top of page

הי, שם

נמצאו 1275 תוצאות בלי מונחי חיפוש

  • קריאת השכמה, הגרסה של טיילור - רוזה מדיה روزا ميديا

    יובל ואופיר מנסות לברר מי לוחש על אוזנה של טיילור סוויפט? רמז: לא ג'ו ביידן פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם קריאת השכמה, הגרסה של טיילור שתפו: קריאת השכמה 27 בפברואר 2024 קריאת השכמה, הגרסה של טיילור קריאת השכמה 00:00 / 01:04 יובל ואופיר מנסות לברר מי לוחש על אוזנה של טיילור סוויפט? רמז: לא ג'ו ביידן קריאת השכמה 607 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • רדיפת המפגינים עשויה לחזק את המחאה נגד הממשלה - רוזה מדיה روزا ميديا

    המשטרה מטרידה מפגינים ועוצרת אותם בתואנות שווא באופן שיטתי. ראיון עם אורי וולטמן שנעצר בהפגנה במוצאי שבת פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רדיפת המפגינים עשויה לחזק את המחאה נגד הממשלה המשטרה מטרידה מפגינים ועוצרת אותם בתואנות שווא באופן שיטתי. ראיון עם אורי וולטמן מהנהגת "עומדים ביחד", שנעצר בהפגנה במוצאי שבת שתפו: שני פייס 3 בנובמבר 2024 רדיפת המפגינים עשויה לחזק את המחאה נגד הממשלה שני פייס 00:00 / 01:04 חבר הנהגת עומדים ביחד אורי וולטמן הצטרף אתמול (שבת, 2 בנובמבר 2024) לאלפי המפגינים שנעצרו או עוכבו בהפגנות השמאל והמחאה נגד הממשלה. מנתוני מערך העצורים עולה כי במהלך שנה וחצי, בין ינואר 2023 ליוני 2024, המשטרה ביצעה במהלך הפגנות יותר מ-1,500 מעצרי שווא, כלומר מעצרים שלא הוגש בגינם כתב אישום. מתוך 1,531 תיקי מעצר שנפתחו בתקופה זו, בשבעה בלבד הוגשו כתבי אישום. על פי האגודה לזכויות האזרח , מדיניות מעצרי השווא נמשכת. בתשעה ימים בלבד, מ-31 באוגוסט ועד7 בספטמבר 2024 נעצרו לפחות 127 מפגינים ברחבי הארץ בהפגנות נגד מדיניות הממשלה. מתוכם, לפחות 56 הושארו במעצר לילה והובאו בפני שופט להארכת מעצר, ועוד עשרה שוחררו רק אחרי לילה במעצר. כל מי שהובאו להארכת מעצר שוחררו על ידי בתי המשפט, שקבעו שלא הוכחה עילת מעצר. וולטמן, כמו רבים אחרים, נעצר על ידי שוטרים סמויים בלבוש אזרחי. האגודה לזכויות האזרח פנתה פעמיים לייעוץ המשפטי לממשלה ולמשטרה, במאי וביולי 2024, בדרישה להפסיק את השימוש בשוטרים סמויים בהפגנות נגד הממשלה, בעקבות הצטברות עדויות על הפעלתם בהפגנות. לדברי האגודה , "[פרקטיקה זו של] שוטרים... שמתחזים למפגינים, מבצעים מעצרים, חורגים מהנהלים ומכים את המפגינים תוך שימוש בכוח בלתי סביר ומתעדים את פעילות המפגינים, פוגעת קשות בזכות לחופש הביטוי, ומרתיעה את הציבור כולו מפני מימוש זכות ההפגנה". אורי, ספר מה קרה. "הערב התחיל בכיכר הבימה, שם הייתה הפגנה של כאלף משתתפים, ביוזמת עומדים ביחד ובהשתתפות ארגונים נוספים, נגד המלחמה בעזה ובלבנון ובפרט נגד יישום מה שמכונה 'תוכנית האלופים', תוכנית להרעבה ולגירוש של פלסטינים מצפון רצועת עזה כדי ליישם חזון משיחי של התנחלות. ההפגנה התקיימה באישור המשטרה. מראש ביקשנו אישור גם לצעדה שתאפשר לנו להצטרף בסיומה להפגנת החטופים. המשטרה סירבה לסגור לנו נתיבי מעבר בטוחים בין הבימה לכיכר החטופים. התרענו שבסיום ההפגנה בהבימה, הרבה מהמפגינים בהבימה ירצו לחבור להפגנת משפחות החטופים, ויהיה בטוח יותר לאשר את הצעדה ולסגור נתיבי הליכה בטוחים, אבל המשטרה מסיבותיה סירבה.כשההפגנה הסתיימה מאות רבות של אנשים התהלכו על המדרכות ברחובות מרכזיים כמו דיזנגוף, אבן גבירול וקפלן. כפי שהתרענו, היה בלתי אפשרי למאות אנשים לצעוד יחד על המדרכות, וכך יצא שלפרקים ההפגנה צעדה גם על הכביש. המשטרה כרזה שההליכה מותרת על המדרכות בלבד, ושכל מי שירד לכביש יקבל קנס. אנחנו יודעים על עשרה מפגינים לפחות שקיבלו קנס של אלף ש"ח, כולל אותי. במהלך ההליכה בקפלן ניגשו אליי שני אנשים בלבוש אזרחי - עכשיו אני יודע שהם היו שוטרים - וביקשו ממני להזדהות. ביקשתי מהם להזדהות כדי לוודא שמדובר בשוטרים. אחד מהם הזדהה. השני פתח ארנק וסגר כהרף עין בלי שהספקתי לזהות את השם שלו או לראות את התג. התפתחו חילופי דברים שבמהלכו התעקשתי שיזדהה. הם דחפו אותי לניידת ולקחו אותי למשטרת לב תל אביב. שם עוכבתי במשך שבע שעות ושוחררתי בשלוש לפנות בוקר לצהלות הפעילים שחיכו לי". מה עברת במהלך המעצר? "נאזקתי בידיים וברגליים, נאספו הפריטים שהיו איתי, נעשה עליי חיפוש. העברתי את השעות בתא מעצר צפוף עם עצירים נוספים, חלקם עצורים פליליים, בהמתנה לחוקר. לקראת שלוש בבוקר חוקר קיים איתי שיחה של כ-20 דקות, במהלכה הוא שאל אותי על העבירות שמיוחסות לי - הפרת הסדר הציבורי וסירוב לעיכוב בידי שוטר. כפרתי בשתי ההאשמות. אחרי כמה שאלות, שוחררתי". הסטטיסטיקה מעידה על כך שסביר להניח שלא יוגש נגדך כתב אישום. מתוך אלפי מעצרים, כתבי אישום מוגשים נגד מפגינים בודדים בלבד. "הנתון הזה מעיד על כך שלא מדובר בהפרת חוק אלא בפרקטיקה של הטרדה. גם הסירוב מראש של המשטרה, הלא מוסבר, לסגור נתיבי מעבר בטוחים למפגינים, הביא לכך שמפגינים קיבלו קנסות ושאני נעצרתי. לו המשטרה לא הייתה מקשיחה את העמדה שלה ומאשרת את הצעדה, לא רק שהקנסות והעיכוב היו נמנעים, גם הפגיעה בסדר הציבורי הייתה מצומצמת בהרבה. כך שהמשטרה גרמה בעצמה להפרת סדר חמורה בהרבה מהמפגינים". כל זה נשמע כרדיפה פוליטית לחלוטין מצד המשטרה. "מסכים בהחלט. השוטרים הבינו היטב שאנחנו לא מבצעים עבירה, אז הם השתמשו בכל הכלים שעמדו לרשותם כדי להטריד. זה מעיד על שיקול דעת פוליטי". כחבר הנהגה בעומדים ביחד ובין האחראים לארגון הפגנות, עד כמה לדעתך המהלכים האלה מרתיעים פעילים ופעילות מהשתתפות בהפגנות? "בשנתיים החולפות מאז שהחלו ההפגנות נגד הרפורמה, גם המחאה נעשתה המונית וגם ההטרדה של המשטרה נעשתה המונית. נעצרים, מעוכבים ומוטרדים המון מפגינים שהם לאו דווקא פעילים פוליטיים או חברי ארגונים, כך שעברנו את השלב שבו זה היה יכול להרתיע. התנהלות המשטרה מעוררת זעם ומגבירה את המחאה. תאורטיקן ההתנגדות הבלתי אלימה ג'ין שארפ (Gene Sharp) קורא לרגעים כאלה 'רגעי ג'יו-ג'יטסו'. כמו באמנות הלחימה, כשהלוחם מנצל את התנופה של היריב כדי להביס אותו, כך גם במחאה, הפעילים יכולים למנף את הכוח המופעל נגד כדי לגייס עוד קהלים לטובתם. גם המחאה להחזרת חטופים, גם המחאה נגד הרפורמה ואני מקווה שגם המחאה נגד המלחמה בעזה ובלבנון, שקשורה באופן הדוק לקריאה לעסקת חטופים, יכולות לעשות את זה". איך אתה מרגיש באופן אישי אחרי העיכוב, החקירה והשחרור באישון לילה? "מאז שלוש בבוקר אני עונה לחברים ששואלים בשלומי, שאני עייף אבל בסדר. וכל הזמן הזה אני חושב, שאני אמנם טורטרתי ועוכבתי אבל לא ספגתי אלימות קשה, לא ברכב שהוביל אותי לתחנה ולא בתחנה. לו הייתי עצור פלסטיני אני לא בטוח שזה היה המצב, ואנחנו יודעים שהיחס לעצורים פלסטינים קשה בהרבה. זה משהו שאנחנו צריכים לזכור אותו ולציין אותו כשאנחנו מדברים על תופעת ההתנכלות למפגינים ולמוחים". תצא להפגין שוב? "שוחררתי ל-15 יום בערבות עצמית עם תנאי שאסור לי להשתתף בהפגנות בלתי חוקיות. לכן בכוונתי להשתתף בכמה שיותר הפגנות חוקיות ב-15 הימים הבאים". שני פייס היא חברת מערכת "רוזה מדיה". עריכה: מעין גלילי שני פייס 57 פרק מספר ד"ר שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה ומנהלת שותפה בתוכנית לימוד משותף של מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית למנויים בלבד למה ואיך נעצרתי מעצר פוליטי למנויים בלבד הסכינים הארוכות של המשטר נשלפו למנויים בלבד כן, שלום למנויים בלבד נאום הניצחון המלא של זוהראן ממדאני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • 154- ראש הממשלה הבא رئيس الحكومة القادم - רוזה מדיה روزا ميديا

    פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 154- ראש הממשלה הבא رئيس الحكومة القادم שתפו: 30 בדצמבר 2020 154- ראש הממשלה הבא رئيس الحكومة القادم קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 154 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • قانون رفع الحد الادنى للاجور - רוזה מדיה روزا ميديا

    مقابلة مع عضو الكنيست سامي ابو شحادة عن اقتراح قانون رفع الحد الادنى للاجور ل40 شيكل للساعة. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם قانون رفع الحد الادنى للاجور שתפו: ع نار 13 בפברואר 2022 قانون رفع الحد الادنى للاجور ع نار 00:00 / 01:04 ! ع نار 21 פרק מספר פודקאסט שבועי, שדן בנושאים "החמים" בחברה הערבית וכן נדבר בשפה המדוברת הפלסטינית בדיאלקטים שונים ובשפה הספרותית, מזוויות שונות ומרובות, ולפעמים גם נארח אורחים לדיון משותף. הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • 003- למה כל כך מעט? - لماذا هذا الشح؟ - רוזה מדיה روزا ميديا

    פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 003- למה כל כך מעט? - لماذا هذا الشح؟ שתפו: 31 במרץ 2020 003- למה כל כך מעט? - لماذا هذا الشح؟ קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 3 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • פרק 82 (אחרי הספירה): 250 למהפכה האמריקאית חלק א' -The Publick Universal Friend - רוזה מדיה روزا ميديا

    ישות א-בינארית הטיפה לשוויון בין בני האדם בימי המהפכה האמריקאית - מה היה הסיפור שלה.ו? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם פרק 82 (אחרי הספירה): 250 למהפכה האמריקאית חלק א' -The Publick Universal Friend שתפו: תולדות המיניות 22 במאי 2025 פרק 82 (אחרי הספירה): 250 למהפכה האמריקאית חלק א' -The Publick Universal Friend תולדות המיניות 00:00 / 01:04 פרק (ראשון מתוך שניים) לרגל 250 שנה למהפכה האמריקאית, תקופה שהיתה קווירית בקטע מפתיע עוד לפני שעשו עליה מחזמר בברודוויי. הידיד.ה האוניברסלי.ת של הציבור היתה ישות א-בינארית שבא.ה לעולם כדי להטיף על שוויון וחסד בין בני האדם, והקימה ישוב פרוגרסיבי בשם ירושלים בערבות ניו יורק. מי היתה ג׳מיימה ווילקינסון ואיך מפגש עם המוות הפך אותה לנביא ולהיט ויראלי באמצע המאה ה-18? איך כל זה קשור למשחקי תפקידים קינקיים של אליהו הנביא וישו? ומה כזה רוחני בג׳ינג׳ים? בואו לארוע הלייב שלנו על הפקטורי של אנדי וורהול בחיפה! יום ראשון 25.5 בשעה 18:30. פרטים והרשמה בקישור >>> https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSd2HcqgzBXDbQzYWdF_WkSCG7pKjrQpJLBQlf8KLx25fPL-KA/viewform?usp=sharing ההיסטוריה השיכורה של דבורה סמפסון: https://youtu.be/1tUfxNIlnqY?si=_OyC1j_yKLhA0I1x תולדות המיניות 82 פרק מספר הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. למנויים בלבד למה לי פוליטיקה עכשיו? למנויים בלבד היא הצילה את העולם. הרבה. למנויים בלבד היית מחליק ימינה על דרקולה? למנויים בלבד שיתוף פעולה עם הנאצים: שיק או שוק? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • 023 - מעבדה לטעויות مختبر الاخطاء - רוזה מדיה روزا ميديا

    פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 023 - מעבדה לטעויות مختبر الاخطاء שתפו: 4 במאי 2020 023 - מעבדה לטעויות مختبر الاخطاء קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 23 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • מלחמות קרות עם גיא לרון - רוזה מדיה روزا ميديا

    מעין גלילי בשיחה עם גיא לרון על המלחמה הקרה החדשה בין ארה"ב לסין ורוסיה. האם אפשר למנוע מלחמות קרות? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם מלחמות קרות עם גיא לרון שתפו: קריאת השכמה 1 ביוני 2023 מלחמות קרות עם גיא לרון קריאת השכמה 00:00 / 01:04 מעין גלילי בשיחה עם גיא לרון על המלחמה הקרה החדשה בין ארה"ב לסין ורוסיה. האם אפשר למנוע מלחמות קרות? מה אפשר ללמוד מההיסטוריה של המלחמה הקרה הקודמת? האם סוציאליזם ושלום הולכים ביחד? קריאת השכמה 536 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • קרן הארנונה - רוזה מדיה روزا ميديا

    מה היא קרן הארנונה שכולם מדברים עליה, והאם היא מה שיפתור את משבר הדיור ותביא צדק חלוקתי? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם קרן הארנונה שתפו: קריאת השכמה 18 במאי 2023 קרן הארנונה קריאת השכמה 00:00 / 01:04 מה היא קרן הארנונה שכולם מדברים עליה, והאם היא מה שיפתור את משבר הדיור ותביא צדק חלוקתי? קריאת השכמה 533 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • שמונה שנים ל"עומדים ביחד": מחשבות על ההתחלה - רוזה מדיה روزا ميديا

    איתמר אבנרי ואורי וולטמן מהרהרים מה ניתן ללמוד מנייר העבודה ששימש להקמת "עומדים ביחד" לפני 8 שנים פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שמונה שנים ל"עומדים ביחד": מחשבות על ההתחלה איתמר אבנרי ואורי וולטמן מהרהרים מה ניתן ללמוד מנייר העבודה ששימש להקמת "עומדים ביחד" לפני 8 שנים שתפו: אורי וולטמן איתמר אבנרי 22 ביוני 2023 שמונה שנים ל"עומדים ביחד": מחשבות על ההתחלה אורי וולטמן 00:00 / 01:04 המסמך הקצר המובא להלן, נכתב ביוני 2015, בחודשים שקדמו להקמת תנועת "עומדים ביחד". הוא ביטוי לתהליך חשיבה - שהיו שותפים לו אז אנשים לא רבים - בדבר הצורך בהקמת תנועה פוליטית שתציע דרכי התמודדות חדשות עם האתגר הקשה של הגמוניית הימין בשלטון. אמנם המסמך נכתב באופן מניפסטי, ומורכב מ-22 תיזות לדיון, אולם הוא מעולם לא פורסם פומבית עד כה. עותקים ממנו נשלחו באופן אישי לאנשים כדי להזמין אותם להצטרף לחשיבה על הקמת תנועה, אבל לא נעשה בו שימוש באופן ציבורי. עם פרוץ "אינתיפאדת הסכינים" והקמת "עומדים ביחד" באוקטובר 2015 - בהתחלה כפלטפורמה אקטיביסטית, ובהמשך כתנועה במלוא מובן המילה - התחושה הייתה שהמסמך הזה התייתר, ובפועל הוא נשכח ולא עמד לנגד עינינו במרוצת שנות בניית התנועה. "עומדים ביחד" המשיכה ויצרה לעצמה מסמכים רעיוניים משלה: הטקסט הקצר "הזמנה לתנועה" , שאומץ באמצע 2016; תיאוריית השינוי ("לשנות ביחד") שאושרה באסיפה הארצית השנייה של התנועה, ביוני 2019 בכפר קאסם; ומסמך האסטרטגיה ("לקראת שמאל עממי בישראל") , שאושר באסיפה הארצית השלישית של התנועה, בנובמבר 2021 בטייבה. כיום, עם כניסת התנועה לשנה השמינית לפעילותה, מעניין לקרוא מחדש בטקסט הזה, ולזהות בו ניסוחים ראשוניים ומטרימים של רעיונות שבהמשך ינחו את התנועה. מעניין גם לראות את האזהרה מפני המשבר הפוליטי, שכיום נראה כי התממשה במובנים רבים. ועוד מעניין לראות מה חסר בו. למשל, אין במסמך דגש על ארגון אנשים ובניית כוח, גישה אשר תהפוך לחלק מרכזי בצורת הפעולה של "עומדים ביחד" בהמשך דרכה. זה נבע מכך שהשפה של ארגון קהילתי וארגון פוליטי של אנשים (אורגנייזינג) פשוט לא הייתה מצויה בידינו בתחילת הדרך, והיא נרכשה ונלמדה. אין במסמך גם איפיון של התנועה בתור כזו שתהיה סוציאליסטית במובהק, אף שברור - לנו לפחות - מהאופן בו התנועה מתוארת כאן, שהיא צריכה לשאוב השראה וצורות חשיבה מתוך המסורת הסוציאליסטית. ולבסוף, המסמך מדבר באופן המוני, אבל עוד לא רובני. נכתב במסמך שהתנועה החדשה שתקום לא צריכה להיות תנועה של אוונגארד מסתגר, אבל עוד לא נאמר שם שהייעוד שלה הוא לבנות רוב חדש בחברה שלנו ולדבר בשמו של הרוב הזה. גם זו התפתחות חדשה, שביטאה תחושת ביטחון-עצמי הולכת וגוברת של "עומדים ביחד", שנשענה בין היתר על ההצלחות שהתנועה רשמה במרוצת פעילותה, וביכולת המוכחת שלה לאסוף אנשים, לשכנע ולהשפיע. איתמר אבנרי ואורי וולטמן **** ****************** מתקרב רגע ההכרעה, אי אפשר להמשיך עם מה שישנו, צריך לבנות את מה שיהיה ( 22 נקודות לדיון על החיים שלנו כאן) - יוני 2015 מתקרב רגע ההכרעה החברה בישראל מצויה במשבר. סימניו ניכרים סביבנו. בכל פעם שפוליטיקאי מעז להשמיע אמירות שבעבר היו בלתי נסבלות, והדבר עובר בשקט – זה ביטוי למשבר. בכל פעם שהממשלה מחוקקת חוק או מיישמת מדיניות שפוגעת קשה בהמוני אנשים, אבל אין מחאה שמונעת ממנה לעשות את זה – זה ביטוי למשבר. בכל פעם שאנשים ביקורתיים חשים כעס על המקום אליו מידרדרת החברה שלנו, אבל לא מאמינים שבכוחם לשנות ולכן מרימים ידיים – זה ביטוי למשבר. בכל פעם שהממשלה ממשיכה להציע לנו בעיות דמיוניות ואויבים מדומים, במקום לספק פתרונות אמיתיים לבעיות אמיתיות – זה ביטוי למשבר. החברה בישראל כבר ידעה משברים בעבר. אולם המשבר הנוכחי שונה מהם – הוא משבר מתמשך, שהולך ומתפשט לרוחבה של החברה ולעומקה. מדובר במשבר לרוחב החברה משום שאין היבט בחיים החברתיים שאינו מושפע ממנו. מי שחשב שהבעיה היא רק מלחמות והיעדר ביטחון אישי – קיבל גם עוני ומצוקות חברתיות; ומי שחשב שהבעיה היא רק עוני – גילה שמחריפה תופעת הגזענות; ומי שחשב שהבעיה היא רק גזענות כלפי קבוצה מסוימת – גילה שמחלת הגזענות מתפשטת כלפי קבוצות שונות; ומי שחשב שההשתוללות הגזענית היא הבעיה של החברה שלנו – גילה שסותמים את הפה לאמנים, ולעיתונאים, ולפעילים חברתיים, ובסוף גם לכולנו; ומי שחשב שהרדיפות הפוליטיות ושהחוקים האנטי-דמוקרטיים ושהאלימות המילולית שהופכת לאלימות פיזית, הם הבעיה של החברה שלנו – גילה שפותחים שוב במלחמה, וחוזר חלילה. המשבר הנוכחי הוא משבר לא רק לרוחב החברה אלא גם לעומקה, משום שביטויי המשבר הם קיצוניים בצורה עמוקה מבעבר. לא מדובר בסתם עוני – אלא בשיעור העוני מהגבוהים ביותר מבין המדינות המפותחות; ולא מדובר בסתם מלחמות – אלא בכאלה שפורצות כל שנתיים, מתים בהן ילדים, וטילים נוחתים על גוש דן; ולא מדובר בסתם אמירות גזעניות – אלא בגזענות שמתחילה בממשלה וזולגת מטה: גזענות שמייצרת מציאות בה מכנים מבקשי מקלט אפריקאים בשם "סרטן", ויוצאים לצוד אותם ברחובות הערים; מציאות בה מסיתים בגלוי לגירוש או להשמדת עם; מציאות בה שורפים ילד בעודו חי, כי הוא ערבי. עומק המשבר ורוחבו, ובעיקר היעדר התמודדות אמיצה וכוללת איתו ומולו – מייצרים מציאות בה יש חשש אמיתי שהחשיכה תהפוך למאפיין קבוע של החיים הפוליטיים בארץ. הימשכותו של המשבר ועוצמתו המיוחדת פגעה רבות בכוחות העומדים מולו: ומעל הכל, הביטוי הקשה ביותר של המשבר, וזה שגם מאפשר לו יותר מכל להאריך ימים, הוא הציפייה שההתמודדות איתו תיעשה בכלים הקיימים, ושמי שיעשו זאת - יהיו אחרים. שתי הציפיות האלה הן מוטעות. רק הדברים שנעשה, או שלא נעשה, הם שיכריעו את גורל ההתמודדות הזו. אך כדי לצאת למערכה הזו – צריך כלים, ואילו הכלים שבידינו כרגע – הם חלודים ומיושנים. אי אפשר להמשיך עם מה שישנו אין אף מבנה פוליטי הקיים כיום שיכול להציל אותנו מחורבן. אם נבחר לשבת ולהביט מהצד על ההתפתחויות, בלי לעשות דבר – אז בשלב מסוים, נחדל מלהיות. אחד המאפיינים של משבר הפוליטיקה בישראל, מתבטא בכך שהשדה העצום שבין הפינה של הפוליטיקה הפרלמנטארית-המפלגתית לבין הפינה של העמותות, נותר ריק מכל צורה של עשייה. התוצאה היא, שלמעט מיעוט זעיר המעורב במפלגות מצד אחד, או בעמותות מצד שני – האנשים ברובם המכריע, אינם פעילים כלל. הם מסתפקים במבט מתוסכל על המציאות, בכתיבת תגובות באינטרנט, או נדחקים לייאוש. העמותות אינן מציעות חלופה מן היסוד לסדר הקיים, ולכן – תרומתן היא חשובה, אבל היא תמיד נקודתית. עמותה העוסקת בהגנה על זכויות של עובדים – לא יכולה להתייצב בראש המאבקים נגד מדיניות האפליה הגזענית כלפי האוכלוסייה הערבית בישראל ולמען שוויון אזרחי ולאומי; עמותה העוסקת בזכויות אדם בשטחים הכבושים – לא יכולה להתייצב בראש המאבקים למען סביבה נקייה ובריאות הציבורית ונגד אינטרסים של נדל"ניסטים וטייקונים. סוג הפוליטיקה שעושות עמותות, היא תמיד פוליטיקה משובררת. כל עמותה תמיד משחקת בחלק אחד של הפאזל, ובו בלבד, משום שזה המנדט שלה, ולמטרה זו היא מקבלת תרומות ממי שמממנים אותה. אבל מה שנחוץ, הוא לאחות את השברים, לחבר את חלקי הפאזל. מפלגות פוליטיות הם גופים שמבחינה עקרונית, אמורים להציע תמונה מלאה, ולא אוסף של חלקי פאזל. אולם המפלגות בישראל, שאמורות היו להוות אלטרנטיבה למצב הקיים, מציעות – כל אחת מסיבותיה שלה – מענה חלקי ביותר לאתגרים שמייצרת המציאות. צריך לבנות את מה שיהיה יש חלופה. אפשר לקחת את החברה שלנו למקום אחר לגמרי. התשובה שלנו למשבר בו מצויה החברה שלנו, ולחוסר היכולת של המבנים הקיימים לספק מענה – היא הקמת תנועה פוליטית, תנועה של חשיבה ופעולה משותפת, תנועה עם מגוון קולות ומקורות שתתבסס על ערכים משותפים. התנועה הזו תשאף להתגבר על הכשל של הסתגרות במעגלים מוגבלים, תשאף לחבר קבוצות נפגעות ממגוון חלקים בחברה, כאשר החיבור היהודי-ערבי הוא מרכזי – ובמקביל לו צריך לפתח גם חיבורים נוספים. בעיה אחת שאנחנו נתקלים בה, קשורה לקושי לדמיין תנועה פוליטית שכזו, שאיננה מפלגה ואיננה עמותה. אנחנו צריכים למצוא דרך לפרוץ את המעגל שבו קיומה – במציאות הנוכחית - של הבעיה (היעדר מסגרת לחשיבה ולפעולה פוליטית במרחב שבין הפרלמנט והעמותות) בעצם מנציח אותה. שלושה תנאים בסיסיים מבדילים כאן בין הצלחה וכישלון : הראשון שבהם הוא עקביות ונשימה ארוכה בתהליך הבנייה. צריך להבין שאנחנו חושבים על מרוץ ארוך, ולא לחזור על הגישה שמתמקדת בייצור של פעילויות ללא המשכיות. התנאי השני, הוא מסר מקיף שצריך להציע לחברה שלנו. תפיסה כוללת המותחת את כל הביקורת שצריך למתוח, אבל גם מציעה את כל האלטרנטיבות שצריך להציע. התנאי השלישי, הוא בחירה של מאבקים, מקומיים וארציים, שיש להם משמעות אסטרטגית. מאבקים כאלה, מעבר לחשיבות שלהם כשלעצמם, הם אמצעי מרכזי לחיבור עוד אנשים לתנועה. כמובן, בתנאי שאנחנו מצליחים להסביר את הקשר בין המאבק הנקודתי לבין המציאות הרחבה יותר, ואת היתרונות שיש לשילוב המאבק הספציפי בתנועה רחבה יותר . את דמותה של התנועה הזו – קשה עדיין לדמיין. בנייתה היא תהליך המתעצב באופן מתמיד בידי מי שלוקחים בו חלק, מעצבים אותו בדמותם, וצובעים אותו בצבעיהם. ברור, שכל ניסיון לתאר מראש את צורתה – נועד לכישלון. אולם ניתן להעריך כמה מאפיינים מובהקים שבוודאות יהיו לה. מאפיין ראשון של התנועה, הוא שהיא תנועה המונית לשינוי החברה. לא רק תנועה של ביקורת, אלא תנועה שפועלת במציאות כדי להביא אותה מהמקום בו היא נמצאת אל מקום בו היא צריכה להיות. לא תנועה של קומץ של מביני עניין, אלא תנועה בלתי-מסתגרת ובלתי-מתבודדת, השואפת להרחיב מעגלים באופן מתמיד. מאפיין שני של התנועה, הוא שהיא תנועה ששוברת מחיצות. נוכח מציאות ההפרדה בין יהודים לבין ערבים, בתנועה יהיו יהודים וערבים כאחד, שידברו בעברית ובערבית, ויפעלו במשותף נגד מי שמבקשים להסית או לפלג. זו תנועה ששוברת מחיצות, גם במובן זה שיהיו בה חלק אנשים ממרכז הארץ ומהפריפריה, מקבוצות חברתיות שונות, מארצות מוצא שונות, מסיפורי חיים שונים. מאפיין שלישי של התנועה, הוא העממיות שלה. לא תנועה שמסתפקת בהתכנסות באליטות, אלא שמתעקשת לפעול בזירות שמשך שנים הופקרו לידי הכוחות המתנגדים לשינוי חברתי. מאפיין רביעי של התנועה, הוא הרדיקליות שלה. הפתרונות שהיא מציעה אינם פתרונות קוסמטיים – אלא שינוי מן היסוד באופן בו החברה מאורגנת. ההצעה שהיא מציעה לחברה אינה הצעה של תיקון נקודתי בלבד, אלא של מהפכה כוללת באופן בו נעשים הדברים. עריכה: תום אלפיה אורי וולטמן 15 פרק מספר אורגנייזר ארצי וחבר מזכירות תנועת עומדים ביחד למנויים בלבד למה ואיך נעצרתי מעצר פוליטי למנויים בלבד הסכינים הארוכות של המשטר נשלפו למנויים בלבד כן, שלום למנויים בלבד נאום הניצחון המלא של זוהראן ממדאני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • 120- הסבה מחשבתית تأهيل فِكري - רוזה מדיה روزا ميديا

    פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 120- הסבה מחשבתית تأهيل فِكري שתפו: 2 בנובמבר 2020 120- הסבה מחשבתית تأهيل فِكري קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 120 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

  • מי בכלל צריך פטנטים? - רוזה מדיה روزا ميديا

    שיחה עם הדס זיו, סמנכ"לית תוכן של רופאים לזכויות אדם פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם מי בכלל צריך פטנטים? שתפו: מה לעשות עכשיו 11 בנובמבר 2021 מי בכלל צריך פטנטים? מה לעשות עכשיו 00:00 / 01:04 ! מה לעשות עכשיו 13 פרק מספר איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. למנויים בלבד מה לעשות עכשיו עם הממשלה? למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

חיפוש באתר

bottom of page