השר בצלאל סמוטריץ', שעומד בראש מפלגת הציונות הדתית, אימץ כבר את תוכנית שתי המדינות, בשקט, בלי ששמנו לב. הכוונה אינה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בצד מדינת ישראל, כפי שהצביעו 142 מדינות באו"ם בספטמבר האחרון, אלא הקמת מדינת רווחה משגשגת עבור ההתנחלויות בשטחים הכבושים, בזמן שבתחומי הקו הירוק, בתוך ישראל, מתקיימת מדינת עוני. 

מעמדת הכוח שלו, סמוטריץ' הופך את ההתנחלויות למדינה סוג א', בזמן שכל השאר אזרחים סוג ב'. המדיניות הזו נחשפה בשבוע שעבר ב"ידיעות אחרונות": 2.7 מיליארד שקלים הועברו להקמת תשתיות ולסלילת כבישים בהתנחלויות בגדה המערבית. 338 מיליון שקלים יועברו ל-36 מאחזים בלתי-חוקיים, אפילו לפי חוקי המדינה. בצפון ובעוטף עזה, שם עדיין מתאוששים מהחרבת תשתיות ציבוריות ובתים פרטיים במלחמה, ראשי הרשויות מחו על כוונת משרד האוצר לקצץ בכמיליארד שקלים את מענקי הסיוע שלהם. זה סדר העדיפויות של אליטת המתנחלים: הבייס הפוליטי של הממשלה מעל היישובים בפריפריה הצפונית והדרומית שספגו אש במלחמה.

בתוך מדינת ישראל, בגבולות הקו הירוק, משבר יוקר המחייה מחריף והפערים החברתיים מעמיקים. ביום בו פורסם שסמוטריץ' מתכוון להשקיע מיליארדי שקלים בהתנחלויות ובמאחזים הבלתי-חוקיים, פורסם דו"ח העוני של ארגון "לתת". 

המלחמה בעזה גבתה מרבים מאזרחי ישראל מחירים כבדים, בגוף ובנפש. הדו"ח מביא נתונים קשים על השפעת המלחמה על חיי היומיום שלנו. רבים מדווחים על הרעה במצב הכלכלי שלהם במהלך השנה ועל הוצאות חודשיות שעולות על ההכנסות. במשק-בית שבו זוג הורים ושני ילדים, אם שני ההורים עובדים במשרה מלאה בשכר מינימום, אין זה מספיק כדי לכסות עלויות מחייה מינימליות. אבל הקשיים מגיעים גם אל שכבות הביניים: גזירות כלכליות כמו העלאת המע"מ, התייקרות התחבורה הציבורית, ביטול הקלות מס לשכירים והגדלת תשלומי העובדים לביטוח הלאומי, ביחד עם עליית מחירים של מוצרים בסיסיים מקשים על מעמד הביניים. גם עבור מי ששכרו מעל המינימום, תאריך ירידת תשלומי האשראי ותאריך שכר הדירה הפכו למועדים של חרדה.

יש כאן שני תהליכים שקשורים זה בזה: מעמיקים את העוני בישראל ומבססים מציאות של כיבוש ושל מלחמות נצח. אחוז הולך וגדל מתקציב המדינה מוקדש להוצאות צבאיות ישירות ועקיפות, לפרויקט ההתנחלויות האלים והבזבזני ולהיערכות למלחמות חדשות, אולי שוב בלבנון ואולי בסוריה. תחת הנהגת נתניהו, שמחויב לשותפיו הקואליציוניים הקיצוניים סמוטריץ' ובן גביר, הממשלה בישראל הפכה למכורה למלחמות. ואת המחיר משלמים אנחנו, הציבור בישראל, שבמקום לחיות חיים של ביטחון ויציבות, הורגלנו לרוץ למקלטים באזעקות ולשלם סכומי כסף מוגזמים עבור מוצרים בסיסיים כמו פירות וירקות.

כדי לצאת מזה צריך לבחור במדיניות הפוכה לגמרי: במקום להתרגל למציאות שבה מלחמה רודפת מלחמה, צריך לקרוא למשא-ומתן מדיני עם הפלסטינים שייגמר בחתימה על הסכם שלום. לא להכשיר ולהלבין מאחזים בלתי-חוקיים בגדה המערבית ואז להרעיף עליהם תקציבי עתק, אלא לפנות אותם, כדי לפנות מקום למדינה פלסטינית עצמאית שתקום בצד מדינת ישראל. להחליף את סדר היום המשיחי בסדר יום אזרחי, שרואה בראש ובראשונה אותנו, האנשים שחיים כאן, ואת הצרכים שלנו.

בקרוב ניכנס לשנת 2026, שהיא שנת בחירות לכנסת, והנושאים האלה צריכים לעמוד במרכז השיח הציבורי: במקום לבחור בהתנחלויות, באפליה ובעוני - לבחור בשלום, בשוויון ובצדק חברתי.

אורי וולטמן הוא אורגנייזר ארצי וחבר מזכירות תנועת עומדים ביחד

עריכה: נטע כספין