פרק אקטואלי (כמעט) על אדם שעבד במשרה מלאה כדי לא להיות חלק מההיסטוריה הקווירית: רוי כהן פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 46: רוי כהן והומופוביה מופנמת שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 14 בפברואר 2025 פרק 46: רוי כהן והומופוביה מופנמת תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 בפרק 46 של תולדות המיניות אנחנו פוגשות את מורו ורבו של דונלד טראמפ, ההומו שרדף הומואים אחרים למחייתו, צייד מכשפות וקומוניסטים, ששנא אדם ואהב לכופף את החוקים - רוי כהן. ממשפטי ראווה ללהט"בים וקומוניסטים בשלטון הפדרלי האמריקאי בשנות ה-50, אל חברות אמיצה עם ברוני הפשע המאורגן בניו יורק של שנות ה-70, יחסי החונכות החמים עם דונלד טראמפ הצעיר עד למוות בודד מקארמה (ואיידס). הבריון שההומופוביה המופנמת שלו הפכה למצפן של קריירה פוליטית שלמה, פירקה את התודעה שלו מבפנים, והמיטה נזק איום על אלפים רבים של להט"בים אחרים באמריקה. אקטואלי? אתם תחליטו לקריאה נוספת: המאמר של ענת על רוברט ' קנדי ג'וניור https://www.rosamedia.org/episodes/articles/41 להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 46 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

شوارما ب-55 شيقل معقول؟ פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו لوين سعر لفة الشوارما راح يوصل؟ שתפו: فيديوهات روزا 15 בספטמבר 2021 لوين سعر لفة الشوارما راح يوصل؟ فيديوهات روزا 00:00 / 01:04 Natalie Alz ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 1 פרק מספר فيديوهات روزا חדשות, דיווחים וסדרת כתבות על יוקר המחיה הכל בסרטונים קצרים שמתמקדים בנושא, מסקרים את האירועים ושמים זרקור על נושאים שונים בחברה הערבית. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מה יקרה אם יצליח השר קרעי לסגור את תאגיד השידור הציבורי, ומה אפשר לעשות כדי להיאבק בכך. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו כולנו כאן שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 23 בינואר 2023 כולנו כאן קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 מה יקרה אם יצליח השר קרעי לסגור את תאגיד השידור הציבורי, ומה אפשר לעשות כדי להיאבק בכך. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 499 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מגזין רוזה הוא במה לתוכן סוציאליסטי ועממי, ומארח קולות לניתוח המציאות ושינוייה מערכת מגזין רוזה

מהי הקונספציה שהובילה לשביעי באוקטובר? למה בחרנו להמשיך בה אחריו? ואיך אפשר גם אחרת. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו היום שעכשיו מהי הקונספציה שהובילה לשביעי באוקטובר? למה בחרנו להמשיך בה אחריו? ואיך אפשר גם אחרת. שתפו: שמוליק לדרמן 19 בפברואר 2025 היום שעכשיו שמוליק לדרמן 00:00 / 01:04 ב-2017 פרסם מיכה גודמן את ספרו "מלכוד 67'," שזכה לשבחים רבים כמופת של פרגמטיות וחשיבה "מחוץ לקופסא". הטענה הבסיסית של גודמן הייתה פשוטה: ישראל נכנסה למלכוד בעקבות כיבושיה במלחמת ששת הימים, של שליטה במיליוני פלסטינים על שטחים ששנויים במחלוקת בינם לבין ישראל. המלכוד, טען גודמן, יכול להיפתר באמצעות נסיגה ישראלית חלקית מהשטחים תוך המשך החזקתם של אזורים שהיא תופסת כחיוניים או ככאלה שנועדו להישאר בידיה, כמו בקעת הירדן או גושי ההתנחלויות. בצורה זו יישמרו צרכי הביטחון של ישראל והפלסטינים בכל זאת יקבלו מדינה, גם אם רק על חלק מהשטח. הסיכוי שהפלסטינים יסכימו להסדר כזה, הודה גודמן, הוא נמוך. אלא שלאור האינטרס של מדינות ערביות סוניות כמו ערב הסעודית להקים ציר סוני-ישראלי כמשקל נגד לציר השיעי בהובלת איראן, נראה שהן מוכנות לדחוק אותו לשוליים וכך ליצור ״אקלים״ שיאפשר הסדר חלקי. לא לחינם זכה ספרו של גודמן לשבחים: הוא ייצג נאמנה את רוחו של המרכז הישראלי , שמתוך תפיסת ה"אין פרטנר" שהתנחלה בישראל מאז כישלון המשא ומתן בין ברק לערפאת בתחילת שנות האלפיים, בחר לאורך שני העשורים האחרונים (מלבד בתקופת ממשלת אולמרט) בניהול הסכסוך במקום בחתירה להסדר פוליטי. בחירה זו באה לידי ביטוי בתקוות שגאו בישראל לגבי "הסכמי אברהם", ובמיוחד לגבי הנורמליזציה עם סעודיה בתקופה שלפני ה-7 באוקטובר. אלו נתפסו כהישג ישראלי חסר תקדים של הסרת ה"וטו" הפלסטיני על הסדרים עם מדינות ערביות מרכזיות, כזה שיאפשר לגיטימציה איזורית חסרת תקדים לישראל, ללא התנאי של מדינה פלסטינית ותוך כדי המשך השליטה הצבאית בפלסטינים, הסיפוח הזוחל בגדה ובמזרח ירושלים והמצור על עזה. מיכה גודמן, 2023. קרדיט: יונית שילר, CC BY-SA 4.0 הייתה זו "הקונספציה" שמאחורי "הקונספציה". מדיניות חיזוק החמאס בידי ממשלות נתניהו; ההתמקדות באיום האיראני בהנחה שחמאס מהווה איום מינורי לכל היותר; "כיסוח הדשא" בעזה במבצעים חוזרים ונשנים ומרובי הרוגים; הפירורים שקיבלה הרשות הפלסטינית בגדה למרות הדבקות שלה בדרך המדינית ובשיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל; ההתעלמות המופגנת מסוגיית הכיבוש במחאה נגד המהפכה המשפטית – כל אלו היו ביטוי של אותה תפיסה: שאת הפלסטינים אפשר להמשיך לנהל על ידי שילוב של אלימות, דיכוי, ושוחד כלכלי ופוליטי. התוצאה הייתה הזוועה של ה-7 באוקטובר. כמעט שנה וחצי לאחר מכן, רוב הישראלים תומכים בטיהור אתני של העזתים; באימוץ אלימות ששוחררה מכל רסן גם בגדה המערבית; ובנורמליזציה עם סעודיה שבפנטזיה הישראלית עדיין יכולה להתבצע תוך תשלום מס שפתיים בלבד לפלסטינים. מסתבר שההיסטוריה חוזרת על עצמה שוב ושוב כטרגדיה ופארסה גם יחד. לצאת מהקונספציה מסמך " היום שעכשיו" של הפורום לחשיבה אזורית ומחלקת 'ישראל במזרח התיכון' במכון ון ליר מבקש לאתגר קונספציה כושלת זו של "ניהול הסכסוך" ולהציע לה אלטרנטיבה. ראשית, על-ידי ניתוח הדרך שהובילה ל-7 באוקטובר ושנית על-ידי הצעות מדיניות קונקרטיות. אנו טוענים שההתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר לא הייתה תוצאה בלתי נמנעת של האידיאולוגיה הקיצונית של הארגון, אלא גם תוצר של הכישלון של הדרכים האחרות שבאמצעותן ניסתה תנועת החמאס להשיג את מטרותיה בעשור וחצי האחרון. בראש ובראשונה: מדיניות ישראלית שמציעה הישגים של ממש לדרך המדינית הייתה עשויה לחזק את הכוחות המתונים יותר בחברה הפלסטינית, כמו גם כוחות בתוך תנועת חמאס עצמה שנדמה שהאמינו שהדרך הפוליטית עשויה להביא הישגים ממשיים יותר לפלסטינים. באופן ספציפי יותר, בעשור האחרון עמדה בפני ישראל שוב ושוב האפשרות לקדם הסדר אזורי במסגרתו עזה תפורז והרשות תחזור לשלוט ברצועה, תוך השתלבות חמאס בממשלת אחדות פלסטינית, כחלק ממתווה להקמת מדינה פלסטינית על גבולות 67'. ישראל סירבה למשא ומתן של ממש על בסיס אפשרות זו. שנית, כידוע, לחמאס היו גם מניעים אסטרטגיים ספציפיים בהתקפה: מניעת הנורמליזציה עם סעודיה, שאיימה להדיר את הסוגיה הפלסטינית לשוליים לחלוטין; מניעת יישום "תוכנית ההכרעה" של סמוטריץ', שקרמה עור וגידים בדמות נישול משפחות וקהילות פלסטיניות בגדה ובמזרח ירושלים, והתחלת הסיפוח הזוחל של הגדה בזכות מינויו של סמוטריץ' לשר בכיר במשרד הביטחון האחראי על המנהל האזרחי; עצירת הפגיעה בסטטוס קוו בהר הבית/אל-אקצה; ושחרור אסירים פלסטינים מבתי הכלא בישראל. מדיניות ישראלית אחרת בכל הסוגיות האלו הייתה עשויה לשנות את מערך השיקולים של חמאס ולמנוע את הזוועה של ה-7 באוקטובר. במילים אחרות, אנו מציעים ניתוח שבו ישראל אינה שחקן פסיבי אל מול כוחות שהאידיאולוגיה הקיצונית שמניעה אותם הופכת לכאורה כל הסדר ופשרה לאוטופיה וסכנה קיומית; אלא כזה שבו לבחירותיה של ישראל יש משמעות הרת גורל, ובמיוחד לבחירה בדרך הכוח על חשבון הפוליטיקה. שום דבר בניתוח שאנו מציעים אינו מסיר מחמאס ומהפלגים הפלסטינים האחרים את אחריותם לזוועות שביצעו ב-7 באוקטובר בעוטף עזה, לפשעים קודמים שביצעו או לתרומתם שלהם להמשך הסכסוך. אך המיקוד בכישלון המודיעיני והצבאי תוך התעלמות מהבחירות הפוליטיות הישראליות, משמעם גם עיוורון לגבי הדרך שהובילה ל-7 באוקטובר וגם הבטחה שהאסון הבא הינו רק עניין של זמן; למעשה אנו יוצרים אותו מאז ה-7 באוקטובר בדמות האלימות חסרת התקדים שאנו מפעילים כלפי הפלסטינים. ההתנגשות בין הפנטזיות על "ניצחון מוחלט" ו"דה-רדיקליזציה" של הפלסטינים בשיח הישראלי ובמרשמי "היום שאחרי" למיניהם שהוצעו עד כה, למציאות בה חמאס משתלט מחדש על עזה כאשר לרשותו עומד מאגר בלתי נדלה של מגויסים חדשים השואפים לנקמה בישראל, הינה רק עדות אחת מיני רבות לכישלון הישראלי להכיר בגבולות השימוש בכוח, לפני ואחרי ה-7 באוקטובר. התמנון האיראני? אנו מציעים הבנה דומה בכל הקשור להתמודדות מול איראן ובעלי בריתה באזור. איננו מזלזלים בחשיבות האידיאולוגיה הקיצונית והאנטי-ישראלית של המשטר האיראני, אך גם במקרה זה האידיאולוגיה הינה היבט אחד בתוך מערך שיקולים נרחב, בראש ובראשונה שרידותו של המשטר האיראני; מה גם שעל משמעותה והשלכותיה של האידיאולוגיה על המדיניות ישנו ויכוח מתמשך בתוך האליטה הדתית, הפוליטית והביטחונית האיראנית. אנו טוענים שהשיח בישראל נוטה להיות "אלרמיסטי" בכל הקשור לאיום האיראני. המחשה לכך ניתן למצוא בראיון של יונית לוי וג'ונתן פרידלנד עם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק לפני מספר חודשים, כשברק נאלץ להסביר לאוזניה המשתאות של לוי שהסכנה בגרעין איראני אינה שאיראן תטיל על ישראל פצצה גרעינית, ושזה מטופש לחשוב כך; אלא שהיא תהפוך את איראן חסינה במידה רבה בפני התקפות אמריקאיות וישראליות. מיותר לציין שקשה למצוא בישראל ניתוח מפוכח מהסוג שמציע ברק, בו המשטר האיראני תופס עצמו כמגן על עצמו מפני תוקפנות אמריקאית וישראלית אפשרית ומגיב לפעולותיהן, לא פחות מהאופן בו ישראל תופסת עצמה כמגיבה לתוקפנות איראנית. בכך אין כוונתנו לטעון שאיראן ובעלי בריתה לא מהווים איום על ישראל. מחריד לחשוב מה היה עשוי להתרחש אם ב-7 באוקטובר חיזבאללה, איראן, ושאר כוחות "ציר ההתנגדות" היו מצטרפים באופן מלא למתקפה משולבת על ישראל. אך עצם העובדה שלא עשו כך אומרת דרשני, ולכל הפחות מעידה ששיקולים של המחיר הצפוי לאיראן וללבנון משחקים תפקיד קריטי בקבלת ההחלטות של כוחות אלו לא פחות מאשר תפיסותיהם האידיאולוגיות לגבי ישראל. באופן דומה, איננו טוענים שהאינטרס היחיד שמניע את המשטר באיראן הינו הגנה עצמית: כמו כל משטר אחר באזור, כולל ישראל, קידום השפעה ואינטרסים כלכליים ופוליטיים במדינות האזור, אמונות יסוד והגנה עצמית – כולם שלובים זה בזה במדיניותו. אך גם כאן – הנטיה של ישראל להגיב לאיום האיראני בהסתמכות כמעט בלעדית על כוח, על חשבון הסדרים פוליטיים אפשריים כגון הסכם הגרעין שנחתם בזמנו והוכשל על ידי ישראל וארה"ב, לא רק שהגבירה את האיום הגרעיני עצמו אלא גם מנעה ועדיין מונעת הסדרים פוליטיים נוספים שהיו עשויים להפחית משמעותית את האיום מצד איראן ובעלי בריתה באזור. מעבר לכך, גם האיום מצד איראן ובעלי בריתה קשור בטבורו לסוגיה הפלסטינית, במספר מובנים מרכזיים. ראשית, כידוע, התמיכה בפלסטינים הינה אחת הסוגיות הבודדות לגביהן יש הסכמה רחבה במזרח התיכון, והיא משמשת קרדום לחפור בו עבור הכוחות השונים. הסדר עם הפלסטינים עשוי להפחית במידה ניכרת את הקונפליקט בין ישראל לאיראן ובעלי בריתה, ולכל הפחות יערער במידה משמעותית את יכולתם להצדיק בפני הציבור אליו הם פונים את פעולותיהם נגד ישראל. שנית, האיום האיראני משמש גם עבור הימין הישראלי קרדום לחפור בו על מנת לסכל כל אפשרות של הסדר פוליטי עם הפלסטינים: הדימוי של תמנון איראני ולו "שלוחות" בכל מקום באזור, ושחותר כל העת להשמדת ישראל, מסייע ליצירת תודעה של איום קיומי על ישראל במסגרתו ההסתמכות הבלעדית על כוח צבאי, גם מול הפלסטינים, מקבלת לגיטימציה משמעותית. היום שעכשיו באופן מובן, זוועות ה-7 באוקטובר הביאו לתודעה של איום קיומי בחברה הישראלית יותר מאשר כל דימוי, כוזב או אמיתי. אך זוהי בדיוק חלק מהטענה שמציג "היום שעכשיו": אנו נמצאים "במעגל מרושע" של נבואות שמגשימות את עצמן כתוצאה מההסתמכות הבלעדית על אלימות, בסכסוך שהדרך היחידה לפתרונו ולביטחון של ממש לישראל היא פוליטית. לא מיותר לציין בהקשר זה, שסיבה מרכזית שכוחות צה"ל שעמדו גם בגבול עם עזה וגם בגבול עם לבנון היו מועטים באופן פושע היא הכוחות הרבים הנדרשים לשמירה על ההתנחלויות הפזורות בגדה. ה-7 באוקטובר חשף, בין השאר, עד כמה פינוי ההתנחלויות ומיקוד צה"ל בהגנה על גבולות מוכרים וברורים הינם צורך בטחוני יסודי של ישראל. בניתוח שאנו מציעים של הדרך שהובילה ל-7 באוקטובר גלומה גם האלטרנטיבה שאנו מציעים ל"יום שעכשיו": הסדר עם הפלסטינים, מתוך משא ומתן עם מנהיגות פלסטינית הנהנית מתמיכה פלסטינית רחבה, ועל בסיס ההנחה שזכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים אינה "ויתור" ישראלי או "תמורה" התלויה בדבר, אלא היא עצמה התנאי למשא ומתן וצריכה להתחיל להתממש ביום שעכשיו. זה אולי הטיעון הרדיקלי ביותר במסמך שרחוק מלהיות רדיקלי: אנו, הישראלים, איננו האדונים של הפלסטינים ואין לנו זכות להחליט באילו תנאים הם יהיו זכאים לחירות, גם לא בשם מה שאנו תופסים כצרכי הביטחון שלנו – לא יותר מאשר הם זכאים לנהל עלינו משטר של כיבוש ודיכוי בשם צרכי הביטחון שלהם. עוד לפני ה-7 באוקטובר ובוודאי אחריו, הרעיון שהפלסטינים זכאים לאותן זכויות כמונו ממש הוא ללא ספק הרדיקליות בהתגלמותה בשיח הישראלי. ועדיין, זו נקודת המוצא היחידה ממנה אפשר להתחיל לשרטט את הדרך לקיום משותף של שני העמים על אותה כברת ארץ. ד"ר שמוליק לדרמן מתמחה בתיאוריה פוליטית ולימודי הג'נוסייד. הוא משמש כעמית מחקר ב"פורום לחשיבה אזורית" ומרצה באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה הפתוחה. עריכה : תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 65 פרק מספר שמוליק לדרמן ד"ר שמוליק לדרמן מתמחה בתיאוריה פוליטית ולימודי הג'נוסייד. הוא משמש כעמית מחקר ב"פורום לחשיבה אזורית" ומרצה באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה הפתוחה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. بودكاست ليلكي

אסף יקיר וארנון פלג בודקים האם אפשר יהיה לטוס מפה אם חס חלילה לא נגיע לניצחון מוחלט. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הכי בבית בעולם שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 18 באוגוסט 2024 הכי בבית בעולם קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג בודקים האם אפשר יהיה לטוס מפה אם חס חלילה לא נגיע לניצחון מוחלט. מכירה מוקדמת של לוח השנה הסוציאליסטי קוד: EARLYBIRD לרכישה: https://shorturl.at/4PrHc להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 651 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

ארנון פלג מראיין את טלי גולדרינג על שוק הנדל"ן ומנסה להבין מי עדיין קונה כאן דירות. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הבית של כולנו (עם טלי גולדרינג) שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 26 באוגוסט 2024 הבית של כולנו (עם טלי גולדרינג) קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ארנון פלג מראיין את טלי גולדרינג על שוק הנדל"ן ומנסה להבין מי עדיין קונה כאן דירות. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 653 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

הפגנת החרדים נגד הגיוס היא הזדמנות עבור השמאל להיזכר בשורשים המוסריים של ההתנגדות החרדית לצבא ולציונות. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו "כל העניין של הארץ הזו שהחיים בה ייכנעו לאלוהים ולא לכוח ומידות רעות" הפגנת החרדים נגד הגיוס היא הזדמנות עבור השמאל להיזכר בשורשים המוסריים של ההתנגדות החרדית לצבא ולציונות. שתפו: מאיר שבתי 18 בנובמבר 2025 "כל העניין של הארץ הזו שהחיים בה ייכנעו לאלוהים ולא לכוח ומידות רעות" מאיר שבתי 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Michael Hatzalam, שאטרסטוק "אַל־תִּֽירְאִי֙ תּוֹלַ֣עַת יַעֲקֹ֔ב מְתֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל, אֲנִ֤י עֲזַרְתִּיךְ֙, נְאֻם־יְהֹוָ֔ה, וְגֹאֲלֵ֖ךְ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל." (ישעיהו מ"א, הפטרת פרשת לך־לך) הפסוק הזה מבהיר את ההבדל התאולוגי עמוק בין הציונות, כולל הציונות הדתית והחרדית, לבין החרדיות השורשית. אלוהים מבקש מאיתנו לא לפחד, אפילו שאנחנו ללא כוח, כמו תולעת ומתי מעט, כי אלוהים הוא העוזר והוא הגואל - הוא הוא ולא אחר. ההפגנה הגדולה נגד הגיוס לפני שבועיים והתגובות אליה, הזכירו את הפער בין השפה הליברלית לבין העולם החרדי. רבים, גם בשמאל המתנגד לכיבוש, רואים במאבק החרדי נגד הגיוס ביטוי לעקשנות או לאי־צדק. המאמר הזה מבקש לפרוש את השורשים של אותה התנגדות - ולהראות מדוע דווקא השמאל, אם הוא נאמן למה שהוא טוען שהוא מאמין בו, צריך לשמוע אותה ברצינות ולמצוא בה לא איום אלא שותפות רעיונית לא צפויה. מלכתחילה אפשר לדבר על קשר בין מאבקי השמאל לבין המאבק החרדי נגד הגיוס מפני שבשורשיהם, אלה מאבקים קרובים זה לזה. במידה מסויימת הדבר הזה נשכח, כי יסודות ההתנגדות לגיוס טושטשו בתוך שנים של מאבק פוליטי מתיש וקשה. ובכל זאת, אותם יסודות עדיין כאן - בין ספרי החסידות והמוסר וההלכה, הגמרא והמשנה והתנ"ך, ואמרות הצדיקים ומוסרי הנפש. שאלתי בנושא היחסים בין החרדים לבין השמאל חבר חוזר בתשובה, מנטורי קרתא, איש משכיל חכם שאני לומד ממנו לא מעט; ולפני שחזר בתשובה היה שותף בתוך השמאל הרדיקלי, כולל בחוגים כמו מצפן. הוא נתן את התשובה הרגילה: "מה היא חרדיות? כי הציבור החרדי הוא דיסידנטי במהותו. כל המושג של היות האדם חרד לדבר השם הוא פרישה מהציבור הכללי." היינו, הציבור החרדי כציבור דורש להיות קדוש, מובדל מן העולם כמה שניתן. הציבור החרדי הוא ציבור מתנגד במלא מובן המילה. עיקר התורה החרדית נגד הציונות היא תורת התנגדות - זה הרע, ואינני רוצה להיות שייך לו. הרע הזה מכיל הרבה דברים, כולל התרחקות מחיי תורה ומצוות, וכולל אי־מוסריות. כיום, לצערי, נשארה רק ההתנגדות ולא סיבות ההתנגדות, ולא מה באמת מסמל המושג "ציונות" בעיניי החרדים. נכון שכיום, מהתערבות הקליפות של הציונות בתוך החרדיות - כ"טומאת (קדושת) ציון" ודומיהם - אנחנו רואים עירבוב בין הדברים, והרוב נעשים ימנים. ובכל זאת, הם לא יקחו חלק פעיל בתועבות הללו עצמן, גם בלי לקרוא לזה כך. סלו דרך לשלום מיד אחרי הטבח בתרפ"ט, רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל הגאון, רב ואב בתי הדין של העדה החרדית בירושלים דאז, רבה האשכנזי האמיתי של ארץ־ישראל - הזכיר לכולם את האמונה היהודית והמוסרית הפשוטה בנביאים: "בְּתוֹר אֶחָד מִזִּקְנֵי אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר זָכִיתִי לִהְיוֹת בְּעֶזְרַת ה' בָּאָרֶץ הַזֹּאת עַתָּה קָרוֹב לְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וַאֲשֶׁר הָיִיתִי עֵד רְאִיָּה לִשְׁנוֹת הַשֶּׁקֶט וּבִטְחָה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה וְשָׁלוֹם בֵּין הַתּוֹשָׁבִים — הִנְנִי מַרְשֶׁה לִי לִפְנוֹת בָּזֶה אֶל כָּל תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, בְּלִי הֶבְדֵּל גֶּזַע וְדָת; לְבַקֵּשׁ מֵאִתָּם, מִתּוֹךְ מַעֲמַקֵּי לִבִּי הַנִּשְׁבָּר וְנִדְכָּא, לָחוּס עַל אֶרֶץ הַצְּבִי וְעַל חֵלֶק הָעַמִּים הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ; לָגֶשֶׁת יַחְדָּו לִבְנוֹת חָרְבוֹת הַמִּדּוֹת וּלְקוֹמֵם הֲרִיסוֹת רִגְשֵׁי הָאֱנוֹשִׁיּוּת וּמוּסָר ה', אֲשֶׁר נֶחְרְבוּ וְנֶהֶרְסוּ בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת. הַשְׁרִישׁוּ אַחֲרֵי כָּל טִינָה שֶׁבַּלֵּב, בַּעֲרוּ אַחֲרֵי הַחֲשָׁדוֹת שֶׁל מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמְדֻחִים אֲשֶׁר קוֹנְנוּ בּוֹ, וְסֹלּוּ דֶּרֶךְ לְשָׁלוֹם. רָאשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, יִהְיוּ הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לְשָׁלוֹם; וְלֵב מַנְהִיגֵי וְרָאשֵׁי הָעָם הָעַרְבִי יִתְעוֹרֵר לִקְרָאתָם לְהָשִׁיב שָׁלוֹם לָעָם" כל העניין של הארץ הזו - שהחיים בה ייכנעו לאלוהים, ולא לכוח ומידות רעות. לא להאמין ב"כוחי ועוצם ידי שעשו לי את החיל הזה," אלא להאמין רק "וְזָכַרְתָּ אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ, כִּי הוּא הַנּוֹתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל, לְמַעַן הָקִים אֶת־בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה." ויש עוד הבדל אחד חשוב, בין הציונות ככלל (כולל הציונות הדתית והחרדית) לבין החרדיות: בציונות עושים הכל כדי להיות המשיח - להגיד על התועבות המוסריות שהם תועבות ה'. לא "כגנב במחתרת יהודה" (מאיר אריאל ז"ל), אלא ממש מחללים את ה' בתועבות מוסריות ברבים, כי מאמינים שזה ממש חלק מן הגאולה. אך החרדים חושבים אחרת. אנחנו הננו בגלות, ואסור לנו להתגרות בשאינם יהודים, והיננו מחוייבים לחיות עם שכננו הלא יהודים בכל מקום שאנו בשלום ואהבה ואחוות עמים, ואסור לנו לצאת מן הגלות בכוח. אזכיר בקצרה את המדרש: "והאלוהים יבקש את נרדף" (הפסוק ממשלי, אבל המדרש במדרש ויקרא רבה). רעיון זה הוא הסוד הגדול של עם ישראל בגלות, עד ביאת משיח צדקינו. אותו המשיח מתואר בתור "ילד מסכן וחכם". היינו - משיח שהוא לא בז לבכורה, לתורה הקדושה שהיא החוכמה וכוללת את כל החוכמות כולם. לעומתו, יש "מלך זקן וכסיל" - תמיד מקובע ואף פעם לא מתחדש בלימודו; והוא לא חפץ בחוכמה אלא בהתגלות ליבו. והוא - יצר הרע - שיכנע את רוב עם ישראל שארץ ישראל שייכת ללא תנאי לעם ישראל; ולכן אפשר לא לשמוע את הגר, ואפשר לעשוק אותו. ההתנגדות החרדית לצבא היא התנגדות מוסרית רבי נתן מברסלב מלמד אותנו ש"אין טבע בעולם כלל.", כלומר, שהדברים לא קורים מעצמם, מכוח טבע או טבע אנושי, אלא מכוח אלוהים. הכוונה, כמובן, היא לא לבטל את האדם, אלא לזכור ולהאמין: כשאני עושה משהו, זה בעצם רק בכוח ה' יתברך - הוא הנותן לך כוח. הוא ולא אמריקה. הוא ולא טראמפ. הוא ולא שום דבר אחר. אבל הציונות ניסתה לעקור יסוד חשוב זה; והצבא הוא חלק מעקירת היסוד הזה. וכל רצונם הוא שנאמין שיש רק טבע בעולם. ולכן, מיסודה, התנגדות החרדית לצבא היא במבט מוסרי: כי כשאדם מאמין "שאין טבע בעולם כלל," הוא מאמין שהוא נשפט על כל מעשה שלו — רע וטוב. אבל כשאדם מאמין שיש טבע, אז הוא לא בטוח שנשפט על מעשיו בין טובים ובין רעים כי הוא מאמין שאין דין ואין דיין, ממש כמו נערי הגבעות עם תפילין. והיסוד המוסרי של התנהגות והתנהלות מול האחר - היהודי והערבי - הוא חלק מהיסוד להתנגדות לציונות ולצבא. ולכן על השמאל המתנגד לכיבוש ולשנאה בגדה המערבית, לתמוך באי־גיוס חרדים באופן מלא; ללא הבדל של לומד או לא לומד, ולהתנגד לכל חוק גיוס בכלל ובפרט לחרדים. כי ההתנגדות הזו, ביסודותיה הקדומים, היא התנגדות מוסרית. וכדי לסיים את הכיבוש יש צורך לנקוט באי־אלו צעדים, ולהשעין את הביטחון בה' - שדווקא פחות כוח־אדם יכול להוביל, בעזרת ה', לסיום הכיבוש. עוד סבבים, עוד שפיכות דמים, עוד דיכוי, עוד טרור פלסטיני וטרור ציוני, לא יעזרו כאן; לא של נערי הגבעות ולא של הצבא ולא של המשטרה. מה שיעזור הוא להוריד את הנשק ולבטוח בה' יתברך לבד, כמו שאנחנו מתפללים כל יום שלוש פעמים: "וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה ה' לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים" (תפילת שמונה עשרה, ברכת השיבה — שופטינו). וכך נגיע, בעזרת ה' יתברך, ל"שלום רב…" (נוסח אשכנז לברכת המברך את עמו ישראל בשלום). המאמר — לעילוי נשמתו הטהורה של לוחם מלחמת ה' ראשון וראשון למקדשי השם, במלחמה נגד הציונות הרקובה, למען הצלחת והגנת התורה, העם והארץ — ולשלום יושבי הארץ, יהודים וערבים. נרצח על ידי מחתרת הטרור ההגנה, ובפרט על ידי אברהם תהומי שר"י — הלא הוא הרב פרופ' יעקב ישראל דה־האן זצ"ל הי"ד. ולעילוי נשמתו הטהורה של הבחור החשוב שנהרג בעצרת של המפלגות נגד הגיוס, מנחם מנדל ליצמן ז"ל. מאיר שבתי הוא חסיד ברסלב, חבר בבני אברהם, חבר בעומדים ביחד בירושלים, מתנדב בנוכחות מגינה בבקעת הירדן דרך מסתכלים לכיבוש בעינים, גֵר בירושלים עריכה: מעין גלילי להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 128 פרק מספר מאיר שבתי מאיר שבתי הוא חסיד ברסלב, חבר בבני אברהם, חבר בעומדים ביחד בירושלים, מתנדב בנוכחות מגינה בבקעת הירדן דרך מסתכלים לכיבוש בעינים, גֵר בירושלים למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

יובל אונגר וארנון פלג צפו בסרט 'הקול בראש 2' וחזרו עם מחשבות על חרדה בעידן הניאו-ליברלי. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו לא הכל בראש שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 5 באוגוסט 2024 לא הכל בראש קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 647 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מעין ואסף שואלים כמה ההתלהבות מנשיא ארצות הברית מוצדקת, ומה בדיוק הוא עשה מאז שנבחר. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ביידן כוכב עליון שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 17 בדצמבר 2021 ביידן כוכב עליון קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 335 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

בשיתוף פעולה עם ההסתדרות הלאומית חברת המשלוחים תן ביס מאמצת את מודל "כלכלת החלטורה" והופכת את שליחיה לפרילנסרים. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ארגון עובדים בלי עובדים - איך תן ביס הפכה את שליחיה לפרילנסרים בשיתוף פעולה עם ההסתדרות הלאומית חברת המשלוחים תן ביס מאמצת את מודל "כלכלת החלטורה" והופכת את שליחיה לפרילנסרים. שתפו: מעין גלילי 23 בדצמבר 2025 ארגון עובדים בלי עובדים - איך תן ביס הפכה את שליחיה לפרילנסרים מעין גלילי 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Apustus, שאטרסטוק איזה מן ארגון עובדים יסכים שחבריו לא יוכרו עוד כעובדים? ההסתדרות הלאומית, מסתבר. בספטמבר 2024 נחתם הסכם קיבוצי בין חברת המשלוחים תן ביס לבין ארגון עובדי החברה, שהוא חלק מ"הסתדרות העובדים הלאומית", המייצגת עשרות אלפי עובדים בענפים שונים. ההסכם מכיל הסדרה ייחודית ותקדימית של מעמד העובדים: ההסתדרות הלאומית הסכימה ששליחי תן ביס יוכלו לעבור מסטטוס של "עובד", המועסק על ידי החברה, ל"פרילנסר". כלומר, העובדים שיסכימו למעבר כזה יפסיקו להיות מועסקים על ידי החברה כשכירים. לפי המתווה שבהסכם, הפרילנסרים אמורים להמשיך להיות מיוצגים על ידי הארגון. ביולי האחרון הכריזה תן ביס שזהו תחילתו של מהלך הדרגתי שבסיומו כלל עובדיה יהפכו לפרילנסרים - ושארגון העובדים למעשה הסכים לו. הכרזת הכוונות הזו מעוררת ספק רב בנוגע לטענות החברה וההסתדרות הלאומית, שניתן חופש בחירה לכל עובד לבחור אם לעבור להעסקה כפרילנסר. אם יושלם, המהלך יהפוך את מודל ההעסקה של תן ביס לדומה לזה של חברת וולט - שטוענת שמבחינה משפטית, הקשר שלה עם השליחים שלה אינו יחסי עבודה. שליח תן ביס לשעבר ששוחח איתנו וששמו שמור במערכת, עבד עד השנה שעברה כשליח בחברה. הוא התפטר בעקבות שינויים שונים שנעשו באופן ההעסקה שלו, כולל ההסכם הקיבוצי החדש. "המצב החדש נשמע לי לא הגיוני. הייתי שליח שלוש-ארבע שנים, הועסקתי כשכיר. עכשיו מנסים לחקות את וולט, וממה שאני יודע זה לא הולך להם וואו. אני עדיין מנסה להבין איך זה הסכם שטוב לעובדים, עזוב שאני מבין שזה לא הגיוני לעבור משכיר לפרילנסר". התקדים הזה אכן מעלה שאלות רבות - בין השאר על הפתח שהוא משאיר לשינוי מודל ההעסקה בתחומים אחרים. "חובת הנאמנות היא כבר לא לעובדים, אלא למעסיק" אורי וולמן, יו"ר ארגון סגל ההוראה והמחקר באוניברסיטת תל אביב ומרצה ליחסי עבודה, פנה בחודש אוקטובר האחרון לעו"ד רבקה ורבנר, הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד העבודה, שהיא הרגולטור הממשלתי הרלוונטי ואמונה על רישום הסכמים קיבוציים, כדי שזו תתערב בהסכם. במכתב לממונה כתב וולמן כי: "הכללת פרילנסרים בהסכם קיבוצי פוגעת גם בעצמאות ארגוני העובדים ובזכות ההתארגנות. ארגון עובדים נועד לייצג עובדים ולא נותני שירות עצמאיים, והכללתם במסגרת ההסכם מטשטשת את גבולות הייצוגיות ופוגעת בכוח המיקוח של העובדים השכירים. בכך נשמט הבסיס למבנה יחסי העבודה המאורגנים ומועצמת הסכנה לפירוק הדרגתי של כוח העבודה המאורגן". ורבנר לא קיבלה את טענתו של וולמן, ומיאנה להתערב בהסכם. זאת, לטענתה, כי התנגדותו של וולמן לא הוגשה במועד ולא לכתובת הנכונה במכתב רשמי, וכן בשל העובדה שההסכם תואם את הדרישות הפורמליות הבסיסיות למהו הסכם קיבוצי, ולכן, לדבריה, אין לה סמכות להתערב בו, ששמורה למקרים נדירים של הפרת החוק או פגיעה בשוויון. הממונה ציינה שאם יוכרע שהשליחים הפרילנסרים הם אכן לא עובדי החברה, הם יוכלו לטעון שההסכם הקיבוצי כלל לא חל עליהם - התבטאות שמערערת את גישת הצדדים להסכם, ההסתדרות הלאומית ותן ביס, לפיה ההסכם מסדיר את מעמדם של הפרילנסרים. וולמן סבור כי התשובה של ורבנר מייצגת דפוס של אי התערבות מצדה: "הממונה מקטינה ראש ואומרת שהיא מתערבת רק במקרים קיצוניים. היא בתפקיד מאוד חשוב במשק אבל היא אנונימית לחלוטין ומאוד פרווה". ההסכם לא חריג רק מבחינה משפטית, אלא גם מבחינת ההתנהלות המצופה מארגוני עובדים לאור האינטרס הישיר ביותר שלהם - לייצג עובדים. איגודי עובדים בישראל ובעולם נוהגים להאבק בתהליך של כניסת פרילנסרים לענפים ולמקומות עבודה מאורגנים, בגלל הפגיעה שנוצרת כך בכוח המיקוח שלהם. כאן, לא רק שארגון העובדים מסכים להכנסתם של פרילנסרים למקום העבודה; הוא לוקח אחריות על תהליך ההעסקה שלהם, ואף על ייצוגם, לכאורה. מכיוון שיש בעיה משפטית לכפות על מי שכלל אינם עובדים לשלם דמי טיפול לארגון עובדים, כי הוא - נדגיש שוב - ארגון עובדים, ההסכם מוצא פתרון יצירתי: החברה תהיה זו שתשלם להסתדרות הלאומית את דמי החבר הדרושים כדי לטפל בשליחים אלה. וולמן מספר שהוא הופתע מאוד מתוכן ההסכם, ושמנגנון התשלום גורם לחשוד שהנאמנות של הארגון לא תהיה לשליחים. "לפני כמה חודשים ראיתי שתן ביס יוצרת מסלול של פרילנסרים בהסכמת ההסתדרות הלאומית. זה הרים לי גבה: אמרתי - איך יכול להיות שארגון עובדים יעשה דבר כזה? זה כמעט גול עצמי, ואחרי שקראתי את ההסכם השתכנעתי בזה אפילו יותר. זה מסוכן כי פרילנסרים זה עניין בפני עצמו, ולא עניין איגוד העובדים. למשל, פרילנסרים מקבלים להיות חברים במועדון הצרכנות של ההסתדרות הלאומית - אבל המעסיק משלם עליהם את דמי החבר. ברגע שהאיגוד מקבל כסף מהמעסיק חובת הנאמנות שלו כבר לא לעובדים אלא למעסיק". וולמן מסכים שיש צורך לעסוק בתנאי ההעסקה של פרילנסרים, אך סבור שעירוב ארגוני העובדים בתחום זה הוא טעות. "המחוקק צריך לקדם תכנית של המשק שתקבע באופן כללי מה התנאים של פרילנסרים. בקליפורניה למשל העבירו חוק כזה - העבירו שאפשר להקים איגוד של פרילנסרים. פה היה צריך להיות עניין דומה - אבל לא יכול להיות שאיגוד עובדים מרשה להעביר אנשים לצורת העסקה כזו". לפי תן ביס, העובדים שעוברים למודל פרילנס אמורים לקבל את כלל התנאים מהם נהנים עובדי החברה הנשארים ב"מסלול" עובד, כולל תשלומים לפנסיה. אך הטענה הזו לא פותרת את הסיכון שבאמצעות מודל ההעסקה החדש יהיה ניתן לשלול זכויות כאלה בקלות רבה יותר, ולהחליש את כוח המיקוח של ארגוני העובדים. כלכלת החלטורה התופעה המכונה "כלכלת החלטורה" הלכה ונפוצה בשנים האחרונות, ולצד זאת זכתה ליותר ויותר ביקורת ציבורית. שליחי וולט, ש מחזיקה בנתח של כ-60% משוק המשלוחים הישראלי, אינם מועסקים על ידי החברה כשכירים ואינם מוכרים על ידיה כעובדים. לאחרונה משרד התחבורה, בהובלת השרה רגב, העלה הצעות שעשויות לפתוח בפני חברת ה"הסעות השיתופיות" אובר להיכנס לישראל. לב הביקורת על פלטפורמות כמו וולט ואובר, נוגעת בקיומם של יחסי עבודה בין החברות המפעילות את הפלטפורמה, לבין האנשים שמעניקים שירות דרכה. שליחי וולט, למשל, אמנם יכולים להחליט מתי הם זמינים למשלוחים, אבל הם מחויבים לתעריפים, לתנאי השירות ולנראות שקובעת וולט. אלה, פחות או יותר, התנאים המוצעים לשליחי תן ביס במסגרת ההסכם החדש. שליחי וולט ונהגי אובר לא נהנים ממרבית מרכיבי חופש הפעולה ממנו עצמאים נהנים לרוב, אך מכיוון שהם בכל זאת מסווגים כעצמאים, הם גם לא נהנים מההגנות החלות על שכירים. הרווח הוא של החברה, שמרוויחה עובדים המחויבים לה ותלויים בה, אך אינה מחויבת למגבלות שהחוק מחיל על יחסי עובד-מעסיק. בתחילת 2023 שליחי וולט בירושלים ובחיפה שבתו והובילו ניסיון התאגדות במחאה על שינוי שיטת התשלום לרעה. ניסיון זה נכשל, בין השאר כי העובדים לא נהנו מההגנות המשפטיות החלות על עובדים שובתים. בעוד במדינות מסוימות ה"פלטפורמות השיתופיות" הוגבלו מבחינת בחקיקה וברגולציה, ונכפה עליהן להעסיק רשמית את המשתמשים בהן, או לפחות לתת להם חלק מההגנות השמורות לשכירים, בישראל בתי הדין לעבודה לא ששים לעשות זאת. איומים והתערבות לא חוקית - הדרך להתארגנות ב"תן ביס" התארגנות של עובדים במקום עבודה כמו תן ביס היא מורכבת מלכתחילה; תחלופת העובדים מהירה, המפגש בין העובדים מועט ואין נקודות התאספות טבעיות עבור העובדים לשיחה - פורמלית או בלתי-פורמלית. ובכל זאת, תן ביס נדרשה בעבר למהלכים מרחיקי לכת כדי למנוע ניסיונות התארגנות. במרץ 2023 הסניף ההולנדי של ארגון OECD, שם מבוססת JustEat, חברת האם של תן ביס, פרסם דו"ח על התנהלות החברה בנושא, בעקבות פנייה של ארגון עובדים הולנדי גדול. הדו"ח קבע כי חברת הבת הישראלית של JustEat עברה על כללי ההתנהלות העסקית של ה-OECD, בניסיונותיה למנוע התאגדות עובדים ובסירובה לנהל משא ומתן קיבוצי עם ההתארגנות שקמה בחברה. הניסיון ליצור ארגון עובדים בתן ביס התחיל בסוף העשור הקודם בהסתדרות הפועל המזרחי, ארגון עובדים קטן המזוהה עם מוסדות הציונות הדתית. לטענת הפועל המזרחי כבר אז תן ביס נקטה צעדים כדי להפריע לניסיון ההתארגנות, שעבר בהמשך מהפועל המזרחי להסתדרות העובדים הכללית החדשה. ב-2020 ההסתדרות הכריזה על הגעה ליציגות, כלומר לאחוז מספק של עובדי תן ביס שמעוניינים בהקמת הארגון כדי שהחברה תאלץ לקיים איתו משא ומתן. גם אז, תן ביס לא קיבלה את המצב ולא הסכימה לנהל משא ומתן קיבוצי. דווח על איומים כלפי שליחים המעורבים בנסיון ההתארגנות, וניסיונות לפטר את יו"ר הוועד. כמו בהולנד גם בישראל, בתי הדין האזורי והארצי לעבודה קבעו כי הנהלת החברה פגעה בהתארגנות העובדים. ייתכן שהדו"ח שיצא בהולנד איים על תן ביס עד כדי כך, שהיא הגיעה למסקנה שאין ברירה אלא לאפשר הקמה של ארגון. אחרי מאבק משפטי ארוך נגד ניסיון ההתארגנות בהסתדרות, ארגון אחר - ההסתדרות הלאומית - קיבל את היציגות של בתן ביס, והפעם לא דווח בתקשורת על התנגדות מצד החברה. ההסתדרות הלאומית הואשמה בעבר בהיותה "ארגון עובדים למען המעסיקים" - כלומר, שהיא נוחה במיוחד עבור חברה כמו תן ביס. לפי וולמן, "ההסתדרות הלאומית הוא ארגון בעייתי. חלק מההסכמים שלהם, כמו הנוכחי ואלו שנפסלו בעבר ע״י הממונה מחפירים ופוגעים בסופו של דבר בעובדים אותם הם מתיימרים לייצג". היום בתן ביס - ואיפה מחר? בתחומים רבים, נוח יותר למעסיקים לא להתחייב לתנאים סוציאליים ולהגנות שמבטיחה העסקה כשכיר. התקדים של תן ביס עשוי להקל עליהם לאלץ מעבר כזה, אפילו במקומות עבודה מאורגנים. וולמן העלה חשש דומה: "בכובע שלי כיו"ר ארגון עובדים אני מוטרד במיוחד. זה לא בהכרח אומר שזה יקרה מחר בבוקר בעוד מקומות עבודה, אבל יש פה תקדים מסוכן של מעבר ממעמד שכיר למעמד פרילנסר, ועוד בהסכם קיבוצי". ניתן להעריך שמעסיקים נוספים - בתחומים מגוונים, מתעשייה, דרך חינוך והשכלה ועד תקשורת - עשויים להיות מעוניינים במודל דומה, ועשויים להשתמש בתקדים של תן ביס לטובתם. כדי להגן על "כלכלת החלטורה", נטען פעמים רבות כי העובדים בפלטפורמות מעוניינים בהעסקה כפרילנסרים ובתנאים בהתאם. נסיונות ההתארגנות בוולט מעוררים ספק בנוגע לטענה הזו. כך גם הדרך שעברה תן ביס בדרך להסכם תקדימי כזה, והדיכוי שהפעילה כלפי ניסיונות ההתארגנות העצמאיים של עובדיה לאורך שנים. כדאי לזכור זאת, במקרה שהתקדים הזה יעודד מעסיקים נוספים לנסות להעביר את עובדיהם למודל דומה בשנים הקרובות. --- תגובות: חברת 10 ביס.קו.איל בע"מ, המחזיקה במותג תן ביס, בחרה שלא למסור תגובה. מהיחידה ליחסי עבודה במשרד העבודה נמסר: "הבקשה לפסילת ההסכם הקיבוצי נבחנה לגופה על ידי הממונה הראשית על יחסי עבודה ובהתאם להוראות הדין, והתקבלה החלטה בעניינה. מאחר שמדובר בנושא בעל היבטים משפטיים, איננו סבורים שנכון לנהל דיון על הנימוקים וההחלטה במסגרת תקשורתית." מההסתדרות הלאומית נמסר: "הטענות המובאות בכתבה משקפות חוסר הבנה מהותי של המציאות בענף ושל תפקידו של ארגון עובדים אחראי בעת הזו, ומציגות תמונה חלקית ומעוותת של ההסכם שנחתם. ההסתדרות הלאומית פועלת אך ורק לטובת ציבור העובדים והשליחים, ומתוך מחויבות עמוקה לביטחונם התעסוקתי והסוציאלי. ההסכם שנחתם עם “תן ביס” אינו מבטל זכויות – אלא מסדיר אותן לראשונה בצורה רחבה, אחראית ומותאמת לאופי הייחודי של ענף השליחויות, תוך מתן מענה למציאות תעסוקתית קיימת שאינה ניתנת להתעלמות. בניגוד לנטען, מדובר במהלך שנועד להבטיח רצף זכויות, ודאות והגנה סוציאלית גם למי שפועלים כפרילאנסרים, ולהעניק להם מעטפת ארגונית שלא הייתה קיימת קודם לכן. ההסתדרות הלאומית אינה מתכחשת לשינויים בעולם העבודה – אלא מתמודדת איתם באופן מקצועי, מפוכח ומתקדם, מתוך מטרה אחת: שמירה על זכויות העוסקים בענף והבטחת תנאי העסקה הוגנים. ההסכם גובש לאחר שיח מעמיק עם נציגי העובדים, תוך בחינת צרכי השטח, מאפייני ההעסקה והעדפותיהם של חלק ניכר מהשליחים עצמם. הצגת ההסכם כ”וויתור” על עובדים היא הטעיה: מדובר בהסדרה מודעת של מודל העסקה קיים, שנועדה למנוע פגיעה חמורה הרבה יותר בזכויות ובביטחון התעסוקתי של השליחים. ההסתדרות הלאומית תמשיך לפעול בנחישות ובאחריות להסדרת זכויות עובדים ונותני שירותים גם בענפים מתפתחים ומשתנים, ותמשיך להעניק לחבריה את השירות המקצועי, האפקטיבי והמחויב ביותר – בהתאם לצרכי הענף, למציאות הכלכלית ולרווחת העובדים עצמם." מעין גלילי הוא חבר מערכת מגזין רוזה עריכה: סתו גרסטל להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 139 פרק מספר מעין גלילי מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר