ז׳אן ז׳נה, מורד ללא מטרה, מתאהב במאבק האנטי קולוניאלי (ובבחורים ערבים לירדים) ממבט ראשון, כשהיה חייל בצבא הצרפתי. התשוקה הזאת הניעה אותו לשנים של מאבק רדיקלי, חמוש ולא חמוש, למען אלג׳יר, פלסטין, סוריה ועוד. מה בין ארוס וערכים? האם באקטיביזם רדיקלי יש תמיד יסוד של חרמנות? והאם אנחנו מתמסרים לשוליים פוליטיים לשם הצדק, כדי להתחרמן על המיוחדות של עצמנו, או גם וגם?