חיפוש באתר

وفاء، جومانا، ميَّسر واسماء كتير اسمعنا عنها لنساء قُتلوا ،وفي الغالب كان معروف من هو القاتل ، بس للاسف ما تمت محاسبته . كيف ممكن نوقف هذه الجرائم؟ פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו جرائم قتل النساء، مين المسؤول؟ שתפו: ع نار 23 בספטמבר 2021 جرائم قتل النساء، مين المسؤول؟ ع نار 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 11 פרק מספר ع نار פודקאסט שבועי, שדן בנושאים "החמים" בחברה הערבית וכן נדבר בשפה המדוברת הפלסטינית בדיאלקטים שונים ובשפה הספרותית, מזוויות שונות ומרובות, ולפעמים גם נארח אורחים לדיון משותף. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 170 - ההסתדרות הלאומית الهستدروت الوطنيّة שתפו: 26 בינואר 2021 170 - ההסתדרות הלאומית الهستدروت الوطنيّة קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 170 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

מה הוא סוד ההצלחה של הסדרה "המפקדת"? יובל אונגר וארנון פלג בשיחת חובה, הימתחו להקשב! פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו המפקדת שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 30 בדצמבר 2022 המפקדת קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 מה הוא סוד ההצלחה של הסדרה "המפקדת"? יובל אונגר וארנון פלג בשיחת חובה, הימתחו להקשב! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 489 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

שיחה עם סמנכ"ל הארגון שוברים שתיקה, נדב וימן פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו כיבוש זה כאן | עם נדב וימן שתפו: מה לעשות עכשיו 9 בדצמבר 2021 כיבוש זה כאן | עם נדב וימן מה לעשות עכשיו 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 17 פרק מספר מה לעשות עכשיו איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

מהי הקונספציה שהובילה לשביעי באוקטובר? למה בחרנו להמשיך בה אחריו? ואיך אפשר גם אחרת. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו היום שעכשיו מהי הקונספציה שהובילה לשביעי באוקטובר? למה בחרנו להמשיך בה אחריו? ואיך אפשר גם אחרת. שתפו: שמוליק לדרמן 19 בפברואר 2025 היום שעכשיו שמוליק לדרמן 00:00 / 01:04 ב-2017 פרסם מיכה גודמן את ספרו "מלכוד 67'," שזכה לשבחים רבים כמופת של פרגמטיות וחשיבה "מחוץ לקופסא". הטענה הבסיסית של גודמן הייתה פשוטה: ישראל נכנסה למלכוד בעקבות כיבושיה במלחמת ששת הימים, של שליטה במיליוני פלסטינים על שטחים ששנויים במחלוקת בינם לבין ישראל. המלכוד, טען גודמן, יכול להיפתר באמצעות נסיגה ישראלית חלקית מהשטחים תוך המשך החזקתם של אזורים שהיא תופסת כחיוניים או ככאלה שנועדו להישאר בידיה, כמו בקעת הירדן או גושי ההתנחלויות. בצורה זו יישמרו צרכי הביטחון של ישראל והפלסטינים בכל זאת יקבלו מדינה, גם אם רק על חלק מהשטח. הסיכוי שהפלסטינים יסכימו להסדר כזה, הודה גודמן, הוא נמוך. אלא שלאור האינטרס של מדינות ערביות סוניות כמו ערב הסעודית להקים ציר סוני-ישראלי כמשקל נגד לציר השיעי בהובלת איראן, נראה שהן מוכנות לדחוק אותו לשוליים וכך ליצור ״אקלים״ שיאפשר הסדר חלקי. לא לחינם זכה ספרו של גודמן לשבחים: הוא ייצג נאמנה את רוחו של המרכז הישראלי , שמתוך תפיסת ה"אין פרטנר" שהתנחלה בישראל מאז כישלון המשא ומתן בין ברק לערפאת בתחילת שנות האלפיים, בחר לאורך שני העשורים האחרונים (מלבד בתקופת ממשלת אולמרט) בניהול הסכסוך במקום בחתירה להסדר פוליטי. בחירה זו באה לידי ביטוי בתקוות שגאו בישראל לגבי "הסכמי אברהם", ובמיוחד לגבי הנורמליזציה עם סעודיה בתקופה שלפני ה-7 באוקטובר. אלו נתפסו כהישג ישראלי חסר תקדים של הסרת ה"וטו" הפלסטיני על הסדרים עם מדינות ערביות מרכזיות, כזה שיאפשר לגיטימציה איזורית חסרת תקדים לישראל, ללא התנאי של מדינה פלסטינית ותוך כדי המשך השליטה הצבאית בפלסטינים, הסיפוח הזוחל בגדה ובמזרח ירושלים והמצור על עזה. מיכה גודמן, 2023. קרדיט: יונית שילר, CC BY-SA 4.0 הייתה זו "הקונספציה" שמאחורי "הקונספציה". מדיניות חיזוק החמאס בידי ממשלות נתניהו; ההתמקדות באיום האיראני בהנחה שחמאס מהווה איום מינורי לכל היותר; "כיסוח הדשא" בעזה במבצעים חוזרים ונשנים ומרובי הרוגים; הפירורים שקיבלה הרשות הפלסטינית בגדה למרות הדבקות שלה בדרך המדינית ובשיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל; ההתעלמות המופגנת מסוגיית הכיבוש במחאה נגד המהפכה המשפטית – כל אלו היו ביטוי של אותה תפיסה: שאת הפלסטינים אפשר להמשיך לנהל על ידי שילוב של אלימות, דיכוי, ושוחד כלכלי ופוליטי. התוצאה הייתה הזוועה של ה-7 באוקטובר. כמעט שנה וחצי לאחר מכן, רוב הישראלים תומכים בטיהור אתני של העזתים; באימוץ אלימות ששוחררה מכל רסן גם בגדה המערבית; ובנורמליזציה עם סעודיה שבפנטזיה הישראלית עדיין יכולה להתבצע תוך תשלום מס שפתיים בלבד לפלסטינים. מסתבר שההיסטוריה חוזרת על עצמה שוב ושוב כטרגדיה ופארסה גם יחד. לצאת מהקונספציה מסמך " היום שעכשיו" של הפורום לחשיבה אזורית ומחלקת 'ישראל במזרח התיכון' במכון ון ליר מבקש לאתגר קונספציה כושלת זו של "ניהול הסכסוך" ולהציע לה אלטרנטיבה. ראשית, על-ידי ניתוח הדרך שהובילה ל-7 באוקטובר ושנית על-ידי הצעות מדיניות קונקרטיות. אנו טוענים שההתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר לא הייתה תוצאה בלתי נמנעת של האידיאולוגיה הקיצונית של הארגון, אלא גם תוצר של הכישלון של הדרכים האחרות שבאמצעותן ניסתה תנועת החמאס להשיג את מטרותיה בעשור וחצי האחרון. בראש ובראשונה: מדיניות ישראלית שמציעה הישגים של ממש לדרך המדינית הייתה עשויה לחזק את הכוחות המתונים יותר בחברה הפלסטינית, כמו גם כוחות בתוך תנועת חמאס עצמה שנדמה שהאמינו שהדרך הפוליטית עשויה להביא הישגים ממשיים יותר לפלסטינים. באופן ספציפי יותר, בעשור האחרון עמדה בפני ישראל שוב ושוב האפשרות לקדם הסדר אזורי במסגרתו עזה תפורז והרשות תחזור לשלוט ברצועה, תוך השתלבות חמאס בממשלת אחדות פלסטינית, כחלק ממתווה להקמת מדינה פלסטינית על גבולות 67'. ישראל סירבה למשא ומתן של ממש על בסיס אפשרות זו. שנית, כידוע, לחמאס היו גם מניעים אסטרטגיים ספציפיים בהתקפה: מניעת הנורמליזציה עם סעודיה, שאיימה להדיר את הסוגיה הפלסטינית לשוליים לחלוטין; מניעת יישום "תוכנית ההכרעה" של סמוטריץ', שקרמה עור וגידים בדמות נישול משפחות וקהילות פלסטיניות בגדה ובמזרח ירושלים, והתחלת הסיפוח הזוחל של הגדה בזכות מינויו של סמוטריץ' לשר בכיר במשרד הביטחון האחראי על המנהל האזרחי; עצירת הפגיעה בסטטוס קוו בהר הבית/אל-אקצה; ושחרור אסירים פלסטינים מבתי הכלא בישראל. מדיניות ישראלית אחרת בכל הסוגיות האלו הייתה עשויה לשנות את מערך השיקולים של חמאס ולמנוע את הזוועה של ה-7 באוקטובר. במילים אחרות, אנו מציעים ניתוח שבו ישראל אינה שחקן פסיבי אל מול כוחות שהאידיאולוגיה הקיצונית שמניעה אותם הופכת לכאורה כל הסדר ופשרה לאוטופיה וסכנה קיומית; אלא כזה שבו לבחירותיה של ישראל יש משמעות הרת גורל, ובמיוחד לבחירה בדרך הכוח על חשבון הפוליטיקה. שום דבר בניתוח שאנו מציעים אינו מסיר מחמאס ומהפלגים הפלסטינים האחרים את אחריותם לזוועות שביצעו ב-7 באוקטובר בעוטף עזה, לפשעים קודמים שביצעו או לתרומתם שלהם להמשך הסכסוך. אך המיקוד בכישלון המודיעיני והצבאי תוך התעלמות מהבחירות הפוליטיות הישראליות, משמעם גם עיוורון לגבי הדרך שהובילה ל-7 באוקטובר וגם הבטחה שהאסון הבא הינו רק עניין של זמן; למעשה אנו יוצרים אותו מאז ה-7 באוקטובר בדמות האלימות חסרת התקדים שאנו מפעילים כלפי הפלסטינים. ההתנגשות בין הפנטזיות על "ניצחון מוחלט" ו"דה-רדיקליזציה" של הפלסטינים בשיח הישראלי ובמרשמי "היום שאחרי" למיניהם שהוצעו עד כה, למציאות בה חמאס משתלט מחדש על עזה כאשר לרשותו עומד מאגר בלתי נדלה של מגויסים חדשים השואפים לנקמה בישראל, הינה רק עדות אחת מיני רבות לכישלון הישראלי להכיר בגבולות השימוש בכוח, לפני ואחרי ה-7 באוקטובר. התמנון האיראני? אנו מציעים הבנה דומה בכל הקשור להתמודדות מול איראן ובעלי בריתה באזור. איננו מזלזלים בחשיבות האידיאולוגיה הקיצונית והאנטי-ישראלית של המשטר האיראני, אך גם במקרה זה האידיאולוגיה הינה היבט אחד בתוך מערך שיקולים נרחב, בראש ובראשונה שרידותו של המשטר האיראני; מה גם שעל משמעותה והשלכותיה של האידיאולוגיה על המדיניות ישנו ויכוח מתמשך בתוך האליטה הדתית, הפוליטית והביטחונית האיראנית. אנו טוענים שהשיח בישראל נוטה להיות "אלרמיסטי" בכל הקשור לאיום האיראני. המחשה לכך ניתן למצוא בראיון של יונית לוי וג'ונתן פרידלנד עם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק לפני מספר חודשים, כשברק נאלץ להסביר לאוזניה המשתאות של לוי שהסכנה בגרעין איראני אינה שאיראן תטיל על ישראל פצצה גרעינית, ושזה מטופש לחשוב כך; אלא שהיא תהפוך את איראן חסינה במידה רבה בפני התקפות אמריקאיות וישראליות. מיותר לציין שקשה למצוא בישראל ניתוח מפוכח מהסוג שמציע ברק, בו המשטר האיראני תופס עצמו כמגן על עצמו מפני תוקפנות אמריקאית וישראלית אפשרית ומגיב לפעולותיהן, לא פחות מהאופן בו ישראל תופסת עצמה כמגיבה לתוקפנות איראנית. בכך אין כוונתנו לטעון שאיראן ובעלי בריתה לא מהווים איום על ישראל. מחריד לחשוב מה היה עשוי להתרחש אם ב-7 באוקטובר חיזבאללה, איראן, ושאר כוחות "ציר ההתנגדות" היו מצטרפים באופן מלא למתקפה משולבת על ישראל. אך עצם העובדה שלא עשו כך אומרת דרשני, ולכל הפחות מעידה ששיקולים של המחיר הצפוי לאיראן וללבנון משחקים תפקיד קריטי בקבלת ההחלטות של כוחות אלו לא פחות מאשר תפיסותיהם האידיאולוגיות לגבי ישראל. באופן דומה, איננו טוענים שהאינטרס היחיד שמניע את המשטר באיראן הינו הגנה עצמית: כמו כל משטר אחר באזור, כולל ישראל, קידום השפעה ואינטרסים כלכליים ופוליטיים במדינות האזור, אמונות יסוד והגנה עצמית – כולם שלובים זה בזה במדיניותו. אך גם כאן – הנטיה של ישראל להגיב לאיום האיראני בהסתמכות כמעט בלעדית על כוח, על חשבון הסדרים פוליטיים אפשריים כגון הסכם הגרעין שנחתם בזמנו והוכשל על ידי ישראל וארה"ב, לא רק שהגבירה את האיום הגרעיני עצמו אלא גם מנעה ועדיין מונעת הסדרים פוליטיים נוספים שהיו עשויים להפחית משמעותית את האיום מצד איראן ובעלי בריתה באזור. מעבר לכך, גם האיום מצד איראן ובעלי בריתה קשור בטבורו לסוגיה הפלסטינית, במספר מובנים מרכזיים. ראשית, כידוע, התמיכה בפלסטינים הינה אחת הסוגיות הבודדות לגביהן יש הסכמה רחבה במזרח התיכון, והיא משמשת קרדום לחפור בו עבור הכוחות השונים. הסדר עם הפלסטינים עשוי להפחית במידה ניכרת את הקונפליקט בין ישראל לאיראן ובעלי בריתה, ולכל הפחות יערער במידה משמעותית את יכולתם להצדיק בפני הציבור אליו הם פונים את פעולותיהם נגד ישראל. שנית, האיום האיראני משמש גם עבור הימין הישראלי קרדום לחפור בו על מנת לסכל כל אפשרות של הסדר פוליטי עם הפלסטינים: הדימוי של תמנון איראני ולו "שלוחות" בכל מקום באזור, ושחותר כל העת להשמדת ישראל, מסייע ליצירת תודעה של איום קיומי על ישראל במסגרתו ההסתמכות הבלעדית על כוח צבאי, גם מול הפלסטינים, מקבלת לגיטימציה משמעותית. היום שעכשיו באופן מובן, זוועות ה-7 באוקטובר הביאו לתודעה של איום קיומי בחברה הישראלית יותר מאשר כל דימוי, כוזב או אמיתי. אך זוהי בדיוק חלק מהטענה שמציג "היום שעכשיו": אנו נמצאים "במעגל מרושע" של נבואות שמגשימות את עצמן כתוצאה מההסתמכות הבלעדית על אלימות, בסכסוך שהדרך היחידה לפתרונו ולביטחון של ממש לישראל היא פוליטית. לא מיותר לציין בהקשר זה, שסיבה מרכזית שכוחות צה"ל שעמדו גם בגבול עם עזה וגם בגבול עם לבנון היו מועטים באופן פושע היא הכוחות הרבים הנדרשים לשמירה על ההתנחלויות הפזורות בגדה. ה-7 באוקטובר חשף, בין השאר, עד כמה פינוי ההתנחלויות ומיקוד צה"ל בהגנה על גבולות מוכרים וברורים הינם צורך בטחוני יסודי של ישראל. בניתוח שאנו מציעים של הדרך שהובילה ל-7 באוקטובר גלומה גם האלטרנטיבה שאנו מציעים ל"יום שעכשיו": הסדר עם הפלסטינים, מתוך משא ומתן עם מנהיגות פלסטינית הנהנית מתמיכה פלסטינית רחבה, ועל בסיס ההנחה שזכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים אינה "ויתור" ישראלי או "תמורה" התלויה בדבר, אלא היא עצמה התנאי למשא ומתן וצריכה להתחיל להתממש ביום שעכשיו. זה אולי הטיעון הרדיקלי ביותר במסמך שרחוק מלהיות רדיקלי: אנו, הישראלים, איננו האדונים של הפלסטינים ואין לנו זכות להחליט באילו תנאים הם יהיו זכאים לחירות, גם לא בשם מה שאנו תופסים כצרכי הביטחון שלנו – לא יותר מאשר הם זכאים לנהל עלינו משטר של כיבוש ודיכוי בשם צרכי הביטחון שלהם. עוד לפני ה-7 באוקטובר ובוודאי אחריו, הרעיון שהפלסטינים זכאים לאותן זכויות כמונו ממש הוא ללא ספק הרדיקליות בהתגלמותה בשיח הישראלי. ועדיין, זו נקודת המוצא היחידה ממנה אפשר להתחיל לשרטט את הדרך לקיום משותף של שני העמים על אותה כברת ארץ. ד"ר שמוליק לדרמן מתמחה בתיאוריה פוליטית ולימודי הג'נוסייד. הוא משמש כעמית מחקר ב"פורום לחשיבה אזורית" ומרצה באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה הפתוחה. עריכה : תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 65 פרק מספר שמוליק לדרמן ד"ר שמוליק לדרמן מתמחה בתיאוריה פוליטית ולימודי הג'נוסייד. הוא משמש כעמית מחקר ב"פורום לחשיבה אזורית" ומרצה באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה הפתוחה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 193- הודו الهند שתפו: 4 במרץ 2021 193- הודו الهند קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 193 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

מי אנחנו באמת? צרכנים או עובדים? התקשורת הישראלית פה כדי לספק את כל התשובות הלא נכונות - ואפילו ההסתדרות התבלבלה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו עבודה מבולגנת שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 2 באוגוסט 2022 עבודה מבולגנת קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 433 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 121- ביידן או טראמפ بايدن أم ترامب שתפו: 4 בנובמבר 2020 121- ביידן או טראמפ بايدن أم ترامب קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 121 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

מה חסר בשיח הציבורי סביב עליית המחירים? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו סחורות ומשכורות שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 10 בפברואר 2022 סחורות ומשכורות קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 364 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

אסף יקיר בראיון עם ד"ר נעמי פרידמן סוקולר על איך כלכלנים מחשבים כמה שווה ילד בהסכם גירושים, למה בכלל מישהו שואל אותם, ואיך אפשר לעשות זאת אחרת, וטוב יותר. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מחיר למתגרש שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 9 במרץ 2023 מחיר למתגרש קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 אסף יקיר בראיון עם ד"ר נעמי פרידמן סוקולר על איך כלכלנים מחשבים כמה שווה ילד בהסכם גירושים, למה בכלל מישהו שואל אותם, ואיך אפשר לעשות זאת אחרת, וטוב יותר. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 514 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

רדיפה פוליטית, השתלטות על אגודות, תרגילים משפטיים, וכסף שהולך לקמפיינים יקרים - מה קורה בהתאחדות הסטודנטים הארצית? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו כך אלחנן פלהיימר מוביל השתלטות ימנית על מוסדות הסטודנטים בישראל רדיפה פוליטית, השתלטות על אגודות, תרגילים משפטיים, וכסף שהולך לקמפיינים יקרים - מה קורה בהתאחדות הסטודנטים הארצית? שתפו: מעין גלילי 16 ביולי 2024 כך אלחנן פלהיימר מוביל השתלטות ימנית על מוסדות הסטודנטים בישראל מעין גלילי 00:00 / 01:04 קרדיט לצילום: יואב אלון CC BY-SA 4. "אם היה משהו ממנו פחדו ממשלות ברחבי העולם, זה היה אחדות הסטודנטים. כי הסטונדטים הם בעלי השכלה, ידע, רצון, ויכולת לעשות שינוי ומהפכות. אבל זה? זה היה פעם. היום התאחדות הסטודנטים נראית קצת אחרת". כך קריין כוכב הרשת סמיון גרפמן סרטון תדמית לאגודת הסטודנטים של הקריה האקדמית אונו שפורסם באוקטובר 2018. הסרטון נפתח בקטעים מתוך מחאות סטודנטים שונות ברחבי העולם על רקע קריינותו של גרפמן, וממשיך למונטאז' של פעילויות שונות של אגודת הסטודנטים של אונו, עם דגש מיוחד על מסיבות בריכה והופעות. האופן בו הסרטון שם ללעג את ההיסטוריה של תנועות סטודנטים מהפכניות, לטובת "ימי שיא" ודאגה שטחית לצרכי הסטודנטים, מתאים ליחסים שיש לרוב ציבור הסטודנטים בישראל עם הגופים המייצגים אותם - אגודות הסטודנטים וההתאחדות הארצית. לא ברור אם אפילו הסטודנטים המעורבים פוליטית באופן יחסי התייחסו לגופים אלה כבעלי משמעות פוליטית - לפחות עד לתקופה האחרונה, בה עלו פעולותיה הפוליטיות של התאחדות הסטודנטים הארצית לסדר היום הציבורי. זאת למרות שהאגודות וההתאחדות הם גופים גדולים וחזקים מאוד, המייצגים מאות אלפים ומחזיקים בתקציב של מליוני שקלים. בסרטון מופיע שוב ושוב אלחנן פלהיימר, שכיהן אז כיושב ראש אגודת הסטודנטים של אונו והיום מכהן כיושב ראש התאחדות הסטודנטים הארצית. נראה שהמאפיינים של הסרטון הזה מסכמים היטב את הצורה והתוכן של פועלו פלהיימר בהתאחדות הסטודנטים: ייצוג א-פוליטי לכאורה של הסטודנטים, מוגש בפיו של גרפמן בעל עמדות הימין, לצד מתן מקום מרכזי לפלהיימר עצמו ולדמותו. בנוסף, סביב הסרטון מצאנו מה שנראה כמו התנהלות בעייתית סביב הקשר בין פלהיימר לגרפמן, ועל כך בהמשך. אכן, פלהיימר מקפיד להשתמש ברטוריקה א-פוליטית - הוא משתמש ב ביטויים כמו "זה לא ימין ושמאל" כדי להסביר את פעולותיו, גם כשהן פוליטיות וימניות במפגיע, ובראיונות הוא הצהיר בעבר שההתאחדות בהובלתו "היא לא בכיס של אף מפלגה". אך הדה-פוליטיזציה לכאורה של ההתאחדות, היא למעשה פוליטיזציה ימנית בוטה למדי, אותה פלהיימר מעביר בהצלחה את ההתאחדות מאז שנבחר. פלהיימר הוא איש ימין מובהק, ואף יצר, לפי התחקיר שלנו, שיתופי פעולה קרובים לאורך השנים עם פוליטיקאים בולטים מהימין. תהליכים אלה הגיעו לשיאם סביב הצעת החוק ל"פיטורי סגל אקדמי בשל הסתה או תמיכה בטרור והפחתת תקציב" שעברה בכנסת בקריאה טרומית בשבוע שעבר. חרף הצהרותיו של פלהיימר, התאחדות הסטודנטים היא ארגון פוליטי לכל דבר ועניין - היא מייצגת מאות אלפי סטודנטים ומחזיקה בתקציב שנתי של מיליונים ובנכסים בשווי מאות מיליוני שקלים. לכן, טבעי ואף חיובי שהגורמים בתוכה ישאפו לקידום תפיסת עולם ושיהיו בעלי אינטרסים ושאיפות פוליטיים משלהם. עם זאת, פלהיימר מבצע פוליטיזציה זו באופן מניפולטיבי, במסווה של א-פוליטיות, וכחלק מכך, מהתחקיר שלנו עלה כי השיטות בהן הוא נקט הן בעייתיות מאוד מבחינה דמוקרטית ומבחינת מנהל תקין. תחקיר זה מתחקה אחר הדרכים בהן פלהיימר ביסס את כוחו ואת כוח הימין בהתאחדות הסטודנטים הארצית, ואחר הפעולות בעלות האופי הפוליטי-ימני בהן נקט עם הכוח שצבר. החוק להשתקת האקדמיה ביום רביעי עברה בהצעה טרומית בכנסת הצעת חוק ל"פיטורי סגל אקדמי בשל הסתה או תמיכה בטרור והפחתת תקציב", אותה ההתאחדות הארצית ופלהיימר מקדמים. ההצעה לוותה בקמפיין ציבורי בעלות מאות אלפי שקלים מכספי התאחדות הסטודנטים, במסגרתו נתלו שלטי חוצות עם ציטוטים של "תמיכה בטרור" מצד מרצים. מגוון גורמים בציבור הסטודנטים כבר מתחו ביקורת על הצעת החוק, ובכלל זה פעילים בהתאחדות ובאגודות הסטודנטים שצוטטו בהרחבה ב כתבה של גוף התקשורת "שומרים" שהתפרסמה בדה מארקר לפני כשבוע. זו הצעה שעיקרה נסיון השתקה של מרצים וסטודנטים שחורגים מקווים פוליטיים נזילים מאוד - למשל "שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", באמצעות פיטורי מרצים ושלילת תארים מסטודנטים, כמו גם שלילת מימון ממוסדות אקדמיים שאינם נוקטים באמצעים אלה. למעשה, הצעת החוק תאפשר לממשלה לפגוע בחופש האקדמיה ובחופש הביטוי כראות עיניה. ההצעה לוותה במכתב תמיכה שפרסמה התאחדות הסטודנטים, שעליו היו חתומים כמעט כל המוסדות האקדמיים החברים בהתאחדות - מלבד שלושה שביקשו שלא להיות חתומים עליו. מאוחר יותר, יושבי ראש אגודות סטודנטים של מוסדות נוספים הסירו את חתימתם על המכתב, בטענה שהוא פורסם כחתום בשמם מראש, בהתראה קצרה מדי שלא אפשרה להם להסיר את חתימתם לפני הפרסום. קידום של נסיונות השתקה פוליטיים של מרצים וסטודנטים, כמו גם שימוש בטקטיקות מפוקפקות מסוג זה כדי להבטיח תמיכה במהלכיו, צפו פעמים רבות בהתנהלותו של פלהיימר בתחקיר שערכנו. היסטוריה בעייתית, רדיפות פוליטיות - וקשרים לפוליטיקאים מהימין אלחנן פלהיימר הוא בנו של חבר המועצה לשעבר בעיריית פתח תקווה, יעקב פלהיימר. הוא עסק בפעילות פוליטית לאורך שנים לפני שהגיע להתאחדות הסטודנטים הארצית - ב-2017 הוא החל לכהן כיושב ראש אגודת הסטודנטים של הקריה האקדמית אונו. במהלך כהונה זו פלהיימר התערב בזירות פוליטיות שונות, וסביב פעילותו התפרסמו מספר שערוריות זעירות. בבחירות לעיריית פתח תקווה ב-2018, הוא הריץ רשימת צעירים בשם "תכל'ס", שלא נכנסה לבסוף לעירייה. הרשימה הצהירה על תמיכה בראש העיר המכהן דאז איציק ברוורמן, שבו תמך גם אביו של פלהיימר. כחלק מהקמפיין של "תכל'ס", הוגרלו כרטיסי טיסה למצטלמים בקלפי עם פתק ההצבעה של הרשימה, צעד בעייתי שחוקיותו הוטלה בספק. במספר סרטוני פרסומת לקמפיין של "תכל'ס" השתתפו גם כוכבי הרשת סמיון גרפמן ודניס צ'רקוב. השניים נשכרו גם על ידי אגודת הסטודנטים של אונו לסדרת סרטוני פרסום - כולל הסרטון שפתח את המאמר. לפי מקור עמו שוחחנו באונו, השניים נשכרו בשכר גבוה במיוחד עבור האגודה - יותר מ150,000 שקלים. לפי הגורם, הם נשכרו במשכורת גבוהה כל כך כדי לתגמל אותם על ההשתתפות בקמפיין לעירייה, שהתרחש מעט לאחר מכן. מסמכים משפטיים שמצאנו מזכירים כי פלהיימר הואשם בכך בהתכתבויות פנימיות של אגודת הסטודנטים באונו. לקראת הבחירות לכנסת במרץ 2019, פלהיימר הוביל את מטה הצעירים של מפלגת "הימין החדש", מפלגת הימין בהובלת נפתלי בנט ואיילת שקד שלא עברה את אחוז החסימה באותה מערכת בחירות. פלהיימר אף צולם ל סרטון בנושא פעילותו בקמפיין שפורסם ב-ynet. עם זאת, לפי מקור שהיה מעורב בהתאחדות הסטודנטים בשנים האחרונות, כאשר פלהיימר החל לכהן בתפקידו בהתאחדות הארצית הוא מצא שותפים פוליטיים אחרים, ועמד בעיקר בקשר קרוב עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בהמשך, יחסיו עם סמוטריץ' עלו על שרטון. לפי המקור, סמוטריץ' אכזב את פלהיימר כאשר לא הכניס לתקציב המדינה לשנת 2023 מימון לנושאים הקשורים לתמיכה בסטודנטים, להם פלהיימר ציפה. בעקבות כך, פלהיימר הוביל יציאה לקמפיין ארצי יקר בשם "סטודנט = 0" שמחה נגד תקציב המדינה, על כך שהכיל "0" שקלים לסטודנטים. לפי אותו מקור, כיום פלהיימר מקורב לגורמים בליכוד, ובייחוד לחבר הכנסת אופיר כץ שהגיש את הצעת החוק להשתקת המרצים, ולשר החינוך יואב קיש. מעט לאחר כניסתו של פלהיימר להתאחדות הסטודנטים הארצית, רבים ממועסקי באגודה הוחלפו, ובפרט נשכר ייעוץ משפטי חדש. מספר עורכי דין ממשרד "תל צור ושות'" הובילו את הייעוץ והייצוג המשפטיים של התאחדות הסטודנטים מאז, ביניהם יניב בר זיק, מיכל גלר וטל שפירא. "תל צור ושות'" הוא משרד עורכי דין גדול, שייצג, בין השאר, את ראש הממשלה נתניהו בענייניו המשפטיים ואת תא"ל גל הירש . יובל ריבלין, שכיהן כיו"ר אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית עד לפני מספר חודשים, והיה חבר בועד המנהל של התאחדות הסטודנטים, אמר ש"הייתה תחושה בקרב הצד שהתנגד לאלחנן, שאי אפשר לסמוך על הייעוץ המשפטי כי הוא תמיד בצד שלו ותמיד נותן לו אופציות מילוט". פלהיימר התקשה עם חופש הביטוי באקדמיה לאורך כל כהונתו, והקפיד לגנות ביטויים לאומיים פלסטיניים בקמפוסים בראיונות בתקשורת וברשתות החברתיות. במרץ 2022, התאחדות הסטודנטים פרסמה הצהרה ברשתות החברתיות המגנה את החלטת בג"ץ לאלץ את המדינה להעניק את פרס ישראל לחוקר עודד גולדרייך. גולדרייך נבחר לקבל את פרס ישראל על ידי ועדת הפרס, אך שר החינוך דאז יואב גלנט סירב להעניקו בשל עמדותיו הפוליטיות, ובפרט בגלל תמיכתו בהחרמת אוניברסיטת אריאל. גם התאחדות הסטודנטים ציינה את התמיכה בחרם על אוניברסיטת אריאל כסיבה להתנגדותה להענקת הפרס, ופלהיימר אף התראיין בנושא לכלי תקשורת שונים. לפי מקור שהיה חבר אז בועד המנהל של התאחדות הסטודנטים, הפוסט של ההתאחדות בנושא עלה ללא דיון במוסדות ההתאחדות, מה שגרר התרעמות מצד חברים שונים בועד המנהל - אך הפוסט לא נמחק. לאחר אירועי השביעי באוקטובר ופריצת המלחמה בעזה, התאחדות הסטודנטים בהובלת פלהיימר תרמה את חלקה להתמודדות עם התקופה הקשה, באמצעות קמפיין נגד סטודנטים "תומכי טרור", והקמת "קו חם", שבו סטודנטים יכלו לדווח על מקרים של "תמיכה בטרור". ריבלין תיאר את היוזמה הזו כ-"התעסקות עקרה בפופוליזם ימני, שלא היה לה קשר לדברים שבאמת היו חשובים בסיטואציה של פרוץ המלחמה". ה"קו החם" שהקימה התאחדות הסטודנטים הצטרף לשורת מקרים של שיימינג ואף הליכים מוסדיים מצד מוסדות אקדמיים נגד סטודנטים פלסטינים, על בסיס התבטאויות ברשתות החברתיות. מעט מאוד מהמקרים הללו הובילו בסופו של דבר להשעיה של התלמידים על בסיס "תמיכה בטרור". דמוקרטיה באגודות הסטודנטים? כדי להגדיל את כוחו במוסדות ההתאחדות הארצית, נראה שפלהיימר שואף לבנות כוח באגודות הסטודנטים של המוסדות האקדמיים השונים. שוב, זוהי שאיפה לגיטימית כשלעצמה, אך התמונה שנוצרת נראית כמו השתלטות שיטתית על אגודות סטודנטים ברחבי הארץ, באופן המקשה על המתחרים של פלהיימר ושותפיו להתמודד מולם באופן דמוקרטי. כמה מקורות המעורים בפוליטיקה של אגודות הסטודנטים הצביעו על עורך הדין אסף ביטון כדמות מפתח בתהליך בניית הכוח של פלהיימר באגודות. ביטון הוא עורך דין ותיק בתחום אגודות הסטודנטים, ששימש כיועץ המשפטי של אגודת הסטודנטים של הקריה האקדמית אונו כאשר פלהיימר נכנס לתפקיד כיו"ר האגודה, ב-2017. לפי גורם מאונו, בין ביטון ופלהיימר נוצר חיבור אישי טוב בתקופה זו. לפי המידע שמצאנו, נראה שביטון מסייע לשותפים פוליטיים של פלהיימר באגודות השונות לשמור על כוחם, בין השאר באמצעות תרגילים משפטיים הפוגעים בדמוקרטיה באגודות. לפי אתר "גיידסטאר", היום ביטון לוקח חלק בייעוץ המשפטי של לפחות 11 אגודות ברחבי הארץ. נראה שנוכחותו של אסף ביטון כיועץ משפטי באגודה היא סימן מזהה חזק לשותפות עם פלהיימר. כך למשל, בנובמבר האחרון נערכה בנשיאות סדרת הצבעות שנויה במחלוקת בנוגע להעברת כ-10 מיליון שקלים לצרכים שונים, לכאורה לצרכי הסטודנטים שעלו בעקבות פרוץ המלחמה. בהצבעות אלה, קרוב לכל האגודות בהן ביטון מייעץ הצביעו בעד הצעתו של פלהיימר, ורק אחת מהאגודות הללו - סמינר הקיבוצים - התנגדה. גם בהצבעות שנויות במחלוקת אחרות מפת ההצבעה הייתה דומה - כמו במינויה של גלי קינסליך, בת זוגו של ראש עיריית ראשון לציון ומנהלת המטה שלו, לדירקטוריון של חברת בת חדשה שההתאחדות הקימה. לקראת סוף 2021, עם כניסתו של פלהיימר לתפקיד יו"ר ההתאחדות הארצית, אגודות הסטודנטים בסמינר הקיבוצים ובמרכז האקדמי למשפט ועסקים סבלו מקשיים כלכליים. התאחדות הסטודנטים הארצית מחזיקה קרן סיוע לאגודות עבור מקרים כאלה, ולכן ההתאחדות בהובלת פלהיימר התערבה בנעשה בשתי האגודות. בחודשים שלאחר מכן, שתי האגודות הללו החלו להעסיק את ביטון כיועץ משפטי. פלהיימר אף הזכיר בדיון שנערך בועד המנהל של התאחדות הסטודנטים, שכחלק מהטיפול במצב הכלכלי הקשה של המרכז האקדמי למשפט ועסקים הוא "הצמיד" לאגודה ייעוץ משפטי חדש. גורם שהיה חבר באגודת הסטודנטים של המרכז האקדמי למשפט לעסקים בזמנו, אישר בפנינו שביטון נכנס כיועץ המשפטי של האגודה במסגרת הסיוע שקיבלה מההתאחדות הארצית. תפקיד הייעוץ המשפטי באגודות הוא עוצמתי למדי - היועץ המשפטי משתתף בדרך כלל בועדת הבחירות, ולוקח חלק מרכזי בכתיבת כללי הבחירות בתקנון האגודה. דוגמא לשימוש שביטון עשה בתפקיד ניתן למצוא במקרה של ה"בחירות" שנערכו ב-2023 באגודה של מכללת קיי, מכללה לחינוך בבאר שבע. ב-2022 עמוד הפייסבוק של האגודה הכריז בחגיגיות על שינוי שם האגודה ל"אגודת הסטודנטים והסטודנטיות" של המכללה, לצד חידוש התקנון בעזרתו של ביטון. תקנון האגודה דורש שהמועמדים לראשותה יכהנו בתפקיד באגודת הסטודנטים במשך חצי שנה קודם לבחירות. מאחר שקבלה לתפקידים שונים באגודה תלויה לחלוטין בנבחריה הנוכחיים, סעיף זה מאפשר להם לשלוט ביכולת של מתחרים פוטנציאלים להתמודד. מאחר שההתמודדות היא ברשימות בהובלת מועמד לראשות האגודה, מתאפשרת כך פסילת רשימות מתחרות שלמות. ואכן, הרשימה בהובלת הנציגים המכהנים - שהעומד בראשה נוהג להצביע עם פלהיימר - נבחרה באופן אוטומטי. לפי פעיל בפוליטיקה הסטודנטיאלית הארצית, מקרה דומה התרחש גם בבחירות אגודת הסטודנטים של מכללת בית ברל בשנה שעברה. בבית ברל, גם שם היועץ המשפטי הוא ביטון, שיטת הבחירות שונתה בסמוך לבחירות כך שמתחריה של היו"רית המכהנת ענת גלפמן התקשו להתארגן בזמן ולהרשם לבחירות, והיא נבחרה באופן אוטומטי. מקרה נוסף התרחש בבחירות לאגודת הסטודנטים של מכללת עמק יזרעאל ב2023, שם ביטון מתואר בפרוטוקולים של המכללה מהתקופה בתור "עורך דין האגודה". בבחירות אלה, רשימה שלמה - "תכל'ס" בהובלת אייל פרץ, שביקשה להתחרות ברשימה המכהנת "אחל'ה" נפסלה. ועדת הבחירות טענה שקיבלה פנייה אנונימית ממועמד מרשימת "תכל'ס", שטען כי שמו הוגש כמועמד ללא הסכמתו - לכאורה זיוף חתימה. על בסיס טענה זו, שמעולם לא פורטה, נפסלה הרשימה כולה - מה שעזר לרשימה המהכנת להבחר פעם נוספת. המקרה במכללת קיי, שכלל פגיעה בוטה יחסית בדמוקרטיה באגודת הסטודנטים, הגיע לבית המשפט, שהחליט לא להתערב. כמה מהמרואיינים שלנו סיפרו שלבתי המשפט יש קושי מסויים עם אגודות הסטודנטים - גופים שאמורים להיות מייצגים ודמוקרטיים, שרשומים כעמותות - ולכן התערבות בתי המשפט בענייניהן לא מוסדרת לחלוטין. פעולותיהם של בעלי הברית של פלהיימר באגודות הסטודנטים הגיעו לבתי המשפט גם במקרים נוספים. ב-2023, בחירות באגודת הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה התקיימו מבלי שקיומן פורסם, למעט - לטענת האגודה - בכרזה אחת שתלייתה צולמה במקום בודד בקמפוס. מאחר שהמועמדים המכהנים ושותפיהם היו היחידים שידעו על קיום הבחירות, הם נבחרו באופן אוטומטי. גם במקרה זה בחרו בתי המשפט לא להתערב, ולהסתפק בכרזה הבודדת כראייה לעמידה בכללי פרסום הבחירות המצויינים בתקנון האגודה. יו"רית האגודה של אוניברסיטת חיפה בזמן אותן בחירות, סיוון קורן, נבחרה בהמשך להיות סגניתו של פלהיימר בהתאחדות הארצית ונחשבת לבעלת ברית פוליטית שלו. שוחחנו עם מספר גורמים שהעריכו כי שפלהיימר הסכים לתמוך בקורן לתפקיד סגנית היו"ר, בתמורה לכך שתחזיר את האגודה של אוניברסיטת חיפה להתאחדות הסטודנטים הארצית, לאחר שעזבה אותה כמה שנים קודם לכן. מקרים אחרים כללו התערבות של פלהיימר ובעלי בריתו הפוליטיים בבחירות לאגודות שונות באמצעים שאינם משפטיים. לפי פעיל בפוליטיקה הסטודנטיאלית הארצית עמו שוחחנו, בבחירות ליושב ראש האגודה של האוניברסיטה העברית מוקדם יותר השנה פלהיימר שוחח עם חברי מועצה ימנים במטרה לשכנע אותם להצביע באופן שתואם את האינטרסים שלו. מהלך זה נתפס כהתערבות חריגה ובוטה מצד יו"ר ההתאחדות הארצית בענייני האגודה. בנוסף, מספר גורמים בפוליטיקה הסטודנטיאלית הארצית סיפרו לנו על אירועים חריגים בבחירות לאגודה במכללת גליל מערבי, שכללו הרשמה ללימודים במכללה של סטודנטית מאוניברסיטת חיפה, שאינה לומדת בגליל מערבי, כדי להתמודד נגד היו"רית המכהנת. בנוסף, קיבלנו מידע לפיו לקראת הבחירות היו"רית המכהנת הוצפה בשיחות טלפון ממספרים שיווקיים ואחרים - ככל הנראה מספרה הופץ ונרשם בשירותים שונים במטרה להטריד ולהציק לה. הגורמים עימם שוחחנו העריכו שההתערבות נעשתה במטרה לבחור יו"ר חדש, שיתאים לאינטרסים של פלהיימר וקורן. איפה הכסף? אחת הסוגיות שזכו ל תהודה הציבורית הרחבה ביותר סביב פעולותיו של פלהיימר בהתאחדות הסטודנטים, היא מכירת מניות איסתא ביוני 2022. התאחדות הסטודנטים הארצית החזיקה עד אותו זמן בכ-20% ממניות איסתא, שרובן נמכרו בתהליך מזורז בהובלת פלהיימר, שהוצג כתהליך חירום בעקבות הזדמנות חד פעמית ובת חלוף שהופיעה. לאחר המכירה, פורסם בתקשורת שהיא התבצעה במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק. מדובר באובדן של עשרות מיליוני שקלים לציבור הסטודנטים, והתהודה הציבורית הובילה לדו"ח שחיבר מבקר התאחדות הסטודנטים בנוגע להתנהלות מסביב למכירה. לפי הדו"ח, ולפי גורם איתו שוחחנו בנושא שנכח בחלק מהישיבות, פרטים לגבי המכירה הוצגו באופן מטעה לחברי הועד המנהל של התאחדות הסטודנטים על ידי נציגי חברת החיתום פועלים אי.בי.אי, שתיווכה את העסקה. למשל, מניות איסתא הוצגו כבלתי סחירות, בעוד שזמן קצר לאחר המכירה שוויין עלה ואיסתא נכנסה למדד תל אביב 90. בנוסף, פועלים אי.בי.אי טענה אל מול הועד המנהל שהמכירה הוצעה לכמה רוכשים פוטנציאליים מוסדיים מלבד קרן פניקס, שרכשה את המניות. לעומת זאת, דו"ח המבקר מצא כי טענה זו לא עולה בקנה אחד עם עדויותיהם של כמה מהרוכשים הפוטנציאלים להם, לפי פועלים אי.בי.אי, הוצעה המכירה. מדוע יצא פלהיימר למהלך בזק כזה, שבו הפסיד ציבור הסטודנטים כסף רב? לפי פרסומים בתקשורת מהתקופה, פלהיימר התעניין במכירת איסתא מרגע כניסתו לתפקיד בהתאחדות הארצית. גורם שהיה חבר בנשיאות התאחדות הסטודנטים עמו שוחחנו העריך כי אחת המטרות של מהלך זה הייתה לספק לפלהיימר כסף נזיל, שבו יוכל להשתמש למטרותיו - למשל, לקידום קמפיינים פוליטיים יקרים. לפי אותו גורם, נעשה שימוש במשאבים אלה כאשר התאחדות הסטודנטים יצאה לקמפיין "סטודנט שווה 0". אם כך, גם הקמפיין הציבורי הנוכחי בעלות מאות אלפי שקלים נגד מרצים "תומכי טרור" הוא המשך של מהלך זה - שכן המימון לקמפיין אמור, לפחות באופן הצהרתי, להגיע משארית המימון של קמפיין "סטודנט שווה 0" בו לא נעשה שימוש. את התמונה המלאה של השימוש בכספים שנכנסו ממכירת איסתא, קשה למצוא - כיוון שתקציב התאחדות הסטודנטים הארצית לא מפורסם לציבור מאז 2021, אז נכנס פלהיימר לתפקיד. זאת למרות בשנים שקדמו לכך, תקציב ההתאחדות פורסם באופן סדיר באתר ההתאחדות. מקרה אחר של העברת תקציבים גדולים באופן שנראה לא תקין, התרחש סביב ההצבעה על העברת עשרה מיליוני שקלים לצרכים שונים בעקבות מלחמת חרבות ברזל. בהצבעה אחת הצביעו חברי נשיאות ההתאחדות על שורת העברות כספים שנויות במחלוקת, לצד מטרות שנמצאות בקונצנזוס, כמו הקמת מרכזי חוסן לצרכי הסטודנטים במלחמה, וגם כספים שיועדו לשימוש האגודות שלהם האגודות ציפו תקופה ארוכה. בין השאר, התאחדות הסטודנטים העבירה כסף רב לתנועת חב"ד בקמפוס, מה שכוסה בהרחבה בתחקיר "שומרים". לתנועה אמנם יש נוכחות בקמפוסים זה שנים רבות, אך לפי מספר גורמים עמם שוחחנו מההתאחדות, שיתוף הפעולה איתם התהדק מאז כניסתו של פלהיימר לתפקיד. בנוסף, צורת חלוקת התקציבים לאגודות שונתה באופן שנותן העדפה לאגודות הסטודנטים הבינוניות בגודלן, עליהן מבוסס מרבית כוחו הפוליטי של פלהיימר, על חשבון האגודות הקטנות והגדולות. אותה הצבעה גם עברה ברוב של 50%, במקום ברוב של שני שליש הדרוש לפי התקנון. על רקע זה, כמה מאגודות הסטודנטים שהתנגדו למהלך יצאו לתביעה נגד התאחדות הסטודנטים הארצית. כך אלחנן פלהיימר מוביל השתלטות ימנית על מוסדות הסטודנטים בישראל התמונה שמצטיירת מכל זאת היא מטרידה. נראה שפלהיימר הצליח בתוך שנים מועטות יחסית, להגדיל את כוחו ואת כוח הימין בהתאחדות באופן אפקטיבי מאוד. אכן, עצם השאיפה לצבירת כוח פוליטי וקידום של עמדות אידיאולוגיות באגודת הסטודנטים, היא לגיטימית. אך פלהיימר עושה זאת באצטלה כוזבת של א-פוליטיות, שהופכת את המהלך כולו למניפולטיבי. האצטלה הא-פוליטית מגבירה את הצורך בשימוש בשיטות בעייתיות מבחינה דמוקרטית, שכן פלהיימר לא יכול להצהיר, כפשוטו, על תפיסותיו וקשריו ולקדם אותם. הסיפור של התאחדות הסטודנטים הארצית מראה פעם נוספת, שכשמקום שאמור להיות אחד הגופים הפוליטיים העוצמתיים ביותר מרוקן לאורך שנים מתוכן - מתפנה בו מקום לגורמים הפוליטיים הבעייתים ביותר. נותר לנו לייחל ופעול למען לפוליטיקה סטודנטיאלית אחרת, שבאמת דואגת לסטודנטים ולאינטרסים שלהם, בהסתכלות רחבה וארוכת טווח. עריכה: יובל אונגר סייעה בהכנת התחקיר: סתו גרסטל מעין גלילי הוא סטודנט וחבר מערכת "רוזה מדיה". תגובות: מ התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית נמסר בתגובה: "התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית פועלת במרץ לקידום האינטרסים של כלל הסטודנטים בישראל. אנו גאים בפעילותנו הענפה, שנועדה לשפר את תנאי הלימוד והזכויות של ציבור הסטודנטים, ולספק מענה לצרכים העולים מהשטח. בכל הנוגע להתנהלות העמותה ההתאחדות עומדת בכל הוראות החוק והמנהל התקין ופועלת באופן דמוקרטי בהתאם להחלטות שמתקבלות ברוב קולות באסיפה הכללית, לאחר דיונים מעמיקים, היוועצות עם גורמי מקצוע ובאישור הגורמים המוסמכים. הטענות אשר מוצאות בכתבה משוללות כל יסוד ואחיזה במציאות ואף עשויות להימצא כלשון הרע והוצאת דיבה. העמותה מבצעת ביקורת פנימית וחיצונית באופן תדיר וככל שידרש, הטענות יבחנו באמצעות גופי הביקורת הפנימיים והחיצוניים של העמותה. אנו מודים לכלל הסטודנטים והסטודנטיות על האמון שהם נותנים בנו ונמשיך לפעול בנחישות ובשקיפות למענם ולמען קידום מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל". מ פזית כהן, יו"ר אגודת הסטודנטים של המרכז האקדמי למשפט ועסקים מאז סוף 2022 נמסר: "החל מהיותי יו״ר האגודה, האגודה יצאה מכל חובותיה וניתן להיווכח בכך ע״י אישור ניהול תקין שמתקבל מדי שנה. אני לא מכירה את ההתבטאויות של אלחנן בוועד המנהל מאחר ואני לא חברה בו. עו״ד אסף ביטון שימש שנים רבות כיועמ״ש האגודה, ועוד טרם כנסתי לתפקיד. הוא נשאר בתפקיד בזמן כהונתי עקב כך שאנחנו מרוצים מהמקצועיות, הנסיון והזמינות שלו עבורנו ועבור הסטודנטים. בזמן כהונתי לא קיבלתי כל סיוע כלכלי מהתאחדות הסטודנטים לשם שכרו של עו״ד אסף ביטון." מ סמיון גרפמן נמסר: "הטענות מצחיקות. השכר שקיבלתי באונו היה נמוך יחסית לשכר שאני לרוב מקבל, ואף יש לי קבלות כדי להוכיח את זה" מ עו"ד אסף ביטון נמסר: "עו"ד אסף ביטון הינו עורך דין בעל ותק של כ- 20 שנה. מייצג עשרות עמותות ביניהן אף עמותות מסוג אגודות סטודנטים. עו"ד ביטון שימש כיועמ"ש אגודות סטודנטים, כאלה אף המוזכרות בתחקירכם, שנים רבות עוד לפני שמר פלהיימר שימש כיו"ר אגודת הסטודנטים בקריה האקדמית אונו והרבה לפני שהחל לכהן כיו"ר התאחדות הסטודנטים. תחקירכם המופרך המנסה לקשור בינו ובין מר פלהיימר ו/או בין האגודות הרבות והמגוונות אשר עו"ד ביטון מייצג באופן מקצועי ובין הצבעות שלהן באופן עצמאי בנשיאות ההתאחדות לא רק שאינו נכון ותלוש מהמציאות אלא הינו בגדר הוצאת דיבה ופגיעה בשמו הטוב של עו"ד אסף ביטון עליו עמל באדיקות לשמור ולטפח לאורך השנים" מ נתנאל משש, יו"ר אגודת הסטודנטים של מכללת עמק יזרעאל נמסר: "על פי הבנתי היה הליך בחירות כמידי שנה, הבחירות מנוהלת על ידי וועדת הבחירות אשר מאושרת על ידי היועמ״ש, למיטב הבנתי הוועדה החליטה לפסול את הרשימה של אייל פרץ לאחר שהתגלה כי זייפו חתימה של חבר ברשימה. מצער אותי לדעת שניסו לזייף את הבחירות ולפגוע בדמוקרטיה ובטוהר הבחירות." מאגודות הסטודנטים של מכללת קיי, בית ברל, ואוניברסיטת חיפה לא נמסרה תגובה. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 44 פרק מספר מעין גלילי מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

מה רוצה ישראל מאיראן? יובל אונגר בריאיון עם ד"ר אלי אושרוב מהפורום לחשיבה אזורית על המלחמה שישראל יזמה השבוע ולמה חייבים להתנגד לה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו נעשה פצצה בצלמנו כדמותנו (עם אלי אושרוב) שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 19 ביוני 2025 נעשה פצצה בצלמנו כדמותנו (עם אלי אושרוב) קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 מה רוצה ישראל מאיראן? יובל אונגר בריאיון עם ד"ר אלי אושרוב מהפורום לחשיבה אזורית על המלחמה שישראל יזמה השבוע ולמה חייבים להתנגד לה הראיון שערכנו עם אסף דוד על מסמך "היום שעכשיו" - https://open.spotify.com/episode/0FqinbC1JKjwvjMLWjXwTN?si=c4_JCH1xTT64LAbXWeDR7g להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 736 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון