נוסף על הזנחה תשתיתית של עשורים, תיעוד חדש מראה שעיריית ב"ש מעדיפה לא להעסיק עובדים בדואים מחשש לתגובה גזענית של הציבור. כך מדינת ישראל מפרה את הקרקע לצמיחת ארגוני הפשיעה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מדיניות שלילת תעסוקה סוללת את הדרך לפשיעה בנגב נוסף על הזנחה תשתיתית של עשורים, תיעוד חדש מראה שעיריית ב"ש מעדיפה לא להעסיק עובדים בדואים מחשש לתגובה גזענית של הציבור. כך מדינת ישראל מפרה את הקרקע לצמיחת ארגוני הפשיעה. שתפו: ענת אילון 13 בינואר 2026 מדיניות שלילת תעסוקה סוללת את הדרך לפשיעה בנגב ענת אילון 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: PQN Studios, שאטרסטוק בשבועות האחרונים הנגב לא יורד מהכותרות. בן גביר מגיע לסיבובי ראווה ביישוב תראבין וביישובים אחרים וטוען שהוא במבצע למשילות בנגב וטיפול בפשיעה. ואיך המבצע הזה נראה? הכניסה והיציאה מהיישוב היו מוקפות בבטונדות ובשוטרי מג"ב במשך שבועיים, התבצעו כמה מעצרים שרירותיים והשיא היה בשבוע שעבר, כאשר מחמד חסין תראבין נהרג על ידי שוטר לעיני ילדיו הקטנים. במהלך המבצע כמעט ולא נאספו כלי נשק והוא גם לא נועד לספק שום טיפול אמיתי בפשיעה. רק הפחדה של כפר שלם ורצח של אזרח שפתח את דלת ביתו. לפי נתונים מאוגוסט 2025, באר שבע, המטרופולין של הנגב, נמצאת במקום השלישי במדד הפשיעה הארצי, ומחוז הדרום כולו נמצא במקום הראשון בנתוני הפשיעה האלימה. הגזענות מובנית מראש בשיח על התופעה המפחידה הזאת ועל הקרקע הזו צומחים מסיתים כמו בן גביר, שלוקח פחד אמיתי של אנשים ומשתמש ברגש לגיטימי לצורך הסתה נגד ציבור של מאות אלפי אנשים. לא רק בן גביר משתמש במצוקה בנגב להסתה גזענית: גם בנט, שהוכתר על ידי רבים כתשובה האופוזיציונית לביבי, אמר לתושבי הישוב עומר ש"השבעה באוקטובר הבא יגיע מהנגב". בקואליציה ובאופוזיציה רואים אזור מוזנח ומוכה פשיעה, ובמקום לטפל בשורש הבעיה מסיתים את התושבים אחד נגד השני בניסיון לקושש קולות. הפשיעה ביישובים הערביים בנגב לא הופיעה יש מאין. היא תוצאה של הזנחה ממסדית של כל היישובים הערביים בנגב, מוכרים ולא מוכרים כאחד, שנמשכת כבר עשרות שנים. ההזנחה באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים, מתחבורה ציבורית ותשתיות ועד חינוך ותעסוקה. בטור זה אתמקד בתחום התעסוקה. אחוזי האבטלה ביישובים הבדואיים בנגב הם הגבוהים ביותר בארץ, וגם כשהתושבים משתתפים בשוק העבודה - השכר הממוצע שלהם נמוך משמעותית מבשאר הארץ. זו בעיה אמיתית, אקוטית, והמדינה נעדרת בסיוע בפתרונות. אחוזי הזכאות לבגרות ביישובים בדואיים רבים הם מהנמוכים בארץ ומתחרים רק ביישובים חרדיים עניים. לפי מכון "נגביה" לידע ומחקר האוכלוסיה הבדואית בנגב, בכפרים הלא מוכרים יותר מ70% מהגברים לא זכאים לתעודת בגרות. זו נקודת פתיחה שמתכתחילה לא מאפשרת לימודים אקדמאיים או התפתחות בעולם התעסוקה. תלמידים רבים ביישובים האלה לומדים מחוץ ליישוב שלהם, ואין תחבורה ציבורית הולמת בין היישובים. חלקם נאלצים ללכת ברגל שעות כדי להגיע לבית הספר - ובמצב כזה הנשירה ממערכת החינוך נראית כמעט טבעית. אפשר לסכם את מצב התעסוקה של החברה הערבית-בדואית בנגב כתוצאה של הזנחה, שגם היא גזענית מהיסוד. אך ביקור בישיבת המועצה של עיריית באר שבע בסוף דצמבר נתן זווית נוספת לסיבת הקושי התעסוקתי הכבד. בדיון על מצוקת עובדים בשירותי העירייה אמר רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, את המשפט הבא: “אין עובדים. יש עובדים זרים מסרי לנקה, מהודו ומתאילנד, וכשיש עובדים אחרים לא תמיד חלק מהאנשים רוצים שהם יעבדו". אולי לקורא החיצוני לא ברור למה הוא התכוון, אבל היושבים בחדר הבינו היטב: ה"עובדים האחרים" הם הציבור הערבי-בדואי בנגב, ועיריית באר שבע, המטרופולין הגדול ביותר בנגב, חוששת להעסיק אותם בגלל תגובות גזעניות אפשריות של הציבור. ואם זו אמירה של ראש העיר, אפשר רק לנחש כמה הגזענות מוטמעת במקומות נוספים, חברות פרטיות ובתי עסק של יהודים באיזור. אולי גם הם לא מעוניינים ש"האנשים האחרים" יעבדו. החברה הבדואית כולה מוזנחת במשך עשורים: לאנשים אין איפה לעבוד, כי אין תעסוקה מפותחת ביישובים שלהם - אם המדינה בכלל מכירה בהם. אין היתרי בניה, יש מחסור חמור בתשתיות, התחבורה ציבורית לוקה בחסר, וקיימת הזנחה של כל מערכת שאמורה לתפקד כדי לתת לאזרחים חיים סבירים. זוהי קרקע פוריה לפריחה ושגשוג של ארגוני פשע, שממלאים את התפקיד של מתן תעסוקה ומסגרת לצעירים אבודים, שמדינה שדואגת לכלל האזרחים שלה אמורה למלא. חשוב להדגיש: יש בעיה של פשיעה ביישובים הערביים בנגב, אך היא רחוקה מלערב את כלל האוכלוסיה. רוב תושבי הנגב הערבים הם אזרחים נורמטיביים לחלוטין שרוצים לחיות את חייהם בשקט ובשלום ולוקחים חלק פעיל בכל תחומי החברה, בלי נגיעה בפשיעה המאורגנת. הפשיעה המשתוללת באין מפריע כבר גבתה את חייהם של עשרות חפים מפשע בנגב - והיא מסכנת את כולנו. כשאוכלוסיה שלמה מופקרת, מוזנחת, וחלקה מוצאת את עצמה מתדרדרת לפשיעה, קל להסית נגדה ולשלול ממנה לגיטימציה. וזה בדיוק מה שבן גביר עושה: הוא מתפאר בהריסות הבתים, במעצרים של קטינים, ואף ברצח של מחמד חסין תראבין בפתח ביתו. המטרה הסופית של הכהניסטים היא ייהוד הנגב - הקמת יישובים יהודיים על חורבות הכפרים הלא מוכרים. כדי שהמהלך הזה יתקבל נדרש קמפיין הסתה מתמשך, ארוך ויסודי, ובממשלה עושים זאת היטב כבר עשורים. וכשהתעמרות מוצגת כהישג ומקבלת חיזוקים מכל הצדדים, הדרך להגשמת החזון המשיחי של הכהניסטים לנגב לא רחוקה. יו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, שמוצג בתור המושיע האופוזציוני שיביא לנו את הדמוקרטיה, לא צייץ אפילו מילה אחת על הרצח של מחמד חסין תראבין. במקרה כל כך קיצוני, גם שתיקה היא מתן לגיטימציה למדיניות הרצחנית. הפתרון לבעיות האמיתיות שקיימות בנגב לא עובר במופעי הפחדה. הפתרון נמצא בהכרה בכל הכפרים, במתן היתרי בניה, בהשקעה בתשתיות ראויות, בהקמת בתי ספר וגנים ציבוריים בכל יישוב ובהשקעה בחינוך ובתעסוקה. מיגור הפשיעה לא יושג על ידי שיטור יתר ומעצרי הפחדות, אלא באמצעות איסוף נשקים, מתן אפשרויות ראויות לפרנסה ולמחיה, ושיטור שרואה את טובת התושבים במקום להתייחס אליהם כאויבים. ענת אילון היא פעילה חברתית ומארגנת קהילתית של מעגל באר שבע והסביבה בעומדים ביחד. עריכה: שירז אנגרט ותום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 144 פרק מספר ענת אילון ענת אילון היא פעילה חברתית ומארגנת קהילתית של מעגל באר שבע והסביבה בעומדים ביחד למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פודקאסט אופטימי המכוון גם לפסימיסטים. דב חנין ודני פילק בשיחה על יוזמות ומאבקים לצדק, שוויון וסולידריות בארץ ובעולם, בשילוב דיון ביקורתי על תיאוריות שינוי מובילות. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו משבר האקלים שתפו: 10 ביולי 2021 משבר האקלים מה לעשות עכשיו 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 2a פרק מספר מה לעשות עכשיו איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

סתו גרסטל ושיר נחמקין נפגשות לדיבייט על השמאל הציוני והשמאל הלא ציוני טרום הקמת המדינה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו אומרים שהיה פה שמח שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 17 בספטמבר 2021 אומרים שהיה פה שמח קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 284 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

ספיישל ליום הנשים - הכוכבות הקוויריות של הדור הראשון של המאבק הפמיניסטי פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 120 למנויים־ות בלבד: סופרג'יסטיות לסביות שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 12 במרץ 2026 פרק 120 למנויים־ות בלבד: סופרג'יסטיות לסביות תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 איפה שיש ערימות של נשים פמיניסטיות שעסוקות כל היום בפוליטיקה משותפת, להתווכח על ערכים, אינטריגות והדרך הרציונלית להתלבש, בהכרח יהיו תמיד גם לסביות. לכבוד יום הנשים - סיפוריהן של החלוצות הקוויריות במאבק הפמיניסטי. פרק על כל מה שאישי ופוליטי בקרוסדרסינג, מחוכים, נישואים פתוחים, סחר בבורסה, חילות פרשים, ניתוחי שדה וקומונות בוהמייניות. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 120 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

בימים האחרונים פולשת רוסיה באלימות ואכזריות לאוקראינה, האם המלחמה מאיימת על הסדר העולמי, ואיך נכון להגיב אליה? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מלחמה ושלום שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 27 בפברואר 2022 מלחמה ושלום קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 373 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

איך המצב הקשה של שוק הדיור בניו יורק הביא את זוהרן ממדאני כפסע מראשות העירייה? התשובה בסרטים ובסדרות שאנחנו אוהבים על העיר פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו סיינפלד גר כאן פעם איך המצב הקשה של שוק הדיור בניו יורק הביא את זוהרן ממדאני כפסע מראשות העירייה? התשובה בסרטים ובסדרות שאנחנו אוהבים על העיר שתפו: טלי גולדרינג 20 ביולי 2025 סיינפלד גר כאן פעם טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 ביוני 2025 נבחר זוהרן מאמדאני, פעיל סוציאליסט צעיר שמזוהה עם מאבקי דיירים, להיות מועמד המפלגה הדמוקרטית לראשות עיריית ניו יורק. התקשורת הישראלית עסקה רבות בעמדותיו של ממדאני בנוגע לישראל ולעזה, בעוד קולות מהשמאל הבליטו את הקמפיין המרשים שלו, שארגן והפעיל עשרות אלפי מתנדבים. לצד היבטים אלה, ההתייחסות הישירה של ממדאני למצוקות הממשיות של הניו-יורקים הוא אולי הסיבה החשובה ביותר לניצחונו. למרות זאת היא עברה מתחת לרדאר בשיח הישראלי במידה מסויימת. ניצחונו סימן תפנית חדה בנוף הפוליטי של העיר – לא עוד דיבורים על "שוק חופשי אחראי", אלא הצהרה שהעיר שייכת לתושביה, לא למשקיעים. מבין המצוקות בהן עסק ממדני, בולטת במיוחד מצוקת הדיור. אף סיטקום לא הכין אותנו למאמדאני ניו יורק שמשתקפת לנו ממסך הטלווזיה והקולנוע לא חושפת זעם על מחירי הדיור או המכולות. נראה שהאהבה לעיר היא ללא תנאים. ניו יורק היא העיר ש"תאכל אותך חי" אבל "לא תרצה אותה בשום דרך אחרת". גם כשדיירי הרחוב מצטופפים והאלימות והפשע גואים, לא נראה שזה מפריע לדמויות היפות על המסך. העלילות יתמקדו במעדניה האהובה, העבודה במשרד עורכי הדין היוקרתי, המרקייה המצחיקה, הפלרטוט על מדרגות החירום. ככל שהעיר השתנתה והתפתחה הנוסטלגיה הקולנועית מצאה דרכים להתאים את עצמה למציאות ולטשטש את קורבנות הפיננסיאליזציה . בין הדימויים על המסך למציאות היום יומית נוצר פער. כשעל המסך נשים צעירות גרו בדירות שותפים ועבדו במערכת העיתון, במציאות הדירות האלה הפכו לנדל"ן להשקעה שעומדות ריקות, והמערכת נסגרה מזמן, הפער הזה הלך והתרחב ונדמה שהוא עומד להתפוצץ לארה"ב של טראמפ בפרצוף. איך הכל התחיל? "כנופיות ניו יורק" ו7 אנשים בדירה ללא חלון בסוף המאה ה־19 ניו יורק הוצפה באלפי עניים ואיכרים. הם היו בעיקר אירים, שחורים, איטלקים ויהודים, והם חיפשו דיור זול. לצורך זה נבנו בשכונות כמו סוהו והארלם תחתון שיכונים (tenements), שאכלסו משפחות עובדות ממעמדות נמוכים. אלה היו בניינים בגובה 4–6 קומות, עם מסדרון ארוך ואפל, ושירותים משותפים בחצר. בכל דירה של חדר או שניים הייתה משפחה אחת. ללא מים זורמים, ללא אוורור, לעיתים ללא חלון. ב-1890 פרסם העיתונאי Jacob Riis את הספר "How the Other Half Lives" , עם תצלומים נוקבים של חיי העוני בשיכונים . כתוצאה מכך, ניו יורק חוקקה ב־1901 את חוק השיכונים החדש – שאסר על בנייה של דירות ללא שירותים פנימיים ואור טבעי, וחייב חצרות, מדרגות אש ואוורור. זוהי התקופה שניבטת מהסרט "כנופיות ניו יורק". אלימות בין מעמדות, אלימות בין מהגרים לוותיקים, שלטון מושחת. המנצחים הגדולים הם העשירים שבכלל לא נמצאים בסרט. אלה, במציאות, המשיכו להתעשר ככל שהתעשייה הלכה והתפתחה. עוד מהגרים ממזרח אירופה ויהודים הגיעו ועבדו במפעלי הטקסטיל ובנמלים. השיכונים הפכו לרבי קומות שמשקיעים רכשו והשכירו. שנות ה30: מהפך סוציאליסטי נשכח ואז, בשנות ה־30, הגיע השפל הגדול. בבת אחת קרסו שווקים, מפעלים נסגרו, ואחוז האבטלה בעיר זינק לשיעורים חסרי תקדים. המשקיעים הקטנים התרסקו, הבנקים עצרו אשראי, ושוק השכירות הפך לזירה של מצוקה ופינויים. שווה לציין שזהו אחד המקרים הנדירים בהיסטוריה המודרנית שבו קריסת שוק נדל"ן הובילה להעמקה של פתרון ציבורי – ולא להפרטה או לצמצום אחריות המדינה. בשונה ממשברים שאנחנו מכירים מהשנים האחרונות, בהם ההצלה כוונה בעיקר למוסדות הפיננסיים ולבנקים, בשנות ה־30 ניו יורק בחרה, דווקא מתוך מצוקה, להרחיב את אחריותה כלפי האזרחים. שתי דמויות מפתח בתהליך היו כמובן הנשיא רוזוולט ורוח הניו דיל שהביא איתו, וראש העירו פיורלו לה גווארדיה, ביחד הם פתחו את הרעיון הדיור הציבורי של ניו יורק. לא צדקה, זכות דיור. בשכונת האיסט וילג’ הוקם פרויקט “הבתים הראשונים” (First Houses), מבנים שהוסבו מחדש ממבנים ישנים, אך בניהול עירוני. במהלך מלחמת העולם השנייה קיבלו השלטונות הפדרליים סמכות להטיל פיקוח מחירים כולל – כולל על שכר הדירה – כדי למנוע סחרור כלכלי בזמן חירום. ההגבלות הללו אומצו במדינת ניו יורק והורחבו לאזורים נוספים במדינה כרגולציה קבועה שהקפיאה בפועל את שכר הדירה למשך עשרות שנים. באמצע המאה ה־20, כמעט כל דירה מושכרת בעיר הייתה תחת פיקוח. גם משפחות ממעמד הביניים נהנו מההסדרים – בזכות תוכניות כמו "מיטשל־למה" (Mitchell-Lama) משנת 1955, שהציעה עשרות אלפי דירות להשכרה או לרכישה משותפת (co-op) במחיר נמוך. העשורים הללו – מהשנים שלאחר המלחמה ועד סוף שנות ה־60 – סימנו תקופה נדירה של ביטחון דיורי רחב: רשת סוציאלית שהעניקה קורת גג הוגנת למיליוני תושבים, לא רק לעניים אלא גם למעמד העובד. מה שמעניין הוא שאין כמעט סרטים שעוסקים במהפך הדיור, מלבד סרטים דוקומנטריים או סרטים שצולמו באותן שנים. ניו יורק מספקת לנו ים נוסטלגיה אבל על הרפורמה הזו הנוסטלגיה דילגה. אולי בגלל שדיור הוגן לא מספק דרמה; אולי גם בגלל שדיור הוגן לא מספר לנו סיפור ניצחון קפיטליסטי, כמו למשל מצעד סרטי הסינדלה של ניו יורק, מ"נערה עובדת" ו"ארוחת בוקר בטיפאני" ועד "מייד אין מנהטן" בכיכובה של ג'ניפר לופז. מה שכן השתקף מהתקופה על מסכי הקולנוע, זה מגוון דמויות שפשוט לא היו יכולות להתקיים בניו יורק של היום. אבא של וודי אלן ב"ימי רדיו" התקיים כנהג מונית וגר בקווינס; שוטרים, פועלים פשוטים, עובדי נקיון, חיו בניו יורק ממשכורתם בסרטים כמו "אנני" או "היו זמנים באמריקה". הדי התקופה הזו הוסיפו להשמע בשנות ה90, כשהסבים והסבתות שהחזיקו דירות עוד מאז גוייסו כדי להמשיך ליצור טלוויזיה וקולנוע בניו יורק. מוניקה ורייצ'ל גרו בדירת סבתא שלהן שנהנתה מזכויות של דיור ציבורי, ב"מלך השכונה" גרים מזכירה ושליח בקווינס- בבית של אביה של קארי, אבי מ"ברוד סיטי" גרה בדירה מהמשפחה ומייבל מ"רק רוצחים בבניין" גרה בדירה של דודה שלה באופן זמני כשהיא מתחברת עם השכנים- שני גברים בגיל העמידה. הסבים והסבתות שמאפשרים את הדיור עבור הצעירים הם אולי העדות היחידה שנותרה בטלוויזיה ובקולנוע מאותה מהפכת דיור נפלאה. שנות ה־70: "ניו־יורק תמותי״ במהלך שנות ה־70, תחת מיתון מתמשך, אינפלציה גבוהה ועלייה חדה בריבית, צומצמה משמעותית התמיכה הפדרלית בעיריות – במיוחד בערים גדולות עם אוכלוסיות עניות כמו ניו יורק. ברבעון הראשון של 1975 הבנקים סירבו להמשיך להלוות לעיר כספים. העיתון "ניו יורק דיילי ניוז" תמצת את הלך הרוח בכותרת שהפכה לסמל – FORD TO CITY: DROP DEAD – אחרי שהנשיא פורד סירב לסייע לעיר. הסיוע הפדרלי שהגיע בדצמבר ניתן רק לאחר התחייבות לקיצוצים חריפים: צמצום דרסטי בשירותים, פיטורי עובדים ציבוריים, ופגיעה באיגודים. התוצאה הייתה קריסה חברתית ממשית: שכונות עניות כמו הברונקס נזנחו, אלפי דירות התרוקנו, גל שריפות שטף את האזור, והדיור הציבורי הידרדר להזנחה. בתוך המשבר הזה, קמו גם התנגדויות: דיירים התארגנו לשביתות שכר דירה, תנועות שכונתיות פעלו להחזיר מבנים לשימוש קהילתי, והחל פרק חדש של מאבק עממי על הזכות לדיור – כמו במבצע “Operation Move-In” שבו פעילים פלשו לדירות ריקות והכניסו אליהן משפחות מחוסרות דיור. את ניו יורק הקורסת של שנות ה־70 אפשר לראות דרך דמויות שחיות על הקצה בקולנוע : ב־ נהג מונית (1976) העיר נראית דרך עיניו של טראוויס הבודד, שמדרדר לאלימות בתוך רחובות מוזנחים. "אחר הצהריים של פורענות" (1975) מציג שוד בנק שהופך לזעקה חברתית, הלוחמים (1979) מתאר מסע הישרדות בעיר שאיבדה שליטה, ו"חוזר לברונקס" של 1977 מתקיים תחת הפסקות חשמל, פחד ופשיעה. כל אחד מהם משקף את ניו יורק של אז – עיר שעמדה על סף התפרקות. שנות ה־80 וה־90: ממשבר להזדמנות – עבור מי שידע לקנות בזול אחרי העשור האבוד של שנות ה־70, ראשי עיר דמוקרטים כמו אד קוץ' ודיוויד דינקינס דווקא קידמו יוזמות לשיקום שכונות, שדרוג תשתיות ותמיכה מסוימת באוכלוסיות מוחלשות. למעשה, מאחורי התמריצים נרקמה תפנית עמוקה במדיניות הדיור של העיר: תוך זמן קצר, מושג "השוק החופשי" הפך לעיקרון מכונן גם בתחום הדיור. במקום השקעה ציבורית רחבת היקף, הממשלה הפדרלית קיצצה בתקציבי רווחה, עודדה הפרטה, והשאירה את העיר להתמודד לבדה עם הצורך בדיור בר השגה. יותר ויותר נכסים ציבוריים – כולל קרקעות, מבנים ודירות – נמכרו לגופים פרטיים. במקומם צצו גורדי שחקים יוקרתיים באפר איסט סייד, במערב מנהטן ובקרבת סנטרל פארק. יחידות דיור רבות נבנו כדי להימכר במחירים גבוהים במיוחד,לאו דווקא כדי לענות על צרכי הדיור של התושבים, אלא כדי לשרת משקיעים, קבלנים וקרנות נדל"ן. גם שוק השכירות עבר מהפכה שקטה אך עמוקה. עד שנות ה־80, כמעט כל הדירות להשכרה בעיר היו תחת פיקוח מחירים – מה שאיפשר גם למשפחות קשות יום לגור במנהטן. כעת נכנסה לתוקף מדיניות של "דֶּרֶגוּלָצְיָה" : החוק קבע שברגע ששכר הדירה עובר רף מסוים (למשל 2,500 דולר לחודש), הדירה מאבדת את ההגנות – ומרגע זה בעל הבית רשאי לגבות כל סכום, ולפנות שוכרים כרצונו. בעלי הדירות החלו לשפץ יחידות ישנות, להעלות מחירים בהדרגה, ולדחוק החוצה דיירים ותיקים. תוך פחות משלושה עשורים, שיעור הדירות המפוקחות צנח מכמעט 100% בשנות ה־50 לפחות מ־45% ב־2019. מאות אלפי משפחות איבדו את ההגנות הבסיסיות, ושוק השכירות הפך פראי ובלתי צפוי. במקביל, תהליכי ג’נטריפיקציה החלו לעצב מחדש את המפה העירונית. שכונות שבעבר נחשבו מוזנחות – כמו וויליאמסבורג, סאות’ ברונקס ופארק סלופ – הפכו למוקדי משיכה לבעלי הון, אמנים ומתווכים. ברגע שהדירות החלו להתרוקן מדיירים ותיקים, העיר קידמה "התחדשות" דרך פרויקטים של שיפור תשתיות, שיווק נדל"ן ועידוד השקעות. תהליכים כמו “rezoning” – שינוי ייעוד קרקע למגורים יוקרתיים – והסבה של מבנים תעשייתיים למגורי יוקרה, הפכו לכלי עיקרי של העירייה. על פי מחקרים, המדיניות הזו הביאה לעקירה של אלפי משפחות, בעיקר קהילות שחורות והיספניות, והעמיקה את הפערים המעמדיים והגזעיים בין שכונות ניו יורק. בניגוד למהפכת הדיור, מהפכת ההפרטה של שנות ה־80 וה־90 זכתה לייצוג עשיר בקולנוע ובטלוויזיה. זו ניו יורק המגניבה, המוארת בגורדי שחקים, שמופיעה שוב ושוב בצילום הפותח של קומדיות רומנטיות. משפחת קוסבי מציגה משפחה שחורה מהמעמד הבינוני ששרדה את הג’נטריפיקציה בברוקלין; חברים ו- סיינפלד משרטטות עולם של בתי קפה, שכר דירה מיתולוגי ושגרה של בידור; סקס והעיר הגדולה הופכת את העיר לבירת אופנה, צרכנות וחירות אישית. הדמויות מתחרות על מקומן – אבל תמיד מצליחות. לאל אלה מצטרפות קומדיות רומנטיות כמו כשהארי פגש את סאלי , יש לך הודעה ו- נדודי שינה בסיאטל , שמציגות את ניו יורק כעיר בטוחה, רכה ואינטימית – מקום שבו מתאהבים דרך חנויות ספרים ובתי קפה. ב- המכשפה הטובה מכולם מזכירה צעירה פורצת לעולם הפיננסים בזכות תושייה. גם סרטים כמו השטן לובשת פראדה או Morning Glory מציגים את ניו יורק כזירת הישרדות זוהרת. המאה ה־21: ניו יורק יקרה מדי לסרטים העשורים הראשונים של המאה ה־21 העמיקו את הפערים בניו יורק עד לשיאים שלא נראו מאז ימי השפל הגדול. כחלק מהתאוששות מהירה ממשבר 2008 התרחשה דחיפה של שוק ההון לתוך שוק הדיור - בנקים, קרנות השקעה ואגידים נכנסו לשוק במקום אנשים שחיפשו לקנות דירה ולהתגורר בה. על רקע זה נבנו במנהטן מגדלים יוקרתיים בקצב מואץ, והשוק התמלא דירות שמחירן מגיע לעשרות ומאות מיליוני דולרים, חלקן עומדות ריקות חודשים ארוכים, בבעלות חברות־קש או משקיעים מחו"ל. לפי מחקר של The Week, כ־30% מדירות היוקרה שנבנו בעשור האחרון בעיר נרכשו על ידי תאגידים זרים, ואינן משמשות למגורים בפועל. במקביל, היצע הדיור בר ההשגה הלך והצטמצם. לא נבנו מספיק דירות חדשות תחת רגולציה, וסובסידיות פדרליות וציבוריות צומצמו בעקביות. עד 2024 רק כ־45% מהדירות להשכרה בעיר נותרו תחת פיקוח שכר דירה, ורק אחוז קטן מתוכן שייך לדור הישן של הפיקוח החמור. רבות מהדירות הללו עומדות בסכנת יציאה מהפיקוח – בין אם בעקבות שיפוץ, מכירה, או מנגנוני פטור שמאפשרים לבעלים להסיר את ההגבלות. למעלה מ־40% מהשוכרים משלמים יותר משליש מהכנסתם על שכר דירה, וכרבע מהשוכרים מוציאים מעל מחצית מהכנסתם – שיעור שמעיד על עוני דיורי מובהק (אבל עדיין טוב מתל אביב). בעשור שבין 2009 ל־2019 נרשמה נסיונות לחיזוק ההגנה על שוכרים בניו יורק: עשרות אלפי יחידות דיור נבנו תחת תמריצים ל"דיור בר השגה", וב־2019 חוקק חוק השכירות המקיף Housing Stability and Tenant Protection Act, שהגביל העלאות שכר דירה וצמצם פינויי דיירים. אלא שגם רפורמות אלה כוונו לרוב למעמד הביניים, ולא לשכבות החלשות. שינויי ייעוד בשכונות כמו איסט ניו־יורק וויליאמסבורג האיצו את הג'נטריפיקציה, ועקירות המוניות של משפחות שחורות והיספניות הוגדרו כ"פינוי סמוי". ב־2024, בשיא משבר הקורונה, נרשם שיא במספר מחוסרי הדיור – כ־135 אלף איש לנו במקלטים בכל לילה. באותו זמן משקיעים זרים רכשו אלפי דירות יוקרה בעיר – לעיתים דרך חברות־קש – והותירו אותן ריקות. לפי מחקר עיתון The Week , בשנת 2024 כ־30% מהדירות בשכונות יוקרה עמדו ריקות רוב השנה. לצד התפוררות שוק השכירות, גם המסך עזב את העיר. בעוד שבעשורים הקודמים ניו יורק הייתה הבמה הקולנועית של החלום האמריקאי – מ- סיינפלד ועד סקנדל – בעשור האחרון הפכה העיר לבלתי נגישה גם עבור תעשיית הבידור. יוקר המחיה, זינוק במחירי השכירות והיעלמות המעמד היצירתי דחפו הפקות לעבור לערים זולות יותר כמו אטלנטה, ניו מקסיקו וטורונטו. עם מגפת הקורונה, 42% מהמשרות בתחום הקולנוע והטלוויזיה בניו יורק נעלמו, עלויות ההפקה זינקו ב־30%, ורק 75% מתעשיית ההפקה שבה לתפקוד עד 2024 – הרבה מתחת לרמות העבר. אפילו כשכן מצלמים בניו יורק, היא לעיתים מוצגת כערים אחרות. היא חדלה מלהיות גיבורת הסיפור, והפכה לתפאורה גנרית. מה שהתחיל כנטישה של תושבים בגלל מחירי שכר דירה, נמשך גם בקרב התעשייה: כשהצוותים לא יכולים להרשות לעצמם לגור בעיר – גם המצלמה אורזת ועוברת הלאה. ואז הגיע ממדאני? בפברואר, בשיאו של הקמפיין, ממדאני פרסם את תוכנית הדיור השאפתנית שלו, Housing By and For New York, עם יעד תקציבי של כ־100 מיליארד דולר לעשור הקרוב. התוכנית כוללת הקמה של 200 אלף יחידות דיור חדשות – רובן בשיתוף פעולה עם איגודים מקצועיים ובתקצוב עירוני ישיר, הרחבת מלאי הדיור הציבורי ושיקום נכסי דיור ציבורי של רשות הדיור של ניו יורק(NYCHA) בשווי של קרוב ל־80 מיליארד דולר. בנוסף היא כוללת שימוש נרחב בקרקעות עירוניות להוזלת עלויות, הנפקת אג”ח עירוניות לצורכי מגורים, והאצה של פרויקטים בסובסידיה עמוקה. הרוח המובילה: פחות תלות ביזמים, יותר שליטה בידי הציבור. התגובות לא איחרו לבוא. גופי מדיה שמרניים כמו Daily News ומכוני מחקר ימניים תקפו את ממדאני על "סכנה לפעילות הכלכלית" בעיר. מהצד השני, תנועות דיירים, כלכלנים פרוגרסיביים ועיתונים כמו The Nation בירכו על הניסיון להשיב את הדיור הציבורי למרכז הבמה. גם מי שתומך ברוח התוכנית של ממדאני מזהיר מהקשיים: מערכת התכנון בניו יורק מורכבת, רוויה התנגדויות ציבוריות, ולעיתים גם לחצים מתאגידי נדל"ן. שיקום NYCHA דורש תקציבים שטרם הובטחו ושינויים בחקיקה – כולל ביטול חוקי הפחתת פיקוח והרחבת סמכויות העיר בפיקוח שכר דירה. כבר עם פרסום התוכנית נרשמה תגובת נגד – מניות נדל"ן צנחו, ויזמים איימו למשוך השקעות. המאבק מול ההון כבר בעיצומו. כמו במאבקי דיור אחרים, גם במאבק הדיור הניו יורקי המלכודת היא הפער החמקמק שבין ההבטחות לבין המציאות: משנות ה-70 כמעט כל רפורמה שהיטיבה עם בעלי ההון – מהפרטות ועד דרגולציה – הוגשה לציבור כפתרון שייטיב עם הדיירים. הבטיחו להגדיל את ההיצע, למשוך יזמים, להזרים כסף לקופת העיר ממסי נדל”ן – וכשמחירי הדיור זינקו עוד, הבטיחו שוב את אותם הפתרונות. כך נוצרה מעין לולאה: ציבור ששוב ושוב מאמין שהפעם זה יעבוד. לכן השאלה האמיתית איננה רק האם מאמדאני יעמוד בלחצים וישמור על עקרונותיו – אלא האם הוא יצליח לפרוץ את המעגל המוכר שבו הציבור שוב מתפתה להבטחות השוק. האם יצליח לשכנע שדיור הוא לא מוצר, אלא זכות; שעיר לא אמורה לייצר רווחים, אלא קורת גג, ביטחון, חיים. ואם אכן יתחולל מהפך – כזה שיחזיר את ניו יורק לתושביה – הוא כנראה לא יככב בסרטים, לא יהפוך לפסקול מוכר, לא יספק ציטוטים קולנועיים עשורים אחר כך. זה לא רע בכלל. הגיע הזמן שניו יורק תפסיק לשחק את עצמה – ותתחיל פשוט להיות עיר. לא סמל, לא מיתוס – פשוט עיר אמיתית, שקיימת למען האנשים שחיים בה. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה. עריכה: מעין גלילי להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 98 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מאירה הנסון היא פעילה במעגל האקלים של תנועת עומדים ביחד וביוזמת גרין ניו דיל לישראל מאירה הנסון מאירה הנסון היא פעילה במעגל האקלים של תנועת עומדים ביחד וביוזמת גרין ניו דיל לישראל הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. לתוכן ישן יותר של מאירה הנסון

המקרה של בריטני ספירס צריך לגרום לכולנו לשאול, מה היא אפוטרופסות? מי מושפע ממנה? ואיך ייתכן שישנם אנשים ללא זכות על עצמם? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו שומר נפשו שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 22 ביולי 2021 שומר נפשו קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 254 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

חשיפת רוזה מדיה: משפחת פאליק המזוהה עם נתניהו והימין הקיצוני קיימה יחסים קרובים עם גנץ כשהיה רמטכ"ל. עוד עולה שגנץ ניסה לסייע למשפחה לבקשת מקורב אליה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו "מערוף לנילי פאליק" - הקשרים בין בני גנץ לפטרוני הימין הקיצוני חשיפת רוזה מדיה: משפחת פאליק המזוהה עם נתניהו והימין הקיצוני קיימה יחסים קרובים עם גנץ כשהיה רמטכ"ל. עוד עולה שגנץ ניסה לסייע למשפחה לבקשת מקורב אליה שתפו: מעין גלילי 6 בנובמבר 2025 "מערוף לנילי פאליק" - הקשרים בין בני גנץ לפטרוני הימין הקיצוני מעין גלילי 00:00 / 01:04 בני גנץ בניו יורק, 2022. קרדיט: לב ראדין, שאטרסטוק משפחת פאליק היא אחת המשפחות העשירות והמקושרות ביותר בעולם היהודי. יש להם עסקים חובקי עולם והם ידועים ב תרומות נדיבות: לצה"ל, וגם לימין הקיצוני בישראל ובארה"ב. הם תרמו מאות אלפי שקלים לעמותה של פעיל הימין הקיצוני בנצי גופשטיין ולבנייה בהתנחלויות. לפאליקים יש עסקים ואינטרסים כלכליים בהתנחלויות - למשל יקב פסגות שבשליטתם בהתנחלות פסגות, ששמו נקשר במאמצים להשתלט על קרקעות בבעלות פלסטינית. הקשר בין משפחת פאליק לבנימין נתניהו זכה לתשומת לב תקשורתית משמעותית, והם גם תרמו לאורך השנים מאות אלפי שקלים לקמפיינים של ראש הממשלה. אנחנו חושפים כאן לראשונה שמשפחת פאליק טיפחה מערכת יחסים משמעותית לא רק עם נתניהו, אלא גם עם הרמטכ"ל בני גנץ, מי שהפך לימים ליריבו הפוליטי. לאחרונה פורסמו ברשת התכתבויות ומסמכים שהודלפו מתיבות הדואר האלקטרוני האישיות של בני גנץ מהשנים 2007-2017. ההתכתבויות חושפות קשרים משמעותיים בין משפחת פאליק לגנץ, בשנותיו כרמטכ"ל ואיש עסקים, לפני כניסתו לפוליטיקה. גנץ עמד בקשר הדוק עם עסקן רב-פעלים, רב הכותל שמואל רבינוביץ', מקורב למשפחה שלפי פרסומים בתקשורת תפקד כלוביסט של המשפחה בישראל. לבקשת רבינוביץ', גנץ השתמש במעמדו כדי לנסות לסייע בהענקת עיטור יוקרתי לאם המשפחה מנשיא המדינה. בני המשפחה, מצידם, החליפו התכתבויות חמות עם גנץ, ואחד מהם אף החליט, לאחר מפגש בינו לבין גנץ, לתרום 50,000 דולר לעמותה בה עבדה רויטל גנץ, "לכבודה" של אשת הרמטכ"ל. האם יחסי גומלין כאלה הם קשר טיפוסי בין אישים רבי השפעה מתחומים שונים, או שמדובר בחיבור בעייתי יותר? ובאיזו מידה מדובר בתהליך חיזור בין פוליטיקאי לעתיד לבין פטרון פוטנציאלי? גנרלים, בוודאי רמטכ"לים, נוטים להגניב מבטים פה ושם לעתיד אפשרי בפוליטיקה, אך הדמויות הספציפיות המעורבות כאן, שלכאורה מחזיקות במחויבויות פוליטיות מנוגדות, הופכות את הסיפור למסקרן הרבה יותר. הגישה הנוחה של בעלי הון לבכירים בצבא היא תופעה בעייתית, אך רחבה וותיקה בהרבה מהקשרים שנוצרו בין גנץ לפאליקים. את היווצרות הקשר בין גנץ למשפחת פאליק ניתן לייחס, בשלב הראשון, לפעילותם כתורמים לצה"ל. אולם פעילותה הפוליטית האינטנסיבית של משפחת פאליק, קשריהם בהתנחלויות, כמו גם חילופי ה"טובות" לכאורה והקשר דרך מקורב, שלו קשרים פוליטיים ענפים, יוצרים רושם של יחסים החורגים מיחסי תורם ומשרת ציבור. הקשר בין הצבא להתנחלויות זכה לתשומת לב משמעותית בשנים האחרונות, אך זו התמקדה בדרגים הנמוכים - החיילים והמתנחלים בשטח. הגישה הנוחה לרמטכ"ל לה זוכה משפחת פאליק, המחוייבת כלכלית ואידיאולוגית להתנחלויות, עשויה לרמז על קשר כזה גם בדרגים גבוהים. הקשר עם בעלי ההון ועם ההתנחלויות, מסתבר, חוצה מחנות פוליטיים - כפי שניתן ללמוד מהמרחק הפוליטי בין גנץ למחנה שמזוהה עם משפחת פאליק. הרב המתווך וה"מערוף" הקשר בין גנץ למשפחת פאליק עולה במסמכים לראשונה בעת כהונתו כרמטכ"ל, סביב פעילותה של המשפחה בארגון FIDF – "ידידי צה"ל בארצות הברית ובפנמה”. אם המשפחה, נילי פאליק, מכהנת כיום כיו"ר הארגון. זו לא הקדנציה הראשונה שלה בתפקיד, והיא כיהנה בו גם בזמן כהונתו של גנץ כרמטכ"ל. ערבי הגאלה של הארגון, שמממן חלקים גדולים ממערכי רווחת החיילים בצה"ל, מהווים לעתים קרובות מוקדי מפגש בין בכירים בצה"ל לתורמים ואנשי עסקים. מהמסמכים עולה שהקשר בין פאליק לגנץ התנהל תחילה באמצעות הרב שמואל רבינוביץ’. לרבינוביץ’, רב הכותל, קשרים ענפים עם פוליטיקאים מכל הספקטרום הפוליטי, מאהוד ברק ועד לגדעון סער. בשנת 2017, פורסם שרבינוביץ’ מונה על ידי משפחת פאליק לייצגם בישראל ולחלק בשמם כספי תרומות. פרסומים שונים בתקשורת מצביעים על קשר ותיק בין גנץ לרבינוביץ’ - גנץ הגיע לחתונת ביתו של רבינוביץ' בשנת 2010, ו העניק לאריה דרעי ספר של הרב רבינוביץ’ במתנה לרגל בר המצווה של נכדו. מהמסמכים המודלפים עולה גם כי רבינוביץ’ וגנץ מנהלים קשרים חמים; בדצמבר 2013, רבינוביץ’ מבקש מגנץ "למסור אהבה" לאשתו רויטל. הקשרים בין רבינוביץ’ לגנץ כוללים גם התכתבויות רבות בנושאים שונים, רובם אישיים ואינם נוגעים לענייני משפחת פאליק. מהמסמכים עולה שבחודשים מרץ ואפריל 2014, רבינוביץ’ העלה לראשונה את ענייניה של נילי פאליק בפני גנץ, וביקש ממנו להמליץ על נילי פאליק עבור קבלת עיטור הנשיא. הרב כתב בתאריך 9.3.2014: "בני, ב"ה קוים בכם: כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך. מחכה לציוץ בעניין... נילי פאליק." ובתאריך 8.4.2014: "בני, האם אתה יכול להיות מעורב בהגשתה כמועמדת לעיטור הנשיא? עד עתה לא קיבלתי התייחסותך". כשבועיים לאחר מכן הוא בירר בעניין פעם נוספת. לבסוף, בתאריך 26.4.2014 גנץ העביר לעוזרו, הוד בצר, קובץ שהגיע מרבינוביץ' ומכיל ביוגרפיה של נילי פאליק והמלצה עליה לעיטור הנשיא. גנץ ביקש מבצר "לעבור על הנתונים ולצרף מכתב המלצה שלנו" . פאליק לא קיבלה לבסוף את פרס עיטור הנשיא שחולק בחודש יולי 2014, והיה האחרון שחילק הנשיא שמעון פרס, לפני שממשיכו ראובן ריבלין עצר את הענקת העיטור. התמונה להמחשה בחודש דצמבר אותה שנה רבינוביץ’ ביקש מגנץ טובה נוספת הקשורה לנילי פאליק. תוכנה של הבקשה לא ברור, אך תשובתו של גנץ היא המעניינת. רבינוביץ’ כותב: "אודה מאוד אם יסגר משהו אם מה שדיברנו אמש לגבי נילי" (ההדגשה וטעות הכתיב במקור). בעקבות כך גנץ כותב לבצר עוזרו: "מערוף לנילי פאליק, רצוי אפילו עם ראש אכ״א – חשוב". התמונה להמחשה המשפחה, הקרן והימין הקיצוני משפחת פאליק מבוססת במיאמי, והתעשרה בזכות רשת חנויות "דיוטי-פרי אמריקאס”. המשפחה פעילה עסקית בישראל, ארצות הברית ואמריקה הלטינית. עסקיה בישראל ענפים במיוחד בתחום היינות והמשקאות – בין השאר, רשת "פאנקו" ו"יקב פסגות", שנמצא בהתנחלות פסגות. הפאליקים ידועים בפעילותם הנדבנית הענפה בישראל, כמו גם בתרומותיהם למטרות פוליטיות של הימין בישראל ובארצות הברית. בין השאר, פורסם כי בשנים 2011-2012 משפחת פאליק, דרך "קרן סגל לישראל" שהקימה, העבירה יותר מ-200,000 שקלים לארגון של פעיל הימין הקיצוני בנצי גופשטיין. פרסומים שונים הצביעו על משפחת פאליק כתורמת מרכזית לבנייה ופיתוח בהתנחלויות. בנוסף, המשפחה העבירה לאורך השנים מאות אלפי שקלים למרוצי הפריימריז של בנימין נתניהו. הקשר של המשפחה עם נתניהו עלה לכותרות בשנת 2023, כאשר פורסם שמשפחת נתניהו התארחה בבית משפחת פאליק בירושלים במשך קרוב לחודש, מיד לאחר מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר. גנץ ומשפחת פאליק הוזכרו יחד בתקשורת הישראלית מספר פעמים עד כה, אך מבלי להצביע על קשר מיוחד ביניהם. בשנת 2019 פרסם בן כספית כי בשנת 2016, גנץ התארח בביתו של סיימון פאליק במיאמי. ב2021, כשגנץ כיהן כשר הבטחון, הוא נפגש במיאמי עם נילי פאליק כדי "לקדם את הנגשת השירות בצה"ל לבעלי מוגבלויות". בשנת 2024, ליאון פאליק אמר לכלכליסט בתגובה לשאלה על קשריו עם נתניהו, ש"אם נפגש ברחוב… בני גנץ יכיר אותי, ואני מאוד אוהב אותו". אולם מהמסמכים המודלפים עולה שליאון פאליק דיבר בלשון המעטה בלבד – בין משפחתו לבין גנץ קיימת היכרות עמוקה יותר, כפי שמלמדים הפרטים שאנחנו חושפים כאן. 50,000 דולר כשבועיים אחרי אותו "מערוף", בתחילת שנת 2015, הוחלפו התכתבויות ידידותיות בין אשתו של בני גנץ, רויטל, לליאון פאליק – בנה של נילי. פאליק כתב (באנגלית, תרגום שלי - מ.ג): "מוקדם יותר הערב נפגשתי עם בעלך הנהדר והוא הזכיר את העבודה הנפלאה שאת עושה עם הורים שמתמודדים עם קשיים. שלחי לי בבקשה את פרטי העמותה, ברצוננו לתרום 50,000 דולר לכבודך. ליאון" למייל זה ענה בני גנץ בתודה חמה על ה"הצעה שהציע לאשתו" ובבקשה לשיחה טלפונית. התמונה להמחשה רויטל גנץ עבדה באותה עת כמנהלת ארצית של "ניצן הורים", אגף של עמותת "ניצן" העוסקת בילדים והורים בעלי קשיים מנטליים והסתגלותיים. במסמכי עמותת ניצן משנת 2015, מופיעה תרומה על סך 197,500 שקלים מקרן סגל לישראל – הקרן של משפחת פאליק. מספר ימים לאחר מכן, התקיימה התכתבות חמה בין בני גנץ לנילי פאליק. גנץ כתב בתאריך 8.1.2015: "נילי יקרה תודה על המילים החמות ותודה על הגעתך לוושינגטון לרגל קבלת הפנים בשגרירות. מדהים היה לראות לאורך שנים את תמיכתך בישראל בכלל ובחיילי צה״ל בפרט. אין ספק כי התנהלותך היא בבחינת סימן לנכדייך שממשיכים בדרכך ומבטיחים את השושלת הציונית במשפחה. המפגש בקריה הוא מעשה צנוע לעשייתכם הנדירה עבור ישראל וצה״ל. אז זהו שטעית נילי - התודה לך היא !!! בני" בתאריך 1.10 פאליק השיבה, באנגלית: "בני היקר, תודה על המילים החמות והטובות, אני חשה ענווה. מצפה להשאר בקשר. ברכות חמות ושבת שלום" התמונה להמחשה מהתכתבויות אלה עולים קשרים משמעותיים בין הרמטכ"ל גנץ למשפחת פאליק. נציג המשפחה הרב רבינוביץ’ מעביר לגנץ בקשות ל"טובות" עבור נילי פאליק, אותן גנץ ככל הנראה מבצע. גנץ והפאליקים מחליפים מילים חמות, ולבסוף, בעקבות מפגש, הם תורמים 50,000 דולר לעמותה בה עובדת אשתו, "לכבודה". הקשר עם הפאליקים עולה מהמסמכים גם בשנים הבאות, לאחר שבשנת 2015 גנץ סיים את תפקידו כמשרת ציבור ועבר לעולם העסקים. "אם תוכל לארגן פגישה עם פאליק זה יהיה נהדר" בפברואר 2015 גנץ סיים את כהונתו כרמטכ"ל ופנה לעולם העסקים. חברה אחת בה השקיע גנץ היא חברת "פאוור מי טק", שפיתחה מוצר בשם "בטאריקס” – סוללה חד פעמית בגודל כרטיס אשראי לטעינת הטלפון. בתחילת יולי 2015, מייסד החברה ניר קפלושניק שלח לגנץ מייל ובו מידע על החברה וגם חוזה תאורטי, לא חתום להשקעה במוצר. בחוזה מופיעה רשימת המשקיעים שאמורים לחתום עליו, ובראש הרשימה משפחת פאליק כמשקיעה הגדולה ביותר - בסכום של חצי מיליון דולר. גנץ עצמו לא מופיע כמשקיע במסמך זה. גנץ השקיע לבסוף בחברה סכום של 100,000 דולר והחזיק בכאחוז ממניותיה, כפי שפורסם בכלי תקשורת שונים מאז. חלק מהמופיעים ברשימת משקיעים פוטנציאלית זו המשיכו עם גנץ לדרכו הפוליטית, כמו הפרסומאי שלומי אבנון ואיש העסקים אפי רוזנהויז, כמו גם בנימין צ'פניק ואורלי הכט חיות, ולכן סביר שהמוזכרים בה הם אנשים שמייסדי החברה האמין שגנץ יכול ליצור איתם קשר. בשנת 2019 כתב חן מענית בגלובס ש"לפי המידע שבידינו הוא (גנץ) סייע לחבריו, אבנון ורוזנהויז, לגייס משקיעים נוספים לחברה." בנו של אבנון, אדם, מונה בהמשך לדירקטור ב"פאוור מי טק". בינואר 2017, לאחר סיבוב בלאס וגאס בו הציג את המוצר, כתב לגנץ מייל ובו ביקש: "כמובן שאם תוכל לארגן פגישה עם פאליק זה יהיה נהדר" והוסיף מספר הצעות לאופן ההשקעה של פאליק במוצר. הכל נשאר במשפחה? התפתחות הקשרים בין משפחת פאליק לבין גנץ בתקופה שבה כיהן כרמטכ"ל, מעידה על נגישותם של בעלי הון התורמים לצה"ל לבכירי הצבא - נגישות המתאפשרת לעיתים דרך גופים כמו ארגון FIDF. קשרים בין משרתי ציבור בכירים ובין בעלי הון הם, למרבה הצער, תופעה שהציבור מכיר באופן כללי. אולם הפרטים הקונקרטיים - כיצד קשרים אלה נוצרים, מה מרוויח כל צד מהם, ואילו אינטרסים הם משרתים - נותרים בדרך כלל חבויים. למשפחת פאליק אינטרסים עסקיים ועמדות אידיאולוגיות מובהקות בתחומים שבהם עוסק הרמטכ"ל, ובראשם מדיניות הצבא בשטחים ובהתנחלויות. העמדה האידיאולוגית הברורה של משפחת פאליק הופכת את המידע על קשריה עם גנץ למשמעותי עוד יותר, במיוחד בהקשר של המשך דרכו הציבורית - כפוליטיקאי וכשר ביטחון, שעסק ועוסק רבות באותם תחומים. מפת האינטרסים שנחשפת כאן מציירת תמונה מצערת של הפוליטיקה בישראל: גנץ מציג את עצמו כאלטרנטיבה לנתניהו ולשלטון הימין, אך בפועל קיים קשרים דומים לאלה שמקיים נתניהו, עם בעלי אינטרס דומים. קשרים כאלה בין אליטות משני צדי המפה הפוליטית מעלים שאלה עמוקה יותר: האם באמת מדובר בשני מחנות מנוגדים - או שאולי קיים מחנה אחד, שבו הצבא, ההון ומקימי ההתנחלויות פועלים יחד. מי שנשאר בחוץ - זה הציבור. תגובות: מרב הכותל, שמואל רבינוביץ' נמסר : "הגברת נילי פאליק היא פעילה ציונית ואשת מופת אשר עמדה במשך שנים בראש אגודת ידידי צה״ל בארה״ב, ופועלת רבות למען מדינת ישראל וחיילי צה"ל. הרב רבינוביץ אינו מייצג את משפחת פאליק וכמו רבים אחרים סבר אז וסובר היום שיש להוקיר את פועלם רב השנים של משפחת פאליק למען מדינת ישראל וחיילי צה״ל." ממשפחת פאליק נמסר: "נילי ולאון פאליק מעריכים ומוקירים את מר גנץ ותרומתו לבטחון המדינה. נילי, אשר שימשה שנים ארוכות כנשיאת FIDF ( עמותת ידידי צה"ל בארהב ופנמה) ופעלה רבות לגיוס סכומי עתק לרווחת חיילי צה"ל מקיימת יחסי חברות וידידות ארוכת שנים עם מי שהיה באותם שנים רמטכ"ל הצבא. גם בנה לאון נפגש עם מר גנץ בעבר מספר פעמים ורואה בכך כבוד. לעצם הרכילות שבכתבה, 1. הרב רבינוביץ הינו ידיד קרוב של המשפחה אך לא ייצג את המשפחה מעולם. 2. איננו יודעים על המלצה לעיטור הנשיא, אך מתוקף תפקידה ותרומתה למדינה קיבלה נילי תארי כבוד והכרה רבים. 3. המשפחה מעולם לא ביקשה ממר גנץ דבר, וכמובן לא התקבלה טובה כלשהיא. 4. משפחת פאליק תרמה עשרות מיליונים לעמותות רבות בישראל ולהבנתה עיקר פעילותה העיסקית היא להיות מסוגלת לתרום למדינה ככל הניתן. רק בשנה האחרונה תרמה המשפחה לאלמנות ויתומי צה"ל ולנזקקי המלחמה כ 20 מיליון ש"ח, וכל זאת בעילום שם. לתפיסתנו, כל עמותה הפועלת למען נזקקים, חלשים ואנשים שלא שפר עליהם מזלם היא מבורכת ויש לעשות ככל הניתן לסייע. העובדה שרויטל גנץ הינה חלק מעמותה כלשהיא איננה פוסלת את פעילות העמותה מקבלת תרומה. 5. לאון פאליק לא קיבל כל בקשה או הצעה ממר גנץ להשקיע בחברה כלשהיא, וממילא ברור כי השקעה כזו לא בוצעה." ח"כ בני גנץ בחר שלא להגיב. מעין גלילי הוא חבר מערכת מגזין רוזה. עריכה: סתו גרסטל להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 123 פרק מספר מעין גלילי מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

שהד בשארה, חברת הנהגה בתנועת עומדים ביחד, מנצרת שהד בשארה שהד בשארה, חברת הנהגה בתנועת עומדים ביחד, מנצרת הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. לתוכן ישן יותר של שהד בשארה

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הגיע הזמן לדבר על השקר של בריאות מול פרנסה שתפו: מה לעשות עכשיו 19 באוגוסט 2021 הגיע הזמן לדבר על השקר של בריאות מול פרנסה מה לעשות עכשיו 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 5 פרק מספר מה לעשות עכשיו איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מגזין רוזה הוא במה לתוכן סוציאליסטי ועממי, ומארח קולות לניתוח המציאות ושינוייה מערכת מגזין רוזה מגזין רוזה הוא במה לתוכן סוציאליסטי ועממי, ומארח קולות לניתוח המציאות ושינוייה הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. לתוכן ישן יותר של מערכת מגזין רוזה