מטרות חוק המוות חורגות מהחרפת ענישה כלפי פלסטינים
החוק נועד, בין היתר, לשנות את משוואת חילופי השבויים שנוצרה מול החמאס על-ידי הוצאה להורג של אסירים בטרם יגיעו שמותיהם לשולחן המו"מ. זהו צעד אסטרטגי של הימין הקיצוני לבסס הגמוניה על חשבון הזרם הליברלי במוסדות השלטון.


קרדיט תמונה: ArtMari, שאטרסטוק
אישור חוק הוצאתם להורג של אסירים פלסטינים בכנסת מהווה צעד אסטרטגי להכרעה במאבק הפנימי בישראל בין הזרמים הפוליטיים השונים, ומשקף את מגמתו של הימין הקיצוני לבסס הגמוניה על המערכת המשפטית והשלטונית, על חשבון הזרם הליברלי-חילוני בתוך המוסדות הרשמיים. החוק החדש עומד בסתירה ברורה לחוקי היסוד של ישראל, המשמשים כתחליף לחוקה, וכן מנוגד לנורמות ולמשפט הבינלאומי. בנוסף, בשל חולשתו המשפטית של החוק הוא עשוי להיפסל על ידי בית המשפט העליון. עם זאת, עיתוי קידומו משרת את האינטרסים של ממשלת הימין ומבסס יתרון פוליטי לראש הממשלה ולבסיס התמיכה שלו.
מטרות החוק חורגות מעבר לענישה גרידא. באמצעותו מבקש הימין הישראלי להצדיק מדיניות של "הרתעה" כלפי הפלסטינים, במיוחד לנוכח האפשרות של פרוץ אינתיפאדה שלישית בגדה המערבית או הסלמה בפעולות המכונות "זאבים בודדים". כמו כן, החוק נועד לשנות את משוואת חילופי האסירים שהייתה נהוגה בעבר, לרבות עסקת גלעד שליט, תוך העברת מסר שלפיו אסירים פלסטינים בעלי משקל הנהגתי לא ייכללו עוד במשא ומתן עתידי, אלא יעמדו בפני הוצאה להורג. בכך מבקשת ישראל לעצב משוואת מיקוח חדשה, שמטרתה לצמצם את התמריץ לחטיפת חיילים ישראלים כאמצעי לחץ.
במקביל, החוק מהווה גם כלי במאבקים הפנימיים בישראל, לרבות בסוגיות של מינויים בכירים בשב"כ, במוסד ובפיקוד הצבאי והמשטרתי. צעדים אלו משקפים את רצון הימין הקיצוני לבסס שליטה רחבה על כלל המערכות הביטחוניות והמוסדיות, ולהחליש באופן משמעותי את המחנה הליברלי-חילוני. לבסוף, קידום החוק משתלב היטב עם ניסיונותיו הרבים של ראש הממשלה לשקם את מעמדו בקרב הבייס האלקטורלי שלו, בין היתר באמצעות עיסוק בסוגיית איראן, וניהול סוגיות כלכליות ופוליטיות הנוגעות לציבור החרדי.
מהלכים אלו מעוררים מחלוקת משפטית ואתית בזירה הפנימית והבין-לאומית, במיוחד על רקע מערכת הבחירות הקרובה בישראל. אנליסטים ומשקיפים רבים מזהירים כי החוק עלול להוביל להסלמה בפעולות נגד ישראל, במיוחד אם יתפרש כמהלך רדיקלי כולל נגד הפלסטינים. תרחיש כזה עשוי להחזיר דפוסים של פיגועי התאבדות כפי שנראו בשנות התשעים, וכן לפתוח פתח לאתגרים מדיניים וביטחוניים בזירה הבינלאומית. עוד נטען כי תמיכת הממשל האמריקאי במהלך, ככל שאכן קיימת, מוסיפה מורכבות למצב ומקשרת את עיתויו גם לשיקולים פוליטיים בארצות הברית, לרבות הבחירות הקרובות לקונגרס בנובמבר. בכך משתלב החוק במשוואה פוליטית רחבה יותר שעשויה להשפיע על יישומו בעתיד.
על כן, עולה חשיבותה של אחדות לאומית פלסטינית ותיאום בין-לאומי להתמודדות עם החוק. כל מהלך פלסטיני אפקטיבי, לפי גישה זו, צריך להתמקד בחשיפת החוק בזירה הבין-לאומית, בהחלשת מעמדה הפוליטי של ממשלת ישראל, ובניצול הבחירות בישראל ובארצות הברית כמנופי לחץ לשינוי המדיניות כלפי האסירים הפלסטינים - ובהמשך, כלפי הסוגיה הפלסטינית בכללותה.
סוהיל דיאב הוא ד"ר למדע המדינה ופרשן פוליטי בנושא הסכסוך הישראלי פלסטיני
עריכה: תום אלפיה




%20(%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8).png)


.png)
.png)
