חיפוש באתר
נמצאו 1346 תוצאות בלי מונחי חיפוש
- מודל עזה בישראל - רוזה מדיה روزا ميديا
אסף יקיר וארנון פלג על המודל המצליח שמצאה ממשלת ישראל שיעזור לה לנצח בכל חזית ומלחמה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה האיראנים מבקשים לא תבואו? האיראנים מבקשים לא תבואו? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מודל עזה בישראל אסף יקיר וארנון פלג על המודל המצליח שמצאה ממשלת ישראל שיעזור לה לנצח בכל חזית ומלחמה. שתפו: קריאת השכמה 12 במרץ 2026 מודל עזה בישראל קריאת השכמה 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג על המודל המצליח שמצאה ממשלת ישראל שיעזור לה לנצח בכל חזית ומלחמה. 807 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה האיראנים מבקשים לא תבואו? האיראנים מבקשים לא תבואו?
- רוזה מדיה روزا ميديا | הערוצים שלנו
ערוצי התוכן של רוזה מדיה
- מגזין | Rosa Media
מגזין רוזה מגזין רוזה הוא במה אינטרנטית חדשה לתקשורת סוציאליסטית, שמדברת על מה שקורה לציבור כדי להחזיר לו את הכוח שלו. בפרויקט הראשון שלנו, אנחנו מדמיינים ניצחון. לפרקים ישנים יותר
- רוזה מדיה - روزا ميديا | פוליטיקה, כלכלה, צדק חברתי
רוזה מדיה - روزا ميديا רוזה מדיה היא מערך תקשורת סוציאליסטי, העוסק בסוגיות שמעצבות את החיים שלנו במאה ה-21, בפוליטיקה, בכלכלה ובחברה. אנחנו כאן כדי לומר את כל מה שלא יאמר בתקשורת הממסדית, כדי ליצור תקשורת בעברית וערבית שמשרתת את הרוב הגדול ולא את בעלי ההון. הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו ככה אתם תוכלו לקבל פרקים למנויים בלבד ואנחנו נוכל להמשיך להפיק תוכן סוציאליסטי הצטרפו עכשיו העם בישראל טוב יותר מהממשלה שלו דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הממשלה, בחסות תומכיה באופוזיציה ובתקשורת, הופכת את המושג "חזרה לשגרה" לאמצעי ציני להמשך מלחמת הנצח. שירז אנגרט למנויים בלבד דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה בעוד שציבור הולך וגדל מביע תסכול, כעס, ועייפות כבר בימים הראשונים למלחמה, אין מפלגה אופוזיציונית שנותנת תוקף לחוויות הללו ורותמת את הציבור לפרויקט פוליטי חלופי. תום אלפיה למנויים בלבד חלום ישן על מזרח תיכון חדש - הזווית האמריקאית למלחמה על רקע צניחה בשיעורי תמיכה ובחירות לקונגרס בנובמבר, טראמפ זקוק לניצחון. מי מאגף אותו מימין? מה תגובת הדמוקרטים? ואיך התקשורת האמריקאית מסקרת? ענת זלצברג למנויים בלבד היסטוריה של 200 שנה מלמדת: התערבות זרה רק חותרת תחת דמוקרטיזציה באיראן ראיון עם פרופ' ליאור שטרנפלד. שני פייס למנויים בלבד האם טירוף השיפוצים של הישראלים עומד להתפוצץ? בזמן שהישראלים משעבדים את עתידם לטובת שיש יוקרתי וחיפויים מעוצבים, בבנק ישראל מזהים סדקים עמוקים ביסודות טלי גולדרינג למנויים בלבד מנוע הצמיחה של המלחמה: האם המשק הישראלי הופך לכלכלת חימוש? הכלכלה הישראלית לומדת להרוויח מחוסר יציבות. בעוד הציבור נושא בנטל, התעשיות הביטחוניות מתבססות כמרכז כוח פוליטי וכלכלי – ויוצרות אינטרס מובנה בהמשך הלחימה. מעין גלילי למנויים בלבד חיילי מילואים בשירות בועת הנדל"ן כששוק הנדל"ן פוגש את המילואימניקים, האינטרסים מתלכדים. בזמן שהשוק מחפש מוצא מהקיפאון, המערכת הפוליטית והקבלנים רותמים את ההטבות והנחות הקרקע כדי לייצר רושם של שוק נדל"ן תוסס. טלי גולדרינג למנויים בלבד עוד ממגזין רוזה הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. כתב עת סוציאליסטי מבית רוזה מדיה פיגומים החנות של רוזה חולצת too cute for your wars לילדים! ₪ 50 חולצת too cute for your wars ₪ 60 חולצת too cute for capitalism לילדים! ₪ 50 חולצת too cute for capitalism ₪ 60 פיגומים #1 ₪ 50 פיגומים #2 // דורות ₪ 50 עוד מהחנות של רוזה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו בית לתוכן שמאלי מבית תנועת "עומדים ביחד”. אנחנו פלטפורמת תוכן פוליטית-תרבותית ללא פילטרים, בעברית ובערבית. ברוזה מדיה אנחנו פועלים כדי להביא את האמת הלא מדוברת בתקשורת הממסדית, ואת הרקע ההיסטורי הפוליטי והתרבותי בנושאים שמשפיעים על החיים של כולנו - בפודקאסטים שלנו, במגזין האינטרנטי וברשתות החברתיות. כדי שנמשיך ליצור ולהפיץ תוכן סוציאליסטי איכותי להמונים - אנחנו צריכים אותך! הצטרפו עכשיו למנוי בתרומה חודשית כפי יכולתכם, ותזכו להנות מתוכן יחודי סגור למנויים ומנויות.
- מה עושים עם הייאוש? - רוזה מדיה روزا ميديا
מוכרחים לדבר על הייאוש. האם מותר לנו להתייאש? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה האיראנים מבקשים לא תבואו? האיראנים מבקשים לא תבואו? האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מה עושים עם הייאוש? מוכרחים לדבר על הייאוש. האם מותר לנו להתייאש? שתפו: תום אלפיה 30 במאי 2024 מה עושים עם הייאוש? תום אלפיה 00:00 / 01:04 ייאוש, כך אומר לנו אבן-שושן, היא חוויה של אבדן תקווה; ותקווה, אנחנו אומרים, היא תנאי בסיסי בכל מאבק פוליטי. ללא תקווה שאפשר לשנות, למה להיאבק? אבל אני איבדתי תקווה. וכשאני מדבר על הייאוש שלי, תגובה אופיינית היא להאיץ בי להדחיק אותו. "אסור להתייאש", אומרים לי. "תמיד יש תקווה", מעודדים: שיימצאו 5 אצבעות מתוך ה64 שיצביעו בעד עסקת חטופים, שבית הדין בהאג יכלא את ביבי, שהכרת העולם במדינה פלסטינית איכשהו תשפר את המציאות פה. אבל אני לא מצליח לשכנע את עצמי. אני מיואש. אסור לדבר על ייאוש בישראל. מי שמיואש שיעזוב. אבל אני – אני מיואש ואני לא עוזב. מיואשים רבים כמוני כבר החלו לבחון אפשרויות מעבר לחו"ל, אבל אני תוהה - יש פה מקום למיואשים? האם אפשר לתת מקום לייאוש בלי להדחיק אותו, ובלי לברוח ממנו לאיזו תקוות שווא שאיכשהו הכול יהיה בסדר? בואו נודה באמת – אם לא נדבר על הייאוש, הפתרון היחיד הוא באמת לעזוב. הרי המציאות פה קשה מנשוא, ורק להדחיק אי אפשר. מוכרחים לדבר על הסיבות לייאוש. אובדן האנושיות של החברה הישראלית, שמקבלת בחודשים האחרונים ביטויים גרוטסקיים – מייאש מאוד. את עקרון "החזק שורד" אנחנו מכירים כבר עשורים במנטליות הישראלית: מי שידו על העליונה הוכיח שהוא החזק, ולכן ההתנהגות שלו בהכרח לגיטימית. בחודשים האחרונים ישראלים מסיקים מזה את המסקנה הלוגית ההכרחית: אם את העבר אנחנו מצדיקים באמצעות כוח, למה לא את העתיד? אם רק החזק שורד אז הגיע הזמן לחסל את החלשים. את נוהל חניבעל – הרג מכוון של חיילים ישראלים כדי למנוע את נפילתם בשבי – אנחנו מכירים עוד מ-2003. במלחמה הזו נחשפנו למעשיו של תא"ל ברק חירם שב-7.10 בערב הורה להפציץ את הבית בבארי בו נהרגו 13 בני ערובה ישראלים. כל עוד אנחנו הופכים את עם ישראל לחזק יותר, אין שום בעיה להקריב חיילים בשדה קרב או אזרחים וילדים שמסתתרים בביתם. כך גם פועלת המדינה כלפי החטופים: הקרבת חטופים היא הכרחית ואף רצויה כדי שלא יהיה עוד 7.10. אין מקום לחלשים בישראל. הם הפכו לנטל על אפשרות קיומה של המדינה. דעת הקהל עברה מקידוש העוצמה להשמדת החלשים. פחד אלוהים. מייאשת גם התמיכה של ישראלים ברצח של פלסטינים חפים מפשע, בגירוש של פלסטינים מהבתים שלהם, בהריסת רצועת עזה עד היסוד, ובמניעת פת לחם מבני אדם גוועים ברעב. גם לתמיכה הזו התרגלנו בעשורים האחרונים בחלקים מסוימים באוכלוסיה, אבל בשמונת החודשים האחרונים התמיכה מקיפה רוב מוחלט של יהודים בישראל. אמנם מעט אחרי ה-7.10 התמיכה בפעולה צבאית נגד החמאס הייתה סבירה, ובתוך הכאוס והבלבול קשה היה לשפוט מה ראוי. אבל היום הספק הזה לא קיים יותר. לתמוך היום בהמשך המלחמה פירושו לתמוך בזוועות איומות. שווה להתעכב על משמעות המושג תמיכה, היות ורבים חושבים שהם יכולים להחזיק בו-זמנית גם בעמדה ש"המלחמה שישראל מבצעת היא מוצדקת" וגם בעמדה שהם "מתנגדים להרג של חפים מפשע, לגירוש פלסטינים מבתיהם, ולהרעבה של אנשים". האמירה "המלחמה מוצדקת" מהווה תמיכה במלחמה כפי שמדינת ישראל מבצעת אותה . אין עוד מלחמה שאפשר לתמוך בה. לא קיימת תמיכה במלחמה דמיונית שהיינו מאוד רוצים שמדינת ישראל הייתה משכילה לצאת אליה. יש רק מלחמה שכוללת גירוש פלסטינים מבתיהם, כאילו היו עדר בקר שאפשר להזיז ממחנה פליטים מאולתר פה לאוסף אוהלים רעוע שם, מדיניות של הרעבה מכוונת של העזתים ושל החרבת התשתית הפיזית של רצועת עזה, הרג חפים מפשע - עד 20 "בלתי מעורבים" לכל זוטר בחמאס, ומעל 100 "בלתי מעורבים" לבכירים. כך הגענו לשלוש עשרה אלף ילדים תמימים שהרגנו. אנחנו הפכנו את רצועת עזה לשטח שאיננו מתאים למחיה של בני אדם, והדבר המייאש הוא שמרבית הישראלים תומכים בכך. המחשבה על העתיד מייאשת. הישארות צה"ל בעזה לשנים ארוכות, והמשך ההתנגדות האלימה לכיבוש הישראלי שצפויה להגיע מהצד הפלסטיני גם בעוד עשורים; הנחישות והמיומנות של מתנחלים בהקמת התנחלויות, הקטסטרופות שמזהירים מבפניהן כבר שנים – קריסת הרשות הפלסטינית, ניתוק בריתות של ישראל עם מדינות העולם, משבר כלכלי בישראל ובגדה, רעידת אדמה, או כל אסון אחר שניתן להתכונן אליו אבל אין אף אחד שעושה את זה. כולנו יודעים שאם לא נפעל כדי למנוע אותן הן פשוט יתרחשו, והתוצאות יהיו נוראיות. ועדיין, אין אף אחד שמתכונן אליהן. לבסוף, מייאש הניתוק של מרבית החברה הישראלית מהמציאות. הדיסוננסים שחלקים גדולים בציבור מחזיקים בעת ובעונה אחת דורשים מהם להחליף את המציאות בעולם דמיוני כלשהו. איך ישראלים רבים מסבירים לעצמם שלמרות ש"חמאס לא יכול להמשיך להתקיים אחרי ה7.10", אחרי 8 חודשים של כתישה ללא מעצורים של רצועת עזה צה"ל השמיד רק שליש מהכוח הלוחם של החמאס ורק כשליש מהמנהרות? דרך אחת לפתור את הדיסוננס היא שהתקשורת משקרת ונתניהו דובר אמת – אנחנו כפסע מהניצחון. רק ניכנס לרפיח והניצחון בידינו. או, לחילופין, מישהו מונע מאיתנו לנצח – האמריקאים, האנטישמיים בהאג, השמאלנים, משפחות החטופים. כך או אחרת, המרחק מהמציאות הולך וגדל. הניתוק הזה לא פוסח גם על מחנה השמאל-מרכז, שמחזיק בעת ובעונה אחת בעמדה שהמלחמה שאליה יצאנו היא מוצדקת ובעמדה ש"כל מעשה צבאי סופו במעשה מדיני", ושצריך לחתור להסכם שלום עם "רשות פלסטינית משודרגת". התבוננות קצרה על מציאות החיים בעזה לאור מה שצה"ל עושה שם, מראה שאין שום היתכנות להסכם שלום עם הפלסטינים בעתיד הקרוב. השמאל-מרכז מצפה שלאחר תמיכה במלחמה, ובזוועות שבאות איתה, הפלסטינים יסכימו לחיות איתנו בשלום ובביטחון אחרי שנאמר להם שסיימנו עם הזוועות. ניתוק מהמציאות היא תופעה מייאשת. אז מה עושים עם הייאוש? אני חסר תקווה שכל הדברים הללו הולכים להשתנות בקרוב. להיפך, יותר סביר שרובם ימשיכו באותו תהליך מפחיד של הידרדרות. אבל אם מצד אחד, אני לא עוזב את ישראל, לעת עתה, ומצד שני, אני לא יכול פשוט להשלים עם המצב ולהצטרף להמון – מה עושים עם הייאוש? ייאוש הוא כלי נשק פוליטי. נשק שבו המדינה משתמשת כבר שנים רבות במטרה לגרום לקורבנות לנטוש את הפעילות הפוליטית שלהם. זה נשק שמערכת הביטחון והמתנחלים מפעילים נגד פלסטינים בגדה ובישראל; שמשרד האוצר מפעיל נגד העבודה המאורגנת בישראל; שהמשטרה מפעילה נגד מפגינים; ושהממשלה מפעילה נגד האזרחים כולם. המטרה היא שהקורבן ימשיך לתמוך במערכת אבל בשקט: שישלם מיסים, יחיה את חייו, ילך לעבודה, יראה נטפליקס. אבל שלא יעשה רעש. שלא יתנגד. שיציית. הדחף הראשוני שלי כשאני חושב על הנשק שמופעל כלפי הוא להתנגד. להיות אקטיבי ולהגיד "לא תשתיקו אותי". אבל ללא תקווה שאוכל לשנות, מהר מאוד הדחף מתאייד. והשאלה שנשאלת היא האם ניתן למצוא תחליף לתקווה בתור דחף לפעולה. האם יש מנוע אחר שיעזור לי לקום מהספה ולהתנגד, למרות שאין תקווה. למרות הייאוש. במילים אחרות, אני שואל: אם פשע מתבצע, ואין לי דרך למנוע אותו, האם התנגדות היא חסרת טעם? אני לא מדבר על היושרה המוסרית שלי מול עצמי, אלא אני שואל האם התנגדות לפשע ללא דרך למנוע אותו, עושה שינוי בעולם? יכול להיות שכן, אבל זה תלוי באופן שההתנגדות הזו מתבצעת. ראשית, חייבים להודות שהפשעים שעליהם אנחנו מדברים הם אף פעם לא עניין בינארי אלא הדרגתי. ואמנם על החלטות הממשלה ועל דעת הקהל אין לאזרחים שום השפעה מהותית, על ניסיונות המתנחלים לשרוף משאיות סיוע לעזה, למשל, כן יכולה להיות השפעה – הקמת המשמר ההומניטרי של עומדים ביחד, שמורכב מעשרות אזרחים שמגינים על המשאיות, הוא דוגמה מדהימה. ההתנגדות הזו חשובה כי היא מסייעת להכניס עוד מספר משאיות לרצועה והיא משאירה בחיים עוד כמה ילדים. אבל, אני לא חושב שיש ביכולת הפעולה האזרחית לשנות את מהלך האירועים במובן משמעותי – לא לבצע שינוי מהותי בדעת הקהל הנוכחית ולא להקל מהותית על הרעב בעזה. בנוסף, כל פעולה פוליטית נעשית בין ריבוי של אנשים, ובכך היא יוצרת ביניהם קשרים. פעילות ממוקדת ומאורגנת עם קבוצה מחויבת של אנשים יוצרת קשרים אנושיים בין חברי הקבוצה. אז אמנם ההתנגדות לא תסיים את הזוועות ולא תשנה את דעת הקהל הישראלית בנוגע אליהן, אבל לפחות הקיום שלי בתוך המציאות הזו יהיה נסבל יותר. למרות שכולנו בבור שחור ואפל, עדיף לשהות בו בחברה טובה. לבסוף, התנגדות היא חשובה כי היא מסמנת דרך עבור הדורות הבאים. ההתנגדות לפשעים עשויה להפוך לאירוע היסטורי, שילדינו ילמדו עליו ויוכלו להשתמש בו כדוגמה. אולי אין בישראל מי שיעשה שימוש בדוגמה הזו כדי להתנגד לפשעים שאנחנו מבצעים עכשיו. אבל ברור לכל אדם עם עיניים שהפשעים של מדינת ישראל לא יפסקו בקרוב, ועלינו מוטלת האחריות להכין את הקרקע - אם לא לקראת עתיד נורמלי לילדים שלנו, אז לפחות לעתיד שבו התנגדות שלהם לפשעים תהיה אפקטיבית יותר משלנו. אז למרות שאין תקווה למנוע את הפשעים הנוכחיים, אולי יש תקווה לדור הבא? תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה. עריכה: סתו גרסטל 35 פרק מספר תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה תום אלפיה האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה האיראנים מבקשים לא תבואו? האיראנים מבקשים לא תבואו? האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים
- פרק 120 למנויים־ות בלבד: סופרג'יסטיות לסביות - רוזה מדיה روزا ميديا
ספיישל ליום הנשים - הכוכבות הקוויריות של הדור הראשון של המאבק הפמיניסטי פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתל ונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה האיראנים מבקשים לא תבואו? האיראנים מבקשים לא תבואו? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 120 למנויים־ות בלבד: סופרג'יסטיות לסביות שתפו: תולדות המיניות 12 במרץ 2026 פרק 120 למנויים־ות בלבד: סופרג'יסטיות לסביות תולדות המיניות 00:00 / 01:04 איפה שיש ערימות של נשים פמיניסטיות שעסוקות כל היום בפוליטיקה משותפת, להתווכח על ערכים, אינטריגות והדרך הרציונלית להתלבש, בהכרח יהיו תמיד גם לסביות. לכבוד יום הנשים - סיפוריהן של החלוצות הקוויריות במאבק הפמיניסטי. פרק על כל מה שאישי ופוליטי בקרוסדרסינג, מחוכים, נישואים פתוחים, סחר בבורסה, חילות פרשים, ניתוחי שדה וקומונות בוהמייניות. 120 פרק מספר הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. תולדות המיניות האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה האיראנים מבקשים לא תבואו? האיראנים מבקשים לא תבואו?
- דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! - רוזה מדיה روزا ميديا
הממשלה, בחסות תומכיה באופוזיציה ובתקשורת, הופכת את המושג "חזרה לשגרה" לאמצעי ציני להמשך מלחמת הנצח. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה האיראנים מבקשים לא תבואו? האיראנים מבקשים לא תבואו? האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הממשלה, בחסות תומכיה באופוזיציה ובתקשורת, הופכת את המושג "חזרה לשגרה" לאמצעי ציני להמשך מלחמת הנצח. שתפו: שירז אנגרט 12 במרץ 2026 דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! שירז אנגרט 00:00 / 01:04 תמונה: retro studio, שאטרסטוק מי שהציץ בטוויטר בשבוע האחרון לא יכול היה לפספס את המגמה שפשטה בעיקר בקרב תומכי הממשלה: זלזול במחירי המלחמה וזעם על מי שמביע קושי. "זו פשוט מלחמה בתנאי פרימיום", הכריז ציוץ שזכה לצפיות רבות במיוחד. "בת 5 שלנו חזקה יותר מזה" קבע בלגלוג מאיר רובין , מנכ"ל פורום קהלת. אישה שהעלתה תמונה מסלון ביתה שנפגע מהדף פיצוץ זכתה לתגובות מזלזלות לצד דרישה שתהיה אסירת תודה על כך שנשארה בחיים. שיתופים אישיים, כואבים, נתקלים שוב ושוב בלעג, זלזול ואף כעס על בעליהם, אשר כביכול מחלישים את רוח העם ופוגעים במורל הלאומי. האמירות "די להתבכיין!", ו-"זאת מלחמה, מה לא ברור?" הפכו לתשובות שגורות. קל לתייג את המגמה הזו בתור דוגמה מצערת לשיח הרעיל הנפוץ ברשתות החברתיות ותו לא, אבל זה רק חלק מהתמונה. למעשה, היא מתכתבת במדויק עם מדיניות הממשלה, אשר בתמיכת האופוזיציה מתאמצת להכחיש את מחירי המלחמה ולנרמל "שגרה" בתוך מציאות של סכנת חיים תמידית. לא ישנתם כל הלילה בגלל ירי טילים בלתי פוסק? לא נורא, קומו בבוקר לעבודה, תראו קצת חוסן! הדרך כוללת נסיעה ארוכה שמגדילה באופן עצום את הסיכון שתיפגעו? נו באמת, תפסיקו כבר להתלונן! אין מי שישמור על הילדים, שאמורים עכשיו להישאר בבית ולדאוג לעצמם באזעקות? נו טוב, קחו חל"ת אם אתם עד כדי כך חלשלושים. לא מצליחים לתפקד בגלל חרדות וטריגרים פוסט-טראומטיים? תתאפסו על עצמכם מהר, הסמסטר מתחיל בשבוע הבא! שלא יהיה ספק, הערכתי המלאה נתונה לאלו המסוגלים לשמור על חוסן נפשי ועמידות, ולצלוח עוד "אירוע היסטורי" בחסות ממשלת המוות, תוך כדי עבודה, לימודים או גידול ילדים. אבל המגמה הנוכחית משתיקה את השיח על מחירי המלחמה ומזלזלת במי שמביע אותם בקול. היא מנרמלת מלחמת נצח, ובכך נושאת עמה השלכות הרסניות לא רק לפרט הנתקל במתקפה במקום תמיכה, אלא גם לחברה כולה. שימו לב למהפך שהתרחש פה: במקום ששמירה על שגרת החיים של האזרחים תהיה מטרה שהשלטון מציב לעצמו, היא הופכת לאמצעי ציני שמשרת את המשך הלחימה. במקום לשאוף ולפעול כדי להבטיח לנו חיים בטוחים ורגועים, הממשלה משתמשת ב"חזרה לשגרה" ככלי לכפיית נורמליות מזויפת ומחיקת הקושי הבלתי נסבל. לא יאומן, אבל צריך לומר את זה: אין שום דבר שגרתי בחיים תחת ירי טילים. אין שום דבר נורמלי במלחמה שעוברת מחזית לחזית ללא הפסקה כבר שנתיים וחצי. לא שגרתי לרוץ למקלטים כל לילה (למי ש"בר מזל" ויש לו את האפשרות לכך, כמובן). לא נורמלי שאנשים נפצעים ואף נהרגים בכל יום. לא נורמלי שאלפים שוב הפכו למפונים. לא נורמלי שילדים בגיל הגן ואפילו חיות מחמד כבר יודעים בדיוק איך להתנהג בזמן אזעקה. לא נורמלי שאי אפשר לתכנן קדימה, כי ברור שהממשלה כבר מכינה את המלחמה הבאה. לא נורמלי שאנחנו נתונים לחסדיהם של פושעי מלחמה שמשחקים עם העולם. לא, כמה שלא ינסו לנרמל ולהלבין את המציאות הנוכחית, אין ולא יכולה להיות בה שגרה. כבר תקופה ארוכה שהממשלה והשופרות שלה בערוצי התקשורת מנסים לגרום לנו להאמין שאין אפשרות אחרת, שנגזר עלינו לנצח לחיות על חרבנו בסופר ספרטה. המגמה הנוכחית ממשיכה את הכיוון, אך מוסיפה עוד נדבך מסוכן: לא רק התנגדות אידיאולוגית לדרך האלימות וההרס מכתירה את מבטאיה כבוגדים ואויבי העם, אלא אפילו ביטוי קושי אישי הופך אדם לבוגד. הנקודה המפחידה ביותר היא שהדרישה מאזרחי המדינה להפסיק להתלונן ולסבול בשקט למען מטרה עילאית (ושקרית, כמובן), היא דרישה אנטי-דמוקרטית במהותה. יותר מכל, היא מתכתבת עם האידיאולוגיה הפשיסטית, המציבה את המדינה כערך עליון וגורסת כי מטרת האזרחים היא לשרת אותה באופן מוחלט ולהעניק לה את חירותם. בדמוקרטיה ליברלית, האזרחים הם המרכיב החשוב ביותר, והמדינה היא שקיימת עבורם. לפי תפיסה זו, קיום המדינה מוצדק רק משום שתפקידה לשמור על חיי האזרחים ועל זכויותיהם. מנגד, התפיסה הפשיסטית מצדיקה את חיי האזרחים בכך שהם מקדישים אותם למדינה. הדרישה לא להתלונן, לא למתוח ביקורת, ורק להמשיך לתפקד בצייתנות בזמן שאזעקות מייללות וטילים מתפוצצים, מתכתבת עם תפיסות אנטי-דמוקרטיות לפיהן כאבם של האזרחים הוא חסר משמעות, כי השלטון יודע טוב יותר. הציפייה שנקבל בחיוך את העובדה שהממשלה החליטה להפציץ עוד מדינה, לזרוע עוד הרס והרג ברחבי המזרח התיכון, ולכפות גם עלינו עוד מוות, כאב וטראומה, היא לא רק מנותקת ומכעיסה אלא גם מנוגדת לכל היגיון אזרחי-דמוקרטי. בסופו של דבר, הממשלה יודעת שלשלטון שבאופן קבוע מקריב את חיי אזרחיו ומדרדר את ביטחונם אין דרך להצדיק את קיומו. הדרישה להפסיק להתלונן, המלווה בצעדים פרקטיים לנרמול חיים בצל סכנת חיים תמידית, לא נוצרה כדי לחזק את החוסן של האזרחים, אלא כדי לשמור על חוסנה של הממשלה בלבד. בתוך עוד מלחמת ברירה איומה, העובדות הפשוטות לא משתנות: לא נולדנו בשביל לחיות ולמות עבור שלטון אכזרי. מגיע לנו ולכל עמי האזור לחיות ברווחה ולגדל ילדים בבטחה, וכשהממשלה פועלת בניגוד מוחלט לתפקידה הבסיסי ביותר, זה בדיוק המקום להתלונן, לזעום, להתקומם ולדרוש מציאות אחרת. שירז אנגרט היא ירושלמית, פעילה בפרי ג'רוזלם ובעומדים ביחד, וסטודנטית ללימודי שלום וקונפליקטים באוסטריה. עריכה: תום אלפיה 153 פרק מספר שירז אנגרט היא ירושלמית, פעילה בפרי ג'רוזלם ובעומדים ביחד. כרגע סטודנטית ללימודי שלום וקונפליקטים באוסטריה. שירז אנגרט דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה האיראנים מבקשים לא תבואו? האיראנים מבקשים לא תבואו? האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות?
- רומי ואהבה קווירית פרסית (עכשו פתוח לכולםן) - רוזה מדיה روزا ميديا
נסיך השירה הפרסית, מיסטיקן, מלומד ואוהב האהבה - העיניים לאיראן בפרק מיוחד על המשורר ג'לאל א-דין רומי פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה האיראנים מבקשים לא תבואו? האיראנים מבקשים לא תבואו? האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? למה בעצם עוד צ ריך לשאול שאלות? חלום ישן על מזרח תיכון חדש חלום ישן על מזרח תיכון חדש הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו רומי ואהבה קווירית פרסית (עכשו פתוח לכולםן) שתפו: תולדות המיניות 5 במרץ 2026 רומי ואהבה קווירית פרסית (עכשו פתוח לכולםן) תולדות המיניות 00:00 / 01:04 פרק אקטואלי (כמעט) - חוגגות את הפסקת האש המפתיעה בחגיגת אהבה קווירית בשירה הפרסית עם ג'לאל א-דין רומי, אחד המשוררים הפרסים הגדולים בהיסטוריה. רומי האמין באהבה ככלי רוחני, באקסטזה שבמחול, בלימוד המשותף וביופי גברי, וביכולת של כולנו להתאחד עם האל דרך אהבה. נספר על האהבה הגדולה של רומי - הדרוויש המסתורי שמס תבריזי, ועל השירה היפהפיה והחכמה הדתית שצמחה מאהבתם. סרבו איתנו לדה-הומניזציה, ונזכור שאהבה וסובלנות מובילות לשחרור - ולא טילים בליסטיים. רוזה ניוז >>> https://linktr.ee/rosanews פרויקט המיגוניות בנגב של עומדים ביחד >>> https://shorturl.at/d82Is 119.5 פרק מספר הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. תולדות המיניות הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה האיראנים מבקשים לא תבואו? האיראנים מבקשים לא תבואו? האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? חלום ישן על מזרח תיכון חדש חלום ישן על מזרח תיכון חדש
- לביאות המפרץ - רוזה מדיה روزا ميديا
אסף יקיר ויובל אונגר מבררים מי מקבל מקום בקבינט המלחמה הנוכחית, ומי נדרשת להחזיק את העורף החזק כי היא פשוט כל כך טובה בזה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה האיראנים מבקשים לא תבואו? האיראנים מבקשים לא תבואו? האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? חלום ישן על מזרח תיכון חדש חלום ישן על מזרח תיכון חדש ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו לביאות המפרץ אסף יקיר ויובל אונגר מבררים מי מקבל מקום בקבינט המלחמה הנוכחית, ומי נדרשת להחזיק את העורף החזק כי היא פשוט כל כך טובה בזה. שתפו: קריאת השכמה 8 במרץ 2026 לביאות המפרץ קריאת השכמה 00:00 / 01:04 אסף יקיר ויובל אונגר מבררים מי מקבל מקום בקבינט המלחמה הנוכחית, ומי נדרשת להחזיק את העורף החזק כי היא פשוט כל כך טובה בזה. 806 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה האיראנים מבקשים לא תבואו? האיראנים מבקשים לא תבואו? האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? חלום ישן על מזרח תיכון חדש חלום ישן על מזרח תיכון חדש ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני
- דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה - רוזה מדיה روزا ميديا
בעוד שציבור הולך וגדל מביע תסכול, כעס, ועייפות כבר בימים הראשונים למלחמה, אין מפלגה אופוזיציונית שנותנת תוקף לחוויות הללו ורותמת את הציבור לפרויקט פוליטי חלופי. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה האיראנים מבקשים לא תבואו? האיראנים מבקשים לא תבואו? האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? חלום ישן על מזרח תיכון חדש חלום ישן על מזרח תיכון חדש ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה בעוד שציבור הולך וגדל מביע תסכול, כעס, ועייפות כבר בימים הראשונים למלחמה, אין מפלגה אופוזיציונית שנותנת תוקף לחוויות הללו ורותמת את הציבור לפרויקט פוליטי חלופי. שתפו: תום אלפיה 6 במרץ 2026 דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה תום אלפיה 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Roman Yanushevsky, שאטרסטוק ביום רביעי (4.3) הסתובב לירן כוג'הינוף, כתב כאן 11, בכיכר דיזנגוף כדי לשאול תל אביבים כיצד הם חווים את המלחמה. הראיון שלו עם הילה טוב הפך לוויראלי ברשת וסוקר במספר כלי תקשורת. הסיפור מוסגר לרוב סביב אישה חדה ואמיצה שמראה ל"עיתונאים" מה זה, אבל עולה ממנו שאלה חשובה הרבה יותר: איך קרה שארבעה ימים מתחילת מלחמה עם איראן הצליחה לחדור ללב השיח הציבורי הקביעה שהמלחמה לא מוצדקת באופן אוטומטי, ושהדרך היחידה לחיות חיים נורמליים היא באמצעות שלום עם שכנינו? איך קרה שסוגיית המיגון של פלסטינים בישראל ובשטחים הכבושים מקבלת זמן אוויר בערוץ תקשורת מרכזי? ואיך קרה שאנחנו שומעים פרץ צחוק בלתי נשלט בתגובה לאמירה שעכשיו הסיפור עם איראן עומד להסתיים סופית? השאלות הללו מתחדדות אם ניזכר בתמיכה מקיר לקיר ובקריאות להסלמת המלחמה ששמענו בחדשות מיד לאחר תחילת "התמרון הקרקעי" ברצועת עזה בסוף אוקטובר 2023, הפלישה הישראלית לדרום לבנון באוקטובר 2024 והתקיפה הישראלית באיראן ביוני 2025. דוגמאות אקראיות של עיתונאים "שמאלנים" שקראו להחרפת האלימות בשלושת האירועים הללו תמצאו כאן , כאן ו כאן . בכל המלחמות הקודמות ראיון דומה עם הילה טוב, או כל אזרחית אחרת, לא היה אפשרי. זה כמובן גם באשמת התקשורת שבאופן עקבי חונקת קולות שסוטים מהמיינסטרים המיליטנטי, שאפילו עכשיו נתקלה בהילה טוב רק במקרה. אבל זו לא הסיבה היחידה. הציבור בישראל ברובו תמך בתקיפות הקודמות ברחבי המזרח התיכון. אבל עכשיו משהו משתנה. רבים מרגישים מיאוס, כעס ותסכול מעוד מלחמה. לא תמיכה אוטומטית, אלא להפך, פקפוק וגיחוך כלפי הטענות שאנחנו מנצחים, שהמלחמה הכרחית וטובה לנו, ושאין ברירה אלא להמשיך בה. זה לא אומר שאנחנו בדרכנו לסירוב המוני של טייסים להשתתף בלחימה. רחוק מכך. אבל אנחנו בהחלט רואים הרבה יותר אנשים סביבנו, במקלטים וגם ברשתות החברתיות, שמביעים תחושות כאלה. אם במלחמות קודמות, התנגדות למלחמה כבר בפתיחתה הייתה נחלתו של מיעוט קטן בשמאל הרדיקלי, היום המעגל הזה מתרחב. אבל מה שלא ניתן למצוא זו דמות ציבורית בעלת משקל שנותנת תוקף ציבורי לתחושות האלה. הילה טוב מצאה את עצמה בסרטון "ויראלי" כי היא מילאה ואקום – היא נשאבה לאותו אזור שהתפנה מכל חומר. ה"אופוזיציה", אותו מקום שכעת אין בו שום דבר, היה אמור להיות מאוכלס על-ידי פוליטיקאים שיציבו חלופה למדיניות ההרסנית והפושעת של מדינת ישראל וירתמו את הציבור לתמוך בחלופה הזו ולקחת חלק במימוש שלה. איפה היו כל אותם אנשים בשר ודם שתפקידם הרשמי הוא להימצא באופוזיציה? יאיר לפיד הצהיר במפורש, ולא בפעם הראשונה , שבזמן מלחמה אין אופוזיציה. זה בטח מאוד מבלבל עבורו להיות ראש האופוזיציה במצב כזה, והפתרון הנצחי שלו, כמו של נפתלי בנט , הוא לברוח לתקשורת הזרה לסבב ראיונות הסברה. יאיר גולן, לעומתם, לאחר הצדעה לצה"ל ו מתן גיבוי מלא לכוחות הביטחון, נשאר מקומי. הוא מגיע לאזורי נפילה של טילים ומבקש מהתושבים להראות חוסן. שני הפוליטיקאים הכי שמאליים בקשת הפוליטיקה היהודית – נעמה לזימי וגלעד קריב ממפלגת הדמוקרטים – הלכו הכי רחוק מכולם, כאשר אחרי שהעניקו גיבוי מלא לצה"ל ולמקבלי ההחלטות ( קריב ) הודו שאפילו בזמן מלחמה חייבים לשאול שאלות ( לזימי ). כרגיל, חד"ש היא המפלגה היחידה בכנסת שראשה מביע התנגדות למלחמת שולל הרסנית כבר בתחילתה. כמה חבל שאיימן עודה הודיע שזו תהיה כהונתו האחרונה כחבר כנסת. מה שלא קרה במלחמות ובמבצעים קודמים בשלוש השנים האחרונות קורה ברגעים אלה ממש. יש יהודים רבים שמביעים מיאוס לא רק מממשלת נתניהו, אלא ממערך מלחמות הנצח שהצבא, הממשלה והתקשורת מבטיחים לנו שהם הכרחיים. סוף סוף יש ציבור יהודי בישראל שמחפש חלופה פוליטית כוללת למציאות האיומה שבה אנחנו חיים. האם תימצא מפלגה שתדבר אל הציבור הזה ותרתום אותו לפרויקט פוליטי שיצליח לרומם אותנו מהשבר? רק אם אכן יימצא בית פוליטי אמין, יציב ונגיש לציבור מתנגדי המלחמה, יש לנו סיכוי לעצור את מלחמת הנצח ואת החורבן במזרח התיכון כולו. תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה. עריכה: שני פייס 152 פרק מספר תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה תום אלפיה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה האיראנים מבקשים לא תבואו? האיראנים מבקשים לא תבואו? האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? חלום ישן על מזרח תיכון חדש חלום ישן על מזרח תיכון חדש ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני
- מתי זה ייגמר? - רוזה מדיה روزا ميديا
אסף יקיר וארנון פלג מנסים לפענח את האסטרטגיות של כל צד במלחמה ולהבין כמה עוד זה יימשך. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? חלום ישן על מזרח תיכון חדש חלום ישן על מזרח תיכון חדש ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני מה שווה גיאוגרפיה אם לא שולטים בה? מה שווה גיאוגרפיה אם לא שולטים בה? משחירות על הספר ששבר את שיאי המכירות משחירות על הספר ששבר את שיאי המכירות הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מתי זה ייגמר? אסף יקיר וארנון פלג מנסים לפענח את האסטרטגיות של כל צד במלחמה ולהבין כמה עוד זה יימשך. שתפו: קריאת השכמה 5 במרץ 2026 מתי זה ייגמר? קריאת השכמה 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג מנסים לפענח את האסטרטגיות של כל צד במלחמה ולהבין כמה עוד זה יימשך. 805 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים האיש שתיאר את אהבת האל כאהבת גברים למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? חלום ישן על מזרח תיכון חדש חלום ישן על מזרח תיכון חדש ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני מה שווה גיאוגרפיה אם לא שולטים בה? מה שווה גיאוגרפיה אם לא שולטים בה? משחירות על הספר ששבר את שיאי המכירות משחירות על הספר ששבר את שיאי המכירות
- שואלים שאלות - רוזה מדיה روزا ميديا
יובל אונגר ואסף יקיר שואלים את השאלות הכי חשובות ביחס למלחמה, ומקבלים תשובות מאוד מטופשות פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? חלום ישן על מזרח תיכון חדש חלום ישן על מזרח תיכון חדש ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני מה שווה גיאוגרפיה אם לא שולטים בה? מה שווה גיאוגרפיה אם לא שולטים בה? משחירות על הספר ששבר את שיאי המכירות משחירות על הספר ששבר את שיאי המכירות האם מפריטים את רכבת ישראל? האם מפריטים את רכבת ישראל? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו שואלים שאלות יובל אונגר ואסף יקיר שואלים את השאלות הכי חשובות ביחס למלחמה, ומקבלים תשובות מאוד מטופשות שתפו: קריאת השכמה 3 במרץ 2026 שואלים שאלות קריאת השכמה 00:00 / 01:04 יובל אונגר ואסף יקיר שואלים את השאלות הכי חשובות ביחס למלחמה, ומקבלים תשובות מאוד מטופשות 804 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? חלום ישן על מזרח תיכון חדש חלום ישן על מזרח תיכון חדש ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני מה שווה גיאוגרפיה אם לא שולטים בה? מה שווה גיאוגרפיה אם לא שולטים בה? משחירות על הספר ששבר את שיאי המכירות משחירות על הספר ששבר את שיאי המכירות האם מפריטים את רכבת ישראל? האם מפריטים את רכבת ישראל?











