חיפוש באתר

אסף יקיר וארנון פלג על המודל המצליח שמצאה ממשלת ישראל שיעזור לה לנצח בכל חזית ומלחמה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מודל עזה בישראל אסף יקיר וארנון פלג על המודל המצליח שמצאה ממשלת ישראל שיעזור לה לנצח בכל חזית ומלחמה. שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 12 במרץ 2026 מודל עזה בישראל קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג על המודל המצליח שמצאה ממשלת ישראל שיעזור לה לנצח בכל חזית ומלחמה. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 807 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 060- הארי פוטר וקריאת ההשכמה هاري بوتر وصرخة التوعية שתפו: 7 ביולי 2020 060- הארי פוטר וקריאת ההשכמה هاري بوتر وصرخة التوعية קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 60 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

הכבאים שנלחמים בשריפות הענק הם הגיבורים של כולנו - אז למה המדינה מנסה לשבור את ההתאגדות שלהם ולמנוע מהם זכויות עובדים? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו אלף כבאים שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 24 באוגוסט 2021 אלף כבאים קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 272 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 148- הבעיה המרכזית المشكلة المركزيّة שתפו: 19 בדצמבר 2020 148- הבעיה המרכזית المشكلة المركزيّة קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 148 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 135- הארי פוטר ומשטר עוף החול هاري بوتر وجماعة العنقاء שתפו: 26 בנובמבר 2020 135- הארי פוטר ומשטר עוף החול هاري بوتر وجماعة العنقاء קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 135 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

מה הוא פינקוושינג, ואיך תצליחו לזהות אותו במצעד הגאווה הקרוב למקום מגוריכן? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 244 - פינקוושינג غسيل وردي שתפו: 19 ביוני 2021 244 - פינקוושינג غسيل وردي קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 244 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

מעין גלילי מגיב למסמך ההקמה של עומדים ביחד ומסביר את שתי האסטרטגיות שזמינות לנו להתמודדות עם משבר פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו איפה נהיה כשהמשבר יגיע? מעין גלילי מגיב למסמך ההקמה של עומדים ביחד ומסביר את שתי האסטרטגיות שזמינות לנו להתמודדות עם משבר שתפו: מעין גלילי 16 ביולי 2023 איפה נהיה כשהמשבר יגיע? מעין גלילי 00:00 / 01:04 רפאל בן ארי המילה הבולטת ביותר ב מסמך ההקמה של עומדים ביחד מ-2015 היא "משבר". רוב המסמך מוקדש לתיאור ביטוייו של המשבר העמוק בחברה הישראלית - העוני והכיבוש - ולכישלון הפוליטיקה במתן מענה לאלה. השליש האחרון במסמך ההקמה הוא שמצביע על דרך פעולה ומציע פתרון למשבר - בנייה של תנועה עממית, רדיקלית והמונית. אלא שמשבר הוא אירוע שקורא לפעולה קיצונית ומיידית, והמשבר בחברה הישראלית רק העמיק מאז 2015. עובדה זו מציבה בעיה: התגובה הרדיקלית שנדרשת אל מול המשבר ההולך ומחריף בחברה הישראלית יכולה להתעורר רק מתוך תנועה המונית ועממית, תנועה שבנייתה דורשת זמן ואורך רוח. לכן השאלה שיש לשאול היא: איך ניתן לבנות תנועה כזו, שתהיה חזקה דיה כדי להגיב באופן אפקטיבי למשבר הניצב בפנינו? שאלה זו, שמתייחסת לדרך בה ניתן לבנות תנועה שתגיב באופן נכון למציאות המשברית שמתוכה היא קמה, היא שאלה עתיקה. במבט על ההיסטוריה של תנועות חברתיות בכלל ותנועות סוציאליסטיות בפרט, אפשר לזהות מתח אסטרטגי מסויים בין בנייה איטית של כוח חברתי בתוך מצב דברים נתון, לבין התכוננות למצב משבר בו אפשר יהיה לצבור כוח רב במהירות. תנועה חברתית, ובוודאי אחת סוציאליסטית, דורשת בניית מוסדות דמוקרטיים מתפקדים, דרכם יכולים לבוא לידי ביטוי אינטרסים של הציבור. בנייה כזו לוקחת זמן, ולפעמים היא דורשת קבלה זמנית של מצב הדברים בו נאבקים. למשל, איגוד עובדים צריך לקבל את כללי המשחק של הקפיטליזם כדי להגיע להישגים שיאפשרו לו לשמר ולהצדיק את כוחו ואת האמון שנותנים בו העובדים. עם זאת, קבלה זמנית זו יכולה להוביל להיטמעות מלאה של התנועות הללו בתוך המערכת בה הם נאבקים. כך למשל המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות במדינות אירופה הפכו מכוח ששואף לשנות באופן רדיקלי את המערכת הקפיטליסטית לבורג נאמן בתוכה. ובכל זאת, הן הצליחו לבנות מוסדות דמוקרטיים מתפקדים, ולהוות לפרקים כלי אפקטיבי להפעלת כוח של הציבור. לא נכון יהיה לומר שקבוצות שניסו למנף משברים פוליטיים וחברתיים על מנת לצבור כוח משמעותי בזמן קצר, לא ניסו לאורך ההיסטוריה לבנות כוח, מוסדות ומבנים דמוקרטיים. אך בניגוד לתנועות המבקשות לייצר שינויים הדרגתיים וארוכי טווח, הן קיוו שבניית הכוח תתנקז בסופו של דבר לרגע מהפכני דרמטי שיחולל מציאות פוליטית חדשה מתוך המשבר. לא במקרה, המהפכה הבולשביקית ברוסיה היא דוגמה לבניית כוח מסוג זה - הבולשביקים אמנם עסקו בארגון עובדים ובניין כוח בשנים שקדמו למהפכה, אבל הם הצליחו בכך פחות משהצליחו קבוצות אחרות, כמו הסוציאל-רבולוציונרים. אלא שהמשבר העמוק אליו נקלעה רוסיה בעקבות מלחמת העולם וקפאון משטר הצאר הפך את העמדות הבלתי מתפשרות של הבולשביקים לפופולריות והגיוניות עבור המונים, והם צברו במהירות כוח רב שאפשר להם להשתלט על המדינה. על אף ההצלחה של הבולשביקים, יש לזכור כי גם לנטייה לעבר אסטרטגיית "ניצול המשבר" יש סכנות עמוקות - תנועות שמסתמכות עליה יכולות להפוך לתנועות של פעילים אידיאולוגיים גרידא, חסרי קשר לאינטרסים ממשיים של בני אדם, ובמקרי קיצון אף להפוך למנותקות או מגוכחות. כאשר תנועות צוברות כוח באופן זה, לעתים קרובות הכוח הוא שברירי יותר שכן תנועות אלו חסרות בסיס אנושי הכרחי עבור פעילות שוטפת ועבור קבלת החלטות. ניתוח זה רלוונטי לא למהפכות בלבד אלא לכל צורה של צבירת כוח מהירה שמגיעה כתוצאה ממשבר - גם עלייתה לשלטון של "סיריזה" ביוון בעקבות המשבר הכלכלי ב-2015 היא מקרה שמתאים כאן במידה רבה. המתח האסטרטגי שתואר מצוייר לפעמים בשיח הציבורי כמתח בין "טהרנות" ל"פרקטיות", או בין "עמוד שדרה" ל"עסקנות בוגדנית". מבחירת המילים ניתן ללמוד על עמדה רגשית מסויימת ביחס לכל אסטרטגיה, אולם שני הצדדים יוצאים בעיניי מתוך תפיסה לפיה "העיקר לשנותו" (את העולם), וחלוקים רק בשאלת אופן השינוי. דיון זה יכול להראות כדיון היסטורי תאורטי, אבל למעשה אנחנו עוסקים בו כחלק מכמעט כל ההתלבטויות הפוליטיות שלנו ביום-יום. כאשר אנחנו מנסים להחליט איזו עמדה להביע כתנועה מול מחנה המרכז-שמאל הממלכתי, אנחנו יודעים ששיתוף פעולה איתו ותמיכה בדרישותיו יכולות לקרב אותנו למוקדי כוח מסויימים לטווח הקצר, אבל בטווח הארוך לשים אותנו בעמדה לא טובה בקרב תומכים פוטנציאלים רבים מחוץ למרכז שמאל המסורתי, במיוחד בזמן משבר. כל מי שעוסק בפוליטיקה עסוק במתח שהצגתי בסדרי גודל משתנים - גם תנועות שאינן שואפות לשינוי משמעותי של המציאות. אבל בשביל תנועות - סוציאליסטיות ואחרות - שרואות בייצוג האינטרסים של בני אדם ממשיים את עיקר הפוליטיקה, המתח נעשה חריף יותר. לאורך זמן, אנחנו לא יכולים להישאר פעילים אידיאולוגים ותו לא - אנחנו נתנוון, נהפוך לחוג קריאה אזוטרי. אין לנו ברירה אלא להיות תנועה שמדברת להמונים. בשום פנים לא נוותר על המטרות שלנו: מדינת רווחה וסיום הכיבוש לכל הפחות, ומשם בעזרת השם למהפכה. את המקום הנכון לעמוד בו בין שני הקצוות אנחנו נגלה מחדש לאורך הדרך, אבל רק בתנאי שתנועתנו תייצג בני אדם באופן אמיתי. הקרקע האידיאולוגית כבר הוכשרה, גם אם יש בחזית הזו עוד שאלות קשות לענות עליהן. כעת, על מנת ש עומדים ביחד תעמוד במטרה שהוצגה בטקסט ההקמה, עלינו להבין איך מארגנים על גבי קרקע זו אנשים אותם התנועה והאידיאולוגיה שלה תייצג. זו תהיה משימתנו לשמונה השנים הבאות. מעין גלילי הוא סטודנט להיסטוריה וכלכלה, פעיל בתא הסטודנטים של עומדים ביחד באוניברסיטה העברית וחבר במערכת הפודקאסט קריאת השכמה. עריכה: נועה נוי להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 17 פרק מספר מעין גלילי מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

כך הממשלה מביאה לשיא את התהליך הארוך של נישול הבדואים מאדמותיהם. כתבה ראשונה בסדרה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מורה נבוכים לעקירת הכפרים הבלתי מוכרים בנגב כך הממשלה מביאה לשיא את התהליך הארוך של נישול הבדואים מאדמותיהם. כתבה ראשונה בסדרה שתפו: מערכת מגזין רוזה 31 בדצמבר 2024 מורה נבוכים לעקירת הכפרים הבלתי מוכרים בנגב מערכת מגזין רוזה 00:00 / 01:04 החלפת האוכלוסיות בעיצומה. בזמן שתשומת הלב הציבורית נשואה לתוכניות לחידוש ההתנחלות בצפונה של רצועת עזה המוחרבת, נישול תושבי הנגב הבדואים והחלפתם במתיישבים יהודים מתקדם בקצב מהיר. לפני כחודש וחצי, ב-14 בנובמבר 2024, בא לקיצו המאבק המפורסם של הכפר אום אל-חיראן. תושביו, בני שבט אבו אל-קיעאן, נאלצו להרוס בעצמם את בתיהם לאחר שבית המשפט פסק שהם פולשים בביתם. על חורבות הכפר יוקם היישוב היהודי דרור (לשעבר חירן). לאחר שארבעה כפרים כבר נהרסו ופונו בחודשים האחרונים, עוד עשרה צפויים להיהרס. כ-10,000 אזרחים בדואים ייאלצו להרוס את בתיהם ולהתפנות. במקומם יוקמו במרחב 23 יישובים יהודים, 14 מהם ייבנו ממש על אדמות היישובים הבדואים המפונים. בנגב חיים כ-300,000 בדואים, מתוכם כ-100,000 מתגוררים ביישובים לא מוכרים. "כפר לא מוכר" הוא יישוב שהמדינה לא הכירה בו בהליכי התכנון המקובלים. ב-1965, כשעבר חוק התכנון והבנייה, הוא הוחל רטרואקטיבית על כל היישובים בישראל, מלבד הכפרים הבדואים. המשמעות של כפר בלתי מוכר היא שכל בנייה בו אינה חוקית, ואין בו כל שירות ציבורי מטעם המדינה, כולל מים, חשמל, תשתיות תחבורה ומוסדות חינוך. שטחם של הכפרים הלא מוכרים מהווה כ-2.7% משטח הנגב (כ-350,000 דונם). שטח תביעות הבעלות במחלוקת מהווה כ-4.9% משטח הנגב (כ-640,000 דונם). בלב המחלוקת בין הבדואים למדינה נמצאת שאלת הבעלות על הקרקע. טענתם של הבדואים כי הם בעלי הקרקע נתמכת על ידי מחקר נרחב. פרופ' אורן יפתחאל, מרצה לגאוגרפיה ותכנון עירוני באוניברסיטת בן-גוריון, מצביע על מסמכים מסוגים שונים שתומכים בתביעת הבעלות של הבדואים, כולל מפת המפקד העות'מאני של 1856, שמציגה כמאה חוות בדואיות חקלאיות, שביססו את חייהם על כלכלה כפולה – נוודות לצורכי רעיית צאן סביב יישובי קבע בהם קיימו חקלאות קבועה. בנוסף לכך, יפתחאל מצא בארכיונים עשרות מסמכים מתחילת המאה ה-20 המעידים על חקלאות קבע במגוון נקודות בנגב ורישום בעלות בדואית על קרקעות על ידי ארגונים ציוניים. בין אלו אפשר למצוא תיעוד של החברה להכשרת היישוב של בעלות שבט אל-עוקבי על 26,000 דונם, שכוללים גם את הכפר אל-עראקיב, שפונה בהחלטת בית המשפט העליון ב-2015. יתרה מכך, התנועה הציונית קנתה מהבדואים יותר מ-100,000 דונם בנגב הצפוני, ששימשו להקמת הקיבוצים חצרים, גבולות, רביבים ומשמר הנגב, עסקה שמעידה על הכרה על בעלות בדואית על השטח. לנוכח כל אלה, איך המדינה מצדיקה את טענתה שהבדואים אינם בעלי הקרקעות בכפרים שבהם הם חיים? בשנת 1984 בית המשפט העליון דן בשאלת הבעלות במסגרת פסק הדין בעניין אל-הואשלה . בית המשפט דחה את תביעת הבעלות של הבדואים להכיר בבעלותם בכמה חלקות ולרשום את האדמות על שמם. המדינה טענה שמדובר באדמות "מוואת", כלומר קרקעות שלא היו מעובדות בזמן המפקד העות'מאני של 1858. לדבריו של יפתחאל "זה נבנה בצורה די דומה לרוב המשטרים הקולוניאליסטיים. הם קובעים תאריך מסוים של רישום הקרקע התקין. מי קובע את התאריך? אימפריות, לא הבדואים". כך, עדויות בעל פה ומסמכים סותרים נמחקו. בהתאם לשיטת התקדימים הנהוגה במשפט הישראלי ונובעת מהמשפט הבריטי, החל מפסיקת אל-הואשלה ואילך, כל תביעות הבעלות הבדואיות בכפרים הלא מוכרים נדחות בשם אותה טענה. קצב החרבת היישובים בחסות המלחמה גבר לאין שיעור יותר מבעבר, אבל מדיניות הנישול של הבדואים קודמת לה בעשורים רבים. המציאות החברתית-כלכלית הקשה בנגב ומכת האלימות והפשיעה בחברה הבדואית – תופעות שנובעות מהזנחה ואפליה רבות שנים – מספקות הצדקה לפגיעה בבדואים. בחינת מציאות החיים של הבדואים בנגב מציגה תמונה קשה של עוני והדרה. כל היישובים המוכרים, אותן עיירות שתושבי הכפרים הלא מוכרים נאלצים לעבור אליהן, נכללים באשכול הכלכלי-חברתי הנמוך ביותר, אשכול 1. סיבה עיקרית לכך היא העדר תעסוקה: אחד מכל שלושה צעירים בדואים הוא חסר מעש. בדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בחודש יוני עלה כי לשכת תעסוקה אחת בלבד אמורה לשרת את כל 312,000 התושבים בכלל היישובים הבדואיים, באמצעות מספר עובדים דומה לזה שנותן מענה ל-5,000 התושבים של מצפה רמון. מצב החינוך בחברה הבדואית קשה אף הוא.. מספר התלמידים בכיתה הוא הגבוה בארץ, בדומה לשיעור הנשירה (3.5% לפי המספרים המדווחים ב2021 - המספר האמיתי, ככל הנראה, גבוה בהרבה). בנוסף, שיעור הזכאות לבגרות של בנים בדואים הוא הנמוך בארץ (שלושה מתוך עשרה זכאים לבגרות). כצפוי, עוני וגישה מוגבלת להשכלה משפיעים על עלייה בפשיעה. מצב האלימות והפשיעה בחברה הבדואית מחריף בעקביות. הקמת היחידה המיוחדת במשטרה למאבק בפשיעה הבדואית ב-2012 באה יד ביד עם עלייה במספר האסירים הבדואים ב-500%. בשנים האחרונות, אירועי ירי מתרחשים ביישובים הבדואים מדי לילה, וכמו בכלל החברה הערבית, מספר הנרצחים גואה והאכיפה מידלדלת. ב-2023, המשטרה דיווחה כי במרחב הנגב חסרים 234 שוטרים, ושיעור האיוש מהתקן הוא 84% בלבד. בתחנת שגב שלום מגיע האיוש ל-77% בלבד. חולשתה של החברה הבדואית מנוצלת על ידי המדינה כדי להציג את תוכניות הנישול כתוכניות להבאת קידמה לנגב. לדוגמה, בחודש שעבר הוצגה עלייה של 400% במימוש צוי הריסה נגד בניה שהוגדרה בלתי חוקית בנגב במסגרת מפגש ועדת השרים לענייני החברה הבדואית. הוועדה התכנסה כדי לאשר את עדכון ״תוכנית המיקודים״ של שר התפוצות עמיחי שיקלי, האמון גם על רשות הבדואים. "תוכנית המיקודים" מושתתת על פינוי כפרים לא מוכרים בכפייה, "מיקוד" תושביהם בישובים מוכרים, והקמת יישובים יהודיים בקרקע המפונה.הוועדה אישרה את הרחבת התוכנית לאזורים נוספים באמתלה של חיזוק המשילות בנגב. הודעת היח"צ של ראש הממשלה בעקבות הדיון מהללת את התוכנית ומייחסת לה תרומה ל"מאבק בתופעת הפוליגמיה". "אני מבקש להדגיש את החשיבות העליונה של המאבק בתופעת הפוליגמיה ומנחה את גורמי הממשלה והאכיפה לרכז מאמצים על מנת להיאבק בתופעה", אמר נתניהו. אורית סטרוק, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, אמרה: "הקמת יישובי מבואת ערד [היהודיים] היא אחת מתוכניות הדגל של משרד ההתיישבות… ובהנחייתי האצנו מאוד את קידומה". שיקלי, סטרוק, נתניהו ושאר שרי ממשלת הימין מתחרים על הקרדיט על נישול הכפרים הבדואים, וההשלכות הקסטרופליות מורגשות ברחבי הנגב. עו"ד מרואן אבו-פריח, מנהל סניף עדאלה בנגב, עוסק בתחום הכפרים הלא מוכרים זה כעשור. "התוכנית של מדינת ישראל תמיד הייתה לפנות את הכפרים הלא מוכרים ולרכז את התושבים שלהם בעיירות. אבל לראשונה כאן בנגב הממשלה הורסת ללא פתרון. יותר מ-1,000 איש שבתיהם נהרסו השנה נשארו ללא קורת גג. במאי הרסו 75 בתי מגורים באום בוטין, ואדי אל ח'ליל, על תוואי כביש שש. השאירו אותם בלי קורת גג. באל ע'ול ליד ערערה הרסו בתים והותירו אנשים ללא קורת גג. גם באזור רמת בקע, 250 איש נשארו ללא קורת גג. לא מעניין אותם. הגישה היא חד צדדית. הממשלה באמצעות רשות הבדואים ורשות מקרקעי ישראל מגיעה לאזור מסוים, עושה סקר, כמה בתים יש בו, כמה תושבים ובאה בהצעה, אתם צריכים לעבור למקום מסוים. בלי הליך מקדים של הידברות, בלי שהתושבים יהיו שותפים להחלטה על המקום שיעברו אליו. אם תושב אומר לא, הם מגיעים עם צווי הריסה או בתביעות פינוי [...] אם אתה לא מסכים, אין בעיה, אנחנו הורסים ואולי לא תקבל כלום כי אתה צריך לשלם לנו עלויות הריסה, שיכולות להגיע לשני מיליון ויותר. לכל שוטר, לכל טנדר יש מחיר. זה רק מתרחב ומתרחב, זה מתגאה בהריסות, וזה מתגאה באכיפה. בתי המשפט אומרים היום שאין פה סוגייה משפטית, אלא שאלה של מדיניות. כלומר פסק הדין ידוע מראש - יהיה פינוי, השאלה היא רק מתי, מקסימום נותנים עיכוב". באופן הזה, נישול הבדואים - אוכלוסייה ילידית שחיה בנגב מאות שנים - שמתאפשר בעקבות הקביעה המשפטית שאדמותיהם אינן בבעלותם, מואץ בכוחנות וללא מעצורים תחת הממשלה הנוכחית. יש לכך השפעה חריפה על כלל החברה הבדואית, ובפרט על נשים בדואיות, וזאת בזמן ששרי הממשלה מתגאים במאבק שלהם בפוליגמיה, לכאורה לטובתן של נשים בדואיות. על פי עמותת המשפטניות איתך-מעכי , מחקרים ודוחות מהשנים האחרונות מלמדים על הפגיעה הקשה בנשים כתוצאה מהרס ביתן ומהחיים תחת איום בהריסתו. נשים בדואיות מתקשות יותר מגברים למצוא הסדרי דיור חלופיים אחרי שביתן נהרס, בשל הגבלות חברתיות על שהיית נשים ולינה מחוץ לבתיהן. הריסת הבית כשאישה בהיריון או לאחר לידה מוסיפה לקושי. אובדן הבית מוביל לרוב להחמרה במצב הכלכלי, מה שעלול להגביר את תלותן הכלכלית של נשים בגברים במשפחתן. ונשים מתמודדות גם עם ההשפעה הטראומטית של הרס הבית על ילדיהן, כמטפלות העיקריות בהם. העומס מועצם בהיעדר מענה רגשי ממוסד לילדים שביתם נהרס. גם עצם האיום בהריסת הבית, ולא רק ההריסה בפועל, פוגע בנשים פגיעה נפשית ופיזית. נשים שביתן מיועד להריסה חוות מתח וחרדה, ולעיתים קרובות סובלות מדיכאון. עו"ד דבי גילד-חיו, מקדמת המדיניות והחקיקה באגודה לזכויות האזרח בישראל, סיכמה את הדברים: "מדיניות הממשלה בנגב יוצרת מנגנונים שלמים על בסיס אתני, בכל תחומי חיים, שכל הסנקציות והמנגנונים שלה הם לא מיטיבים אלא דרקוניים, כולל ענישה והפרת זכויות". באקלים הציבורי הנוכחי, המאופיין באדישות לטיהור האתני בעזה, ברגשות נקם בעקבות שבעה באוקטובר ובהתשת המוחים נגד הממשלה, האם גורלם של היישובים הבדואים הלא מוכרים נגזר? בכתבה הבאה בסדרה נסקור את מוקדיו הנוכחיים של מאבק הבדואים נגד עקירתם - כולל הצלחות מסויימות בהן הוא זוכה. עריכה: ענת זלצברג סייעה בתחקיר לכתבה: שני פייס להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 63 פרק מספר מערכת מגזין רוזה מגזין רוזה הוא במה לתוכן סוציאליסטי ועממי, ומארח קולות לניתוח המציאות ושינוייה אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 022- איך מיליארדר נולד? كيف يولد ملياردير؟ שתפו: 3 במאי 2020 022- איך מיליארדר נולד? كيف يولد ملياردير؟ קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 22 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

אסף יקיר בראיון עם אלי למדן על משטר פוטין ברוסיה, משנות ה-2000 המוקדמות ועד הפלישה לאוקראינה, מה מאפשר את פוטין והאם ניסיון ההפיכה האחרון מקרב את סוף המשטר? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו להתראות פוטין שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 17 ביולי 2023 להתראות פוטין קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 אסף יקיר בראיון עם אלי למדן על משטר פוטין ברוסיה, משנות ה-2000 המוקדמות ועד הפלישה לאוקראינה, מה מאפשר את פוטין והאם ניסיון ההפיכה האחרון מקרב את סוף המשטר? להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 549 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

פשוט לא מצליחים לראות מה אנשים מוצאים בפופוליסטים - מימין ומשמאל, בארצות הברית או בישראל. לעיוורון הזה יש מחיר פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו על העיוורון (הליברלי) יש מי שפשוט לא מצליחים לראות מה אנשים מוצאים בפופוליסטים - מימין ומשמאל, בארצות הברית או בישראל. לעיוורון הזה יש מחיר שתפו: יאיר גולדשמיט 6 באוגוסט 2025 על העיוורון (הליברלי) יאיר גולדשמיט 00:00 / 01:04 במקרה לגמרי, ספוטיפיי הוביל אותי לפודקאסט 'חוץ לארץ' של עיתון הארץ, לפרק שבו נתנאל שלומוביץ, הפרשן הבכיר של העיתון לענייני ארה"ב, מנסה להסביר את הניצחון של זוהראן ממדאני בפריימריז הדמוקרטיים לראשות עיריית ניו יורק. הפרק עצמו אינו חשוב במיוחד, אך הוא מעניין דווקא משום שהוא מהווה דוגמה קלאסית – כמעט קריקטורית – לאופן השגוי מיסודו שבו המיינסטרים הליברלי מפרש את הצלחתם של מנהיגים פופוליסטיים ואת משבר הדמוקרטיה הנוכחי. לא מדובר רק בניתוח חסר, אלא בכזה שמוביל למסקנות אולטרה-שמרניות, אשר מתורגמות בסופו של דבר לפוליטיקה כושלת. כיוון שסוג ניתוח זה מאפיין לא רק את המרכז-שמאל האמריקאי אלא גם את זה הישראלי – חשוב בעיניי להתמודד אתו ברצינות ולהציב לו חלופה. המדיום הוא המסר? הדיון נפתח בהצגת הפריימריז הדמוקרטיים לראשות העיר ניו יורק כמשקפים את המאבק הפנים-מפלגתי בין שתי אסטרטגיות פוליטיות מנוגדות. הראשונה והמיושנת, שמגולמת בדמותו של נציג הממסד הדמוקרטי וההון הגדול אנדרו קואומו, מבוססת על תשדירי בחירות מסורתיים בערוצי הטלוויזיה. השנייה, החדשה והעדכנית שמגלם ממדאני, נשענת על תוכן אורגני בלתי ממומן ברשתות, בעיקר בטיקטוק. כיוון שרוב תושבי ניו יורק, ובפרט צעירים, כבר לא צופים בטלוויזיה אלא צורכים תוכן פוליטי דרך הרשתות, הניצחון של ממדאני הוא בעיקרו תוצאה של שליטתו בפלטפורמות שהביאה לו חשיפה רחבה יותר. כך התאפשר, כדברי המראיינת, "הניצחון של דוד על גוליית". לדעת שלומוביץ, באותו האופן יש להבין גם את הפופולריות האדירה של חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו קורטז: "היא עבדה יופי באינסטגרם", אף על פי שהיא "מעלה שטויות... שוב, כמו טראמפ". במילים אחרות: ההסבר הוא המדיום, ואין הבדל בין ימין ושמאל. בהמשך שואל שלומוביץ: מדוע דווקא ממדאני צף? הרי הוא לא היחיד שהבין את כוחן של הרשתות. תשובתו היא שהסיבה היסודית היא אותנטיות: "הוא משדר את מה שטראמפ משדר, וזה אותנטיות, שהפכה להיות הערך העליון בפוליטיקה האמריקאית". האותנטיות, לפי ניתוחו, ניצבת כאנטיתזה לדמות הפוליטיקאי השנוא והצבוע, שאומר דבר אחד ועושה ההפך. באותו אופן, הוא מסביר גם את כישלונה של קאמלה האריס, שלמרות קמפיין "נכון ומדויק", נראתה "מהונדסת" מדי, פוליטיקאית מדי. חזרה לממדאני: לפי שלומוביץ, בעוד טראמפ הוא תוצר של השלב הטקסטואלי ברשתות, ממדאני הוא פרי השלב הוויזואלי שלהן. הסרטונים הוויראליים שלו, לדבריו, לא הצליחו בשל תוכנם המטופש – "הוא מבטיח הבטחות שהן במידה רבה בלתי אפשריות" – אלא בזכות האותנטיות שהם שידרו. אפילו בוחריו, הוא טוען, אינם מאמינים לו, אך לפחות מבחינתם הוא מסמן אופק אחר באופן אמין יותר. כשהוא מגיע להתייחס לתוכן הפוליטי עצמו, שלומוביץ טוען שממדאני הוא מצד אחד "הזיקוק של מה שמכונה ווק", אך מצד שני "תמונת מראה של טראמפ". כלומר, שניהם מציעים "מלא שטויות", אך לפחות נוגעים בסוגיות שמועמדים ממסדיים חוששים לגעת בהן, ושבאמת מטרידות את הציבור. כך למשל, הוא מתייחס להבטחת הבחירות של ממדאני להקים מכולות ציבוריות בעיר כרעיון "מגוחך" ו"לא יעיל". סוג הניתוח הזה, האופייני כל כך למיינסטרים הליברלי, שם דגש כמעט מוחלט על ה צורה – במקום על ה תוכן . המשתנים החשובים כאן הם סגנון, רטוריקה, כריזמה אישית, אותנטיות ושליטה בפלטפורמות. במובן הזה, הפופוליסטים העכשוויים מוצגים כ"יצירי הרשתות החברתיות". איני טוען כמובן שלאלו אין תפקיד בפוליטיקה – ובפוליטיקה פופוליסטית בפרט – אך הפרספקטיבה הזו בעייתית מאוד בכמה מישורים. ממדאני. האם מדובר בטראמפ של השמאל? פופוליזם: מחלה או סימפטום? ראשית, מדובר בניתוח מנותק מההיסטוריה ומהמציאות הממשית - ולא חף מפוליטיקה כשלעצמו - שכן הוא מקל מאוד על העושים בו שימוש להתעלם מהגורמים המבניים וארוכי הטווח שהובילו מראש לעלייתם של מנהיגים פופוליסטיים אנטי ממסדיים. הוא מבטל את הצורך בניתוח מעמיק של משבר הדמוקרטיה הנוכחי, ומאפשר לחמוק מהתמודדות עם שאלות יסוד היסטוריות, סוציולוגיות ומעמדיות. כך, הניתוח מצטמצם לשאלות טכנולוגיות, טכניות, ניהוליות, טקטיות וסגנוניות. מכאן גם נובעת המסקנה המופרכת שלפיה אותנטיות היא הציר המארגן של הפוליטיקה האמריקאית כיום – ולא, למשל, העובדה שארה"ב הופכת לפלוטוקרטיה: המדינה העשירה ביותר בהיסטוריה האנושית עם שיעור העוני הגבוה ביותר בעולם המערבי, שבה רבים מאזרחיה איבדו כל אמון ביכולתה של הפוליטיקה לפעול למענם. באופן דומה, גם המיינסטרים הליברלי בישראל נוטה להחמיץ את גורמי העומק שהובילו לעליית הפופוליזם. כך למשל, ההתמקדות בדמותו של נתניהו – בשחיתותו האישית, ביכולתו לעקוף את התקשורת הממסדית, ובאופן הפשטני שבו הוא מחלק את הזירה בין "העם" ל"אליטות" – מצמצמת את הצלחתו לממד פרסונלי, טכני וסגנוני. אך ניתוח שכזה מתעלם מהשבר הדמוקרטי העמוק שנוצר בישראל לאחר ארבעה עשורים של הגמוניה ניאו-ליברלית: הגמוניה שחתרה תחת מוסדות דמוקרטיים, החלישה את משמעותה של האזרחות, העמיקה פערים במוקדי כוח ובמשאבים, פירקה את מדינת הרווחה, פגעה בעבודה המאורגנת, כרסמה בריבונות הלאומית – ובסופו של דבר ערערה את העיקרון הבסיסי של ריבונות העם. תהליך זה יצר, במיוחד בקרב הקבוצות המפסידות ממנו, חוסר אמון עמוק וממוסד כלפי הסדר הפוליטי הקיים. נתניהו, כמו מנהיגים פופוליסטים אחרים, מצליח לגלם את התחושות הללו בדמותו ולהציע את עצמו כמי שיביא לקריסת אותו סדר. כך הופך הפופוליזם, בניתוח הליברלי, לסטייה או תופעת שוליים במערכת שבעצמה נתפסת כלגיטימית, במקום כתגובה כמעט בלתי נמנעת למערכת רקובה - כסימפטום של המחלה ולא המחלה עצמה. כך ניתן להבין גם את קיבעונן הפוליטי של מפלגות האופוזיציה: במקום להציע חלופה מהותית, הן מתעקשות לשמור בקנאות על הסדר הישן – זה שקדם לרפורמות של נתניהו ושותפיו – כאילו כל שנחוץ הוא להשיב את הגלגל לאחור, לפני ש"גנבו לנו את המדינה". כך מתקבעת מערכת פוליטית מעוותת, שבה הימין הופך לגורם המהפכני והרדיקלי, בעוד שהאופוזיציה מקדמת פוליטיקה אולטרה-שמרנית. הימין מציב סדר יום אידיאולוגי, והשמאל-מרכז מסתפק בהגנה על מוסדות ונורמות קיימים. ציבור פסיבי או שחקן פוליטי? כשל נוסף בניתוח שמציעים שלומוביץ' ודומיו הוא הבנת הציבור כפסיבי לחלוטין – כזה שניתן להוליכו שולל בקלות. אם מידת החשיפה היא המשתנה המרכזי, הרי שהתוכן הפוליטי כמעט חסר חשיבות. כך נמנעת האפשרות להכיר בכך שהמדיניות המוצעת - ההצעות הקונקרטיות והתוכן האידיאולוגי - עשויים להיות משמעותיים לבוחרים, ושחלקם לפחות בוחרים בין חלופות ממשיות בהתאם לאינטרסים, למצוקות ולמאוויים שלהם. מנקודת מבט כזו, המאבק בתוך המפלגה הדמוקרטית נתפס כטקטי בלבד – מאבק על דרכי הפנייה לבוחרים – ולא כעימות מהותי בין שתי אלטרנטיבות פוליטיות שונות בתכלית. כך, למשל, טוען שלומוביץ: "טראמפ (כמו נתניהו) מעצב בדמותו את הבייס שלו... אם נתניהו מכריז מחר על שלום תמורת שטחים, אז הבייס שלו יגיע למסקנה שהוא גאון". זלזול עמוק שכזה במניעי ההצבעה למנהיגי ימין אנטי-ממסדיים אינו מותיר מקום לביקורת רצינית על כשלי הסטטוס-קוו: אם הציבור נתפס כבור – אין צורך בביקורת המצב הקיים. בישראל, כשל זה בא לידי ביטוי בטענה הרווחת בחוגים ליברליים, שלפיה ההצבעה לנתניהו ולקואליציה היא עדתית, שבטית, ובעיקר – לא רציונלית. כמעט בכל מערכת בחירות חוזרת הטענה שתושבי הפריפריה והמזרחים מצביעים לנתניהו "למרות שהוא דופק אותם". תפיסה זו מתעלמת מהאפשרות שלפוליטיקה של נתניהו יש גם תוכן ממשי – כזה שאולי מסוכן מאוד מבחינה ליברלית ודמוקרטית, אך מציע לציבור בוחריו חלופה כוללנית. פרויקט זה כולל, בין היתר, מחויבות לעליונות יהודית, לסיפוח, למדיניות חלוקתית פרוטקציוניסטית ולפירוק המדינה המנהלית – והוא חורג בהרבה מסגנון פופוליסטי בלבד. למעשה, הוא מציב בפני בוחריו אלטרנטיבה לסדר הקיים, ובהיעדר חלופה אמיתית משמאל, הימין ממשיך לשחק מול מגרש ריק. יתרה מכך, כאשר מתפתח מתח בין הצורה (הסגנון הפופוליסטי) לבין התוכן (מדיניות ימין קיצוני), נדמה שהמחויבות לתוכן עצמו גוברת. כך למשל, מאז פרוץ המלחמה ודעיכת הפופולריות של ממשלת נתניהו, הולך ומחריף הפער בין הרטוריקה הפופוליסטית שלה לבין מטרותיה הפוליטיות. על אף שרוב הציבור תומך בעסקה להחזרת החטופים ולסיום מוחלט של המלחמה, הממשלה פועלת להמשיכה תוך חסימת כל אופק מדיני. כלומר - היא מתעלמת במופגן מרצון העם. בניגוד לטענה המקובלת, היא עושה זאת לא רק כיוון שהיא מנסה לשמר את עצמה, אלא גם משום שסיום הלחימה עומד בניגוד גמור לעקרונות המרכזיים של הפרויקט הפוליטי שהיא מקדמת. טראמפ של השמאל? ההתמקדות האובססיבית בצורה על חשבון התוכן יוצרת הקבלה שקרית בין מנהיגים סמכותניים כגון טראמפ ונתניהו לבין דמויות אולטרה דמוקרטיות כמו ממדאני, אוקסיו-קורטז או ברני סנדרס. אמנם נכון שכולם נוקטים באסטרטגיה פופוליסטית של פנייה ישירה לעם וניסיון לדבר בשמו כנגד אליטות מנוכרות, תוך שימוש אפקטיבי ברשתות החברתיות – אך כאן הדמיון מסתיים. טראמפ ונתניהו הם מנהיגים גזעניים, אוליגרכיים ואוטוריטריים, בעוד שהפלג הסוציאליסטי דמוקרטי במפלגה הדמוקרטית מציע אלטרנטיבה מהותית: פוליטיקה שמאלית, דמוקרטית, השתתפותית ומכילה, וקמפיין ששם דגש על סוגיות כלכליות מובהקות ועל יוקר המחיה. התעלמות וביטול התוכן הסוציאליסטי שמציעים מנהיגים כמותם – ומהפופולריות ההולכת וגדלה של תוכן זה – אינה מאפשרת להבין את עוצמת המפץ הפוליטי שהם מחוללים. לבסוף, מיקוד היתר בצורה ובסגנון מוביל להתעלמות מוחלטת מהיבט קריטי בהצלחתו של ממדאני: ההיבט הארגוני של הקמפיין. ניצחונו לא התאפשר רק בזכות השיח הפופוליסטי והאנטי-ממסדי שקידם, שליטתו בפלטפורמות הדיגיטליות, הכריזמה האישית שלו או הבטחותיו לשקם את השירותים הציבוריים הקורסים (על אף שכל זה אכן חשוב) – אלא גם, ובעיקר, בזכות היכולת לבנות תשתית שטח יוצאת דופן בהיקפה. ממדאני הצליח לגייס תנועת מתנדבים חסרת תקדים, שבכוחה הצליח לגבור על נחיתות אדירה במימון ועל ניסיונות חוזרים ונשנים של הממסד הדמוקרטי לחבל בקמפיין שלו. בסך הכול, כ-50 אלף מתנדבים גייסו כשמונה מיליון דולר מתרומות קטנות בלבד, ודפקו על למעלה ממיליון וחצי דלתות ברחבי העיר. במובן זה, המסגור שממדאני העניק למערכת הבחירות – כמאבק בין "פוליטיקה של כסף" לבין "פוליטיקה של אנשים" – לא היה רק סיסמה רטורית, אלא קיבל ביטוי ממשי באופן שבו תושבי ניו יורק פגשו את המועמדים. כפי שסיכם זאת ממדאני עצמו: "מצאנו את הדרך לנצח את הכסף המאורגן: אנשים מאורגנים". מחיר העיוורון ניתוחו של שלומוביץ ממחיש כיצד המרכז הליברלי ממשיך להחמיץ את מהותו של הפופוליזם: הוא מצמצם אותו לתופעה סגנונית, תקשורתית או פרסונלית – ומתעלם מהתשתית המעמדית, התוכן האידיאולוגי, והכוח הארגוני שמאפשר את צמיחתו. כך מוצגת פוליטיקה של שינוי כקריקטורה של אותנטיות; פרויקט רדיקלי מנותח במונחים אסתטיים; וההבחנה המכרעת בין אלטרנטיבה סוציאליסטית-דמוקרטית לבין חלופות ליברליות-שמרניות מיטשטשת. ההתעקשות הליברלית להתעלם או לבטל את התוכן שבבסיס ההצלחות הפופוליסטיות אינה רק כשל פרשני, אלא מובילה לאסטרטגיה פוליטית כושלת. כישלונה של קאמלה האריס בהתמודדות לנשיאות ממחיש זאת היטב: בניגוד למחמאות שהרעיף עליה שלומוביץ, היא הובילה קמפיין שמרני ביותר, שנמנע במכוון מדיון בסוגיות כלכליות ובהצעות מדיניות קונקרטיות. בכך שיקפה את עמדות ההון הגדול שתמך בה, אך התקשתה לעורר השראה או לבנות בסיס תמיכה רחב. במקום להציב אופק של שינוי, הקמפיין שלה נתפס, במידה רבה של צדק, כניסיון עקר לשמר את הקיים. בישראל, היעדר אלטרנטיבה מהותית מצד המרכז-שמאל הפך למכשול דומה: "ממשלת השינוי" התקשתה להציע פוליטיקה פוזיטיבית שתגיב למצוקות הציבור ותנסח סדר יום חדש. בהיעדר חזון ובהיעדר בשורה – גם היא נידונה לכישלון. אם כך, העוצמה של הפופוליזם העכשווי נעוצה דווקא ביכולתו לגלם פוליטיקה של שינוי. מול פופוליזם ימני שמציע סדר חדש – מסוכן, גזעני ואוטוריטרי ככל שיהיה – השמאל אינו יכול להסתפק בשינויים קוסמטיים. עליו להציע חלופה אמיתית. יאיר גולדשמידט הוא דוקטורנט וחוקר בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. עוסק בפופוליזם, תאוריה דמוקרטית ופוליטיקה ישראלית. עריכה: מעין גלילי להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 100 פרק מספר יאיר גולדשמיט יאיר גולדשמידט הוא דוקטורנט וחוקר בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. עוסק בפופוליזם, תאוריה דמוקרטית ופוליטיקה ישראלית אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 187- זפת ונוצות قَطران وريش שתפו: 22 בפברואר 2021 187- זפת ונוצות قَطران وريش קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 187 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון