פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 048 - איך זה מסתדר? كيف يُعقَل ذلك؟ שתפו: 18 ביוני 2020 048 - איך זה מסתדר? كيف يُعقَل ذلك؟ קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 48 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

ראיון מיוחד לכבוד הבחירות עם יו"ר המפלגה הפופוליסטית פרופ' אלי קוק. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אנחנו והם - עם יו"ר המפלגה הפופוליסטית שתפו: קריאת השכמה 1 בנובמבר 2022 אנחנו והם - עם יו"ר המפלגה הפופוליסטית קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ראיון מיוחד לכבוד הבחירות עם יו"ר המפלגה הפופוליסטית פרופ' אלי קוק קריאת השכמה 463 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם הגיע הזמן לדבר על השקר של בריאות מול פרנסה שתפו: מה לעשות עכשיו 19 באוגוסט 2021 הגיע הזמן לדבר על השקר של בריאות מול פרנסה מה לעשות עכשיו 00:00 / 01:04 ! מה לעשות עכשיו 5 פרק מספר איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. למנויים בלבד מה לעשות עכשיו עם הממשלה? למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

מרי מעזה מסכמת שנתיים - שנתיים של עקירה, של דם ושל אובדן. "עוד כמה ימי שנה נציין?" עוד כמה תדמם עזה?" פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שום דבר הוא לא זמני בעזה, מלבד החיים עצמם" מרי מעזה מסכמת שנתיים - שנתיים של עקירה, של דם ושל אובדן. "עוד כמה ימי שנה נציין?" עוד כמה תדמם עזה?" שתפו: מרי (שם בדוי) 6 באוקטובר 2025 "שום דבר הוא לא זמני בעזה, מלבד החיים עצמם" מרי (שם בדוי) 00:00 / 01:04 שיירות עקורים בעזה במרץ 2025. לתמונה אין קשר לכותבת עדות זו נכתבה על ידי מרי (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה. השמות האמיתיים שמורים במערכת), בת 27, סופרת ובת-אנוש. במקור מצפון עזה. עברו שנתיים מתחילת המלחמה, ובכל זאת עבורי הזמן עומד מלכת. כל פיצוץ, כל לילה בלי שינה, כל פרצוף מוכר שאיבדתי עדיין חיים בתוכי. אני מחזיקה את עזה בעצמותיי, את האבק, הצער, האבל, והאהבה שמסרבת למות. כשהפצצות התחילו ליפול נשארנו במקום שלושה ימים, בתקווה שזה ייגמר. ואז ברחנו, יחפים, רועדים, רצים דרך שמיים שבערו באדום. חשבנו שהעקירה תהיה זמנית. אבל בעזה, שום דבר הוא לא זמני, מלבד החיים עצמם. בהתחלה הלכנו לבית סבי וסבתי, שם נשארנו 23 ימים. אחר כך נאלצנו לצאת שוב, ברגל, מתחת לשמי הפיצוצים והכדורים למחנה אל-מע'אזי, לבית דודתי. בפעם השנייה, חשבנו שמצאנו מקום בטוח, אבל אפילו לשם המוות בא אחרינו. בוקר אחד, בימים הראשונים של השנה החדשה, רעשי טנקים וצעקות מילאו את האוויר. חיילים ישראלים הסתערו על השכונה, פוקדים על כולם לצאת ממנה. קרובי משפחתי - בעיקר הגברים - נלקחו מבית דודתי, מכוסי עיניים, מופרדים, מושפלים. שמעתי את הרעד בקולו של אבי בזמן שהם דחפו אותו קדימה. הם אמרו שזה היה "רק לשאול שאלות", אבל זה הרגיש כמו הסוף. באותו רגע הבנתי את המשמעות של אובדן השליטה על גופך, על גורלך. לא הייתי בטוחה אם נחיה או נמות, כמו רבים כל-כך אחרים. שעות הרגישו כמו ימים. כשהם סוף סוף שחררו אותנו, לא הייתי אותו אדם. משהו נלקח מתוכי - אולי התמימות. באופן משונה, אותו יום גם שינה את נקודת המבט שלי. בפעם הראשונה, ראיתי את החיילים מקרוב. הם נראו כמו אנשים רגילים, לא מפלצות. אחד מהם אפילו הזכיר לי דמות מסרט שאני אוהבת. זה בלבל אותי, להבין שאפילו אלה שפוגעים בנו חולקים את אותה אנושיות. אחר כך נעקרנו שוב. הפעם לאל-מוואסי, ל"אזור הבטוח" לכאורה. אבל לא היה שם בטחון. היו רק חול, רעב, ושורות אוהלים בלתי-נגמרות ליד הים. בנינו לעצמנו מקלט מיריעות פלסטיק והתפללנו שהוא לא יקרוס ברוח. כך עברו תשעה חודשים. בקור. בחום. בפחד. אחיינתי בת השישה חודשים פיתחה דלקת ריאות ומתה באוהל. גופה הקטן לא הצליח לשרוד את מה שמבוגרים בקושי שרדו. אני עדיין רואה את פניה כשאני עוצמת עיניים - היא כבר הייתה אמורה ללמוד ללכת עכשיו. החיים באוהלים הפשיטו אותנו מכל טיפת כבוד. היה מחסור במים, תחבושות היו יקרות, והגיינה הפכה לפריווילגיה. לקחתי תרופות כדי לעכב את המחזור שלי, כי לא יכלתי להרשות לעצמי לדמם. חודש אחד המחזור הגיע, חלש, והרגשתי הקלה, עד שעצב החליף אותה. הבנתי שהגוף שלי לא רגיל יותר. המלחמה שינתה אפילו את מחזוריו. הרעב הפך לתמידי. חיכינו שעות בנקודות חלוקת סיוע שנראו כמו סצנות מ משחקי הדיונון ; אלפי בני אדם קורסים באבק בשביל שק קמח. בעבר חשבתי שרעב הוא רק מחסור באוכל. עכשיו אני יודעת שהוא מחסור בכל - נוחות, שלום, תקווה. כשישראל שברה את הפסקת האש במרץ, בני הדודים שלי נהרגו מיד, בזמן שצמו. זה לא היה האובדן היחיד, כי רבים מחבריי נהרגו מאז תחילת המלחמה. אחד מהם נעלם ביום הראשון של המלחמה. עברו מאז שנתיים ואני עדיין מוצאת את עצמי מקלידה את שמו, מחכה לתגובה שלעולם לא תגיע. אני מתגעגעת לפעם האחרונה שדיברתי איתו. אני מתגעגעת לאופן בו הוא אמר את שמי. אני מתגעגעת לנוכחות שלו. לפני שבועיים, התפנתי לאירלנד אחרי שקיבלתי מלגה לתואר שני. לפני כן, הגשתי מועמדות למלגה אחרת בארצות הברית, בחיפוש אחרי כל דרך אפשרית החוצה. לא מפני שרציתי לעזוב את עזה, אלא כי רציתי לחיות. כאן באירלנד, אנשים אומרים לי שאני בטוחה. אני לא מרגישה בטוחה. בכל בוקר אני מתעוררת ובודקת את החדשות, מתפללת לא לראות את שם השכונה שלי בין המקומות שהופצצו. כשהמשפחה שלי לא עונה להודעות, אני מדמיינת את הגרוע מכל: את ביתם הופך לאבק, את שמותיהם מופיעים ברשימת מתים. אני חיה מוקפת בשלום, אך רדופה על ידי המלחמה. שנתיים עברו, אבל המלחמה לא באמת הסתיימה עבורי. היא ממשיכה בזכרונותיי, באבלי, בדממה שעוקבת אחריי לכל מקום. אני מנסה לבנות עתיד, ללמוד, לנשום, אבל עם כל צעד קדימה אני מרגישה שאני גוררת איתי את משקלה של עזה. כי עזה היא לא רק המקום ממנו באתי. היא המקום בו השארתי את ליבי. עזה היא לא רק מקום, היא חיים שלמים. עוד כמה ימי שנה למלחמה נציין? עוד כמה אנשים עוד אאבד? עוד כמה רגשות מעורבים ארגיש? עוד כמה תדמם עזה? תרגום: מעין גלילי מרי (שם בדוי) 116 פרק מספר מרי(שם בדוי), במקור מצפון עזה, עקורה כעת בדרום. בת 27. מתארת את עצמה כבת אנוש וככותבת למנויים בלבד למה ואיך נעצרתי מעצר פוליטי למנויים בלבד הסכינים הארוכות של המשטר נשלפו למנויים בלבד כן, שלום למנויים בלבד נאום הניצחון המלא של זוהראן ממדאני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

נפגעות תקיפה מינית עוברות מסע ייסורים רק כדי לקבל טיפול. זה חייב להשתנות פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם פגיעה כפולה שתפו: קריאת השכמה 23 בנובמבר 2021 פגיעה כפולה קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 321 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

"רוב העם מתנגד למלחמת נוהל חניבעל": השחקן תומר שרון עומד מאחורי החתימה על עצומת האמנים נגד המלחמה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם תומר שרון לא מתחרט "רוב העם מתנגד למלחמת נוהל חניבעל": השחקן תומר שרון עומד מאחורי החתימה על עצומת האמנים נגד המלחמה שתפו: שני פייס 18 באוגוסט 2025 תומר שרון לא מתחרט שני פייס 00:00 / 01:04 כשהשחקן והקומיקאי תומר (תומש) שרון נחשף לעצומת קהילת התרבות נגד המשך המלחמה בקבוצה של שחקני "הבימה", לא הייתה לו התלבטות אם לחתום. לדבריו, "הכאב הכי גדול שלי, אם אני מנתח את מה שעשינו מאז שבעה באוקטובר, זה שמדובר מהרגע הראשון בפקודה בלתי חוקית להפקרת החטופים. מהימים הראשונים זה היה ברור לכל בר דעת שהמלחמה תסכן את חיי החטופים. בכלל לא קראתי לזה מלחמה, אלא משבר בני ערובה. כל המלחמה הזו היא נוהל חניבעל אחד גדול. אתם יודעים שיש 251 אנשים, מה בדיוק חשבתם שיקרה? זו הייתה הברירה: אם נכנסים, זה סיכון החטופים. אם מתקרבים, הם יירצחו. לבושתי, הייתי כל כך בהלם שבכלל לא חשבתי על הפלסטינים במשך חודשים ארוכים. אבל מה שקורה בעזה, במיוחד מאז שישראל הפרה את הפסקת האש, זאת אחת הזוועות הגדולות בהיסטוריה.אני לא חושב שאנחנו מבינים לאיזה בור היסטורי הכנסנו את עצמנו בעקבות הבחירה לצאת למלחמת נקמה והפקרה. זה לדורות." בחודש האחרון שרון והחותמים האחרים על העצומה גונו שוב ושוב, הואשמו בפגיעה בחיילי צה"ל, בתמיכה בחמאס ובהפצת שקרים ו"פייק", במילותיו של הזמר עידן עמדי. מי שלא קרא את העצומה (ביניהם כנראה גם עמדי), פספס את מי שהאמנים מזהים כאחראי לאסון - כולנו נושאים באחריות אזרחית קולקטיבית, כמשתפי פעולה עם הממשלה מכורח. "אנו, אנשי ונשות תרבות ואמנות בישראל, מוצאים את עצמנו כנגד רצוננו וערכינו, שותפים כאזרחי ישראל לאחריות לאירועים המחרידים ברצועת עזה, ובפרט הֶרֶג ילדים ובלתי מעורבים, הרעבה, גירוש אוכלוסייה והחרבה חסרת תוחלת של ערי עזה. "אנו קוראים לכל מי ששותף לקביעת מדיניות זו והוצאתה לפועל – חדלו! אל תיתנו הוראות בלתי חוקיות, ואל תצייתו להן! אל תבצעו פשעי מלחמה! אל תזנחו את עקרונות המוסר האנושי ואת ערכי היהדות! מפסיקים את המלחמה. משחררים את החטופים." מאז שהעצומה פורסמה, מתנהל נגדה ונגד החותמים עליה קמפיין עוצמתי. אתה מבין את הכעס? שרון: "אני באמת ובתמים לא מבין את הקצף שיצא על מכתב האמנים. 80 אחוז מהישראלים חושבים שצריך לסיים את המלחמה ולעשות עסקה כללית לשחרור החטופים. זה המצב בסקרים, והוא עקבי כבר שנה. אני חושב שההסבר הוא הדחקה המונית שמתבטאת לפעמים בזעם קדוש". אתה סבור שהציבור הישראלי מדחיק את פשעי המלחמה שמבוצעים בעזה? "ההדחקה הראשונה הייתה הפקרת החטופים. אירוע חניבעל הכי קשה, וזה שגם אין שום ספק לגביו כי האדם שעשה אותו (ברק חירם) התראיין בניו יורק טיימס, הוא אירוע הבית של פסי כהן בבארי . יש אנשים שלא זוכרים את האירוע הזה בכלל. האירוע שבו קצין מצה"ל נתן הוראה לטנק לפוצץ בית עם 13 אנשים שלנו. אלה עובדות. ברגע שזה קרה, זה מופע ההדחקה הגדול ביותר בתולדות העם היהודי. הבן אדם מונה להיות מפקד אוגדת עזה. עכשיו הוא מופקד על ביטחונם של אנשים שאת קרובי המשפחה שלהם הוא הפציץ. הוא הרג את האנשים שלנו! זה בעיניי הסמל הגדול של הטירוף המוחלט של נוהל חניבעל. העוול המוסרי הגדול ביותר הוא כלפי החטופים שלנו, כי הם שלנו, הם הילדים שלנו, הפקרה מודעת ומכוונת. השרים אומרים את זה עכשיו בריש גלי. שנה וחצי אמרתי את זה. אמרו לי, 'זה לא בכוונה, עושים את המיטב'. עכשיו רואים לכם. סמוטריץ' ובן גביר מתגאים שסיכלו עסקת חטופים. "הדבר השני, מה שקורה בעזה, זו אחת הזוועות הגדולות בהיסטוריה. בדקתי. ב-50 שנה האחרונות, וייטנאם, אוקראינה, רואנדה, דרפור, טבח הטוטסי, יוגוסלביה, סוריה – זו 'נבחרת החלומות' של האסונות ההומניטריים של 50 השנים האחרונות. השוויתי מדדים אובייקטיביים: כמות ההרוגים והפצועים -ביחס לאוכלוסייה ואבסולוטית, הרס תשתיות ועקירה. במדדים האבסולוטיים של הרוגים ופצועים, עזה נמצאת במקום שלישי או רביעי מבין כל אלה. בסוריה ובאפריקה קרו דברים גרועים יותר. אבל יחסית לגודל האוכלוסייה אנחנו עולים בדרגה. שני אחוז מהאוכלוסייה הרוגים, עקירה ברמה הגרועה ביותר, הרס תשתיות – הכי גרוע. כשאתה מנסה להבין מה זה, זה לא 'אני הורג את כולם', אבל אני לא מאפשר להם לחיות ברמה הכי בסיסית. אין להם בתי ספר, אוניברסיטאות, בתים, 80 אחוז מהמבנים אינם. באמת ובתמים שיטחנו את עזה. רפיח – עיר שהייתה ואינה. זה כמו להגיד: תסתכלו על כפר סבא, אין כפר סבא. תגידו אתם איך לקרוא לזה. חודשיים וחצי לא נכנס מזון. על שני מיליון אנשים להכניס 70 משאיות, זו פארסה. אתם אומרים הכול מבוים, 'פאליווד'. באמת? איזה בנאדם יכול לחשוב שזה מבוים? טכנית, זה בלתי אפשרי. אפסו מילותיי". מול המחיר האישי בעקבות הביקורת הקשה, האיומים בהחרמת החותמים, ביטול ההופעות – אתה לא מתחרט שחתמת? "אני לא מתחרט בכלל. אני משלם את המחיר המון שנים. ההתקפות עליי עלו בשבע מדרגות מאז שהתראיינתי לא מזמן אצל נווה דרומי בערוץ 24. היא עשתה פרויקט על "שמאלני על" ובאה להקשיב. כיבדתי את זה והחלטתי להשתתף. אי אפשר לתאר את שערי הגיהינום של מכונת הרעל שתוקפים את כל הפוסטים שלי. כל פוסט שלי, אימוג'ים מקיאים, תגובות אלימות. אני משחק עכשיו בתפקיד ראשי בהצגה 'טוק טוק'. אני מחליף את איציק כהן ומגלם אדם שלוקה בתסמונת טורט. אני מדבר ופתאום מקלל. עשיתי חזרות ואמרתי לעצמי, 'תומר, יש לך טורט ברשת'. אני לא אוהב את זה, אבל לפעמים לא נותרת לך ברירה. אם בנאדם מולך חושב שאתה שטן, לא נותר לך אלא לקלל. אני לא רוצה לחיות במדינה כהניסטית ואין ברירה אלא להתנגד". טבח השבעה באוקטובר פגע בפרנסתו של שרון. בשישה באוקטובר הוא שיחק בתפקיד ראשי בארבע הצגות. בשבעה באוקטובר כולן בוטלו. בחודשים הראשונים הוא הקדיש את מלוא זמנו להתנדבות והופיע בפני חיילים סדירים, מילואמינקים ומפונים. כעבור ארבעה חודשים, הוא הקים ביפו תיאטרון ביתי אינטימי עם 50 מושבים, ששמו "התומשיה". המקום מארח הצגות, מופעי סטנד־אפ והרצאות, ומשלב בין סלון ביתי לאולם הופעות, עם תפאורה ותאורה שמוקמים מחדש בכל ערב. האתגר הכלכלי לא דוחף אותו להימנע מהבעת עמדות, והחתימה על המכתב נתנה לו רוח גבית. "הבעת עמדה מצד שמאל נהייתה יותר ויותר נדירה בישראל. אבל אני מקבל גם המון חיזוקים. אנשים אומרים לי: 'כל הכבוד על הפוסט הזה, הציוץ ההוא. אמרת מילים שחיזקו אותי'. אז אתה מבין שיש טעם. והנה עכשיו, על העצומה הזו, פתאום כמעט 1,500 אנשים חתמו. כמו פעם. אנחנו לא לבד!" ד"ר שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה. עריכה: ענת זלצברג שני פייס 104 פרק מספר ד"ר שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה ומנהלת שותפה בתוכנית לימוד משותף של מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית למנויים בלבד למה ואיך נעצרתי מעצר פוליטי למנויים בלבד הסכינים הארוכות של המשטר נשלפו למנויים בלבד כן, שלום למנויים בלבד נאום הניצחון המלא של זוהראן ממדאני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

אסף יקיר וארנון פלג מגלים שבעצם כולם בעד לסיים את המלחמה כדי לחזור להתעסק בהפיכה המשטרית. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם זורעים חול שתפו: קריאת השכמה 21 ביוני 2024 זורעים חול קריאת השכמה 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג מגלים שבעצם כולם בעד לסיים את המלחמה כדי לחזור להתעסק בהפיכה המשטרית. לרכישת כרטיסים למופע הלייב: ירושלים- 27.6, הגג של המוסללה, יפו 97. https://www.rosamedia.org/event-details/dayafterjerusalem חיפה- 3.7, הסירופ, פלי"ם 2. https://www.eventer.co.il/slhj7 קריאת השכמה 634 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

מעין גלילי וסתו גרסטל מנגבים מהמגפיים את הבוץ הלבנוני ושואלים למה מלחמה בצפון בלתי נמנעת פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם ואלס עם חסן שתפו: קריאת השכמה 8 ביולי 2024 ואלס עם חסן קריאת השכמה 00:00 / 01:04 מעין גלילי וסתו גרסטל מנגבים מהמגפיים את הבוץ הלבנוני ושואלים למה מלחמה בצפון בלתי נמנעת קריאת השכמה 639 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

מה התכניות של שר האוצר הנכנס, בצלאל סמוטריץ' עבור העובדות והעובדים בישראל. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם סמוטריץ' נגד העובדים שתפו: קריאת השכמה 4 בינואר 2023 סמוטריץ' נגד העובדים קריאת השכמה 00:00 / 01:04 מה התכניות של שר האוצר הנכנס, בצלאל סמוטריץ' עבור העובדות והעובדים בישראל. קריאת השכמה 491 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

מה יקרה אם יצליח השר קרעי לסגור את תאגיד השידור הציבורי, ומה אפשר לעשות כדי להיאבק בכך. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם כולנו כאן שתפו: קריאת השכמה 23 בינואר 2023 כולנו כאן קריאת השכמה 00:00 / 01:04 מה יקרה אם יצליח השר קרעי לסגור את תאגיד השידור הציבורי, ומה אפשר לעשות כדי להיאבק בכך. קריאת השכמה 499 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 112- החצר האחורית الساحة الخلفية שתפו: 19 באוקטובר 2020 112- החצר האחורית الساحة الخلفية קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 112 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

קריסת הבניין בחולון מעלה שאלות קשות לגבי התכנון והבנייה בישראל, אבל גם מציפה בעיה רחבה בהרבה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם בעיה מבנית שתפו: קריאת השכמה 19 בספטמבר 2021 בעיה מבנית קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 285 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו