סיור בין קירות הגיי בר הירושלמי האחרון, הוידאו פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 136 למנויים־ות בלבד: יוצאות לוידאו (עם חגי קרנר) שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 24 ביולי 2026 פרק 136 למנויים־ות בלבד: יוצאות לוידאו (עם חגי קרנר) תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 גיי בר בירושלים זה סוג האוקסימורונים שרק קוויריות יכולות להמציא. לעילוי נשמת הוידאו שנסגר לאחרונה, הגיי בר האחרון של ירושלים, יצאנו למסע בזמן ובמרחב בתולדות הברים הגאים של ירושלים. מפינות חשוכות של רוק אינדי בשנות ה-90, לתור הזהב של תחילת העשור הקודם, אל שנים של ריקוד צפוף לצלילי ניקי מינאז׳ במעלה המדרגות שמעל רחוב הורקנוס. איך גיי ברים הפכו למרחב המפגש בעיר שהופרדה לה יחדיו, מה בין צפיפות לאינטימיות והאם מוסדות יכולים להיות בארון? להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 136 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

למה מלחמת חרבות ברזל היא כישלון צבאי - ומבחינת מי היא הצלחה פוליטית? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מיטוט החמאס איננו אחת ממטרות המלחמה בעזה כיצד מלחמת ההתנחלויות והממסד הביטחוני הפכה לכישלון צבאי מוחלט והצלחה פוליטית איומה שתפו: גיא לרון 2 במאי 2024 מיטוט החמאס איננו אחת ממטרות המלחמה בעזה גיא לרון 00:00 / 01:04 אם שופטים את המבצע הצבאי ברצועת עזה על פי המטרות שהממשלה הציגה לציבור, הרי ברור שהוא כישלון מוחלט. לאחר שישה חודשי לחימה, צה"ל לא עמד במשימתו העיקרית: חיסול שליטת החמאס בעזה. ההערכות הן כי עד כה צה"ל הוציא מכלל פעולה שליש מהכוח הלוחם של חמאס ופוצץ כעשרים אחוז מהמנהרות של הארגון. זו פגיעה קשה אך לא אנושה והחמאס עודנו מתפקד. לא זו בלבד אלא שהוא מצליח להשתלט על תאי שטח שצה"ל יוצא מהם, וגם לירות מאותם שטחים טילים על יישובי העוטף. יתר על כן, גם המטרה הנוספת שהוגדרה למבצע – השבת החטופים – לא הושגה. הרוב המוחלט של החטופים שהשתחררו עד כה יצאו לחופשי כתוצאה מעסקה שבה הוחלפו תמורת אסירים פלסטיניים. לעומת זאת, רק שלושה חטופים שוחררו כתוצאה מפעולה צבאית. גרוע מכך, שלושה חטופים נורו למוות על ידי כוחות צה"ל ועוד מספר לא ידוע של חטופים נהרגו כתוצאה מההפצצות חסרות האבחנה של צה"ל (מהדברים שהחמאס הורה לחטוף הרש גולדברג להגיד בסרטון ששוחרר לאחרונה, מסתבר שהחמאס מעריך ששבעים חטופים מתו בדרך זו). הקבינט שקיבל את ההחלטה לצאת למלחמה, כלל שני רמטכ"לים בדימוס, אלוף לשעבר, וראש ממשלה שאישר וניהל מבצעים צבאיים רבים. יתר על כן, הרמטכ"ל דחף ולחץ על הקבינט לאשר את התמרון הקרקעי ברצועה. האנשים הללו ידעו היטב מה המבצע שהם מאשרים יכול ולא יכול להשיג. הוכחה לכך, ניתן היה למצוא בראיון שנתן גדי אייזנקוט לאילנה דיין . הגנרל המנוסה הסביר היטב לעיתונאית הוותיקה מדוע למבצע אין סיכוי לשחרר חטופים: הם אינם מוחזקים על פני הקרקע באובייקט מבודד כמו מטוס או אוטובוס, הוא אמר, אלא מוסתרים במנהרות שאליהם כוחות צה"ל יתקשו להגיע. קל להסיק, אם כך, שמטרות המבצע כפי שהוצגו לציבור נועדו לגייס עבורו תמיכה ציבורית אבל לא היו המטרות האמיתיות שהדרג המדיני ביקש להשיג. מה היו, אם כן, המטרות האמיתיות של המבצע? המטרה האמיתית הראשונה של המבצע – והיא יקרה לקואליציה הנוכחית – היא הגנה על ההתנחלויות בגדה המערבית . הנהגת המתנחלים זוכה ליצוג במשרדי מפתח בממשלה הנוכחית: האוצר, הביטחון, וביטחון הפנים. ההפיכה המשפטית שהקואליציה קידמה נועדה גם לפתוח את הדלת למהלך של סיפוח חד צדדי של הגדה ללא מתן זכויות אזרח לפלסטינים החיים בה ובדרך זו להבטיח את זכויות הקניין של המתנחלים על הבתים שברשותם. בעשור וחצי שקדם למתקפת החמאס, נתניהו עשה כל שביכולתו כדי לשכנע את הציבור בישראל כי לכיבוש אין מחיר. ישראל, טען נתניהו, יכולה להפוך למעצמה טכנולוגית ולקשור קשרים עם מדינות ברחבי העולם הערבי למרות התרחבות מפעל ההתנחלות בגדה המערבית. המפתח לכך, הסביר ראש הממשלה, הוא שמירת הפיצול בין הגדה המערבית לעזה , כתוצאה מכך שכל אחד משני האזורים האלו נשלט על ידי ארגונים פלסטינים יריבים ומתחרים. נתניהו ככל הנראה גם חשב שנוצר לחמאס אינטרס להפוך למשתף פעולה של הקולוניאליזם היהודי בגדה כתוצאה מהכסף שהוא מקבל מנסיכות הגז קטאר. מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר מוטטה את כל ההנחות הללו. החמאס השתמש בכסף מקטאר לבנות מכונת מלחמה משוכללת והפך את נתניהו למושא של לעג וקלס בישראל ומחוצה לה. לו ישראל הייתה מסתפקת בתגובה מוגבלת למתקפה, מתמקדת בשיקום גדר הביטחון ובעיסקת חטופים, לציבור היה זמן לדון בקריסה של "דוקטרינת ביבי" ולדרוש את הפלת הממשלה. על ידי ההחלטה לפתוח במבצע קנתה הממשלה זמן יקר ודחתה את הדיון הציבורי בשאלת המחיר של ההתנחלות בגדה המערבית. המשך המלחמה והסירוב המעשי של הממשלה לסיימה, ממשיכים לשרת מטרה זו. על ידי דחיית עסקת חטופים נוספת, מסירה הממשלה מעל סדר היום את הדיון בשאלת "היום שאחרי," כלומר ההסדר המדיני שנועד להבטיח שקט לאורך הגבולות בדרכי שלום וזאת מאחר והממשלה חוששת כי הסדר כזה יחייב פינוי של חלק מההתנחלויות. יתר על כן, הממשלה לא רק פועלת על מנת להגן על ההתנחלויות, אלא גם שוקדת על הרחבתו של פרויקט זה על ידי פעילות שנועדה למוטט את היציבות בגדה. כך למשל, הממשלה מסרבת לאפשר לפועלים מהגדה לחזור לעבודה בתחומי ישראל והיא מנסה לפגוע בתקציב הרש"פ על ידי סירוב להעביר כספים המגיעים לה על פי הסכמי פריז. כך נוצר מחנק כלכלי בגדה ויכולת הרשות הפלסטינית לשלם לשוטרים של הרש"פ, נפגעת. פעילות של מיליציות המתנחלים המיועדת לפגיעה ברכוש של פלסטינים וגירושם המשיכו גם אחרי ה-7 באוקטובר. תוך כדי התמשכות הלחימה הממשלה פועלת לקדם את המטרה האמיתית השניה של המלחמה, והיא ההפיכה המשטרית . זו מכוונת לא רק לצמצום המרחב הדמוקרטי אלא להפרטה מלאה של כל השירותים הממשלתיים. הממשלה פועלת להמרתם בשיטת השוק והסתמכות על אתנן מגזרי. אלו מהלכים משלימים, למעשה. צמצום חופש הביטוי והזכות להפגין הם כלי לחניקת המחאה על קריסתה של מדינת הרווחה. מי שעמלים במיוחד על קידום מטרות אלו הם שרי הציונות הדתית. וכך למשל, השר לביטחון פנים, יכול להמשיך במלאכת המינויים בצמרת המשטרה ולהפוך אותה למיליציה מפלגתית. כמו כן, איתמר בן גביר מפריט את הביטחון הלאומי על ידי חלוקה של עשרות אלפי כלי נשק לאזרחים. כך המשטרה מאבדת את מעמדה ככלי להבטחת הסדר ושמירת הביטחון לטובת שורה של מיליציות מקומיות. הביטחון האישי הופך למשימה של האזרח הבודד ולא של המדינה. במקביל, שר האוצר יכול לחלק כסף למגזרים המקורבים לממשלה, החרדים והמתנחלים. כל זאת קורה בזמן ששירותי הבריאות, החינוך, והתחבורה הולכים ומתמוטטים מהחנק התקציבי שאותו שר אוצר כופה. כך ההצטרפות למגזר המתנחלי או החרדי הפכת לחלופה היחידה לקבלת שירותי חינוך ובריאות, לאחר קריסתן של מערכות החינוך והבריאות ששייכות לכלל הציבור. המטרה השלישית האמיתית של המבצע הינה ניסוי כלים של הצבא המשולב בניסיון לשקם את המוניטין שלו. האשמה של הממסד הצבאי רחבה אף יותר מהכישלון המהדהד ביום הלחימה של ה-7 באוקטובר. לא היה ארגון שהפנים את "דוקטרינת ביבי" כמו הצבא. הצבא לא רק אבטח את ההתנחלויות אלא יצר שורה של הסדרים בירוקרטיים וטכנולוגיים שהפכו את הכיבוש וההתנחלות לפרויקטים בעלות נמוכה. הצבא זיהה את חוסר הנחת של הבורגנות המשכילה ממשימת השיטור בגדה ולכן העביר את המשימה לאוכלוסיות מעוטות הכנסה ששירתו במסגרות כמו חטיבת כפיר וגדוד נצח יהודה. בני ובנות הבורגנות המשכילה השתלבו ביחידות טכנולוגיות שנועדו לאפשר לנהל את הסכסוך גם עם כמות נמוכה יחסית של כוח אדם. אלו זכו לשרת ביחידות שהבטיחו להם תעסוקה רווחית בעתיד ועל הדרך פתרו את בעיית "השמיכה הקצרה" של צה"ל. בזכות זה, צה"ל יכול היה להעביר את עיקר כוחות היבשה למשימות אבטחה בגדה המערבית ולהשאיר כמות מזערית של כוחות לאורך הגבולות הצפוניים והדרומיים. הצבא שכנע את עצמו כי היכולות המודיעיניות של 8200 והטכנולוגיות הרובוטיות שנפרשו לאורך הגבול הדרומי יבטיחו כי הצבא לא יופתע, ואם יופתע, יוכל לתת מענה מידי. עד כדי כך קנה הצבא את "דוקטרינת ביבי" שהקצינים הבכירים בחיל המודיעין סירבו להבין את האותות הברורים שסימנו מתקפת פתע קרבה. גם כשדרגי השטח במערך המודיעין – כמו התצפיתניות או אנשי הקבע ב-8200 – הביאו הוכחות משכנעות לכך, אטמו הקולונלים במסדרונות אגף המודיעין את אוזניהם. התקפת הפתע של החמאס ב-7 לאוקטובר הציגה גם את ההנהגה הצבאית ככלי ריק. על מנת להתמודד עם הפחד וההלם בציבור הישראלי, הצבא נאחז בתמרון המשוריין בעזה כפתרון מיידי למכה התדמיתית שספג ב-7 באוקטובר. מאז 2006, השקיע המטכ"ל , שמונהג כדרך קבע על ידי קצינים מחיילות היבשה, ביכולות הטכנולוגיות שיאפשרו לשפר את הביצועים העלובים שהפגינו כוחות היבשה במלחמת לבנון השניה. מלחמת חרבות ברזל נתנה בידי גנרלים אלו את ההזדמנות לבדוק האם ההשקעה נשאה פרי ולבחון אותה במבחן העליון של שדה הקרב. משהבינו אותם גנרלים שהמבצע הקרקעי לא יביא לתבוסת החמאס, נולדה המטרה הרביעית האמיתית של המבצע: משימת הנקמה . אף שידעו שהדבר ייצור לישראל בעיה קשה עם מערכת המשפט הבין-לאומית, האלופים במטכ"ל והאוגדונרים בשטח התירו לחיילים בחזית להעלות סרטונים ותמונות שישביעו את תאוות הנקם של הציבור וישכיחו את העובדה שהמבצע לא יצליח למוטט את ארגון החמאס. כך הפך המבצע הקרקעי בעזה לכישלון צבאי והצלחה פוליטית. בחסותו משקמים הצבא והקואליציה את מעמדם הציבורי ומקדמים את האינטרסים המוסדיים שלהם. האגואיזם הפוליטי שלהם מתבטא בכך שהם מוכנים להתעלם מהבעיות הקשות שנולדו כתוצאה מכך: הפיכת ישראל למצורעת, מלחמת נצח ברצועה שהפכה למוגדישו, קשיים כלכליים ופילוג פנימי הולך ומחריף. פניהם של השרים והגנרלים למלחמת נצח. ואחריהם – המבול. עריכה: תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 33 פרק מספר גיא לרון מרצה וחוקר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

יואב הראבן חי, עובד, לומד ופעיל בירושלים. חבר הנהגת תנועת עומדים ביחד יואב הראבן

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 078- כשל חינוכי فشل تربوي שתפו: 9 באוגוסט 2020 078- כשל חינוכי فشل تربوي קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 78 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מבט על תנועות השמאל בצ'ילה ובוליביה בשנים האחרונות פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו איך בונים שמאל חזק - צ'ילה ובוליביה שתפו: מה לעשות עכשיו 21 באוקטובר 2021 איך בונים שמאל חזק - צ'ילה ובוליביה מה לעשות עכשיו 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 12 פרק מספר מה לעשות עכשיו איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". מעין גלילי

דו"ח בנק ישראל ל-2025 מציג שוק דיור בעייתי והתקשורת מספרת לנו שהוא "מתריע" מפני הסכנות שבפתח. אבל הנתונים והתופעות שבד"וח לא חדשים או מפתיעים - אז איפה היה בנק ישראל עד עכשיו? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הגזלייטינג של בנק ישראל דו"ח בנק ישראל ל-2025 מציג שוק דיור בעייתי והתקשורת מספרת לנו שהוא "מתריע" מפני הסכנות שבפתח. אבל הנתונים והתופעות שבד"וח לא חדשים או מפתיעים - אז איפה היה בנק ישראל עד עכשיו? שתפו: טלי גולדרינג 26 באפריל 2026 הגזלייטינג של בנק ישראל טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 בכל שנה בנק ישראל מפרסם דו"ח שנתי שבו הוא מסכם את הכלכלה הישראלית של השנה החולפת במבט על. בדרך כלל מדובר במסמך עמוס בטבלאות וגרפים שמעניינים בעיקר כלכלנים, אבל הדו"ח לשנת 2025 שיצא בחודש מרץ תפס את שוק הנדל"ן בנקודת שבר שקשה להתעלם ממנה. בזמן שהקבלנים מציגים למשקיעים מצגות על "ביקושים כבושים" ועל עליות מחירים שיתפרצו ברגע שהריבית תרד ומלחמות הנצח סוף סוף יפסקו, המספרים של בנק ישראל חושפים מציאות אחרת. לפי הדו"ח, היקף המכירות של דירות חדשות צנח ב-11% בהשוואה לשנת 2024, שהייתה גם היא שנה חלשה שנמכרו בה 45,640 דירות חדשות בלבד (בזמן שהקבלנים מספרים לנו על צורך לבנות 100,000 דירות בשנה). לפי הדו"ח, אותה ירידה במכירת דירות לצד עליה בהתחלות הבניה הביאו להצטברות מלאי לא מכור של 83,000 דירות. על פי בנק ישראל, הריבית הגבוהה מקשה על רוכשים וחלק מאלה שכן רוכשים לוקחים משכנתאות שמסכנות אותם. אולי קראתם על אלה בתקשורת הכלכלית, אבל סביר להניח שלא מצאתם את הציטוט הבא מתוך הדו"ח: "קיומו של עודף במלאי דירות לא־מכורות תומך בירידת מחירי הדירות החדשות בטווח הקצר". כלומר, בנק ישראל מצייר תמונה של שוק נדל"ן עם מלאי גבוה של דירות ועם מגוון מנגנונים - הגירה שלילית, התחלות בניה, מימון מסוכן ועסקאות שלא יושלמו - שילחצו את המחיר כלפי מטה. זה אולי לא נשמע דרמטי כרגע, אבל זה כן. צריך לזכור שבנק ישראל לא באמת יכול להרשות לעצמו להזהיר מקריסת שוק הנדל"ן, ובכך לתרום בעצמו לקריסה. ברשתות החברתיות היו שכינו את הדו"ח "דו"ח הפחד", וגם התקשורת ראתה בו מסמך שמשדר אותות אזהרה. הסיקור התקשורתי לווה בכותרות שמספרות שבנק ישראל " מתריע " או " מזהיר ", ואכן נראה שזה מה שהדו"ח עושה. אבל מצד שני, הישראלי הממוצע, שקצת מתעניין בנדל"ן - אולי כי הוא רוצה לרכוש ואין לו יכולת, או כורע תחת עול המשכנתא - ודאי חושב לעצמו: "אני יכול להישבע שאני זוכר כותרות אחרות. אני יכול להישבע שקראתי שבנק ישראל מסביר שיש בכלל ירידה בפיגור במשכנתאות, שהלוואות הקבלן לא חצו שום גבול מסוכן ושהבעיה היא בכלל מחסור בהיצע בגלל בניה איטית וגידול באוכלוסיה." זאת לא תחושה זרה כאן בישראל. הישראלי שקרא במאמר ב- YNET שב״עם כלביא״ הושמדו כ־200 משגרי טילים בליסטיים מתוך כ-400, ושב״שאגת הארי״ סיכל חיל האוויר עוד 62 משגרים תוך 24 שעות בלבד, יכול היה להסיק שהמלחמה תחסל את כל המשגרים של איראן במהירות. אבל חודש אחר כך נדב אייל מצטט בכיר ביטחוני ב- YNET שאומר: "אם מישהו מדמיין לעצמו שבסוף המלחמה הזו איראן לא תוכל לשגר טילים לישראל – אז זה דמיון שווא". והנה, שוב, הישראלי שכן העז לדמיין לעצמו שהמלחמה הזאת תסיים את איום הטילים על ראשו הרגיש קצת אידיוט. לתופעה הזאת, שבה משנים את המסר בדיעבד תוך כדי הניסיון לגרום למקבל המסר לפקפק בעצמו קוראים "גזלייטינג". מניפולציה מתוחכמת מאוד, שלא קל להבחין בה. בכל הקשור למלחמה, הציבור כבר התחיל "לעלות" על המניפולציה. עם הביקורת על תוצאות המלחמה, יותר ויותר ישראלים כבר יודעים להצביע על השקרים וההטעיות שהיו חשופים אליהם לגבי המלחמה באיראן. לעומת זאת, על חוסר עקביות מתודולוגית בדו"חות ומחקרים של בנק ישראל - הרבה יותר קשה לציבור לעלות. כדי להבין האם בנק ישראל באמת "מתריע" ו"מזהיר" או שמדובר בגוף שכשל בפיקוח ובזיהוי של הסכנות בזמן, ועכשיו מציג עצמו כנביא זעם בדיעבד, צריך להיזכר בתחילת הסיפור. גזלייטינג מתודולוגי נקפוץ למנהרת הזמן עד לשנת 2012 הרחוקה. בנק ישראל משחרר מחקר של ד"ר ויצמן נגר וגיא סגל, שמצאו שהריבית במשק היא הגורם בעל ההשפעה הגדולה ביותר על עליית מחירי הדיור. בפרט, הם מצאו שהריבית הייתה אחראית ל-50% מעליית מחירי הדיור בשנת 2010 ול-66% מעליית המחירים בתקופת הזמן שבין אמצע שנת 2009 לאמצע שנת 2010. נקפוץ שוב למנהרת הזמן, עד לשנת 2017, אז קרנית פלוג הייתה נגידת בנק ישראל. בגלובס פורסמה הכותרת: מחקר נוסף של בנק ישראל מצא ש "לריבית הנמוכה תרומה שולית למחירי הדירות" . באותה תקופה מחירי הדיור נסקו ביותר מ-100% במשך 10 שנים, (החל משנת 2007) במקביל הריבית ירדה באותה תקופה מ-4.25% ל-0.1%, אבל בנק ישראל, כאמור, מצא שתרומת הריבית היא שולית. כיום, בנוגע לירידה החדה בכמות רכישת הדירות, ירידה של 40% בין 2021 ל-2025 (השנה האחרונה טרם עליית הריבית) בנק ישראל כן מוצא את הריבית כגורם בעל השפעה משמעותית, על פי דו"ח 2025. נחזור שוב למנהרת הזמן, הפעם לאוקטובר, 2022. בנק ישראל בדיוק העלה אז את הריבית ל-2.75 אחוז. בראיון בביזפורטל מסביר הנגיד שהעלאת הריבית חשובה : " ככל שמעלים את הריבית זה עוזר לצנן את שוק הדיור". אז מה נכון? האם הריבית היא גורם בעל השפעה משמעותית על מחירי הדירות או שלריבית תרומה שולית לשינויים במחירים? גם כשמסתכלים על דו"חות היציבות של בנק ישראל, אלה שאמורים להתריע כשניתן אשראי מסוכן או כשהמערכת מתערערת, ולבדוק היתכנות למשברים או תרחישי קיצון, רואים שה"סרגלים" מוחלפים בתדירות גבוהה. במקום להיצמד למערך מדדים אחיד שיאפשר מעקב אמין אחר הסיכונים, הבנק נוטה לשנות את כלי המדידה, מה שיוצר לעיתים תמונה של חוסר עקביות. אחת הדוגמאות הבולטות לתנודתיות הזו היא השימוש במבחנים סטטיסטיים לזיהוי "נפיצות" בשוק הדיור, כלומר, כלים מתמטיים שנועדות לזהות "בועות" בשוק הנכסים. ב-2017, דו"ח היציבות השתמש בהם ככלי מרכזי וקבע כי קיימת "אפיזודת נפיצות" וסטייה של מחירי הדירות מהיסודות הכלכליים. ב-2018, לעומת זאת, הכלי הזה נזנח ובמקומו נכתב נרטיב דמוגרפי-מבני, שהציג את רמות המחירים כתוצאה של פער היצע וביקוש בגלל קצב גידול אוכלוסיה גבוה. ב-2025, שוב הבנק חזר לאותם מבחני נפיצות, והפעם הפיק מהם קביעה רטרואקטיבית שהמחירים עד שנת 2020 היו למעשה "מוצדקים" ומתיישבים עם מודל תשואות שכר הדירה. ולסיום, נבחן את דו"חות בנק ישראל. שם, לפעמים השינויים במחירי הדיור מוסברים על ידי "צרכי הדיור", קרי הפער בין גידול האוכלוסיה לבין קצב הבניה, ולפעמים ההסבר מתמקד בתשואה האלטרנטיבית, כלומר כמה משתלמת השקעה בנדל"ן לעומת שוק ההון. בדו"חות 2018–2019, כשהריבית הייתה אפסית והמחירים עלו, הבנק התמקד במחסור בהיצע ובצורך לבנות כ-52 אלף יחידות בשנה על מנת להתמודד עם עליית המחירים. לצד זאת, הוא גם הציג מודל שהשווה את תשואת שכר הדירה לתשואה האלטרנטיבית בשוק ההון. בשנת 2021, כאשר המחירים זינקו ב-13% מודל התשואה קיבל משקל שולי וההסבר המרכזי היה: "התעוררות צד הביקוש" בעקבות ביטול תוכניות ממשלתיות, כשהריבית הנמוכה הופיעה לכל היותר כגורם משני. והנה, כשהריבית גבוהה והשוק קפא, חזרה "אטרקטיביות שוק ההון" והפכה שוב לגורם משמעותי שמשפיע על האטת הרכישות בדוח בנק ישראל לשנת 2025. בנוסף, ב-2021 פרסם בנק ישראל מחקר שנקרא: "ניתוח שוק הדיור בישראל: קשרי הטווח הארוך". שם, באמצעות מודל מורכב ניסה הבנק להוכיח שהזינוק במחירים בין 2008 ל-2011 לא היה בועה, אלא בסך הכל 'תיקון של תמחור חסר' של הדירות בתקופה שקדמה לכך. המחקר לא התייחס רק לשנים 2008-2011 אלא גם קבע שרוב עליית המחירים עד 2019 מוסברת על ידי גורמים כלכליים "אמיתיים" ולא ספקולציות, "תמחור היתר" (החריגה מהשווי הריאלי) עמד, לטענתם על 5.5% בלבד נכון לסוף 2019. באותו מחקר לא הייתה כל התייחסות למבצעי או הקלות מימון (שהיו קיימים גם ב-2019 ואף לפני) או לאטרקטיביות שוק ההון מול שוק הדיור. לעומת זאת עלויות הבנייה הוצגו כגורם משמעותי שמשפיע על המחיר. עובדה זו מעניינת במיוחד מאחר שב-2025, אז בנק ישראל טוען ללחץ לירידת מחירים, עלויות הבנייה גבוהות במיוחד בגלל מחסור בכוח אדם. באותו מחקר מ-2021 בנק ישראל משתמש בנוסחה מתמטית כדי להבין האם המחירים ספקולטיביים או לא, בעוד שב-2025 בנק ישראל מזהה ספקולציה ומתאר אותה בהסבר פשוט בהרבה: חשש בטחוני, ריבית גבוהה, קשיי מימון והגירה. הפעם אין לוגריתמים. אז מה אפשר להסיק מכל זה? קשה שלא להבחין בדפוס. כשהריבית נמוכה ומחירי הדירות עולים - הריבית אינה האשמה; כשהריבית גבוהה והמחירים יורדים - הריבית היא הגיבורה. העברת המשקל הזאת די נוחה עבור בנק ישראל משום שכשהמחירים עולים הוא לא "אשם" אבל כשהם יורדים, הוא יכול לקחת קרדיט. בנוסף, כשהמחירים עולים וכולם מרוויחים משוק הנדל"ן ההסבר לכך הוא מתמטי ומורכב. לעומת זאת, כששוק הנדל"ן נתקל בצרות, לקבלנים אין תזרים ודירות לא נמכרות ההסבר הוא פשוט ונובע מאילוצים מהשטח. צריך לומר שבנק ישראל הוא גוף שעוסק בין השאר במחקר, לכן הגיוני שמחקרים יגיעו לעיתים לתוצאות שונות. אבל כשהמחקרים מציגים פערים דרמטיים ותוצאות הפכפכות זה אמור להשפיע על המדיניות. אם מחקרים לא מצליחים להגיע לתוצאות עקביות לגבי השפעות הריבית - אולי לא כדאי להסתמך עליה ככלי בלעדי להשפעה על המחירים? הברבור השחור אחרי המשבר הכלכלי של 2008, הפכה תיאוריית "הברבור השחור" לאהובה במיוחד על קובעי מדיניות. הוגה התיאוריה, נאסים טאלב, סוחר אופציות ומומחה לניהול סיכונים, פיתח אותה כאסטרטגיית השקעה שמנסה להרוויח מאורעים בלתי צפויים. טאלב השתמש במשל הברבור הלקוחה מעולם הביולוגיה: במשך מאות שנים האמין האדם המערבי שכל הברבורים בעולם הם לבנים אבל להפתעת כולם התגלה באוסטרליה הברבור השחור הראשון. המסקנה היא שכל משקיע וכל מנהל מדיניות צריך להתכונן לאפשרות שלפעמים פשוט "shit happens". עבור מנהלי המערכת הפיננסית, הברבור השחור של טאלב הפך לכלי מושלם להתנערות מאחריות. הם אימצו את התיאוריה כי היא אפשרה לטעון שכלכלה, בדיוק כמו הטבע, מייצרת "מוטציות" פתאומיות שאי אפשר לחזות. אם משבר הוא אירוע אקראי ובלתי נמנע כמו הופעת ברבור שחור ביבשת רחוקה, איש לא באמת אשם בכישלון הפיקוח. אבל כלכלה היא לא תופעת טבע אקראית והיא לא אמורה להפתיע את הרגולטורים כמו גנטיקה של ברבורים. הנתונים שהוצגו בדו"ח 2025 לא נחתו מהשמיים, הם היו שם כל הזמן. במינוף הקבלנים, במבצעי המימון המסוכנים ובתלות המוחלטת בריבית. לרשות בנק ישראל עמדו הנתונים והוא יכול היה להתכונן לכל התרחישים המפורטים בדו"ח. אך במקום פיקוח אדוק ועקבי, הוא בחר להחליף את כלי המדידה בכל פעם שהמציאות לא התאימה לנרטיב. בניגוד לברבור הביולוגי, ה"ברבורים" של שוק הנדל"ן הישראלי גודלו בתוך המדגרה של הבנק עצמו. לא רק שבנק ישראל לא עוקב כמו שצריך אחרי הסיכונים שנערמו, הוא גם פעל באופן אקטיבי כדי להגדיל אותם. בזה נעסוק בכתבה הבאה . טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן וחברת מערכת מגזין רוזה עריכה: תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 163 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

סתו גרסטל וארנון פלג על אירועי השבוע, מה נכנס לתוך אזור העניין של הישראלים ומה פחות, ולמה? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו אזור חוסר העניין שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 15 במרץ 2024 אזור חוסר העניין קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 סתו גרסטל וארנון פלג על אירועי השבוע, מה נכנס לתוך אזור העניין של הישראלים ומה פחות, ולמה? להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 612 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

יונה וולך חלמה להיות משורר - גאון שנשים וגברים נופלים לרגליו, והצליחה בענק פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 108: יונה וולך וסקס אחר שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 11 בדצמבר 2025 פרק 108: יונה וולך וסקס אחר תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 עזה צבי לא היתה ולא תהיה כמו יונה וולך - כוכבת הרוק הבלתי מעורערת של השירה העברית. "יונה המשוגעת" מכפר אונו בזה למיליטריזם והלאומנות הסטרילית של השירה העברית מגיל צעיר, ויצאה למשימה לנער את המערכת ולהכניס אליה את תהומות העונג והטירוף של החיים. היא יצאה למסע אל אס די ומעולם לא חזרה ממנו, ובדרך גילתה לנו את הפוטנציאל הארוטי של תותים, דובות גריזלי ומפלצות. פרק מיוחד לציון 40 שנה למותה - על הקשרים שלה עם משוררים, נשים, גברים, מלחמות, סמים, דקדוק עברי, פסיכיאטריה, קינק וכמובן - תפילין. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 108 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

ארנון פלג ואסף יקיר מנסים למצוא את שיווי המשקל החדש של המדינה והכלכלה הישראלית. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו שיווי משקל חדש ארנון פלג ואסף יקיר מנסים למצוא את שיווי המשקל החדש של המדינה והכלכלה הישראלית. שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 12 בפברואר 2026 שיווי משקל חדש קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ארנון פלג ואסף יקיר מנסים למצוא את שיווי המשקל החדש של המדינה והכלכלה הישראלית. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 799 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרופסור דני פילק הוא רופא ומרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וחבר מזכירות תנועת "עומדים ביחד". דני פילק

פודקאסט שבועי, שדן בנושאים "החמים" בחברה הערבית וכן נדבר בשפה המדוברת הפלסטינית בדיאלקטים שונים ובשפה הספרותית, מזוויות שונות ומרובות, ולפעמים גם נארח אורחים לדיון משותף. ع نار بودكاست اسبوعي، يطرح مواضيع ساخنة شاغلة بالنا بالمجتمع العربي، واه راح نحكي بلهجاتنا الفلسطينية المتنوعة والمختلفة، بالعامية والفصحى، بشفافية. محاورة المواضيع من زوايا مختلفة، متعددة ونقاشها احيانا مع زملاء اضافيين. طاقم بودكاست ع نار مكون من متطوعات ومتطوعين يعملون معا لاعداد الحلقات بصورة حديثه ومهنية. ادعمونا بوسائل التواصل الاجتماعية وفي المنصات المختلفة. פודקאסט שבועי, שדן בנושאים "החמים" בחברה הערבית וכן נדבר בשפה המדוברת הפלסטינית בדיאלקטים שונים ובשפה הספרותית, מזוויות שונות ומרובות, ולפעמים גם נארח לדיון משותף. צוות פודקאסט ע-נאר מורכב ממתנדבים ומתנדבות שעובדים ועובדות יחדיו להפקת תכנים בצורה חדשנית ומקצועית. שתפו ותמכו בנו רשתות החברתיות ובפלטפורמות השונות הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. לתוכן ישן יותר של ع نار