נהרות של מילים נשפכו בשבועיים האחרונים על השמאל הפרוגרסיבי באוניברסיטאות העלית האמריקאיות, בטיקטוק וכיוצא באלה. זה היה רק עניין של זמן עד שהשטף הזה יגיע גם ל"ארץ נהדרת". גם על המערכון הזה כבר נכתב לא מעט. יש מי שהבחינו בעובדה הפשוטה אך החשובה ביותר - שהוא פשוט לא מצחיק. אחרים הצביעו על כך שהוא ממשיך את פוליטיקת הפינקוושינג הישראלית. והיו גם מי שאמרו שהוא מציג את הסטודנטים האמריקאים כמטומטמים, בעוד שהיה עליו להציג אותם כבלתי מוסריים. למרות האלרגיה להקשרים וקונטקסט שהציבור לקה בה לאחרונה (או לא לאחרונה), אני מציע להרחיב את המבט ולמקם את המערכון בקונטקסט של העבודה הפוליטית שעושה בו דמות ה"קוויר".

הקהילה הגאה כנייר לקמוס לליברליזם

הסדר העולמי שהחל להתגבש לאחר הפיגוע במגדלי התאומים והאיץ את התגבשותו לאחר המשבר הכלכלי העולמי מתחרז עם זה של המלחמה הקרה, שתמה רק עשור לפניו. גם בו, המערב מוצג כמעוז הליברליות והחופש, אבל את מקום הדיקטטורות הקומוניסטיות תופשים עתה ארגונים אסלאמיים פונדמנטליסטיים, תאוקרטיות אסלאמיות דוגמת איראן ודמוקרטיות־בקושי שמונהגות על ידי מנהיגים סמכותניים, כמו רוסיה של פוטין, תורכיה של ארדואן והונגריה של אורבן.

הקהילה הגאה הפכה, שלא בטובתה, לנייר לקמוס להתמקמות בתוך הסדר העולמי החדש הזה. יש הרבה מה לכתוב סביב השאלה מדוע דווקא הקהילה הגאה הפכה לנייר לקמוס כזה, אבל נצטרך לדחות את הדיון הזה למועד אחר.

איך נראה שימוש כזה בקהילה הגאה? רוסיה, פולין, הונגריה ותורכיה החלו להצר את צעדי הקהילות הגאות בארצן ואחר כך ממש לרדוף את מי שחורגים־ות מתפקידי המגדר והמין המסורתיים. האם הקהילה הגאה הציבה איום כה גדול לשלטונם של פוטין, מורבייצקי, אורבן וארדואן? אני סבור שלא. האם כל הנ"ל סתם מאוד הומופוביים ורק חיכו שיהיה בידם כח פוליטי כדי לממש את שנאתם העמוקה לגייז או לטרנסיות? יתכן, אבל גם זה לכל הפחות הסבר חלקי. הסבר שלם יותר הוא הפיכת הקהילה הגאה לסמל נוח לליברליות, כך שרדיפתה משדרת מסר פנימי לציבור באותה מדינה על עמדת המשטר ביחס לערכי הליברליזם, כמו גם מסר לעולם על התמקמות אותו משטר ביחס למדינות הנחשבות ליברליות, במיוחד אלה שהן גם מעצמות כלכליות, כמו ארה"ב וגרמניה.

בגוש המדינות הליברלי, ככל שכבר ניתן לדבר על פוליטיקה גושית, הקהילה הגאה משמשת כתמונת הראי של אותו תפקיד בדיוק: פוליטיקה פרו־להט"בית הפכה לבון טון לאו דווקא מתוך אהבת מרדכי ממש, אלא כי תמיכה בקהילה הגאה היא דרך סמלית וקצרנית להביע תמיכה בערכי הליברליזם.

כמובן שכל זה נכון לא רק לגבי מדינות. גם קהילות, חברות, בתי עסק וגופים פוליטיים משתמשים בקהילה הגאה כדרך להביע תמיכה או הסתייגות מהליברליזם. זאת הסיבה, או לפחות אחת הסיבות, לאובססיה של אבי מעוז עם הקהילה הגאה, ומהצד השני - לביטויי התמיכה האדירים בקהילה הגאה בקרב המפגינים במחאה נגד ההפיכה המשטרית, ובקרב הארגונים והחברות העסקיות שתמכו בה. לסיכום, דמות ה"קוויר" היא סמל לליברליזם, ותמיכה בקהילה הגאה או רדיפתה הן פעולות ממשיות מאוד, אבל גם פרפורמטיביות, שנועדו להצהיר על עמדת המבצעים אותן ביחס לליברליזם.

דמות הקוויר והקונפליקט הפנימי של הליברליזם הישראלי

מאז מתקפת החמאס בשבעה באוקטובר, סמלים מתרוקנים מתוכן ומתמלאים בתוכן אחר, מגרדים מעליהם שכבות של משמעות או מצמיחים שכבות חדשות. דגל ישראל, למשל, סימל למשך מספר חודשים, עד לאחרונה, את ההתנגדות להפיכה המשטרית, לממשלת הימין ולביבי נתניהו, וכמיהה לשוב לממלכתיות שפויה (היסטורית או מדומיינת). עתה, הדגל מסמל את איתנות העורף הישראלי, את ההתגייסות למאמץ המלחמתי, הבעת תמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, התפכחות מזהות מערבית גלובלית ושיבה לזהות היהודית המקומית או את הרצון לנצח במלחמה - מה שזה לא אומר.

גם דגלי הגאווה עברו שינוי. בעולם שלפני הטבח, הם סימלו את השאיפה להיות עם נורמלי במשפחת המערב, כלומר את התמיכה בערכים ליברליים, כמוסבר לעיל. אבל עכשו המערב נחשק פחות. להוציא את הממשל האמריקאי, המערב נתפש על ידי מרבית הישראלים ומתואר בתקשורת הישראלית כאנטישמי (וחלקו ודאי כזה). הליברליזם ועוד יותר מכך השמאל העולמי נתפש כבוגד בערכים ההומניסטיים הטבעיים (וחלקו ודאי כזה). ובכלל, קשה ליישב ערכים ליברליים עם תמיכה במדיניות שמובילה ממשלת ישראל ועם הרדיפה המקארתיסטית כנגד אחר כל צל של בגידה בלאום. וזאת בעיה, כי מרבית הישראלים תופשים את עצמם כליברלים, ואני מניח שגם יוצרי "ארץ נהדרת" נמנים עם הקבוצה הזאת. איך פותרים את הקונפליקט הפנימי הזה?

כאן נחלצת לטובתם הרטוריקה שעומדת בלב המערכון, שיש לה שני מהלכים, ושניהם קשורים בקהילה הגאה. המהלך הראשון הוא שימוש בדמויות בעלות נראות קווירית (שיער ורוד וסגול, פירסינג, שפת גוף אוחצ'ית) כדי לסמל את השמאל הפרוגרסיבי כולו ואולי בכלל את המערב הליברלי. ככל סמל, גם השימוש הזה הוא שימוש קצרני - הוא חוסך דיון מפורט יותר בזהותם ובעמדותיהם של מי שמבקרים את ישראל ומציג אותם בפשטות כצעירים־ות קוויריים־ות מאוניברסיטאות העלית האמריקאיות. למה דווקא הם? כמו שהראיתי, הסמל הזה לליברליזם מערבי כבר מושרש בתודעה מהגלגלולים הקודמים שלו.

עכשו, אחרי שהמחנה שמבקר את ישראל צומצם לכדי חבורה של קוויריות, המערכון פנוי למהלך השני שלו: הגחכת הביקורת על ישראל והצגתה כצבועה. איך הוא עושה את זה? על ידי הצגת חמאס כארגון ששונא להט"בים (מה שנכון) ולכן המבקרים את מדיניות ממשלת ישראל בעזה ובגדה - שהמערכון כבר זיהה עם הקהילה הגאה - יכולים להיות מוצגים כמטומטמים שרצים בזרועות פתוחות אל מי שמבקש לרצוח אותם.

המסקנה מובלעת ולא מוצגת, אבל היא גם לא צריכה להיות מוצגת, כיוון ששמענו אותה כבר אלפי פעמים במסגרת מסעי הסברה קודמים: בעוד השמאל העולמי מציג את עצמו כליברלי, זהו ליברליזם מהשפה ולחוץ. ישראל היא מעוז הליברליזם האמתי, ובה להט"בים באמת חופשיים לחיות את חייהם (אני לא נכנס לדיון על מידת תחולתה המצומצמת של ההצהרה הזאת). למעשה, ישראל היא היא מגינת הליברליזם, שכן היא מוצב קדמי של המערב במלחמתו נגד האסלאמיזם הפנטי, גם אם המערב לא מכיר בכך. כמו שאומר החמאסניק במערכון - קודם ישראל, אחר כך אמריקה.

אולי בשלב הזה אתם חושבים: אבל הרי אלה לא רק סמלים, ראינו את הסרטונים של להט"בים תומכים בשחרור פלסטין. וזה נכון, אכן הרבה מאוד קווירים וקוויריות תומכים ותומכות בשחרור פלסטין (מטרה שאינה זהה לתמיכה בחמאס!). ונכון, האידאולוגיה הקווירית רואה בצורות השונות של הדיכוי קשורות זו בזו, ומבקשת לשחרר אותנו לא רק מהפטריארכיה ומהדיכוי המיני והמגדרי, אלא גם מדיכוי פוליטי ומכיבוש. אבל מבט נוסף מגלה שיש כאן בעצם בעיקר התמסרות לדמות הקוויר כסמל לשמאל הבינלאומי. רבבות בני אדם מפגינים בעשרות ערים ברחבי העולם במחאה על מדיניות המלחמה של ממשלת ישראל. מן הסתם, רובם סטרייטים. מן הסתם, יש בקרבם קבוצות רבות שמתנגדות למלחמה. קבוצה גדולה כזאת היא, למשל, ארגונים יהודיים שמתנגדים לה. ועם זאת, הייצוג התקשורתי והציבורי הישראלי הוא של קווירים. למה? כי נוח להשען על הסמל.

אבל יש גם מחירים לסמל הזה. במציאות שבה מניות הליברליזם קורסות והחברה הישראלית עוברת תהליכי פשיזציה מואצים, מערכונים כמו זה של "ארץ נהדרת", ובכלל שימוש בנראות קווירית כסמל לשמאל הבינלאומי הבוגדני, מציבים סכנה אמתית לאנשים ונשים בעלי ובעלות נראות כזאת. עוד בעולם שלפני הטבח הקהילה הגאה החלה להיות מותקפת - גם באופן פיזי מאוד - על ידי חלק מתומכי ההפיכה המשטרית. זאת מגמה שעלולה להסלים. הולך ונהיה מסוכן לחיות פה כקוויר. "ארץ נהדרת" השתמשו בקהילה הגאה כדי לפנות אל המיינסטרים של החברה הישראלית, באופן שמותיר אנשים בעלי נראות קווירית מחוץ לגדר של החברה הזאת. אם היתה ליוצרי "ארץ נהדרת" טיפת אחריות ציבורית הם היו מוסרים מסר אחר לגמרי: החוסן שלנו כחברה תלוי בכך שנדע להכיל את מגוון האנשים שחיים כאן ואת מגוון חוויות החיים והעמדות שלהם. העמדות היחידות שיש להוציא מחוץ לגדר הן אלה המסיתות לאלימות ממש ואלה המבקשות לפגוע בממדים הדמוקרטיים של מדינת ישראל והחברה הישראלית. אם "ארץ נהדרת" רוצים להציג את ישראל כמגינת הליברליזם האמתית - בואו נתחיל מהמושכלות הראשונים האלה של הליברליזם.

דותן ברום הוא דוקטורנט בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בתולדות הקהילה הגאה בישראל. מרצה על היסטוריה ותרבות קווירית בארץ ובעולם ומגיש יחד עם ענת זלצברג את ההסכת "תולדות המיניות" שעוסק אף הוא בנושאים אלה.