ערוצי התוכן של רוזה מדיה

מגזין רוזה מגזין רוזה הוא במה אינטרנטית חדשה לתקשורת סוציאליסטית, שמדברת על מה שקורה לציבור כדי להחזיר לו את הכוח שלו. בפרויקט הראשון שלנו, אנחנו מדמיינים ניצחון. לפרקים ישנים יותר

רוזה מדיה - روزا ميديا רוזה מדיה היא מערך תקשורת סוציאליסטי, העוסק בסוגיות שמעצבות את החיים שלנו במאה ה-21, בפוליטיקה, בכלכלה ובחברה. אנחנו כאן כדי לומר את כל מה שלא יאמר בתקשורת הממסדית, כדי ליצור תקשורת בעברית וערבית שמשרתת את הרוב הגדול ולא את בעלי ההון. הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו ככה אתם תוכלו לקבל פרקים למנויים בלבד ואנחנו נוכל להמשיך להפיק תוכן סוציאליסטי הצטרפו עכשיו גוף תקשורת של אנשים כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי מאחורי הקריאה של ראשי ענקיות הטכנולוגיה להאט את מרוץ הפיתוח של מודלי AI מסתתר הצורך הדחוף למצוא דרך חדשה להרוויח מהם. אופיר זעירא למנויים בלבד לראשונה, סקרים חוזים ניצחון למפלגת השמאל לראשות עיריית ברלין אֶלִּיף אֶרַלְפּ ממפלגת די-לינקה (השמאל) צפויה להפוך לראש עיריית ברלין ב-20.9. מדוע היא מתנערת מההשוואה לממדאני? מה לגבי האנטישמיות במפלגה? ומה היא מציעה לברלינאים? דיווח מברלין. ליאור פינק למנויים בלבד "ג'יי פורמן מנתניה": מי עומד מאחורי ערבות מיליון הדולר של עופר וינטר? מעין גלילי למנויים בלבד הרעב בעזה רחוק מלהסתיים יוניצ"ף מזהיר מתת-תזונה כרונית ומחלות הקשורות לרעב בקרב ילדי עזה, אך בתקשורת הישראלית האזהרה מדווחת בצורה מעוותת ושקרית. כדי להתחיל לשקם, חייבים להישיר מבט למציאות. רם וייגמן למנויים בלבד לאן נעלמו השחקנים הפלסטינים? כשתקשורת המיינסטרים מתעלמת מהישגים תרבותיים של פלסטינים - באוסקר או בפרסי אופיר - ומציגה את הפלסטינים רק כבעיה ביטחונית, היא שותפה לדה-הומניזציה שלהם. רום לוינהוף למנויים בלבד הכסף הישן מול כוכבי ההייטק: בעלי ההון שמושקעים בבנט ובאיזנקוט רשימת הערבים למפלגות המרכז חושפת את המקורות לשמרנות הממלכתית של איזנקוט ולקפיטליזם הלוחמני של בנט: כך בעלי ההון מעצבים את הפוליטיקה הישראלית. מעין גלילי למנויים בלבד הפיל הענק שבחדר: צה"ל האופוזיציה מתעוררת מול טרור המתנחלים אבל ממשיכה להעלים עין מתפקידו המרכזי של צה"ל בטיהור האתני של פלסטינים. שירז אנגרט למנויים בלבד עוד ממגזין רוזה הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. כתב עת סוציאליסטי מבית רוזה מדיה פיגומים החנות של רוזה לוח השנה הסוציאליסטי الرزنامة الاشتراكية ₪ 80 חולצת too cute for your wars ₪ 60 חולצת too cute for capitalism ₪ 60 חולצת too cute for your wars לילדים! ₪ 50 חולצת too cute for capitalism לילדים! ₪ 50 פיגומים #1 ₪ 50 עוד מהחנות של רוזה פרק לייב של הפודקאסט ״תולדות המיניות״ - יום הולדת 100 לאלן גינזברג 4 ביוני 2026 אירועים קרובים הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו אנחנו בית לתוכן שמאלי. פלטפורמת תוכן פוליטית-תרבותית ללא פילטרים, בעברית ובערבית. ברוזה מדיה אנחנו פועלים כדי להביא את האמת הלא מדוברת בתקשורת הממסדית, ואת הרקע ההיסטורי הפוליטי והתרבותי בנושאים שמשפיעים על החיים של כולנו - בפודקאסטים שלנו, במגזין האינטרנטי וברשתות החברתיות. כדי שנמשיך ליצור ולהפיץ תוכן סוציאליסטי איכותי להמונים - אנחנו צריכים אותך! הצטרפו עכשיו למנוי בתרומה חודשית כפי יכולתכם, ותזכו להנות מתוכן יחודי סגור למנויים ומנויות.

מאחורי הקריאה של ראשי ענקיות הטכנולוגיה להאט את מרוץ הפיתוח של מודלי AI מסתתר הצורך הדחוף למצוא דרך חדשה להרוויח מהם. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר We will always love you We will always love you איך התמזגה מדינת הרווחה הישראלית עם שוק ההון? איך התמזגה מדינת הרווחה הישראלית עם שוק ההון? מי עומד מאחורי ערבות מיליון הדולר של עופר וינטר? מי עומד מאחורי ערבות מיליון הדולר של עופר וינטר? אולי הבינה המלאכותית כבר הרגה את כולנו אולי הבינה המלאכותית כבר הרגה את כולנו הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי מאחורי הקריאה של ראשי ענקיות הטכנולוגיה להאט את מרוץ הפיתוח של מודלי AI מסתתר הצורך הדחוף למצוא דרך חדשה להרוויח מהם. שתפו: אופיר זעירא 20 בספטמבר 2026 כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי אופיר זעירא 00:00 / 01:04 קרדיט: IM Imagery, שאטרסטוק בשבועות האחרונים פירסם דאריו אמודיי, מנכ"ל חברת הבינה המלאכותית אנתרופיק המפתחת את סוכן ה-AI קלוד, מאמר תחת הכותרת "We Must Pace the Frontier" בו הוא קורא להאט את קצב הפיתוח של מודלים חדשים ולגבש כללי פיקוח נוקשים על החברות המפתחות אותם. אמודיי מסביר במאמר שלאור ההתפתחויות הנוכחיות בבינה המלאכותית, יש להאט את קצב הפיתוח על ידי תיאום בינלאומי וקביעת מגבלות רחבות על התקדמות הטכנולוגיה. עוד באותו היום מנכ"ל OpenAI סם אלטמן , ומנכ"ל xAI אילון מאסק הביעו תמיכה בהצעה של אמודיי. בהיעדר מידע ציבורי על המתרחש בחברות הללו, קשה לדעת מה עומד מאחורי הקריאה הנוכחית של אמודיי והאם החששות שהוא מביע כנים. היא אמנם לא הגיעה משום מקום, אבל קריאה יזומה מצד מנהיג של אחת החברות, עם צעדים מעשיים ותמיכה פומבית גם מנשיאי המתחרות לאנתרופיק היא חריגה. לב הסכנה, לפי אמודיי, נוגע לאתגר המכונה “alignment”. הרעיון הוא שמערכות AI מתקדמות ישאפו למלא את המשימה שניתנה להן בצורה הטובה ביותר שהן מסוגלות, מבלי להיות מודאגות מההשלכות הרחבות של מעשיהן בדרך להשגת המטרה. בעוד לבני אדם יש שיקול דעת, אצל סוכני AI מילוי משימה פשוטה בצורה אופטימלית עלול לכרוך פריצה למערכות מידע, הקרבת משאבים ואפילו פגיעה בבני אדם. אם המטרה של ה-AI היא לקבל ציון גבוה במבחן, בהיעדר מגבלות מתאימות, הדרך הכי בטוחה להשיג זאת היא לרמות. אמודיי טוען במאמר שלו שכיום אנחנו רחוקים מאוד מלפתור את הבעיה הזאת, ועם קצב התקדמות הטכנולוגיה, קרב היום שבו תקלות קטנות ב-alignment של מודלי AI עלולות להוביל לתוצאות הרסניות. אמודיי מציע מסגרת חשיבה בת שלושה שלבים להתמודדות עם הסכנה: מעריכים משולבים - כל חברת AI מובילה מתחייבת להעניק לצוות של מעריכים חיצוניים בלתי־תלויים גישה מתמשכת, דומה לזו של עובדים, שתאפשר להם לוודא שהחברה עומדת בנהלי ובמחויבויות הבטיחות שלה, לדווח על תקריות, ולסייע בהערכת היישור לא רק של מודלי AI שהושלמו אלא גם של תהליכי האימון והעבודה. זהו הצעד המרכזי ליכולת לאמת כל התחייבות הנוגעת לקצב ההתקדמות, ויש לו תקדים בתעשיית הבנקאות, שבה לפעמים יש "מפקחים" רגולטוריים שמשולבים בתוך הארגון לצד העובדים. תיאום דמוקרטי - חברות AI מובילות במדינות דמוקרטיות יתאמו ביניהן כדי לקבוע סטנדרטים משותפים של בטיחות וכן מגבלות על קצב ההתקדמות הבלתי־מרוסנת של AI. צורות מסוימות של תיאום שיהיו משמעותיות להסדרת הקצב הן מאתגרות מבחינה משפטית וידרשו תמיכה ממשלתית. תיאום גלובלי - ארצות הברית וממשלות דמוקרטיות אחרות ינסו לתאם עם ממשלות אוטוריטריות, ככל שהדבר אפשרי, תוך התייחסות רצינית לקושי לוודא שהן עומדות בהתחייבויותיהן. חשוב להדגיש, שהמנכ"ל לא מבהיר באף שלב מהן אותן מגבלות בהן צריך לעמוד, כיצד הן יאכפו ומה ההשלכות על אי-עמידה בהן. הצעדים הקונקרטיים היחידים שמנוסחים הם פעולות של שקיפות כלפי הציבור ופיתוח בסטנדרטים גבוהים יותר ללא פירוט נוסף. אפשר לחלק את הפרשנות על מה עומד מאחורי המאמר הזה לשתי קטגוריות - "הם באמת יהרגו את כולנו כי הם אוהבים כסף" או "הם רק אומרים לנו שהם יהרגו את כולנו כי הם אוהבים כסף". הם רק אומרים שהם יהרגו את כולנו האפשרות הראשונה היא שהצעד הנוכחי הוא חלק מניסיון של אנתרופיק לצאת מהבור הכלכלי שהם נכנסו אליו ולבנות אסטרטגיית הכנסות חדשה. אנתרופיק וחברות ה-AI האחרות שורפות מיליונים בכל יום. משכורות של מהנדסי AI הן המשכורות הכי גבוהות בעמק הסיליקון, המקום בו המשכורות הן מלכתחילה הגבוהות בעולם. דרישות המחשוב, החשמל והקירור של השרתים שלהם רק הולכות ותופחות – רק העלויות של רכיבי זיכרון הכפילו את עצמם פי 5 עד 10 בשנה האחרונה. לכאורה, בשביל להגיע לרווחיות החברות הללו צריכות להצליח למכור מספיק מנויים לשירותים שלהם שיכסו על הוצאות הענק. חסידי הבינה המלאכותית טוענים שהיא עתידה להביא אותנו לעידן חדש של שגשוג ופריחה כלכלית, ולכן אין ספק שכל אדם יירצה לקנות מנוי לקלוד. אבל ההבטחות האלה רחוקות מלהתממש. בקרב חברות שמשתמשות ב-AI עדיין לא ברור כמה הוא באמת מייעל תהליכים וכמה הוא רק משנה את המשימות שאנשים עושים – במקום לכתוב קוד בעצמם, מפתחים עכשיו אומרים לסוכנים לכתוב את הקוד בשבילם. יותר שורות קוד נכתבות אבל גם כלכלנים מובילים בעולם מטילים ספק האם מהפכת הבינה המלאכותית עתידה להוביל לצמיחה משמעותית. פרטים וחברות שכן נכנסו למשחק מוציאים היום סכומים גבוהים מאוד על שכירת שירותי בינה מלאכותית, אבל ההצדקה הכלכלית של זה עדיין לא ברורה. אם יבוא יום שבו ההתלהבות תפחת, קצב שריפת המזומנים של החברות האלה עלול להפיל אותן באותה המהירות שהן עלו. ואם נניח שזה אכן המצב, קל לראות למה אמודיי זקוק לאסטרטגית הכנסות חדשה. ייתכן ואמודיי למעשה מנסה ליצור קרטל שיאפשר לו ולמתחריו לצמצם את ההוצאות על מחקר ופיתוח ולשמר את שיווי המשקל העדין שקיים היום, בו כל אחת מהחברות מחזיקה בנתח שוק נכבד ובערך באותה רמה טכנולוגית. קרטל שכזה יאפשר לאנתרופיק להפחית את ההוצאות על מחקר ופיתוח ותקנה להם יותר זמן על ההכנסות שהם נמצאים בהם כרגע. אנתרופיק, X ו-Open AI נמצאות היום במירוץ חימוש בו כל אחת מנסה להוציא בכל חודש הוכחה חדשה לכך שהמודלים שלהם פורצי דרך ומגיעים להישגים שלא היו קודם. הן לא יכולות להפסיק כי אם כן הן יפסידו במירוץ ויפשטו רגל. במצב כזה אפשר למעשה להפסיק לחלוטין את ההתקדמות ולשמור על הרווחים. יתרון נוסף של הקריאה לפיקוח היא איתות למשקיעים שיש פה משהו גדול. כל כך גדול שחייבים להאט את הפיתוח (אבל לא את ההשקעות). למרות העלייה בהכנסות מלקוחות, ההון הפרטי עדיין מהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של החברות האלה. הון פרטי, למרות האדישות שלו לחיי אדם, הוא סקפטי כשזה מגיע לשאלות של רווח. טכנולוגיה מתקדמת שיכולה להרוג את כולנו אמנם מפחידה בני אדם כמוני וכמוכן, אבל היא סימן למשהו גדול עם פוטנציאל רווח. בין אם זה למטרות נשק או רק למטרות החלפת עובדים אנושיים, אם הטכנולוגיה הזו באמת עוצמתית כמו שאמודיי ודומיו טוענים, הרווחיות הפוטנציאלית שלה היא כמעט בלתי מוגבלת, ועל כן, כל קרן שרוצה להרוויח כדאי לה להשקיע, ועדיף מוקדם מאשר מאוחר . הם באמת יהרגו את כולנו ההסבר השני, והמפחיד יותר, הוא שהאזהרות מסכנת ה-AI הן כנות. ביולי האחרון, במהלך הערכת אבטחה של מודלים של OpenAI, נחיל של סוכני AI הצליח לפרוץ החוצה מתוך הסביבה המבוקרת והמנותקת מהאינטרנט שבה הם רצו. המודלים הצליחו לתקשר אחד עם השני באופן שלא נתפס במערכות האבטחה, פרצו את מערכות ההגנה שהם רצו תחתן, השיגו גישה לאינטרנט והצליחו לפרוץ לפלטפורמה לשיתוף משאבי AI בשם “hugging face”. זה האירוע המפורסם ביותר בו סוכני AI הצליחו לעקוף את מערכות האבטחה של המפתחת ולגרום נזק ממשי, אבל כבר ידוע היום שזה לא האירוע הראשון ולא היחיד מסוגו. אמודיי אומר שעם קצב ההתפתחות המואץ של המודלים היום, תרחישים נוספים עשויים לקרות בקרוב ועלולים לעלות בנזקים של מאות מיליארדי דולרים. הרבה מהסקפטיים נוטים לפטור את החששות האלה בתור הפחדות שנועדו לנפח את שווי המניה של החברות, ואולי זה באמת המניע מאחורי אותן אמירות. אבל גם המדענים והמהנדסים שמפתחים את המודלים מבטאים חששות מההתפתחויות האחרונות. ג'ייקוב קוקסון, מדען לשעבר באנתרופיק, ביטא את החששות האלה בטוויטר בצורה שאין ברורה ממנה. הוא אמר שעלינו "לא להפחית בכוחה של הטכנולוגיה הזו. בקרוב יהיו מערכות על-אנושיות שיכולות לפרוץ לכל דבר, לעשות מהפכה בכל תחום בין לילה, ולהשיג כוח ומשאבים אמיתיים. כולנו חזינו בהתקדמות בכל אחד מהתחומים האלה, והיא לא מאטה. האנשים שבונים את הבינה המלאכותית מאמינים בכנות שהיא יכולה להרוג את כולנו עד סוף העשור הנוכחי. זה לא תרגיל שיווקי. אם משהו, בכירים וחוקרים רבים ממתנים את צורת ההתבטאות שלהם בתקשורת כדי להישמע סבירים - אבל אני שומע את אותם האנשים מביעים פחד בפרטיות. אף פעילות אנושית לא מהווה כזו רמה של סכנה". אוון האבינגר, מדען ה-alignment הראשי באנתרופיק שיתף והוסיף : "ג'ייקוב צודק. אנחנו באמת מאמינים ש-AI יכול להרוג את כל האנושות! אני באופן אישי חושב שמדובר בסיכוי של יותר מ-10% במהלך העשור הבא. אנחנו עושים את המיטב אבל עדיין אין לנו תכנית איך לפתור את בעיית האליינמנט לסופר אינטליגנציה ואנחנו בבירור לא בכיוון". אז למה הם עושים את זה? כי הם חושבים שאין ברירה אחרת. אם גם ככה כולם ימשיכו לזהם את הסביבה, לא עדיף שנמשיך לפתח מזגנים יותר טובים כדי להתמודד עם משבר האקלים? אם האויב שלך יפתח נשק אטומי, אתה חייב לפתח גם כדי לשמור על מאזן ההרתעה. ואם כולנו גם ככה צועדים לעבר סופר אינטליגנציה מלאכותית שמסוגלת להשמיד את כולנו, אז עדיף שאנחנו נהיה השליטים שלה – הרי לנו לפחות אכפת מהבטיחות שלה, בניגוד לצד השני. כולם דוהרים לעבר הצוק אבל לפחות אנתרופיק מנסים להרכיב למכונית כנפיים. אבל זו אשליה. גם לאנתרופיק אין מושג איך להתמודד עם זה. המנכ"ל בעצמו אומר שהם צריכים להאט כדי לקנות לעצמם יותר זמן, כי כרגע אנחנו לא בכיוון. לכן אמודיי מציע תוכנית בת שלושה שלבים למיגור הסכנה. השלב הראשון הוא פיקוח על החברות עצמן על ידי קביעת מגבלות על הפיתוח והכנסת מפקחים חיצוניים שיוודאו שהדבר קורה, בדומה למערכות פיננסיות חשובות, או אולי הסוכנות לפיקוח על נשק אטומי. אמודיי מציע לקבוע מגבלות ברורות שימנעו מהמתחרות להתקדם מהר מדי, ויקנו להם זמן לפתור את הסכנות בטכנולוגיה. השלב השני הוא תיאום בין מדינות דמוקרטיות על מנת לוודא שהן כולן מיושרות על אותם הסטנדרטים, ולבסוף צריך גם לוודא שמדינות שאינן דמוקרטיות עומדות במגבלות האלה. קרטל ענקיות ה-AI הוא אולי הצעד הברור ביותר ועם הסבירות הגבוהה ביותר, אבל דווקא הצעדים המתקדמים יותר בתכנית של אמודיי חושפים קצת יותר את איך התעשייה הזו תופסת את עצמה ורומזת לנו לאיזה כיוון אמודיי מנסה לקחת אותה. יצירת קומפלקס ביטחוני-טכנולוגי? טראמפ אמר השבוע ש"אנחנו מנצחים את סין ב-AI, ואני רוצה לשמור על זה ככה כי מי שינצח ב-AI ינצח". ביבי ובנט מדברים על להפוך את ישראל ל"מעצמת AI" וממצבים את זה כחלק מתפיסת הביטחון החדשה שלהם. אם ה-AI באמת מסוגל להרוג את כולנו, אז למנהיגי הדמוקרטיות ברור שהן חייבות לשלוט בו ולנצח במרוץ החימוש הזה. ואם מדובר במרוץ בסדר הגודל של המרוץ לאטום, אז האינטרס לדהירה בלתי פוסקת לעבר בינה מלאכותית עוצמתית ומימון הפיתוח שלה הוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה. המסקנה היחידה אליה מובילים אותנו היא שהממשלות של המדינות הדמוקרטיות, ובראשן ארצות הברית, חייבות לממן את תעשיית הבינה המלאכותית, שמא הסינים ינצחו במירוץ. אלה לא דיבורים בעלמא – כבר ב-2024 מנהיג הדמוקרטים בסנאט צ'אק שומר הציג תכנית דו-מפלגתית של 32 מיליארד דולר ל"מימון חירום על מנת להבטיח את עליונותה של אמריקה ב-AI". נשיאת הנציבות האירופי השיקה בפברואר 2025 את InvestAI – תכנית הכוללת בין היתר השקעה ציבורית של 20 מיליארד יורו בבינה מלאכותית. תכניות דומות מקודמות גם בקנדה , הודו , אנגליה וכמובן שגם בסין הקומוניסטית, בה כל פרויקט לאומי ממומן בכבדות על ידי הממשלה. אם כך, אמודיי, בהידהודו את חששות הביטחון הלאומי שדורשות השקעה אדירה ב-AI, חושף לנו את תעודת הביטוח של תעשיית ה-AI למקרה שהיא לא תצליח לבנות מודל כלכלי בר קיימא – הפיכה למעין קומפלקס בטחוני-טכנולוגי. אפילו אם תוספת היעילות הכלכלית לפרטים ולחברות לא תצדיק את ההוצאות התופחות על מודלים מתקדמים יותר ויותר, אמודיי מאותת לממשל האמריקאי – אתם צריכים אותנו, אז כדאי שתשלמו. אל מול ההתרפסות רבתי של רוב אנשי הציבור, ברני סנדרס מהווה משב רוח מרענן ומציג חזון חלופי. אם בדומה למערכת הבנקאות והנשק, יש אינטרס ציבורי חזק בתעשיית הבינה המלאכותית, אז זה רק סביר שזו תהיה תעשייה ציבורית שפועלת לרווחת הציבור. לכן סנדרס מציע להקים קרן עושר לאומית שתחזיק ב-50% ממניות ענקיות ה-AI. פקחים חיצוניים בתוך החברות הללו זה נחמד, אבל בלי כוח ושליטה ציבורית אמיתית הם לא יכולים להבטיח שהחברות הללו יפעלו לטובת האינטרס הציבורי. כמו שראינו אינספור פעמים במערכת הפיננסית, גם שקיפות לא מבטיחה שבעלי ההון יפעלו בצורה אחראית שלא תסכן את הציבור אם זה ייטיב עם בעלי ההון. במיוחד אם המפקחים, כמו שאמודיי מציע, הם מומחי AI בעצמם, שגדלו באותה הסביבה כמו המדענים שמפתחים את המודלים, וחושבים כמוהם. רק שליטה ציבורית בענקיות הטכנולוגיה יכולה להבטיח שהן יפעלו למען האינטרס הציבורי ולא למען שורת הרווח שמסכנת את כולנו. בין אם ה-AI מסכן את חיינו בצורה מוחשית, ובין אם הוא רק עתיד לערער את שוק העבודה ולגזול את הרווחים מעובדים ויוצרים, הטכנולוגיה הזאת עתידה לשנות מהותית את המציאות שבה אנחנו חיים, ואסור לנו לתת לשיקולי הרווח הקרים להכתיב לאן היא תיקח אותנו. אופיר זעירא היא סטודנטית לתואר שני בכלכלה וחברת מערכת רוזה מדיה עריכה: רם וייגמן להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 183 פרק מספר אופיר זעירא אופיר זעירא היא סטודנטית לתואר שני בכלכלה וחברת מערכת רוזה מדיה כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי כשהסכנה לאנושות הופכת למודל עסקי לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר We will always love you We will always love you איך התמזגה מדינת הרווחה הישראלית עם שוק ההון? איך התמזגה מדינת הרווחה הישראלית עם שוק ההון? מי עומד מאחורי ערבות מיליון הדולר של עופר וינטר? מי עומד מאחורי ערבות מיליון הדולר של עופר וינטר? אולי הבינה המלאכותית כבר הרגה את כולנו אולי הבינה המלאכותית כבר הרגה את כולנו

אופיר זעירא היא סטודנטית לתואר שני בכלכלה וחברת מערכת רוזה מדיה אופיר זעירא הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. לתוכן ישן יותר של אופיר זעירא

אופיר זעירא היא סטודנטית לתואר שני בכלכלה וחברת מערכת רוזה מדיה אופיר זעירא

איתמר אבנרי איתמר אבנרי הוא חבר המזכירות של תנועת עומדים ביחד. ארנון פלג ארנון פלג הוא חבר מערכת הפודקאסט "קריאת השכמה" מבית רוזה מדיה. דני גיגי Dani Gigi דני גיגי הוא מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, ארגון-גג של קבוצות אזרחיות הפועלות לשיקום הדיור הציבורי ככלי מרכזי בצמצום העוני הרב-דורי. דני פילק Dani Filc פרופסור דני פילק הוא רופא ומרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וחבר מזכירות תנועת "עומדים ביחד". יאלי השש Yali Hashash ד"ר יאלי השש היא היסטוריונית ופעילה פמיניסטית, וראש התוכנית ללימודי מגדר וקרימינולוגיה במכללת אור יהודה יואב הראבן Yoav Hareven יואב הראבן חי, עובד, לומד ופעיל בירושלים. חבר הנהגת תנועת עומדים ביחד יעל וולפנזון יעל וולפנזון היא ראשת ענף רווחה וחינוך ורווחה בארגון "כוח לעובדים". מאיר שבתי Meir Shabtai מאיר שבתי הוא חסיד ברסלב, חבר בבני אברהם, חבר בעומדים ביחד בירושלים, מתנדב בנוכחות מגינה בבקעת הירדן דרך מסתכלים לכיבוש בעינים, גֵר בירושלים מאירה הנסון מאירה הנסון היא פעילה במעגל האקלים של תנועת עומדים ביחד וביוזמת גרין ניו דיל לישראל מייסם ג'לג'ולי Maisam Jaljuli מייסם ג'לג'ולי היא יו"רית שותפה של עמותת סיכוי-אופוק ויו"רית נעמ"ת במרחב המשולש הדרומי. מיכל מאירס מיכל מאירס היא עובדת סוציאלית וחברת איגוד העובדים הסוציאליים. מערכת מגזין רוזה מגזין רוזה הוא במה לתוכן סוציאליסטי ועממי, ומארח קולות לניתוח המציאות ושינוייה הכותבים שלנו

אֶלִּיף אֶרַלְפּ ממפלגת די-לינקה (השמאל) צפויה להפוך לראש עיריית ברלין ב-20.9. מדוע היא מתנערת מההשוואה לממדאני? מה לגבי האנטישמיות במפלגה? ומה היא מציעה לברלינאים? דיווח מברלין. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר We will always love you We will always love you איך התמזגה מדינת הרווחה הישראלית עם שוק ההון? איך התמזגה מדינת הרווחה הישראלית עם שוק ההון? מי עומד מאחורי ערבות מיליון הדולר של עופר וינטר? מי עומד מאחורי ערבות מיליון הדולר של עופר וינטר? אולי הבינה המלאכותית כבר הרגה את כולנו אולי הבינה המלאכותית כבר הרגה את כולנו למה המחנות העולים רוצים להקים התנחלות? למה המחנות העולים רוצים להקים התנחלות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו לראשונה, סקרים חוזים ניצחון למפלגת השמאל לראשות עיריית ברלין אֶלִּיף אֶרַלְפּ ממפלגת די-לינקה (השמאל) צפויה להפוך לראש עיריית ברלין ב-20.9. מדוע היא מתנערת מההשוואה לממדאני? מה לגבי האנטישמיות במפלגה? ומה היא מציעה לברלינאים? דיווח מברלין. שתפו: ליאור פינק 18 בספטמבר 2026 לראשונה, סקרים חוזים ניצחון למפלגת השמאל לראשות עיריית ברלין ליאור פינק 00:00 / 01:04 קרדיט: Sybille Reuter, שאטרסטוק שבת בבוקר, מרכז העיר ברלין, כיכר רוזה לוקסמבורג. עמוק במה שהיה חלקה המזרחי של העיר בתקופת ההפרדה. בין תיאטרון ה-Volksbühne (בימת העם) למטה מפלגת די-לינקה (השמאל), מתאספים כמאה אנשים תומכי המפלגה לאסיפת שוכרים. הקהל מגוון והגיע מכל רחבי העיר. אחד הנוכחים אף הגיע מרובע שפנדאו המרוחק, נסיעה של כשעה בתחבורה הציבורית. אין נושא שמטריד ברלינאים יותר ממצב הדיור בעיר ויוקר המחייה המאמיר. בסקר שנערך עבור תחנת השידור הציבורי של ברלין-ברנדנבורג כ-32% מהנשאלים אומרים שמגורים ושכירות זו הבעיה הכי חשובה לקראת הבחירות. במקומות הבאים, בפער משמעותי, נמצאים נושאים כמו הגירה ופליטות (10%), ביטחון ופשיעה (9%), תחבורה (8%) וחינוך (6%). המועמדת של הלינקה לראשות העירייה, אליף ארלפ (Elif Eralp), יוצאת לעבר הבמה הקטנה מלווה בפמלייה צנועה של חברי המפלגה ומועמדים לבית הנבחרים (Abgeordnetenhaus). אחד מהם, ניקלאס שנקר, עולה ראשון לבמה. הוא חוד החנית של הלינקה בבית הנבחרים בעיר בכל הנוגע למגורים ושכירות. הוא פונה לקהל בשאלות בהרמת-יד: "מי חווה העלאת שכ"ד בחמשת השנים האחרונות?", "מי דואג שבקרוב לא יוכל יותר לשלם שכירות?", "מי חשב לעבור דירה בגלל זה?", "מי מחפש דירה, אבל לא מוצא אחת?", "למי נשבר או התקלקל משהו בדירה ולא ניתן היה להשיג את בעלי הדירה או מנהלי הנכס?". ידי רוב הנוכחים מורמות למשמע כל אחת מהשאלות הללו. לשנקר ברור בשיחה בינינו כי יוקר המחייה המאמיר משפיע על שמחת החיים בעיר. הוא אומר כי תהליכי ג'נטריפיקציה קלאסיים שינו מהיסוד רובעים שלמים שעמדו מאחורי התדמית החתרנית של העיר כמו קרויצברג או פרידריסהיין. תהליך שדוחק החוצה את כל מי שעיצב את תרבות המועדונים וחיי הלילה הענפה. אנשים חושבים פעמיים אם יש להם מספיק כסף לצאת לבר או מועדון בערב. גם אמנים לא עומדים בקצב ההתייקרות בעיר ומחפשים את מרחב היצירה הזול הבא במקום אחר. ואז עולה ארלפ לבמה. מרבים להשוות אותה לזוהרן ממדאני אך היא נוטה לעדן את ההשוואה. בראיון לפודקאסט ברשת Funke היא אומרת שממדאני אמנם דמות מעוררת השראה, במיוחד בכל הנוגע לקמפיין החברתי שהוביל, אבל היא לא אוהבת להשוות את עצמה לגברים. יש להודות שמעבר לרקע הביוגרפי, לעיר המטרופוליטנית ולמצע החברתי, אין להם הרבה במשותף. היא לא מדברת באותו הווליום, לא נשענת על כריזמטיות, לא מחייכת למשמע כל שאלה וכדי להפוך לראש העיר היא תצטרך להקים קואליציה עם הירוקים והסוציאל-דמוקרטים. אולי זה מה שהופך אותה למועמדת טובה. יו"ר מפלגת הלינקה הארצית, אינס שוורדטנר, מספרת לי שארלפ היא מועמדת טובה בגלל האמינות שלה ותחושת הרגליים-על-הקרקע שהיא משדרת. שוורדטנר מספרת שכאשר פעולת חבלה שיתקה את החשמל לחלקים נרחבים בעיר, ובתוך זה את מערכות החימום הביתיות בשיא החורף, ארלפ עברה איתה שכונה שכונה וחילקה שתייה חמה, פנסים ועזרה מיידית. היא השתמשה בהכשרה המשפטית שלה כדי לעזור לשוכרים לבדוק אם הם משלמים שכ"ד גבוה מכפי שהחוק מאפשר וכיצד הם יכולים להילחם בכך. היא בת למהגרים ופעילי איגוד עובדים שברחו מטורקיה לגרמניה בשנות השמונים, סיימה תואר במשפטים ועברה את בחינות הלשכה. לעומת המועמדים האחרים, ארלפ מותירה רושם אותנטי. אין תרגום טוב בעברית למילה Bezahlbar (Affordable באנגלית), אבל זו ההבטחה המרכזית של הלינקה לבחירות בברלין: להפוך את העיר והחיים בה לברי-השגה. והיא התייקרה מאוד. כ- 84% מהדירות בעיר הן דירות להשכרה ובעשור האחרון שכר הדירה הממוצע עלה בכ-77%. ההתייקרות דרמטית גם בשכר הדירה עבור שטחי מסחר שעלו בכ-90% משנת 2010. למרות מגרעות לא מעטות, החוק בגרמניה לצד חוקי העזר בברלין מספקים הגנה חזקה יחסית לשוכרים פרטיים. לא כך הדבר עבור בעלי עסקים השוכרים חנויות ושטחי מסחר. גם מחירי המזון האמירו בגרמניה והתייקרו משנת 2020 בכ-36%, שיעור גבוה יותר מהאינפלציה הכללית לאותה התקופה (22%). בניגוד לטרנד העולמי של לגרום לכמה שיותר אנשים לוותר על הרכב הפרטי ולעבור לתחבורה הציבורית, עלות נסיעה בודדת כמעט הכפילה את עצמה משנת 2005 ועולה כיום 4 אירו. כל אלה מספקים רקע לעלייה מטאורית במחירים גם בענף המסעדנות והפנאי. עבור הלינקה, המלחמה ביוקר המחייה מתחילה בבלימת עליות מחירי השכירות בעיר. באותו אירוע בכיכר רוזה לוקסמבורג מבטיחה ארלפ להילחם עבור השוכרים כראש עיר כשם שהיא נלחמת עבורם היום. התכנית המיידית שלה למלחמה בעליות המחירים בעיר כוללת: - הקפאת שכ"ד עבור דירות בבעלות ציבורית של חברות דיור עירוניות, המהוות כחמישית מכלל הדירות להשכרה בעיר - הקמת משרד עירוני להגנת השוכרים שיפעל כנגד חברות ובעלי דירות פרטיים העוברים על חוקי ההשכרה - לפעול למימוש משאל העם שעבר ברוב גדול בשנת 2021 עם הדרישה להלאים מלאי דירות של חברות פרטיות אשר בבעלותן יותר מ-3,000 דירות בהתאם לסעיף 15 של החוקה. כל ההצעות התקבלו במחיאות כפיים סוערות באותו בוקר סתווי חמים. במצע של הלינקה אפשר למצוא גם הצעות להורדת מחירים בבריכות הציבוריות, הקמת מרכזים רפואיים וחברתיים, השקת תכנית נגד בדידות וחדרי-אוכל שכונתיים אשר יציעו ארוחות חמות במחיר שווה לכל נפש. כולן הצעות אופרטיביות, אפילו פשוטות לביצוע. לא מצפה לארלפ תחרות קשה. למעשה, אם לשאול טרמינולוגיה מעולם הכדורגל, ארלפ משחקת מול שער ריק. ראש העיר היוצא של ברלין הוא קאי וגנר מהפלגה השמרנית הנוצרית-דמוקרטית (CDU), שנמצאת בקואליציה עם הסוציאל-דמוקרטים (SPD). לצד חברו למפלגה, הקאנצלר פרידריך מרץ, וגנר והקואליציה העירונית שלו שוברים שיאי אהדה שליליים. בחודשים ובשבועות האחרונים הסקרים נותנים ללינקה את המקום הראשון והשני בבחירות בטווחים של בין 20%-22%. הנוצרים-דמוקרטים התאוששו מעט מאז שמינו מועמד חדש לראשות העירייה (שטפן אוורס), אבל לא צפוי שישחזרו את התוצאות החריגות מהבחירות האחרונות. גם אם השמרנים ימשיכו להתאושש בסקרים, מצבה הקשה של שותפתם הקואליציונית, הסוציאל-דמוקרטים, ימנע מהם להרכיב קואליציה לאחר הבחירות ללא שותפה נוספת. תיאורטית, את הפער יכולים להשלים הירוקים (Bündnis 90/die Grünen), אלא שמפלגת הירוקים הברלינאית נחשבת יותר שמאלית ממקבילתה הארצית ונראה שיש לירוקים יותר במשותף עם הלינקה מאשר עם הנוצרים-דמוקרטים. כך למשל גם מועמד הירוקים לראש העיר, וורנר גראף, מאמין שיש לפעול כדי לממש את משאל העם על הלאמת מלאי חברות הנדל"ן הענקיות בעיר. קואליציית לינקה-ירוקים-סוציאל דמוקרטים עבדה היטב בעיר בעבר ולפי הסקרים זוכה לרוב. אלא שתקרית אנטישמית מאיימת לתקוע טריז בין הלינקה לשותפותיה הפוטנציאליות לקואליציה העירונית. במהלך הפנינג בחירות של סניף נויקלן של הלינקה, ראפר בשם "דהבפלקס" (Dahabflex- אינו חבר מפלגה, ל.פ) הופיע עם שיר ששמו "עצרו את רצח העם" אשר הכיל שורות כמו "יאללה, יאללה אינתיפאדה", "פלסטינה, אינתיפאדה כמו החזית העממית" ו-"לא נסתום את הפה, סטייל ליילה חאלד" (חאלד הייתה חברה בחזית העממית ולקחה חלק בפעולות חטיפת מטוסי נוסעים בסוף שנות השישים ל.פ). הדיווח על ההופעה עורר סערה גדולה בקרב אנשי המפלגה ומחוצה לה. הנהגת המפלגה הארצית והמקומית גינתה את התקרית בחריפות. כבר שנים שסניף נויקלן ופעילים נוספים של המפלגה מותחים את החבל ומנסים לדחוף לקו יותר קיצוני בנושא ישראל/פלסטין מאשר הקו הרשמי של המפלגה. בחודש יוני האחרון החליטה האסיפה הארצית כי המפלגה רואה במלחמה בעזה רצח עם, מכירה בזכות הקיום של מדינת ישראל לצד זכות הקיום של מדינה פלסטינית ומתחייבת להילחם באנטישמיות. התקרית מהווה חריגה דרמטית משפת ההחלטה. לכן לוותה הסערה התקשורתית לאחר התקרית גם בסערה פנימית במפלגה. פעילים המזדהים עם סניף נויקלן התלוננו ברשתות החברתיות על כניעת הנהגת המפלגה כביכול לעליהום התקשורתי. מנגד פעילים רבים במפלגה לא מרגישים בנוח עם הרטוריקה בשיר והניסיון לגונן על הראפר. לא מעטים מקרב המפלגה תוהים אם יש לסניף בניוקלן יש את המשמעת הנדרשת כדי לעזור למפלגה לנצח בבחירות בעיר, או לכל הפחות לא להזיק לקמפיין. בתווך נמצאת ארלפ, שלפי הסקר האחרון עדיין מחזיקה בסיכוי הריאלי ביותר להרכיב קואליציה לאחר הבחירות. הגינוי שלה לתקרית נחוש ובראיונות לאחר מכן הדגישה שהיא לא ממעיטה בבעיית האנטישמיות בלינקה, אך גם לא צריך לנפח אותה כיוון שזו לדבריה בעיה כלל חברתית. בראיון לפודקאסטר הגרמני טילו יונג היא ציינה כי בין אם התקרית אנטישמית מבחינת ההגדרה גרידא ובין אם לאו, יש בטקסט של השיר כדי לערער את תחושת הביטחון של יהודים בעיר וזו לא שפה שהיא רוצה שתהיה חלק מהקמפיין שלה. יונג המשיך להקשות על ארלפ, אך היא עמדה על שלה בגינוייה. את המסר הזה היא מנסה להעביר גם בפאנל שנערך בבניין הקהילה היהודית בברלין בין כל המועמדים לראשות העיר (למעט מועמדת האלטרנטיבה לגרמניה - מפלגת הימין הקיצוני). ארלפ מדגישה שוב את מחוייבותה למלחמה באנטישמיות, ומוסיפה לכך את המאבק באפליה וגזענות נגד מוסלמים בכלל ופלסטינים בפרט. גם כאן, באווירה מאוד עוינת כלפי מועמדת שמאל כמו ארלפ, היא נשארת עקבית. באותו אירוע הדגישו המועמדים של הסוציאל-דמוקטים והירוקים את הדילמה שתלווה את ארלפ והנהגת המפלגה הארצית ביום שאחרי הבחירות: אם ארלפ תרצה להיות ראש עיר, היא תצטרך להדיר את רגליהם של חברי הסניף מנויקלן מהממשלה העירונית. זה כנראה לא ירתיע אותה ואולי זה מה שהופך אותה למועמדת שמאל לא שגרתית בנוף הגרמני לראשות העירייה. היא לא רק שומרת על ארשת עניינית בבמות קשות וראיונות לעומתיים. היא עקבית, כמעט יבשה, ויודעת עם זאת גם לצאת למתקפה. כמו ממדאני בניו-יורק ותנועות שמאל אחרות בעולם, היא מנסה להסיט את הדיון ממלחמות תרבות לעבר המאבק ביוקר המחייה כנושא המרכזי של הבחירות. אם היא תיבחר לראשות העירייה היא תעשה היסטוריה עבור המפלגה שלה בברלין ותהווה גושפנקא לכך שיש קונים רבים לתשובות של השמאל לבעיות המרכזיות שחווים תושבי העיר. ליאור פינק הוא חבר תנועת עומדים ביחד, עובד בתחום החברה האזרחית ומתגורר מזה עשור בברלין עריכה: תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 182 פרק מספר ליאור פינק ליאור פינק הוא חבר תנועת עומדים ביחד, עובד בתחום החברה האזרחית ומתגורר מזה עשור בברלין לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר לראשונה, ברלין עומדת לבחור במפלגת השמאל לראשות העיר We will always love you We will always love you איך התמזגה מדינת הרווחה הישראלית עם שוק ההון? איך התמזגה מדינת הרווחה הישראלית עם שוק ההון? מי עומד מאחורי ערבות מיליון הדולר של עופר וינטר? מי עומד מאחורי ערבות מיליון הדולר של עופר וינטר? אולי הבינה המלאכותית כבר הרגה את כולנו אולי הבינה המלאכותית כבר הרגה את כולנו למה המחנות העולים רוצים להקים התנחלות? למה המחנות העולים רוצים להקים התנחלות?

ליאור פינק הוא חבר תנועת עומדים ביחד, עובד בתחום החברה האזרחית ומתגורר מזה עשור בברלין ליאור פינק הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. לתוכן ישן יותר של ליאור פינק

ליאור פינק הוא חבר תנועת עומדים ביחד, עובד בתחום החברה האזרחית ומתגורר מזה עשור בברלין ליאור פינק

דולי פרטון היתה אחת הדמויות הכי אהובות שיש - אבל ההומואים היו מאוהבים בה לפני שזה היה מגניב פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם We will always love you We will always love you איך התמזגה מדינת הרווחה הישראלית עם שוק ההון? איך התמזגה מדינת הרווחה הישראלית עם שוק ההון? מי עומד מאחורי ערבות מיליון הדולר של עופר וינטר? מי עומד מאחורי ערבות מיליון הדולר של עופר וינטר? אולי הבינה המלאכותית כבר הרגה את כולנו אולי הבינה המלאכותית כבר הרגה את כולנו למה המחנות העולים רוצים להקים התנחלות? למה המחנות העולים רוצים להקים התנחלות? מי יעצור את טרור המפלגות החדשות? מי יעצור את טרור המפלגות החדשות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 142: דולי פרטון והסטרייטיות שאנחנו אוהבים שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 18 בספטמבר 2026 פרק 142: דולי פרטון והסטרייטיות שאנחנו אוהבים תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 דולי פרטון היתה האישה הכי אהובה באמריקה, מלכת הקאנטרי ומלכת לבנו - גם עבור השמרנים הכי מטורללים וגם עבור הקווירים הכי כחולי שיער. זמרת, מלחינה, אשת עסקים ופילנתרופית ברוכת כשרון וחוש הומור. לרגל הליכתה של דולי לעולם שכולו טוב, פרפרים, וסיליקון, נדון בשאלות הגדולות של החיים, כמו: מה קורה כשאת משתתפת בתחרות חקייני דראג של עצמך ומפסידה? האם דולי היתה בכלל דראג קווין בעצמה? האם יש מיליארדרים אתיים? כמה כסף עולה להיראות כל כך זולה? מי יותר לסבית - דולי או אופרה? מה הקטע של גייז עם סטרייטיות דרמטיות? והאם יש דבר כזה סטרייטיות בכלל? להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 142 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. We will always love you We will always love you איך התמזגה מדינת הרווחה הישראלית עם שוק ההון? איך התמזגה מדינת הרווחה הישראלית עם שוק ההון? מי עומד מאחורי ערבות מיליון הדולר של עופר וינטר? מי עומד מאחורי ערבות מיליון הדולר של עופר וינטר? אולי הבינה המלאכותית כבר הרגה את כולנו אולי הבינה המלאכותית כבר הרגה את כולנו למה המחנות העולים רוצים להקים התנחלות? למה המחנות העולים רוצים להקים התנחלות? מי יעצור את טרור המפלגות החדשות? מי יעצור את טרור המפלגות החדשות?

איך התמזגה מדינת הרווחה הישראלית עם שוק ההון? יובל אונגר בשיחה עם פרופ' רונן מנדלקרן על המקרה של תכנית "חיסכון לכל ילד". פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם מי עומד מאחורי ערבות מיליון הדולר של עופר וינטר? מי עומד מאחורי ערבות מיליון הדולר של עופר וינטר? אולי הבינה המלאכותית כבר הרגה את כולנו אולי הבינה המלאכותית כבר הרגה את כולנו למה המחנות העולים רוצים להקים התנחלות? למה המחנות העולים רוצים להקים התנחלות? מי יעצור את טרור המפלגות החדשות? מי יעצור את טרור המפלגות החדשות? הרעב בעזה רחוק מלהסתיים הרעב בעזה רחוק מלהסתיים לו רק היית פחות המורה שלי לו רק היית פחות המורה שלי הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו החסכת וגם ירשת? (עם רונן מנדלקרן) איך התמזגה מדינת הרווחה הישראלית עם שוק ההון? יובל אונגר בשיחה עם פרופ' רונן מנדלקרן על המקרה של תכנית "חיסכון לכל ילד". למאמר בכתב העת "פיגומים" https://pigumim.org.il/chilldrens_savings/ שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 17 בספטמבר 2026 החסכת וגם ירשת? (עם רונן מנדלקרן) קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 איך התמזגה מדינת הרווחה הישראלית עם שוק ההון? יובל אונגר בשיחה עם פרופ' רונן מנדלקרן על המקרה של תכנית "חיסכון לכל ילד". למאמר בכתב העת "פיגומים" https://pigumim.org.il/chilldrens_savings/ להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 858 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. מי עומד מאחורי ערבות מיליון הדולר של עופר וינטר? מי עומד מאחורי ערבות מיליון הדולר של עופר וינטר? אולי הבינה המלאכותית כבר הרגה את כולנו אולי הבינה המלאכותית כבר הרגה את כולנו למה המחנות העולים רוצים להקים התנחלות? למה המחנות העולים רוצים להקים התנחלות? מי יעצור את טרור המפלגות החדשות? מי יעצור את טרור המפלגות החדשות? הרעב בעזה רחוק מלהסתיים הרעב בעזה רחוק מלהסתיים לו רק היית פחות המורה שלי לו רק היית פחות המורה שלי