חיפוש באתר

מטרות המלחמה עם איראן משתנות בקצב מסחרר, אסף יקיר וארנון פלג עוזרים לכם להדביק את הפער. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו גרעין של אמת שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 21 ביוני 2025 גרעין של אמת קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 מטרות המלחמה עם איראן משתנות בקצב מסחרר, אסף יקיר וארנון פלג עוזרים לכם להדביק את הפער. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 737 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

דב חנין ודני פילק על המהלכים הציבוריים והפרלמנטריים שהביאו אתמול לניצחונו של הציבור בקמפיין מינימום 40. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ככה מנצחים | שיחה 33 שתפו: מה לעשות עכשיו 8 ביוני 2022 ככה מנצחים | שיחה 33 מה לעשות עכשיו 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 33 פרק מספר מה לעשות עכשיו איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

יובל אונגר וסתו גרסטל מנסות להבין אם מדיניות הממשלה יותר טיפשית או מרושעת, ולמי אכפת מ-240 החטופים? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו דוקטרינת החלם שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 3 בנובמבר 2023 דוקטרינת החלם קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 יובל אונגר וסתו גרסטל מנסות להבין אם מדיניות הממשלה יותר טיפשית או מרושעת, ולמי אכפת מ-240 החטופים? להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 574 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. מה לעשות עכשיו בעמוד זה מופיעים 48 הפרקים האחרונים. פרקים ישנים עוד יותר של מה לעשות עכשיו, ניתן למצוא בשורת החיפוש בעמוד זה מופיעים 48 הפרקים האחרונים. פרקים ישנים עוד יותר של מה לעשות עכשיו, ניתן למצוא בשורת החיפוש

ישראל חייבת להגיב למתקפה האיראנית - אבל איך? מאמר מערכת של מגזין רוזה מדיה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ישראל חייבת להגיב למתקפה האיראנית התגובה היחידה שתביא לישראלים ביטחון מול איראן, היא חתימה על בריתות אזוריות ועולמיות, ופעילות בזירה הדיפלומטית ולא הצבאית. שתפו: מערכת מגזין רוזה 18 באפריל 2024 ישראל חייבת להגיב למתקפה האיראנית מערכת מגזין רוזה 00:00 / 01:04 המתקפה האיראנית על ישראל במוצאי שבת, בה נפצעה אנושות אמינה אל חסוני בת השבע שנאבקת על חייה, מסמנת שלב חדש בעימות ארוך השנים בין איראן לישראל. צריך לומר באופן ברור: ישראל במלחמה חמה, ישירה וגלויה עם איראן. זה לא חייב היה לקרות, אבל לשם ממשלת ישראל הובילה אותנו. ישראל ואיראן הן מדינות אויב, והעימות מתחת לפני השטח מתקיים זה זמן רב, אבל הבחירה להסלים את המצב הייתה של ממשלת ישראל, בהחלטה מופקרת לחסל גנרל איראני בדמשק לפני כשבועיים. לא ייאמן שצריך להגיד את זה, אבל מול חרחור המלחמה השולט בשיח הציבורי, מוכרחים לומר בקול: העובדה שישראל במלחמה חמה וישירה עם מעצמה סף-גרעינית במזרח התיכון היא בשורה רעה מאוד לישראל, והתגובה הסבירה היחידה של ישראל היא לנסות לרדת מהעץ שעליו טיפסנו, להרגיע את המצב ולפעול לדה-אסקלציה. ליל ההגנה שמנע נזק גדול בהרבה מהמתקפה האיראנית הוכיח פעם נוספת שביטחון ישראל תלוי באופן מוחלט בבעלות בריתנו, ובמיוחד בארצות הברית. נפנופי הידיים של הימין הישראלי, כאילו הצבא שלנו התמודד לבדו עם האיום האיראני או "עם לבדד ישכון", לא יכולים לשנות את זה. אבל, למרות התלות המוחלטת שלנו בבעלות בריתנו, מדיווחים בתקשורת עולה שוב ושוב שהנשיא ביידן חושב שישראל מתנהגת באופן פזיז ולא משתפת באופן מספק את ארה"ב. הפגיעה בברית עם ארצות הברית, שפוטנציאל הנזק שלה לביטחון שלנו הוא עצום, היא תוצאה של שילוב אינטרסים של הגורמים השונים בממשלת ישראל: מחד, מחנה סמוטריץ-בן גביר-קהלת שמעוניין לבודד את ישראל ולנתק קשרים עם המערב כחלק ממדיניות סדורה, ומאידך, נתניהו והגנרלים שפועלים לאור עיקרון "אין ברירה" שקרי ועיוור. החלטות הממשלה מביאות לדרדור משמעותי של ביטחון ישראל, הן בשל התעלמות וזלזול בשותפינו בעולם, והן בשל האפשרות שתיפתח מלחמה אזורית שאליה ישראל לא ערוכה כלל וכלל. צריך לומר באופן ברור: מלחמה אזורית כוללת תביא להרס וחורבן חסרי תקדים לאזור כולו, ולישראל בפרט. אין לישראלים שום אינטרס לתמוך במלחמה כזו. גם לבעלי הברית הפוטנציאליים של ישראל - ארה"ב, מדינות אירופה, ירדן, מצרים, סעודיה - לכולן יש אינטרס מובהק למנוע מלחמה כזו. אבל ממשלת ישראל - בשלה. בעיוורון וחוסר אחריות אופייניים, הממשלה מתנהגת כאילו היא לבד בעולם, למרות שההפך הוא נכון. הכוח של ישראל לא מסתכם ביכולות הטכנולוגיות של צה"ל ולא ברוח הלחימה של החיילים; לא יהיו לישראלים חיי ביטחון ללא הסכמי שלום והגנה עם בעלות ברית ושותפות באיזור ובעולם. הימים האחרונים רק הוכיחו את זה. היום, כמו בשבעה באוקטובר, אנחנו מגיעים למצב שבו המדיניות הישראלית מתגלה כאסון שרק פוגע בביטחון של הישראלים. אסור שנפעל היום כמו שפעלנו בשמונה באוקטובר. הדמיון בין המצבים זועק; למרות שהשבעה באוקטובר היה תוצאה של מדיניות ישראלית ארוכת שנים של חיזוק חמאס, מדינות העולם היו בהלם בדיוק כמונו מהמתקפה, התנגדו לה והציעו את עזרתן - בדיוק כמו התמיכה לה אנחנו זוכים מול איראן היום. אבל במקום לנצל זאת, ישראל פעלה בפזיזות ובאלימות חסרת תקדים, ובאמצעות ההרס והחורבן שזרעה בעזה, גרמה לזוועות של ה-7.10 להתגמד למול הזוועות שאנחנו מחוללים בעזה. היום אף מדינה מערבית לא תומכת בתגובה הישראלית כלפי עזה, וזה לא כי הם אנטישמיים - הם לא תומכים בהרס הזה בצדק. מכך עלינו ללמוד, ולפעול באופן הפוך מאיך שפעלנו מול החמאס. לגייס את העולם, להקשיב לעמדות המדינות השונות, להתפשר על התגובה האפשרית שלנו, ולפעול ביחד עם העולם נגד איראן ושלוחותיה. תגובתינו למתקפה האיראנית צריכה להתמקד בקשרים עם בעלות בריתנו, ולעבור יחד איתן מתיאום ביטחוני לשיתוף פעולה דיפלומטי שיביא ביטחון אמיתי לאזור; כזה שלא מעמיד אותנו בפני צורך להתגונן מול התקפה ישירה מאיראן. היכולת של ישראל לעשות זאת תלויה בנכונות שלנו לוותר על הפנטזיות על ניצחונות מוחלטים, להתפשר, ולהבין שהכוח שלנו לא מתבטא בפצצות שברשותנו, אלא ביכולת שלנו לגייס אחד את השני, ואת בעלות בריתנו. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 31 פרק מספר מערכת מגזין רוזה מגזין רוזה הוא במה לתוכן סוציאליסטי ועממי, ומארח קולות לניתוח המציאות ושינוייה אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

שבוע לימודים מקוצר הוא שיפור מבורך במערכת החינוך, אבל הדרך לתיקון עוד ארוכה מאוד. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו יום שישי הגיע שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 8 באוגוסט 2021 יום שישי הגיע קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 263 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 181- חזקים כאיגוד بالاتّحاد قوّة - TEASER שתפו: 11 בפברואר 2021 181- חזקים כאיגוד بالاتّحاد قوّة - TEASER קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 181 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

כשהמוסדיים מחזקים את שער השקל, התקשורת הכלכלית דורשת מחוסכי הפנסיה לסכן את עתידם למען הייצואנים. במקום להמר על העתיד שלנו בשוק ההון, הגיעה העת שהמדינה תפרוס רשת ביטחון על חוסכי הפנסיה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו השקל מתחזק ובימין לוטשים עיניים לפנסיות שלנו כשהמוסדיים מחזקים את שער השקל, התקשורת הכלכלית דורשת מחוסכי הפנסיה לסכן את עתידם למען הייצואנים. במקום להמר על העתיד שלנו בשוק ההון, הגיעה העת שהמדינה תפרוס רשת ביטחון על חוסכי הפנסיה. שתפו: טלי גולדרינג 13 במאי 2026 השקל מתחזק ובימין לוטשים עיניים לפנסיות שלנו טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Pucs Fongabe, שאטרסטוק " המוסדיים מסכנים את יציבות שוק המט"ח בישראל – אבל אין פתרונות באופק". זאת הייתה הכותרת של כתבה של מירב ארלוזורוב בדה מרקר ב-28 באפריל. הכתבה מתייחסת לסוגיה שקשה לפספס, צניחת הדולר אל מול השקל שמעסיקה לאחרונה את העיתונות הכלכלית. עליית השקל פוגעת בתעשייה המקומית: בתעשיית ההיי טק, למשל, השכר של המהנדסים מתייקר ובכך נפגעים הרווחים של החברות ופרויקטים מבוטלים. כך קורה גם בתחומים נוספים בהם ישראלים עוסקים כנותני שירותים או יצואנים. העובדה שבמקביל חברות התוכנה הישראליות מתקשות להישאר רלוונטיות במירוץ חימוש לבינה המלאכותית, בטח לא עוזרת. על כל אלה ארלוזורוב מדברת בכתבה, וצריך לומר שבאמת מדובר בבעיה רצינית. על פי ארלוזורוב האשמים במצב הם "המוסדיים". חברות הפנסיה והביטוח שלנו, החברות שמחזיקות את ההון הכי חשוב של תושבי ישראל. 3.5 טריליון שקל בנכסי חיסכון פנסיוני, 800 מיליארד שקל בקרנות נאמנות, והחזקה של מניות ישראליות רבות בתעשיית ההיי טק, הנדל"ן, הבנקאות, ועוד. על פי המאמר, ההשקעה של המוסדיים בחו"ל גורמת לכך שבכל פעם שיש עליות משמעותיות בבורסה האמריקאית, למשל כשמדד S&P עולה, המוסדיים מוצאים עצמם מחזיקים נתח גדול מהנכסים שלהם בדולרים, וכדי לא להיות חשופים לסיכוני מט"ח גבוהים הם מוכרים חלק מהדולרים שלהם וקונים שקלים. לפעולה הזו קוראים גידור, והמטרה שלה היא לצמצם את הסיכונים שכספי הפנסיות והביטוחים שלנו חשופים אליהם. כך, כמעט בכל פעם שמדד S&P עולה, גם השקל עולה איתו, וחלק מהשקלים האלה גם מגיעים לבורסה הישראלית. גם בנקודה הזו מירב ארלוזורוב צודקת. הגודל של המוסדיים ופעולת הגידור שלהם אכן גורמים לעליית השקל, וזאת בתורה אכן פוגעת בתעשייה המקומית ובוודאי שאסור לזלזל בכך. רק שהאופציה שהיא מציעה, להימנע מאותו גידור, מסכנת את כספי החוסכים. כדי להבין את משמעות הגידור אפשר לחשוב על הדוגמה הבאה: נניח שבשנה מסוימת ה-S&P 500 עולה ב-10%, אך השקל מתחזק מ-3.6 לדולר ל-3.0 לדולר, החוסך אולי הרוויח כשערך המניות שלו עלה, אבל אם ימכור בנקודה הזאת הוא יקבל על כל דולר פחות שקלים מאשר שילם כאשר רכש את המניות והמיר את כספו לדולרים. זה מביא אותו בסופו של דבר לתשואה שלילית, למרות העליה בשוק המניות. הגידור משתמש בחוזה עתידי כדי לנטרל את הירידה ומגן על החוסך משחיקת כספו. נכון, כשהגידור מתבצע על כספם של חוסכים רבים המשמעות היא שהשקל יעלה. אבל האם החוסכים הם אלה שאמורים לייצב את השקל תוך כדי פגיעה בחסכונות שלהם? בכתבה הזו בגלובס , למשל, מראים את ההבדל בין מסלולי חסכון חשופים יותר לדולר ובין אלה שפחות, בתקופה שבה הדולר צולל: "כשמסתכלים על טבלת התשואות של קרנות ההשתלמות לשנה שהסתיימה בחודש פברואר האחרון (הנתונים העדכניים האחרונים של המוסדיים), רואים פערים אדירים בין התשואות של אלו שהשקיעו במסלולי ה-S&P 500 שחשופים ב-100% לדולר, ובין אלו שהשקיעו במסלולי המניות (המנוהלים) - 3.4% לעומת 29.4%." הפערים חושפים כמה חשיפה למט"ח יכולה לפגוע בתשואה על החיסכון, ואת החשיבות של אותו גידור. כמה ימים אחרי אותה כתבה, ארלוזורוב פירסמה כתבה נוספת . הפעם השפה שלה הייתה עוד יותר חריפה: "הגופים המוסדיים הם כמו נהג שיכור, שמטלטל את כלכלת ישראל בפראות". כן, זאת הכותרת של המאמר. הכתבה מכילה ראיון עם ד"ר ינאי שפיצר שלמרות שהעמדות שלו בנושא נחשבות לקיצוניות, ארלוזורוב החליטה להשמיע רק את קולו בכתבה. שפיצר מציע להטיל על המוסדיים "מעין קנס" בכל פעם שהם רוכשים הגנות על כספי החסכונות שלנו מסיכוני מט"ח. אז ההצעה של ארלוזורוב היא שהמדינה תקנוס חברות ביטוח ופנסיה שמדיניות ההשקעה שלהן לא מוצאת חן בעיניה? דמיינו הצעה דומה בנסיבות שונות - למשל קנס של המדינה על השקעה בחברות שעוסקות בהימורים או פורנו. האם ארלוזורוב הייתה מרגישה בנוח אז עם המעורבות של המדינה? נראה שההשלכות הכבדות של מדיניות השקעה של שחקנים גדולים מעוררות פאניקה בקרב הימין הכלכלי רק כשהמדיניות הזאת פוגעת בתעשיינים ומגנה על כספי חוסכים, לא להפך. אבל לצד זאת, חייבים לומר: שום דבר טוב לא יוצא מהטיסה של השקל שפוגעת בייצוא הישראלי, מגבירה את התלות המוגזמת ממילא ביצוא, מסכנת מקומות עבודה, ומקריסה עסקים. זהו אכן מצב מסוכן, וזה ממש לא היה חייב להיות ככה. הגענו לאן שהלכנו בואו נחזור אחורה בזמן עד ליולי 2002 לדיון בכנס קיסריה, שם האוצר ובנק ישראל הסכימו להוציא את כספי הפנסיה לשוק ההון. נציב מס ההכנסה משה גביש אמר אז: " אם קרנות הפנסיה ייכנסו לשוק ההון, הן יוכלו לקנות מניות אך לא יוכלו למכור אותן, כי מכירה תזעזע את השוק. יש פער גדול מדי בין גודל קרנות הפנסיה בישראל לגודלו של שוק ההון" . עכשיו בואו נסתכל על מה שארלוזורוב כותבת בעצמה בכתבה במאי 2026: " כששערי המניות בוול סטריט עולים, שווי הנתח שמושקע בחו"ל קופץ באופן טכני. זה גורם לחריגה מנתח ההשקעה שהמוסדיים התכוונו להקצות לחו"ל, ולכן הם נאלצים לממש חלק מההשקעה – כלומר למכור נכסים דולריים ולקנות במקומם נכסים שקליים, בעסקאות שגורמות לייסוף השקל ". כלומר, הכל היה ידוע מראש. לכספי הפנסיות שלנו "מותר" להיות מושקעים בבורסה ולהנות מעליית ערך המניות. אבל ברגע שהמניות האלה נמכרות, בין אם כדי להחזיק מזומן בשקלים ובין אם כדי "לחנות" בהשקעה בבורסה הישראלית, אז הכספים יכולים לזעזע את ערך המט"ח ואת כל כלכלת ישראל למעשה. אז איך הגענו לפה? בשנות ה־50 הוקמו קרנות הפנסיה הגדולות (ההסתדרותיות) והן עבדו בשיטה של "צבירת זכויות". בשיטה הזו, כל שנת עבודה נתנה לעובד עוד 2% מהמשכורת האחרונה שלו, עד תקרה של 70%. העובד לא היה צריך להבין בהשקעות, כי המדינה והקרנות לקחו על עצמן את כל האחריות. כך, המדינה לקחה את רוב כספי החיסכון של העובדים והשתמשה בהם לצרכיה, ובתמורה היא נתנה לקרנות איגרות חוב מיועדות עם ריבית קבועה של 5.5% מעל המדד. החל משנות ה-70, החל תהליך "הפרטה" של כספי הפנסיות - מהשקעה ממשלתית להשקעה בשוק ההון הפרטי. באותה תקופה, הבנקים ניפחו את ערך המניות שלהם באופן מלאכותי, בפעולה שנקראת "וויסות". לאחר פיצוץ הבועה, מניות הבנקים איבדו את ערכן והמדינה הלאימה אותם. בגלל שקרנות הפנסיה היו מושקעות במניות הבנקים ובגלל שהמדינה השתמשה בכספי החוסכים כ"קופה קטנה" למימון תשתיות במשך שנים, קרנות הפנסיה נותרו עם גרעונות. במרץ 1995, בעקבות המלצות ועדת פוגל, סגרה הממשלה יחד עם ההסתדרות את הקרנות הוותיקות בפני עמיתים חדשים והקימה את "הקרנות החדשות". בשלב הזה המדינה עדיין סיפקה אג"ח מיועדות לקרנות החדשות, אבל רק עבור 70% מהכסף, השאר נשלח לבורסה. בתחילת שנות ה־2000 הושלם המהלך עם צמצום דרמטי של איגרות החוב המיועדות והעברת עיקר כספי הפנסיה לשוק ההון הפרטי. בלחץ בנק ישראל ומשרד האוצר, המדינה הפחיתה את חלקו של החיסכון שנהנה מתשואה מובטחת וקבעה שהחיסכון הפנסיוני יתבסס בעיקר על השקעה במניות ואג"ח סחירות, בארץ ובעולם. במשבר 2008 מדדי המניות הישראלים המובילים איבדו בין כ־46% לכ־80% מערכם. עבור החוסכים לפנסיה זה תורגם למחיקות בצבירה: קרנות הפנסיה, קופות הגמל וביטוחי המנהלים הציגו ב־2008 תשואות שנתיות שליליות בשיעורים של כ־12%–30%, כשמי שהיה במסלולים עתירי מניות ספג את המכה הקשה ביותר. הפגיעה הייתה גדולה במיוחד אצל בני 60+ שעמדו לפני פרישה, הקצבה הצפויה שלהם, שנגזרה מערך תיק ההשקעות באותו רגע, התכווצה בבת אחת, לעתים בעשרות אחוזים. על הרקע הזה הפעיל יו"ר ההסתדרות עופר עיני לחץ פוליטי כבד על הממשלה באמצעי התקשורת, בדיונים עם האוצר ובאיום מרומז בשביתות וטען שהמדינה לא יכולה להתנער מאחריותה לחוסכים המבוגרים בדיוק כשהיא דחקה אותם לשוק ההון החופשי. הלחץ הזה הסתיים ב"עסקת חירום": בדצמבר 2008 החליטה ממשלת אהוד אולמרט על רשת ביטחון זמנית לחוסכים לפנסיה, מנגנון פיצוי מוגבל בזמן שהבטיח לחוסכים מבוגרים (מגיל 57 ומעלה, עד תקרת חיסכון של כ־750 אלף שקל) השלמה חלקית להפסדים במקרה שהשוק לא יתאושש עד מועד פרישתם. ההתאוששות בבורסה גרמה לכך שהעלות לאותה רשת ביטחון הייתה זניחה ויש שטענו שעצם קיומה סייע לבורסה להתאושש, בין אם בזכות הביטחון שהיא נתנה למוסדיים לחזור להשקיע בבורסה הישראלית, ובין אם בזכות תחושה של גיבוי מהמדינה שקיבלו משקיעים אחרים. זאת גם הייתה הטענה של ארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות, כשדרש בתקופת הקורונה רשת ביטחון דומה לכספי החוסכים. מי יציל את כספי החוסכים? כאן שווה לעצור ולשאול האם בכלכלת הסופר ספרטה, כשעצמאים עדיין מחכים לכספי הפיצויים שלהם מהמלחמה האחרונה, וכשאנחנו שומעים סיפורים על נפגעי רכוש שלא זכו לפיצויים, תושבי הצפון שמצופים לעבוד בזמן התקפות טילים, ואפילו נפגעי 7 באוקטובר שמחכים לכספים שמגיעים להם, סביר לצפות לרשת ביטחון לכספי פנסיה שנפגעו מירידה בבורסה, כפי שהתקיימה ב2008? האם יו"ר ההסתדרות בכלל היה דורש אחת כזאת היום? אחרי שכספם של כמאה אלף חוסכים כבר נשדד לאור יום בפרשת סלייס , ועורר הד ציבורי מינימלי? האם כשהקונצנזוס בעם הוא שהשמיכה קצרה בגלל תקציב הביטחון, ואפילו נפילתה של הצעת חוק לכספי פיצויים לחטופים התקבלה באדישות, האם במציאות כזאת בטוח להניח ש"יהיה בסדר" אם נחשוף את כספי הפנסיה לסיכוני מט"ח כדי להציל את היצוא הישראלי? מי יציל את כספי החוסכים כשערכם ירד בעשרות אחוזים ולמוסדיים יהיה אסור לגדר את הסיכון? המדינה? מצד שני צריך לומר שגם אותו "גידור", אותו חוף מבטחים שהמוסדיים מוצאים בשקל ובבורסה הישראלית, גם הוא מסכן את כספי החוסכים. חברות נדל"ן שלא מצליחות למכור דירות מוצאות עצמן מתנפחות בעיקר בגלל כספי המוסדיים שזורמים לבורסה, דבר שרק מגביר את ההשקעה בהן. הבנקים, שחשופים במידה רבה לאשראי בעייתי לנדל"ן ולחברות תוכנה שמאבדות רלוונטיות הם חלק משמעותי בתיק המניות של המוסדיים. וכמובן שגם השלטון בישראל, שיכול להכריז על עוד מלחמה בכל רגע, מוסיף סיכון לתיק. כך כספי החוסכים חשופים לנזק משני כיוונים. מצד אחד דולר קורס, מצד שני בועת נדל"ן ומלחמה אין סופית. הפתרון שארלוזורוב מציעה הוא להפנות עוד ועוד מהחיסכון הפנסיוני לחו״ל כדי לצמצם את המכירות הדולריות של המוסדיים כאן. כלומר, לחשוף אפילו יותר את החוסכים לדולר הקורס בשביל להקל על שער החליפין עבור יצואנים. ההצעה החצופה הזו, שמגיעה מצד "מתנגדי נתניהו" בעיתון דה-מרקר, עומדת בתיאום מוחלט עם הקונספט של "כלכלת סופר ספרטה" של נתניהו. אמנם לא מדובר בשורה של קיצוצים בתקציב בדרך ל"ניצחון המוחלט", אבל לכפות על מנהלי קרנות הפנסיה והביטוחים לוותר על כלי שמאפשר ניהול סיכונים בשם חוסן לתעשיינים, היא לא פחות "סופר ספרטה". פתרון סביר יותר להשפעות הפנסיות על הדולר יהיה לחזור, אפילו במעט, להסתכל על פנסיה כזכות ציבורית ולא רק כמוצר השקעה. המדינה כבר מחזיקה היום מנגנון הבטחת תשואה של 5.15% ריאלית על כ־30% מסך הנכסים של הקרן, כתחליף של האג"ח המיועדות משנות ה-50; כלומר, היא יודעת לספק רשת ביטחון חלקית. אפשר פשוט להגדיל את חלק החיסכון שנהנה מתשואה מובטחת ולכוון חלק גדול יותר מכספי הפנסיה להשקעות חברתיות ארוכות טווח בישראל, במקום לרדוף אחרי מדדי מניות בדולר ועוד שכבת גידור מט"ח. ובשקט אפשר לומר ששום אסון לא יקרה אם חלק מהפנסיה ימצא את מקומו באג"ח מיועדות. הפתרונות האלה לא בהכרח יהיו כל כך פופולריים בישראל. סך הכל ישראלים די מרוצים ממעבר כספי החסכונות שלהם לבורסה. נכון, מי שאתרע מזלו לפרוש בדיוק בשיא משבר הקורונה או סתם בשנה חלשה במיוחד בבורסה ראה את הקיצבה שלו מתכווצת, אבל בטווח הארוך התשואות שעשו המדדים הגדולים בבורסה בשני העשורים האחרונים היו חלומיות. אנחנו רואים את זה בכל פעם שאחד מעיתוני הכלכלה מפרסם עוד כתבה עמוסה בטבלאות שמשוות את תשואת קרנות הפנסיה וההשתלמות. אבל כדאי לזכור שאותם כתבים כלכליים אף פעם לא יכניסו לתחשיב התשואה את הרגע שבו כספי הפנסיה שלנו יפסיקו לשרת את בעלי ההון ויתחילו באמת לאיים עליהם. אז, הפלא ופלא כספי הפנסיה יוזמנו "להיכנס מתחת לאלונקה". שם הם יצטופפו שם לצד המורות, העצמאים, או תושבי הצפון המופגזים. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה עריכה: תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 167 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

מה בעצם הסיפור עם חוק החשמל שעבר השבוע בכנסת? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו חשמל באוויר שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 11 בינואר 2022 חשמל באוויר קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 349 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

הלוואות "קנה עכשיו, שלם אחר כך" ממשיכות את דרכן המפוקפקת בישראל, והאסדרה החדשה של רשות שוק ההון לא תמנע הונאות פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו צעד קטן מדי: כמה קל להונות באמצעות הלוואות בישראל הלוואות "קנה עכשיו, שלם אחר כך" ממשיכות את דרכן המפוקפקת בישראל, והאסדרה החדשה של רשות שוק ההון לא תמנע הונאות שתפו: טלי גולדרינג 21 במאי 2025 צעד קטן מדי: כמה קל להונות באמצעות הלוואות בישראל טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 ב15 למאי פורסם ב"דה מרקר" כי בית משפט השלום בתל אביב דחה תביעה של חברת האשראי החוץ־בנקאי בלנדר נגד צרכן שלכאורה לקח ממנה הלוואה לרכישת רכב — אך טען שמעולם לא לקח הלוואה כזו. הוא לא קיבל את הכסף, לא קיבל רכב, ולא היה מודע לכך שנרשמה הלוואה על שמו. הראיה המרכזית של בלנדר הייתה סרטון שבו הוא מזדהה במצלמה ומצהיר כי הוא "מאשר עסקה לבלנדר". אלא שהסרטון לא כלל כל פירוט: לא סכום ההלוואה, לא תנאיה, לא משך ההחזר, ולא זהות מקבל הכסף. השופט קבע כי מדובר בהבעת כוונה כללית בלבד, שאינה מהווה הסכמה משפטית מחייבת, ודחה את התביעה. מגרש הרכב שקיבל את הכסף נמצא כעת בחקירה משטרתית בחשד שהוציא הלוואות על שמות לקוחות ללא ידיעתם. בלנדר הפסיקה את ההתקשרות עם המגרש, אך לא הצליחה להסביר מדוע. מקרה זה מצטרף לסדרה של מקרים אחרים שבהם נחשפת התנהלות בעייתית, שלא לומר הונאה. כך, בקריסת רשת " אמריקן לייזר", מאות לקוחות שילמו מראש על טיפולים אסתטיים במימון חוץ־בנקאי – ונשארו בלי טיפולים ובלי החזרים. בתחום המערכות הסולאריות צרכנים חתמו על מסמכים למימון התקנת מערכת, אך גילו רק בדיעבד שנרשמה על שמם הלוואה חוץ־בנקאית לחברת טריא. בקורסים מקצועיים הסיפור דומה: בכתבה עם כותרת הקליק בייט: "לא לחייב לי את כרטיס האשראי", הוא ביקש. "חחח", ענה לו הנציג" תואר מקרה בו סטודנטים שילמו מראש דרך הלוואה על קורסים שלא נפתחו או הופסקו, ומצאו את עצמם ממשיכים לשלם על משהו שלא קיבלו. הלקוחות בטוחים שחתמו על עסקת תשלומים רגילה. הם קונים רהיטים, מכשירי חשמל, ורכישות גדולות אחרות ולא מייחסים חשיבות מיוחדת לשמה של החברה החוץ בנקאית שמתנוסס על הדף עליו הם חותמים. במקרים רבים מדובר בעסקאות רגילות שעוברת בשלום, הלקוח מסיים לשלם ומקבל את המוצר. אך באחרים, אם החברה קורסת או משהו משתבש, הלקוח נשאר בלי מוצר אבל עם הלוואה. לעיתים זאת הונאה של ממש: שיחת טלפון אחת, החתמה דיגיטלית חפוזה, ומישהו לקח בשמך הלוואה מבלי שתבין מה בדיוק קרה. רשות שוק ההון מתעוררת: טיוטת הוראות חדשה - האם מספיקה? השבוע התבשרנו שסוף, סוף, הרשויות הרגולטוריות מתעוררות ומחליטות לעשות מעשה כדי לרסן את התופעה. רשות שוק ההון פירסמה טיוטה של הוראות שמסדירות את התחום. אבל גם אותה לפי אותה אסדרה, נראה שהפוטנציאל ללווים בעל כורחם- נשאר גבוה. נתחיל בחדשות הטובות- אם עסקת הרכישה בוטלה (למשל, כי החברה קרסה או לא סיפקה את המוצר), גם ההלוואה תבוטל אוטומטית וללא עמלות, תוך ארבעה ימי עסקים. כלומר, לא אמורים להישאר במצב שבו הלקוח מחויב להחזיר הלוואה על מוצר שלא קיבל. בנוסף אסורה עמלה על ביטול ההלוואה עקב ביטול עסקה. זהו אכן שינוי חשוב. אבל מה לגבי ידוע הלקוח על כך שהוא למעשה, לוקח הלוואה? לפי טיוטת החוזר של רשות שוק ההון, על הגוף המלווה ליצור קשר ישיר עם הלווה, להסביר לו את תנאי ההלוואה ולקבל את הסכמתו המוקלטת – אך רק כאשר מדובר בהלוואה בסכום העולה על 5,000 שקל, או כשהלווה הוא עולה חדש או אזרח ותיק . בשאר המקרים, הלווה מקבל מסמך גילוי כתוב בלבד, שנמסר לו במעמד החתימה על העסקה. במקרים שנידונו בתקשורת עלתה הנקודה שהלוואות BNPL("קנה עכשיו, שלם אחר כך") הן מסוכנות במיוחד בגלל שהן ניתנות בעיתוי שבו הלווה הוריד את הגנותיו. הוא הגיע לקנות סלון, ואחרי שסוף סוף בחר את הצבע והעיצוב הוא חשב שהוא סיים את העבודה. הוא חותם על דף אחד בו הוא מאשר את המידות של הסלון, ואז על עוד דף, ואז על ספח האשראי. הדף האמצעי עשוי להיות הלוואה. אמנם כל אדם צריך להיות אחראי לבדוק על מה הוא חותם, אבל כאשר מגיעים עוד ועוד מקרים של לווים שמספרים שלא הבינו שחתמו על הלוואה לבית המשפט, ואם כבר רשות רגולטורית מתערבת, למה להחליט שרק עולים ואזרחים וותיקים יזכו לשיחה ברורה ומוקלטת? יש לציין שהאוכלוסיה המיוחדת שהמסמך מתייחס אליה כללה רק עולים ואזרחים וותיקים ולא כללה אוכלוסיות נוספות בסיכון, כמו למשל בעלי מוגבלויות שונות. ניגודי עניינים מובנים: כשהמלווה הוא גם השומר בנוסף, לפי הטיוטה, הגוף שמעניק את ההלוואה הוא גם זה שאמור לבדוק אם בית העסק אמין, יציב, ולא עומד להיעלם רגע אחרי שנסגרת העסקה. אבל אותו גוף עצמו עשוי גם לקבל עמלה מבית העסק על עצם העמדת ההלוואה – כלומר, יש לו אינטרס ברור שהעסקה תצא לפועל, בנוסף כמובן לריבית שמרוויח מההלוואה. כך, הצד שמרוויח מההלוואה הוא גם זה שצריך לאשר אותה, לבדוק את הסיכונים – ולדאוג להגינות כלפי הלקוח. גם הקריטריונים לבדיקה לא ברורים. לדוגמה, בסעיף ב' מוצע לבצע בדיקה שכוללת תלונות כלפי בית העסק. האם חמש תלונות הן יותר מדי? אולי עשרים? במה צריכות לעסוק התלונות? מי מגדיר מה הוא קו אדום? מה היא נורה אדומה? את האחריות הזאת מעבירה הרשות, הרגלוטור, למלווה. יש לציין שגם כך, הדרישה לבצע בדיקה חלה רק אם סך ההלוואות דרך אותו עסק עובר חצי מיליון שקל בשנה, או אם מדובר בעסקה בודדת בסכום גבוה במיוחד. מתחת לרף הזה – אין חובה לבדוק דבר. המשמעות: גם עסקים קטנים או חדשים יכולים להציע הלוואות לצרכנים, בלי שאף גורם יוודא אם יש להם יכולת אמיתית לספק את מה שהבטיחו. במקרים רבים, בעלי העסקים מקבלים עמלה על כל הלוואה שלקוח לוקח דרך הגוף המממן – והדבר יוצר ניגוד עניינים מובנה. במקום להמליץ ללקוח על הדרך המשתלמת או הזהירה ביותר לשלם, לבעל העסק יש אינטרס ברור לדחוף דווקא את האפשרות שכוללת הלוואה – כי היא מכניסה לו כסף. הוא לא בודק אם הלקוח מבין את תנאי ההלוואה, אם יש לו כושר החזר, או אם הוא באמת צריך אשראי. כל עוד נחתמה הלוואה – העמלה נכנסת. כך הופכים מוכרים בענפים כמו ריהוט, קוסמטיקה או קורסים למעין תווכי אשראי בפועל, בלי רישיון ובלי רגולציה. למרות זאת, במקום לאסור על העמלות האלה, הרשות מציעה בטיוטה רק ליידע את הלקוח על עצם קיומן. כאילו גילוי פורמלי, שיכול להידחק למסמך ההלוואה, מספיק כדי לנטרל את התמריץ – גם כשהלקוח יושב מול מוכר שמפעיל עליו לחץ לסגור עסקה במקום. וגם כשהלקוח בכלל בטוח שהוא רק קונה מזרון. האחריות חוזרת ללווה: כישלון הגנת הצרכן כחלק מיישום המלצות ועדת שטרום, נקבע שהגופים החוץ־בנקאיים יפוקחו על ידי רשות שוק ההון, כדי לאפשר פעילות אשראי מוגברת מצד מאותם גופים. גופים כמו "לובי 99" הבטיחו לציבור תחרות שתוביל לאשראי זול והוגן, והתנגדו להצעות להעברת הפיקוח לבנק ישראל. בפועל, גם כשהרשות מתעוררת – היא עושה זאת בזהירות יתרה, ומעבירה את האחריות חזרה ללווה. הטיוטה אינה מציבה גבולות ברורים, אינה אוסרת על תמריצים בעייתיים, ואינה מגנה על הצרכן בנקודת התורפה שבה הוא הכי פגיע. ההיסטוריה מראה שצרכנים רבים נפגעים בשל המבנה הבעייתי של הלוואות BNPL - "Buy Now Pay Later". בין אם מדובר בלווים שלא הבינו שחתמו על הלוואה, או כאלה שנותרו עם חוב על מוצר שלא קיבלו. המקרים שהגיעו לבתי המשפט הם רק קצה הקרחון של תופעה רחבה יותר. בעוד שהתקנות החדשות מציעות צעד בכיוון הנכון עם ביטול אוטומטי של הלוואות לעסקאות שבוטלו ואיסור על עמלה על ביטול ההלוואה, הן לא מצליחות למנוע את הבעיה מלכתחילה. עד שלא יחול שינוי משמעותי בגישה הרגולטורית, הנה שלושה טיפים להימנע מהלוואות סמויות: היזהרו מעסקאות תשלומים מסוג "אחר" - מומלץ להימנע ככל האפשר מעסקאות תשלומים שאינן דרך חברת האשראי המוכרת שלכם. כל הצעה לפריסת תשלומים באמצעות צ'קים דחויים או הוראות קבע צריכה להדליק נורה אדומה. "המוטב בלבד" – לעולם אל תמסרו צ'ק ללא הגבלת "למוטב בלבד" – כולל לבעלי דירה. עיניים פקוחות על כל מסמך - הקדישו זמן לקרוא ביסודיות כל מסמך לפני חתימה. כאשר מופיע שם של גורם שלישי בעסקה – בין אם זה בנק, חברת אשראי מוכרת או חברת מימון חוץ-בנקאית – זה סימן מובהק שייתכן ומתחבאת שם הלוואה. אל תתפתו לחתום במהירות רק כי המוכר ממהר או מבטיח ש"זה רק פורמלי". טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה עריכה: מעין גלילי להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 85 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

שיחה מרתקת עם יאיר קדר, עורכו המיתולוגי של "הזמן הוורוד", על ההיסטוריה של העיתונות הגאה בישראל פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 35: הזמן הוורוד ועיתונות גאה (עם יאיר קדר) שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 2 בספטמבר 2024 פרק 35: הזמן הוורוד ועיתונות גאה (עם יאיר קדר) תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 בפרק ה־35 זכינו לארח את יאיר קדר, עורכו המיתולוגי של כתב העת "הזמן הוורוד", הקולנוען שמאחורי הסרט "הזמן הוורוד" ופרויקט העברים וממייבאי התאוריה הקווירית לארץ. שוחחנו אתו על שנות התשעים, על ההיסטוריה של העיתונות הגאה בישראל, על מערכות היחסים בין אותיות הלהט"ב וגם בין שבטים שונים בתוך כל אות, על הקשר בין עיתונות וקולנוע למחקר היסטורי ועל עשייה תקשורתית ותרבותית כפלטפורמה לבניית כח פוליטי. לרכישת לוח השנה הסוציאליסטי: https://shorturl.at/4PrHc להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 35 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

הסורים על הגדרות ומשרד האוצר בכיס שלכם. סתו גרסטל וארנון פלג עושים סדר באירועי השבוע שהיה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מס הרס מוסף שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 9 בדצמבר 2024 מס הרס מוסף קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 הסורים על הגדרות ומשרד האוצר בכיס שלכם. סתו גרסטל וארנון פלג עושים סדר באירועי השבוע שהיה. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 682 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון