שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה שני פייס

התקציב הדו שנתי של ממשלת השינוי עבר, לרבות מיסים חדשים ומגוונים. הגיע הזמן שנבדוק מי בדיוק הולך לשלם אותם, ולמה? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו על המיסים ועל הנפלאות שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 11 בנובמבר 2021 על המיסים ועל הנפלאות קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 314 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

הבטיחו לנו 4 שנים טובות, וארבע השנים הטובות מתחילות עכשיו, על אפם ועל חמתם. שריינו מקום בהופעות החיות של קריאת השכמה! פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ארבע שנים טובות: הקליפ הרשמי שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 16 במרץ 2023 ארבע שנים טובות: הקליפ הרשמי קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ארבע שנים טובות: הקליפ הרשמי רגע לפני שהולכת המדינה, "קריאת השכמה" מגיבה עם הפיכה משטרית משלה: הבטיחו לנו 4 שנים טובות, וארבע השנים הטובות מתחילות עכשיו, על אפם ועל חמתם. חפשו בפייסבוק את ה-EVENT: 4 שנים טובות: הפיכה משטרית בלייב שריינו את מקומכם והביאו לעצמכם 4 שנים טובות. קרדיט לרמיקס: ליאם מנדלסון. קרדיט לפוסטר: בנימין רוט. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 515.2 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

ראיון עם יניב ג'ונם, שממליץ למי שרוצה לסיים את המלחמה ולהפיל את הממשלה לחשוב ברצינות על אסטרטגיה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו אז איך מפילים ממשלה? ראיון עם יניב ג'ונם, שהקים את "הספרייה האקטיביסטית", וממליץ למי שרוצה לסיים את המלחמה ולהפיל את הממשלה לחשוב ברצינות על אסטרטגיה שתפו: תום אלפיה 21 בנובמבר 2024 אז איך מפילים ממשלה? תום אלפיה 00:00 / 01:04 בשנתיים האחרונות המוני אזרחים מפגינים בלי סוף מסיבות מגוונות: החזרת החטופים, הפלת הממשלה, התנגדות להפיכה המשפטית, או סיום המלחמה. לאחר תקופה כה ארוכה של פעילות ציבורית עקבית, ממושכת, ועיקשת, לא נראה שהמפגינים משיגים את מטרותיהם. להיפך - 101 חטופים עדיין בעזה, הממשלה שורדת היטב, ההפיכה המשטרית מתקדמת, והמלחמה לא תיעצר בקרוב. מייאש מאוד להיות מפגין בישראל היום. מפגינים רבים שואלים את עצמם איך מחריפים את המאבק? או מה עוד אפשר לעשות מלבד הפגנות כדי להשיג את המטרות הכל-כך צודקות הללו? כדי לענות על השאלות הללו שוחחנו עם יניב ג'ונם, אקטיביסט שמאל אשר מקים בימים אלה את "הספריה האקטיביסטית" כגוף ידע דמוקרטי שעוסק במאבקים בלתי אלימים, שמטרתה לעזור לפעילים בישראל להרחיב את ארגז הכלים לשינוי המציאות מעבר להפגנות. יניב, ספר על עצמך. אני גר בירושלים מ-2011 ומגיע מרקע של שמאל ליברלי. ב-2014 עם הפריצה של צוק איתן, השתתפתי יחד עם רבים אחרים בהפגנות נגד המלחמה. התחלתי לעקוב אחרי אלימות שמופעלת כלפי מפגינים בכיכר ציון, בעיקר מצד ארגון להב"ה. מצאתי את עצמי מגיע לפעילויות של מאבק בכיבוש במזרח ירושלים, בגדה, וכדומה. אחרי תקופה בפעילות הזו, כאשר ידעתי שהמאבק בכיבוש מתקיים כבר שנים ארוכות כל כך, הרגשתי שיש משהו מוזר בכך שהפעילות מתקיימת כל כך הרבה זמן והמצב רק מחמיר. שאלתי את עצמי איך עושים מאבק בלתי אלים, והתחלתי לקרוא מחקרים בנושא. הבנתי שיש המון ידע תיאורטי ופרקטי שלא נעשה בו מספיק שימוש, ואם נעשה בו שימוש הוא היה מאוד אינטואיטיבי – למשל, אנחנו לא אלימים אז אנחנו עומדים מול המתנחלים לא באים עם מקלות, לא נרים ידיים אלא רק נחסום רכבים. אלה באמת שיטות של מאבק בלתי אלים, אבל אם למתנחלים לא אכפת לדרוס אותך, ולמשטרה לא אכפת שהמתנחלים דורסים אותך, ולאף אחד במדינה לא אכפת שהמתנחלים דורסים אותך, משהו במאבק שלך מתפספס. בסביבות 2018 עלה לי הרעיון של הקמת ספריה. הבנתי שאנחנו צריכים ללמוד על מאבק בלתי אלים. שאנחנו צריכים לתכנן את הקמפיינים שלנו לפי איזשהו רציונל, שיהיו מטרות, שנוכל להתקדם לפי איזושהי תכנית. גם אם הצלחנו לעזור לרועים פלסטיניים בבקעת הירדן עם הפרנסה שלהם במקרה מסוים, בסופו של יום, במציאות, הממשלה נהייתה ימנית יותר, ההתנחלויות מתרחבות, וכו'. לאחר ההפיכה המשפטית וה7.10, הבנתי שחייבים להתקדם עם הקמת הספריה. ההתמקדות היא לעזור לציבור הישראלי לרכוש כלים למאבק בלתי אלים. גם כלים פרקטיים מאוד קונקרטיים לאדם בודד – למשל הכלי של אי-הסלמה: מגיע שוטר או ביביסט ומתחיל להתפרע, איך אתה כאינדיבידואל או הקבוצה דואגים שהאירוע מסתיים במינימום אלימות האפשרי. ובצד השני, כלים של איך לבנות קבוצה שתוכל להתממשק עם קבוצות אחרות שפועלות במקומות אחרים. ומי קהל היעד של הספריה? המטרה היא שמי שנקראים "מנהיגי המחאה" ישתמשו בכלים האלה או שהקהל הוא אזרחים מודאגים שרוצים להבין איך הם יכולים לשנות משהו בישראל? אם אתה אזרח מודאג שרוצה לדעת איך עושים מאבק בלתי אלים – אהלן וסהלן. האם זה מי שהספריה תנסה למשוך? לא בהכרח. מההתחלה נראה לי שהכיוון תמיד היה יותר לקבוצות קיימות – אמרת 'מנהיגי ומובילי המחאה', אז הייתי אומר מנהיגים ומובילים בכלל. למשל, ליד הבית שלי יש הפגנה של 20-30 איש כל שבוע. מישהו מארגן את זה. הייתי שמח אם האנשים האלה שמארגנים את ההפגנה השבועית היו יודעים שיש מוסד ידע שיכול לעזור להם בבעיות שלהם. יכול להיות שהם שואלים את עצמם מה עושים עם הסיטואציה שיורדים לכביש ומרביצים לנו, או מביאים עלינו משטרה ואנשים עוזבים את הקבוצה. או אולי הם שואלים את עצמם איך אנחנו יכולים להביא עוד אנשים להפגנה השבועית. שאלות של גיוס, התארגנות, חלוקת תפקידים – כל הסוגיות האלה אמורות לקבל מענה דרך הספריה למי שהבעיות הללו כבר מטרידות אותו. כמובן גם ברמה המקומית וגם ברמה הארצית. אם אנחנו חוזרים להקשר של המחאות הגדולות נגד הממשלה והמלחמה, ולמען החזרת החטופים, יש תחושה קשה של ייאוש. בתור מישהו שעוסק במאבק בלתי אלים – מה לדעתך אפשר לעשות כדי להחריף את המאבק, או מהם העקרונות שאמורים להנחות את המפגינים להמשך? גישה אחת לענות על כך היא של אחד המייסדים של ארגון אוטפור בסרביה שהקים את ארגון CANVAS שעוסק במאבקים בלתי אלימים. לפי הגישה הזו שלושת היסודות של מאבק בלתי-אלים הם אסטרטגיה, התארגנות, ואי-אלימות. אסטרטגיה, כלומר שיש תמונה ברורה של מה רוצים להשיג ואיך מגיעים למטרה. התארגנות, כלומר שיש אנשים שיוכלו ליישם את התכנית. ואי-אלימות, פירושו היכולת הארגונית לשמור על משמעת של אי-אלימות מצד החברים בקבוצה. אז השאלה של מה עושים הלאה היא בעצם נגזרת של האסטרטגיה. יש מקרים שבהם חסימת כבישים תהיה כלי סופר יעיל. אם למשל הממשלה מנסה להעביר דברים ממקום אחד לשני, לחסום כביש יכול להיות תשובה מצוינת כי זו הפרעה לממשלה. אם אתה רוצה לגייס אנשים למחאה שלך, לא בטוח שלחסום כבישים וליצור פקקי תנועה היא הדרך הנכונה להשיג את היעד הזה. צריך לשבת קבוצה של אנשים, לדבר ולהחליט מה האסטרטגיה, מה רוצים להשיג ואיך. כן אפשר להגיד שהקבוצות המקומיות שמפגינות בערים, יישובים, וצמתים, שעושות מבצעי תליית שלטים, חוסמות כבישים מקומיים, פועלות מול חברי קואליציה וכו', כל אלו הן פעולות יזומות של קבוצות מקומיות שהן הבסיס של בניית הכוח. איך מקדמים את זה יותר? דבר ראשון, לעשות מבצעים נועזים יותר - לא בהכרח בסיכון שהחברים לוקחים על עצמם, אלא ביכולות הקבוצתיות שהקבוצה מציגה. לעשות פעולות מורכבות יותר. לדוגמה: להביא 50-100 מפגינים להפגין במרכז העיר זו לא בעיה גדולה. אבל להביא את אותם 50-100 אנשים למבצע לילי של תליית שלטים שימלאו את העיר כולה - זו כבר אופרציה אחרת, אחת שמראה על יכולות התארגנות גבוהות יותר. קבוצות שמסגלות לעצמן יכולות אלו, בפועל, בונות לעצמן כוח. היכולות האלה של קבוצות מקומיות ישרתו אותן בכאן ועכשיו של הפעילות שלהן אך גם בטווח ארוך יאפשרו להן לקחת חלק ולהוביל מהלכים בתוך תנועת מאבק מבוזרת, מבלי שיצטרכו ״להוריד להם הוראות״ מלמעלה. הן ידעו לבנות תוכנית מקומית משל עצמן ויוכלו לבצע אותה. כמה דוגמאות הן: מבצעי תליית שלטים והכנה משותפת, פעולות מחאה קבועות, שיימינג נגד משתפ"ים של המשטר ברמה המקומית, ודוכנים לגיוס חברים/ות נוספים לפעילות. פעולות של קבוצות מקומיות צריכות להתמקד במרחב המקומי שלהן כי שם השפעתם הגדולה ביותר. השלב הבא יכול להיות בניית כוח בקבוצות איזוריות, שמורכבות מכמה קבוצות מקומיות. קבוצה אזורית יכולה להוציא לפועל פעולות שצריך בשבילן כמה קבוצות מקומיות. בתור התחלה, כל דבר שקבוצה מקומית עושה, קבוצה אזורית יכולה לעשות בכמה סדרי גודל: הפגנות, חסימות כבישים, מצור, מייצגים וכו'. מעבר לכך, קבוצה אזורית יכולה לבנות תוכניות ולהוביל דברים שלא ניתן לעשות ברמה מקומית כמו למשל חסימות כבישים בכמה מוקדים במקביל, או חסימה בגלים - אחרי שמפנים גל אחד מגיע גל שני. בנוסף לזה, קבוצות אזוריות יכולות לנקוט בפעולות יותר רציניות שדורשות הכנה, תכנון וארגון של משתתפים רבים, למשל: חרמות על עסקים של מקורב לשלטון, שביתות הורים ותלמידים כנגד רשות מקומית שמשתפת פעולה עם השלטון, חרם חברתי על משת״פים של המשטר כמו מנכ"לים של משרדי ממשלה, מפקדי משטרה בנגביריסטים, וכו'. פעולות כאלה דורשות עקביות וספציפיות, וזה משהו שרק כוח אדם של קבוצה אזורית יכול לספק. למשל ״להפסיק לשתף פעולה עם שלטון נתניהו״ תהיה דרישה הרבה פחות יעילה מדרישה כמו ״לחלק תקציבי חינוך באופן שקוף ושוויוני״ מול רשות מקורבת שעושה תיעדוף פסול למוסדות מקורבים לקואליציה או ״מענישה״ מוסדות המזוהים עם התנגדות לה. קבוצות אזוריות יכולות לתחזק פעילות כזו לאורך זמן מפני שיש להן כוח אדם גדול שיכול להתחלף ולא דורש מאותם מעט פעילים להיות ״במשרה מלאה״. כתבת בעבר על מחאות בלתי אלימות באיזורים אחרים בעולם – בהודו, בסרביה, ובארה"ב – יש לדעתך משהו שאנחנו היום יכולים ללמוד ממחאות בלתי אלימות במקומות אלה? יש בהחלט. התפיסה הבסיסית של מאבק בלתי אלים היא שכוח הוא לא משהו שיש למי שנמצא בראש והוא יורד למטה. אלא כוח הוא תוצר של מבנה. אם מחר כולם מחליטים שהם לא מקשיבים יותר לממשלה אז אין לממשלה כוח. חשוב להבין את זה. למשל, אם האזרחים מחליטים שהם לא מקשיבים לממשלה, והממשלה אומרת – אוקיי, אז אנחנו שולחים עליכם את המשטרה. ואז גם המשטרה לא מקשיבה לממשלה, אז היא אומרת – אוקיי אז אנחנו שולחים עליכם את הצבא, ואז הצבא גם מסרב להקשיב לממשלה, וכו'. כלומר, הכוח של הממשלה נח על המבנה של שיתוף פעולה. הדבר הבסיסי הוא למצוא את אותם שיתופי הפעולה שלנו עם הממשלה, שאנחנו נוקטים בהם ביום-יום ואיך אנחנו יכולים למשוך אותם ולהימנע מהם. פה הספציפיות של האסטרטגיה נכנסת לתמונה – במקומות מסוימים זה מרד מיסים, באחרים זה פשוט להישאר בבית ולא ללכת לעבודה או שביתות מאורגנות. בעולם היו מגוון שיטות. בסרביה למשל, הפחם היה שליש מסך מקורות האנרגיה באותה תקופה. כשיש לך כורי פחם שמפסיקים לעבוד הממשלה מתחילה להילחץ כי האנרגיה פחות זמינה. דוגמה אחרת היא מהאפרטהייד בדרום אפריקה: בפורט אליזבת' השחורים החליטו שהם לא קונים יותר במרכז העיר היות והעסקים של הלבנים התבססו על כח הקניה של השחורים. דוגמה דומה הייתה בארה"ב בשנות ה-60 בתנועה לזכויות האזרח לסיום הסגרגציה. הם הבינו שאת הKKK הם לא הולכים לשכנע, אבל שיש כוח גדול של בורגנות ממעמד הביניים, בעיקר סוחרים, שלאו דווקא תומכים אידיאולוגית בסגרגציה אבל הם נהנים מהמצב הקיים. אז הם פעלו להפסיק לקנות בחנויות אלה. אלה הדברים שיש לקחת בחשבון במאבק בלתי אלים: אתה חושב איפה אתה משתף פעולה עם המבנה של הכוח. בין אם זה מול המדינה, הרשות המקומית, או מקום העבודה. בישראל של היום, אחד ממוקדי הכוח הגדולים זה הצבא. שם, דרך המילואים, אנחנו מתגייסים למען הכוח. ולא סתם כל פעם שיש מכתב של מילואימניקים, של טייסים, של תיכוניסטים, זה מגיע לחדשות, כי זה המקום הכי משמעותי אני חושב, שישראלים נותנים את הכוח למבנה שהממשלה בונה עליו. וזה לא רק ביחס למלחמה הנוכחית, אלא גם ביחס לכיבוש. ואנשים מתחילים להבין שזה מוקד הכוח העיקרי. מתי יגידו אנחנו מפסיקים לשרת את הדבר הזה? לא יודע. חשוב לומר שזה גם לא מוקד הכוח היחיד. יכול להיות שגם אם זה הדבר הכי משמעותי, יכול להיות שהציבור הישראלי לא שם, ויכול להיות שנוכל למצוא מוקד כוח משמעותי אחר שניתן להפיל. כלומר, חשוב לזהות לא רק את מוקד הכוח הכי גדול ומשמעותי, אלא גם ריאלית, להבין מה ניתן לדרוש מהציבור. הספריה האקטיביסטית עוד בתהליכי הקמה, אך ניתן למצוא בה כבר עכשיו חומרים רלוונטיים למעוניינים לקרוא, לשמוע, או לצפות בחומר נוסף. ניתן לגשת אליה כאן . תום אלפיה הוא חבר מערכת מגזין "רוזה מדיה". עריכה: מעין גלילי. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 59 פרק מספר תום אלפיה תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

איך הפך ערוץ 14 למפלצת תקשורת ומה זה חושף על התקשורת הממוסדת? עם מעין גלילי ושיר נחמקין פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו עכשיו 14 שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 31 באוקטובר 2024 עכשיו 14 קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 איך הפך ערוץ 14 למפלצת תקשורת ומה זה חושף על התקשורת הממוסדת? עם מעין גלילי ושיר נחמקין להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 671 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 054 - האשמת הקורבן تذنيب الضحية שתפו: 27 ביוני 2020 054 - האשמת הקורבן تذنيب الضحية קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 54 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

איך וכיצד אבד היתרון האיכותי של מדינת ישראל? אסף יקיר וארנון פלג מבררים. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו היתרון האיכותי איך וכיצד אבד היתרון האיכותי של מדינת ישראל? אסף יקיר וארנון פלג מבררים. שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 21 בנובמבר 2025 היתרון האיכותי קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 איך וכיצד אבד היתרון האיכותי של מדינת ישראל? אסף יקיר וארנון פלג מבררים. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 776 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פסק דין תקדימי נותן קול לארגון עובדי רווחה המפעילים מסגרות נוער בסיכון. ליסה פלם, מדריכה במעון חסות הנוער, מסבירה למה הידברות היא רק התחלה, ומה המחיר האמיתי של ההפרטה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו סדק בהפרטה: בית הדין חייב את המדינה לדבר עם העובדים פסק דין תקדימי נותן קול לארגון עובדי רווחה המפעילים מסגרות נוער בסיכון. ליסה פלם, מדריכה במעון חסות הנוער, מסבירה למה הידברות היא רק התחלה, ומה המחיר האמיתי של ההפרטה. שתפו: שני פייס 16 בינואר 2026 סדק בהפרטה: בית הדין חייב את המדינה לדבר עם העובדים שני פייס 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Teo K, שאטרסטוק ב-17 בדצמבר 2025 דיווח עיתון מעריב על הצלחה חריגה בתחום השמירה על זכויות עובדים במוסדות רווחה מופרטים. בית הדין הארצי לעבודה, שעד כה מיעט לאתגר את פגיעת ההפרטה בחוסים ובעובדים המטפלים בהם, קבע כי המדינה הייתה צריכה להתייעץ עם ארגון העובדים בטרם פרסום מכרז שעלול להרע את תנאי ההעסקה של העובדים. מסגור הכתבה משקף את תמיכתם של חלקים גדולים בתקשורת בפגיעה במטפלים ובחוסים כחלק מאג'נדה שמתנגדת לארגוני עובדים. הכותרת זועקת: "ארגוני העבודה ישלטו במכרזים? פסק הדין התקדימי של בית הדין לעבודה". אך העוול האמיתי שוכן לא בקיומם של ארגוני עובדים, אלא בתהליך הפרטת שירותי הרווחה. כבר בראשית ימי המדינה חלק מאספקת שירותי הרווחה בישראל הועבר במיקור-חוץ לעמותות פרטיות, למלכ"רים ולספקים אחרים, אך מגמת ההפרטה הורחבה במידה רבה בעקבות תוכנית הייצוב ב-1985. בשנים 2007-2004 הממשלה קיבלה החלטות הנוגעות להעברת יחידות רווחה לגופים חוץ-ממשלתיים, והטילה על שר הרווחה "להמשיך בתהליך הפרטת מוסדות הרווחה שמפעילה הממשלה". היישום הוטל על שר הרווחה דאז, בוז'י הרצוג. היישום הנלהב זיכה את הרצוג בתואר המפוקפק " מר הפרטה ". מאז, מגמת ההפרטה רק הורחבה. מוסדות רווחה מופעלים היום במכרזים, לרוב לחמש שנים בלבד, שבסופם נותני השירות מוחלפים. פעמים רבות תנאי העבודה של העובדים – רובן נשים העובדות בשכר מינימום – מורעים ממכרז למכרז, והתוצאה היא תחלופת עובדים גבוהה, היעדר הכשרה או התמקצעות בקרב העובדות והעובדים, ושירות לקוי לחוסות ולחוסים – אותם אנשים המגיעים למוסדות הרווחה כדי לזכות להגנה, לטיפול ולשיקום במצבי הפְּגִיעוּת הקשים ביותר. בניגוד לנאמר ב"מעריב", פסק הדין מ-11 בדצמבר 2025 לא משנה את כללי המשחק. הוא אינו מערער על עצם ההפרטה של שירותי הרווחה, אך הוא מספק חיזוק לעובדות ולעובדים: בעתירת ארגון "כוח לעובדים" נגד מכרז משרד הרווחה להפעלת מסגרות החירום "קורת גג" לנוער בסיכון, בית הדין הארצי לעבודה ביטל את המכרז. נקבע כי כאשר תנאי מכרז לשירות במיקור חוץ עלולים להשפיע מהותית על תנאי ההעסקה וזכויות העובדים, המדינה חייבת לקיים הליך הידברות או משא ומתן קיבוצי עם הארגון היציג עוד לפני פרסום מכרז חדש. זאת אף שבית הדין קיבל את עמדת המדינה שמיקור החוץ הוא "אותנטי ולגיטימי" ושאין מדובר בהכרח במדינה כ"מעסיק במשותף". בפסק הדין הודגש שהחובה היא לשיח אמיתי בתוך זמן סביר, שניתן לקיימו בלי לפגוע בעיקרי דיני המכרזים. פסק הדין לא הגדיר מהי הידברות, לא קבע חובת הגעה להסכמה וכן השאיר פתוחה את שאלת תחולת ההסכמים הקיבוציים במקרה של החלפת מפעיל. יחד עם זאת, פסק הדין מספק הכרה לוועד העובדים וקובע שעל המדינה לכל הפחות ליידע מציעים על ההסכמים הקיימים. ליסה פלם, סטודנטית לעבודה סוציאלית העובדת קרוב לשש שנים במעון מופרט של חסות הנוער, ולשעבר חברת ועד העובדים במקום, שוחחה עם מגזין רוזה על תנאי ההעסקה בשירותי הרווחה המופרטים ועל משמעות פסק הדין. פלם עובדת במעון כמדריכה, ועד שהחלה ללמוד עבדה גם כרכזת קבוצה, האחראית לילדים, לצוות ולהורים. לדבריה, מדובר בהישג מוגבל אך חשוב, בתוך מאבק ארוך לשינוי עומק. את ההשלכות של תחלופת כוח האדם וההעסקה במכרזים היא מתארת כך: "אנחנו מוציאים את הילדים האלה מהבית על מנת ליצור אצלם היקשרות בטוחה ומה אנחנו מלמדים? היקשרות חֲרֵדָה. אנחנו כל הזמן עוזבים אותם". איך נראה יום עבודה במעון? "אני עובדת במעון שהוא ארוך טווח. מגיעים אלינו נערים מאוד מאוד פגועים. כשמדברים על נוער קצה, כולם מסתכלים על העבריינות. אבל יש סיבה למה בית משפט בישראל נותן כל כך הרבה הזדמנויות גם לנערים שעשו דברים קשים, כי אנחנו יודעים שמצד אחד לנוער יש סיכוי להשתקם, ומצד שני, מדובר בילדים מאוד פגועים. ואת נפגשת עם הכאב שלהם, שהוא בדרך כלל התנהגותי. יוצאים הביתה אחת לשלושה שבועות, לסופ"ש. זה אומר שהמדריכים נשארים לישון שם. וכשאת הולכת הביתה, בתור רכזת, את יודעת שהם עדיין שם, את עדיין נדרשת לתת מענים ולענות לטלפונים. "במעון, את סביב השעון איתם. זה אומר ללמד אותם לאכול עם סכין ומזלג, זה אומר שגם אם תקבלי צרורות של קללות ועצבים תעמדי על הצורך לשמור על ניקיון. זה אומר להיות האוזן הקשבת והתומכת וגם לדעת להציב גבולות. חלק מהנערים מייצרים דחייה מאוד קשה. אלה אותם אנשים שאם תפגשי את ההתנהגות שלהם באוטובוס, רק תרצי להתרחק ממנו, ואת צריכה להיות הבן-אדם שרואה מאחורי הדחייה שלו את הפגיעה, לראות את האדם שדוחף אותך כדי להראות לו קשר אחר". איזו הכשרה צריך כדי לעבוד במעון? "אין דרישת סף ואין קורס לפני תחילת העבודה. יש רק הכשרה לא פורמלית ופורמלית תוך כדי התפקיד. אני התחלתי לעבוד בגיל 24, אז זה היה תנאי סף. היום תנאי הסף הוא גיל 21 ובמעון יש ילדים בני 18. לפעמים מגיעים לעבוד במעון אנשים שלא יודעים מה הם עושים, וזה עוד יותר פוגע בנוער. ולמנהלים אין שום דרך לדעת במי מדובר מעבר לראיון. אין סלקציה ואי אפשר לעשות סלקציה כי כל הזמן יש לך מחסור בכוח אדם". ממה נובע המחסור בכוח אדם? "כשאת צריכה לעבוד 300 שעות בחודש כדי להתפרנס באופן סביר, את נשחקת, הלב שלך נשחק. או שאת נהיית אפתית או שאת פגועה. אנשים שומעים על השכר והתנאים ומראש לא באים. עצם זה שלהיות מדריך חינוכי זה לא מקצוע, וזה משווק כתפקיד קצר טווח. נותנים לך מענק התמדה רק בשנתיים הראשונות.וגם העניין של סלקציה בשכר: אני יכולה להיות העובדת הכי מסורה ולהרוויח כמו העובד שהכי לא מתאמץ. וזה נכון שיש סיפוק, אבל באיזשהו שלב, הסיפוק נשחק. בשנה הראשונה שלך, כל דבר מדהים בעינייך. בשלב מסוים זה הופך להיות החיים שלך כמו כל עבודה אחרת. אני שמחה בעבודה שלי. כשאני רואה נער מתקדם, אני הכי גאה. כשהדרכתי צוות, הייתי הכי גאה בצוות שלי. אבל גם בהייטק יש את זה, בכל עבודה יש את זה. הריגוש חולף והתנאים הקשים נשארים. בעוד שהמעון שייך למדינה, אנחנו, חברי הצוות, לא עובדי מדינה אלא עובדי עמותה, ותנאי ההעסקה שלנו – בהתאם". מה ההשפעה של המכרזים קצרי הטווח על תנאי העבודה שלכם? "קודם כול שכר. במכרז הקודם של חסות הנוער צוות ההדרכה (בלבד) קיבל הגנה על השכר - שכר מינימום בתוספת 30%. במכרז החדש לא הוסיפו את ה-30%, כך שהשכר יכול לרדת לשכר מינימום. כל הוותק הולך לפח. יכולות להיות הרעת תנאים בלי שיקראו לזה הרעת תנאים, למשל כי הורידו 30%. ייתכן גם שלא יעסיקו אותך מחדש. למשל, הזהירו אותי בעבר שזה שאני בוועד עובדים יכול לא לבוא למעסיק חדש בטוב". ומה המחיר של כל זה עבור הנערים עצמם? "תמיד קשה לדמיין הוצאת ילדים מהבית. כשעושים את זה, כנראה המצב מספיק חמור. מוציאים את הילדים האלה מהבית על מנת ליצור אצלם היקשרות בטוחה אבל אנחנו כל הזמן עוזבים אותם. אוקיי, יש להם אוכל חם ומיטה חמה, אבל בהיעדר מענה מתאים ויציב, אנחנו יוצרים יותר נזק. כולנו נמצאים שם בשבילם אבל אנחנו פוגעים בדיוק בסיבה שלשמה הוציאו ילדים מהבית. איזו בושה שככה המדינה מתייחסת אליהם". מה ערכו של פסק הדין בעינייך? "מבחינתי, זה היה מאבק על כמה חשוב לשמוע את האנשים בשטח ולא לשמוע רק את אלה מלמעלה שאומרים מה הכי טוב. היו כל מיני דברים במכרז קודם שנפסל שהיו חסרי היגיון. למשל, הוצע לתקצב מעון לפי מספר הנערים שנמצאים בו כרגע: אם יש לי 12 נערים אקבל יותר ממעון שיש בו עשרה נערים, כשבפועל אני צריכה אותם משאבים. או הצעה לתקצב יותר נערים מתחלפים, כשלפעמים נערים זקוקים להמון זמן וביטחון כדי להמשיך הלאה. ישבתי בישיבה עם אנשים שכותבים את המכרזים ואמרתי: בואו תשמעו אותנו, בשטח. אנחנו רואים את הדברים לעומקם. "הדבר השני והקריטי לעובדים הוא שפסק הדין עצר את המצב שכל מכרז יכול לפגוע בנו, בלי שום פתח למשא ומתן. אם את יודעת שכל מכרז עלול לפגוע בך, למה שתבואי לכתחילה? זה מספק הגנה לעובדים וזה מגן על אנשים בארגון העובדים. אני היום כבר לא בוועד העובדים מסיבות אישיות, אבל אני יכולה להזמין אחרים להצטרף ולחשוש פחות שיפגעו בהם". פסק הדין יצר סדק קטן בחומת ההפרטה: הוא לא עוצר את המודל, אבל מחייב את המדינה לשמוע את העובדות והעובדים, שבזכותם המערכת מוסיפה לתפקד. התיקון הכולל שיביא צדק לעובדות ולעובדים וגם למטופלות ולמטופלים, עדיין רחוק. שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה עריכה: תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 145 פרק מספר שני פייס שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

רונן שקלרש

לסיכום ביקור מיליי בארץ הקודש, מפרקים את האמת ובעיקר את השקרים על מה שמכנים "נס כלכלי" בארגנטינה. עם מעין גלילי ויובל אונגר פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו אל לוקו לסיכום ביקור מיליי בארץ הקודש, מפרקים את האמת ובעיקר את השקרים על מה שמכנים "נס כלכלי" בארגנטינה. עם מעין גלילי ויובל אונגר שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 4 במאי 2026 אל לוקו קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 לסיכום ביקור מיליי בארץ הקודש, מפרקים את האמת ובעיקר את השקרים על מה שמכנים "נס כלכלי" בארגנטינה. עם מעין גלילי ויובל אונגר להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 822 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

רשימת הערבים למפלגות המרכז חושפת את המקורות לשמרנות הממלכתית של איזנקוט ולקפיטליזם הלוחמני של בנט: כך בעלי ההון מעצבים את הפוליטיקה הישראלית. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הכסף הישן מול כוכבי ההייטק: בעלי ההון שמושקעים בבנט ובאיזנקוט רשימת הערבים למפלגות המרכז חושפת את המקורות לשמרנות הממלכתית של איזנקוט ולקפיטליזם הלוחמני של בנט: כך בעלי ההון מעצבים את הפוליטיקה הישראלית. שתפו: מעין גלילי 20 באוגוסט 2026 הכסף הישן מול כוכבי ההייטק: בעלי ההון שמושקעים בבנט ובאיזנקוט מעין גלילי 00:00 / 01:04 קרדיט: Joyseulay, שאטרסטוק בעשור האחרון צצות יותר ויותר מפלגות חדשות, בייחוד כאלה שסובבות סביב פוליטיקאי יחיד: "כחול לבן" בהובלת בני גנץ ו-"תקווה חדשה" של גדעון סער הן שתי דוגמאות זכורות. במערכת הבחירות הנוכחית שתי המפלגות המובילות בסקרים, מלבד הליכוד, הן מפלגות כאלה: "ישר!" של איזנקוט ו"ביחד" של בנט, שהתאחדה עם יש עתיד הותיקה יותר. ההשלכות של התופעה על חוזקת הדמוקרטיה בישראל מתוארות לרוב ביחס לשקיעת מוסד המפלגות והדמוקרטיה המפלגתית, מפני שכמעט כל המפלגות החדשות אינן דמוקרטיות. בעיה דמוקרטית גדולה במיוחד בדומיננטיות של מפלגות כאלה נוטה לעבור מתחת לרדאר: הכוח שיכולים לצבור דרכן בעלי הון. תחת מערכת מימון המפלגות הישראלית, מפלגות שכבר זכו להצלחה בבחירות קודמות מקבלות מימון ציבורי, בעוד שמפלגות חדשות תלויות בתרומות וערבויות, בעיקר מבעלי הון גדולים. אמנם בישראל ישנן הגבלות על גובה התרומה של בעלי הון למפלגות – התרומה המקסימלית היא של 14,000 שקלים עבור מפלגה חדשה בשנת בחירות – אבל על ערבויות אין הגבלות כאלה. מפלגות חדשות בהובלת דמויות מוכרות נוטות לגייס מיליונים בכספי ערבות, כספים שמיועדים לכסות את חובות המפלגה במידה ולא תצליח להגיע לכנסת ולגייס מימון ציבורי. במערכת הבחירות הנוכחית מפלגתו של איזנקוט כבר גייסה יותר מ-16.5 מיליון שקלים בערבות, מפלגתו של בנט גייסה 10 מיליון, ו-"המילואימניקים" של יועז הנדל גייסה כמיליון וחצי שקלים. המשמעות היא שפוליטיקאים בעלי השפעה רבה ממומנים על ידי בעלי הון באופן ישיר, ועלולים להיות מושפעים מהאינטרסים שלהם. זהותם של בעלי ההון שהעניקו ערבויות למפלגות החדשות עשויה לספר לנו יותר על המדיניות שהמפלגה הולכת לקדם מאשר המצע שבאתר או הציוצים ברשתות. הדבר נכון במיוחד במקרה של מפלגות המרכז של איזנקוט ובנט, שמצד אחד ממעטים להרחיב בשאלות מדיניות ותפיסת עולם ולכן קשה למצוא הבדלים אידיאולוגיים ביניהן, אך מצד שני, זהות בעלי ההון שמממנים את המפלגות נבדלים אלה מאלה במידה ניכרת. בעוד לאיזנקוט תורמים בעלי הון ממגוון תחומים, כולל אנשי "כסף ישן" שמעורבים בפוליטיקה הישראלית כבר תקופה ארוכה, בנט מקבל תמיכה בעיקר מברוני ההיי-טק החדשים, המגיעים מאותו עולם כלכלי בו בנט עצמו צמח. איזנקוט: הכסף הישן, הנדל"ן, ואנשי הצבא אצל נותני הערבות לאיזנקוט אפשר למצוא כמה שמות גדולים וותיקים במפת ההון הישראלי, למשל אלפרד אקירוב (מיליון ש"ח), מיליארדר הנדל"ן שנחשב מקורב לאולמרט וב-2019 נתן ערבות גם ל"חוסן לישראל" של בני גנץ. אקירוב העניק למפלגת "ישר!" מיליון שקל בערבות. לאחרונה, אקירוב ניסה להיכנס לתחום הביטוח, תחום עליו יש לפוליטיקאים השפעה ישירה, אך ניסיון ההשתלטות על "כלל ביטוח" לבסוף נמנעה על-ידי רשות שוק ההון, הרגולטור בתחום. אקירוב הוא לא השם היחיד שזוהה עם אולמרט ונתן ערבות למפלגתו של איזנקוט. גם פרנק לאוי (מיליון ש"ח) , המיליארדר האוסטרלי-ישראלי בן ה-95 שעשה את הונו מבעלות על רשת מרכזי קניות, נתן ערבות במיליון שקלים. ב-2007 נפתחה חקירה במשטרה נגד אולמרט בחשד שפעל עבור לאוי כשהשתתף במכרז להפרטת בנק לאומי, בעת שכיהן כממלא מקום שר האוצר. לאוי ואקירוב הם דוגמאות לאנשי עסקים ותיקים שרוב עסקיהם בנדל"ן, שתרמו בעבר לפוליטיקאים מהמרכז הפוליטי ועתה מהווים עבור איזנקוט משענת מרכזית. גם יונתן קולבר (מיליון ש"ח), בנו של הסנאטור הקנדי לאו קולבר, עשה את הונו כתוצאה מסמיכות ל"כסף ישן" - משפחתו מקורבת למשפחת ברונפמן העשירה, והייתה מעורבת בעסקיה. קולבר הוא יו"ר דירקטוריון חברת "פנאקסיה" המייצרת קנאביס רפואי. בבחירות 2021 הוא ערב למפלגת "תקווה חדשה" בסך ארבעה מיליון שקלים. עקב כך הוגשה עתירה לבית המשפט העליון בשל חשד לניגוד עניינים בקידום לגליזציית הקנאביס על ידי חברת הכנסת מהמפלגה, שרן השכל. מעט אנשי היי טק ותיקים נמצאים בקרב התורמים לאיזנקוט. מאיר אדסט (מיליון ש"ח), מייסד סולאראדג' מערכות; אייל דגן (670 אלף ש"ח), יזם הייטק וותיק; משקיע ההון סיכון יהל זילכה; ומריוס נכט, ממייסדי צ'קפוינט (כחצי מיליון ש"ח כל אחד). גם גדעון ארגוב (מיליון ש"ח), משקיע ויזם וותיק, וכן ייבואן הרכבים שמואל חרל"פ ז"ל (מיליון ש"ח) ערבו לאיזנקוט. חרל"פ, שנפטר אמש, (19.8), תיאר עצמו ב-2012 כאיש "שמאל מדיני וימין כלכלי" וקרא ל"מיסוי נמוך מאוד, שקוף ואחיד". ב-2021 כלמוביל שלו קיבלה 2.22 מיליון שקלים ממשרד האנרגיה עבור הבאתן לארץ של 3 משאיות מימן להדגמה. ברשימת הערבים לאיזנקוט ישנם גם תעשיינים כמו רוני קצין (חצי מיליון ש"ח), קובי בראון (מיליון ש"ח) – ככל הנראה בעל מפעל בשרון, עד פרסום שורות אלה לא הצלחתי לוודא שאכן מדובר באותו אדם שערב לאיזנקוט – וחגי שלום (חצי מיליון ש"ח) בעל השליטה בטיב טעם. חגי שלום גם כיהן כראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, והוא לא בוגר מערכת הביטחון היחיד ברשימת תורמיו של איזנקוט: נמצאים בה גם עמירם לוין (מיליון ש"ח), אלוף במיל' הידוע כאיש שמאל-מרכז שרץ בעבר לראשות מפלגת העבודה, רונן מנליס (400 אלף ש"ח) , לשעבר דובר צה"ל ודוד מידן (200 אלף ש"ח), בכיר לשעבר במוסד שייצג את נתניהו במשא ומתן לשחרור גלעד שליט. מידן הצטרף למטה משפחות החטופים אחרי השביעי באוקטובר, אך ב-29 לאוקטובר 2023 עזב את המטה בטענה שהמטה "דואג לנתניהו לשכפ"ץ נוח". תרומות כאלה מתאימות למקומה הטבעי של "ישר!", כמפלגה בהובלת רמטכ"ל, המזוהה עם הממסד הצבאי ומייצגת אותו. ההייטקיסטים של בנט לעומת אייזנקוט, לבנט יש כמות קטנה יותר של תורמים, וכולם בסכומים גדולים. כמעט כל התורמים המרכזיים שלו מגיעים מההיי-טק. אסף ונד (2 מיליון ש"ח), שהקים חברה טכנולוגית לביטוח נדל"ן; עומר קפלן (מיליון ש"ח), ממקימי פלטפורמה לפרסום וגביית כסף על תוכן באינטרנט; דונה רז לוי (מיליון ש"ח), לשעבר בכירה בגוגל; עומר שווילי ׁׁׁ (מיליון ש"ח), הבעלים של אתר ההשקעות investing.com ; מרקו טלמון (מיליון ש"ח), ממייסדי אפליקציית המסרים וייבר; ויואב שוהם (מיליון ש"ח), פרופסור למדעי המחשב שהקים את סטארטאפ הבינה מלאכותית A121. בנוסף אפשר למצוא ברשימת הערבים לבנט גם שם אחד שמזכיר יותר את תורמיו של איזנקוט: גיל רובינשטיין (מיליון ש"ח), בן למשפחת אילי הנדל"ן רובינשטיין וקרוב משפחה של הפוליטיקאי והאקדמאי אמנון רובינשטיין. להיי-טק הישראלי יש אינטרס מובנה במס נמוך ובהטבות מס, כחלק מהתחרות העולמית. גישה נוחה לפוליטיקאים מובילים, שגם מחוייבים אידיאולוגית להורדת מסים, עשויה לסייע בהשגת מטרה זו. יש להיי-טק גם מה להרוויח מהתערבות המדינה בשוק לטובתו, כפי שחודשי המשבר האחרונים הראו - למשל בתכנית הסיוע בשווי 1.2 מיליארד שקלים להיי-טק שעברה ביולי בממשלה ובמשרד האוצר. יואב שוהם היה מעורב בעצמו בתכנית מהסוג הזה, כשעמד בראש ועדה לייעוץ לתכנית הלאומית לבינה מלאכותית, ששוויה מיליארד שקלים. עוד מפלגה אחת שרצה לבחירות והצליחה לגייס כמות כסף משמעותית היא "המילואימניקים" של יועז הנדל, שהספיקה להתאחד עם חילי טרופר למפלגת "הבית הציוני". להנדל ניתנו בערבות 462 אלף שקלים מיונתן הלף, מבעלי קרן ההשקעות ION, שהיו"ר שלה הוא יונתן קולבר שערב לאיזנקוט. אלדד רפפורט, לשעבר סגן נשיא של שיווק ב"אלביט", ערב להנדל ב-300 אלף שקלים. של מי ההון הזה קבוצת ההייטקיסטים שמתאספת מסביב לבנט מתאימה לגישה הלוחמנית והימנית שלו בתחום הכלכלה, להצעות מרחיקות הלכת שלו לפירוק מערכת החינוך ולמדיניות ההפרטה והקיצוצים שאפיינו את ממשלת השינוי בראשותו. לעומת זאת, גלריית התורמים של איזנקוט ממקמת את מפלגתו כיורשת של מפלגות המרכז הישראליות של שני העשורים האחרונים. בעלי הון מתחום הנדל"ן, "כסף ישן" ותעשיינים ויזמים ותיקים, כמו גם אנשי מערכת הביטחון. "ישר!" היא אמנם מפלגה חדשה, אך היא מייצגת קבוצות כוח מרכזיות וותיקות מאוד בציבור הישראלי. לא רק הקמפיין השמרני וההצהרות הציבוריות של המפלגה מלמדים את זה, אלא גם רשימת הערבים. אפשר, אולי, לשים את הדברים כך: בעוד איזנקוט מציע לחזור לעידן שלפני ההפיכה המשטרית וה-7.10, את הגישה הלוחמנית ודוחפת הרפורמות של בנט ניתן להבין כגרסה משלו ל"סופר ספרטה" של נתניהו: אמנם חילונית יותר, ממלכתית יותר והייטקיסטית יותר, אבל עדיין "סופר ספרטה"; שהרי בנט קורא להבטחת עתיד הכלכלה הישראלית באופן שיאפשר לצה"ל להמשיך להילחם ברחבי המזרח התיכון. מסמך תפיסת הביטחון של בנט, אותו פרסם ב-19.8, אומר את הדברים במפורש: "אי אפשר להחזיק חיל אוויר שפועל בין טהראן לתימן, נחילי רחפנים, מערכות לחימה אוטונומיות, מערכי מודיעין וסייבר מתקדמים בלי כלכלה חזקה שתממן את כל זה… ובשביל כלכלה חזקה, אנחנו חייבים גם לשמר כאן את ההייטק הישראלי, שהוא הקטר של הכלכלה הישראלית. … היום, הרוב המוחץ של חברות ההייטק בוחרות להירשם בארצות הברית. זה אסון. אנחנו יודעים להחזיר אותם הביתה. יש לנו תוכנית שמוכנה לביצוע כבר מהיום הראשון". להון הישראלי היו לא מעט סיבות לחוסר שביעות רצון מנתניהו במהלך הקדנציה האחרונה: הייטקיסטים ותעשיינים סבלו משער הדולר הצונח הפוגע ברווחיהם, אנשי נדל"ן התמודדו עם קיפאון במכירות והגבלות מבנק ישראל, ובמקביל כולם מתמודדים עם ריבית גבוהה שבקושי יורדת ומייקרת את החובות שלהם. לצד כל זה, מלחמת הנצח והצרכים התקציביים העצומים שהיא מייצרת העמידה את רשות המיסים ואת משרד האוצר על הרגליים האחוריות, והקשתה עליהם לקבל את ההקלות במיסים ואת הסיוע מהמדינה שהם רצו. למרות כל ההבדלים, בעלי ההון שתורמים לבנט ולאיזנקוט, וגם אלה שנשארים קרובים לנתניהו ומסתגלים למצב החדש, חולקים לא מעט אינטרסים משותפים: מיסי חברות והון נמוכים, רגולציה מינימלית על התנהלותם העסקית, והימנעות מרפורמות שיגבילו את כוחם הפוליטי, בדיוק בתחומים כמו מימון מפלגות. כמו רבים מתורמיהם, גם איזנקוט ובנט התאכזבו מנתניהו ועזבו אותו, וממש כמוהם יש להם יותר מן המשותף מאשר מן הנבדל: קריאה לאחדות, תמיכה במלחמות ואף קריאה להסלמתן, מדיניות ימין כלכלית מובהקת, ומעל הכול - תלות משותפת בבעלי הון. מעין גלילי הוא חבר מערכת במגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה" עריכה: טלי גולדרינג להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 178 פרק מספר מעין גלילי מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מה האמת מאחורי מאות מיליוני השקלים שהוקצו למאבק במשבר האקלים? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מה באמת עושה הממשלה עם משבר האקלים? שתפו: שעות נוספות 4 באוגוסט 2021 מה באמת עושה הממשלה עם משבר האקלים? שעות נוספות 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 2.1 פרק מספר שעות נוספות תכנית אקטואליה שבועית בשידור חי. מכסה מזווית סוציאליסטית את אירועי השבוע בפוליטיקה ובכלכלה הישראלית. משודרת בווידאו ביוטיוב ובכל הרשתות. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר