עד גיל 21 בחרתי בהתאם להוראת הרבנים ומעולם לא שאלתי את עצמי למה אין נשים חרדיות בכנסת. היה ברור שכל כבודה בת מלך פנימה: מקומה של אישה הוא בהצנע והסתר ולא בקדמת הבמה. על אף שנשות הרבנים מנהיגות גם הן את הקהילה, מקומן מאחורי הקלעים או בחדרים שיש בהם רק נשים.

אבל בשנים האחרונות החברה החרדית משתנה. יותר ויותר צעירים מצביעים למפלגות לא חרדיות. לאחרונה קרה דבר שעד כה נראה חסר סיכוי: רשימת "הציבור החרדי" בראשות מוטי לייטנר שיבצה נשים כמועמדות - נשים חרדיות במפלגה חרדית. האם זו רק אנקדוטה או שמדובר בתחילתו של שינוי אמיתי?

להיות אקטיביסטית חרדית

על מנת להבין יותר את השינויים המתחוללים, ולקראת מערכת הבחירות הקרובה, דיברתי עם מלכי רוטנר, אקטיביסטית חרדית מחסידות בעלזא שפועלת כבר שנים רבות למען זכויותיהן של נשים חרדיות. היא ייסדה את תנועת ״לכתחילה״ להגות חרדית, היא ממובילות תנועת "השמאל האמוני", מנהלת שותפה ב"מכון החרדי לדמוקרטיה", וחברת הוועד המנהל של "שדולת הנשים בישראל". בשנים האחרונות היא פועלת בעיקר ביוזמת "נבחרות".

ביקשתי מרוטנר לספר לי איך היא התחילה לפעול לשינוי במגזר. "להיות אקטיביסטית חרדית זה לצאת מנקודת פתיחה שכאישה, הפעולה שלי היא תפילה. כשיש משהו שדורש תיקון אנחנו מתפללות". אבל בגיל 28 הגיעה להבנה שיש דברים שכדי שישתנו צריך לצאת ולפעול עבורם. "אמא שלי נפטרה, חוויתי משבר. התחלתי להיות ערה יותר לעוולות מסביבי. עוד קודם הייתי פמיניסטית, הייתי מתוסכלת מכך שאולי יש סדר נשים במשנה, אבל נשים הן לא חלק מארון הספרים היהודי". בנוסף, היא מספרת שהיא לא מצאה את עצמה מבחינה רוחנית בתוך חלוקת התפקידים בעולם החרדי, לפיה הגבר לומד והאישה תומכת בו. מה קורה כאשר הגבר לא לומד? האם האישה מאבדת את כל חלקה הרוחני בעולם הזה? "הרגשתי שהרוחניות שלי לא מקבלת מענה. לא מספיק לי להיות 'תומכת לחימה' לבני משפחתי הגברים". 

ישנן בישראל היום כ-700,000 נשים חרדיות. על פי המכון הישראלי לדמוקרטיה, הרחבת סמכויות בבתי הדין הרבניים מותירה נשים חרדיות בעמדת נחיתות משפטית ומבנית במקרי גירושין, מזונות ומאבק מול סרבנות גט; חוקים ויוזמות להפרדה באקדמיה ובתחבורה הציבורית פוגעים בראש ובראשונה בנגישותן של נשים למרחבים אלו ודוחקים אותן לאחור; נושאים רגישים בחברה החרדית כמו אלימות במשפחה, מצוקות נפשיות של נשים או פגיעות מיניות סובלים מתת טיפול. 

רוטנר מספרת שאחוז הנשים החרדיות שפונות לקו של אליס (קו שנותן מענה לנשים בנושא של מיצוי זכויות וייעוץ, ח.ש) עומד על 40%, הרבה מעבר לחלקן היחסי באוכלוסיה. מנתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי נשים חרדיות אמנם משולבות היטב בשוק העבודה, אך העדר ייצוג פוליטי ומלחמה על זכויותיהן מוביל לאפליה בשל הריונות או פערים תרבותיים, וכן לפערי שכר קיצוניים: 81% מהנשים החרדיות עובדות אך שכרן הממוצע עומד על כ-67% משכרה של אישה יהודייה לא חרדית (9,441 לעומת 14,002 בממוצע). 

ייצוג בכנסת 

קמפיינים של מערכת בחירות במגזר החרדי רצים עם הכיתובים: "וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ". כך הם מורים לכל בני המגזר, חרדים וחרדיות, להצביע בבחירות לפי דברי הרב. הפסוק שאחריו קובע "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל". פסוק זה הוא המקור המקראי של הסמכות הרבנית. 

בישראל היום, המפלגות החרדיות מובלות על ידי עסקנים הפועלים בשליחותם של גדולי ישראל אשר דוחים את הצטרפותן של נשים, שכן זה נוגד את עקרונות השררה וגדרי הצניעות. שאלת ייצוג של נשים חרדיות בכנסת נידונה רבות לאור השאלה האם על פי ההלכה מותר לנשים להיות בתפקידים בכירים. הדיון מבוסס על דברי הרמב"ם (הלכות מלכים, פרק א'), הלומד מהפסוק "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" שאין למנות אישה למלכות, וממשיך וקובע: "וכן כל משימות שבישראל, אין ממנים בהם אלא איש". למרות זאת, תפקידים שבהם האדם הוא רק פועל או מבצע מדיניות אינם נחשבים לשררה, וכבר פסק הרב אלישיב, מנהיג הציבור הליטאי בזמנו, שמותר לשתף פעולה עם ציפי לבני כאשר זו רצה לראשות הממשלה.

כרגע אין נשים חרדיות בכנסת בכלל. אמנם בעקבות עתירה לבג"ץ תקנון מפלגת אגודת ישראל כבר לא קובע שרק גברים יכולים להיות חברי מפלגה. אולם המפלגה, מצידה, הבהירה שהמדיניות שלא מאפשרת לנשים להיבחר לא תשתנה.

לפי רוטנר, הפוליטיקה הפנים חרדית היא כזו שבתוך כל מפלגה יש ייצוג לכל קהילה: בעלזא, ויז'ניץ, ספרדים, ליטאים וכו׳. היות וכל אחד מהם מכיר את צרכי קהילתו, ולא יעלה על הדעת שחסיד ויז׳ניץ ייצג בחור ספרדי כי הוא לא מכיר את צרכיו. האבסורד הוא שכאשר מדובר בנשים, פתאום גבר בהחלט יכול לייצג אישה, על אף שהוא לא מבין ולא מתעסק בצרכים שלה. ובעוד שקיים איזשהו מפגש בין פוליטיקאים חרדים לבוחרים גברים בבתי הכנסת, לנשים אין גישה אליהם בכלל.

קמפיין לא נבחרות לא בוחרות

ב-2012 האקטיביסטית החרדית אסתי שושן פתחה את עמוד הפייסבוק "לא נבחרות לא בוחרות" כמחאה על אי-ייצוג נשים חרדיות בכנסת. הן טענו שאם אישה נשלחת לפרנס את בעלה בהיותו בן תורה, והיא עושה זאת במסגרת גדרי הצניעות, היא יכולה גם להיבחר לכנסת. רוטנר נזכרת: "חשבתי שזו תופעה הזויה".

ר', אקטיביסטית מחסידות מוכרת, סיפרה לי על תחילת הפעילות של הקבוצה. "היינו עם מיכל צ'רנוביצקי, טלי פרקש, אסתי רידר, רחלי איבנבוים ואסתי שושן. שאלנו את עצמנו מה תהיה הצלחה מבחינתנו וענינו שאם ח"כ חרדי אחד יתייחס לדרישה שלנו, זו תהיה הצלחה. ניסחנו מכתב גלוי למפלגות החרדיות שבו כתבנו שאנחנו לא מצביעות להן כי אנחנו לא מיוצגות. יום אחרי זה, הסיפור פורסם בידיעות אחרונות וקיבלנו תגובות מח"כים חרדים. הם אמרו עלינו 'איזה הזויות' ו'הן לא חרדיות' וכמובן שבקשתנו לייצוג נדחתה".  

"לאחר מכן, ניסינו להביא את הדרישה לרחוב החרדי. גרתי אז במאה שערים, וקלטנו שאפשר לתלות פשקווילים. אמרנו 'נשים את המסר בהפוכה', כתבנו משהו בסגנון של 'לא מספיק שנשים חרדיות עובדות כעורכות דין, עכשיו הן רוצות להיות גם בכנסת?!', הדבקנו פשקווילים בכל הארץ ולא תלשו אותם. צעירים קראו, ולא הבינו מה הם רואים - זה היה תחביב שלי לצפות בהם מהמרפסת. ואז הגיעה גם תגובה מהמגזר: אברכים ניסחו קונטרס הלכתי שהשורה התחתונה שלו הייתה שלבחור נציגות נשים לכנסת זה מותר מכל בחינה הלכתית".

ר' מספרת שהקבוצה המשיכה במאבק גם לאחר הבחירות: "פתחנו תא חרדי בוועדה למעמד האישה בכנסת וקיימנו דיונים בנושאים רלוונטיים. היו דיונים קורעי לב בנושאי תעסוקה וכלכלה שסיפרו על עוולות יוצאות דופן: כמו עובדת חינוך שמפוטרת בתום כל שנה ומועסקת מחדש, או עובדת שהמעסיק שלה קיצץ משכרה עשרה אחוזים 'להפרשת תרומות ומעשרות' ללא הסכמתה. אמרו לה שחסכו לה את פעולת ההפרשה. מה שאפיין את כל מי שהגיעה היה היעדר עורף כלכלי. היום המצב יותר טוב אבל התופעות האלה עדיין מתקיימות. גם בנושאי בריאות - עלו בוועדה נתונים של תמותה כפולה מסרטן השד אצל נשים חרדיות כתוצאה מהעדר מודעות מוחלט. היו דיונים ממש קשוחים, ומתוך 17 הח"כים החרדים שכיהנו אז, 0 הגיעו. זה היה אבסורדי. ההבנה שאנחנו מצביעות ולא סופרים אותנו".

ב-2015 ההתארגנות הפכה לארגון ״נבחרות״, שמעביר תוכנית הכשרה פמיניסטית המלמדת איך להוביל עשיה ציבורית וחברתית. במאי האחרון הנחתה רוטנר את המחזור התשיעי של התכנית. 

לקראת הבחירות ב-2026 התאגדו כמאה נשים למאבק מחודש במהלכו הן יצאו בקמפיין "למה אין נשים חרדיות בכנסת?" בו יצאו חברות הארגון עם דוכנים בערי המגזר החרדי, קניון רמות בירושלים וברחובות בני ברק שם הן שאלו נשים ובנות חרדיות על שאלת הייצוג. התשובה העיקרית שקיבלו היתה "לא חשבנו על זה אף פעם". רוטנר מסבירה את התופעה הזו בין היתר בכך שהאישה החרדית עובדת מאוד מאוד קשה, מפרנסת ומגדלת ילדים. "אם יש לה שעה חופשית ביום היא תצא לקפה ולא תתעסק בפוליטיקה. בנוסף, הקהילה החרדית לופתת את הבן אדם מאז שהוא נולד - העברת ביקורת מהסוג הזה יכולה לגרום לאדם חרדי לאבד דברים קריטיים בתוך הקהילה כמו מוסדות לימוד עבור ילדיו או את מעמדו בקהילה".

נשות הארגון פרסמו גם "פריימריז" לנשים חרדיות שהציבור רוצה לראות בכנסת, צעד שייתכן ותרם בהמשך לשילובן של 2 נשים במפלגת הציבור החרדי - נחומי יפה וזיוה גלאנץ. אלה היו כמובן פריימריז פיקטיביים, שכן אף מפלגה לא הסכימה לשתף איתן פעולה. "זה צעד חשוב בפיתוח הדמיון הפוליטי", מסבירה פייני סוקניק, ממקימות עמותת "באשר תלכי". 3,209 משתמשים, נשים וגברים, בחרו 70 נשים חרדיות שמייצגות אותם - ביניהן סוקניק, מלכי רוטנר ונחומי יפה. באתר הפריימריז נרשמו כ-25,000 כניסות - מספר שמעיד על התזוזה הלא מובנת מאליה שהתרחשה במגזר. רוטנר מספרת: "עשינו מהלכים סביב תקשורת דיגיטלית, באתרים חרדיים - שגם אם הם משעתקים דפוסים של עיתונות חרדית קלאסית, הצלחנו לערער אותם קצת. מישהי נסעה עם רמקול על הרכב והשמיעה מסר שקורא להצביע ב'פריימריז לנשים החרדיות' שערכנו. פעלנו בדוכנים ברחובות, ברשימות תפוצה במייל של נשים חרדיות. האקטיביסטית ציפי לביא עלתה לאוטובוסי מהדרין, מופרדים מגדרית, ודיברה עם נשים במהלך נסיעתן".

דורשות שוויון

"נשים חרדיות דורשות שוויון", רוטנר מסכמת. "גם גברים חרדים נפגעים מהסדר הפטריארכלי. הם יוצאים ממערכת החינוך בלי שלמדו לימודי ליבה וכתוצאה, מתקשים להשתלב תעסוקתית. התפקידים המגדריים המסורתיים לא תמיד מתאימים לכולם. זה לא נעים ולא נח לערבב את הסדר החברתי, ואנשים מפחדים מזה - חלק מהגברים יצטרכו לוותר על כוחם וזה דבר שאף פעם לא נעשה מרצון". 

אך השוויון שהן דורשות הוא לא רק שוויון מגדרי בתוך החברה החרדית, אלא גם שוויון מעמדי אל מול האליטות החרדיות. רוטנר קובעת: "לפוליטיקאים החרדים יש המון כח שבסופו של דבר מתבטא במשאבים. הם גם משתמשים בשמם של רבנים כדי להמשיך להפעיל כח על המגזר. צריך להסתכל על מנגנוני הכוח האלה ולהגיד: 'זה לא צניעות זה פטריארכיה!' אנחנו אומרות: לנו יש כח מלמטה כבוחרות, תתייחסו אלינו! תנו לנו את מה שמגיע לנו כי אנחנו מפסיקות את ההתיישרות הזו!" 

חיה שטיינר היא עובדת סוציאלית, יוצרת ופעילה חברתית ממצפה רמון

עריכה: סתו גרסטל ותום אלפיה