גם הסקרים שהראו בעקביות ניצחון למפלגת הלינקה (השמאל) לפני הבחירות לא צפו ניצחון מוחץ שכזה. אליף ארלפ ומפלגתה זכו ב-25.7% מהקולות ובכך נמצאים במושב הנהג להרכבת ממשלה עירונית בברלין. הקואליציה אותה מעוניינת ארלפ להקים תהיה מורכבת מהירוקים (14.3%) ומהסוציאל-דמוקרטים (12.1%). זו תהיה קואליציה יציבה למדי עם רוב של 95 מושבים מתוך 158. אם ארלפ תיכשל במלאכת הרכבת הממשל העירוני, המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) תנסה את מזלה, אלא שלממשל בהובלת ה-CDU צפוי רוב דחוק של 82 קולות, שזה שני מושבים יותר מהמינימום לרוב בפרלמנט. 

בדרך להקמת ממשלה עירונית צפויים לארלפ שני מכשולים לא פשוטים. 

ראשית, הירוקים והסוציאל-דמוקרטים דורשים כי הלינקה תדיר את רגליהם של חברי סניף נויקלן של המפלגה מהממשלה העירונית, כיוון שהאחרונים לא מפסיקים לייצר כותרות שליליות, במיוחד בכל הנוגע לתקריות אנטישמיות. במוקד הסערה עומדת התקרית באירוע הקמפיין של סניף נויקלן, בה פיזזו פעילי המפלגה לצלילי שיר אשר כלל את השורות "יאללה, יאללה, אינתיפאדה" והילל פעילים בחזית העממית לשחרור פלסטין. 

מיד לאחר היוודע תוצאות הבחירות שיחרר נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה (Zentralrat der Juden), יוסף שוסטר, הצהרה לפיה הוא "מודאג" מהניצחון של המפלגה בבחירות ומפציר בירוקים ובסוציאל-דמוקרטים שלא לאפשר ללינקה להקים ממשלה. זוהי הצהרה חריגה בחריפותה אם כי לא מפתיעה. ההצהרה של שוסטר הדהדה גם את התקרית בנויקלן. 

העיסוק התקשורתי בתקרית ובאנטישמיות במפלגה חסר תקדים. הכותרות בעיתונים בגרמניה מדברות על קהילה יהודית מפוחדת לאור התוצאות, אך זו הגזמה. בחלקו הוא נובע מניסיון לקעקע את הלגיטימיות של המפלגה תוך הפיכת היוצא מן הכלל לכלל ואת הסניף בנויקלן לפנים של המפלגה. חשוב לזכור שהעלייה האקספוננציאלית בתקריות אנטישמיות מאז טבח השבעה באוקטובר קרתה בתקופה שבה ה-CDU הובילה את הקואליציה.

עם זאת, ישנה הצדקה מסוימת לעיסוק בתקרית כיוון שארלפ ובכירי המפלגה הבטיחו שזו תיחקר ויוסקו לגביה מסקנות. עד כה לא ברור אילו מנגנונים של המפלגה מתעסקים באירוע ומי בדיוק הולך לשאת באחריות. מה שבצדק מדאיג יהודים וישראלים רבים הוא חוסר היכולת להעריך מה היקף התופעה בקרב פעילי המפלגה והאם הצהרות מנהיגיה בנושא ילוו בקבלות. אם ארלפ רוצה לזכות באמון הקהילה היהודית והישראלית בעיר ולהכניס את הירוקים והסוציאל-דמוקרטים תחתיה לממשלה עירונית, היא צריכה להוכיח שההצהרות בדבר חקירת התקרית הן לא רק מס שפתיים ושההתחייבות שלה למלחמה באנטישמיות תקפה גם כאשר מדובר בבדק בית.

לכך מתווסף המכשול השני שעומד בפני ארלפ להקמת קואליציה והוא הדיון סביב הבטחת הבחירות המרכזית של הלינקה בברלין: לפעול למימוש משאל העם שעבר ברוב גדול בשנת 2021 עם הדרישה להלאים מלאי דירות של חברות פרטיות אשר בבעלותן יותר מ-3,000 דירות. הירוקים תחת וורנר גראף הצהירו לאחר הבחירות כי הם רוצים לנסות לממש את החלטת הבוחר בנושא הזה. הסוציאל-דמוקרטים נוטים להתנגד לתכנית ומעדיפים דרכים אחרות להורדת יוקר המחייה ובראשו שכר הדירה בעיר, אם כי החלטות מפלגה בעבר כן תמכו ביוזמה. 

ההתנגדות הגדולה ביותר להלאמה מגיעה כצפוי מהממשל המרכזי וקאנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, שהצהיר כי הוא ושותפיו לקואליציה, הסוציאל-דמוקרטים, יעבירו חוק שימנע את היוזמה של הלינקה בברלין תוך הגנה על כרישי הנדל"ן התאגידיים. היכולת להלאים נכסים מעוגנת בסעיף 15 של החוקה הגרמנית ולכן ולא ברור אם יש להצהרות של מרץ תוקף חוקתי. מנגד, מאז הקמת הרפובליקה הגרמנית בשנת 1949 לא הולאמו נכסים תוך שימוש בסעיף 15 וגם כאן אין וודאות שהיוזמה להלאמת נכסי נדל"ן תעמוד במבחן בית המשפט החוקתי. הסוציאל-דמוקרטים שומרים בנושא הזה על שתיקה יחסית. 

כאן טמון האתגר האמיתי של ארלפ. הירוקים בנושא הזה כבר רואים את עצמם חלק מהממשלה שלה. היא תצטרך למצוא סולם שיאפשר לסוציאל-דמוקרטים להצטרף גם כן. יתכן שהפתרון יהיה הקמת וועדה קואליציונית (נוספת) שתבדוק בתום לב את ההיתכנות הכלכלית והחוקית לצעד הזה, בניגוד לוועדה הקודמת שמטרתה המוצהרת הייתה מסמוס היוזמה. אפשרות נוספת היא חזרה לחוק הגבלת השכירויות שנכשל בעבר בבית משפט לענייני חוקה, אך זה יצריך חקיקה ברמה הלאומית לה השמרנים לא צפויים להסכים.  

אליף ארלפ קיבלה את אמון הבוחרת והבוחר בברלין. בקרב מצביעים צעירים היא קיבלה כמעט 50% מהקולות. 53% מהבוחרים אמרו כי הבעיה הכי חשובה בעיר היא דיור ושכ"ד ו-12% ציינו עליות מחירים ושכר נמוך כבעיה המרכזית. אלו הבעיות בהן ניסו בלינקה להתמקד במהלך הקמפיין ועכשיו חובת ההוכחה על ראש המפלגה. היא תצטרך פרגמטיות כדי לכנס קואליציה ויתכן כי יוזמת ההלאמה תיכנס למערבל הפרלמנטרי הברלינאי בדמות וועדת היתכנות, וזאת על מנת לקדם שורת מהלכים אחרים להורדת יוקר המחייה בעיר. בכך היא תצטרך למנף את ההישג האלקטורלי למול קולות במפלגה הקוראים להישארות עקרונית באופוזיציה. אלו אתגרים שקשה לראות מי בלינקה יוכל להם אם לא היא.

ליאור פינק הוא חבר תנועת עומדים ביחד, עובד בתחום החברה האזרחית ומתגורר מזה עשור בברלין

עריכה: תום אלפיה