יובל ואופיר מנסות לברר מי לוחש על אוזנה של טיילור סוויפט? רמז: לא ג'ו ביידן פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו קריאת השכמה, הגרסה של טיילור שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 27 בפברואר 2024 קריאת השכמה, הגרסה של טיילור קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 יובל ואופיר מנסות לברר מי לוחש על אוזנה של טיילור סוויפט? רמז: לא ג'ו ביידן להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 607 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

יעל אגמון וארנון פלג פותחים בפניכם את העולם המופלא של היועצים הפרלמנטריים של חברי הכנסת ומדברים על כל הסודות הכי חשובים במשכן. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו החיים העוד יותר סודיים של היועצים הפוליטיים שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 16 בספטמבר 2022 החיים העוד יותר סודיים של היועצים הפוליטיים קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 452 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

הלוואות הקבלן הן סימן מדאיג לבועה בשוק הנדל"ן. למי שייכים המספרים לגביהן, ומה הבעיה עם מספרי הלמ"ס? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מספרי הלמ"ס פשוט לא מסתדרים. מי ישלם את המחיר? הלוואות הקבלן הן סימן מדאיג לבועה בשוק הנדל"ן. למי שייכים המספרים לגביהן, ומה הבעיה עם נתוני הלמ"ס? שתפו: טלי גולדרינג 21 במרץ 2025 מספרי הלמ"ס פשוט לא מסתדרים. מי ישלם את המחיר? טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 "3 גופים ציבוריים עם 3 נתונים שונים - אף אחד לא יודע מה היקף מבצעי המימון של הקבלנים" אומרת הכותרת בביזפורטל. והכתבה מספרת על פערים גדולים בין משרד האוצר ובנק ישראל ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בעוד בנק ישראל מדבר על 25% מהדירות החדשות שנמכרות בהלוואות קבלן או "מבצעי מימון", ובמשרד האוצר מדברים על 50-70%, הלמ"ס הגיעו ל14% בלבד. מה מספרים הנתונים הללו? מדוע מספרי הלמ"ס נמוכים משמעותית? והאם מונעים גישה לנתונים ממי שמעלה חשש ממצב השוק? לפני שאתם נרדמים מהמספרים, כדאי להיזכר מה המשמעות של הלוואות הקבלן. לא סתם התעורר השבוע מבקר המדינה ודרש מבנק ישראל לבדוק את התנהלות הפיקוח על הבנקים בפיקוח על הלוואות אלה. בכלל, לאחרונה אנחנו רואים בליץ כתבות על ההלוואות האלה, שמאפשרות לרכוש דירה לפני תחילת הבנייה בתשלום של רק 15, 10 ואפילו 5% ממחירה ולשלם את השאר במועד האכלוס. מכנים אותן "הלוואות סאב פריים", כמו ההלוואות שהביאו למשבר הכלכלי של 2008 בארה"ב, בגלל שיש מי שחושש שהן יובילו למשבר מערכתי. נחזור למשבר המספרים. מדד מחירי הדירות הוא בעל השפעה רבה בגלל שהוא גורם לנו להאמין, ובכן, שהוא מודד את מחירי הדירות. כשאנחנו רואים שמחירי הדירות עולים במדד אנחנו יכולים להחליט לרכוש דירה גם אם אנחנו לא בטוחים ביכולות שלנו לעמוד במשכנתא או במצב הכלכלי בישראל בכלל, כי מה שאנחנו כן רואים הוא שלא משנה מה המחירים ממשיכים לעלות, "מקסימום נמכור" אנחנו אומרים לעצמנו. אבל מאז תחילת המלחמה משרד האוצר מפרסם בסקירות שלו שהשימוש בהלוואות הקבלן עולה משמעותית. אם אכן מדובר באחוז ניכר מהדירות, המשמעות היא שמחירי הדירות יורדים. איך יכול להיות שהם יורדים? בגלל שלקבל הלוואה של מיליון, מיליון וחצי, לשנתיים, שלוש ואפילו שבע שנים ללא ריבית והצמדה שווה כסף. באוניברסיטת רייכמן העריכו את שווי ההטבה כהנחה של עד 7% ממחיר הדירה, ובמידה ויש הטבות נוספות (מטבח חינם או קומה גבוהה יותר למשל) ההנחה מגיעה לכ.10% ברגע שמדד המחירים לא מתחשב בהנחה הזאת בחישוב המחירים ומציג לנו למעשה עליית מחירים אנחנו מקבלים תמונה מעוותת. עד המדד האחרון הלמ"ס לא פרסמה שום התייחסות להלוואות הקבלן בגלל שהיא כלל לא אספה נתונים על איזו דירה נמכרת באמצעות הלוואה כזאת. בנובמבר האחרון היא התחילה לאסוף נתונים מהקבלנים ובמדד האחרון פירסמה סוף סוף מדד נוסף שמתייחס להשפעת הלוואות הקבלן על השוק. אבל משהו בו פשוט לא מסתדר. הכסף שביד מול הכסף שבעץ לפי פוסט שכתבה בפייסבוק גלית בן נאים, סגנית בכירה לכלכלן הראשי ואחראית סקירות הנדל"ן, סוקרי הכלכלן הראשי הופתעו מאד מהנתונים שהלמ"ס פרסם על הלוואות הקבלן. מאז אוקטובר 2023 שמו לב במשרד האוצר לתופעה משמעותית, שהלכה והפכה דרמטית ככל שכמות העסקאות חזרה לעלות לאחר השפל של תחילת המלחמה. הפער בין תזרים המזומנים הפוטנציאלי לתזרים המזומנים בפועל של הקבלנים הלך והתרחב. במילים פשוטות, תזרים המזומנים בפועל הוא הכסף שהקבלנים מקבלים ביד, כאן ועכשיו עם מכירת הדירה, בעוד שתזרים המזומנים בפועל הוא הכסף שהם אמורים לקבל בהמשך. תוכלו לראות בתרשים מטה איך בזמן שתזרים המזומנים הפוטנציאלי- הכסף שאמורים לקבל הקבלנים- מזנק מאז אוקטובר 23 (הקו הכחול) תזרים המזומנים בפועל, הכסף ביד, פשוט לא מצליח להתרומם (הקו הירוק). תופעה זאת מרמזת על גידול בהלוואות הקבלן שבהן התשלום הראשון הוא נמוך, בומועד האכלוס אמורה להיות משולמת היתרה. בנוסף לפער זה, משרד האוצר גם עוקב מדי חודש אחר שיעור הדירות הנרכשות עם הלוואות קבלן באזורים שונים. נתוני דצמבר למשל הצביעו על שיעור של 61% באזור חדרה, 47% באזור המרכז, 41% באזור באר שבע, בעוד שבאזור תל אביב כשליש מהעסקאות בוצעו במסגרת מבצעי הלוואות קבלן. גם השיעור הגבוה של דירות שנמכרות "על הנייר" - כלומר לפני בנייתן - מסך הרכישות יכול להצביע על שיעור גדול של הלוואות הקבלן, פשוט כי דירות שנמכרות כך כמעט תמיד מלוות במבצע מימון כלשהו. בינואר האחרון למשל שיעור הרכישות על הנייר מסך כל הדירות החדשות עמד על 67% וכבר תקופה ארוכה ששיעור זה לא יורד מ60%. מבוכה מול הנתונים לא רק משרד האוצר חושב שהנתונים של הלמ"ס לא הגיוניים. משה פרידמן, שמאי מקרקעין בכיר סיפר ב"פורום שווי הוגן" שהתקיים באוניברסיטת רייכמן שהבנקים פנו למשרדי השמאים וביקשו לעדכן את התזרימים הצפויים כך שישקפו מכירה של 50% מהדירות בהלוואות קבלן בתנאי 20:80 - כלומר תשלום ראשוני של 20% משווי הדירה והשאר אחרי האכלוס. גם אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב אמר ש" נתון הלמ"ס על עליית מחירי הדירות אינו תואם את הנתונים האחרים" . בדוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל דיווחו על חשיבות הלוואות הקבלן, למשל במשפט, ״מכירות הדירות החדשות התאוששו מאז נובמבר 2023, מונעות על ידי מבצעי קבלן שמוזילים למעשה ובאופן בלתי רשמי את מחירי הדירות״. הנתונים גם לא מסתדרים עם פרסומים קבועים של בנק ישראל: נתונים חודשיים של פעילות הבנקים בתחום האשראי לדיור, שבין השאר מתייחסים לחלקן של הלוואות "בלון" ו- "בולט". בפברואר למשל אחת מכל 5 הלוואות לדיור שלקחו ישראלים הייתה הלוואת בלון. הלוואת בלון (או "בולט") היא הלוואה שבה הקרן מוחזרת בסוף התקופה, בעוד שהריבית משולמת באופן שוטף או מצטברת גם היא לסוף התקופה. הלוואות הקבלן מתאימות להגדרה זו. אז מה מחשב המדד החדש של הלמ"ס? בלמ"ס רצו לבדוק אם הטבות המימון של הקבלנים משפיעות על מחירי הדירות, אבל מכיוון שאין להם נתונים ישנים על הטבות מימון (לפני נובמבר 2024), הם השוו את התקופה האחרונה (דצמבר 2024 – ינואר 2025) לתקופה שבה בכלל לא היו הלוואות קבלן (דצמבר 2021 – ינואר 2022) נראה שההיגיון שהנחה אותם היה שכדי להבין כמה ההטבות משנות את המחירים, צריך להשוות בין תקופה עם הטבות לתקופה בלי הטבות, אבל הבעיה היא שהם בחרו תקופה שכלל לא דומה למצב היום. בדצמבר 2021 – ינואר 2022 הריבית הייתה כמעט אפסית, ולכן לא היה צורך בהלוואות קבלן, כי רוכשי הדירות יכלו לקבל משכנתא בזכות הריבית הנמוכה. בנוסף, השוק אז לא הושפע ממלחמה. לכן, ההשוואה הזו לא באמת משקפת את ההשפעה של ההטבות. בנוסף, הלמ"ס כללו בחישוב הדירות שקיבלו הטבות מימון גם דירות שנמכרו במסגרת "מחיר למשתכן", אבל במדד מחירי הדירות הכללי אותן דירות כמעט ולא נספרות. זה יוצר תמונה שבה נראה שלמרות שיש הרבה דירות עם הלוואות קבלן, המחיר שלהן לא יורד. בעייתיות נוספת היא שהלמ"ס הציגה נתונים על שיעור הדירות עם הטבות מימון בכל מחוז, למשל רק 6% בצפון. אבל לא ציינה את המשקל של כל מחוז במדד מחירי הדירות , שבו תל אביב והמרכז מהווים 60%. המשמעות היא שהשפעת ההטבות בצפון כמעט לא משנה את המדד הכללי, ולכן הנתונים האלה עלולים להטעות. האם מונעים גישה לנתונים מהסוקרים של הכלכלן הראשי? "גם בחודש זה נאלצנו לצמצם את ניתוח הלוואות הקבלן למספר אזורים בשל הצורך לשלוף ידנית את טפסי הדיווח הנלווים לעסקאות" נכתב בסקירת הנדל"ן של הכלכלן הראשי לחודש דצמבר. מוזר לראות תלונה כזאת כתובה בדפי סקירה כלכלית. גלית בן נאים, סגנית בכירה לכלכלן הראשי ואחראית סקירות הנדל"ן דיווחה ברשתות החברתיות על התופעה הזאת כבר זמן מה, השדה הנוגע להלוואות הנדל"ן לא ממוכן והצוות נאלץ לבצע עבודה שחורה כדי לקבל תמונת מצב של הלוואות הקבלן. לי זה הזכיר את הסצינה הראשונה בסרט "ביג שורט", על המשבר הכלכלי ב2008, בה מייקל ברי ביקש מעובד חדש לעבור על קבצי אקסל של 10,000 שורות כדי להבין מה מסתתר בתוך איגוחי משכנתאות הסאב פריים. אפשר היה להאמין שהסיבה לכך היא פשוט סחבת, בירוקרטיה ישראלית, אבל כן כדאי להתייחס לעובדה שלצורך פרסום המדד האחרון של הלמ"ס רשות המיסים אכן מסרה ללמ"ס קובץ ממוכן- כשמשרד האוצר עדיין לא קיבל גישה לקובץ כזה. עובדה זאת מעניינת במיוחד על רקע העובדה שגלית בן נאים היא מהקולות הבולטים המבקרים את תופעת הלוואות הקבלן, והיא התראיינה בכנסים, פודקסטים ובגופי תקשורת כשהיא מפצירה בצעירים לחשוב פעמיים לפני נטילת הלוואת קבלן. השתלמות בGOOGLE FORMS, מישהו? בעוד במשרד האוצר שולפים נתונים ידנית ולכן לא מצליחים לנתח את הלוואות הקבלן באופן נרחב, בלמ"ס הסבירו, כשהציגו את המדד החדש שהנתונים יתקבלו לאט, שוב, מסיבות טכניות. בכנס "מגדילים" בו הוצג המדד החדש אמר דורון סייג, אחראי מדד הנדל"ן: "אנחנו כבר בשלבים מתקדמים עם רשות המיסים לקבל את הנתונים העניין הוא שגם כאשר נקבל אותם אנחנו נקבל העתקים של הסכמי רכישה עם נספח תשלומים... וזה אומר שיש לנו עדיין עוד אתגר שלקבל את הנתונים האלה שהם ברמה של image לפענח אותם ובאמצעות הפענוח הזה לזהות את כל המבצעים האלה" כלומר, פקידי הלמ"ס אמורים להקליד ידנית נתונים שהם מעתיקים מתמונה שנשלחת אליהם. המכשולים שבדרך להבנת תופעת הלוואות הקבלן הם כל כך רטרו שכבר חשבתי שנחזור לשימוש ביוני דואר ואיתותי עשן כדי שמשרדי הממשלה יצליחו לתקשר זה עם זה. למי שייכים המספרים? ב"פורום שווי הוגן" באוניברסיטת רייכמן, במהלך דיון סוער על הלוואות הקבלן, הניח ראול סרוגו, אז יו"ר התאחדות הקבלנים, אמירה מעניינת על השולחן: "הפנייה ללמ"ס לשנות את המדד היא פנייה פוליטית" אמר. במשפט אחד, הוא חשף את מה שרבים חושבים אך נמנעים מלומר בקול רם – הסטטיסטיקה, לכאורה אובייקטיבית ונייטרלית, היא זירת מאבק לאינטרסים כלכליים ופוליטיים. האמירה של סרוגו מעלה שאלות מטרידות: מהי בדיוק אותה "פנייה פוליטית" לשינוי המדד? מי עומד מאחוריה ומה מטרתה? אמנם הוא לא פירט, אך עצם ההתייחסות לאפשרות של השפעה חיצונית על מתודולוגיית המדידה חושפת את המתח שבין האובייקטיביות המוצהרת של הסטטיסטיקה לבין האינטרסים המגוונים המבקשים להשפיע עליה. מתחת לחזית הטכנוקרטית של מתודולוגיות, משתנים והתפלגויות סטטיסטיות, קיימים כוחות שאינם מופיעים בדוחות הרשמיים. באותו דיון, דורון סייג, מנהל מדד הדיור של הלמ"ס, נשאל על ההשפעה הצפויה של הטבות המימון החדשות על מחירי השוק. תחילה הוא הצהיר בזהירות מקצועית: "אני בן אדם שמתבסס על נתונים, בלי נתונים אני עוד בן אדם עם דעה." אך רגעים ספורים לאחר מכן, הוא נטש את הזהירות המתודולוגית וקבע נחרצות: "זה רק יעלה בצורה יותר גבוהה." האם זו הייתה עמדה מקצועית מבוססת או דעה אישית? והאם התפקיד של מנהל מדד בלמ"ס כולל גם חיזוי עתידי של השוק? המאבק על אמינות הלמ"ס אינו עניין טכני, אלא ביטוי לשאלה עמוקה יותר: האם המידע הציבורי משרת את הציבור או את בעלי האינטרסים? כל עוד המספרים נתפסים ככלי במשחק כוחות פוליטי וכלכלי, אמינותם תמשיך להישחק - ואיתה גם האמון במוסדות המדינה. אולי זה הזמן להזכיר: המספרים שייכים לכולנו, והגיע הזמן לקחת אותם בחזרה. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה. עריכה: מעין גלילי. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 68 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו החולה אשם והחולה ישלם | שיחה 2 שתפו: מה לעשות עכשיו 29 ביולי 2021 החולה אשם והחולה ישלם | שיחה 2 מה לעשות עכשיו 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 2 פרק מספר מה לעשות עכשיו איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 025- נחיתת חירום هبوط طارئ שתפו: 6 במאי 2020 025- נחיתת חירום هبوط طارئ קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 25 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

כשהאזעקה תפסה אותנו בחוף הים בנהריה, הגוף קפא וסירב לזוז - עדות חיה לשחיקה של חברה שלמה בטראומה מתמשכת. בזמן שהנתונים לגבי מצוקה נפשית מזנקים, המענה הציבורי נותר דל וטיפול נפשי נותר לעשירים בלבד. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו אי אפשר לשקם מדינה עם אזרחים שחוקים כשהאזעקה תפסה אותנו בחוף הים בנהריה, הגוף קפא וסירב לזוז - עדות חיה לשחיקה של חברה שלמה בטראומה מתמשכת. בזמן שהנתונים לגבי מצוקה נפשית מזנקים, המענה הציבורי נותר דל וטיפול נפשי נותר לעשירים בלבד. שתפו: סוקינה טאעון 4 ביוני 2026 אי אפשר לשקם מדינה עם אזרחים שחוקים סוקינה טאעון 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Salomi art, שאטרסטוק ביום שבת (30.5), ביום האחרון של חג הקורבן, הייתי עם הילדים בחוף הים בנהריה. זה היה רגע נדיר של שקט. השגרה, לכמה שעות, חזרה להיראות כמעט נורמלית, ים, משפחה, ילדים בתוך עצמם. הילדה הקטנה ישבה עם אוזניות, שקועה בעולמה, ואני והבת הגדולה הסתכלנו על המים. ואז היא הסתכלה עליי ואמרה בשקט: “אמא, יש אזעקות.” אני לא שמעתי כלום. לא קמתי. לא זזתי. סביבנו אנשים התחילו לאסוף דברים, לקום במהירות, לרוץ. מין תנועה חדה של בהלה שעוברת בין אנשים לפני שמבינים בדיוק מה קורה. הילדה הקטנה עדיין עם האוזניות, לא שומעת, רק רואה את כולם נעים בבת אחת, בורחים. ואני, קפואה. משהו בי סירב לקבל את זה. סירב לעבור שוב באותה שנייה מוכרת שבה המציאות נסדקת. אולי זה היה בגלל החג, אולי בגלל העייפות המצטברת, ואולי פשוט כי יש גבול לכמה פעמים אפשר להפנים שאנחנו עדיין חיים בתוך זה. רק כשאדם שעמד לידי צעק, “מתקפלים! מהר, מהר!”, משהו בי חזר לזוז. נכנסנו לרכב. שקט מוחלט. לא שקט רגיל, אלא שקט כבד, כזה שנדבק לגוף. והלב, דופק אחרת. דפיקות לא מוכרות, כאילו לרגע אחד חוויתי את המקום הזה בפעם הראשונה. רק אז התבהרה התמונה, היינו במרחק של כמה מטרים מנפילת טיל בים. בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז 7 באוקטובר, המדינה כולה חיה בתוך רצף כמעט בלתי נגמר של טראומות. אזעקות, מלחמות, אובדן, חוסר ודאות. גם מי שלא נפגע באופן ישיר נחשף שוב ושוב למציאות שמפעילה את הגוף ואת הנפש במצב חירום מתמשך. הבעיה היא שטראומה לא נגמרת כשהאזעקה נגמרת. היא לא מתפזרת כשכותרות החדשות מתחלפות. היא נשארת. היא מופיעה בלילות, בקשיי שינה, בעייפות שאין לה הסבר. היא עולה כהתקף חרדה פתאומי, כדריכות בלתי פוסקת, כחוסר יכולת להירגע באמת. היא מחלחלת למערכות יחסים, להורות, לעבודה, לשגרה שמתקשה לחזור לעצמה. והיא מצטברת. אצל יחידים, אבל גם אצל חברה שלמה. הנתונים שהתפרסמו בשנה האחרונה לא צריכים להפתיע, אבל הם כן צריכים להדאיג. בתוך זמן קצר זינק שיעור הסובלים מתסמיני פוסט טראומה מכ־16% לכ־29% , והביקוש לטיפולי בריאות הנפש עלה בכ־240% בשנתיים האחרונות. מאחורי המספרים האלה יש אנשים, ילדים שחיים בפחד שקט, הורים שמתקשים להחזיק את עצמם ואת המשפחה, אנשים שהשגרה נשמטה להם מתחת לרגליים. אבל בעוד הצורך הולך וגדל, המענה נותר מוגבל. הפער הזה מייצר מציאות מטרידה במיוחד, מי שיש לו משאבים כלכליים יכול לקבל טיפול, לעיתים במהירות. מי שאין לו, ימתין חודשים, או יוותר מראש. כך הופכת בריאות הנפש, בפועל, מפרויקט ציבורי לזכות תלויה ביכולת כלכלית. וכאשר רבים לא יכולים להרשות לעצמם לטפל במצוקה הנפשית שבה הם שרויים - זו לא רק בעיה אישית. זה כבר משבר חברתי שההשלכות שלו חורגות הרבה מעבר לחדר הטיפול. הן נכנסות לבתי הספר, למקומות העבודה, למערכות היחסים ולמרקם החיים המשותף. ילדים גדלים בתוך מציאות של פחד מתמשך, הורים נשחקים, והחוסן החברתי, אותו מושג שאנחנו כל כך אוהבים לדבר עליו, נשחק מבפנים. דווקא משום שמדובר בטראומה רחבה, קולקטיבית, גם המענה צריך להיות כזה. לא ניתן לצפות מהפרט “להסתדר”, למצוא פתרון לבד או לשאת בעלויות גבוהות של טיפול. כשמדינה מנהלת מציאות של חירום מתמשך, האחריות לטפל בהשלכות הנפשיות שלה היא אחריות ציבורית, לא פרטית. במשך שנים, בריאות הנפש נדחקה לשולי סדר העדיפויות, הן ברמה הציבורית והן ברמת המענה המערכתי. רבים פנו לטיפול רק כאשר המצוקה כבר החריפה, בעוד שהשירותים עצמם התמודדו עם מחסור במשאבים ובכוח אדם. כיום ברור יותר מאי פעם כי בריאות נפשית אינה מותרות ואינה עניין שניתן לדחות, היא תנאי בסיסי לרווחתו של האדם ולחוסנה של החברה. האירוע הקטן יחסית בחוף הים, אותו רגע של קיפאון, של סירוב להאמין, הוא לא יוצא דופן. הוא סימפטום. הוא המחשה לאופן שבו הגוף והנפש מגיבים אחרי תקופה ארוכה מדי של עומס נפשי. מדינה שמבקשת מאזרחיה להמשיך לתפקד, לעבוד, לגדל ילדים ולהחזיק שגרה, חייבת לספק להם גם את התנאים לכך. לא ייתכן שאדם יחכה חודשים לטיפול נפשי במערכת הציבורית, ולא ייתכן שהיכולת לקבל עזרה תהיה תלויה בכיס. לכן נדרשת תוכנית לאומית לשיקום נפשי. לא כפתרון זמני, אלא כחלק מובנה ממערכת הבריאות הציבורית. אמנם בשנים האחרונות הורחבו חלק מהשירותים בתחום בריאות הנפש, ונפתחו מסגרות סיוע נוספות בעקבות המלחמה והמצב הביטחוני, אך בפועל רבים עדיין נאלצים להמתין חודשים ארוכים לטיפול. המחסור באנשי מקצוע, הפערים בין המרכז לפריפריה, והנגישות המוגבלת לאוכלוסיות שונות יוצרים מציאות שבה הצורך הולך וגדל, אך המענה אינו מדביק את הקצב. יש מי שיאמר שזה יקר. אבל השאלה האמיתית היא מה המחיר של אי עשייה. מה המחיר של ילדים שלא מקבלים טיפול בזמן, של הורים שנשחקים בשקט, של אנשים שחיים עם חרדה מבלי לקבל מענה. ומה המחיר של עוד רגע כזה, שבו אדם יושב עם ילדיו במקום שאמור להיות בטוח, ובשבריר שנייה מגלה שהגוף כבר לא מצליח להגיב. מדינה יכולה לשקם כבישים, לבנות מחדש בתים ולהחזיר תשתיות לפעולה. אבל בלי השקעה אמיתית בשיקום הנפש, היא תתקשה לשקם את האנשים שחיים בהם. סוקינה טאעון היא פעילה חברתית ופוליטית וחברת הנהגה בתנועת עומדים ביחד עריכה: תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 173 פרק מספר סוקינה טאעון סוקינה טאעון היא פעילה חברתית ופוליטית וחברת הנהגה בתנועת עומדים ביחד למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק קלאסי אך שערורייתי להפליא על מוסד יחסי החניכה המיניים והפוליטיים בין גברים ונערים ביוון העתיקה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פדרסטיה ביוון העתיקה (עם לילה עטר) שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 28 במרץ 2024 פדרסטיה ביוון העתיקה (עם לילה עטר) תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 פרק ה־25 של תולדות המיניות ממשיכות במסע במחוזות יוון העתיקה, והפעם - זמן הבנים. נדבר על מוסד הפדרסטיה ביוון, מוסד של יחסי חניכה מיניים ופוליטיים בין גברים מבוגרים ונערים. נדבר על הקשר בין אזרחות וזרע, בין גרומינג ודמוקרטיה, בין כדים וחלומות ארוטיים ובין תיירות מין ופשיזם. פלייליסט להיטי האירוויזיון של יוון: https://spoti.fi/3vwe5y0 להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 25 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

עובדי בניין נהרגים שוב ושוב בתאונות - מי מרוויח מהפקרת הבטיחות שלהם? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו נפילה חופשית? שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 15 ביולי 2021 נפילה חופשית? קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 251 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

צ'ילה נמצאת בעיצומה של מערכת בחירות גורלית. האם השמאל הצ'יליאני יצליח למחוק את השפעתו של העבר האפל והאכזרי של המדינה? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ?הנס הצ'יליאני שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 28 בנובמבר 2021 ?הנס הצ'יליאני קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 324 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

למה חתמנו על העסקה והאם מתנהלים מגעים לחלץ את כולנו מידי הממשלה? אסף יקיר וארנון פלג עם תשובות חלקיות פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו אמנות העסקה שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 17 בינואר 2025 אמנות העסקה קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 למה חתמנו על העסקה והאם מתנהלים מגעים לחלץ את כולנו מידי הממשלה? אסף יקיר וארנון פלג עם תשובות חלקיות להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 692 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

התקשורת מוכרת סיפור על חברה בינלאומית שעומדת לעשות מהפכה בישראל, למרות שהחברה מכחישה והמודל לא ישים. כך אנחנו זוכים לנהל עוד קרב דמיוני מול עצמנו. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו נסיעה לשום מקום: הבלוף שמאחורי כניסת אובר לישראל התקשורת מוכרת סיפור על חברה בינלאומית שעומדת לעשות מהפכה בישראל, למרות שהחברה מכחישה והמודל לא ישים. כך אנחנו זוכים לנהל עוד קרב דמיוני מול עצמנו. שתפו: טלי גולדרינג 24 בדצמבר 2025 נסיעה לשום מקום: הבלוף שמאחורי כניסת אובר לישראל טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: NYCStock, שאטרסטוק "אובר תתחיל לפעול בשטח כבר בספטמבר 2026" הודיעה מנחת החדשות. כך הוטלה פצצה בערב אחד בדצמבר במהדורת החדשות של N12 . המנחה המשיכה לדבר על אותו מסמך של חברת ייעוץ שעבדה עם משרד התחבורה "והגיע לידי" מפיקי התוכנית. היא דיברה על הדקויות העולות ממנו: הנהגים יקבלו פיצויים של 200,000 ₪ אם יוותרו על רשיון נהג המונית ויפרשו, או מענק של 50,000 ₪ אם ימשיכו לעבוד עם הרכב הפרטי. לא עבר הרבה זמן וטוקבקיסטים נכנסו לקבוצות ארגוני המוניות ברשתות החברתיות עם תגובות כמו "תתחילו לחפש עבודה", "בדיוק כמו שהמהנדסים מוחלפים בAI עכשיו תורכם"; הנהגים מצידם כבר התחילו לדון על הכדאיות של הפיצויים לעומת המענק, כמו גם על דרכים להיאבק בגזרה; בעוד שצרכנים הגיבו בשמחה: "סוף סוף בשורה נחמדה לצרכן". על פניו, נראה שאפשר כבר להוריד את האפליקציה של אובר ורק להמתין עד שהשירות בארץ יתחיל. יחד עם זאת, עדיין יש כמה בעיות "קטנות" שמונעות את כניסת אובר לארץ: חברות ביטוח שכמעט בלתי אפשרי עבורן לבטח את הנהגים, מערכת מס שעשויה להפסיד עשרות מיליארדים בשנה, אה, ואת העובדה השולית שאובר הצהירה שפשוט אין לה שום עניין להיכנס לישראל. נאום ספרטה, המבוכה של אובר, הסאגה מתחילה בספטמבר ב15 לספטמבר נאם ראש הממשלה נתניהו את נאום " סופר ספרטה ". הנאום כלל תיאור קיצוני של ישראל כמדינה ההולכת ונכנסת לבידוד מדיני, ולכן חייבת להפוך ל"סופר ספרטה", מדינה צבאית שמכוונת חלק גדול ממשאביה לביטחון ולצד זאת חייבת להסתמך עצמה. הנאום לא קיבל תגובות חיוביות גם בתוך המחנה התומך בנתניהו. פרשנים הזהירו שהנאום עשוי להרחיק שיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות. יום למחרת, ב16 לספטמבר, דווח על שיתוף פעולה עם חברה בינלאומית, הלא היא חברת אובר . למחרת אובר מיהרה להגיב: אין לה שום כוונה להשיק שירות בישראל והיא לא לקחה חלק בשום דיונים על רפורמה רגולטורית על מנת להשיק כזה שירות . עד למועד כתיבת מאמר זה לא התקבלה שום תגובה של אובר שסותרת את העמדה הזו, ולא נמצאה ידיעה עיתונאית ישראלית בנושא שכללה תגובה חדשה של אובר, כך שנראה שהכותרות על "כניסת אובר לישראל" מתבססות על הצהרות ישראליות בלבד. לא ארגוני הנהגים: המכשולים העומדים בפני אובר בישראל אבל בואו נניח שהפעם, מאחורי הקלעים, אובר באמת בעניין. האם קיימת באמת היתכנות לכניסת אובר לישראל? ואם כן, איזה מין "אובר" תיכנס? אובר פועלת במתכונת שונה בארה"ב ובאירופה. הצרכנים הישראלים חולמים על המודל האמריקאי כי בארה"ב אובר באמת אכן זולה יותר ממונית רגילה. אבל זה לא בגלל קסם הטכנולוגיה. המחיר הנמוך נשען על שילוב של מודל עבודה חסר זכויות סוציאליות, העברת עלויות לרכב הפרטי, וסבסוד עקיף דרך מערכת המס שעוד נרחיב עליו. באירופה לעומת זאת אובר למעשה פועלת כמו עוד אפליקציית תיווך או תחנת מוניות, הנהגים הם נהגים מורשים והמחירים הם מחירים סטנדרטיים, בדומה למודל של גט או יאנגו בישראל. אובר עשויה בהחלט להיכנס לישראל כאפליקציה שמתחרה על הנתח של "גט" ומציעה רמת מחירים דומה לה, אבל הסיכוי שהיא תייבא לכאן את המודל האמריקאי נראה אפסי. ובניגוד לאופן שבו התקשורת מציגה זאת, זה ממש לא באשמת נהגי המוניות. תסבוכת הביטוח אובר כבר ניסתה לפעול בישראל, וזה לא עבד. בשנת 2017 הפעילה החברה שירותים בשם Uber Day ו- Uber Night , שהתבססו על נהגים ברכב פרטי שהסיעו נוסעים בתשלום באמצעות האפליקציה, ללא רישיון מונית. עם הרחבת השירות עלתה שאלה בסיסית: האם נוסעים ברכב פרטי בתשלום מכוסים ביטוחית במקרה של תאונה? התשובה, כפי שהתברר במהירות, היא שלילית. בישראל אין מוצר ביטוחי להסעת נוסעים בשכר בידי נהג שאינו נהג מונית, ופוליסות החובה לרכב פרטי מחריגות במפורש שימוש עסקי. חברות הביטוח הבהירו כי במקרה של תאונה במהלך נסיעת אובר ברכב פרטי, הכיסוי הביטוחי אינו מובטח, והנוסעים עלולים למצוא עצמם נאלצים לפנות ל־קרנית, קרן ממשלתית למקרים חסרי כיסוי, הליך ארוך ומסובך יותר. אובר מצדה טענה אז לקיומו של ביטוח גלובלי “בינלאומי”, אך לא מסרה פרטים לגבי אותו ביטוח, וברשות שוק ההון הבהירו כי ביטוח כזה אינו מפוקח בישראל ואינו מהווה תחליף להסדרה מקומית. על הרקע הזה התגבשה התנגדות ברורה מצד משרד התחבורה ובסוף 2017 עתרו לבית המשפט המחוזי בתל אביב ארגון נהגי המוניות ו’גט‘ נגד השירותים, בית המשפט הוציא צו מניעה קבוע שהביא להפסקת פעילות Uber Day ו-Uber Night בתוך ימים. אפשר ללמוד על האתגר הביטוחי גם משירותים כמו MOOVIT שניסו להפעיל שירותי CARPOOL. בהסדר הקרפול ההיתר שניתן היה מינימלי במיוחד, מספר נסיעות מוגבל ביום, תשלום מינימלי של כמה שקלים שמוגדר כהשתתפות בהוצאות בלבד, ואיסור על הפיכת ההסעה למקור הכנסה. רק תחת ההגבלות הללו הסכימו הרגולטורים והחברות להכיר בכך שהביטוח הפרטי יישאר בתוקף. כלומר, אפילו מודל “חברתי” ולא מסחרי של שיתוף נסיעות זכה להסדרה מאוד מצומצמת וזהירה. ואם נדמיין שבאופן קסום למדי, עד יוני 2026 ישונה החוק כך שניתן יהיה לבטח נסיעה פרטית כציבורית. כמה זה יעלה? בישראל פוליסת חובה לנהג פרטי עולה 1200-2500 ש"ח, כשפוליסה לרכב ציבורי, כלומר מונית, גבוהה פי ארבעה. בואו נניח שהזמן עליו ישלם נהג אובר את הפרמיה היקרה יהיה הזמן שבו הנהג מחובר לאפליקציה, אז אותו הזמן "המת" שבו הנהג נוסע ומחפש נסיעה הוא ישלם פרמיה גבוהה כשל נהג מונית. במקרה כזה הנסיעה עלולה להפוך ללא כלכלית. לחלופין, אם חברות הביטוח יאלצו לתת פרמיה מוזלת לנהגי אובר קיים חשש שהעלות הזאת תגולגל לציבור כולו בהעלאת פרמיות כללית. צריך לקחת בחשבון שבעוד שבארה״ב שיטת הביטוח מבוססת על הוכחת אשמת הנהג ולעיתים מותירה נפגעים מול חובות רפואיים כבדים, בישראל גם נהג אשם זכאי לפיצוי. גם אם אובר מציעה כיסוי ביטוחי ייעודי, לא בטוח שכדאי לבנות עליו. המוקש המרכזי יהיה באותן הדקות שבהן הנהג מחובר לאפליקציה אך טרם אסף נוסע. תאונה בשלב זה עלולה להיתקל בהתנערות כפולה: הפלטפורמה תטען שמדובר בנסיעה פרטית והביטוח הפרטי יראה בהפעלת האפליקציה שימוש מסחרי המפר את תנאי הפוליסה. כך יווצר שטח מת ביטוחי שבו הנהג חשוף לחלוטין. אמנם הנפגע יפוצה באמצעות הקרנות הממשלתיות, אך מיד לאחר מכן תופעל נגד הנהג "זכות החזרה" שתאפשר לחברות הביטוח לתבוע ממנו החזר מלא. כך, נהג שביקש להשלים הכנסה עלול להיתבע במיליונים ולהידרדר לפשיטת רגל בעוד התאגיד הבינלאומי נותר מחוץ לתמונה וללא אחריות. תסבוכת המס גם אם אפשר לדמיין פתרון ביטוחי לאובר בישראל, כשמסתכלים על סוגיית המס כבר ברור שהמודל האמריקאי פשוט לא ייתכן בישראל. כדי להבין למה צריך להכיר את התלות של נהג האובר האמריקאי לא רק בפלטפורמה אלא במערכת המס עצמה. בארצות הברית, נהג אובר הוא אמנם קבלן עצמאי, אבל זה לא אומר שהוא צריך לפתוח תיק מס, לנהל ספרים, לשלם למייצג או לחפש קומבינות מול ביטוח לאומי. עצם הדיווח לרשויות המס נתפס כחלק משגרה של כל אזרח, ולכן המחסום הבירוקרטי לכניסה לשירות נמוך בהרבה. אבל הפשטות הבירוקרטית לבדה אינה מספיקה: לב העניין הוא שהמס מוטל שם בעיקר על הרווח, לא על המחזור. בישראל, כשעצמאי משתמש ברכב פרטי לצורכי עבודה, המדינה מכירה בדרך כלל רק בכ־45% מהוצאות הרכב, גם אם מדובר בשליח של וולט. בארצות הברית, נהג וולט או אובר יכולים לנכות הוצאות רכב בהיקף שמתנהג בפועל כמו הכרה של כ-65–75% מעלות הנסיעה (דלק, תחזוקה, בלאי ופחת). כך, חלק גדול מהעלות האמיתית של העבודה “נעלם” מבסיס המס עוד לפני שמדברים על שיעור המס עצמו. בנוסף, הוצאות הרכב בישראל גבוהות פי כמה מארה"ב: הנהג הישראלי משלם בממוצע פי 1.7 על רכישת רכב חדש לעומת מקבילו בארה"ב, ופי 2.5 על ליטר בנזין שבו המסים לבדם מהווים כ-64% מהמחיר לצרכן. לא צריך הרבה זמן מול האקסל כדי להבין שבעלויות כאלה ובהיעדר החזרי הוצאות, מחירים זולים כמו אלה של אובר ארה"ב יובילו לנסיעות מאד הפסדיות בישראל. למעשה, שולי הרווח של נהג האובר האמריקאי כל כך נמוכים שתשלום הביטוח לאומי לבדו, שמשולם מהשקל הראשון של הרווח, יביא אותו להפסד. במצב כזה נהגי אובר יבינו מהר מאד שהם פראיירים ויעלו מחירים, וכך קיבלנו עוד "גט" או "יאנגו". אז איך נהגי המוניות הישראלים מצליחים להתפרנס? הם מצליחים בקושי, וזה בין היתר משום שהם מקבלים הכרה בהוצאות הרכב שלהם עד לגובה של 100%, בהיותם נהגים מורשים. כלומר, אותו רשיון נהג מונית עליו שילמו כ 255,000 ₪ שמאפשר לאותם נהגים לקבל הכרה חוקית, הכרה על הוצאות מרשויות המס וביטוח מוסדר, הוא קודם כל חומה שמגנה על המדינה מפני גל הוצאות חסר תקדים שיגיע עם הכרה מוגדלת בהוצאות רכב לעצמאים ועלויות נוספות. אם המשפטנים יתכופפו ויסכימו ליצור אפליה חוקית שבה נהגי אובר, ורק הם, יקבלו הכרה מיוחדת בהוצאות הרכב שלהם, האם נהגי וולט (שמאחוריהם חברת וולט שבוודאי תשמח לגזור קופון גדול יותר) פשוט ישבו ויקבלו את האפליה? ומה עם השליחים של רמי לוי או הטכנאים של הוט? האם הם לא על הכביש? ברור שהמדינה תעמוד מול גל של תביעות ובג"ץ יתערב. ואם באמת תיאלץ המדינה להכיר בהוצאות רכב לעצמאים כולם? טוב, זה כבר יוביל להפסדים של עשרות מיליארדים בשנה עבור רשות המיסים. לא משהו שמדינה עם ההוצאות הבטחוניות הגבוהות בעולם מעוניינת בו. חשוב לציין שגם בלי כניסת אובר לישראל, גם אם מאחורי ההכרזות על כניסת אובר מסתתר רצון רק ל" הסדרת הדרייברים "- אותן נסיעות מסחריות לא מורשות לרוב במגזר החרדי - סוגיית ההכרה בהוצאות נשארת קריטית. אותם "דמי רצינות" גבוהים שמשלמים נהגי המוניות כשהם רוכשים את רשיון המונית שלהם מגנים על מערכת המס מהצורך לשלם החזרי הוצאות לכל עצמאי שהוא. ככל שמדינת ישראל לא מתכוונת לקדם הפסד של מיליארדים בשנה בהחזרי מס להוצאות רכב לכל עצמאי, גם הדרייברים יוותרו כמעט ללא החזרי ההוצאות. כך, המשמעות של "הסדרת" הדרייברים תהיה בעיקר יותר חובות ללא זכויות עבורם - לא מהלך שהם צפויים להרוויח ממנו. נהגי המוניות בחזית של קרב לא קיים באופן די מדהים, למרות הבעיות המובנות בייבוא מודל אובר האמריקאי לישראל, ו הכחשת אובר שפורסמה , התקשורת הציגה את נהגי המוניות בתור המכשול היחידי שעומד מול הנסיעות הזולות: במאקו הכותרת הייתה "למרות התנגדות נהגי המוניות, כניסת אובר לישראל מתקרבת". ב" ישראל היום " קפצו לדווח על תגובת נהגי המוניות, באייס בחרו להתמקד בפיצוי לנהגי המוניות. בכל מקרה נראה שהתמונה שציירו גופי התקשורת, היא של קרב בין שני כוחות: חברה בינלאומית שעשויה להוריד כאן את יוקר המחיה ועובדים מאורגנים וכוחניים שמעוניינים למנוע את הירידה ביוקר המחיה בשביל רווח אישי. האמת היא שגם אם אובר תחליט להיכנס לארץ, ואם היא תשרוד את הקרב מול הרגולטורים וחברות הביטוח, רשות המיסים מפילה אותה בנוק אאוט. נהגי המוניות, לעומת זאת, הם היריב הנוח ביותר שלה. ציבור שננטש בידי פוליטיקאים ומסומן מראש כאויב הציבור, אותם דווקא אובר הייתה עשויה לנצח. אנחנו כבר רגילים לשמוע על כל מיני תרחישים שמיוחסים לגופים או למדינות גם כשאלה טורחים להכחיש אותם. הפלסטינים “יהגרו מרצון” ללוב, למרות הכחשות מפורשות של ממשלות לוב; סעודיה “תפנה את הריסות עזה” או “תנהל את הרצועה”, למרות הכחשות סעודיות ברורות. מול כל אלה הציבור הישראלי מושך כתפיים. זה בטח מסובך. זה ביטחוני. מי אני שאבין. אבל פרשת אובר בישראל לא שייכת לשדה הזה. כאן אין מודיעין, אין דיפלומטיה, ואין סודות מדינה. זהו השדה האזרחי, היומיומי. כאן אמור להיות ברור יותר כשמישהו מסבן אותנו. ובכל זאת, גם במקרה הזה ההכחשה לא נספרת. אובר עצמה הודיעה שאין לה עניין להיכנס לישראל, אך הדיון הציבורי והתקשורתי ממשיך להתנהל כאילו מדובר בעובדה כמעט מוגמרת. במקום לנסות להבין איך אובר עובדת והאם המנגנון הזה שלה יכול בכלל להשתלב בישראל השיח מוסט בעקביות לזירה נוחה יותר: תגובת נהגי המוניות. התנגחות מהסוג הזה כבר מוכרת. עובדים מאורגנים מול תאגיד גלובלי. מאבק שנשמע כמו מלחמה על יוקר המחיה. זה ריב שקל להסביר, קל לאייש בפאנלים, ובעיקר כזה שממלא זמן מת במהדורות. האנשים האפורים ברשויות המס, בחברות הביטוח, ובמשרדי הרגולטורים, הם לא מוזמנים לאולפנים. הם לא מביאים רייטינג. וגרוע מכך: הם עלולים לסיים את הסיפור בדקה. משהו בפרשת אובר מצליח ללכוד הלך רוח ישראלי רחב בהרבה מהוויכוח על נהגים מאורגנים מול תאגיד גיג-אקונומי. אנחנו חיים במדינה שבה דירות לא נמכרות, אבל כל דירה “שווה” שלושה מיליון שקל. מדינה שבה "קרן העושר" צברה 7 מיליארד ש"ח במקום 72 שהובטחו, אבל העיתונים מספרים לנו על עושר רב מקרן הגז ועצמאות אנרגטית. מדינה שבה מתקיימים דיונים צבאיים אסטרטגיים בזמן ש ישראל כבר לא באמת שולטת בגבולות שלה. אז הנה מגיע עוד סיפור, סיפור על חברה בינלאומית שעומדת לעשות מהפכה בישראל, סיפור שאנחנו קונים בלי קושי למרות שהחברה מכחישה ושהמודל לא ישים. אנחנו קופצים על האויב, הנהגים המאורגנים, כמוצאי שלל רב. בזכותם אנחנו זוכים לנהל עוד קרב דימיוני מול עצמנו. עוד קרב שיסיח את דעתנו מהעובדה שהכל כאן למעשה מתפורר. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן וחברת מערכת מגזין רוזה עריכה: תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 140 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מעין גלילי וסתו גרסטל מחברים את הנקודות בין הכותרות על גל האלימות הרצחנית ומשבר בריאות הנפש לנסיונות להשליט היגיון במדיניות הבטחונית הישראלית פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו תולדות התבונה בעידן השיגעון מעין גלילי וסתו גרסטל מחברים את הנקודות בין הכותרות על גל האלימות הרצחנית ומשבר בריאות הנפש לנסיונות להשליט היגיון במדיניות הבטחונית הישראלית שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 26 באפריל 2026 תולדות התבונה בעידן השיגעון קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 מעין גלילי וסתו גרסטל מחברים את הנקודות בין הכותרות על גל האלימות הרצחנית ומשבר בריאות הנפש לנסיונות להשליט היגיון במדיניות הבטחונית הישראלית להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 820 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר