דו"ח חדש של הביטוח הלאומי חושף מימדי רעב בלתי נתפסים בישראל. במקום הטמעה של "מדיניות חברתית-כלכלית ארוכת טווח" מדינת ישראל מקצצת ברשתות הביטחון החברתיות. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מיליון ילדים רעבים בישראל דו"ח חדש של הביטוח הלאומי חושף מימדי רעב בלתי נתפסים בישראל. במקום הטמעה של "מדיניות חברתית-כלכלית ארוכת טווח" מדינת ישראל מקצצת ברשתות הביטחון החברתיות. שתפו: טלי גולדרינג 25 בנובמבר 2025 מיליון ילדים רעבים בישראל טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Yanya, שאטרסטוק אמא צריכה לבחור: לאכול בעצמה או להאכיל את הילדים? לקנות ירקות טריים או להסתפק בפסטה זולה? זו המציאות של רבע ממשקי הבית בישראל ב-2024. דו"ח הביטחון התזונתי החדש של הביטוח הלאומי לשנת 2024 חושף תמונת מצב קשה, שממחישה את עומק המשבר החברתי בישראל: יותר מרבע ממשקי הבית בישראל לא מצליחים להבטיח לעצמם תזונה ראויה, וכמעט שליש מהילדים במדינה חיים בחוסר ביטחון תזונתי. מהדוח עולה כי 27% ממשקי הבית אינם מסוגלים להרשות לעצמם מזון בריא ו-20.5% מהמבוגרים מדווחים שהם מוותרים על ארוחות בגלל מחסור בכסף – כמעט פי ארבעה משיעור האי-ביטחון התזונתי הממוצע במדינות ה-OECD, העומד על 7.5%. דוח הביטחון התזונתי לשנת 2024 מבוסס על סקר שנערך בחודשים מאי עד נובמבר 2024, שבו השיבו 1,466 אנשים המייצגים כ-6 מיליון נפשות בוגרות בישראל. כ-20.5 אחוזים מהמשיבים לסקר דיווחו שלפחות אחד המבוגרים בבית נאלץ להקטין את גודל הארוחות או לוותר עליהן לחלוטין בגלל מחסור בכסף, מחצית מהם משתפים שזה קורה בכל חודש. עשרה אחוזים מהמשיבים ענו שלעיתים קרובות הם לא רוכשים את כל האוכל הדרוש להם פשוט מפני שאין מספיק כסף. בקרב ילדים המצב חמור במיוחד. כמיליון ילדים בישראל הולכים לישון רעבים, מדלגים על ארוחות או אוכלים מזון שמזיק לבריאותם. על פי הדוח, 21.8 אחוזים מהילדים חיים בביטחון תזונתי נמוך, ועשרה אחוז נוספים חיים בביטחון תזונתי נמוך מאוד, שיעורים גבוהים בהרבה מהממוצע הכללי, כך שהקבוצה התלויה ביותר היא זו שהכי סובלת. בני 60-40 – בין קבוצות הסיכון הדוח חושף כי אי-הביטחון התזונתי בישראל מצטלב עם כל קו שבר חברתי מוכר: לאום, מעמד כלכלי, גאוגרפיה ומספר ילדים. בחברה הערבית, יותר ממחצית ממשקי הבית (58%) חיו באי-ביטחון תזונתי במהלך תקופת הסקר ו-23.8% חוו אי-ביטחון תזונתי חמור. שיעור הילדים הערבים הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי מגיע ל-59% – הנתון הגבוה ביותר בין קבוצות האזרחים בישראל. בהקשר של ההסלמה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית בישראל, אי-ביטחון תזונתי הוא גורם עומק בעל חשיבות. על פי מחקר עדכני , חוסר יציבות תזונתית במשקי-בית הוא אחד הגורמים העלולים להוביל לפעילות פלילית. גם בהשוואה בין קבוצות עניות בישראל, הפערים בתחום התזונתי בולטים. בחברה החרדית שיעורי העוני דומים לאלו של החברה הערבית, אך אי-הביטחון התזונתי נמוך בהרבה. משפחה ערבית עם חמישה ילדים נמצאת בסיכון גבוה פי 8.6 לחיות באי-ביטחון תזונתי לעומת משפחה יהודית לא-חרדית עם מספר ילדים זהה. הסיבה לכך נעוצה ברשתות התמיכה הקהילתיות, כגון גמ"חים וקרנות צדקה, אך גם בתקציבי המדינה שחרדים נהנים מהם, בעיקר באמצעות מנגנונים כגון תמיכות באברכים ובמוסדות חינוך וסובסידיות לגני ילדים – מנגנונים שאינם קיימים בחברה הערבית. אי השוויון מתבטא גם בהבדלים בין המצב בפריפריה למרכז. בעוד שבמחוזות המרכז ותל אביב פחות מ-17% ממשקי הבית חיים באי-ביטחון תזונתי חמור, במחוז הצפון ובירושלים שיעור משקי הבית במצוקה קופץ ל-37%. כלומר, בפריפריה שיעור אי-הביטחון התזונתי כמעט כפול מאשר במרכז הארץ. גם בתחום הנגישות למזון בריא, הפערים בולטים: בירושלים 32% מהמשפחות לא מסוגלות להרשות לעצמן מזון שאינו מזיק לבריאותן, לעומת פחות מ-19% בתל אביב ובדרום. כך שכתובת המגורים לא קובעת רק את רמת החינוך או הבריאות אלא גם את היכולת הבסיסית לקבל אוכל ראוי. ידוע שבישראל קשה, עד בלתי אפשרי, להתפרנס רק ממשכורת אחת אבל הדוח מבהיר עד כמה חמורות ההשלכות של משכורת אחת בלבד. למשקי בית עם פחות משני מפרנסים יש סיכון גבוה ב-50% להימצא ללא נגישות למזון בריא. עוד ממצא מעניין הוא שהסיכון הגבוה ביותר לאי-ביטחון תזונתי הוא דווקא בגיל הביניים - לא אצל הצעירים או הקשישים. בני דור האמצע בני ה-60-40, שמתמודדים עם נטל המשכנתא, ילדים בבית, הורים קשישים שצריכים עזרה ולפעמים גם מזונות לילדים מגירושים, נמצאים בסיכון הגדול ביותר לחוסר בטחון תזונתי. לא גזירת גורל כותבי הדוח קוראים ל"גיבוש מדיניות חברתית וכלכלית ארוכת טווח, שתבטיח לכל תושבי ישראל גישה סדירה למזון בכמות מספקת ולמזון בריא שאינו פוגע בבריאות. נדרשים בנייה ויישום של תוכניות ממשלתיות רב-שנתיות, הקצאת תקציבים והגדרת יעדים לצמצום ממדי אי-הביטחון התזונתי". אל מול הקריאה של הביטוח הלאומי לממשלה להתחיל לגבש מדיניות, מדינות אחרות, כולל מדינות עם פערים חברתיים עמוקים, הצליחו לצמצם רעב באמצעות מדיניות לאומית סדורה: ארוחות חינם בבתי ספר, תוכניות מזון ייעודיות למשפחות, קצבאות ילדים אוניברסליות, סבסוד מזונות בריאים ותמיכה ישירה בחקלאות מקומית. בברזיל, התוכנית הלאומית "אפס רעב" (Fome Zero) שהשיק הנשיא סילבה דה לולה ב-2003 הצליחה בתוך שנים לשנות את המציאות החברתית. מחברי הדוח ממליצים "להרחיב את מערך הסיוע הישיר למזון למשפחות החיות באי-ביטחון תזונתי ובאי-נגישות למזון בריא, כהרחבת חלוקת תווי מזון, תוך הקפדה על מנגנוני בקרה, מזון בריא ושמירה על כבודם של מקבלי הסיוע". בפועל, ממשלת ישראל ממשיכה לקצץ ברשתות הביטחון החברתיות. בשנת 2024, סביב סערת כרטיסי המזון של אריה דרעי , קריטריונים מפלים של כרטיסי מזון לטובת החברה החרדית הובילו לעתירות לבג"ץ. הסערה הפוליטית שנוצרה סיפקה הזדמנות לכווץ את התקציב שהוקצה לכרטיסי המזון בגובה 600 מיליון ש"ח ל-300 מיליון ש"ח בלבד. מתוכם, 90 מיליון ש"ח בלבד הגיעו למיזם הלאומי לביטחון תזונתי של משרד הרווחה שמפעיל חלוקת מזון. אמנם מספר המשפחות הזכאיות לסיוע גדל (מ-26,000 ל-47,000) ונראה שהאפליה בין הזכאים תמה, אבל הסיוע לכל משפחה פחת. מאז לא בוצעה תוספת תקציבית ראויה. השיפור בביטחון תזונתי – בזכות האוכל במלונות המפונים למרות הנתונים הקשים, באזור אחד חלה ירידה די דרמטית בחוסר הביטחון התזונתי – אזור הדרום חווה ירידה מאי-ביטחון תזונתי של כ-38% בשנת 2023 ל-26% בלבד ב-2024. כותבי הדוח מסבירים את השיפור בסיוע המדינה למפונים. הירידה מיוחסת לסיוע כספי ותזונתי שקיבלו המפונים מהדרום בין אם בהזנה בבתי המלון עצמם או בסיוע כספי לרכישת מזון. כך נראה שהנתון החיובי המשמעותי היחיד שהדוח מספק לנו מתקיים בזכות אסון לאומי. החדשות הרעות הן שמאחורי השיפור המלאכותי הזה עשויה להסתתר דווקא הידרדרות במצב. החשש הוא שהשיפור שמשתקף בדוח הנוכחי שנוצר בעקבות סיוע החירום למפוני המלחמה עלול להוות תירוץ להמשיך לעכב את התקציב. בינתיים יותר ממיליון ילדים בישראל ימשיכו כנראה לסבול מחוסר ביטחון תזונתי. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה עריכה: שני פייס להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 131 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

ليش مصيري نصوت هالمرة؟ وكيف بالإمكان ان نحصل على حقوقنا من خلال العمل البرلماني في الكنيست؟ פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו هالمره مش متنازلين، كلنا مصوتين שתפו: 27 באוקטובר 2022 هالمره مش متنازلين، كلنا مصوتين 00:00 / 01:04 في الحلقة الثالثة من بودكسات "محادثات سبعاويات" استضفنا الدكتور عامر الهزيل لمناقشة اهمية التصويت في الانتخابات في ظل دعوات كثيرة بمقطاعة الانتخابات خاصة في الشارع البدوي في النقب بسبب خيبة الامل العميقة التي يشعر بها الناخبون من الاداء البرلماني للاحزاب العربية في الكنيست. ليش مصيري نصوت هالمرة؟ وكيف بالإمكان ان نحصل على حقوقنا من خلال العمل البرلماني في الكنيست؟ محررت الصوت: يرين ابو حمد ضيف الحلقه: د.عامر الهزيل البودكاست هو جزء من منظومة الإعلام روزا ميديا. منظومة إعلامية اشتراكية، تابعة لحراك نقف معًا، الذي ينشط ويتعامل مع القضايا التي تشكّل حياتنا في القرن ال-21، والمتعلقة بالسياسة، الاقتصاد والمجتمع. تابعونا على الواتساب: https://chat.whatsapp.com/KRHWmCjD6QtLW0VZl5rAYS להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 3 פרק מספר למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 149- מאבק הפסיכולוגיה הציבורית نضال علم النفس العام שתפו: 22 בדצמבר 2020 149- מאבק הפסיכולוגיה הציבורית نضال علم النفس العام קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 149 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 011- מאחורי המסיכה ما وراء الكمامة שתפו: 13 באפריל 2020 011- מאחורי המסיכה ما وراء الكمامة קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 11 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מעין ויובל התייאשו מהזירה המקומית ונושאים עיניים לבחירות בהודו ומקסיקו, ומקנחים באיחוד האירופי פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מה קורה שם בחוץ? שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 17 ביוני 2024 מה קורה שם בחוץ? קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 מעין ויובל התייאשו מהזירה המקומית ונושאים עיניים לבחירות בהודו ומקסיקו, ומקנחים באיחוד האירופי להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 633 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

חתירה לשלום היא לא פתרון קסם. אבל מה עוד יש לנו לעשות כדי למנוע את ה-7.10 הבא? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו איך מדברים על שלום אחרי ה-7.10? חתירה לשלום היא לא פתרון קסם. אבל מה עוד יש לנו לעשות כדי למנוע את ה-7.10 הבא? חלק רביעי ואחרון בטור של תום אלפיה שתפו: תום אלפיה 29 בינואר 2024 איך מדברים על שלום אחרי ה-7.10? תום אלפיה 00:00 / 01:04 כמעט ארבעה חודשים חלפו מאז הטבח המזוויע של ה-7.10, ובאיחור גדול, השאלה "מה הלאה?" מתחילה לצוף בשיח הציבורי. לדבר על שלום אחרי הרוע שפגשנו ב-7.10, נראה אולי תמים, מנותק, או הזוי. אבל עובדה אחת, עיקשת, לא מאפשרת פשוט לבטל את האפשרות הזו: ה-7.10 התרחש על רקע עשורים של מדיניות ישראלית שמהותה הייתה מניעת הקמה של מדינה פלסטינית וחתירה שלא לסיים את הסכסוך. ה-7.10 נתן לנו הצצה לעתיד שמצפה לנו אם נמשיך באותה מדיניות עיקשת. ישראלים יוכלו לחיות בביטחון רק עם סיום הסכסוך. רק במצב שבו רוב גדול של ישראלים ורוב גדול של פלסטינים תומכים בחיי שכנות של שני העמים זה לצד זה, כאשר בעיות, קשיים, וסכסוכים נפתרים באמצעות הסכמים והסדרים. זה מצב שבו המחנה שתומך בהשמדה או גירוש טוטלי של הצד השני, או זה שתומך באלימות ככלי לפתרון בעיות, בשתי החברות, יהיה זניח וחסר השפעה מבחינה פוליטית, כך שהרוב הגדול יוכל למנוע מאותו מיעוט להוציא לפועל את תכניותיו האלימות. אמנם "סיום הסכסוך" יוכל להתרחש רק בעוד שנים רבות, אך כדי שחזון זה יתממש יש להתחיל לפעול לכך כבר היום. לכן, בטור הנוכחי אתחיל דיון בשאלה "מה ישראל צריכה לעשות עכשיו כדי לקרב אותנו לסיום הסכסוך?". חשוב להקדים ולומר, שאין פתרון קסם. אין שום טריק בשרוול הממשלה שיאפשר לתושבי עוטף עזה לחזור לגור בבתיהם בביטחון בטווח הזמן המיידי. לא תמרון קרקעי ולא רצועת ביטחון, לא חיסול סינוואר ולצערנו, גם לא חתירה להסכם שלום. אף אחת מהאופציות הללו לא יספקו ביטחון מוחלט בטווח זמן של שנים בודדות. ביטחון במובן שתושבי עוטף עזה דורשים בצדק, כפי שכל אזרחי ישראל דורשים בצדק, יוכל להגיע רק בטווח זמן של עשורים. האחריות שלנו היא שבשנת 2050 תושבי עוטף עזה, יחד עם תושבי עזה, יוכלו לדבר על הסכסוך בזמן עבר. תנועת השלום מול מחנה האלימות ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני, גם בפוליטיקה הפלסטינית וגם בזו הישראלית, יש שני זרמים פוליטיים עיקריים: תנועת השלום ומחנה האלימות. תנועת השלום, הישראלית והפלסטינית, מכירה בכך שבין הים לנהר חיים יהודים ופלסטינים שלא הולכים לשום מקום, ומתוך הכרה זו מבקשת לעצב את החיים המשותפים הללו באמצעים פוליטיים, בהסכמים והסדרים. מחנה האלימות, בכל אחת משתי החברות, הכריע שכל השטח בין הים לנהר שייך רק "לנו" ובאמצעים אלימים יש לחסל או לגרש את העם השני. גם בחברה הישראלית וגם הפלסטינית, אחוז מסוים מהאוכלוסיה דבק בעמדה פוליטית עקרונית של קידום השלום או קידום מלחמה, ללא קשר לנסיבות או אירועים. אבל הרוב המוחלט של בני האדם משנים את עמדתם בהתאם להתרחשויות בעולם. לכן, כמות האנשים שחברים בתנועת השלום או במחנה האלימות של ארצם משתנה תדיר. הנציג הבולט ביותר של מחנה האלימות הפלסטיני הוא תנועת החמאס, בעוד שהנציג הבולט ביותר של מחנה האלימות הישראלי הוא תנועת ההתנחלות. המפלצתיות של הטבח של ה-7.10 אמנם מראה את השפל שאליו מחנה האלימות הפלסטיני הגיע, אך במהותו הוא איננו שונה מזה הישראלי. האויב המשותף של החמאס ושל המתנחלים הוא הרשות הפלסטינית, בהיותה גוף שהכיר במדינת ישראל ומוכן להגיע לפשרות והסדרים על מנת לחיות לצידה בשלום. המתנחלים מנסים לקבע בשיח הציבורי את המוסכמה שהרשות הפלסטינית והחמאס זהים, אך זהו שקר. כדי להבין מי מהארגונים הוא חלק מתנועת השלום ומי חלק ממחנה האלימות, מספיק להתבונן ביחס שלהם כלפי אזרחים ישראלים שמגיעים בשוגג לאדמתם – בעוד שחמאס לקח בשבי את אברה מנגיסטו והישאם א-סייד במשך כמעט עשור לצורך עסקת חילופי שבויים עתידית, הרשות הפלסטינית מחזירה אזרחים כאלה לישראל במסגרת התיאום הביטחוני עם צה"ל. בעשורים האחרונים ממשלות הימין התמודדו עם מחנה האלימות הפלסטיני באמצעות אלימות נגדית. שוב ושוב פוליטיקאים וגנרלים הבטיחו שאמצעי האלימות יחלישו ואף יחסלו את ההתנגדות האלימה לישראל. שוב ושוב שמענו "החמאס הוכה קשות", "הרגנו אלפי מחבלים", "האויב מורתע", "הבטחנו שקט לשנים קדימה". אבל בעשורים האלה הביטחון שלנו רק הלך והורע. הדינמיקה שהסכסוך מציג לנו היא שהפעלת אלימות רק מחזקת פוליטית את מחנה האלימות הנגדי. כוח מול אלימות כוח פוליטי של דמות ציבורית, מפלגה, או תנועה נשען על אמון ותמיכה של מאסות של בני אדם. אנחנו אומרים על מנהיג או תנועה שהם חזקים מבחינה פוליטית כאשר יש להם לגיטימציה ציבורית ליזום מהלכים ולשנות באופן משמעותי את העולם המשותף. מתוך התמיכה הציבורית בהם, המנהיג או התנועה יכולים להשתמש בתמיכה הזו כדי לעצב את העולם הציבורי באופן שמוסכם על הרבים. אלימות, לעומת זאת, יכולה להסתפק במעטים. אדם בודד עם אקדח, למשל יגאל עמיר, יכול לכפות על ההמונים את רצונו. החלשים, אלה שאינם מצליחים לגייס את הרבים, הם אלה שפונים לאלימות. בשנות ה-90 תנועות השלום הישראלית והפלסטינית היו תנועות חזקות. הן נשענו על פופולריות עממית משמעותית שנתנה להן לגיטימציה לבצע פשרות כואבות. אבל כנגד הכוח הפוליטי שלהן, המחנה הנגדי השתמש באמצעי אלימות כדי לדכא את התהליך. בחברה הישראלית, הכוונה המוצהרת של האלימות שצמחה מתנועת המתנחלים, שכללה את רצח רבין וטבח מערת המכפלה, הייתה לסכל את תהליך השלום. מחנה האלימות הפלסטיני הוציא לפועל פיגועים נוראיים. השימוש באלימות הצליח להרוס את הכוח הפוליטי של תנועות השלום, שהתמיכה בהן ירדה לשפל. השימוש באלימות כלפי הצד השני בסכסוך מחליש את התמיכה בפתרון הסכסוך באמצעות הסכמים. כאשר צד אחד סופג אלימות, מחנה האלימות מיד מצהיר: "רואים? אמרנו לכם שאין עם מי לדבר!". אם נחשוב על עצמנו, לאחר ה-7.10, נראה שהתגובה של ישראלים רבים עוקבת אחרי הדפוס הזה בדיוק: גם שמאלנים רבים תמכו, ועדיין תומכים, בהפעלת אלימות כלפי חמאס והעזתים. התגובה הצפויה בצד הפלסטיני היא "רואים? הישראלים רק רוצים להשמיד אותנו!", שרק תחזק עוד את התמיכה בהתנגדות אלימה לישראל. באופן פרדוקסלי, השימוש האדיר באלימות כלפי החמאס בעזה מחזק את מחנה האלימות הפלסטיני. גם אם בסופו של דבר חמאס, כגוף שלטוני וצבאי בעזה, ימוטט – האם לא יישארו בעזה עוד עשרות אלפים שיהיו מוכנים למות "למען המולדת"? האם, בהיעדר חמאס, אותם עשרות אלפים לא יתארגנו במסגרת ארגונים אחרים כדי להוציא לפועל פיגועים או לירות רקטות על ישראל? חיסול החמאס לא יחסל את מחנה האלימות הפלסטיני – להיפך, הוא יחזק אותו. האלטרנטיבה לחיזוק מחנה האלימות היא חיזוק תנועות השלום; ואת זה עושים לא באמצעות אלימות, אלא באמצעות שכנוע. קוראי הטור הם רובם אזרחי ישראל וככאלה יש באפשרותם לדבר ולשכנע אזרחים ישראלים אחרים. אך היות וישראלים לא חולקים גוף פוליטי עם הפלסטינים בגדה ובעזה, אין להם אפשרות לדבר עם הפלסטינים ולשכנע אותם לתמוך בשלום. הדרך היחידה שפתוחה בפני כל צד כדי לחזק ולהרחיב את תנועת השלום של הצד השני, היא באמצעות פוליטיקה ממוסדת ורשמית. תנועות השלום בשתי החברות זקוקות להנהגה פלסטינית וישראלית שיתניעו תהליך שהכיוון המוצהר שלו הוא הסכם שלום. כאשר ישראלים יראו שהנהגה פלסטינית פועלת בשטח כדי למגר סוכני אלימות פלסטיניים, לעמוד בהסכמים עימה, ולפתור בעיות וקשיים באמצעות מילים והסכמים – זה כשלעצמו מהווה גורם משכנע עבור ישראלים לסמוך על הפלסטינים ועל התהליך. אותו דבר יקרה בצד השני – עצם קיומה של ממשלה ישראלית שפועלת למגר אלימות של מתנחלים נגד פלסטינים, שנזהרת בהפעלת אלימות צבאית נגד פלסטינים, וגם כן פועלת לפתור בעיות באמצעות הסדרים – עצם המעשים הללו יהוו גורם משכנע עבור הציבור הפלסטיני ששלום הוא אפשרי ורצוי. מחקרים תומכים בקביעות הללו: כאשר הסכם שלום הוא תהליך שקורם עור וגידים והצלחתו נראית ממשית – בין אם זה מול הפלסטינים, מצרים או ירדן – הציבור הישראלי תומך בו , ומחנה השלום הישראלי נהיה כוח משמעותי שלא ניתן להתעלם ממנו. בחברה הפלסטינית, סקרים מראים תמיכה גדולה בשלום עם ישראל בתקופות שהסכם כזה היה אופציה ריאלית (למשל, בסקר מ-1993 בזמן תהליך אוסלו ), בעוד שהם מראים צניחה בתמיכה בו, ועלייה בתמיכה בהתנגדות אלימה, בתקופות של מלחמה (למשל, בסקר מ-2014 לאחר צוק איתן ). מדיניות הביטחון של ישראל צריכה לשאוף להחלשה פוליטית של מחנה האלימות הישראלי והפלסטיני. להביא את החמאס וארגוני האלימות האחרים לעמדה חסרת כוח, שולית, וחסרת השפעה בזירה הפלסטינית, וכתמונת מראה, להביא גם את תנועת המתנחלים לעמדה חסרת כח, שולית, וחסרת השפעה, בפוליטיקה הישראלית. הדרך לשם לא עוברת בהריגת כל חמאסניק, או כליאה של כל מתנחל. החמאס, כמו המתנחלים, הוא תנועה משמעותית בפוליטיקה של עמו. אי אפשר פשוט להעלים אותו מהמפה הפוליטית, אבל יש צורך להחליש ולבודד אותה פוליטית. מדינת ישראל אמנם לא יכולה לקבוע עבור הפלסטינים במי לתמוך, אבל לפעולותיה בשטח יש השפעה אדירה על עמדותיהם. אסיים את הטור עם הצעות קונקרטיות לפעולות ישראליות שיקרבו אותנו לסיום הסכסוך. אז מה עושים עכשיו? הדבר הדחוף ביותר שעלינו לעשות הוא להגיע לעסקה מול החמאס להחזרת כל החטופים בתמורה לעצירת המלחמה. שני צדדי העסקה תורמים לביטחון הישראלי ועל שניהם כתבתי כאן , וכאן : החזרת החטופים נדרשת כדי לשקם את הסולידריות הישראלית ועצירת המלחמה נדרשת כדי להפסיק לחזק את מחנה האלימות הפלסטיני. שנית, יש לפנות התנחלויות מבודדות, על מנת להסיט כוחות צה"ל רבים משמירה על ההתנחלויות לשמירה על יישובי עוטף עזה. שלישית, יש להסכים להצעה האמריקאית-מצרית שנמצאת כבר על השולחן ולה הסכים אבו-מאזן: כניסה של הרשות הפלסטינית לרצועת עזה בתמורה להוצאת כל חיילי צה"ל מהרצועה והתנעה של תהליך שלום. היות וחמאס יישאר בעזה עם כניסת הרשות, במסגרת הסכם כזה, ישראל צריכה לתמוך בחיזוק ועיבוי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית אשר יתמודדו עם פעילי חמאס ותנועות אחרות שינסו לסכל את התהליך. הציפייה שההתמודדות עם מחנה האלימות הפלסטיני תתבצע ע"י הרשות הפלסטינית היא אותה ציפייה שגורמי אכיפת החוק המצריים יתמודדו עם איומים מצריים על ישראל. בסופו של דבר, הצורך הביטחוני הישראלי הוא הסכם שלום עם מדינה פלסטינית חזקה ומתפקדת, שמחזיקה במונופול על השימוש באלימות ומקיימת מערכת אכיפת חוק שמסוגלת לעצור ארגונים פלסטיניים חתרניים. הדרך לשם מתחילה ממש עכשיו: ככל שהרשות תתפס כגורם שמקדם את העצמאות הפלסטינית, כך הכוח הפוליטי שלה יגדל, והיכולת שלה להתמודד עם מחנה האלימות הפלסטיני תגדל. אמנם לישראל יש השפעה על התהליך – הקמת מדינה פלסטינית יכולה להגיע רק במסגרת תיאום עם ישראל והחלטה ישראלית לסיים את הכיבוש – אך בוודאי שהמצב איננו תלוי רק בישראל. הגורמים הפלסטיניים הם שחקן שעליו אין לישראל שליטה. יחד עם זאת, יש סיבה לאופטימיות זהירה. ראשית, הרשות הפלסטינית, שהוקמה בהסכמי אוסלו, הראתה חוסן מרשים ושרדה תהפוכות משמעותיות: האינתיפאדה השנייה, מותו של יאסר ערפאת, ההתנתקות, השתלטות חמאס על עזה וכל הסבבים האלימים בין ישראל לעזה. שנית, כבר מעל 20 שנה שהרשות הראתה את מחוייבותה לשמור על הסדרים עם ישראל, והתיאום הביטחוני בין צה"ל למנגנוני הביטחון הפלסטיניים נשאר רציף כמעט לחלוטין במשך כל התקופה. שלישית, בניגוד לשיח הרווח בישראל, הרשות גם פועלת בשטח כדי להתמודד עם ארגונים חתרניים – ההתמודדות האחרונה הייתה כנגד הארגון האלים "גוב האריות" בשכם, שפירוקו הושג בעיקר בשל מעצרים שביצעו מנגנוני הביטחון של הרשות, עד שלבסוף בכירים ופעילים בארגון הסגירו את עצמם לרשות . בזירה הפנים-ישראלית, עלינו להחליף את הממשלה הנוכחית , שהיא הנציגה הבולטת ביותר למחנה האלימות הישראלי. עלינו להגביר את הקול האזרחי שתומך בהסכם שלום; לפעול לפינוי התנחלויות ושימוש במנגנוני אכיפת החוק בישראל כנגד מבצעי פשעים בגדה; להסיט כוחות צה"ל משמעותיים משיטור אוכלוסיה אזרחית בגדה לשמירה על הגבולות של ישראל – כל אלה צעדים שמקדמים את הביטחון הישראלי בכך שהם מהווים מעשים משכנעים עבור פלסטינים שתמיכה בהסדרים ובהסכמי שלום היא אפשרית ורצויה. אין פתרון קסם לסכסוך, ואין שום צפי שהמדיניות שאני מציע כאן תפתור את כל הבעיות בין-לילה. מדיניות הביטחון של הימין השאירה אותנו בתוך ביצה טובענית של אלימות שרק גוררת אותנו עוד ועוד פנימה. מחנה האלימות הפלסטיני והישראלי, ינסו להמשיך לגרור אותנו פנימה: ארגונים פלסטינים ימשיכו לנסות להוציא לפועל פיגועים; מתנחלים ימשיכו להצית מהומות בהר הבית ולהשתמש במנגנוני המדינה להשתלטות על אדמות פלסטיניות. ביטחון ישראלי יגיע כאשר מערכת אכיפת החוק הישראלית תעצור את מחנה האלימות הישראלי, וכאשר הרשות הפלסטינית תפעל לעצור את מחנה האלימות הפלסטיני. עלינו להתחיל לקדם את המציאות הזו כבר היום כדי שילדינו יזכו לחיות בביטחון. תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה. תוכלו לפגוש אותו ב אסיפת השלום והשוויון של תנועת עומדים ביחד ביום שישי ה-2.2, ולהשתתף בחיזוק הדרך שהוא מציע לבניית תנועת השלום. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 28 פרק מספר תום אלפיה תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

אסף יקיר וארנון פלג שואלים מה הכעיס את הסטודנטים באוניברסיטת קולומביה, ומה בהם כל כך מרתק אותנו. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו חתונה קולומביאנית שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 2 במאי 2024 חתונה קולומביאנית קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג שואלים מה הכעיס את הסטודנטים באוניברסיטת קולומביה, ומה בהם כל כך מרתק אותנו.למאמר של ד"ר גיא לרון במגזין רוזה מדיה: https://www.rosamedia.org/episodes/articles/33 לפרק "לחם, שושנים ולסביות" של תולדות המיניות: https://www.rosamedia.org/episodes/toldotminiyut/27.1 להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 621 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

עובדי ועובדות הנקיון בבית החולים סורוקה, לא מוכנים להיות חמורים שבאים והולכים ודורשים העסקה ישירה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו "חמורים הולכים, חמורים באים" ראיון עם מלאקו מלסה, ממובילי המאבק של עובדי ועובדות הנקיון בבית החולים סורוקה, שלא מוכנים להיות חמורים שבאים והולכים ודורשים העסקה ישירה שתפו: שני פייס 20 בספטמבר 2024 "חמורים הולכים, חמורים באים" שני פייס 00:00 / 01:04 מאבק עובדים חשוב מתנהל בימים אלה בבית החולים סורוקה. 250 עובדי ניקיון, כולם עובדי קבלן המועסקים בתפקידיהם שנים רבות, יצאו למאבק אליו הם התארגנו בעצמם בדרישה לעבור להעסקה ישירה. העובדים מוחים על שכרם הנמוך - 5,880 ש"ח בחודש בלבד, ועל הפער המשמעותי בשכר ובתנאי העבודה לעומת עובדים בתפקידים מקבילים שבית החולים מעסיק באופן ישיר. עצומה לתמיכה במאבק עלתה לאחרונה באתר "זזים". מלאקו מלסה, ממובילי המאבק, מספר שהמשא ומתן עם ההנהלה על מעבר להעסקה ישירה החל לפני ארבע שנים. לדבריו, "מתוך 250 עובדי קבלן בניקיון, אין אף עובד לבן. 90 אחוז מעובדי הקבלן הם אתיופים ועשרה אחוזים בדואים. שמנו לב שעובדים לבנים שמגיעים לעבוד בניקיון בבית החולים נקלטים כעובדים של בית החולים תוך זמן קצר. במקרה אחד שאני מכיר אישית, עובד לבן התקבל לבית החולים תוך שבוע-שבוע וחצי. מי שעובד מטעם בית החולים מקבל כרטיס עובד אחר ואיתו תנאים שונים לגמרי". מלסה, אב לחמישה בן 50, החל לעבוד בסורוקה מיד לאחר עלייתו מאתיופיה. חלק מהעובדים האחרים השותפים למאבק ממלאים אותו תפקיד זה 18 שנה ובכל זאת, הם אינם עובדים של בית החולים. נשים הן רוב מוחלט של עובדי הקבלן. מלסה סבור שהזלזול בעובדים, בראשו העובדה שלא חזרו אליהם מאז שההנהלה ביקשה את סבלנותם במשא ומתן לפני ארבע שנים, נובע מגזענות ומאפליה מגדרית. "אחת העובדות הבכירות בבית החולים אמרה לי על המאבק שלנו, 'חמורים הולכים, חמורים באים'. אין שום כבוד כלפי העובדות והעובדים". התנאים השונים כוללים יציבות תעסוקתית, שכר גבוה בהרבה, זכויות סוציאליות משופרות ויחסי עובד-מעביד טובים יותר. "אני עובד בסורוקה 11 שנים", מספר מלסה, "ובתקופה הזו עברתי שלוש חברות קבלן. מעבירים אותנו מקבלן לקבלן והיחס בהתאם. עובדים בהעסקה ישירה מקבלים 1,000 ש"ח לחג ויותר. אנחנו מקבלים שוקולד, כמו ילדים. אימהות שמקבלות טלפון מבית ספר או מהגן שהילד שלהן חולה מאוימות שלא יצאו מהעבודה. לוקחים להן את כרטיס העובד כדי לאיים עליהן. לפעמים מורידים לך כסף מהמשכורת ואין עם מי לדבר כדי לבדוק או להחזיר. לא פעם דורשים מאיתנו לוותר על הפסקות או לצאת רק לחמש דקות הפסקה במהלך יום עבודה שלם". העובדים פנו להסתדרות, שסירבה לייצגם. כשגם ההנהלה סירבה לדבר איתם, הם פתחו בשביתה של שבוע ביום חמישי שעבר, 12 בספטמבר 2024. " יו"ר מרחב נגב בהסתדרות, נורברט בוקובזה, אמר לוואלה שבע: "צריך להזכיר שמדובר בעובדים שמועסקים דרך חברת כוח אדם, וזה רק חלק ולא כולם. מכיוון שמדובר בעובדי ניקיון שמספקים שירות גם לחדרי ניתוח ומקומות רגישים נוספים, לא רצינו שזה יימשך זמן רב. מיד שוחחנו עם חברת כוח האדם המעסיקה, והיא הסכימה להוסיף שלושה שקלים לשכר השעתי, אך זה לא סיפק את העובדים. אנחנו בהסתדרות דיברנו עם הנהלת סורוקה שמיד הגיבה והוציאה מכתב שמנהל בית החולים יחד עם הצוות שלו ישוחחו עם נציג העובדים". בתגובות של בית החולים סורוקה לפרסומים תקשורתיים אודות המאבק והשביתה, כמו בתגובה לכתבתו של אסף פוזיילוב מ"כאן", ציינו בבית החולים את "טיפול" ההסתדרות בעובדים כראייה ליחס הוגן לו הם זוכים. עובדה זו הופכת את היחס המנוכר מצד ההסתדרות, שבא לידי ביטוי בתגובתו של בוקובזה, לפוגעני אפילו יותר. מלאקו, ההצעה להוסיף שלושה שקלים לשכרכם נשמעת מעליבה. מלסה: "איך אפשר בשכר של 5,800 ש"ח לפרנס משפחה, לשלם בסופר, לשלם על צהרוניות, על גני ילדים? חברים ובני משפחה שעובדים בבתי חולים אחרים בארץ בהעסקה ישירה מספרים שהם מרוויחים 10,000 ש"ח ויותר בחודש על אותה עבודה שאנחנו עושים. למה בסורוקה לא? זו גזענות". איך הפכת למנהיג העובדים? "אני אדם עם הרבה סבלנות אבל לפעמים היא נגמרת. לפני כמה שנים השתתפתי בקורס בטיחות. למדנו שם על המינון הנכון של כלור מול מים בתכשירי ניקוי. ראיתי שהמינון שאנחנו משתמשים בו הרבה יותר גבוה. עובדים סובלים מאלרגיה, מגירויים. ביקשתי מהחברה שיקפידו על המינון הבטיחותי, כמו שלמדנו בקורס. כשהם סירבו, ארגנתי הפגנה. גם בבקשה להעסקה ישירה, מול ההנהלה. הם ביקשו שנמתין בסבלנות. חיכינו ארבע שנים. עכשיו כשביקשנו שיחה, קראו לביטחון להרחיק אותנו. הסבלנות נגמרה". אתה לא חושש להיפגע מהובלת המאבק? "אני מכיר את החוק. שביתה היא חוקית במדינת ישראל. אני עובד מצוין, והם יודעים את זה. תמיד פונים אליי, 'מלאקו, תעזור בזה, תתווך מול זו'. אני תמיד מוכן. גם לעובדים אמרתי, 'תעבדו טוב טוב כמו תמיד. תנו יחס של כבוד לכולם כמו תמיד. שלא תהיה אף מילה רעה נגדכם על העבודה שאתם עושים. למחות זה חוקי. אנחנו צריכים להכיר את החוק. יש לי 180 עובדים בקבוצות שהקמתי. יש כאלה שפוחדים, שכועסים עליי. אבל אני צריך לפרנס את המשפחה שלי, את חמשת הילדים שלי, והמחירים רק עולים. אני לא יכול לוותר. המאבק שלנו אומר: 'די, די לקבלן!" ד"ר שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה ומנהלת שותפה בתוכנית לימוד משותף של מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית. עריכה: מעין גלילי להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 52 פרק מספר שני פייס שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו "ג'יי פורמן מנתניה": מי עומד מאחורי ערבות מיליון הדולר של עופר וינטר? מפלגת עמך ישראל קיבלה את הערבות הגדולה ביותר במערכת הבחירות, אבל מסרבת להתייחס לזהות התורם. תחקיר "רוזה מדיה" חושף את זהותו. שתפו: מעין גלילי 15 בספטמבר 2026 "ג'יי פורמן מנתניה": מי עומד מאחורי ערבות מיליון הדולר של עופר וינטר? מעין גלילי 00:00 / 01:04 עופר וינטר, תמונת יחצ מויקיפדיה בתאריך ה-27.8, זמן קצר לאחר שהכריז עופר וינטר על מפלגתו "עמך ישראל", פורסם במערכת הדיווחים באתר מבקר המדינה ש"ג'יי פורמן מנתניה" העמיד כ־3 מיליון שקלים כערבות למפלגת הימין הקיצוני. מדובר בסכום הגבוה בכמיליון שקלים מכל ערבות אחרת שניתנה במערכת הבחירות הנוכחית , כאשר רובן המוחלט של הערבויות נעו בין עשרות אלפי שקלים למיליון שקלים. שאלה אחת, שלציבור הישראלי יש זכות למענה עליה ולא זכתה לתשובה מהמפלגה: מי הוא אותו ג'יי פורמן? תחקיר "רוזה מדיה" מצא אדם בעל שם זהה שהתגורר עד לאחרונה בניו ג'רזי ועלה לארץ. מדובר באיש עסקים ועורך דין, החתום כנאמן בעמותה המגייסת כספים למכינת "בני דוד" בעלי – שבה למד וינטר. פורמן מניו ג'רזי סירב לענות לשאלת רוזה מדיה אם הוא זה שהעביר את התרומה. גם עופר וינטר ודובריו סירבו לאשר או להכחיש את זהות האדם שהעביר למפלגה את תרומת הענק. מי אתה ג'יי פורמן? בשנת 2000 פורסם בגלובס כי ג'יי פורמן הוא אחד משלושת מייסדיה של חברת ההון־סיכון "Dellet", שהייתה אמורה להשקיע בהייטק ישראלי. לפי הכתבה פורמן ייעץ למשרד הביטחון הישראלי במשא ומתן "בשווי מיליארדי דולרים" עם חברות אמריקאיות. פעילותה הידועה היחידה של Dellet היא ההשקעה בחברת "ננו־אור טכנולוגיות", שנסגרה ב־2005, אך Dellet עדיין רשומה כחברה פעילה בניו ג'רזי. חבר ההנהלה היחיד של Dellet במסמכי החברה העדכניים הוא עו"ד ג'יי פורמן, ובהם מצויינת כתובתו בעיירה טינק (Teaneck). הדיווחים העיתונאים אודות פורמן מעטים מאוד, ואין בהן אינדיקציה להונו. עם זאת, מבדיקת רישומי הנדל"ן של פורמן בארצות הברית עולה שהוא מכר אשתקד את ביתו בניו ג'רזי בסכום של כ- 2.1 מיליון דולר. פרטיו של פורמן נמצאו על רישומים ציבוריים של חברות ישראליות בארה"ב, כולל "נס טכנולוגיות" וחברה שבבעלות "חילן". פורמן רשום כנאמן של עמותה אמריקאית בשם "Bnei David Foundation", שמגייסת כספים בארה"ב למכינת בני דוד. בשנת 2023 לבדה, Bnei David Foundation תרמה למכינה בישראל 3.8 מיליון שקלים. בני דוד היא אחד המוסדות המרכזיים של האגף החרד"לי בציונות הדתית, והתכנים הקיצוניים שנלמדים בה – החל מגזענות כלפי ערבים, דרך התנגדות לשוויון מגדרי ועד שנאה לקהילת הלהט"ב – עוררו סערות ציבוריות בשנים האחרונות. מה יש להם להסתיר? ההתמודדות של "עמך ישראל" זוכה לתשומת לב תקשורתית משמעותית, בייחוד כאשר מדובר במפלגה חדשה. ואכן, זמן קצר לאחר שהכריזה על התמודדותה, המפלגה כבר נחלה הצלחה יחסית בסקרים. עם זאת, מזה חודשים ארוכים שוינטר מכשיר את הקרקע לכניסתו לפוליטיקה. פרסום קודם של שומרים חשף שבחודשים שלפני ההכרזה על הקמת המפלגה הושקעו בקידומו של וינטר לפחות 150 אלף שקלים, על ידי קבוצה אנונימית שוינטר סירב להצביע על זהותה. מעורבותם של בעלי הון בפוליטיקה הישראלית בעייתית ככלל, שכן היא מעניקה עדיפות בזירה הציבורית לאינטרסים שרוב הציבור אינו שותף להם. המקרה הנוכחי מעורר דאגה מיוחדת, שכן למרות דיווח עמך ישראל למבקר המדינה שפורמן גר בנתניה, אין כמעט מידע על פעילותו בישראל ועל חייו פה. יתר על כן, וינטר ופורמן סירבו לאשר או להכחיש פרטים קריטיים על ערבות ענק, שעשויה להשפיע על תוצאות הבחירות באוקטובר. מדאיג גם סדר היום הימני קיצוני ש"עמך ישראל" מקדמת: באירוע השקתה תומכיה קראו בקצב "הגירה", כדי להביע תמיכה בטיהורה האתני של רצועת עזה. לציבור הישראלי יש זכות לדעת מי האנשים שמתערבים בפוליטיקה שלו באמצעות סכומי כסף גדולים, מה האינטרסים שלהם ומדוע הם מקדמים אג'נדות קיצוניות. מעין גלילי הוא חבר מערכת מגזין רוזה והפודקאסט "קריאת השכמה" עריכה: שיר נחמקין להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 181 פרק מספר מעין גלילי מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מה יותר נדוש, נורמטיבי וקווירי מסרטים לחג המולד? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 110: קלישאה לחג המולד שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 25 בדצמבר 2025 פרק 110: קלישאה לחג המולד תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 סרטי חג מולד הם חלק מהריטואל הקפיטליסטי של עונת החגים - מוסכמות ממוחזרות היטב עם תפאורה מושלגת. מתי התחילו לייצר סרטי חג מולד קווירים (יותר מוקדם משהייתם מנחשים), האם רנט הוא סרט חג מולד (ספוילר - כן), מה ההבדל בין קווירים של חג מולד וקווירים של ליל כל הקדושים, ואיך כל זה קשור לסרט ילדות רעות? ממליצות על האזנה עם שוקו או יין חם! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 110 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

ההיסטוריונית יאלי השש מגיעה לדבר על מזרחיות, פמיניזם ועל הקשר ביניהם ובין מעמד. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו העוגה לכולן שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 5 בנובמבר 2021 העוגה לכולן קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 311 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

בית הדין לעבודה קבע שלאנשים עם מוגבלויות מגיעות זכויות סוציאליות. האם זה יקרה? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מפעלים לא מוגנים 2: שובו של המפעל שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 23 בנובמבר 2022 מפעלים לא מוגנים 2: שובו של המפעל קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 בית הדין לעבודה קבע שלאנשים עם מוגבלויות מגיעות זכויות סוציאליות. האם זה יקרה? להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 472 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר