בחודשיים הראשונים של ממשלת ה"שינוי" היא הרסה כפול שלוש מבנים בגדה המערבית מהחודשיים האחרונים של ממשלת נתניהו. למה הורסים ואת מי זה משרת? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ממשלת בנט מחריפה את הריסות הבתים שתפו: שעות נוספות 11 באוגוסט 2021 ממשלת בנט מחריפה את הריסות הבתים שעות נוספות 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 3.1 פרק מספר שעות נוספות תכנית אקטואליה שבועית בשידור חי. מכסה מזווית סוציאליסטית את אירועי השבוע בפוליטיקה ובכלכלה הישראלית. משודרת בווידאו ביוטיוב ובכל הרשתות. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 012- יוקר המחייה غلاء المعيشة שתפו: 16 באפריל 2020 012- יוקר המחייה غلاء المعيشة קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 12 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

הממשלה צריכה מזומנים, והאוצר ורשות המסים נכונים למהלכים נגד משקיעי הנדלן. זה הזמן של השוכרים להרים את הראש - והתקשורת הכלכלית לא מספרת לנו פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו משקיעים, שוכרים, מלחמה הממשלה צריכה מזומנים, והאוצר ורשות המסים נכונים למהלכים נגד משקיעי הנדלן. זה הזמן של השוכרים להרים את הראש - והתקשורת הכלכלית לא מספרת לנו שתפו: טלי גולדרינג 10 בספטמבר 2025 משקיעים, שוכרים, מלחמה טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 בתחילת אוגוסט, כחודש וחצי אחרי המלחמה באירן, כתבת "דה מרקר" שלומית צור פרסמה כתבה על מחירי השכירות הגבוהים שמשלמים מפוני אותה מלחמה. הכתבה הכילה ראיונות עם שוכרים שסיפרו על הקושי שלהם למצוא דירה להשכרה כמפונים ולצד אותן עדויות הופיע גם גרף, ולא סתם גרף, גרף די דרמטי. הגרף הציג עלייה של 1000 עד 2000 שקלים בשכונות שנפגעו מטילים. על פי הגרף, בשכונת נווה גן בפתח תקווה המחירים זינקו ב2000 שקלים, ביהודה הלוי בבת ים ספגו השוכרים עליה של 1,500, וברמת אביב הירוקה בתל אביב עליה של כ2000. נשמע מרגיז מאד. הבעיה היא שהגרף לא התבסס על נתונים. מתוך הכתבה " חודש וחצי אחרי: המפונים מיואשים מהמחסור בדירות ומהזינוק במחירי השכירות" "שכר הדירה החודשי בשכונות שנפגעו מטילים איראניים, על פי עדויות תושבים ומתווכים, בשקלים" נכתב לצד הגרף. גם אם נתעלם מניגוד העניינים המובנה בשימוש במתווכים כמספקי נתונים על עליות מחירים, סביר מאד להניח שרק חודש וחצי אחרי תחילת המלחמה, המחירים שהוזכרו לא מתבססים על עסקאות שנחתמו אלא על הערכות כלליות של מתווכים ושוכרים. למעשה אלה הערכות סובייקטיביות שמתבססות על רושם מהמחירים המבוקשים בשוק. אפשר לומר - אז מה? יש דיסקליימר. הרי נכתב לצד הגרף שהוא מבוסס על עדויות בלבד. אבל זו היא היתממות שמתעלמת מכוחו של הגרף הכלכלי. גרפים אמורים לייצג נתונים מדידים ובשל כך הם נתפסים כאמינים ומשכנעים. הרושם של הקורא שנתקל בגרף צבעוני שמפרט מחירים במספרים הוא שמחירי השכירות אכן עלו בשיעור המדובר. הכתבה של שלומית צור היא לא הפעם הראשונה שהתקשורת מספקת נתונים לא מבוססים על שוק השכירות. כך, באתר Bizportal פורסם זמן קצר לאחר תחילת הלחימה כי "המלחמה העלתה את שכר הדירה באזור ב- 15%" , בהתבסס על דוגמה יחידה של משכיר ברמת אביב שהעלה את המחיר מ־12.5 ל־16 אלף שקלים. גם ב־ynet הופיעה כתבה תחת הכותרת "אפקט המלחמה: מחירי השכירות של דירות עם ממ״ד מזנקים" כשהנתון המרכזי היה עלייה של 11% בפרק זמן של שלוש שנים (2022–2025) – קצב מתון יחסית של כ־3.5% לשנה, שאינו ניתן לייחוס בלעדי למלחמה. לעיתים כתבות מספרות על עליות מחירים בשטח, בלי להתבסס למעשה על אף נתון שמראה זאת. חשוב לציין שעליית מחירי שכירות באזורים שנפגעו מטילים, ובהם מפונים מוצאים עצמם ללא פתרון מגורים בזמן שההיצע קטן, היא בהחלט אפשרית ואף הגיונית. אבל כשהתקשורת מדווחת לנו היא אמורה לספק נתונים, לא ספקולציות, הגיוניות ככל שיהיו, ובטח שלא לסדר את אותן ספקולציות בגרף כאילו היו מבוססות על נתונים אמיתיים. חמור מכך, כתבות כאלה עלולות ליצור נבואה שמגשימה את עצמה. הכתבים, שמתבססים על עדויות מתווכים או שוכרים, מדווחים על עליות כאילו החוזים כבר נחתמו, ובכך מייצרים ציפיות לעליות עתידיות - גם אם בסופו של דבר מוכרי הדירות היו בוחרים להוריד את המחיר לולא הכתבה הייתה "מקבעת" את המחירים. ובכל זאת, למען ההגינות צריך לומר: התקשורת אולי מציגה נתונים בעייתיים, אבל חלק גדול מהבעיה נעוץ בכך שבתחום השכירות כמעט ולא קיימים נתונים מהימנים מלכתחילה. החור השחור של נתוני השכירות מי שעקב אחר דיווחים על מחירי השכירות בשנה האחרונה בוודאי שם לב שלפעמים מתפרסמים בזה אחר זה נתונים סותרים לחלוטין. קשה שלא להבחין בפער בין הנתונים הרשמיים של הלמ״ס לבין נתונים שהוצגו על ידי חברות פרטיות שפועלות בשוק השכירות – יד2, WeCheck, מדלן, ואחרות. בעוד שהלמ״ס דיווחה על עליות מתונות בחודשים הראשונים של 2025 – 2.7% בשכירות חוזים מחודשים ו4.4% בחוזים חדשים בפברואר, ו2.8% מול 3.7% במרץ בהתאמה – החברות הפרטיות דווקא הציגו ירידות ברורות במחירי השכירות . WeCheck וחברות נוספות תיעדו ירידות של 3%–5% כבר במחצית הראשונה של 2025, במיוחד בערים כמו ירושלים וחיפה, וירידות מתונות גם בתל אביב. הפער הזה נובע, בין השאר, מהשם הרע שיצא למדד השכירות של הלמ"ס. המדד נשען בעיקר על סקרי משקי בית, ומדגם השוכרים קטן יחסית. במדד מתפרסם המחיר לשוכר חדש, כלומר שוכר שחתם חוזה בדירה מסוימת בפעם הראשונה, ולצידו מתפרסם גם המחיר למחדש חוזה - שמאריך את החוזה בשנה נוספת. הפער ביניהם לעיתים גדול: לדוגמה בתחילת אוקטובר 2023, לפני השפעות המלחמה, מי שנכנס לדירה חדשה שילם כ- 8% יותר מבשנה שעברה, בעוד מי שחידש חוזה שילם כ- 3.6% יותר - פער של כ4.4% לרעת החוזים החדשים. גם הפער הזה גורם לדיווחים על מחירים להתפצל: יש הטוענים שהמחיר לשוכר חדש הוא המחיר האמיתי שמראה לאן באמת "הולך השוק". אחרים טוענים שהמחיר ל"מחדשי החוזה" הוא זה שמשקף את השוק, כי השוכר החדש משלם למעשה פרמיית סיכון זמנית אל מול בעל בית שעוד לא מכיר אותו, וכי למעשה מרבית השוכרים בשוק הם מחדשי חוזה. בכל מקרה, על בסיס הפער המבלבל הזה נראה שכל גופי התקשורת בוחרים להתמקד בנתון אחר. כך או כך, ברור שלמדינה אין בסיס נתונים אמין בכל הקשור למחירי השכירות. וזה חבל, כי זה לא היה חייב להיות ככה. רשם שכירויות- עשור של טירפוד בעשור האחרון היו כמה וכמה ניסיונות ליצור מאגר ממשלתי שיתעד את חוזי השכירות עצמם. לא עדויות, לא סקרים, פשוט תיעוד ממשי של חוזים. ממש כמו הנתונים של רשות המיסים על מחירי הדירות, שמאפשרים לנו באמת להבין אם מחירי הדירות עלו או ירדו, גם אם באיחור או עם מגבלות מסוימות.הנסיונות ליצור מאגר כזה נבלמו שוב ושוב במערכת הפוליטית. בשנת 2018 הציע ח״כ רועי פולקמן להקים "רשם שכירויות" - גוף ציבורי שהיה אמור לאסוף ולפרסם מידע בסיסי על כל חוזה: הכתובת, גודל הדירה, גובה שכר הדירה ותאריך החוזה. ההצעה כללה גם חובת גילוי של דמי השכירות ששילם הדייר הקודם, כדי למנוע קפיצות חדות במחירים ולתת לשוכרים כלי מיקוח הוגן יותר. פולקמן טען כי מהלך כזה יאפשר סוף סוף להבין את מגמות השוק בצורה אמינה, וימנע מהמשכירים לנצל את חוסר השקיפות כדי להעלות מחירים בצורה שרירותית. למרות ההגיון בדברים, ועדת השרים לחקיקה דחתה את ההצעה. שרת המשפטים דאז, איילת שקד, טענה שמאגר כזה יוסיף "עודף בירוקרטיה ורגולציה מיותרת." גם רעיונות אחרים, כמו חובת דיווח מצומצמת על חוזים שפטורים ממס או הקמה הדרגתית של מאגר חוזים – נעצרו. מפלגות חששו להרגיז את ציבור בעלי הדירות, ובעלי נכסים הפעילו לחץ. הטענה המרכזית הייתה שהדיווחים יגרמו להגברת המיסוי על בעלי דירות - מס שהיו אמורים לשלם כחוק - מה שיבהיל את המשקיעים, יוביל לירידה בהיצע, ויעלה את מחירי הדירות. גם כשנוצרו הבנות בין משרד האוצר לוועדת הכספים הן נפלו בשלב ההצבעה , בעיקר בגלל לחץ פוליטי וחוסר רצון להתמודד עם הלובי של בעלי הדירות. בסופו של דבר, ישראל נותרה כמעט היחידה במערב בלי מרשם שכירויות לאומי. לחץ המדינה למזומנים מביא למלחמה במשקיעי הנדלן? בשקט יחסי' משרד האוצר ורשות המסים הובילו מהלך שיכול להתברר כחשוב: החל מינואר 2025, כל בעל דירה המדווח במסלול 10% מס על הכנסות משכירות חייב לצרף לדיווח את חוזה השכירות עצמו. בנוסף, במסגרת הפיצויים שנקבעו לנכסים שנפגעו, בעלי דירות לא יכולים לדרוש החזר על שכר דירה שאבד בלי להראות חוזה בתוקף ותשלום אחרון. כלומר, רשות המיסים דורשת לראות את החוזים, ולמעשה יוצרת מהם מאגר נתונים. יכול להיות שהמהלך הזה הוא בסך הכל נסיון לייעל את תהליך המיסוי, רשות המסים הבהירה שהחוזים נשארים בתחומה ולא מועברים לגופים אחרים. אבל העובדה היא שהמידע הזה נאסף אחרי התנגדויות של עשור שלם. בנוסף, בניגוד למצופה, אנחנו רואים שדווקא המלחמה מנוצלת על ידי גורמים שונים במדינה כדי להילחם בהתחמקות משקיעי הדירות ממס. כבר בדצמבר 2024 ועדת הכספים האריכה את מס הרכישה הגבוה למשקיעים – 8% במקום 5% – לשנתיים נוספות, בניגוד ללחץ הקבלנים שטענו כי "השוק במצב קליני קשה ". במקביל, נדחו הצעות להפחתת מס רכישה על דירות להשכרה לטווח ארוך או למתן פטור זמני ממס שבח. במאי 25 הפיץ משרד האוצר תזכיר חוק שנועד לקצר לצמיתות את פרק הזמן שבו משפרי דיור רשאים להחזיק שתי דירות במקביל – מ־24 חודשים לשנה וחצי. "משפרי דיור" הם אנשים שכבר יש בבעלותם דירה אחת, אבל רוצים לעבור לדירה אחרת – בדרך כלל גדולה יותר או במיקום טוב יותר. בגלל שלעיתים הם קונים את הדירה החדשה ורק אחר כך מוכרים את הישנה החוק מאפשר פרק זמן מוגדר שבו מותר להחזיק להם שתי דירות במקביל – בלי לשלם מס רכישה או מס שבח. המצב האבסורדי, הוא שבזכות מתווי המלחמה והקורונה של בנק ישראל והתקופה הארוכה הקצובה בחוק ממילא, משקיעים היו יכולים להחשב ל"משפרי דיור" לתקופות של שנים. כך למעשה, הם יכולים לחמוק ממס למרות שהיו משקיעים לכל דבר, שקנו דירה על מנת למכור ברווח שנים אחרי. בסופו של דבר המהלך של משרד האוצר לא צלח. ביוני, כשפג תוקף ההוראה והכנסת לא הספיקה לחוקק, משך הזמן שבו אפשר להחזיק שתי דירות ולהחשב כמשפר דיור חזר להיות 24 חודשים. המסר השקט שעובר למשקיעים לכאורה, אין במהלכים האחרונים של משרד האוצר ורשות המיסים חדשות גדולות. מאגר מצומצם של חוזים יוקם וישאר בחזקת רשות המיסים. אף אחד לא הבטיח לפרסם לציבור סטטיסטיקות המבוססות עליו. משרד האוצר ניסה לצמצם את התקופה שבה משקיעים יכולים להתחמק ממס, ולא הצליח. לא סיפור גדול. אבל כשמסתכלים על מצבם הנוכחי של משקיעי הדירות, יכול להיות שהמסר המועבר כאן מהמדינה אליהם משמעותי משנדמה. משקיעי הדירות נמצאים במצב בו הם בקושי מצליחים למכור דירות. בחודש יוני 2025 נמכרו בסך הכול כ־5,844 דירות (כולל דירות מוזלות בסבסוד), השפל הגבוה ביותר ב- 20 השנים האחרונות. מתוכן, כ־3,890 דירות היו יד שנייה. מחירי הדירות יורדים, במיוחד בשוק יד השניה שלא יכול להציע תנאי מימון נוחים ותשואת השכירות עומדת על 2.5%, נמוכה מפיקדון חודשי של בנק ירושלים. המשקיעים שמוכרים יותר ויותר דירות בהפסד כבר יוצאים מהשוק. בחודש אפריל 2025 נכנסו לשוק 855 משקיעים חדשים שרכשו דירה להשקעה, בעוד ש- 1,269 משקיעים יצאו מהשוק ומכרו את דירתם. סקירות משרד האוצר גם מספרות על שינוי בתמהיל המשקיעים - פחות משקיעים וותיקים ומרובי דירות, יותר משקיעים לא מנוסים ובעלי דירות בודדות. זאת בנוסף לעליית ריבית שהשפיעה על מאות אלפי משקיעים שמשלמים על דירתם משכנתא, עליה שהגדילה מאד את ההחזר החודשי ואותה המשכירים לא הצליחו לגלגל אל השוכר. כך, בין 2021 ל 2023 כשהריבית זינקה מ- 0.1% ל- 4.75% והוסיפה אלפי שקלים להחזרי המשכנתא, שכר הדירה עלה בסביבות 5% ששווים פחות משלוש מאות שקלים בדמי שכירות של דירה ממוצעת. בתנאים כאלה אפשר היה להניח שהממשלה תחלץ לעזרתם של המשקיעים. הרי זה מה שהשוכרים רגילים אליו: המשקיעים זכו להפחתות מס רכישה רצופות מ2008-2015, הם זוכים לפטור גבוה על מיסוי מדמי שכירות, וזכו אפילו לתמיכתן של מפלגות כמו העבודה ומרץ כדי לחמוק ממס דירה שלישית. האם יכול להיות שהצורך של המדינה במזומנים בעת מלחמה גורם לה להפנות לאותם משקיעים את הכתף, דווקא עכשיו? כשהם צריכים אותה יותר מכל? לא מעט כתבות מדברות על "שוק של קונים" בהקשר למחירי הדירות. אבל, למרות שאת הנתונים הרשמיים לא יגלו לנו, יש לא מעט סיבות לחשוב שגם שוק השכירות הוא "שוק של שוכרים" . בשוק שבו כמעט ובלתי אפשרי למכור את הדירה בלי להוריד מחיר משמעותית (ולהרגיש פראייר), משקיעים תלויים יותר בהכנסה השוטפת משכירות. גם החזרי המשכנתא הכבדים לא מאפשרים למשקיעים לשרוד תקופות ממושכות ללא שוכר, והמדינה מצידה כבר לא ממהרת לפרוס להם רשת ביטחון. להפך: ברשות המיסים ובמשרד האוצר יש אנשים שמחכים להזדמנות להעמיק את המיסוי כדי לכסות את הוצאות המלחמה. זה הזמן של השוכרים להרים את הראש, להבין שיש להם כוח ולא ללכת שבי אחרי כל כתבה שמצויר בה גרף. המציאות נכתבת בחוזים, לא בכותרות. ועל החוזים האלה השוכרים משפיעים ועוד ישפיעו בהמשך. ממש כמו המהפכה שלא תשודר בטלוויזיה, כשמחירי השכירות ירדו לא תקראו על זה בעיתונות הכלכלית, לפחות לא לתקופה ממושכת. אבל את הכוח העולה של השוכרים אפשר להרגיש כבר עכשיו. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה. עריכה: מעין גלילי להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 109 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

פרק חירום: התשתיות הציבוריות שלנו מוחזקות אצל בעלי ההון, ואנחנו מוחזקות כבנות הערובה שלהם. הפתרון - להחזיר את כיכר העיר לציבור. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו להלאים את וואטסאפ שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 4 באוקטובר 2021 להלאים את וואטסאפ קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 293 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

חלק שני בסדרה, והפעם יובל וענבר מדברות על הלב הפועם והנוצץ של דת-דיסני: הנסיכות. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו דיסני חלק ב' שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 26 ביוני 2023 דיסני חלק ב' קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 חלק שני בסדרה, והפעם יובל וענבר מדברות על הלב הפועם והנוצץ של דת-דיסני: הנסיכות. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 543 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 176- מסיבת פיג'מות (עם עודד פז) حفلة بجامات (مع عوديد باز) שתפו: 4 בפברואר 2021 176- מסיבת פיג'מות (עם עודד פז) حفلة بجامات (مع عوديد باز) קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 176 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

איך מדברות.ים בצורה קווירית בשפה כזאת סקסמניאקית? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 112: עברית סקסמניאקית(?) עם פרופ' אורי מור שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 9 בינואר 2026 פרק 112: עברית סקסמניאקית(?) עם פרופ' אורי מור תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 עברית שפה קשה וסקסמניאקית - האמנם? גייסנו את הבלשן פרופ' אורי מור מהמחלקה ללשון העברית ולבלשנות חברתית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב למסע בתולדות החדשנות הקווירית בעברית, מפמיניזם חושני בביצות החלוצים, דרך בדיחות גסות בפלמ"ח אל שירה קווירית בת זמננו. האזנת חובה לדוברי.ות עברית! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 112 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

יואב הראבן חי, עובד, לומד ופעיל בירושלים. חבר הנהגת תנועת עומדים ביחד יואב הראבן

חתירה לשלום היא לא פתרון קסם. אבל מה עוד יש לנו לעשות כדי למנוע את ה-7.10 הבא? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו איך מדברים על שלום אחרי ה-7.10? חתירה לשלום היא לא פתרון קסם. אבל מה עוד יש לנו לעשות כדי למנוע את ה-7.10 הבא? חלק רביעי ואחרון בטור של תום אלפיה שתפו: תום אלפיה 29 בינואר 2024 איך מדברים על שלום אחרי ה-7.10? תום אלפיה 00:00 / 01:04 כמעט ארבעה חודשים חלפו מאז הטבח המזוויע של ה-7.10, ובאיחור גדול, השאלה "מה הלאה?" מתחילה לצוף בשיח הציבורי. לדבר על שלום אחרי הרוע שפגשנו ב-7.10, נראה אולי תמים, מנותק, או הזוי. אבל עובדה אחת, עיקשת, לא מאפשרת פשוט לבטל את האפשרות הזו: ה-7.10 התרחש על רקע עשורים של מדיניות ישראלית שמהותה הייתה מניעת הקמה של מדינה פלסטינית וחתירה שלא לסיים את הסכסוך. ה-7.10 נתן לנו הצצה לעתיד שמצפה לנו אם נמשיך באותה מדיניות עיקשת. ישראלים יוכלו לחיות בביטחון רק עם סיום הסכסוך. רק במצב שבו רוב גדול של ישראלים ורוב גדול של פלסטינים תומכים בחיי שכנות של שני העמים זה לצד זה, כאשר בעיות, קשיים, וסכסוכים נפתרים באמצעות הסכמים והסדרים. זה מצב שבו המחנה שתומך בהשמדה או גירוש טוטלי של הצד השני, או זה שתומך באלימות ככלי לפתרון בעיות, בשתי החברות, יהיה זניח וחסר השפעה מבחינה פוליטית, כך שהרוב הגדול יוכל למנוע מאותו מיעוט להוציא לפועל את תכניותיו האלימות. אמנם "סיום הסכסוך" יוכל להתרחש רק בעוד שנים רבות, אך כדי שחזון זה יתממש יש להתחיל לפעול לכך כבר היום. לכן, בטור הנוכחי אתחיל דיון בשאלה "מה ישראל צריכה לעשות עכשיו כדי לקרב אותנו לסיום הסכסוך?". חשוב להקדים ולומר, שאין פתרון קסם. אין שום טריק בשרוול הממשלה שיאפשר לתושבי עוטף עזה לחזור לגור בבתיהם בביטחון בטווח הזמן המיידי. לא תמרון קרקעי ולא רצועת ביטחון, לא חיסול סינוואר ולצערנו, גם לא חתירה להסכם שלום. אף אחת מהאופציות הללו לא יספקו ביטחון מוחלט בטווח זמן של שנים בודדות. ביטחון במובן שתושבי עוטף עזה דורשים בצדק, כפי שכל אזרחי ישראל דורשים בצדק, יוכל להגיע רק בטווח זמן של עשורים. האחריות שלנו היא שבשנת 2050 תושבי עוטף עזה, יחד עם תושבי עזה, יוכלו לדבר על הסכסוך בזמן עבר. תנועת השלום מול מחנה האלימות ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני, גם בפוליטיקה הפלסטינית וגם בזו הישראלית, יש שני זרמים פוליטיים עיקריים: תנועת השלום ומחנה האלימות. תנועת השלום, הישראלית והפלסטינית, מכירה בכך שבין הים לנהר חיים יהודים ופלסטינים שלא הולכים לשום מקום, ומתוך הכרה זו מבקשת לעצב את החיים המשותפים הללו באמצעים פוליטיים, בהסכמים והסדרים. מחנה האלימות, בכל אחת משתי החברות, הכריע שכל השטח בין הים לנהר שייך רק "לנו" ובאמצעים אלימים יש לחסל או לגרש את העם השני. גם בחברה הישראלית וגם הפלסטינית, אחוז מסוים מהאוכלוסיה דבק בעמדה פוליטית עקרונית של קידום השלום או קידום מלחמה, ללא קשר לנסיבות או אירועים. אבל הרוב המוחלט של בני האדם משנים את עמדתם בהתאם להתרחשויות בעולם. לכן, כמות האנשים שחברים בתנועת השלום או במחנה האלימות של ארצם משתנה תדיר. הנציג הבולט ביותר של מחנה האלימות הפלסטיני הוא תנועת החמאס, בעוד שהנציג הבולט ביותר של מחנה האלימות הישראלי הוא תנועת ההתנחלות. המפלצתיות של הטבח של ה-7.10 אמנם מראה את השפל שאליו מחנה האלימות הפלסטיני הגיע, אך במהותו הוא איננו שונה מזה הישראלי. האויב המשותף של החמאס ושל המתנחלים הוא הרשות הפלסטינית, בהיותה גוף שהכיר במדינת ישראל ומוכן להגיע לפשרות והסדרים על מנת לחיות לצידה בשלום. המתנחלים מנסים לקבע בשיח הציבורי את המוסכמה שהרשות הפלסטינית והחמאס זהים, אך זהו שקר. כדי להבין מי מהארגונים הוא חלק מתנועת השלום ומי חלק ממחנה האלימות, מספיק להתבונן ביחס שלהם כלפי אזרחים ישראלים שמגיעים בשוגג לאדמתם – בעוד שחמאס לקח בשבי את אברה מנגיסטו והישאם א-סייד במשך כמעט עשור לצורך עסקת חילופי שבויים עתידית, הרשות הפלסטינית מחזירה אזרחים כאלה לישראל במסגרת התיאום הביטחוני עם צה"ל. בעשורים האחרונים ממשלות הימין התמודדו עם מחנה האלימות הפלסטיני באמצעות אלימות נגדית. שוב ושוב פוליטיקאים וגנרלים הבטיחו שאמצעי האלימות יחלישו ואף יחסלו את ההתנגדות האלימה לישראל. שוב ושוב שמענו "החמאס הוכה קשות", "הרגנו אלפי מחבלים", "האויב מורתע", "הבטחנו שקט לשנים קדימה". אבל בעשורים האלה הביטחון שלנו רק הלך והורע. הדינמיקה שהסכסוך מציג לנו היא שהפעלת אלימות רק מחזקת פוליטית את מחנה האלימות הנגדי. כוח מול אלימות כוח פוליטי של דמות ציבורית, מפלגה, או תנועה נשען על אמון ותמיכה של מאסות של בני אדם. אנחנו אומרים על מנהיג או תנועה שהם חזקים מבחינה פוליטית כאשר יש להם לגיטימציה ציבורית ליזום מהלכים ולשנות באופן משמעותי את העולם המשותף. מתוך התמיכה הציבורית בהם, המנהיג או התנועה יכולים להשתמש בתמיכה הזו כדי לעצב את העולם הציבורי באופן שמוסכם על הרבים. אלימות, לעומת זאת, יכולה להסתפק במעטים. אדם בודד עם אקדח, למשל יגאל עמיר, יכול לכפות על ההמונים את רצונו. החלשים, אלה שאינם מצליחים לגייס את הרבים, הם אלה שפונים לאלימות. בשנות ה-90 תנועות השלום הישראלית והפלסטינית היו תנועות חזקות. הן נשענו על פופולריות עממית משמעותית שנתנה להן לגיטימציה לבצע פשרות כואבות. אבל כנגד הכוח הפוליטי שלהן, המחנה הנגדי השתמש באמצעי אלימות כדי לדכא את התהליך. בחברה הישראלית, הכוונה המוצהרת של האלימות שצמחה מתנועת המתנחלים, שכללה את רצח רבין וטבח מערת המכפלה, הייתה לסכל את תהליך השלום. מחנה האלימות הפלסטיני הוציא לפועל פיגועים נוראיים. השימוש באלימות הצליח להרוס את הכוח הפוליטי של תנועות השלום, שהתמיכה בהן ירדה לשפל. השימוש באלימות כלפי הצד השני בסכסוך מחליש את התמיכה בפתרון הסכסוך באמצעות הסכמים. כאשר צד אחד סופג אלימות, מחנה האלימות מיד מצהיר: "רואים? אמרנו לכם שאין עם מי לדבר!". אם נחשוב על עצמנו, לאחר ה-7.10, נראה שהתגובה של ישראלים רבים עוקבת אחרי הדפוס הזה בדיוק: גם שמאלנים רבים תמכו, ועדיין תומכים, בהפעלת אלימות כלפי חמאס והעזתים. התגובה הצפויה בצד הפלסטיני היא "רואים? הישראלים רק רוצים להשמיד אותנו!", שרק תחזק עוד את התמיכה בהתנגדות אלימה לישראל. באופן פרדוקסלי, השימוש האדיר באלימות כלפי החמאס בעזה מחזק את מחנה האלימות הפלסטיני. גם אם בסופו של דבר חמאס, כגוף שלטוני וצבאי בעזה, ימוטט – האם לא יישארו בעזה עוד עשרות אלפים שיהיו מוכנים למות "למען המולדת"? האם, בהיעדר חמאס, אותם עשרות אלפים לא יתארגנו במסגרת ארגונים אחרים כדי להוציא לפועל פיגועים או לירות רקטות על ישראל? חיסול החמאס לא יחסל את מחנה האלימות הפלסטיני – להיפך, הוא יחזק אותו. האלטרנטיבה לחיזוק מחנה האלימות היא חיזוק תנועות השלום; ואת זה עושים לא באמצעות אלימות, אלא באמצעות שכנוע. קוראי הטור הם רובם אזרחי ישראל וככאלה יש באפשרותם לדבר ולשכנע אזרחים ישראלים אחרים. אך היות וישראלים לא חולקים גוף פוליטי עם הפלסטינים בגדה ובעזה, אין להם אפשרות לדבר עם הפלסטינים ולשכנע אותם לתמוך בשלום. הדרך היחידה שפתוחה בפני כל צד כדי לחזק ולהרחיב את תנועת השלום של הצד השני, היא באמצעות פוליטיקה ממוסדת ורשמית. תנועות השלום בשתי החברות זקוקות להנהגה פלסטינית וישראלית שיתניעו תהליך שהכיוון המוצהר שלו הוא הסכם שלום. כאשר ישראלים יראו שהנהגה פלסטינית פועלת בשטח כדי למגר סוכני אלימות פלסטיניים, לעמוד בהסכמים עימה, ולפתור בעיות וקשיים באמצעות מילים והסכמים – זה כשלעצמו מהווה גורם משכנע עבור ישראלים לסמוך על הפלסטינים ועל התהליך. אותו דבר יקרה בצד השני – עצם קיומה של ממשלה ישראלית שפועלת למגר אלימות של מתנחלים נגד פלסטינים, שנזהרת בהפעלת אלימות צבאית נגד פלסטינים, וגם כן פועלת לפתור בעיות באמצעות הסדרים – עצם המעשים הללו יהוו גורם משכנע עבור הציבור הפלסטיני ששלום הוא אפשרי ורצוי. מחקרים תומכים בקביעות הללו: כאשר הסכם שלום הוא תהליך שקורם עור וגידים והצלחתו נראית ממשית – בין אם זה מול הפלסטינים, מצרים או ירדן – הציבור הישראלי תומך בו , ומחנה השלום הישראלי נהיה כוח משמעותי שלא ניתן להתעלם ממנו. בחברה הפלסטינית, סקרים מראים תמיכה גדולה בשלום עם ישראל בתקופות שהסכם כזה היה אופציה ריאלית (למשל, בסקר מ-1993 בזמן תהליך אוסלו ), בעוד שהם מראים צניחה בתמיכה בו, ועלייה בתמיכה בהתנגדות אלימה, בתקופות של מלחמה (למשל, בסקר מ-2014 לאחר צוק איתן ). מדיניות הביטחון של ישראל צריכה לשאוף להחלשה פוליטית של מחנה האלימות הישראלי והפלסטיני. להביא את החמאס וארגוני האלימות האחרים לעמדה חסרת כוח, שולית, וחסרת השפעה בזירה הפלסטינית, וכתמונת מראה, להביא גם את תנועת המתנחלים לעמדה חסרת כח, שולית, וחסרת השפעה, בפוליטיקה הישראלית. הדרך לשם לא עוברת בהריגת כל חמאסניק, או כליאה של כל מתנחל. החמאס, כמו המתנחלים, הוא תנועה משמעותית בפוליטיקה של עמו. אי אפשר פשוט להעלים אותו מהמפה הפוליטית, אבל יש צורך להחליש ולבודד אותה פוליטית. מדינת ישראל אמנם לא יכולה לקבוע עבור הפלסטינים במי לתמוך, אבל לפעולותיה בשטח יש השפעה אדירה על עמדותיהם. אסיים את הטור עם הצעות קונקרטיות לפעולות ישראליות שיקרבו אותנו לסיום הסכסוך. אז מה עושים עכשיו? הדבר הדחוף ביותר שעלינו לעשות הוא להגיע לעסקה מול החמאס להחזרת כל החטופים בתמורה לעצירת המלחמה. שני צדדי העסקה תורמים לביטחון הישראלי ועל שניהם כתבתי כאן , וכאן : החזרת החטופים נדרשת כדי לשקם את הסולידריות הישראלית ועצירת המלחמה נדרשת כדי להפסיק לחזק את מחנה האלימות הפלסטיני. שנית, יש לפנות התנחלויות מבודדות, על מנת להסיט כוחות צה"ל רבים משמירה על ההתנחלויות לשמירה על יישובי עוטף עזה. שלישית, יש להסכים להצעה האמריקאית-מצרית שנמצאת כבר על השולחן ולה הסכים אבו-מאזן: כניסה של הרשות הפלסטינית לרצועת עזה בתמורה להוצאת כל חיילי צה"ל מהרצועה והתנעה של תהליך שלום. היות וחמאס יישאר בעזה עם כניסת הרשות, במסגרת הסכם כזה, ישראל צריכה לתמוך בחיזוק ועיבוי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית אשר יתמודדו עם פעילי חמאס ותנועות אחרות שינסו לסכל את התהליך. הציפייה שההתמודדות עם מחנה האלימות הפלסטיני תתבצע ע"י הרשות הפלסטינית היא אותה ציפייה שגורמי אכיפת החוק המצריים יתמודדו עם איומים מצריים על ישראל. בסופו של דבר, הצורך הביטחוני הישראלי הוא הסכם שלום עם מדינה פלסטינית חזקה ומתפקדת, שמחזיקה במונופול על השימוש באלימות ומקיימת מערכת אכיפת חוק שמסוגלת לעצור ארגונים פלסטיניים חתרניים. הדרך לשם מתחילה ממש עכשיו: ככל שהרשות תתפס כגורם שמקדם את העצמאות הפלסטינית, כך הכוח הפוליטי שלה יגדל, והיכולת שלה להתמודד עם מחנה האלימות הפלסטיני תגדל. אמנם לישראל יש השפעה על התהליך – הקמת מדינה פלסטינית יכולה להגיע רק במסגרת תיאום עם ישראל והחלטה ישראלית לסיים את הכיבוש – אך בוודאי שהמצב איננו תלוי רק בישראל. הגורמים הפלסטיניים הם שחקן שעליו אין לישראל שליטה. יחד עם זאת, יש סיבה לאופטימיות זהירה. ראשית, הרשות הפלסטינית, שהוקמה בהסכמי אוסלו, הראתה חוסן מרשים ושרדה תהפוכות משמעותיות: האינתיפאדה השנייה, מותו של יאסר ערפאת, ההתנתקות, השתלטות חמאס על עזה וכל הסבבים האלימים בין ישראל לעזה. שנית, כבר מעל 20 שנה שהרשות הראתה את מחוייבותה לשמור על הסדרים עם ישראל, והתיאום הביטחוני בין צה"ל למנגנוני הביטחון הפלסטיניים נשאר רציף כמעט לחלוטין במשך כל התקופה. שלישית, בניגוד לשיח הרווח בישראל, הרשות גם פועלת בשטח כדי להתמודד עם ארגונים חתרניים – ההתמודדות האחרונה הייתה כנגד הארגון האלים "גוב האריות" בשכם, שפירוקו הושג בעיקר בשל מעצרים שביצעו מנגנוני הביטחון של הרשות, עד שלבסוף בכירים ופעילים בארגון הסגירו את עצמם לרשות . בזירה הפנים-ישראלית, עלינו להחליף את הממשלה הנוכחית , שהיא הנציגה הבולטת ביותר למחנה האלימות הישראלי. עלינו להגביר את הקול האזרחי שתומך בהסכם שלום; לפעול לפינוי התנחלויות ושימוש במנגנוני אכיפת החוק בישראל כנגד מבצעי פשעים בגדה; להסיט כוחות צה"ל משמעותיים משיטור אוכלוסיה אזרחית בגדה לשמירה על הגבולות של ישראל – כל אלה צעדים שמקדמים את הביטחון הישראלי בכך שהם מהווים מעשים משכנעים עבור פלסטינים שתמיכה בהסדרים ובהסכמי שלום היא אפשרית ורצויה. אין פתרון קסם לסכסוך, ואין שום צפי שהמדיניות שאני מציע כאן תפתור את כל הבעיות בין-לילה. מדיניות הביטחון של הימין השאירה אותנו בתוך ביצה טובענית של אלימות שרק גוררת אותנו עוד ועוד פנימה. מחנה האלימות הפלסטיני והישראלי, ינסו להמשיך לגרור אותנו פנימה: ארגונים פלסטינים ימשיכו לנסות להוציא לפועל פיגועים; מתנחלים ימשיכו להצית מהומות בהר הבית ולהשתמש במנגנוני המדינה להשתלטות על אדמות פלסטיניות. ביטחון ישראלי יגיע כאשר מערכת אכיפת החוק הישראלית תעצור את מחנה האלימות הישראלי, וכאשר הרשות הפלסטינית תפעל לעצור את מחנה האלימות הפלסטיני. עלינו להתחיל לקדם את המציאות הזו כבר היום כדי שילדינו יזכו לחיות בביטחון. תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה. תוכלו לפגוש אותו ב אסיפת השלום והשוויון של תנועת עומדים ביחד ביום שישי ה-2.2, ולהשתתף בחיזוק הדרך שהוא מציע לבניית תנועת השלום. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 28 פרק מספר תום אלפיה תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

פרק יובל של גבורה ותעוזה, על תשוקה הומוארוטית נואשת במחתרת האנטי נאצית בסיפורו של גד בק. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 50: גד בק (פרק מיוחד ליום הזכרון לשואה) שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 24 באפריל 2025 פרק 50: גד בק (פרק מיוחד ליום הזכרון לשואה) תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 פרק מיוחד ליובל הפוד וליום השואה - לשורד השואה גד בק היו את כל המאפיינים שאנחנו אוהבות בדמויות של תולדות המיניות - תשוקה בוערת, טעם אופנתי, התנגדות אמיצה לפשיזם, נאציזם וחוסר צדק, ויומן מחרמן להפליא על כל הרפתקאותיו. פרק חובה על אומץ, התנגדות ועל התשוקות שמחזיקות אותנו בחיים במצבים הכי קשים. כרטיסים לארוע הלייב שלנו בסינמטק תל אביב >>> https://tinyurl.com/toldot-pride להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 50 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 125 - קריאת השכמה וגביע האש صرخة توعية وكأس النار שתפו: 11 בנובמבר 2020 125 - קריאת השכמה וגביע האש صرخة توعية وكأس النار קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 125 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

מאיפה נחת עלינו הכוכב זוהרן ממדני, ככל הנראה ראש העיר הבא של ניו-יורק? אלי קוק בה להסביר פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו המהפכן של ניו יורק (עם אלי קוק) מאיפה נחת עלינו הכוכב זוהרן ממדני, ככל הנראה ראש העיר הבא של ניו-יורק? אלי קוק בה להסביר שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 4 ביולי 2025 המהפכן של ניו יורק (עם אלי קוק) קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 מאיפה נחת עלינו הכוכב זוהרן ממדני, ככל הנראה ראש העיר הבא של ניו-יורק? אלי קוק בה להסביר להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 740 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?