קריסת הבניין בחולון מעלה שאלות קשות לגבי התכנון והבנייה בישראל, אבל גם מציפה בעיה רחבה בהרבה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו בעיה מבנית שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 19 בספטמבר 2021 בעיה מבנית קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 285 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מה עלה בגורל חברת איזי-פורקס לאחר החלת הרגולת הרגולציה ואיך הפכו חברות הפורקס בישראל לאימפריה בינלאומית פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו כסף קל 4: הבית תמיד מנצח שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 7 באוגוסט 2023 כסף קל 4: הבית תמיד מנצח קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 הפרק הרביעי בסדרת "כסף קל". מה עלה בגורל חברת איזי-פורקס לאחר החלת הרגולת הרגולציה ואיך הפכו חברות הפורקס בישראל לאימפריה בינלאומית הפרק הרביעי בסדרת "כסף קל". מה עלה בגורל חברת איזי-פורקס לאחר החלת הרגולת הרגולציה ואיך הפכו חברות הפורקס בישראל לאימפריה בינלאומית לרשימת המקורות המלאה: https://docs.google.com/document/d/1AeAXGvz9rUoReB0dUQj7PF2L2CuLaTOv3D0ZNicnuWo/edit?usp=sharing להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 555 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מתחת לסיפורים על "השריף כהנא" מסתתר נסיון של תעשיית האבטחה הפרטית לפרוץ לשוק של רצועת עזה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו איך חברות שכירי חרב יצליחו להכנס לעזה? מתחת לסיפורים על "השריף כהנא" מסתתר נסיון של תעשיית האבטחה הפרטית לפרוץ לשוק של רצועת עזה שתפו: מעין גלילי 10 בנובמבר 2024 איך חברות שכירי חרב יצליחו להכנס לעזה? מעין גלילי 00:00 / 01:04 ב-19 באוקטובר פרסם ב-ynet איתמר אייכנר כתבה שטענה כי חברת הלוגיסטיקה והסיוע ההומניטרי GDC, בראשה עומד איש העסקים הישראלי-אמריקאי מוטי כהנא, "צפויה לאבטח את הכנסת הסיוע לעזה". אייכנר טען בכתבה כי "הקבינט צפוי לאשר תוכנית לחלוקת סיוע הומניטרי באמצעות חברת GDC". יומיים לאחר מכן, פרסם אייכנר גם ראיון עם כהנא, בו זה שטח את תכניתו ליצור בעזה "בועות הומניטריות" בהן החברה שלו תהווה "השריף החדש בשכונה". ב-28 באוקטובר פרסם בדה מרקר גור מגידו שהכתבה ב-ynet הייתה מטעה, למעשה כוזבת ממש. כהנא ומשרד הבטחון הכחישו שהתכנית שתוארה ב-ynet עומדת לצאת לפועל. כהנא אף ציין בשיחה עם דה מרקר שהוא "לא חושב שהפוליטיקאים בארץ יעשו את הדבר הנכון ויבחרו בנו, במיוחד משום שאני לא תומך בראש הממשלה מאז 2011". האם בכך מסתכם הסיפור? התקשורת הישראלית הפיצה פייק ניוז, ואין כוונה להפריט את חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה? לאחר שיחה שניהלנו ברוזה מדיה עם מוטי כהנא, יחד עם מבט מקרוב על הסיפורים השונים שהתפרסמו בתקשורת, מתקבל רושם מעט שונה. מסתבר, באופן לא מפתיע, שאכן מתקיים מאמץ לובי משמעותי מצד חברות המעוניינות בנתח מהפרטת הסיוע ההומניטרי והאבטחה שלו - גם אם אף עסקה עוד לא נחתמה. מצד שני, הסיפור המקורי שפורסם ב-ynet נראה שגוי אפילו יותר משפורסם בדה מרקר - ועולות שאלות על המניעים שעמדו מאחורי פרסומו. קשרים בין כהנא לממשלה מאז אפריל פורסמו הצעותיו של כהנא לקחת אחריות על חלוקת הסיוע ההומניטרי על ידי העיתונאים רועי קיס ויוסף ישראל. כהנא התייחס לפרסומים אלה פעמים רבות בחשבון הטוויטר שלו (הרשת החברתית המכונה X), והאשים את ראש הממשלה נתניהו בכך שאינו מקדם את הכנסת החברה שלו, ובכך מסכן את חיילי צה"ל שמחלקים בעצמם את הסיוע ההומניטרי. כהנא הרחיב בשיחה איתנו על אודות ההצעות שהעביר לחברי הקבינט. לדבריו, ב-8 באוקטובר 2023 הוא פנה לגורמים עם עבר בצבא, "שר בטחון לשעבר ומפקד מתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים) לשעבר", שהכירו אותו מעבודתו בעבר עם מנהלת שכנות טובה, שעסקה בסיוע הומניטרי לנפגעי מלחמת האזרחים בסוריה, והציע להם לשלב את החברה שלו בתפעול הסיוע ההומניטרי לעזה. לפי כהנא הצעה ראשונית זו לא זכתה ליחס מהצבא ומהממשלה. לדבריו בחודשים הבאים הוא המשיך להעביר את הצעותיו למשרד ראש הממשלה באמצעות השר לעניינים אסטרטגיים, רון דרמר וראש המטה לביטחון לאומי, צחי הנגבי, למחלקת המדינה האמריקאית ולבית הלבן. במרץ כהנא טוען ששוחח עם בני גנץ, שהיה אז חבר קבינט, על קידום התכנית. באותו חודש פורסם בישראל היום שישראל שוקלת שימוש בחברות קבלן פרטיות להכנסת הסיוע בעזה, ואף פנתה לכמה קבלנים בנושא. גורמים במתפ"ש "חזרו" אל כהנא בתחילת 2024 והחלו בפגישות בהן תוכננה לעומק תכנית המעורבות של GDC בפעולות ישראל בעזה, "על מפות ותצלומי אוויר". העבודה המשותפת עם מתפ"ש על תכניות נמשכה לפי כהנא לאורך החודשים הבאים, ובדה מרקר ציינו כי בידיהם מידע שמאשר את קיומם של מגעים בין GDC למערכת הביטחון בחודשים האחרונים. יום לפני הפרסום ב-ynet ב-19 באוקטובר, שהכתיר את GDC בטרם עת כחברה שתוביל את הפיילוט בעזה, פרסם אייכנר שהקבינט יביא לאישור הכנסת חברות קבלן אמריקאיות לחלוקת סיוע הומניטרי בעזה. בשיחה איתנו כהנא סיפר שראה את הכתבה בתקשורת ושם נחשף למידע זה לראשונה, ואף הגיב לה בחשבון הטוויטר שלו. לפי כהנא, הוא שאל את אייכנר אילו חברות ראש הממשלה מתכוון להכניס לעזה - ואייכנר הוא זה שאמר לו ש"הבין" שהכוונה היא ל-GDC, בזמן שכהנא עצמו לא קיבל אישור לכך. באותם ימים, בכלי התקשורת פורסמו דיווחים שונים על תכניות דומות מבלי להזכיר את כהנא או את GDC. שלומי אלדר דיווח ברלוונט על תכנית שלדבריו "קיבלה אור ירוק מהבית הלבן", ונמצאת בדיונים עם היועץ לבטחון לאומי ג'ייק סאליבן. לפי אלדר, חברת אבטחה אמריקאית שאת שמה לא ניתן היה לפרסם הייתה אמורה ליצור "רצועות אבטחה סטריליות" בשכונת אל עטאטרה בבית חאנון, בצפון רצועת עזה. גם אריאל כהנא צייץ בחינת האפשרות להשתמש בחברות אמריקאיות לחלוקת סיוע בעזה ב18 באוקטובר, ובפודקאסט של דה מרקר מה-14 באוקטובר הזכירו סמי פרץ ואיתן אבריאל תכנית דומה. למרות שהפרסום של אייכנר על כהנא ו-GDC התגלה לבסוף כשגוי, מרצף דיווחים אלה בכלי תקשורת שונים עולה שסביר שתכניות כאלה אכן נידונו בממשלת ישראל ועסקו בהן גם בבית הלבן, וסביר מאוד שנוצר קשר עם חברות כמו זו של כהנא. כהנא נוהג לתאר את תכניותיו כמשרתות מטרות מדיניות והומניטריות. בראיון ל-ynet הוא התגאה: "אנחנו אלה שנכין את היום שאחרי בעזה", ובשיחה איתנו הוא הסביר שהיתרון של החברה שלו על צה"ל בתחום חלוקת סיוע הומניטרי יגרום לצמצום הפגיעה בחפים מפשע בעזה, לחסכון של כסף וכוח אדם עבור הצבא ולשיפור מעמדה של ישראל בעולם. "זה צבא ההגנה לישראל, לא צבא הסיוע הומניטרי - זה לא תפקידו לעשות את זה", כהנא אמר לנו. אך תהליך המגעים בין כהנא והחברה שלו לצבא, לפי הפרסומים בתקשורת וכפי שהוא תיארם בפנינו, מצטיירים כמאמץ לובי קלאסי. נראה של-GDC ולכהנא יש קשרים במערכת הצבאית ואינטרס מובהק בהפרטת הסיוע ההומניטרי לעזה - והם פועלים גם כדי לייצר לעצמם הזדמנות כלכלית. אסטרטגיות לובי של חברות אמריקאיות כוללות לעתים קרובות תרומות למועמדים פוליטיים - ואכן, כהנא ציין בפנינו כי תרם לקמפיין הבחירות של קמאלה האריס בפריימריז הדמוקרטיים ב-2020. כהנא גם הסביר לנו שלדעתו, הסיכוי שיקבל את התפקיד יהיה גבוה יותר אם האריס תנצח בבחירות לנשיאות ארצות הברית - "אם היא תנצח, לנתניהו לא תהיה ברירה והוא יהיה חייב להתקדם עם התכנית". כהנא גם טען שהממשל האמריקאי הוא זה שחזר אליו במרץ האחרון והוביל להתקדמות המגעים עימו. מה באמת עומד מאחורי חברת GDC? הכתבה שפורסמה ב-ynet ב-19 באוקטובר טענה ש-GDC היא חברת אבטחה, שתקבל את תפקיד "אבטחת הסיוע ההומניטרי לעזה". עוד נטען שם כי בחברה מועסקים 14,000 בני אדם, כולל לוחמים לשעבר ביחידות עילית ממדינות שונות. טענות אלה לא עלו במקומות אחרים שכיסו את הסיפור הזה ופעילויות נוספות של כהנא, והשיחה שלנו עם כהנא הבהירה כי הן נעות בין מטעות לכוזבות. GDC איננה חברת אבטחה אלא חברת "לוגיסטיקה", ששוכרת קבלני משנה לתחומים שונים. גודלה האמיתי של החברה מבחינת כמות העובדים אינו ברור - באתר החברה מוצגים 9 "אנשי צוות", אך כהנא הבהיר שהם אינם מועסקים בחברה כרגע אלא יכולים להיות מועסקים בפרוייקטים שלה. בכתבה שפורסמה בדה מרקר נחשף כי תא"ל במיל' יוסי קופרווסר, שמצויין באתר החברה כדירקטור, אינו מנהל יחסים כלכליים כלשהם עם החברה ומסתייג מאופן הצגתו באתר. מהיכן הגיעה הטענה השקרית ב-ynet על עשרות אלפי שכירי החרב המיומנים שמעסיקה GDC? בשיחה איתנו כהנא ציין שהוא עובד עם קבוצה קבועה של חברות קבלן בתחום האבטחה, הפעילה בכל העולם ואת שמה לא היה מעוניין לציין, שהייתה מאבטחת את הפעילות של GDC בעזה אם זו הייתה מתממשת. ב פרסומים מהעבר על פעילותה של GDC באוקראינה בתחום הסיוע ההומניטרי, צויין שהחברה עובדת עם קבוצת קונסטליס, שמוזכרת גם באתר החברה כשותפה של GDC. קונסטליס אכן מתאימה לתיאורו של כהנא - "קבוצת חברות" הפועלת בתחום האבטחה בכל העולם. זוהי חברת אבטחה - שכירי חרב למעשה - שהיא גלגולה הנוכחי של חברת בלקווטר. בלקווטר ידועה לשמצה בתפקיד שמילאה במלחמת עיראק כקבלנית משנה של ארה"ב, ובפרט בטבח בכיכר ניסור בבגדד ב-2007, בו ירו מאבטחי בלקווטר לעבר אזרחים עיראקים, הרגו 17 ופצעו 20 נוספים. בעקבות הפגיעה בתדמיתה, החברה שינתה את שמה ונפרדה מאריק פרינס, מייסדה השנוי במחלוקת. בלקווטר עברה מיזוג עם חברת אבטחה נוספת, וביחד הן הפכו לקונסטליס, שנמצאת כיום בבעלות חברת ניהול ההשקעות האמריקאית אפולו. אם כך סביר להניח ששכירי החרב של קונסטליס - לשעבר בלקווטר - הם הכוח הצבאי שהיה אמור לקחת את האחריות על ה"בועות ההומניטריות" אם הייתה מתגשמת תכניתו של כהנא. מאחר שהתכנית שכהנא מקדם לא מסתכמת בדרך חדשנית להעברת סיוע הומניטרי, והוא מדבר במפורש על שימוש ב"קבלני אבטחה" - ניתן לראות במידה רבה את מאמצי הלובי שלו ליישם את תכניתו, כמאמצים להכנסת קונסטליס לרצועת עזה. כהנא אף ציין כי אותה קבוצת שכירי חרב שהוא שוכר כקבלנית עובדת גם עם חברה אחרת, מתחרה שלו שגם נמצאת בקשר עם הממשלה. "הבנתי שהם מדברים עם הישראלים עכשיו, שסמוטריץ' הביא אותם". אם אכן מדובר בקונסטליס, נראה שבאופן זה החברה נשארת מכוסה מכל הצדדים. היא עובדת עם חברות לוגיסטיקה שקשורות לגורמים שונים במערכת הפוליטית, ולמעשה עושים בשבילה לובי - כהנא שמזהה את עצמו עם המרכז-שמאל הישראלי והאמריקאי, ואותה חברה מתחרה שבקשר עם סמוטריץ'. כך שומרת קונסטליס על הזדמנויותיה העסקיות ועל קשריה הפוליטיים במנותק מתהפוכות השלטון. גרעין האמת שבכתבה השגויה שהתפרסמה ב-ynet הוא שאכן קיים נסיון, מצד כהנא ואחרים, לפתוח הזדמנויות עסקיות בתחומי ה"לוגיסטיקה והאבטחה" על בסיס ההרג והמשבר ההומניטרי הנורא שישראל יוצרת ומשמרת בעזה, שלא נראה שעומדים להסתיים. מסתבר גם שהממשלה והצבא משתפים פעולה עם נסיון זה, לפחות במידה מסויימת. קיים עיסוק חוזר ונשנה בהצעות הלובי של חברות האבטחה, וגורמים שונים מעבירים מידע לתקשורת אודותיהן, אולי בתור בלוני ניסוי לבחינת התגובה הציבורית. התפקיד שחברות מסוג זה משחקות הוא מסוכן - הן מרוויחות מריבוי מלחמות וממשברים הומניטריים והן נתונות לפיקוח רופף בהרבה מאשר צבאות - והקשר ביניהן לבין גורמים ממשלתיים, שהמקרה של כהנא ו-GDC מציג מספר דוגמאות לו, מפחיד במיוחד. "אם האריס תפסיד בבחירות", סיכם כהנא, "אני אעבוד במלחמה או באסון הטבע הבאים". עריכה: סתו גרסטל להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 58 פרק מספר מעין גלילי מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

האם המירוץ הנוכחי הוא סימן לשקיעת האימפריה האמריקאית? וגם: בודקים מה שלום ארגנטינה אחרי שנה של מיליי פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו אימפריות נופלות שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 3 בנובמבר 2024 אימפריות נופלות קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 האם המירוץ הנוכחי הוא סימן לשקיעת האימפריה האמריקאית? וגם: בודקים מה שלום ארגנטינה אחרי שנה של מיליי להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 672 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 048 - איך זה מסתדר? كيف يُعقَل ذلك؟ שתפו: 18 ביוני 2020 048 - איך זה מסתדר? كيف يُعقَل ذلك؟ קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 48 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מעין גלילי וסתו גרסטל מנגבים מהמגפיים את הבוץ הלבנוני ושואלים למה מלחמה בצפון בלתי נמנעת פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ואלס עם חסן שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 8 ביולי 2024 ואלס עם חסן קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 מעין גלילי וסתו גרסטל מנגבים מהמגפיים את הבוץ הלבנוני ושואלים למה מלחמה בצפון בלתי נמנעת להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 639 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

בוז'י הרצוג נבחר לנשיאות המדינה עם מספר המצביעים הגבוה בהיסטוריה. יצאנו לבדוק איך פוליטיקאי מנצח את השיטה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 240 (Teaser)- הרצוג השני هرتسوغ الثاني שתפו: 10 ביוני 2021 240 (Teaser)- הרצוג השני هرتسوغ الثاني קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 240 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

אופיר זעירא היא סטודנטית לתואר שני בכלכלה וחברת מערכת רוזה מדיה אופיר זעירא

שר התקשורת יועז הנדל ממשיך את רוח השינוי - והכריז על הפרטה מוחלטת של דואר ישראל, 5 דק' על למה זה לא הפתרון אלא החרפה של הבעיה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מפריטים עולמות בשבילך שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 16 בדצמבר 2021 מפריטים עולמות בשבילך קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 334 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

רוצים לדעת האם תהיה תקיפה אמריקאית באיראן? מד האיום האיראני שלנו מצליב נתונים ועושה אינטגרציה בעזרת בינה מלאכותית והוא האמין ביותר תצוגה מהירה חדש חולצת too cute for your wars לילדים! מחיר ‏50.00 ‏₪ תצוגה מהירה Popular! חולצת too cute for your wars מחיר ‏60.00 ‏₪ תמכו בנו הירשמו לעדכונים משהו לא עבד. נסו שוב מעולה. נרשמתם!

דוח בנק ישראל מעיד על סיכון בטריליונים, והרגולטור חלש בחסות משרד האוצר: כמה המסחר בנגזרות מסכן אותנו? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 5 טריליון על הראש שלנו דוח בנק ישראל מעיד על סיכון בטריליונים, והרגולטור חלש בחסות משרד האוצר: כמה המסחר בנגזרות מסכן אותנו? שתפו: טלי גולדרינג 28 במאי 2025 5 טריליון על הראש שלנו טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 "השנה חלו מספר התפתחויות המעידות על עליה ברמת הסיכון בפעילות מערכת הבנקאות במכשירים נגזרים" כך נכתב בסקירת מערכת הבנקאות לשנת 2024 , שפורסמה ב19.5. על פי הסקירה, היקף הפעילות בנגזרים עלה בלמעלה מטריליון שקלים. כדי להבין כמה זה משמעותי כדאי להסתכל החוצה- שוק הנגזרים בעולם גדל בדרך כלל בקצב של 5–12 אחוזים בשנה. בישראל ב2024 חלה עליה של 25%. מה זה בעצם "נגזרים"? מדובר בכלים פיננסיים מתוחכמים – כמו חוזים עתידיים, אופציות והסכמי החלף – שמבוססים על ערך של נכס אחר: דולר, ריבית, מניה או מדד. המוסדיים (חברות ביטוח, קרנות פנסיה, קופות גמל) משתמשים בנגזרים כדי להגן על עצמם מפני שינויים כלכליים לא צפויים. לדוגמה: אם קרן פנסיה משקיעה במניות אמריקאיות, היא עלולה להפסיד אם הדולר נחלש. כדי להתגונן, היא יכולה לרכוש חוזה נגזר שיפצה אותה אם הדולר יירד. שימוש כזה בנגזרים נקרא גידור, מפני שהוא שם "גדר" סביב הסיכון שלוקח המשקיע. לפי בנק ישראל שליש מהעסקאות האלה הן מול המוסדיים (חברות הביטוח והפנסיות) ו- 90% מהעסקאות האלה מדווחות כפעילות למסחר – ולא כגידור. הגידול הזה לא מפתיע כשלוקחים בחשבון את המציאות הישראלית. מעבר לעליית הריבית העולמית כאן גם מתמודדים עם מלחמה אין סופית שמולידה חוסר וודאות ייחודי. הגיוני ששחקנים פיננסיים ירחיבו את השימוש בכלים שיאפשרו להם לנעול מחירים, לצמצם סיכונים או פשוט להרוויח מתנודתיות. ועל פי בנק ישראל, נגזרים – שבעבר שימשו בעיקר לצורכי גידור – הופכים גם לכלי לגיטימי להשגת רווחים. כשהשוק נחשב שמרני – הרגולציה נרדמת הרגולציה בישראל אפשרה לשחקנים גמישות רבה מאוד בשימוש בנגזרים - אולי רבה מדי. אין מגבלה כמותית על החשיפה לסיכון של גופים מוסדיים; אין חובה להוכיח שהעסקאות עומדות בתנאים פורמליים כדי להחשב גידור(IFRS hedge accounting), מה שמקטין את החסם הבירוקרטי לביצוע העסקאות; והפיקוח על עמידה בתרחישי קיצון או ניתוח כולל של החשיפות – לעיתים חלקי, ולעיתים מגיע באיחור, כפי שהעיר גם מבקר המדינה לגבי רשות שוק ההון בזמן הקורונה. ברמה הבינלאומית, מדינות רבות, בעיקר באירופה ובאסיה, החמירו את הפיקוח על נגזרים לאחר 2008, תוך החלת מגבלות מסחר, דרישות שקיפות, ורישום עסקאות דרך פלטפורמות מוסדרות (כמו CCPs). בישראל, לעומת זאת, מדיניות האמון והגמישות – שייתכן שמבוססת על ההנחה שהשחקנים המקומיים שמרניים – הובילה למצב שבו היקף השוק מתרחב בקצב נדיר, עם מעט מאוד בלמים. דוח שפרסם בנק ישראל כבר ב־2018 התריע כי מערכות ניהול הסיכונים של הבנקים אינן עומדות ברמה הנדרשת, במיוחד ביחס לגידול החד בפעילות. הדוח ציין כי הבנקים הישראלים משקיעים פחות מבנקים מובילים בעולם בתשתיות בקרה וניטור, וכי כתוצאה מכך רמת הסיכון התפעולי שלהם בפעילות נגזרים גבוהה. בין הממצאים: מקרים שבהם בוצעה פעילות ספקולטיבית עבור לקוחות ללא קבלת ביטחונות מתאימים, היעדר ביצוע של תרחישי קיצון בחדרי עסקאות, מודלים לא תקפים למדידת סיכונים, ואף כשל בהקלטת שיחות של סוחרים בקווים ייעודיים. לפי בנק ישראל, סך סיכון האשראי של הבנקים מפעילות בנגזרים עומד על כ־110 מיליארד ש"ח. לעומת זאת, היקף הפעילות הנומינלית עצמה – כלומר סכום כל החוזים הקיימים – עומד על יותר מ־5 טריליון ש"ח. הפער הזה יוצר תחושת ביטחון: אם הבעיה תתממש – ההפסדים יהיו "רק" בגובה עשרות מיליארדים. אבל התחושה הזאת מטעה. הסיכון האמיתי לא טמון במספר עצמו, אלא באופן שבו הוא מתפשט. כאשר גוף מוסדי נכשל לעמוד בדרישת ביטחונות (margin call), הוא נאלץ למכור נכסים במהירות. המכירה הזאת מפילה את שווי הנכסים – מה שמאלץ גם גופים אחרים למכור, כדי לא לאבד איזון. כך נוצרת תגובת שרשרת: לא מפני שהחוזה עצמו שווה 5 טריליון, אלא מפני שהפעולה הקטנה שקשורה אליו מניעה גלגל של מימושים, ירידות ערך, מחנק נזילות. עוד קש על גבה של רשות שוק ההון למרות זאת, יותר משאפשר ללמוד על הסיכון של מערכת הבנקאות, מאותה פיסקה שהופיעה בסקירה – אפשר לקבל מושג על הסיכון שבו נמצאים המוסדיים, חברות הביטוח והפנסיה שלנו . הבנקים אולי חשופים לנפילה של שחקן נגדי או לפערי נזילות רגעיים, אך בסופו של דבר הם מחזיקים הון עצמי גבוה, ומפוקחים על ידי בנק ישראל. לעומתם, המוסדיים הם הגורם שמחזיק את הפוזיציות הארוכות והעמוקות ביותר בנגזרים – לא פעם מול אותם בנקים. כשהשוק שקט, אין לכך מחיר. אבל כאשר נוצרת זעזוע – כמו עליית ריבית חדה, קריסת שוק מט"ח, או תרחיש ביטחוני קיצוני – המוסדיים עלולים למצוא את עצמם נדרשים לספק ערבויות תוך שעות, אחרת החוזים נסגרים בהפסד. לא צריך להתאמץ כדי לדמיין את זה, אפשר לחזור כמה שנים אחורה. חשיפה גבוהה לשווקים בחו"ל עם התפשטות נגיף הקורונה, גרמה למצוקה בנזילות הדולרית של המוסדיים מאחר שנדרשו להגדיל ערבויות בנגזרים אלו. לפי דוח מבקר המדינה לשנת 2021, אם בנק ישראל לא היה נחלץ לעזרת המוסדיים, מצוקת הנזילות הייתה עלולה לגרום לכך שהמוסדיים ייאלצו למכור נכסים בהפסד, וההפסדים האלה היו מגולגלים אל החוסכים – מה שהיה מתבטא בירידת ערך הפנסיה ובכך שעובדים היו פורשים עם חסכונות קטנים בהרבה ממה שתכננו. לדברי המבקר, גם בשיא המשבר רשות שוק ההון לא הנחתה את הגופים המוסדיים כיצד לנתח את הסיכונים שאליהם נחשפו, ולא דרשה מהם לבצע צעדים ממשיים לצמצומם. הוא הדגיש כי על הרשות לקבוע ולהבהיר מראש מדיניות סדורה לניהול סיכונים, במיוחד בזמני משבר, כדי למנוע תגובה מאוחרת ומסוכנת. וגם כאן, ממש כמו בכל משבר במגזר הציבורי, אפשר למצוא את ידו הארוכה והקצצנית של האוצר, כשמבקר המדינה רמז כי אחד הגורמים לכך שרשות שוק ההון לא מילאה את תפקידה בתחילת המשבר היה מחסור בכוח אדם, שפגע ביכולתה להתמודד עם המצב בזמן אמת. והמליץ שמשרד האוצר יבחן אם התקציב וכוח האדם שעמדו לרשות הרשות, והמצב לאהשתפר מ2021. לפי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2024 , רשות שוק ההון מפקחת על יותר מ־2.2 טריליון שקל – אך עושה זאת עם משאבים שמספיקים בקושי לגוף בינוני. התקציב השנתי שלה נמוך ביותר מ־60% מזה של רשות ניירות ערך, והשכר הממוצע לעובד עומד על פחות ממחצית מהשכר המקובל בבנק ישראל. לצד זה, הרשות לא ביצעה ביקורות שוטפות על ניהול סיכונים וסייבר בגופים המוסדיים, לא ביססה מתודולוגיה סדורה לפיקוח רוחבי, ולא דרשה מהמוסדיים לבצע תרחישי קיצון אחידים. מדובר בגוף עם סמכויות אדירות, שאמון על חסכונות הציבור – אך מתנהל עם יכולת מוגבלת מאוד לפקח, לדרוש ולנטר. רגולטור מוחלש שנדרש לפקח על שוק נגזרים מתוחכם ודינמי, שבו פועלים גופים המחזיקים בכ־90% מהחסכונות של אזרחי ישראל. שווה גם להזכיר שרשות שוק ההון היא גוף ממשלתי שכפוף למשרד האוצר, תקציבה ותנאי השכר שלה מוכתבים על ידי אגף התקציבים ונציבות שירות המדינה. עובדה שנוטים לשכוח כשמבקרים את ביצועיה. יש לכם ביקורת על רשות ההון? הפנו אותה קודם כל למשרד האוצר. בימים שבהם משוחררת משבי נאלצת לפנות לציבור כדי לממן את שיקומה – כי המדינה בחרה שלא לעזור – קשה להתעלם מהפוטנציאל. אחרי שנה וחצי של מלחמה, שבה הזירה האזרחית הופקרה, והאזרחים נאלצו לספוג את יוקר המחיה ונזקי הלחימה כמעט לבדם, צריך לשאול: מה יקרה אם תתרחש גם כאן קריסה? האם משבר נזילות של הגופים המוסדיים – שנחשפים לרמות סיכון הולכות וגדלות בעקבות סחר בנגזרים, אך לא רק – ייענה, כמו בימי הקורונה בחילוץ? או שהפעם הרגולטורים והמדינה יבחרו לעמוד מנגד? האם גם בחזית הזאת, האזרחים – שחסכונותיהם לפנסיה וביטוח מונחים על שולחן המסחר – יישארו לבדם עם פנסיה מצומצמת וביטוחים מדוללים? מי שמקווה שבנק ישראל ומשרד האוצר יחלצו את הציבור במקרה כזה צריך לזכור, זאת בסך הכל עוד קונספציה שעלולה להתנפץ. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה. עריכה: מעין גלילי אהבתם את הכתבה? שווה גם להאזין סדרת הפודקאסט שלנו "כסף קל" עוסקת בסכנות בחוסר רגולציה על מסחר פיננסי וספקולציות. הפרק הראשון שלה כאן. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 86 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

אסף יקיר וארנון פלג בודקים מה באמת מעסיק את הגולים המתגוררים בחו"ל וכיצד להביא אותם להצביע. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 849 - קולות הגולים אסף יקיר וארנון פלג בודקים מה באמת מעסיק את הגולים המתגוררים בחו"ל וכיצד להביא אותם להצביע. שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 18 באוגוסט 2026 849 - קולות הגולים קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג בודקים מה באמת מעסיק את הגולים המתגוררים בחו"ל וכיצד להביא אותם להצביע. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 849 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר