בשבועות האחרונים הנגב לא יורד מהכותרות. בן גביר מגיע לסיבובי ראווה ביישוב תראבין וביישובים אחרים וטוען שהוא במבצע למשילות בנגב וטיפול בפשיעה. ואיך המבצע הזה נראה? הכניסה והיציאה מהיישוב היו מוקפות בבטונדות ובשוטרי מג"ב במשך שבועיים, התבצעו כמה מעצרים שרירותיים והשיא היה בשבוע שעבר, כאשר מחמד חסין תראבין נהרג על ידי שוטר לעיני ילדיו הקטנים. במהלך המבצע כמעט ולא נאספו כלי נשק והוא גם לא נועד לספק שום טיפול אמיתי בפשיעה. רק הפחדה של כפר שלם ורצח של אזרח שפתח את דלת ביתו.

לפי נתונים מאוגוסט 2025, באר שבע, המטרופולין של הנגב, נמצאת במקום השלישי במדד הפשיעה הארצי, ומחוז הדרום כולו נמצא במקום הראשון בנתוני הפשיעה האלימה. הגזענות מובנית מראש בשיח על התופעה המפחידה הזאת ועל הקרקע הזו צומחים מסיתים כמו בן גביר, שלוקח פחד אמיתי של אנשים ומשתמש ברגש לגיטימי לצורך הסתה נגד ציבור של מאות אלפי אנשים. לא רק בן גביר משתמש במצוקה בנגב להסתה גזענית: גם בנט, שהוכתר על ידי רבים כתשובה האופוזיציונית לביבי, אמר לתושבי הישוב עומר ש"השבעה באוקטובר הבא יגיע מהנגב". בקואליציה ובאופוזיציה רואים אזור מוזנח ומוכה פשיעה, ובמקום לטפל בשורש הבעיה מסיתים את התושבים אחד נגד השני בניסיון לקושש קולות. 

הפשיעה ביישובים הערביים בנגב לא הופיעה יש מאין. היא תוצאה של הזנחה ממסדית של כל היישובים הערביים בנגב, מוכרים ולא מוכרים כאחד, שנמשכת כבר עשרות שנים. ההזנחה באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים, מתחבורה ציבורית ותשתיות ועד חינוך ותעסוקה. בטור זה אתמקד בתחום התעסוקה.

אחוזי האבטלה ביישובים הבדואיים בנגב הם הגבוהים ביותר בארץ, וגם כשהתושבים משתתפים בשוק העבודה - השכר הממוצע שלהם נמוך משמעותית מבשאר הארץ. זו בעיה אמיתית, אקוטית, והמדינה נעדרת בסיוע בפתרונות. אחוזי הזכאות לבגרות ביישובים בדואיים רבים הם מהנמוכים בארץ ומתחרים רק ביישובים חרדיים עניים. לפי מכון "נגביה" לידע ומחקר האוכלוסיה הבדואית בנגב, בכפרים הלא מוכרים יותר מ70% מהגברים לא זכאים לתעודת בגרות. זו נקודת פתיחה שמתכתחילה לא מאפשרת לימודים אקדמאיים או התפתחות בעולם התעסוקה. תלמידים רבים ביישובים האלה לומדים מחוץ ליישוב שלהם, ואין תחבורה ציבורית הולמת בין היישובים. חלקם נאלצים ללכת ברגל שעות כדי להגיע לבית הספר - ובמצב כזה הנשירה ממערכת החינוך נראית כמעט טבעית. 

אפשר לסכם את מצב התעסוקה של החברה הערבית-בדואית בנגב כתוצאה של הזנחה, שגם היא גזענית מהיסוד. אך ביקור בישיבת המועצה של עיריית באר שבע בסוף דצמבר נתן זווית נוספת לסיבת הקושי התעסוקתי הכבד. בדיון על מצוקת עובדים בשירותי העירייה אמר רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, את המשפט הבא: “אין עובדים. יש עובדים זרים מסרי לנקה, מהודו ומתאילנד, וכשיש עובדים אחרים לא תמיד חלק מהאנשים רוצים שהם יעבדו". אולי לקורא החיצוני לא ברור למה הוא התכוון, אבל היושבים בחדר הבינו היטב: ה"עובדים האחרים" הם הציבור הערבי-בדואי בנגב, ועיריית באר שבע, המטרופולין הגדול ביותר בנגב, חוששת להעסיק אותם בגלל תגובות גזעניות אפשריות של הציבור. ואם זו אמירה של ראש העיר, אפשר רק לנחש כמה הגזענות מוטמעת במקומות נוספים, חברות פרטיות ובתי עסק של יהודים באיזור. אולי גם הם לא מעוניינים ש"האנשים האחרים" יעבדו.

החברה הבדואית כולה מוזנחת במשך עשורים: לאנשים אין איפה לעבוד, כי אין תעסוקה מפותחת ביישובים שלהם - אם המדינה בכלל מכירה בהם. אין היתרי בניה, יש מחסור חמור בתשתיות, התחבורה ציבורית לוקה בחסר, וקיימת הזנחה של כל מערכת שאמורה לתפקד כדי לתת לאזרחים חיים סבירים. זוהי קרקע פוריה לפריחה ושגשוג של ארגוני פשע, שממלאים את התפקיד של מתן תעסוקה ומסגרת לצעירים אבודים, שמדינה שדואגת לכלל האזרחים שלה אמורה למלא. חשוב להדגיש: יש בעיה של פשיעה ביישובים הערביים בנגב, אך היא רחוקה מלערב את כלל האוכלוסיה. רוב תושבי הנגב הערבים הם אזרחים נורמטיביים לחלוטין שרוצים לחיות את חייהם בשקט ובשלום ולוקחים חלק פעיל בכל תחומי החברה, בלי נגיעה בפשיעה המאורגנת. הפשיעה המשתוללת באין מפריע כבר גבתה את חייהם של עשרות חפים מפשע בנגב - והיא מסכנת את כולנו.

כשאוכלוסיה שלמה מופקרת, מוזנחת, וחלקה מוצאת את עצמה מתדרדרת לפשיעה, קל להסית נגדה ולשלול ממנה לגיטימציה. וזה בדיוק מה שבן גביר עושה: הוא מתפאר בהריסות הבתים, במעצרים של קטינים, ואף ברצח של מחמד חסין תראבין בפתח ביתו. המטרה הסופית של הכהניסטים היא ייהוד הנגב - הקמת יישובים יהודיים על חורבות הכפרים הלא מוכרים. כדי שהמהלך הזה יתקבל נדרש קמפיין הסתה מתמשך, ארוך ויסודי, ובממשלה עושים זאת היטב כבר עשורים. וכשהתעמרות מוצגת כהישג ומקבלת חיזוקים מכל הצדדים, הדרך להגשמת החזון המשיחי של הכהניסטים לנגב לא רחוקה. יו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, שמוצג בתור המושיע האופוזציוני שיביא לנו את הדמוקרטיה, לא צייץ אפילו מילה אחת על הרצח של מחמד חסין תראבין. במקרה כל כך קיצוני, גם שתיקה היא מתן לגיטימציה למדיניות הרצחנית.

הפתרון לבעיות האמיתיות שקיימות בנגב לא עובר במופעי הפחדה. הפתרון נמצא בהכרה בכל הכפרים, במתן היתרי בניה, בהשקעה בתשתיות ראויות, בהקמת בתי ספר וגנים ציבוריים בכל יישוב ובהשקעה בחינוך ובתעסוקה. מיגור הפשיעה לא יושג על ידי שיטור יתר ומעצרי הפחדות, אלא באמצעות איסוף נשקים, מתן אפשרויות ראויות לפרנסה ולמחיה, ושיטור שרואה את טובת התושבים במקום להתייחס אליהם כאויבים. 

ענת אילון היא פעילה חברתית ומארגנת קהילתית של מעגל באר שבע והסביבה בעומדים ביחד.

עריכה: שירז אנגרט ותום אלפיה