top of page

הי, שם

שתפו:

משטרה להשכרה: איך בעלי הון שוכרים שוטריםשני פייס
00:00 / 01:04

שני פייס

שני פייס

3.8.23

שתפו:

משטרה להשכרה: איך בעלי הון שוכרים שוטרים

משטרה להשכרה: איך בעלי הון שוכרים שוטריםשני פייס
00:00 / 01:04

חוזה הרננדז

לפני כשנה וחצי מדינת ישראל החליטה לאשר את הקמתו של כוח משטרתי מיוחד, פרטי למחצה, במימון משותף עם חברת האנרגיה "אנרג'יקס". חשיפה של Ynet גילתה שהכוח הוקם על רקע התנגדות המשטרה לקידום החלטת ממשלה שנויה במחלוקת: בניית טורבינות רוח בגולן על אפם וחמתם של תושבים וארגוני רופאים וסביבה, שרואים במיזם אסון בריאותי-סביבתי ומפגע נוף חמור. המשטרה חששה מעימות קשה עם תושבי הגולן הדרוזים. אלא שההתנגדויות לא עצרו את הפרויקט. תומר לוטן, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים בממשלת בנט-לפיד, מצא את הדרך לקדם את ההחלטה: הקמה של כוח שיטור ייעודי בעלות של 28 מיליון ש"ח, שתממן באופן חלקי החברה היזמית. 


ב-21 ביוני הכוח הופעל. עו"ד כראמה אבו-סאלח, תושב מג'דל שמס, מספר: "כשקמנו בבוקר, הופתענו לגלות שאנחנו מוקפים בכוחות משטרה עצומים. תחילה המשטרה נערכה לחסימות אבל לא חסמה את הגישה לקרקעות. עם הזמן השוטרים התחילו למנוע מאנשים להיכנס למטעים שלהם. זו עונת הדובדבנים והקטיף, ואז התחילו העימותים. הניצוץ הראשון התחיל מזה שהמשטרה מנעה מהתושבים להיכנס למטעים כשהרקע הוא שאנחנו מתנגדים לפרויקט הזה ולא היינו מוכנים לאפשר לחברה היזמית להיכנס". לפחות עשרה מפגינים נפצעו, חמישה מהם קשה, בין היתר מירי כדורי ספוג וגומי במהלך ההפגנות.  שבעה עשר שוטרים נפצעו קל. לאחר ששישה מפגינים נעצרו, התלקח עימות נוסף בין מפגינים לשוטרים ליד משטרת מסעד. המתח שנושא איתו העימות ניכר בפניו של אבו-סאלח עורך דין בתחום זכויות האדם תושב האזור. "כל בוקר אני רץ באזור המטעים", הוא מספר, "אם הטורבינות יוקמו, האזור הזה יהיה מסוכן לבריאות שלי. ולכל הקהילה פה, זה יהיה אסון. התקן הישראלי אוסר על שהות קבע ברדיוס של 500 מטר מטורבינות רוח (אבו-סאלח מתייחס להמלצת משרד הבריאות בנושא - ש"פ). אנחנו באזור הזה מבלים רוב שעות היום במטעים. זה לא חישוב פשוט כמו בחווה באיטליה לפי שעות טיפול בדונם דובדבן. כאן המציאות היא שונה: שהיית קבע ואף מגורים במטעים זה חלק מהתרבות המקומית".


המאבק בטורבינות החל כבר ב-2018. יותר מ-1,050 התנגדויות הוגשו על ידי תושבים וארגונים חקלאיים, רפואיים וסביבתיים לוועדה לתשתיות לאומיות (להרחבה בנוגע להשלכות של הטורבינות על התושבים, קראו כאן). אך ההתנגדויות נדחו ו"אנרג'יקס אנרגיות מתחדשות בע"מ" - חברה ציבורית בשליטת אלוני חץ נכסים והשקעות בע"מ, אחת מקבוצות הנדל"ן הגדולות בישראל - קיבלה את היתר הבנייה. לדבריו של אבו-סאלח, בדצמבר 2020 הגיעו נציגים מטעם החברה לבצע בדיקות קרקע. מחאת התושבים נענתה בעימותים עם כוח משטרה שנשלח למקום.


עו"ד אבו-סאלח: "מאז אנחנו בהליך משפטי ובמקביל אנחנו בכוננות, כי אנחנו יודעים שיש להם היתר בנייה ובכל יום הם יכולים להיכנס לקרקעות. ביוני הגיעו לאזור משהו כמו 1,500 שוטרים, כוח מג"ב, יס"מ וכל מיני יחידות. מה שיכול להעיד על שימוש מופרז בכוח משטרתי הוא שבחור צעיר בן 20 ומשהו איבד את העין. כדור גומי נורה ישר לעין של אותו אדם ועוד יותר מארבעה אנשים נפגעו בפגיעות ישירות לראש. מישהו איבד חלק מהלסת. אלה פגיעות ישירות לכיוון הראש כשכל פגיעה בראש יכולה להוות סכנת חיים מיידית. זה יכול להעיד על אופי ההתנהלות של הכוח הזה. זה לא כוח שרוצה לפזר מפגינים, זה לא כוח שרוצה לירות באוויר, זה כוח שרוצה להביא לפגיעות ישירות וזה מעבר לשימוש בכוח שניתן למשטרה על ידי המחוקק".


אבו-סאלח מתאר התמודדות קשה ומתמדת של התושבים מול אנרג'יקס. התושבים מנהלים תביעה נגד החברה וטוענים כי ההחלטה לקדם את הפרויקט ולהעניק את הזיכיון לאנרג'יקס "נושקת לשחיתות". לטענתם, הרושם הוא שבין החברה לוועדה היו קשרים מרובים, שהובילו להחלטה לא עניינית. החברה מצידה הגישה חמש תביעות דיבה נגד תושבים ותבעה 900,000 ש"ח מארגון אל-מרסד של תושבי האזור. כל התביעות נגד התושבים נדחו והחברה חויבה בהוצאות משפט. התביעה נגד אל-מרסד הסתיימה בגישור. 


חלק מהתביעות נגד התושבים התבססו על חוק החרם. לדבריו של אבו-סאלח, הטיעון הלאומני מצדיק בקלות את הפגיעה במתנגדים. "כל ההיתרים שאנחנו רוצים שייחשפו בפנינו הם חסויים מבחינת הוועדה לתכנון לאומי. הם טוענים שאנחנו מונעים מכוח חיצוני, מאיראן וחיזבאללה וסוריה, ושאנחנו רוצים לפגוע באותו בן אדם שחתם, מציגים אותנו כקומץ קטן שבא לפגוע בפרויקט לאומי. לוקחים לכיוון הלאומני כי אז קל מאוד לגייס תמיכה לחברה היזמית. בו זמנית ברחוב הישראלי יש יותר מתנגדים לפרויקט מאשר אצל התושבים של צפון רמת הגולן".


חזרה על דפוס גבעת עמל 

תשלום של בעלי הון תמורת שיטור עלה לכותרות גם בפינוי המשפחות האחרונות מגבעת עמל ב-15 בנובמבר 2021, וגם במקרה זה עלו עדויות לשימוש מופרז בכוח על-ידי כוח השיטור החצי-פרטי. לאחר מאבק ארוך של 11 בתי אב שהמדינה יישבה בשכונה ב-1948, ארבע משפחות בחרו להתבצר בבתים בשעות הלילה שלפני הפינוי. בשעות הבוקר פרצו מאות שוטרים לשכונה והוציאו בכוח את הדיירים ועשרות הפעילים שהצטרפו אליהם. בחשיפה של אורן זיו ב"שיחה מקומית" הסתבר שבפינוי השתתפו 1,098 שוטרים והמשטרה קיבלה קרוב לשני מיליון ש"ח עבור השירות, שכלל שכר נוסף לשוטרים והוצאות נוספות. התשלום הועבר למשטרה מחברת ג.א. אמיר ייצור ושירותים בע"מ, שבבעלותו של יצחק תשובה – הטייקון שקיבל את הקרקע המתפנה לבניית מגדלי יוקרה. מאוחר יותר, תשובה אף דרש החזר על עלות הפינוי מהתושבים המפונים.


ספיר סלוצקר-עמראן, עורכת דין לזכויות אדם ואחת ממייסדות "שוברות קירות", הייתה בשכונה במספר פינויים, ומספרת מתי נתקלה לראשונה בכוחות משטרה בתשלום. "היו כמה פינויים לפני כן ובאמת הגיעו כוחות גדולים אבל בפינוי הזה היו כוחות משטרתיים גדולים מאוד, הרבה יותר כוחות יס"מ, מסוקים וצלפים ורחפנים באוויר. וזה היה הרבה יותר משמעותי מהפינויים הקודמים וגם הרבה יותר מפחיד. ורק בדיעבד אחרי כמה ימים הבנו שזה היה כוח משטרתי ששכר יצחק תשובה. מי שמנהל לתשובה את העניינים בשטח, חיים פנחס (שוגון) - סוג של הבריון להשכרה שלו - היה שוטר בכיר לשעבר שהיה בקשר עם המשטרה ובפועל נראה לנו שהוא מנהל את הכוחות בשטח בליל הפינוי."


הופתעתם כשגיליתם שהמשטרה פעלה בתשלום מיצחק תשובה?

"כן, האמת שזו הייתה הפעם הראשונה שגיליתי שזו בכלל אופציה לעשות דבר כזה בהקשרים כאלו. אני מכירה מפינויים קודמים שהיו חברות אבטחה ידועות לשמצה, שיש בהן גם שוטרים לשעבר, מאבטחים, לפעמים גם שוטרים ש"מחלטרים" בעבודות האלה ואנשי ביטחון, והם הגיעו ופינו בפינויים אחרים שהיו. וזה מה שחשבתי שקורה בגבעת עמל. 


"בהתחלה, כשהגיע גוף השיטור הזה להשכרה, גדודים של שוטרים, מסוקים, היה ברור שמדובר בעלות של כמה מאות אלפי שקלים אם לא מיליונים. הם אמרו מראש שיש איומים בשטח וסכנה מצד המפגינים והמפונים במקום. זאת אומרת, הוצג איזשהו מצג שווא תקשורתי וציבורי כאילו הסיבה שהפינוי מתבצע בצורה כל כך אלימה עם כל כך הרבה שוטרים, עם מסוקים, זה כי יש איום מצד המפגינים והמפונים בשכונת גבעת עמל ולכן הגיעו בכוחות מתוגברים. רק בדיעבד גילינו שהיה מדובר במשטרה להשכרה, שזה לא היה קשור בכלל בהערכות ביטחוניות ולא שום דבר. זו אמנם הדרך שזה הוצג ציבורית אבל זה לא באמת מה שהיה".


חוק המשטרה, התשס"ו-2006 מקנה למשטרה בנסיבות מסוימות סמכות להקצות שוטרים בתשלום לבקשת גורם חיצוני לשתי מטרות: להבטחת הסדר הציבורי ושלום הציבור באירוע בעל צביון פרטי, ולשם סיוע לרשויות ולגופים ציבוריים המנויים בחוק בהפעלת סמכויות אכיפה וגבייה הנתונות להם על פי דין. הקצאת שוטרים תמורת תשלום נעשית לאחר שגוף חיצוני מפנה בקשה למשטרה והבקשה נבחנת ומאושרת. לאחר דו"ח מבקר המדינה מ-2014 שביקר את היעדר השקיפות בהתנהלות המשטרה בנושא, גיבשה המשטרה נהלים פנימיים להסדרת השכרת כוחות. הבחירה להפוך השכרת כוחות משטרה לשימוש פרטי לנוהל קבוע ומוסדר, שנהנה מתדמית לגיטימית, טורדת מנוחה לא פחות ממצב בו המשטרה פועלת כך בהיעדר נוהל כזה.


בעקבות הפינוי בגבעת עמל, האגודה לזכויות האזרח פנתה למשטרה כדי לברר כמה מקרים של השכרת שוטרים היו בעבר, אך נענתה שעדיין אין על כך מעקב. "הנוהל לגבי השכרה לא ברור", אומרת סלוצקר-עמראן, "נניח שמחר בבוקר את רוצה לשכור שוטרים. פלשו לך לדירה, קיבלת צו מבית משפט ואת יכולה לפנות אותם. איך את בכלל פונה? מי קובע כמה שוטרים צריך? את יכולה להגיד 'יש לי כסף לשלם על 100 שוטרים, תביאו לי 100 שוטרים'? או שהם אומרים לך: 'נקצה לטובת זה שני שוטרים או לא נקצה בכלל.' המדדים פה לא ברורים ולכן זה מאוד ברור שזה שירות עבור בעלי הון להשכרה של משטרה כאנשי ביטחון לכל דבר אבל שמזדהים כמשטרה ומתלבשים כמשטרה, אבל בפועל הם כוח ביטחון להשכרה.


"אחד היתרונות הבולטים מעבר לנראות ולהרתעה שיש בשכירה של כוחות משטרה ושוטרים היא שיש עליהם הגנות כמשטרה. הם יכולים לעצור כשוטרים ולעכב. אם הם מותקפים, הם יכולים להגיד: זו תקיפת שוטר, שהיא שונה מתקיפה אזרחית. ויש לזה משמעויות אחרות. אם באים ואומרים להם איזושהי אמירה שיש בה איזשהו עלבון או דיבה, זה יכול להתפרש כהעלבת עובד ציבור. זאת אומרת, יש להם גם הגנות אזרחיות וגם הגנות פליליות, למרות שבפועל הם לא במשמרת במשטרה, הם במשמרת פרטית".

 

מאילו מצבים את חוששת במקרים כאלה?

"האם מעצר שנעשה באופן הזה, המעצרים שהיו בגולן, האם יש יכולת לבדוק ולערער על מעצרים שבוצעו מצד שוטרים שהיו שוטרים להשכרה? אני לא יודעת ואני גם לא יודעת מה המעקב שיכול להיות. ויש עוד שאלה שהיא גם מאוד משמעותית: אם אני, יצחק תשובה, שילמתי שני מיליון ש"ח עבור כוחות אבטחה, יש לי כנראה ציפיות למה שהולך להיות. לא שכרתי אותם כקישוט. אם הייתי רוצה קישוט, הייתי שוכרת בעלות מופחתת. אנחנו מדברים פה על משמרות של שוטרים שיכולות להגיע לאלפי שקלים ביום. אם הייתי רוצה חברת אבטחה, זה היה עולה לי הרבה פחות. אז אם לקחתי שוטרים, יש לי ציפיות מסוימות, וברור שזה משהו שכל אדם סביר וגם שוטר בשטח ירגיש שיש את הציפיות האלה, הוא צריך להוכיח את עצמו. באיזה אופן הם צריכים להוכיח את עצמם? באיזה אופן הם מרגישים צורך לבצע מעצרים או לנהוג בצורה יותר אלימה?"


היעדר התיעוד להשכרת המשטרה אינו מאפשר לדעת עד כמה נפוץ הנוהג, אבל המקרים שבכל זאת פורסמו מצביעים על התנהלות בעייתית של משטרת ישראל. יותר מכל גוף ציבורי אחר, המשטרה, שמוסמכת להפעיל  חוקית אלימות פיזית, חייבת להיות נקיה מחובות לכל גורם מלבד הציבור. עצם הידיעה שיכול להיות שהשוטר שפועל ברחוב, בהפגנה או בכל מקום אחר, מושכר לבעל הון למען האינטרס הכלכלי שלו, יוצרת חוסר אמון אדיר במערכת אכיפת החוק. אך מעבר לנראות ולאמון במוסד המשטרה, השכרת שוטרים לבעלי הון מובילה לכך ששוטרים מפעילים אלימות, פוגעים ועוצרים אזרחים, כאשר לא שמירה על החוק עומדת לנגד עיניהם, אלא האינטרס של הגוף הפרטי ששכר אותם, וזה מסכן כל אחת ואחד מאיתנו.


למרות פניותינו, לא התקבלו תגובות ממשטרת ישראל, מהמשרד לביטחון לאומי או מחברת אנרג'יקס עד למועד הפרסום.

תחקיר: תום אלפיה, יוני פינקלסון

עריכה: סתו גרסטל



איך המשטרה מקצה כוחות למטרות של בעלי הון, כמו דיכוי ההתנגדות של תושבי הגולן להקמת הטורבינות בשטחם

שני פייס

שני פייס

3 באוגוסט 2023

שני פייס

פרק מספר:

19

ד"ר שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה ומנהלת שותפה בתוכנית לימוד משותף של מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית

״אם אהבתנו חוטאת, החטא שייך לגן העדן״

תכלס, מה הם כבר יעשו לנו אלה?

לרגל הולנטיינז, מעין ויובל מתקנים את חיי האהבה שלכם

הצלת החטופים היא הצלת נשמתה של מדינת ישראל

إنقاذ المختطفين هو إنقاذ لروح دولة إسرائيل.

bottom of page