק מספר תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה תום אלפיה "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 155- (Teaser) מגן הדמוקרטיה حامي الديمقراطية שתפו: 1 בינואר 2021 155- (Teaser) מגן הדמוקרטיה حامي الديمقراطية קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! 155 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה