"מצלמות לא מרתיעות, אבל כל העולם רואה" - שיחה עם תמר כהן מ"קומט", על המאבק של הפלסטינים בגדה המערבית למען הזכות לתשתיות בסיסיות פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו "מאז גל ההכרה במדינה פלסטינית יש יותר ענישה קולקטיבית בשטחים" "מצלמות לא מרתיעות, אבל כל העולם רואה" - שיחה עם תמר כהן מ"קומט", על המאבק של הפלסטינים בגדה המערבית למען הזכות לתשתיות בסיסיות שתפו: שני פייס 30 בספטמבר 2025 "מאז גל ההכרה במדינה פלסטינית יש יותר ענישה קולקטיבית בשטחים" שני פייס 00:00 / 01:04 התמונה באדיבות "קומט" והקהילות הפלסטיניות בגדה המערבית "מאז גל ההכרה במדינה פלסטינית, יש עלייה בענישה הקולקטיבית של הפלסטינים בשטחים. כל יום הצבא מקים שער חדש בכניסה לאחד הכפרים. השער יכול להיות סגור, יכול להיות פתוח עם חיילים או פתוח. והפלסטינים מתנהלים בקבוצות וואטסאפ כדי לדעת אם השער פתוח או סגור, אם אוכל לצאת לעבודה או לא. הכל מכוון לדה-הומניזציה, חוסר כבוד קיצוני לזמן של אנשים בגדה." תמר כהן, פעילה בארגון " קומט " (COMET-ME) – ארגון ישראלי-פלסטיני לאספקת תשתיות לקהילות חסרות-תשתית בגדה המערבית – מביעה דאגה מהתגובה של שלטונות הכיבוש הישראלי בשטחי C בגדה המערבית למהלך הבין-לאומי ההצהרתי, במסגרתו הצטרפו מדינות רבות להכרה במדינה פלסטינית. כעת למעלה מ-80% ממדינות העולם מכירות בפלסטין כמדינה בעוד הפלסטינים בשטחי הגדה המערבית חיים תחת שלטון ישראלי מלא. "אני חוששת מאוד ממהלך ההכרה הדקלרטיבית אם הוא לא יגובה מהר מאוד במעשים, בסנקציות משמעותיות. ישראל שולטת בכל דבר. הברז בידינו. גם הכניסה והיציאה מהארץ דרך מעבר אלנבי. ואם ארה"ב לא עוצרת את זה, אז הם יכולים לעשות מה שהם רוצים. "כל מערך זכויות האדם בשטחים, שקומט חלק ממנו, מוכוון כרגע לנסיון לשים אצבע בסכר, כי הסטטוס קוו אף פעם לא נשאר סטטי. זה תמיד זז לכיוון הסיפוח, לכיוון של יותר ויותר התנחלויות, פחות ופחות שטח לפלסטינים. אז העבודה שלנו היא המאבק בצונמי הזה. כיוון שאנחנו משפיעים על חיי היומיום של אנשים, באופן קונקרטי, זה נותן כוח להמשיך, אפילו אם את יודעת שבלי פתרון פוליטי, הקהילות לא יישארו הרבה זמן. אבל כל עוד אנשים שם, אם הם מרגישים שהתשתית עוזרת להם או שהמצלמות נותנות תחושת ביטחון, זו סיבה מספיק טובה להמשיך". "האנשים הכי עניים משלמים הכי הרבה על המשאבים הבסיסיים" "המרחק בין קהילות הרועים בגדה המערבית לרשת החשמל הוא מרחק פוליטי לכל דבר. הרשת עוברת מעל ראשם של התושבים, בלי לאפשר להם גישה". כהן מספרת כי המציאות הזו, שנכונה גם למים, לאדמה ולאינטרנט, היא זו שהובילה להקמת הארגון ב-2009. הארגון פועל בשטח C, הכולל כ-60% משטחי הגדה ובהם כל ההתנחלויות. "המטרה מלכתחילה הייתה לתמוך בקהילות בשטחי C עם יעד פוליטית לתמוך ב'צומוד' - בהיאחזות שלהם ובהישארות שלהם באדמותיהם - דרך עבודה מאוד קונקרטית לשיפור תנאי החיים שלהם", מספרת כהן. עם הקמתו, הארגון התמקד תחילה באספקת חשמל. "אלה קהילות שב-2008 היו בלי חשמל בכלל, אולי סוללה של מכונית, גנרטור. כשהתחלנו, זה היה לבוא להר חברון, למקומות שיש כמעט אפס חשמל. אנשים האירו עם פנסים. ועדיין, מערכות החשמל בר הקיימא שלנו לא מספקות את כל הצרכים. לדוגמה, בחום הכבד של הבקעה והגדה, אי אפשר לחבר לרשת מזגן, המערכת לא תומכת בגופי חימום וקירור. היה עדיף שהקהילות יהיו מחוברות לרשת חשמל ממסדית". "קומט" מספק חשמל ל-140 קהילות. כל פרויקט של "קומט" מתחיל בהגדרת בעיה ובמחקר, שמובילים לאיתור טכנולוגיות מותאמות, חלקן הייטקיות מאוד וחלקן לואו-טקיות. לאחר הפיתוח וההתקנה, הארגון מספק תחזוקה שוטפת לתשתיות, באמצעות צוותים פלסטיניים שמטפלים בהן באופן יום-יומי, פותרים תקלות ומדריכים את המשתמשים. "זו גאווה גדולה שלכל הקהילות שאנחנו עובדים בהן מ-2009 יש חשמל עד היום", אומרת כהן. ב-2013 "קומט" החל לסייע לקהילות באספקת מים. "שלא כמו חשמל, אנחנו לא יכולים לייצר מים לצערנו. אז אנחנו עוזרים לקהילות לשפר את הגישה למים שלהם. בדרום הר חברון לכל משפחה יש בור לאגירת מי גשמים, לפעמים מאוד עתיקים. זה מאוד חלקי, בטח בשנת בצורת כמו השנה. בשנה טובה זה מאפשר שבעה-שמונה חודשים של אספקת מים. תלוי כמה גדול הבור, כמה גדול העדר, שהוא צרכן המים הראשי. אם יש להם מקור נוסף, אנחנו עוזרים בהנגשת המים לבתים, זה מפחית את הסיכון לזיהום וגם חוסך המון שעות של שינוע. כמעט בכל הקהילות הם גם קונים מים. הם צריכים ללכת עם מכל שלהם שהם קנו, או שהם משלמים לשליח, וככל שאתה עמוק יותר במדבר, אתה משלם יותר. זה ככה בכל העולם, האנשים הכי עניים משלמים הכי הרבה על המשאבים הבסיסיים". מאז פרוץ מגפת הקורונה, "קומט" החלה לספק גם אינטרנט ל-50 קהילות. מה שהחל ככלי ללימודים של הילדים, הפך לאמצעי הגנה ביטחוני. לדבריה של כהן, "האינטרנט הפך חשוב יותר ככל שהמצב הביטחוני של הקהילות הידרדר, בגלל התקיפות והצורך לשתף צילומים. אבל זה גם יכול להיות קריטי למישהי בהריון, הבעל נסע לעיר והיא צריכה להודיע לו, או בכלל הגישה לרפואה והקשר לעולם. האינטרנט הפך מאוד חשוב. ובכל המקומות הם תלויים בספקים הישראליים, כי החברות הפלסטיניות לא עובדות בשטחי C. אז אתה צריך גם שירות של חברת הטלפונים הפלסטינית, ג'ואל, לשימוש בעיר, וגם סלקום שעולה להם הון כי הם משלמים בשיטת טופ-אפ, מפני שאין להם תעודת זהות ואזרחות. אז כמו במים, העניים משלמים הכי הרבה על הדאטה. אנחנו מספקים אינטרנט מהיר דרך טכנולוגיית 'אייר פייבר' (Air Fiber). זו טכנולוגיה מופלאה, כמו סיב אופטי בלי הסיב. אז לא צריך לקבור סיב באדמה, צריך רק קשר עין בין נקודה לנקודה". הרס תשתיות בגדה המערבית. התמונה באדיבות "קומט" והקהילות הפלסטיניות בגדה המערבית "זה נכון שמצלמות לא מרתיעות אבל כל העולם רואה" לאחרונה "קומט" עלתה למודעות בעקבות קמפיין הצבת המצלמות שלכם. מה המטרה שלו? "כמעט מיד אחרי השבעה באוקטובר קיבלנו פניות מקהילות למצלמות. בעבר אנשים לא רצו את זה מסיבות מובנות של פרטיות אבל מהר מאוד הצורך בקצת ביטחון גבר על הצורך בפרטיות. בכל קהילה אנחנו ממקמים את המצלמות לפי מה שאנשים רוצים, אבל מנסים לכסות כל פינה כדי שהם יוכלו לתעד מה שקורה בקהילות. בעצם מה שקרה, וזה לא רק מאוקטובר 2023, זו התקרבות של המתנחלים מהמאחזים לתוך הקהילות. לפני יותר מעשור התחיל סוג של מאחזי רועים , שתופסים נקודה אחת אבל יש להם עדר שבאמצעותו הם שולטים בשטח נרחב בלי לבנות הרבה קרוואנים. לכן היה צריך את הליווי לרועים, כי כדי לצאת למרעה, צריך זמן עד שהעדר ישבע. אז הנוכחות המגינה נועדה למשוך זמן, למשוך את אש המתנחלים והצבא. אבל עכשיו המתנחלים נכנסים לתוך הקהילות עצמן, ולכן יש צורך גובר במצלמות". התחושה היא שהתיעוד מגיע אל הציבור הרחב, אבל זה לא מונע את האלימות. "לצערי זה נכון. זה גם לא מונע אלימות וגם לא מוביל למעצרים של מתנחלים שעושים את הדברים האלה, כולל רצח (כמו הרצח של הפעיל עוודה הד'אלין בחודש יולי האחרון בידי ינון לוי, שתועד במצלמת אבטחה וגם במצלמתו של הדאלין, מה שלא מנע את שחרורו של לוי לביתו ימים ספורים לאחר מכן - ש.פ.). אנחנו שומעים שבאים מהצד שאין בו מצלמות או שוברים מצלמות. "בעיקר, נורא לומר את זה, המצלמות מגינות על הפלסטינים מפני מעצרים. באופן די שיטתי, אחרי התקיפה באים ועוצרים תושבים כי המתנחלים אומרים שתקפו אותם. אז במקרים האלה המצלמות מאוד מאוד חשובות. זה לא מרתיע ולא מונע אלימות, אבל כן עוזר לאנשים להשתחרר ממעצר שווא. ואנחנו גם לא יודעים למה כל החומר הזה יצטבר בסופו של דבר. זה נכון שזה לא מרתיע אבל כל העולם רואה". איך אתם שומרים על הבטיחות של צוותי התחזוקה הפלסטיניים שלכם? "אנחנו מנסים להתרחק ממוקדי חיכוך 'חמים'. תושבים מתקשרים ואומרים, 'אל תבואו היום, יש מתנחלים'. אבל עכשיו הם שם כל הזמן. אז הרבה פעמים פעילים ישראליים שיש להם קשר אמיץ לצוותים מספקים נוכחות מגינה. לפעמים מתנחלים באים וקוראים לצבא או לפקח של המועצה האזורית, שאין לו אפילו סמכות במקום, שאומר 'אסור לכם להתקין מצלמות'. אין שרשרת פיקוד, המתנחלים הם הקובעים, אז הנוכחות של הפעילים עוזרת מאוד. היו הרבה מקרים שלקח כמה שעות, או שלוקחים להם ציוד, והכלל הראשון הוא לא להתנגד. נתמודד אחר כך, באופן משפטי או שנקנה ציוד חדש, אבל ברור שלא נסכן עובדים. והמצב הוא שכל יום גרוע יותר מהיום הקודם. קשה לתכנן. כבר אין חוקים." כהן מציינת את האחריות של סמוטריץ' כשר במשרד הביטחון למנהל האזרחי כהחלת ריבונות ישראלית על השטחים שתחת כיבוש צבאי, הלכה למעשה. "המינהל האזרחי נמצא עכשיו תחת סמוטריץ', לא תחת הצבא. זה כבר סיפוח משפטי רשמי של ניהול חיי האזרחים בגדה. הצבא אמור לנהוג לפי החוק הבין-לאומי. עכשיו אני לא בטוחה שהחוק בכלל חשוב למישהו שם. מדברים על סיפוח ועושים סיפוח, שזה גם כך נגד החוק הבין-לאומי. עד לפני כמה שנים הייתה תחושה שאנחנו מבינים בתוך איזו מסגרת אנחנו עובדים כדי למנוע גירוש, הריסה, להגן על מערכת חשמל. יש לא מעט צווי הריסה נגד המערכת שלנו. אנחנו עובדים משפטית ודיפלומטית כדי למנוע הריסה, אבל במערכת החדשה, לא בטוח שגם זה תקף." וככל שמלחמת ההשמדה בעזה ממשיכה, פעילי "קומט" רואים את התעצמות המתקפה על אפשרות החיים של הפלסטינים בגדה המערבית. "אין כבר מספיק אצבעות לשים בסכרים. בהפסקת האש מיד לאחר ההשבעה של טראמפ בינואר, מיד הקימו מאות מחסומים חדשים בגדה. התושבים לגמרי כלואים. הטיהור האתני קורה בגדה. הכתישה של החיים בגדה מתרחשת. ואם לא יהיה מהלך בין-לאומי גדול מאוד, אני לא יודעת מה יישאר - למעט הכוחות של הפלסטינים. זה לא סתם, המושג הזה של ה'צומוד'". אתר האינטרנט של "קומט" קמפיין מימון ההמונים שהארגון עורך ד"ר שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה. עריכה: סתו גרסטל להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 113 פרק מספר שני פייס שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 017- חדשות טובות اخبار سارة שתפו: 23 באפריל 2020 017- חדשות טובות اخبار سارة קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 17 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

הפיגוע בבאר שבע הפנה תשומת לב למיליציות שמתארגנות בנגב, אבל תושבי הנגב חיים כבר הרבה זמן במצב של אלימות שמקצינה ומסלימה. איך אפשר לעצור אותה? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הצלת הנגב שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 3 באפריל 2022 הצלת הנגב קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 387 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

كيف تم تأسيس اول مسرح في النقب؟ ما هي التحديات التي تواجه الممثلين في المجتمع البدوي؟ פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו كيف تأسس اول مسرح في النقب؟ שתפו: محادثات سبعاويه 15 בדצמבר 2022 كيف تأسس اول مسرح في النقب؟ محادثات سبعاويه 00:00 / 01:04 "المسرح يعلمنا ان نحول حياتنا العادية الى حلم نضحك عليه قبل ان تغلق ستائره" و بهذا الحلم يقف سهل الدبسان صانعاً للاحلام ، متجسداً كشاب بدوي العرق و عربي الاصل متحديا لكل مفاهيم و قيود المجتمع المميتة المظلمة وساعياً في طريق وحيداً لإجل مجتمع الشباب البدوي الكامل في اختيار مهنة التمثيل كمهنة رسمية. في الحلقه العاشره تحدثنا عن: كيف تم تأسيس اول مسرح في النقب 🎭 التحديات التي تواجه الممثلين في المجتمع البدوي سينما להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 10 פרק מספר محادثات سبعاويه מרחב צעיר ואלטרנטיבי מהנגב. בכל פרק נדון בסוגיות חברתיות, פוליטיות ותרבותיות בנגב. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 020- עצמאי זה לגמרי לבד مستقل يعني انت لوحدك שתפו: 30 באפריל 2020 020- עצמאי זה לגמרי לבד مستقل يعني انت لوحدك קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 20 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

אסף יקיר וארנון פלג על הדירוג הנוכחי של זירות המלחמה וכיצד הוא צפוי וצריך להשתנות. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו דירוג הזירות שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 4 ביוני 2026 דירוג הזירות קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג על הדירוג הנוכחי של זירות המלחמה וכיצד הוא צפוי וצריך להשתנות. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 830 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

ארנון פלג מראיין את עמית בן-צור על מדיניות המכסים של הנשיא טראמפ, וגם על זו של ישראל. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מי מגן על מכסי המגן? (עם עמית בן-צור) שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 4 באפריל 2025 מי מגן על מכסי המגן? (עם עמית בן-צור) קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ארנון פלג מראיין את עמית בן-צור על מדיניות המכסים של הנשיא טראמפ, וגם על זו של ישראל. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 716 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מייסם ג'לג'ולי היא יו"רית שותפה של עמותת סיכוי-אופוק ויו"רית נעמ"ת במרחב המשולש הדרומי. מייסם ג'לג'ולי מייסם ג'לג'ולי היא יו"רית שותפה של עמותת סיכוי-אופוק ויו"רית נעמ"ת במרחב המשולש הדרומי. הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. לתוכן ישן יותר של מייסם ג'לג'ולי

מה הקשר בין פינוי התחנה המרכזית לגירוש מבקשי המקלט מדרום תל אביב? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו דרום תל אביב נגד הגירוש שתפו: שעות נוספות 24 באוגוסט 2021 דרום תל אביב נגד הגירוש שעות נוספות 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 4.2 פרק מספר שעות נוספות תכנית אקטואליה שבועית בשידור חי. מכסה מזווית סוציאליסטית את אירועי השבוע בפוליטיקה ובכלכלה הישראלית. משודרת בווידאו ביוטיוב ובכל הרשתות. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 100- הפרק המאה الحلقة المائة שתפו: 14 בספטמבר 2020 100- הפרק המאה الحلقة المائة קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 100 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

נשים חרדיות מתמודדות עם פערי שכר, הפקרה בריאותית, והיעדר מענה לבעיות ייחודיות. מאז ומעולם, בשם הצניעות והסמכות הרבנית, הן הודרו מהכנסת; כעת הן מתחילות לבנות כוח מלמטה כדי לשנות את זה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו למה אין נשים חרדיות בכנסת? נשים חרדיות מתמודדות עם פערי שכר, הפקרה בריאותית, והיעדר מענה לבעיות ייחודיות. מאז ומעולם, בשם הצניעות והסמכות הרבנית, הן הודרו מהכנסת; כעת הן מתחילות לבנות כוח מלמטה כדי לשנות את זה. שתפו: חיה שטיינר 18 באוקטובר 2026 למה אין נשים חרדיות בכנסת? חיה שטיינר 00:00 / 01:04 תמונה באדיבות: מלכי רוטנר עד גיל 21 בחרתי בהתאם להוראת הרבנים ומעולם לא שאלתי את עצמי למה אין נשים חרדיות בכנסת. היה ברור שכל כבודה בת מלך פנימה: מקומה של אישה הוא בהצנע והסתר ולא בקדמת הבמה. על אף שנשות הרבנים מנהיגות גם הן את הקהילה, מקומן מאחורי הקלעים או בחדרים שיש בהם רק נשים. אבל בשנים האחרונות החברה החרדית משתנה. יותר ויותר צעירים מצביעים למפלגות לא חרדיות. לאחרונה קרה דבר שעד כה נראה חסר סיכוי: רשימת "הציבור החרדי" בראשות מוטי לייטנר שיבצה נשים כמועמדות - נשים חרדיות במפלגה חרדית. האם זו רק אנקדוטה או שמדובר בתחילתו של שינוי אמיתי? להיות אקטיביסטית חרדית על מנת להבין יותר את השינויים המתחוללים, ולקראת מערכת הבחירות הקרובה, דיברתי עם מלכי רוטנר, אקטיביסטית חרדית מחסידות בעלזא שפועלת כבר שנים רבות למען זכויותיהן של נשים חרדיות. היא ייסדה את תנועת ״לכתחילה״ להגות חרדית, היא ממובילות תנועת "השמאל האמוני", מנהלת שותפה ב"מכון החרדי לדמוקרטיה", וחברת הוועד המנהל של "שדולת הנשים בישראל". בשנים האחרונות היא פועלת בעיקר ביוזמת "נבחרות". ביקשתי מרוטנר לספר לי איך היא התחילה לפעול לשינוי במגזר. "להיות אקטיביסטית חרדית זה לצאת מנקודת פתיחה שכאישה, הפעולה שלי היא תפילה. כשיש משהו שדורש תיקון אנחנו מתפללות". אבל בגיל 28 הגיעה להבנה שיש דברים שכדי שישתנו צריך לצאת ולפעול עבורם. "אמא שלי נפטרה, חוויתי משבר. התחלתי להיות ערה יותר לעוולות מסביבי. עוד קודם הייתי פמיניסטית, הייתי מתוסכלת מכך שאולי יש סדר נשים במשנה, אבל נשים הן לא חלק מארון הספרים היהודי". בנוסף, היא מספרת שהיא לא מצאה את עצמה מבחינה רוחנית בתוך חלוקת התפקידים בעולם החרדי, לפיה הגבר לומד והאישה תומכת בו. מה קורה כאשר הגבר לא לומד? האם האישה מאבדת את כל חלקה הרוחני בעולם הזה? "הרגשתי שהרוחניות שלי לא מקבלת מענה. לא מספיק לי להיות 'תומכת לחימה' לבני משפחתי הגברים". מלכי רוטנר. התמונה באדיבותה ישנן בישראל היום כ-700,000 נשים חרדיות. על פי המכון הישראלי לדמוקרטיה, הרחבת סמכויות בבתי הדין הרבניים מותירה נשים חרדיות בעמדת נחיתות משפטית ומבנית במקרי גירושין, מזונות ומאבק מול סרבנות גט; חוקים ויוזמות להפרדה באקדמיה ובתחבורה הציבורית פוגעים בראש ובראשונה בנגישותן של נשים למרחבים אלו ודוחקים אותן לאחור; נושאים רגישים בחברה החרדית כמו אלימות במשפחה, מצוקות נפשיות של נשים או פגיעות מיניות סובלים מתת טיפול. רוטנר מספרת שאחוז הנשים החרדיות שפונות לקו של אליס (קו שנותן מענה לנשים בנושא של מיצוי זכויות וייעוץ, ח.ש) עומד על 40%, הרבה מעבר לחלקן היחסי באוכלוסיה. מנתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי נשים חרדיות אמנם משולבות היטב בשוק העבודה, אך העדר ייצוג פוליטי ומלחמה על זכויותיהן מוביל לאפליה בשל הריונות או פערים תרבותיים, וכן לפערי שכר קיצוניים: 81% מהנשים החרדיות עובדות אך שכרן הממוצע עומד על כ-67% משכרה של אישה יהודייה לא חרדית (9,441 לעומת 14,002 בממוצע). ייצוג בכנסת קמפיינים של מערכת בחירות במגזר החרדי רצים עם הכיתובים: "וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ". כך הם מורים לכל בני המגזר, חרדים וחרדיות, להצביע בבחירות לפי דברי הרב. הפסוק שאחריו קובע "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל". פסוק זה הוא המקור המקראי של הסמכות הרבנית. בישראל היום, המפלגות החרדיות מובלות על ידי עסקנים הפועלים בשליחותם של גדולי ישראל אשר דוחים את הצטרפותן של נשים, שכן זה נוגד את עקרונות השררה וגדרי הצניעות. שאלת ייצוג של נשים חרדיות בכנסת נידונה רבות לאור השאלה האם על פי ההלכה מותר לנשים להיות בתפקידים בכירים. הדיון מבוסס על דברי הרמב"ם (הלכות מלכים, פרק א'), הלומד מהפסוק "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" שאין למנות אישה למלכות, וממשיך וקובע: "וכן כל משימות שבישראל, אין ממנים בהם אלא איש" . למרות זאת, תפקידים שבהם האדם הוא רק פועל או מבצע מדיניות אינם נחשבים לשררה, וכבר פסק הרב אלישיב, מנהיג הציבור הליטאי בזמנו, שמותר לשתף פעולה עם ציפי לבני כאשר זו רצה לראשות הממשלה. כרגע אין נשים חרדיות בכנסת בכלל. אמנם בעקבות עתירה לבג"ץ תקנון מפלגת אגודת ישראל כבר לא קובע שרק גברים יכולים להיות חברי מפלגה. אולם המפלגה, מצידה, הבהירה שהמדיניות שלא מאפשרת לנשים להיבחר לא תשתנה. לפי רוטנר, הפוליטיקה הפנים חרדית היא כזו שבתוך כל מפלגה יש ייצוג לכל קהילה: בעלזא, ויז'ניץ, ספרדים, ליטאים וכו׳. היות וכל אחד מהם מכיר את צרכי קהילתו, ולא יעלה על הדעת שחסיד ויז׳ניץ ייצג בחור ספרדי כי הוא לא מכיר את צרכיו. האבסורד הוא שכאשר מדובר בנשים, פתאום גבר בהחלט יכול לייצג אישה, על אף שהוא לא מבין ולא מתעסק בצרכים שלה. ובעוד שקיים איזשהו מפגש בין פוליטיקאים חרדים לבוחרים גברים בבתי הכנסת, לנשים אין גישה אליהם בכלל. קמפיין לא נבחרות לא בוחרות ב-2012 האקטיביסטית החרדית אסתי שושן פתחה את עמוד הפייסבוק "לא נבחרות לא בוחרות" כמחאה על אי-ייצוג נשים חרדיות בכנסת. הן טענו שאם אישה נשלחת לפרנס את בעלה בהיותו בן תורה, והיא עושה זאת במסגרת גדרי הצניעות, היא יכולה גם להיבחר לכנסת. רוטנר נזכרת: "חשבתי שזו תופעה הזויה". ר', אקטיביסטית מחסידות מוכרת, סיפרה לי על תחילת הפעילות של הקבוצה. "היינו עם מיכל צ'רנוביצקי, טלי פרקש, אסתי רידר, רחלי איבנבוים ואסתי שושן. שאלנו את עצמנו מה תהיה הצלחה מבחינתנו וענינו שאם ח"כ חרדי אחד יתייחס לדרישה שלנו, זו תהיה הצלחה. ניסחנו מכתב גלוי למפלגות החרדיות שבו כתבנו שאנחנו לא מצביעות להן כי אנחנו לא מיוצגות. יום אחרי זה, הסיפור פורסם בידיעות אחרונות וקיבלנו תגובות מח"כים חרדים. הם אמרו עלינו 'איזה הזויות' ו'הן לא חרדיות' וכמובן שבקשתנו לייצוג נדחתה". "לאחר מכן, ניסינו להביא את הדרישה לרחוב החרדי. גרתי אז במאה שערים, וקלטנו שאפשר לתלות פשקווילים. אמרנו 'נשים את המסר בהפוכה', כתבנו משהו בסגנון של 'לא מספיק שנשים חרדיות עובדות כעורכות דין, עכשיו הן רוצות להיות גם בכנסת?!', הדבקנו פשקווילים בכל הארץ ולא תלשו אותם. צעירים קראו, ולא הבינו מה הם רואים - זה היה תחביב שלי לצפות בהם מהמרפסת. ואז הגיעה גם תגובה מהמגזר: אברכים ניסחו קונטרס הלכתי שהשורה התחתונה שלו הייתה שלבחור נציגות נשים לכנסת זה מותר מכל בחינה הלכתית". ר' מספרת שהקבוצה המשיכה במאבק גם לאחר הבחירות: "פתחנו תא חרדי בוועדה למעמד האישה בכנסת וקיימנו דיונים בנושאים רלוונטיים. היו דיונים קורעי לב בנושאי תעסוקה וכלכלה שסיפרו על עוולות יוצאות דופן: כמו עובדת חינוך שמפוטרת בתום כל שנה ומועסקת מחדש, או עובדת שהמעסיק שלה קיצץ משכרה עשרה אחוזים 'להפרשת תרומות ומעשרות' ללא הסכמתה. אמרו לה שחסכו לה את פעולת ההפרשה. מה שאפיין את כל מי שהגיעה היה היעדר עורף כלכלי. היום המצב יותר טוב אבל התופעות האלה עדיין מתקיימות. גם בנושאי בריאות - עלו בוועדה נתונים של תמותה כפולה מסרטן השד אצל נשים חרדיות כתוצאה מהעדר מודעות מוחלט. היו דיונים ממש קשוחים, ומתוך 17 הח"כים החרדים שכיהנו אז, 0 הגיעו. זה היה אבסורדי. ההבנה שאנחנו מצביעות ולא סופרים אותנו". ב-2015 ההתארגנות הפכה לארגון ״נבחרות״, שמעביר תוכנית הכשרה פמיניסטית המלמדת איך להוביל עשיה ציבורית וחברתית. במאי האחרון הנחתה רוטנר את המחזור התשיעי של התכנית. לקראת הבחירות ב-2026 התאגדו כמאה נשים למאבק מחודש במהלכו הן יצאו בקמפיין "למה אין נשים חרדיות בכנסת?" בו יצאו חברות הארגון עם דוכנים בערי המגזר החרדי, קניון רמות בירושלים וברחובות בני ברק שם הן שאלו נשים ובנות חרדיות על שאלת הייצוג. התשובה העיקרית שקיבלו היתה "לא חשבנו על זה אף פעם". רוטנר מסבירה את התופעה הזו בין היתר בכך שהאישה החרדית עובדת מאוד מאוד קשה, מפרנסת ומגדלת ילדים. "אם יש לה שעה חופשית ביום היא תצא לקפה ולא תתעסק בפוליטיקה. בנוסף, הקהילה החרדית לופתת את הבן אדם מאז שהוא נולד - העברת ביקורת מהסוג הזה יכולה לגרום לאדם חרדי לאבד דברים קריטיים בתוך הקהילה כמו מוסדות לימוד עבור ילדיו או את מעמדו בקהילה". מתוך קמפיין "למה אין נשים חרדיות בכנסת?" נשות הארגון פרסמו גם "פריימריז" לנשים חרדיות שהציבור רוצה לראות בכנסת, צעד שייתכן ותרם בהמשך לשילובן של 2 נשים במפלגת הציבור החרדי - נחומי יפה וזיוה גלאנץ. אלה היו כמובן פריימריז פיקטיביים, שכן אף מפלגה לא הסכימה לשתף איתן פעולה. "זה צעד חשוב בפיתוח הדמיון הפוליטי", מסבירה פייני סוקניק, ממקימות עמותת "באשר תלכי". 3,209 משתמשים, נשים וגברים, בחרו 70 נשים חרדיות שמייצגות אותם - ביניהן סוקניק, מלכי רוטנר ונחומי יפה. באתר הפריימריז נרשמו כ-25,000 כניסות - מספר שמעיד על התזוזה הלא מובנת מאליה שהתרחשה במגזר. רוטנר מספרת: "עשינו מהלכים סביב תקשורת דיגיטלית, באתרים חרדיים - שגם אם הם משעתקים דפוסים של עיתונות חרדית קלאסית, הצלחנו לערער אותם קצת. מישהי נסעה עם רמקול על הרכב והשמיעה מסר שקורא להצביע ב'פריימריז לנשים החרדיות' שערכנו. פעלנו בדוכנים ברחובות, ברשימות תפוצה במייל של נשים חרדיות. האקטיביסטית ציפי לביא עלתה לאוטובוסי מהדרין, מופרדים מגדרית, ודיברה עם נשים במהלך נסיעתן". מתוך קמפיין הפריימריז של הארגון 'נבחרות' דורשות שוויון "נשים חרדיות דורשות שוויון", רוטנר מסכמת. "גם גברים חרדים נפגעים מהסדר הפטריארכלי. הם יוצאים ממערכת החינוך בלי שלמדו לימודי ליבה וכתוצאה, מתקשים להשתלב תעסוקתית. התפקידים המגדריים המסורתיים לא תמיד מתאימים לכולם. זה לא נעים ולא נח לערבב את הסדר החברתי, ואנשים מפחדים מזה - חלק מהגברים יצטרכו לוותר על כוחם וזה דבר שאף פעם לא נעשה מרצון". אך השוויון שהן דורשות הוא לא רק שוויון מגדרי בתוך החברה החרדית, אלא גם שוויון מעמדי אל מול האליטות החרדיות. רוטנר קובעת: "לפוליטיקאים החרדים יש המון כח שבסופו של דבר מתבטא במשאבים. הם גם משתמשים בשמם של רבנים כדי להמשיך להפעיל כח על המגזר. צריך להסתכל על מנגנוני הכוח האלה ולהגיד: 'זה לא צניעות זה פטריארכיה!' אנחנו אומרות: לנו יש כח מלמטה כבוחרות, תתייחסו אלינו! תנו לנו את מה שמגיע לנו כי אנחנו מפסיקות את ההתיישרות הזו!" חיה שטיינר היא עובדת סוציאלית, יוצרת ופעילה חברתית ממצפה רמון עריכה: סתו גרסטל ותום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 187 פרק מספר חיה שטיינר חיה שטיינר היא עובדת סוציאלית, יוצרת ופעילה חברתית ממצפה רמון למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר