חיפוש באתר

מגזין רוזה מגזין רוזה הוא במה אינטרנטית חדשה לתקשורת סוציאליסטית, שמדברת על מה שקורה לציבור כדי להחזיר לו את הכוח שלו. בפרויקט הראשון שלנו, אנחנו מדמיינים ניצחון. לפרקים ישנים יותר

ערוצי התוכן של רוזה מדיה

ארנון פלג ואסף יקיר שואלים למה להפציץ שדות נפט, להציל את שוק העבודה, ואיך מרסקים קונספציה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? חלום ישן על מזרח תיכון חדש חלום ישן על מזרח תיכון חדש ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני מה שווה גיאוגרפיה אם לא שולטים בה? מה שווה גיאוגרפיה אם לא שולטים בה? משחירות על הספר ששבר את שיאי המכירות משחירות על הספר ששבר את שיאי המכירות האם מפריטים את רכבת ישראל? האם מפריטים את רכבת ישראל? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מרסקים את הקונספציה שתפו: קריאת השכמה 26 בפברואר 2026 מרסקים את הקונספציה קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ארנון פלג ואסף יקיר שואלים למה להפציץ שדות נפט, להציל את שוק העבודה, ואיך מרסקים קונספציה. 803 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? למה בעצם עוד צריך לשאול שאלות? חלום ישן על מזרח תיכון חדש חלום ישן על מזרח תיכון חדש ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני מה שווה גיאוגרפיה אם לא שולטים בה? מה שווה גיאוגרפיה אם לא שולטים בה? משחירות על הספר ששבר את שיאי המכירות משחירות על הספר ששבר את שיאי המכירות האם מפריטים את רכבת ישראל? האם מפריטים את רכבת ישראל?

רוזה מדיה - روزا ميديا רוזה מדיה היא מערך תקשורת סוציאליסטי, העוסק בסוגיות שמעצבות את החיים שלנו במאה ה-21, בפוליטיקה, בכלכלה ובחברה. אנחנו כאן כדי לומר את כל מה שלא יאמר בתקשורת הממסדית, כדי ליצור תקשורת בעברית וערבית שמשרתת את הרוב הגדול ולא את בעלי ההון. הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו ככה אתם תוכלו לקבל פרקים למנויים בלבד ואנחנו נוכל להמשיך להפיק תוכן סוציאליסטי הצטרפו עכשיו העם בישראל טוב יותר מהממשלה שלו חלום ישן על מזרח תיכון חדש - הזווית האמריקאית למלחמה על רקע צניחה בשיעורי תמיכה ובחירות לקונגרס בנובמבר, טראמפ זקוק לניצחון. מי מאגף אותו מימין? מה תגובת הדמוקרטים? ואיך התקשורת האמריקאית מסקרת? ענת זלצברג למנויים בלבד היסטוריה של 200 שנה מלמדת: התערבות זרה רק חותרת תחת דמוקרטיזציה באיראן ראיון עם פרופ' ליאור שטרנפלד. שני פייס למנויים בלבד האם טירוף השיפוצים של הישראלים עומד להתפוצץ? בזמן שהישראלים משעבדים את עתידם לטובת שיש יוקרתי וחיפויים מעוצבים, בבנק ישראל מזהים סדקים עמוקים ביסודות טלי גולדרינג למנויים בלבד מנוע הצמיחה של המלחמה: האם המשק הישראלי הופך לכלכלת חימוש? הכלכלה הישראלית לומדת להרוויח מחוסר יציבות. בעוד הציבור נושא בנטל, התעשיות הביטחוניות מתבססות כמרכז כוח פוליטי וכלכלי – ויוצרות אינטרס מובנה בהמשך הלחימה. מעין גלילי למנויים בלבד חיילי מילואים בשירות בועת הנדל"ן כששוק הנדל"ן פוגש את המילואימניקים, האינטרסים מתלכדים. בזמן שהשוק מחפש מוצא מהקיפאון, המערכת הפוליטית והקבלנים רותמים את ההטבות והנחות הקרקע כדי לייצר רושם של שוק נדל"ן תוסס. טלי גולדרינג למנויים בלבד "המשטר האיראני ביצע את אחד הפשעים הגדולים בתולדותיו" שיחה עם ההיסטוריון האיראני אראש עזיזי על גל המחאה העצום באיראן ועל הפחד ממלחמת אזרחים, על תפקידה של ישראל באזור והפגיעה של המשטר האיראני בפלסטינים. מעין גלילי למנויים בלבד סדק בהפרטה: בית הדין חייב את המדינה לדבר עם העובדים פסק דין תקדימי נותן קול לארגון עובדי רווחה המפעילים מסגרות נוער בסיכון. ליסה פלם, מדריכה במעון חסות הנוער, מסבירה למה הידברות היא רק התחלה, ומה המחיר האמיתי של ההפרטה. שני פייס למנויים בלבד עוד ממגזין רוזה הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. כתב עת סוציאליסטי מבית רוזה מדיה פיגומים החנות של רוזה חולצת too cute for your wars לילדים! ₪ 50 חולצת too cute for your wars ₪ 60 חולצת too cute for capitalism לילדים! ₪ 50 חולצת too cute for capitalism ₪ 60 פיגומים #1 ₪ 50 פיגומים #2 // דורות ₪ 50 עוד מהחנות של רוזה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו בית לתוכן שמאלי מבית תנועת "עומדים ביחד”. אנחנו פלטפורמת תוכן פוליטית-תרבותית ללא פילטרים, בעברית ובערבית. ברוזה מדיה אנחנו פועלים כדי להביא את האמת הלא מדוברת בתקשורת הממסדית, ואת הרקע ההיסטורי הפוליטי והתרבותי בנושאים שמשפיעים על החיים של כולנו - בפודקאסטים שלנו, במגזין האינטרנטי וברשתות החברתיות. כדי שנמשיך ליצור ולהפיץ תוכן סוציאליסטי איכותי להמונים - אנחנו צריכים אותך! הצטרפו עכשיו למנוי בתרומה חודשית כפי יכולתכם, ותזכו להנות מתוכן יחודי סגור למנויים ומנויות.

על רקע צניחה בשיעורי תמיכה ובחירות לקונגרס בנובמבר, טראמפ זקוק לניצחון. מי מאגף אותו מימין? מה תגובת הדמוקרטים? ואיך התקשורת האמריקאית מסקרת? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם חלום ישן על מזרח תיכון חדש חלום ישן על מזרח תיכון חדש ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני מה שווה גיאוגרפיה אם לא שולטים בה? מה שווה גיאוגרפיה אם לא שולטים בה? משחירות על הספר ששבר את שיאי המכירות משחירות על הספר ששבר את שיאי המכירות האם מפריטים את רכבת ישראל? האם מפריטים את רכבת ישראל? שקיעתו של אי המטבח ובועת הנדל"ן שקיעתו של אי המטבח ובועת הנדל"ן הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו חלום ישן על מזרח תיכון חדש - הזווית האמריקאית למלחמה על רקע צניחה שיעורי תמיכה ובחירות לקונגרס בנובמבר, טראמפ זקוק לניצחון. מי מאגף אותו מימין? מה תגובת הדמוקרטים? ואיך התקשורת האמריקאית מסקרת? שתפו: ענת זלצברג 3 במרץ 2026 חלום ישן על מזרח תיכון חדש - הזווית האמריקאית למלחמה ענת זלצברג 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Joshua Sukoff, שאטרסטוק מתי ימאס לאמריקאים והם יורידו על המלחמה באיראן את השאלטר? זאת אחת השאלות החביבות ביותר על הפרשנים עטויי מעילי היוניקלו באולפני החדשות בישראל. הם מפצירים בחיל האוויר להפציץ מהר מהר, כדי שנספיק (שוב) להביא ניצחון מוחלט וסופי על האויב. הרי איראן היא האויב הנצחי, ולכן המלחמה הזאת היא קודם כל האינטרס של העם היהודי השוכן בציון, ואחר כך של ביבי; האמריקאים, ברוחב יד אימפריאלי, זורקים לנו מצעד בלתי נגמר של חימושים. במילותיה של המשוררת הלאומית פנינה רוזנבלום: החיבור בין טראמפ לביבי סידר לנו את החלום. אבל האינטרסים האמריקאים עצמם לא מקבלים זמן אוויר. האינטרס המשותף הבסיסי ביותר של נתניהו וטראמפ שקוף - בחירות כלליות בישראל ובחירות האמצע לקונגרס בנובמבר. חשוב לזכור שבחירות האמצע בכהונה הקודמת של טראמפ הניבו למפלגה הרפובליקנית תבוסות צורבות ברחבי ארה"ב, והביאו את ה-squad הפרוגרסיבי לקונגרס. מרוצים צמודים במיוחד בג'ורג'יה, צפון קרוליינה, מישיגן ומיין יכולים לשבור את האחיזה הרפובליקנית בבית הנבחרים ואפילו בסנאט. המפלגה הרפובליקנית ממהרת לנסות ולהעביר חקיקה שתגביל את יכולת ההצבעה של מיליוני אמריקאים, אבל לא בטוח שזה יספיק. האלימות של ICE עולה לטראמפ בתומכים רפובליקנים, שבסוף לא אוהבים שחמושים מסתובבים בערים אמריקאיות ויורים באמהות לבנות בפרצוף כשהן באות להוריד את הילד בבית הספר. פעילות הקרטלים מעבר לגבול הדרומי מסלימה, הקיצוצים במערכת הבריאות מתמשכים, מחירי המזון עולים, ו שיעור התמיכה בטראמפ צונח בהתמדה, גם במעוזים רפובליקנים . אין להמעיט גם באפקט המתמשך של פרשת אפשטיין. מדובר באירוע שמשפיע על השיח הפוליטי באופן חוצה מחנות, בין אם אצל הימין הקונספירטיבי, חברי קונגרס משני צידי המתרס, או כחולי השיער בקמפוסים שהישראלים אוהבים לשנוא. קשה שלא לשים לב ליד הגסה בה משרד המשפטים האמריקאי העלים אלפי אזכורים של טראמפ מתיקי אפשטיין. אם בארץ כינו את המלחמה בעזה 'מלחמת שלום נתניהו', בארה"ב מבצע Operation Epic Fury הפך ל-Operation Epstein Fury. עבור הימין הקונספירטיבי (או הניאו-נאצי), המטרה היחידה שיותר נוחה לתקוף פוליטית מנשיא עם חבר פדופיל יהודי מיליארדר, היא נשיא שיוצא למלחמה "בשביל היהודים" במזרח התיכון. הקולות שמאגפים את טראמפ מימין מזדעקים בטוויטר על מלחמה למען הקנוניה היהודית של ישראל, על החיילים האמריקאים שכבר נופלים חלל וכמובן - מחירי הנפט שרק התחילו להאמיר. לא משנה כמה סהרוריות הקונספירציות, גרעין אמת אחד נשאר. טראמפ עשה מה שכל רפובליקני אחר (ואובמה) עשה: הבטיח שגשוג ושלום למעמד הביניים, ואז קיצץ בהשקעה ציבורית ובמיסים לעשירים, העלה מחירים ויצא למלחמה במזרח התיכון. מה גם שאיראן היא היעד השביעי לתקיפה אווירית אמריקאית מאז תחילת כהונתו השניה של טראמפ בנובמבר האחרון. פרס נובל לשלום בודאי הלך לאיבוד בדואר. התגובה הדמוקרטית, כרגיל, לוקה בחסר, גם בפני רשימת החדלונות הבלתי נגמרת של טראמפ. אמנם האופוזיציה האמריקאית מתעלה על מי שמכונים בישראל "אופוזיציה" בכך שהם מסוגלים להביע התנגדות כלשהי לבחירה במלחמה. אבל גם הם חוטאים לעיקר. מנהיגי המפלגה בסנאט ובבית הנבחרים שחררו הצהרות נרפות על חוסר שקיפות, מנהל לא תקין ופגיעה בהפרדת רשויות. ברני סנדרס, אלכסנדרה אוקסיו-קורטז ועוד כמה חברים תבוניים בבית הנבחרים הצליחו להביע עמדה קוהרנטית יותר נגד המלחמה, השקרים הבלתי פוסקים, הפגיעה באזרחים והביזיון המתמשך. אבל הם נותרים במיעוט. השופרות של טראמפ מדקלמים בראיונות ובמסיבות עיתונאים את מיטב הלהיטים של מלחמת עיראק: נשק בלתי קונבנציונלי, איום בליסטי ישיר על ארה"ב, נשחרר את הנשים הנדכאות של איראן - גם אם זה אומר להפציץ אותן בעודן בבית הספר. אחרים מדלגים על ההתרפקות האופנתית על שנות האלפיים, וממחזרים את השקר הטרי יותר על ונצואלה - דין חילוף שליט כדין חילוף משטר. זה בעצם החלום של נשיאים אמריקאים. לעשות כמעשה בוש האב (או כפי שנטען שעשה בוש האב) - להסתער לתוך מדינה מזרח תיכונית (בעדיפות - עתירת נפט), לתקתק מבצע צבאי עוצמתי וקצר, ולצאת באבדות מינימליות לכוחותנו, ועם רווחים לעשירינו; מה קורה לתושבי אותה מדינה - לא מאוד מעניין. מאז נכשלו בכך, בין השאר, קלינטון בסומליה וסודאן, בוש הבן בעיראק, אובמה בלוב, ביידן בסוריה, וכל כולם באפגניסטן. איך החלום שורד? אולי זאת החיבה של נשיאים למרחב הפעולה העצמאי שמתאפשר להם במדיניות חוץ לעומת מדיניות פנים, ופעילות צבאית כל כך הרבה יותר מעניינת מהשעמום המנומס של השיח הדיפלומטי. טראמפ קונה את הסחורה שהוא מוכר, וכנראה מאמין באמת שהוא הגשים את החלום בונצואלה. במובנים מסוימים לפחות הוא לא טועה- המבצע בונצואלה הניב אחוזי תמיכה שטראמפ לא ראה שנים . למה שלא יגשים את החלום ויקצור את הרווחים גם באיראן? כמובן שהמצב באיראן מורכב יותר לאין שיעור. סביר להניח שאם היו למדורו משמרות מהפכה נאמנות, חמושות ועשירות כמו באיראן, הוא עדיין היה יושב במשכנו בקראקס. בסוף, שם כמו כאן, רוב התקשורת האמריקאית עוסקת במשולש התיאטרלי בין ארה"ב, ישראל ואיראן. שלושה שחקנים סוררים שמסרבים לשחק לפי הכללים הישנים (קרי - הדין הבינלאומי), ומביאים הרבה מאוד רייטינג. מעטים מתייחסים למדינות האחרות במעגל האש, בהן נמצאים האינטרסים הזרים המרכזיים של טראמפ, ואם כן מתייחסים, זה כדי לבדוק את שלומם של הבסיסים האמריקאים הפרוסים באזור. הוא, משפחתו וחבריו גורפים לכיסיהם הון רב בסעודיה, בקטאר, ובאמירויות. גם אם העיתונאים האמריקאים ברובם ישנים על האף (מלבד צדיקה אחת או שתיים ב-MSNBC), ההנהגה בטהראן לא. הסגר על מיצרי הורמוז מתהדק, ואתמול (שני) איראן תקפה לראשונה מתקני נפט בסעודיה ומתקני גז בקטאר, מסוג הפעולות שעד כה רק ישראל הרשתה לעצמה לעשות, כשהפציצה את שדות הנפט בבושהר במערכה הקודמת. הלחץ הפוליטי על טראמפ לקפל את ההצגה באיראן אמנם גובר באיטיות, אבל מכבש הלחצים הכלכלי על ארה"ב ועל האינטרסים של משפחתו ומקורביו של טראמפ במפרץ גובר במהירות. הלחצים על בעלות הברית האירופאיות של טראמפ גוברים עוד יותר, בהינתן התלות הגוברת של מדינות מערב אירופה בגז קטארי, והתרחבות מעגל האש אל חופי קפריסין. מצבן יכול להוות מנוף לחץ על טראמפ לסגת, באותה מידה שהוא יכול לבחור משום כך להסלים רק כדי לעשות להן דווקא. המחירים שנגבים מכל תושבי האזור בוודאי לא מהווים גורם מניע עבור טראמפ, או את מי מהאנשים שמתיימרים להנהיג אותנו. אפילו חברי הקבינט של טראמפ - שר הבטחון הגסת׳ ושר החוץ רוביו הצהירו בפומבי שארה״ב לא תגרר למלחמה ארוכה באזור. אבל עבור טראמפ, כנראה חשוב יותר האיום הגובר על מקורות ההכנסה של שליטי המפרץ. הדעת אומרת שהמלחמה הזאת צריכה להסתיים בקרוב, אבל מי מוכן להמר שטראמפ יפעל לפי ההגיון, ולא במרדף אחרי אגו וחלומות? ענת זלצברג כותבת, חוקרת וחיה בחיפה, מגישת הפודקאסט 'תולדות המיניות' ברוזה מדיה. עריכה: תום אלפיה 151 פרק מספר כותבת, חוקרת וחיה בחיפה, מגישת הפודקאסט ‘תולדות המיניות’ ברוזה מדיה ענת זלצברג חלום ישן על מזרח תיכון חדש חלום ישן על מזרח תיכון חדש ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני מה שווה גיאוגרפיה אם לא שולטים בה? מה שווה גיאוגרפיה אם לא שולטים בה? משחירות על הספר ששבר את שיאי המכירות משחירות על הספר ששבר את שיאי המכירות האם מפריטים את רכבת ישראל? האם מפריטים את רכבת ישראל? שקיעתו של אי המטבח ובועת הנדל"ן שקיעתו של אי המטבח ובועת הנדל"ן

אישור הצבעה אז מה יהיה הפרק הבא של קריאת השכמה? * חתולים מעופפים ברמאללה מדוע גבריאל בוריץ' מפלרטט עם הימן? קים ג'ונג און - גיבור או אכזבה? הליברטריאנים לא טועים - מינימום 200! יש! ההצבעה נרשמה.

הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו انضموا لبرنامج الاشتراك الخاص بنا הרשמה למנויים חדשים שם פרטי الاسم الشخصي שם משפחה الاسم العائلي דוא"ל البريد الالكتروني מספר טלפון رقم الهاتف עיר מגורים مكان السكن סכום חודשי לבחירתכם/ן: ₪ בחודש סכום מעל 25 שקלים יזכה אותך בגיליון שנתי של "פיגומים" - מגזין להגות סוציאליסטית עכשווית אמצעי תשלום وسيلة الدفع מספר אשראי رقم بطاقة الائتمان קוד אימות תאריך תפוגת כרטיס אשראי تاريخ انتهاء صلاحية بطاقة الائتمان חודש الشهر הצטרפו - انصموا الينا בשליחה אני מסכים/ה לתקנון ולמדיניות הפרטיות שנה السنة אנחנו שואפים לגדול, ולשמש במה לדיונים ולהתפתחות המחשבה הסוציאליסטית בעברית. כדי ש"פיגומים" יוכל להתרחב אנחנו צריכים את התמיכה שלכם. אנחנו פועלים כחלק ממערך התקשורת הסוציאליסטי "רוזה מדיה". כדי לתמוך בנו אנחנו מבקשים מכם ומכן לעשות מנוי ל"רוזה מדיה", במסגרתו תקבלו שלל תכני בונוס ייחודיים. מנוי בגובה של 25 ש"ח ומעלה יזכה אתכם ואתכן גם בגיליון המודפס השנתי של "פיגומים".

רוצים לדעת האם תהיה תקיפה אמריקאית באיראן? מד האיום האיראני שלנו מצליב נתונים ועושה אינטגרציה בעזרת בינה מלאכותית והוא האמין ביותר תצוגה מהירה חדש חולצת too cute for your wars לילדים! מחיר 50.00 ₪ תצוגה מהירה Popular! חולצת too cute for your wars מחיר 60.00 ₪ תמכו בנו הירשמו לעדכונים משהו לא עבד. נסו שוב מעולה. נרשמתם!

איתמר אבנרי איתמר אבנרי הוא חבר המזכירות של תנועת עומדים ביחד. ארנון פלג ארנון פלג הוא חבר מערכת הפודקאסט "קריאת השכמה" מבית רוזה מדיה. דני גיגי Dani Gigi דני גיגי הוא מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, ארגון-גג של קבוצות אזרחיות הפועלות לשיקום הדיור הציבורי ככלי מרכזי בצמצום העוני הרב-דורי. דני פילק Dani Filc פרופסור דני פילק הוא רופא ומרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וחבר מזכירות תנועת "עומדים ביחד". יאלי השש Yali Hashash ד"ר יאלי השש היא היסטוריונית ופעילה פמיניסטית, וראש התוכנית ללימודי מגדר וקרימינולוגיה במכללת אור יהודה יואב הראבן Yoav Hareven יואב הראבן חי, עובד, לומד ופעיל בירושלים. חבר הנהגת תנועת עומדים ביחד יעל וולפנזון יעל וולפנזון היא ראשת ענף רווחה וחינוך ורווחה בארגון "כוח לעובדים". מאיר שבתי Meir Shabtai מאיר שבתי הוא חסיד ברסלב, חבר בבני אברהם, חבר בעומדים ביחד בירושלים, מתנדב בנוכחות מגינה בבקעת הירדן דרך מסתכלים לכיבוש בעינים, גֵר בירושלים מאירה הנסון מאירה הנסון היא פעילה במעגל האקלים של תנועת עומדים ביחד וביוזמת גרין ניו דיל לישראל מייסם ג'לג'ולי Maisam Jaljuli מייסם ג'לג'ולי היא יו"רית שותפה של עמותת סיכוי-אופוק ויו"רית נעמ"ת במרחב המשולש הדרומי. מיכל מאירס מיכל מאירס היא עובדת סוציאלית וחברת איגוד העובדים הסוציאליים. מערכת מגזין רוזה מגזין רוזה הוא במה לתוכן סוציאליסטי ועממי, ומארח קולות לניתוח המציאות ושינוייה הכותבים שלנו

רוזה מדיה היא מערך תקשורת סוציאליסטי, מבית תנועת עומדים ביחד, העוסק בסוגיות שמעצבות את החיים שלנו במאה ה-21, בפוליטיקה, בכלכלה ובחברה. ​روزا ميديا هي منظومة إعلامية اشتراكية، تابعة لحراك نقف معًا، الذي ينشط ويتعامل مع القضايا التي تشكّل حياتنا في القرن ال-21، والمتعلقة بالسياسة، الاقتصاد والمجتمع. לא הצלחנו לאמת את זהותך. וודא/י שלחצת על כפתור ההתחברות באימייל העדכני ביותר, או נסה/י להתחיל מההתחלה. rosamedia@standing-together.org

ראיון עם פרופ' ליאור שטרנפלד. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני מה שווה גיאוגרפיה אם לא שולטים בה? מה שווה גיאוגרפיה אם לא שולטים בה? משחירות על הספר ששבר את שיאי המכירות משחירות על הספר ששבר את שיאי המכירות האם מפריטים את רכבת ישראל? האם מפריטים את רכבת ישראל? שקיעתו של אי המטבח ובועת הנדל"ן שקיעתו של אי המטבח ובועת הנדל"ן מי באה לעשות לשייקספיר בית ספר מי באה לעשות לשייקספיר בית ספר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו היסטוריה של 200 שנה מלמדת: התערבות זרה רק חותרת תחת דמוקרטיזציה באיראן סביר יותר שישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר ורק להעלות מנהיג נוח יותר בסוגיות הגרעין והנפט. "זה נוח לכולם – למשמרות המהפכה, לאייתולות, ולמערב – לכולם חוץ מלעם האיראני". ראיון עם פרופ' ליאור שטרנפלד. שתפו: שני פייס 2 במרץ 2026 היסטוריה של 200 שנה מלמדת: התערבות זרה רק חותרת תחת דמוקרטיזציה באיראן שני פייס 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Yusuf Ucuz, שאטרסטוק צפייה בערוצים ישראליים ובסרטונים בטיק-טוק ובאינסטגרם מציירת תמונות של שמחה באיראן על רקע ההפצצות: חגיגות ברחובות על חיסול ח'אמנאי ואושר של נשים המסירות רעלות על רקע דגלי ארצות הברית וישראל. לדבריו של פרופ' ליאור שטרנפלד, היסטוריון של איראן המודרנית וחוקר התנועות החברתיות באיראן, התמונות חלקיות ומטעות. התחושה הרווחת בקרב העם האיראני רוויה בדאגה קשה לנוכח ההתערבות הזרה בימים האחרונים – המצטרפת לשורה של התערבויות זרות לאורך ההיסטוריה המודרנית, שהותירו טראומה לאומית. "את הרעלות נשות איראן הסירו כבר לפני שלוש שנים, במחאת 2022", אומר שטרנפלד, "וכמו שאמרה לי חברה איראנית, פעילה חברתית, 'אף צבא זר לא שחרר מעולם אף אומה.'" שטרנפלד חוקר את ההיסטוריה המודרנית של איראן ואת התנועות החברתיות במדינה במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת פן סטייט בארצות הברית. הוא חקר גם את הקהילה היהודית באיראן ואת יחסי איראן והעולם, וכתב שני ספרים. הראשון, "בין איראן לציון", נכתב על ההיסטוריה היהודית של איראן. ספרו החדש, "איראן החיים עצמם", נותן לדבריו "סוג של עזרה ראשונה" למי שרוצה להבין מעט את איראן ואין לו מקורות מהימנים בעברית לשם כך. ניכרת מהפרסומים שלך התשוקה להביא ידע על איראן לקוראים הישראליים. ממה זה נובע? זה מאוד מאכזב שלחברה הישראלית, שיש לה סוג של אובססיה עם איראן, אין ידע על איראן, אפילו לא ידע בסיסי. כולנו נותנים ניתוחים גאו-פוליטיים, למה האיראנים שונאים אותנו או את ארה"ב וכן הלאה, אבל לא יודעים כלום על החברה האיראנית, על הטראומה של איראן. אנחנו כעם רוצים שכולם יבינו אותנו אבל אנחנו לא טורחים להבין אותם. למה אתה מתכוון כשאתה מתייחס לטראומה של איראן? לאיראנים יש טראומות של 200 שנה של התערבויות זרות שהורסות תהליכים שהחברה האיראנית יוצרת בשביל להתקדם – אם זה הסכמים שכפו על איראן, תת פיתוח במאה ה-19, מכירת זיכיונות בשביל שחיתות של אליטה משטרית ונגד האינטרס של העם האיראני. יש כמה וכמה דוגמאות לכך. ב-1909 הייתה מהפכה באיראן. הם כתבו חוקה, יצרו פרלמנט, ואז רוסיה שלחה תותחים והפציצה את הפרלמנט. בריטניה לקחה חלק בדיכוי הפוליטי הזה ובאחרים. דוגמה נוספת היא עושק הנפט בשנות ה-50. מוחמד מוסאדק [ראש ממשלת איראן בין 1951-1953 ש.פ] נבחר בצורה דמוקרטית והלאים את הנפט, ואז ארה"ב ובריטניה הדיחו אותו ונסגר הפרק הדמוקרטי של איראן. או למשל התמיכה של כל העולם בעיראק במלחמת איראן-עיראק [בין השנים 1980-1988 ש.פ]. כל אלה טראומות שנמצאות ברקע התחושות של היום. ליאור שטרנפלד. התמונה באדיבותו. ערוצי התקשורת מראים הרבה שמחה על ההתקפות על איראן ועל מותו של ח'אמנאי. יש שמחה כמובן. האיראנים חיים תחת הדיכוי של ח'אמנאי והם שמחו על מותו. אני כמובן לא מדבר בשמם של 93 מיליון איראנים, אבל רבים אמרו שהם מרגישים תחושה של החמצה, שבמקום שח'אמנאי יישב בבית משפט וייאלץ להסתכל לקורבנותיו בעיניים, נגזל מהם הצדק הזה. אחרים אומרים שקיום של משפט כזה היה מאפשר מעבר לצורת שלטון אחרת בלי הרבה שפיכות דמים. זה תרחיש שיכול היה לקרות באופן ריאלי? במזרח התיכון שום דבר לא ריאלי עד שהוא קורה וכל דבר יכול לקרות בהינתן הסתדרות של הכוכבים בצורה כזו או אחרת, לכן אני נזהר מנבואות. שינוי מסודר של השלטון תוך עשיית צדק היא התרחיש הכי פחות ריאלי עכשיו כמובן. עם הצנזורה הקשה של המשטר, קשה מאוד להבין מה מתרחש באיראן. מהם מקורות המידע שלך? אני בתקשורת עם אנשים שמצליחים לעקוף את החסימות, עוקב אחר הרשתות החברתיות, משוחח עם אנשים שיש להם אנשי קשר, משפחה וחברים באיראן. מכל אלה, איזו תחושה אתה מקבל? היום יש פחות התנגדות ממה שהייתה לפני כמה חודשים בגלל הייאוש ועוצמת הדיכוי של המחאה. בנוסף, האופוזיציה היותר מאורגנת דחתה בשתי ידיים התערבות זרה באופן עקבי. אבל עכשיו נכנסנו לתקופת המתנה לראות מה קורה מבחינת הרפובליקה האסלאמית: אילו תפקידים חדשים ייווצרו, ומה יקרה מבחינת יורש – אם יהיה פער בין ההוראות שח'אמנאי השאיר אחריו לבין מה שיקרה בפועל, יש כמה שחקנים מאוד עוצמתיים. מיהם השחקנים האלה ומה התרחישים שעומדים על הפרק? כל עוד ח'אמנאי שלט, משמרות המהפכה קיבלו את המרות שלו, במידה רבה מרצונם החופשי. משמרות המהפכה הוא גוף שהתחזק מאוד בעשור האחרון ויש להם כוחות כמו הבסיג' שסרים למרותם. ההנחיות של ח'אמנאי היו שמועצת המומחים של האייתולות תבחר את היורש שלו לתפקיד המנהיג העליון. אבל יש הרבה שאלות בהקשר הזה. האם ייבחר מנהיג יחיד או קבוצה של מנהיגים? האם מי שייבחר יחוסל? האם מועצת המומחים תקבל את מרותו של היורש? והאם יהיו שינויים מבניים ויצירה של תפקידים חדשים? הנחת היסוד שמשודרת לנו היא התקווה שהעם באיראן ימרוד במשטר וישלים את המהלך הצבאי הזר. יש כוחות שמסוגלים לעשות את זה? המערב וישראל עושים כל מה שהם יכולים בשביל למנוע מהאופציה הזו להתקיים. זו ציפייה לא סבירה שבזמן התקפות – כשהרפובליקה האסלאמית שולטת בכוח עם חיילים ושוטרים – אזרחים יתמרדו בידיים חשופות. הם לא יגברו על הכוחות המזוינים של הרפובליקה האסלאמית. בנוסף, מבחינה פוליטית, המדיניות של המערב הייתה למחוק את מעמד הביניים של איראן, שחיוני לשינוי פוליטי. הסנקציות מ-2018 העבירו את איראן לפסים של כלכלת שוק אפור ושחור. כל מי שעסק בתעשיות, בהייטק, איבד את היכולת לנהל באופן עצמאי. משמרות המהפכה הפכו למונופול כי הייתה להם יכולת לעקוף את הסנקציות. אז מעמד הביניים הפך עני וחלש תוך זמן קצר. ומעמד כזה לא יכול ליצור תנועה פוליטית כי הוא עסוק במאבקי הישרדות יומיומיים, וכשהם יוצאים כבר לרחוב, הם נטבחים [ בכתבה קודמת במגזין, עסקנו בהרחבה בהשפעת הסנקציות על מעמד הביניים האיראני ש.פ]. סביר להניח שישראל וארה"ב מודעות למגבלות הללו. מה להערכתך הן רוצות באמת? התסריט המועדף הוא כמו ונצואלה – שיבוא מישהו אחר מתוך המשטר, שישמור את המערכת קיימת אבל ייצור תנאים נוחים יותר לישראל, למערב, למדינות המפרץ, בכל הקשור לגישה לנפט, לגרעין. המערב יודע לעבוד עם דיקטטורות צבאיות. כמו במצרים, כמו בפקיסטן, זה נוח לכולם – למשמרות המהפכה, לאייתולות ולמערב – חוץ מלעם האיראני. כמו שאמרה לי אותה חברה איראנית, 'צבא זר אף פעם לא שיחרר אף אומה'. ולאיראן יש זיכרון היסטורי שחווה את זה ביותר מהזדמנות אחת. יש עוד תרחישים חיוביים שיכולים להתממש. למשל, אם איכשהו מצליחים למנות את רוחאני בתור המנהיג העליון. רוחאני הוא דמות ביקורתית ואדם שמגלם מחויבות לדיפלומטיה בינלאומית. במקרה כזה אפשר לראות משהו שהוא בין לבין. רוחאני ישמור את הרפובליקה האסלאמית בשם, אבל לא בתוכן. יחד עם זאת, אפשר בהחלט לשאול מה קורה למעמד הדיפלומטיה הבינלאומית כשבאמצע משא ומתן ארה"ב מפציצה פעמיים מדינה. ההשלכות של ההתנהגות הזו צריכות להדיר שינה מעינינו בכל מקום שבו אנחנו חיים. עד כמה סביר שישראל וארה"ב ישקעו בבוץ האיראני? להערכתי זה מאוד לא סביר. איראן אמרה אתמול שהיא מוכנה לחזור מיד למשא ומתן אם יפסיקו להפציץ. זו גם הייתה העמדה שלה ביוני. אני מקווה מאוד שימצאו את הדרך להימנע ממלחמה מתמשכת. אין לי אלא להביע תקווה שכך יהיה. לביבי אולי יש אינטרס במלחמה ממושכת, אבל עם טראמפ קשה לדעת, וגם אצל האיראנים – זו שאלה. אני חושב שהרפובליקה האסלאמית הייתה שמחה לחזור למשא ומתן, אבל הרבה מהמפגינים היו עונים על כך בלב חצוי. אם הרפובליקה האסלאמית שורדת את המלחמה הזו, הדיכוי יהיה הרבה יותר גרוע; ובכל מקרה צפויים מאבקי כוח בצמרת המשטר. לכן, בטווח הקצר לא משנה מי יהיה, הדיכוי יהיה יותר קשה. בטווח הארוך, רוחאני יכול להיות מעבר לקראת חירות גדולה יותר לעם האיראני. שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה עריכה: תום אלפיה 150 פרק מספר שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה שני פייס ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני ישראל וארה"ב רוצות לשמר את המשטר האיראני מה שווה גיאוגרפיה אם לא שולטים בה? מה שווה גיאוגרפיה אם לא שולטים בה? משחירות על הספר ששבר את שיאי המכירות משחירות על הספר ששבר את שיאי המכירות האם מפריטים את רכבת ישראל? האם מפריטים את רכבת ישראל? שקיעתו של אי המטבח ובועת הנדל"ן שקיעתו של אי המטבח ובועת הנדל"ן מי באה לעשות לשייקספיר בית ספר מי באה לעשות לשייקספיר בית ספר

רוזה ניוז - להתעדכן במה שחשוב לדעת - בלי פייק ובלי צנזורה רוזה ניוז הערוץ בטלגרם הערוץ בוואטסאפ הקבוצה בוואטסאפ לשליחת חומרים או תיקונים