פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 087- אזורית לוחצת المنطقة الضاغطة שתפו: 23 באוגוסט 2020 087- אזורית לוחצת المنطقة الضاغطة קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 פרק בונוס מיוחד עם הפודקסט "אזורית לוחצת", על הסכם השלום עם איחוד האמירויות, המחאות בלבנון ועל המקום של ישראל במזרח התיכון حلقة بونوس خاصة مع بودكاست "المنطقة الضاغطة"، حول معاهدة السلام مع الإمارات العربية المتّحدة، الاحتجاجات في لبنان وعن موقع إسرائيل في الشرق الأوسط. להאזנה לאזורית לוחצת: https://www.buzzsprout.com/758018 הצטרפו כמנויים سجلوا عضويتكم www.standing-together.org/wakeupcall עקבו אחרינו בוואטסאפ (הודעה ביום) تابعونا على الواتساب (رسالة واحدة يوميًا) chat.whatsapp.com/DfJ6GrtPbBXLpPeHJQdbgE להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 87 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

בסרט 'המושל', הדור של סבא וסבתא שלנו מתחבט בשאלות שעלו אצלנו בעקבות המלחמה בעזה. עכשיו כמו אז, הכיבוש הוא היום שאחרי פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ממלחמת העצמאות עד מלחמת עזה בסרט 'המושל', הדור של סבא וסבתא שלנו מתחבט בשאלות שעלו אצלנו בעקבות המלחמה בעזה. עכשיו כמו אז, הכיבוש הוא היום שאחרי שתפו: תום אלפיה 10 באפריל 2025 ממלחמת העצמאות עד מלחמת עזה תום אלפיה 00:00 / 01:04 המחלוקת החשובה ביותר בציבוריות הישראלית היום נובעת מהתשובות השונות שניתנות לשאלה: "מה המטרה של המלחמה בעזה?" התשובה ש-99% מהישראלים נתנו באוקטובר 2023 הייתה הגנה עצמית וביטחון. אמנם רבים עדיין מאמינים שזו מטרת הלחימה בעזה, אבל מחנה רק-לא-ביבי הישראלי משוכנע שדברים השתנו בשנה וחצי האחרונות, וכעת מטרתה היא לחלץ את נתניהו מהאשמה לטבח השבעה באוקטובר ומהמשפטים הפליליים הרבים שלו. תשובה נוספת לשאלה ניתנה מההתחלה על ידי הימין המתנחלי לפיה מטרת המלחמה היא לגרש את הפלסטינים מרצועת עזה או להשמיד אותם, על מנת להשתלט על רצועת עזה, "לחזור לאדמותינו", ולספח את השטח למדינת ישראל. בניגוד לאקסטזה המתנחלית-פשיסטית מהרעיון של טיהור עזה מפלסטינים, גם השמאל הקיצוני טען שזו הייתה מטרת המלחמה מתחילתה, רק במקום האופוריה, למימוש מטרות אלה התלוו תחושות של בעתה, אימה ובושה. אבל כשמציגים את המחנות השונים בציבוריות הישראלית לפי החלוקה הזו, קל לראות שהמחלוקת הזו כלל לא חדשה, והיא לא נוגעת רק למלחמה בעזה. לפני השבעה באוקטובר המחלוקת הזו העסיקה את הציבוריות הישראלית כלפי הכיבוש בגדה המערבית, והשאלה האם הכיבוש נועד לספק ביטחון, להמשיך את השלטון של נתניהו או להשתלט על אדמות הפלסטינים הייתה השאלה שהניעה את הפוליטיקה הישראלית בעשורים האחרונים. עם המחלוקת הזו לנגד עינינו, הצפייה בסרט "המושל" של דנאל אל-פלג (2024) הופכת לחוויה שומטת לסת. מסתבר שאותה שאלה ואותה מחלוקת הייתה רלוונטית לא רק לעזה ב-2025, ולא רק לשטחים שנכבשו ב-1967, אלא גם לתקופה שבין 1949 ל-1966 בנוגע לנגב, לגליל ולמשולש שנכבשו במלחמת העצמאות. שכן, לאחר המלחמה ההיא נותרו בשטחי ישראל כ-130,000 פלסטינים שאמנם קיבלו אזרחות ישראלית אבל הפכו בין לילה לנתינים של ממשל צבאי. האם מטרת הממשל הצבאי הייתה לספק לישראלים ביטחון או שמטרתו הייתה להשתלט על אדמות הפלסטינים בתוך "הקו הירוק" היא אחת מהשאלות המובילות את הסרט, והתשובות השונות שניתנות לשאלה, מפי אנשים מהדור של סבא וסבתא שלי, הופכות למראה של החברה הישראלית היום. הממשל הצבאי צבי אל-פלג, גיבור הסרט, שהיה המושל הצבאי של אזור המשולש בשנים שלאחר קום מדינת ישראל, מסביר למה קם הממשל הצבאי מלכתחילה: "קמה המדינה ב-48, והמלחמה פרצה בין היהודים לערבים. האיבה שלהם נגד היהודים הייתה רבה מאוד. הייתה תחושה של אימה, פחד מהבלתי נודע. היה חשש שאנחנו נהיה שוב פעם פליטים. בסופו של דבר צה"ל ניצח. ועכשיו אנחנו מתמודדים פה עם בעיה. והבעיה היא מה אתה עושה עם אוכלוסייה לאחר כיבוש, לאחר שניצחת, לאחר שהכרעת בקרב, מה אתה עושה עם האוכלוסייה שהיא איננה האוכלוסייה שלך? ממש עד לפני ימים ספורים הם נלחמו בך, ועכשיו אתה נותן לו תעודת זהות והוא נהיה אזרח". הממשל הצבאי קם אחרי שהמלחמה נגמרה. מטרתו הייתה להתמודד עם הפחד והאימה של יהודים מפני הפלסטינים. מפני מה הם יעשו לנו עכשיו כשהם הפסידו במלחמה אבל ממשיכים לחיות יחד איתנו. הממשל הצבאי היה מנגנון שליטה על האוכלוסייה המפחידה הזו, בעזרת בירוקרטיה ואלימות. הוא דרש מכל נתין פלסטיני לאשר מול המושל כל דבר שהיה "חריג" – יציאה לתור לרופא שיניים, רישיון לרכישת גמל או טרקטור, הקמת מזנון בבית ספר, אישור לרכישת מלט וחומרי בניין, רישיונות דיג ועוד. המנגנון המפורסם ביותר של המשטר הצבאי היה העוצר, שקבע שלפלסטינים בתוך ישראל אסור לצאת מפתח ביתם משקיעת החמה ועד עלות השחר, כשהעונש הוא מעצר או מוות (כפי שאירע בטבח כפר קאסם). איך הממשל הצבאי אמור להתמודד עם הפחד של היהודים מפני הפלסטינים? אל-פלג מסביר: "אם אני שונא אותך ואת רוצה לנטרל את האיבה, את חייבת ליצור מצב שאני אהיה תלוי בך. כי צריכה להיות סיבה מדוע האיבה בפנים לא תעלה על פני השטח. אם אנחנו בממשל לא נהיה אלה שמחלקים רישיונות בנייה, ואלה שנותנים לאדם אישור לנסוע לחו"ל ולפתוח חנות וכך הלאה, אז אנחנו נהפוך להיות פה מטרה למטעני צד. אם אתה שולט הוא תלוי בך". ההצדקה לממשל הצבאי היא שאם לא נשלוט עליהם הם יהרגו אותנו. שאין ברירה אחרת, ואנחנו שולטים עליהם כהגנה עצמית. זו העמדה של המושל הצבאי אל-פלג, והיא כמובן העמדה הרשמית של מדינת ישראל לגבי כל שטח שהיא כובשת וכבשה לאורך השנים. אבל, כפי שהסרט מראה בבירור, לממשל הצבאי הייתה מטרה ברורה נוספת, והיא להשתלט על אדמות. המושל הצבאי של אזור הגליל, ישראל קרננסקי, היה אחראי על כיבוש הכפר איקרית ופינוי התושבים במלחמת 1948. התושבים מעידים כי הם התפנו מפני שנאמר להם שהם יורשו לחזור לבתיהם תוך שבועיים, והפינוי הוא לצורך הגנה על חייהם מפני הקרבות שמתחוללים באזור. עברו שבועיים ושלושה, והבקשות של תושבי הכפר מהמושל הצבאי לקבל רישיון לחזור לכפר נדחות שוב ושוב. עד שבשנת 1951 הרסו את הכפר, עקרו את כל עצי הפרי ונישלו את התושבים מאדמותיהם באופן רשמי. המנגנון של הממשל הצבאי, שנוצר רשמית מטעמי ביטחון, תמיד היה מעורבב עם השתלטות על קרקעות פלסטיניות. "תקנות הגנה לשעת חירום", אחת מהתקנות החשובות של הממשל הצבאי, קובעות שמותר למפקד צבאי להכריז על אזור כשטח צבאי ולאסור את הכניסה אליו. אם אדמות שהיו בבעלות פלסטינית הופכות לשטח צבאי סגור, כפי שקרה פעמים רבות באותה תקופה, נאסרת כניסתם של הפלסטינים לשטחם ובדרך לא דרך, האדמות עוברות לידי המדינה. לפי פרופ' גדי אלגזי, זה היה המנגנון שאפשר למדינת ישראל להשתלט על קרקעות המדינה אחרי מלחמת העצמאות – לפני המלחמה, הקרקע שהייתה בידי יהודים היוותה בערך 7-8% מסך האדמות שבתוך הקו הירוק. עד 1953, בתקופה של ארבע שנים, מדינת ישראל השתלטה על כ-93% מהאדמות, תוך הסתמכות רבה על תקנות הממשל הצבאי. הדואליות הזו של הממשל הצבאי – שליטה לצורך ביטחון והשתלטות על אדמות – מחזקת את עצמה במעגל קסמים. מנגנון בירוקרטי-צבאי ששולט על החיים של פלסטינים במשך שנים, אוסר עליהם גישה לכפרים ואדמות חקלאיות שלהם שעוברות לידיים של יהודים. כאשר הפלסטינים מתנגדים, עולה הצורך של המדינה לדכא את ההתנגדות, שרק מחזקת ומצדיקה את הצורך בממשל צבאי חזק יותר. אם מעגל הקסמים הזה נראה לכם מוכר, זה משום שמעולם לא נפרדנו ממנו. לא רק הדינמיקה של כיבוש אוכלוסייה אזרחית, שמוליד התנגדות, שמולידה צורך בדיכוי אכזרי יותר; אלא ממש הממשל עצמו מעולם לא באמת הסתיים. כפי שרואים בבירור בסרט, בדצמבר 1966 התבטל הממשל הצבאי במדינת ישראל, אבל כבר ביוני 1967, במלחמת ששת הימים, העתיקו את אותו המנגנון לשטחי הגדה המערבית ועזה שנכבשו במלחמה. המנגנון הוא אותו מנגנון, החוקים אותם חוקים, המנטליות אותה מנטליות, ואפילו האנשים שתפעלו את המנגנון בתוך תחומי "הקו הירוק" קיבלו הפסקה של חצי שנה עד שהועסקו מחדש לתחזק כיבוש על שטחים אחרים. אבל איך הממשל הצבאי בכלל רלוונטי ל-2025? השליטה היהודית על פלסטינים החלה עם קום המדינה ומעולם לא באמת פסקה. ההצדקות לשליטה הזו מאז ועד היום נקשרו בצורך של יהודים בביטחון, אבל במקביל, בשטח, השליטה הזו לוותה, תמיד, בנישול הפלסטינים מהאדמות שלהם והעברתם לבעלות יהודית. מה ניתן ללמוד מזה לגבי מצבנו היום, ב-2025? ראשית, אנחנו לומדים שהמלחמה הישראלית על עזה היא איננה מלחמת נתניהו. ברור שהוא שחקן עם כוח רב והוא מנווט את הספינה לפי האינטרסים המושחתים שלו. אבל הזרמים שעליהם הספינה שטה לא קשורים אליו, אלא הם עתיקים מאוד ונמצאים איתנו מאז הקמת המדינה. הפחד מהאיבה של הפלסטינים, והצורך לשלוט עליהם כהגנה עצמית, מובילים את המדיניות הביטחונית של מדינת היהודים מאז 1948. במובן הזה, המלחמה על עזה גם איננה מלחמת המשיחיות היהודית. נזכיר שבין 1949 ל-1966 לא רק שנתניהו לא היה דמות רלוונטית, אלא גם תנועת ההתנחלות, נאמני הר הבית, גוש אמונים ותנועת "כך" של כהנא – כל אלה עדיין לא נולדו כשמדינת ישראל הקימה מנגנון שליטה צבאית על פלסטינים. השליטה על הפלסטינים נעשתה מטעמים "ביטחוניים" שמהר מאוד השתלבו עם טיהור השטח והשתלטות על אדמות – לא כי פוליטיקאי מושחת עשה שימוש נלוז בפחדים של הציבור, ולא כי יהודים רצו "לשוב" לאדמות שמתוארות בתנ"ך כחלק מארץ ישראל "השלמה". הממשל הצבאי קדם לכל אלה. ניתן לשער שהמוסד שהיה אחראי על גירוש הפלסטינים מהמרחב באופן כה אפקטיבי ולמשך זמן רב כל כך (18 שנים!) היה חייב למצוא לעצמו הצדקות נוספות שייתנו משמעות לחיים במרחב הזה. אנחנו מתחזקים ממשל צבאי לא רק כי אנחנו רוצים לשרוד, אלא למען מטרה נעלה יותר. סביר להניח שהממשל הצבאי לאט לאט הפרה את הקרקע לצמיחה של הצדקות רוחניות, דתיות וזהותניות לשליטה יהודית על פלסטינים, עד שהגיעה מלחמת ששת הימים שאחריה צצו התנועות המשיחיות כמו פטריות אחרי הגשם. שנית, אנחנו לומדים שתאורית הכישלון במלחמת עזה לאור היעדר תכנון לגבי "היום שאחרי" היא קשקוש. התיאוריה הזו עיוורת לעובדה שכל מלחמה בפלסטינים וכל כיבוש של עמם, מאז 1948 ועד 2025, לא נעשו אך ורק ממניעים ביטחוניים, ותמיד לוו בהשתלטות אלימה וברוטלית על אדמותיהם. ומסתבר שהתאוריה הזו רלוונטית לא רק למלחמת עזה, אלא גם למלחמת העצמאות: הנה אל-פלג מציג את עמדת "היום שאחרי" לגבי מלחמת העצמאות ב-1948: "לקראת מלחמות, צבא של כל מדינה מכין את עצמו כדי לנצח במלחמה. זה דבר כמעט אוניברסלי שעמים, מדינות, ארגונים לאומיים וכו', מכינים את עצמם למלחמה ואין להם תשובה לשאלה מה הם יעשו ביום שלאחר הניצחון". לפי דעתו, הבעיה במלחמת העצמאות הייתה שלא חשבנו על היום שאחרי, ולכן מצאנו את עצמנו מקימים ממשל צבאי על האוכלוסייה שכבשנו. זהו תיאור מדויק של תאורית היום שאחרי שניתן להדביק גם למלחמת ששת הימים, למלחמת לבנון הראשונה, וכמובן למלחמת עזה של 2025. איכשהו, תמיד אנחנו היהודים מוצאים את עצמנו שולטים על העם הפלסטיני. והיות שזה המצב, לא יכול להיות שמדובר ברשלנות. העובדה הזו מצביעה על כך שיש כוחות חזקים שמביאים אותנו לעמדה הזו פעם אחר פעם. הבעיה שלנו היום איננה שיצאנו למלחמת הגנה עצמית אבל לא חשבנו מספיק על היום שאחרי המלחמה. הרי כבר באוקטובר 2023 שמענו שרים בממשלה וקצינים בצבא מצהירים שבכוונתם לגרש את העזתים ולהשתלט על רצועת עזה, ולא שמענו בציבוריות הישראלית שום אלטרנטיבה לפתרון הזה. למעשה, עד היום אנחנו מחכים לדמות ציבורית שתציע חלופה. הבעיה שלנו היום היא שיש לנו רק פתרון אחד ויחיד להתמודד עם הפחד שלנו מהפלסטינים: לשלוט עליהם צבאית ולספח כמה שיותר מאדמותיהם. לצערנו, זה הפתרון היחיד שאי פעם ניסינו. השאלה הגדולה שצריכה להישאל לגבי מצבנו היום היא אותה שאלה שהייתה צריכה להישאל עם קום המדינה, והיא: למה אנחנו היהודים רוצים לטהר את המרחב מפלסטינים? התשובה האוטומטית היא כי הפלסטינים הם איום, ואנחנו רק רוצים לחיות בביטחון, בלי שיאיימו עלינו. אבל התשובה הזו לא מספרת את כל הסיפור. הרי הממשל הצבאי יכול היה להיות תגובת חירום למצב חדש, שבתום שנה יתחלף במנגנונים של אינטגרציה של האוכלוסייה הפלסטינית. אבל הוא לא היה. הוא נמשך 18 שנים. ואותו דבר יכול היה להתרחש לגבי מנגנון הכיבוש של יהודה ושומרון. אבל גם הוא לא היה. והוא נמשך כבר 58 שנים. המנגנונים הללו לא מתחלפים במנגנונים אחרים מפני שהם מהווים כלי מרכזי של המדינה להשתלט על אדמות פלסטינים שלא היוו שום איום. מעבר לפחד מהפלסטינים ומהאיום הממשי שחלקם מהווים עבור יהודים, יש כאן משהו נוסף שמצדיק בעינינו את ההשתלטות על אדמותיהם והגירוש שלהם מהמרחב. לדעתי, מדובר בשאיפה "להיות עם ככל העמים", כלומר להקים מדינת לאום לעם היהודי בארץ ישראל. השאיפה לעצב את המרחב לפי מודל של מדינת לאום אירופאית, בלי להתחשב במציאות בשטח, רואה בבני אדם חומר שניתן לעצב מחדש, לפרק ולהרכיב לפי רצוננו. אנחנו עדיין חיים באותה מנטליות, מחזיקים באותן שאיפות, וממשיכים להתאכזב כאשר הן לא מתממשות. עדיין אנחנו מנסים לגרש את הבדואים מהכפר אום אל-חיראן בנגב ולבנות במקומו יישוב ליהודים בלבד; עדיין אנחנו פועלים לגרש את הקהילות של מסאפר יטא ולהשתלט על הקרקעות שלהם; ובעזה, עדיין אנחנו מרשים לעצמנו להזיז מיליוני עזתים מצפון הרצועה לדרומה, רק כדי להזיז אותם צפונה כמה חודשים לאחר מכן, שלא לדבר על ההיבריס של "הניצחון המוחלט" על החמאס, שמהותו לפורר את מרקם החיים העזתי ולגבש אותו מחדש תחת שלטון ישראלי או של קואליציה סונית מתונה. אבל היסטוריה של 80 שנה מראה לנו שהשאיפה היהודית הזו מתוסכלת שוב ושוב ושוב. שאין אפשרות לעצב את העולם כאילו היה חמר בידינו. שיצירת עולם שבו מתקיימת לה "מדינת היהודים" על חשבון העם הפלסטיני ואדמותיו היא שאיפה שמתפוצצת לנו בפנים כבר 80 שנה. ההיסטוריה שלנו מלמדת שהפלסטינים תמיד חיו כאן לצידנו ותמיד יחיו לצידנו, וכל פתרון לקונפליקט הארור והמדמם הזה חייב להיות כרוך בהכרה שהפלסטינים חיים איתנו פה. במובן הזה, מעולם לא הקמנו פה את "מדינת היהודים" ולעולם גם לא נקים אותה, מפני שתחזוק מדינת היהודים נעשה על חשבון המציאות. על חשבון העובדה המאוד אמיתית שפלסטינים חיים כאן, שיש להם שורשים כאן, ושהם לא מוכנים להיכנע לדרישה היהודית להיות "עם ככל העמים" כל עוד הדבר הזה נעשה על חשבונם. הדרישה של יהודים לחיות בביטחון - דרישה כה בסיסית וחשובה - עומדת בקונפליקט עם הדרישה לקיים מדינה ליהודים בלבד. הניסיון לקיים גם את זה וגם את זה הביא אותנו פעם אחר פעם, במשך דורות, לאותו פתרון - יותר שליטה צבאית, עוד כיבוש, עוד נישול פלסטינים מאדמותיהם, עוד מלחמה, עוד אלימות. אבל הפתרון הזה רק הביא אותנו לקטסטרופה שבה אנחנו נמצאים היום. יש הרבה לקחים שניתן ללמוד מ-80 שנות היסטוריה של סכסוך מדמם; השאלה היא האם אנחנו אמיצים מספיק כדי ללמוד אותם. תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה. עריכה: שני פיס להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 73 פרק מספר תום אלפיה תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

תקנון תנאים אלה חלים על השימוש באתר האינטרנט www.rosamedia.org (להלן: "האתר") אשר מופעל על ידי עמותת המרכז החברתי לדמוקרטיה ותקשורת מספר ארגון 580841435, מחבס הכוהן ברכה 2, חיפה (להלן: "החברה"). החברה מאשרת ללקוחותיה ולאורחיה גישה ורכישה דרך האתר בכפוף לתנאי השימוש המפורטים בתקנון זה (להלן: "התקנון"). כניסה לאתר והצטרפות לתוכנית מנויים משלוחים ביטול עסקאות רכישת מוצרים באתר שיפוי הגבלת אחריות קניין רוחני מדיניות פרטיות כניסה לאתר והצטרפות לתוכנית מנויים משתמשי האתר שאינם מנויים לאתר יכולים להנות מגישה לצפייה או האזנה לחלק מתכני האתר בלבד, אשר נבחרו בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי של החברה. תכנים אחרים באתר ניתנים לצפייה או האזנה רק למשתמשים שחברים בתוכנית המנויים של החברה. הגבלת גיל: רכישות באתר של מוצרים או מנויים מוגבלות למשתמשים מגיל 18 ומעלה בלבד. הצטרפות לתוכנית מנויים: משתמשים אשר מעוניינים להצטרף לתוכנית המנויים של החברה (להלן: "המנוי") יזינו את פרטיהם בטופס הרישום המקוון המיועד לכך, לרבות: שם, דוא"ל, מספר טלפון, עיר מגורים, פרטי תשלום וכן הסכום החודשי אותו בוחרים המשתמשים לשלם תמורת המנוי ("דמי המנוי"). דמי המנוי לא יפחתו מהסך המינימלי המופיע בטופס ההרשמה. החברה רשאית לאסוף ולעבד את המידע שנמסר על ידי המשתמשים במסגרת ההרשמה, בהתאם לכתב ההסכמה אשר יאושר על ידי המשתמש בעת ההרשמה. המידע הנאסף יכלול, בין היתר, פרטים מזהים כגון שם, כתובת, מספר טלפון ודוא"ל, וכן מידע הנוגע לעמדות המשתמשים, דפוסי הצבעה והשתתפות בפעילויות של החברה והעמותה, ככל שרלוונטי. מידע זה ייאסף, יישמר ויעובד לצורך ניהול מאגרי מידע, יצירת קשר עם המשתמשים, שליחת עדכונים, קידום מטרות החברה והעמותה, וכן לניתוח נתונים ושיפור פעילות החברה. המידע עשוי לשמש גם לדיוור ישיר, לרבות עדכונים מותאמים על פעילויות, יוזמות ופרויקטים של החברה והעמותה, באמצעות אמצעי התקשורת שנמסרו על ידי המשתמשים (דוא"ל, SMS, שיחות טלפון, רשתות חברתיות וכדומה). כמו כן, יובהר כי המידע עשוי להיות מועבר, במידת הצורך, לגורמים בעלי מטרות דומות למטרות החברה והעמותה, וזאת בכפוף להוראות החוק. החברה מתחייבת לשמור על פרטיות המשתמשים ולהגן על המידע בהתאם להוראות החוק. המשתמשים יהיו רשאים לעיין במידע שנאסף אודותיהם, לתקן מידע שגוי, לבקש את מחיקתו בכפוף לדרישות החוק, או לבטל את הסכמתם לקבלת דיוור בכל עת. על המשתמש לספק בטופס הרישום פרטים מלאים ומדויקים בלבד, לרבות פרטי זיהוי אישיים ("פרטי המנוי"). ככל שיתברר לחברה כי פרטי המנוי אינם נכונים או מדויקים, אז החברה רשאית לבטל באופן מידי את המנוי עבור המשתמש. המנוי יכנס לתוקפו, ובעל המנוי יוכל לצפות או להאזין לתכנים למנויים בלבד רק לאחר שדמי המנוי התקבלו על ידי החברה או אושרו על ידי ספק התשלומים. החברה שומרת לעצמה את הזכות לסרב לקבל תשלום ממשתמש לפי שיקול דעתה הבלעדי. המנוי לאתר הינו לתקופה חודשית מתמשכת, כך שדמי המנוי נגבים מדי חודש ביום בו ההצטרפות למנוי נעשתה לראשונה. המנוי ניתן לביטול בכל עת על ידי החברה, וכן על ידי בעל המנוי באמצעות הודעה כמפורט בתקנון זה להלן. במהלך תקופת המנוי, דמי המנוי יגבו אוטומטית כל חודש באמצעות אמצעי התשלום אשר נבחר על ידי הלקוח במהלך ההרשמה למנוי. ככל שהלקוח מעוניין לשנות את אמצעי התשלום, עליו לפנות ל-info@rosamedia.org . ככל שבמהלך תקופת המנוי מתקבל סירוב לגביית דמי המנוי מאמצעי התשלום של המשתמש, החברה שומרת לעצמה את הזכות לבטל את המנוי של המשתמש באופן מידי. החברה רשאית ועשויה לעדכן את תעריף דמי המינוי או את מבנה המינוי מעת לעת, על פי שיקול דעתה הבלעדי, ותיידע את המנויים על כך. המנוי יהיה רשאי להפסיק במועד השינוי כאמור את הסכם המינוי שלו, או להמשיכו בתעריף ו/או במבנה החדש. המשתמש פוטר בזאת את החברה, לרבות נציגיה, עובדיה, מנהליה והפועלים מטעמה, בהווה ובעבר, מכל אחריות ו/או חבות הקשורה ו/או המתייחסת לרישום ו/או גביה ו/או סליקה אשר אינה מתבצעת ישירות על ידי החברה. בעלי מנוי רשאים לסיים את המינוי בכל עת באמצעות מתן הודעה בכתב בדואר רשום לכתובת מחבס הכוהן ברכה 2, חיפה, לדוא"ל info@rosamedia.org . בהודעת הביטול על בעל המנוי לפרט את שמו, הדוא"ל שלו ומספר הזהות שלו. במקרה של מתן הודעת ביטול כאמור, המנוי יבוטל תוך 7 ימי עסקים מיום קבלה בפועל של הודעת ביטול ברורה. השימוש באתר ובתכנים המופיעים בו מותר לשימוש אישי ופרטי בלבד. המשתמש אינו רשאי להעביר את תכני האתר או לתת להרשות שימוש בהם לצדדים שלישיים, בין אם בתשלום או לא. על המשתמש לשמור על פרטי החשבון שלו, כולל קוד הכניסה בסודיות ולא להעבירם לשום צד ג'. במקרה של חשש ממשי לניצול לרעה של מנוי, החברה רשאית לבטל אותו. החברה שומרת לעצמה את הזכות לסיים את המינוי או את הגישה לאתרים לכל משתמש אשר לפי התרשמותה ושיקול דעתה, הפר את תנאי השימוש באתר, וזאת גם ללא הודעה מראש. המשתמש לא יהא זכאי להחזר כלשהו בנסיבות אלו. החברה מספקת למנויים ולמשתמשים תכנים חדשותיים, פוליטיים ודעתניים במסגרת המנוי החודשי והשירותים המוצעים באתר. מובהר בזאת כי התכנים המפורסמים במסגרת השירותים אינם מהווים ייעוץ מקצועי או עובדות מחייבות, אלא מבטאים, בין היתר, פרשנויות, עמדות אישיות, ניתוחים פוליטיים ודעות סובייקטיביות של הכותבים והמפרסמים. החברה אינה מתחייבת לדיוקם, שלמותם או נכונותם של התכנים המסופקים ואינה נושאת באחריות לכל שגיאה, חוסר דיוק, הטעיה, או הצגה חלקית של מידע מכל סוג שהוא. כל הסתמכות של המשתמש על התכנים המפורסמים באתר ובמסגרת השירותים נעשית על אחריותו הבלעדית, והחברה לא תישא בכל אחריות לנזקים ישירים או עקיפים שייגרמו כתוצאה מהשימוש בתכנים אלו. משלוחים החברה תפעל כדי לספק את המוצר למזמין בכפוף לקבלת מלוא התשלום באמצעות כרטיס האשראי. אספקת המוצרים תעשה באמצעות איסוף עצמי של ההזמנה ממשרדי החברה (או כתובת אחרת המופיעה בתהליך ההזמנה), דואר ישראל או חברת שילוח אחרת. זמני האספקה המשוערים תלויים בשיטת המשלוח. החברה תעשה מאמץ סביר לספק ללקוח את המוצרים בזמן האספקה המוצג באתר, אך אינה יכולה להתחייב לכך. החברה אינה נושאת באחריות למשלוחים שיסופקו מחוץ לזמנים המשוערים. כמו כן, החברה אינה אחראית על עיכובים של חברת השילוח ו/או דואר ישראל, לפי העניין, ובכל מקרה לא תהא אחראית לאיחור בביצוע אספקת המשלוח בנסיבות העולות כדי כוח עליון ו/או בנסיבות אחרות שאינן בשליטתה, כגון שביתות ו/או תקלות, לרבות אך לא רק תקלות במערכת המחשב ו/או הטלפון ו/או שירות הדוא"ל. עיכובים כאמור אינם באחריות החברה ולא תהא למזמין כל טענה כנגד החברה בעניין זה. המשלוח יסופק רק לאחר השלמת תהליך הרכישה, קרי לאחר שההזמנה נקלטה במערכת האתר, לפי המועדים המוגדרים, ובתנאי שחברת האשראי אישרה את העסקה, ובהתאם נשלחה למזמין הודעת אישור הזמנה. המשלוחים יתבצעו לאזורים שאליהם מגיעה חברת השילוח ו/או דואר ישראל, לפי העניין, בהתאם לשיטת המשלוח שנבחרה על ידי המשתמש בעת ביצוע ההזמנה ובכפוף למדינות חברת השילוח ו/או דואר ישראל. שילוח בינלאומי: משלוח הזמנות לכתובות מחוץ לישראל עלול לגרור חיוב במיסים נוספים, בהתאם לכללים ולתקנות של מדינת היעד. אין לחברה שליטה על מיסים אלה שעשויים לחול על ההזמנה שלך. נא לבדוק את הכללים והתקנות של מדינת היעד לפני ההזמנה. ביטול עסקאות ביטול רכישת מוצרים ו\או מנויים ("ביטול עסקה") יעשה בכפוף לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"). בקשת ביטול עסקה יש לשלוח תוך 14 יום מיום עשיית העסקה או מיום קבלת אישור הזמנה לפי המאוחר, לדוא"ל info@rosamedia.org או בדואר רשום לכתובת מחבס הכוהן ברכה 2, חיפה בצירוף מספר הזמנה, שם המזמין ותעודת הזהות שלו; או באמצעות הודעת וואטסאפ במספר 050-9469545. רק המשתמש המזמין (גם אם מיען את המשלוח לאדם אחר) רשאי לבטל עסקה בכפוף להוראות החוק. החזר כספי יינתן בהתאם להוראות החוק, ובהתאם לאמצעי התשלום בו בוצעה העסקה, החזר כספי לכרטיס האשראי יוחזר אך ורק לכרטיס האשראי דרכו שולמה הרכישה, ובהתאם ללוחות הזמנים של חברת האשראי. ביטול ההזמנה לפני שליחת המוצר או המוצרים למזמין (לפני יציאתם ממחסני החברה) לא יגרור חיוב נוסף, והאתר יחזיר למזמין את הסכומים ששילם בגין העסקה בהתאם להוראות החוק. במקרה של ביטול שאינו מחמת אי-התאמה או פגם במוצר, החברה שומרת לעצמה את הזכות לגבות דמי ביטול בשיעור של 5% ממחיר המוצר או 100 ₪, לפי הנמוך מבניהם. אין בזכותו של צרכן לבטל עסקה כדי לגרוע מזכותה של החברה לתבוע את נזקיה במקרה של החזרת מוצרים שערכם פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבם בזמן שהיו ברשות הצרכן, לרבות במקרה של החזרת מוצר שנעשה בו שימוש, שאריזתו נפתחה או נפגמה, שניזוק, שנפגם, שהתקלקל ו/או שספג פגיעה כלשהי. משכך לקוחות מתבקשים להחזיר מוצר עם התווית ובאריזתו המקורית ככל הניתן. כן מתבקשים הלקוחות, על מנת להימנע מגרימת נזק למוצר, להימנע מעשיית שימוש במוצר ולהחזירו ללא כל פגם ו/או קלקול מכל מין וסוג שהוא. רכישת מוצרים באתר האתר עשוי להציע, מעת לעת, למשתמשי האתר לרכוש מגוון מוצרים כפי שמפורט באתר (להלן: "המוצרים"). תמונות המוצרים המוצגות באתר הינן להמחשה בלבד וייתכנו הבדלים בין מראה הפריט בתמונה לבין המוצר בפועל. זמינות במלאי: המכירה דרך האתר הינה בכפוף למלאי הקיים במחסני החברה. החברה אינה מתחייבת להחזיק במלאי את כל המוצרים המופיעים באתר. במקרים בהם מוצר אזל מהמלאי והדבר יתגלה רק לאחר ביצוע הרכישה, החברה תעדכן את המזמין בפריט החסר. יובהר כי יתר הפריטים יסופקו למזמין בהתאם להזמנה. למען הסר ספק, החברה לא תהא מחויבת במכירת המוצר, ולמזמין לא תהא כל טענה ו/או תביעה בעניין זה בגין כל סוג של נזק ישיר ו/או עקיף אשר נגרם לה ו/או לצד ג', וזאת בכפוף לכך שהנהלת האתר תשיב למזמין כל סכום ששילם במידה ואכן שילם לחברה ו/או תבטל את החיוב במידה ובוצע בגין הפריט החסר. כל מחירי המוצרים כפי שמופיעים באתר נקובים בש"ח (שקלים חדשים). המחירים כוללים מע״מ, אם הוא חל לפי הדין, ואינם כוללים דמי משלוח. החברה תנקוט במאמצים סבירים לשמור על דיוק במחירי המוצרים. החברה אינה נושאת באחריות לתמחור שגוי או להזמנות שלא מומשו לאחר מכן על סמך תמחור שגוי. החברה רשאית לעדכן ולשנות את המחירים ללא צורך בהודעה מוקדמת ולפי שיקול דעתה הבלעדי. המחיר המחייב הוא המחיר שנמסר למשתמש בעת השלמת הליך הזמנה. החברה רשאית לפרסם ו/או להציע למשתמשי האתר מבצעים ו/או הנחות וכל הטבה אחרת בתנאים שנקבעו על ידה ולפי שיקול דעתה הבלעדי. החברה תהא רשאית להפסיק כל הטבה כאמור באופן מידי וללא הודעה מוקדמת. מובהר כי במקרה של החזרת פריט שנרכש בהנחה/הטבה, הסכום שיוחזר למשתמש יהיה הסכום ששילם בפועל לאחר הנחה/הטבה. בטרם רכישת מוצרים באתר, הנך נדרש למלא טופס הזמנה עם פרטי המזמין ואמצעי תשלום ("טופס הזמנה"). מילוי הפרטים הינו תנאי לביצוע הרכישה. אחריות למילוי הפרטים בטופס ההזמנה היא על המשתמש בלבד והחברה לא אחראית על הזנת פרטים שגויים ועל תקלות כלשהן שהתרחשו כתוצאה מכך, וכן לא תשא בכל הוצאה הקשורה לכך. החברה שומרת לעצמה את הזכות לבטל הזמנות במקרה של הגשת פרטים כוזבים, חלקיים או לא מדויקים. החברה רשאית לאסוף ולעבד את המידע שנמסר על ידי המשתמשים במסגרת מילוי טופס ההרשמה, בהתאם לכתב ההסכמה אשר יאושר על ידי המשתמש בעת ההזמנה. המידע הנאסף יכלול, בין היתר, פרטים מזהים כגון שם, כתובת, מספר טלפון ודוא"ל, וכן מידע הנוגע לעמדות המשתמשים, דפוסי הצבעה והשתתפות בפעילויות של החברה והעמותה, ככל שרלוונטי. מידע זה ייאסף, יישמר ויעובד לצורך ניהול מאגרי מידע, יצירת קשר עם המשתמשים, שליחת עדכונים, קידום מטרות החברה והעמותה, וכן לניתוח נתונים ושיפור פעילות החברה. המידע עשוי לשמש גם לדיוור ישיר, לרבות עדכונים מותאמים על פעילויות, יוזמות ופרויקטים של החברה והעמותה, באמצעות אמצעי התקשורת שנמסרו על ידי המשתמשים (דוא"ל, SMS, שיחות טלפון, רשתות חברתיות וכדומה). כמו כן, יובהר כי המידע עשוי להיות מועבר, במידת הצורך, לגורמים בעלי מטרות דומות למטרות החברה והעמותה, וזאת בכפוף להוראות החוק. החברה מתחייבת לשמור על פרטיות המשתמשים ולהגן על המידע בהתאם להוראות החוק. המשתמשים יהיו רשאים לעיין במידע שנאסף אודותיהם, לתקן מידע שגוי, לבקש את מחיקתו בכפוף לדרישות החוק, או לבטל את הסכמתם לקבלת דיוור בכל עת. כל הרכישות באתר כפופות לאישור העסקה ע"י חברת האשראי או ספק התשלומים של החברה. שיפוי המשתמש מסכים לשפות, להגן ולפטור מכל חבות החברה, מנהליו, נושאי המשרות שלו, עובדיו, יועציו, סוכניו ושותפיו, בגין כל תביעה, חבות, נזקים ו/או עלויות כלשהן של צד שלישי (לרבות, אך לא רק, הוצאות משפטיות) הנובעים מהשימוש שלו באתר, ביישומיו ובתכתובות שלו או הנובעים מהפרת תקנון זה על ידך. הגבלת אחריות החברה לא תישא כלפי המשתמשים באחריות כלשהי, אם מכוח דיני חוזים, דיני נזיקין (כולל עוולת רשלנות) או אחרים, בגין הפסד או נזק מקרי, מיוחד, עקיף או תוצאתי, אובדן רווח כלשהו (ישיר או עקיף), אובדן מכירות, אובדן של רצון טוב או של מוניטין, אובדן עסק, תביעות של צד שלישי, נזק כלכלי טהור, או כל נזק אחר הנובע מביצוע או מאי ביצוע של התחייבויותינו או בקשר להן, בכפוף לתנאים אלו, לרבות נזקים שניתן היה לחזות אותם באופן סביר במועד הזמנת המוצרים או השירות. בנוסף, החברה אינה מתחייבת כי פעילות האתר תהיה חסינה מפני גישה בלתי מורשית, פריצה, חדירה למערכות המידע או דליפת מידע אישי הנמסר על ידי המשתמשים. בעוד שהחברה נוקטת באמצעי אבטחה סבירים להגנה על פרטיות המידע, היא אינה יכולה להבטיח הגנה מוחלטת מפני גורמים זדוניים, פריצות סייבר או תקלות טכניות בלתי צפויות. לפיכך, החברה אינה אחראית לכל נזק, ישיר או עקיף, שעלול להיגרם כתוצאה מחשיפה, שימוש בלתי מורשה או אובדן מידע אישי שנמסר על ידי המשתמשים. בהתאם לאמור, המשתמשים מוותרים בזאת על כל טענה, תביעה או דרישה כלפי החברה בקשר לפגיעה בפרטיות או לחשיפת מידע אישי, למעט במקרים בהם הדבר נעשה ברשלנות רבתי או בזדון מצד החברה. קניין רוחני כל זכויות הקניין הרוחני באתר, לרבות טקסטים, מאמרים, פודקאסטים, תכנים חדשותיים, עיצובים גרפיים, תמונות, לוגואים, סימנים מסחריים, קוד תוכנה וכל חומר אחר המוצג באתר, הינן רכושה הבלעדי של עמותת המרכז החברתי לדמוקרטיה ותקשורת או של צדדים שלישיים אשר העניקו לה הרשאה להשתמש בהם במסגרת האתר (להלן: "הקניין הרוחני"). המשתמשים באתר מתחייבים להימנע מכל שימוש בלתי מורשה בקניין הרוחני, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בעצמם ובין באמצעות צד שלישי, ללא קבלת אישור מראש ובכתב מחברת עומדים ביחד. בכלל זה, חל איסור מוחלט על העתקה, הפצה, שכפול, שיווק, מכירה, השכרה, שינוי, עריכה, פרסום, מסירה לצדדים שלישיים או שימוש בקניין הרוחני לכל מטרה מסחרית או אחרת, ללא הרשאה מפורשת. בנוסף, המשתמשים נדרשים להימנע מכל פעולה שעלולה להפר את זכויות הקניין הרוחני של החברה או של צדדים שלישיים, לרבות פגיעה בזכויות יוצרים, סימני מסחר או זכויות אחרות. כל הפרה של הוראות אלה עלולה להוביל לנקיטת צעדים משפטיים מצד החברה, לרבות דרישה לפיצויים והגשת תביעות בגין הפרת זכויות קניין רוחני. החברה שומרת לעצמה את הזכות לפעול נגד כל הפרה של זכויותיה באמצעים העומדים לרשותה על פי חוק. מדיניות פרטיות מדיניות פרטיות זו מפרטת את האופן החברה אוספת, משתמשת ומגנה על מידע אישי של המשתמשים באתר. השימוש באתר מהווה הסכמה למדיניות זו. החברה אוספת מידע שנמסר על ידי המשתמשים, כולל שם, כתובת, טלפון, דוא"ל, דפוסי הצבעה, עמדות פוליטיות, השתתפות בפעילויות ופרטי תרומות. מידע זה ישמש לצורך ניהול מאגרי מידע, יצירת קשר, שליחת עדכונים, ניתוח נתונים ושיפור פעילות החברה. בעת השימוש באתר, החברה אוספת מידע אישי הנמסר על ידי המשתמשים, לרבות: פרטים מזהים כגון שם, כתובת, מספר טלפון ודוא"ל. מידע על עמדות פוליטיות, דפוסי הצבעה, השתתפות בפעילויות התנועה (כגון חתימה על עצומות, השתתפות בסקרים ופעילות התנדבותית). מידע על תרומות שהועברו לעמותה, לרבות סכומי תרומה. מידע הנמסר בעת רכישת מנוי, מוצרים או שירותים באתר. מידע טכני ואנליטי הנאסף אוטומטית, כגון כתובת IP, סוג דפדפן, מערכת הפעלה ודפוסי שימוש באתר. מטרות איסוף המידע: המידע הנאסף ישמש למטרות הבאות: ניהול מאגרי מידע ושמירת קשר עם המשתמשים. עדכון המשתמשים בפעילויות התנועה וביוזמותיה. קידום מטרות התנועה ושיפור פעילותה. ניתוח מידע סטטיסטי לשיפור השירותים והתכנים באתר. אבטחת מידע, מניעת הונאות ושימוש לרעה. עמידה בדרישות הדין והגנה על זכויות משפטיות של התנועה ושל צדדים שלישיים. מסירת המידע על-ידי המשתמש נעשית מרצונו החופשי בלבד, ואין כל חובה על-פי דין למסור מידע אישי. עם זאת, יובהר כי ייתכן שאי-מסירת מידע מסוים תגרום לכך ששירותים או חלק מהם לא יהיו זמינים למשתמש. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים: המידע האישי שנאסף אינו נמכר או מועבר לצדדים שלישיים למטרות מסחריות. עם זאת, החברה עשויה להעביר את המידע במקרים הבאים: לספקי שירותים המספקים לתנועה שירותים כגון ניתוח נתונים, דיוור ישיר וניהול מערכות מידע, בכפוף להסכמים המחייבים שמירה על סודיות המידע. לגורמים חיצוניים בעלי מטרות דומות למטרות התנועה, בהתאם לדין. לרשויות מוסמכות, כאשר מסירת המידע נדרשת על פי דין, צו שיפוטי או לצורך מניעת עבירות. אבטחת מידע ושמירתו: החברה נוקטת באמצעים מנהליים, טכניים ופיזיים סבירים לשם שמירת פרטיות המידע והגנה עליו מפני גישה בלתי מורשית, אובדן, שינוי או חשיפה לא מורשית. עם זאת, אין אפשרות להבטיח אבטחה מוחלטת, והמשתמשים מתבקשים לנקוט באמצעי זהירות נוספים לשמירת פרטיהם האישיים. ייתכן ויתאפשר שימוש בעוגיות צד שלישי באתר רוזה מדיה. איננו שומרים את נתוני התשלום שלך, המטופלים ישירות על ידי שותפי עיבוד התשלומים שלנו, כגון PayMe (כרטיסי אשראי), משולם (כרטיסי אשראי) ו-PayPal. אנו מאפשרים לך לרכוש מנוי, וכאשר תעשה/י זאת, אנו מאחסנים את המידע הבא בפרטי המנוי שלך: אנו מבקשים את שמך, מספר הטלפון וכתובת הדוא"ל שלך, עיר מגורים, ובאופן אופציונלי - כתובת (למשלוח). אנו מאחסנים היסטוריה של הרכישות שביצעת. אנו מוסיפים אותך לרשימת התפוצה שלנו, לקבלת דיוור (ניוזלטר), הנשלח בדרך כלל פעם בשבוע. את/ה יכול/ה לבטל את המנוי לקבלת ניוזלטר בכל עת באמצעות הקישור "הסרה מרשימת התפוצה" המופיע בתחתית כל דיוור, או בפרופיל בדף החשבון שלך באתר. זכויות המשתמשים בנוגע למידע האישי: בהתאם לדין, למשתמשים עומדות הזכויות הבאות ביחס למידע האישי שנאסף אודותיהם: זכות עיון – המשתמש רשאי לבקש לקבל מידע על הנתונים שנשמרו לגביו. זכות תיקון ומחיקה – המשתמש רשאי לבקש לתקן מידע שגוי או למחוק מידע, בכפוף לדרישות החוק. בקשות למימוש זכויות ניתן לשלוח לדוא"ל info@rosamedia.org . אחסון מידע והעברת נתונים מחוץ לישראל: המידע שנאסף עשוי להיות מאוחסן ומעובד בשרתים מחוץ לישראל, לרבות במדינות בהן רמת ההגנה על פרטיות הנתונים עשויה להיות שונה. בעצם השימוש באתר, המשתמשים מסכימים להעברת המידע למדינות אלה לצורך אספקת השירותים. שינויים במדיניות הפרטיות: החברה שומרת לעצמה את הזכות לשנות או לעדכן את מדיניות הפרטיות מעת לעת. שינויים מהותיים יפורסמו באתר, וכניסתם לתוקף תהיה עם פרסומם. בעל השליטה במאגר המידע הוא עמותת המרכז החברתי לדמוקרטיה ותקשורת (ע"ר) 580841435, שמשרדה הרשום נמצא ברחוב מחבס הכוהן ברכה 2, חיפה, 3339307; לכל פנייה בנוגע למידע האישי, למימוש זכויות לפי חוק הגנת הפרטיות, או לשאלות בנוגע למדיניות זו - ניתן ליצור קשר עם בעל השליטה במאגר המידע: גברת שיר נחמקין. ניתן לפנות אליו לבירורים או בקשות בעניין המידע באמצעות דואל- info@rosamedia.org . مالك قاعدة البيانات هو السيد شير نحمكين، يمكن التواصل معه للاستفسارات أو طلبات تتعلق بالمعلومات عبر البريد الإلكتروني: info@rosamedia.org

אסף יקיר וארנון פלג מתחילים להתלבט האם המלחמה היא כשלון מהדהד ומי האשמים בכך. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו תחילת ההתלבטות אסף יקיר וארנון פלג מתחילים להתלבט האם המלחמה היא כשלון מהדהד ומי האשמים בכך. שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 23 במרץ 2026 תחילת ההתלבטות קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג מתחילים להתלבט האם המלחמה היא כשלון מהדהד ומי האשמים בכך. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 810 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

מהופעות בדראג כילדה לסלב הכי אהובה בעולם הערבי, איך אום כולתום הפכה לקולה של מצרים? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 121: אום כולת'ום שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 19 במרץ 2026 פרק 121: אום כולת'ום תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 פטמה אל בלתאגי התחילה את דרכה כילדה זמרת בדראג גברי בכפרים העניים בדלתא של הנילוס, והפכה לאום כולתום, הפירמידה הרביעית של מצרים והאישה הכי מפורסמת ואהובה בעולם הערבי. נדבר על מגדר וקול, על תהילה ודת, הצניעות שבדראג, סולידריות מוזיקליות ועל הכריזמה של דיוות קוויריות. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 121 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

דניאל שלי הוא מפתח תכנה ופעיל במעגל תל אביב של תנועת "עומדים ביחד" דניאל שלי הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. לתוכן ישן יותר של דניאל שלי

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 056- לסיפוח אין מחיר ما من ثمنٍ للضّم שתפו: 1 ביולי 2020 056- לסיפוח אין מחיר ما من ثمنٍ للضّم קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 56 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. بودكاست ليلكي

האם גם אהבה הצליחה להתמחסר לחלוטין? יום האהבה אמנם בדיוק חלף, אבל כל יום הוא יום טוב לתקוף את חברות השוקולד ואת טינדר. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו שק של סנטימנטים שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 22 בפברואר 2022 שק של סנטימנטים קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 370 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

מדברים הרבה על המגבלות שביידן מציב לישראל, והקווים האדומים שאסור לנו לחצות בגללו. לא בטוח שהם קיימים במציאות פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו האם ביידן מציב לישראל קווים אדומים? מדברים הרבה על המגבלות שביידן מציב לישראל, והקווים האדומים שאסור לנו לחצות בגללו. לא בטוח שהם קיימים במציאות שתפו: מעין גלילי 7 ביוני 2024 האם ביידן מציב לישראל קווים אדומים? מעין גלילי 00:00 / 01:04 ביום שלישי שעבר, עיתונאי CBS אד או'קיף שאל את ג'ון קירבי, יועץ ביטחון לאומי בבית הלבן, האם המבצע של ישראל ברפיח חוצה את הקווים האדומים שהציב ממשל ביידן לפעולה הישראלית. קירבי הבהיר שהקו האדום של ביידן הוא "מבצע משמעותי" ברפיח. קשה להבין באיזה מובן המבצע הישראלי המתגלגל בשבועות האחרונים - לאט, אמנם, אבל בלי סימנים של עצירה - איננו משמעותי. ההתפתלויות של קירבי, שקרא לשאלות ההמשך של או'קיף בנושא הרג החפים מפשע ברפיח "מעליבות", משקפות את ההתפתלות המתמשכת של הבית הלבן לאור הפעולות ההרסניות של ישראל בעזה. הבית הלבן מתקשה באופן מיוחד מול שאלת "הקו האדום" של הממשל האמריקאי - פעולות ישראליות שאם יינקטו, ייגרמו להפסקת התמיכה של ממשלת ארצות הברית במאמץ המלחמה הישראלי. גם השיח הציבורי בישראל, בתיווך התקשורת שלנו, עסוק מאוד בקווים האדומים של ממשל ביידן. מאז תחילת המבצע הצבאי בעזה, התקשורת הישראלית גדושה בדיווחים על התקרבות ישראל לחציית אותם קווים אדומים, ולפיצוץ המסתמן בין ישראל לבעלת בריתה בעקבות זאת. החשש משחיקת התמיכה האמריקאית בישראל הוא אחד הטיעונים המרכזיים הנשמעים בתקשורת בעד חתימה על עסקת חטופים ועצירה או צמצום של המלחמה. אכן, התלות הישראלית בתמיכה האמריקאית, מבחינת חימוש ודיפלומטיה, היא כמעט מוחלטת. לכן שאלת הגבולות של תמיכה זו היא קריטית עבור מי שמעוניין להבין את ההיתכנות של הפסקת אש ושיבת החטופים. אך התמשכות המלחמה חרף חודשים ארוכים של דיווחים על התקרבות ישראל לחציית הקו האדום האמריקאי, מעלה את השאלה - האם לממשל ביידן יש קווים אדומים כלשהם עבור ישראל? התשובה לשאלה זו אינה פשוטה כלל. הדיווחים השונים לאורך חודשי המלחמה לא מותירים מקום לספק בנוגע למחלוקות חריפות המתקיימות בין הבית הלבן לממשלת ישראל. ניכר כי ממשלת ביידן מעוניינת בסיום המלחמה הרבה יותר מהממשלה הישראלית, ומוסיפה ליזום עסקאות שיביאו לתוצאה זו. עם זאת, קשה להכחיש שההצגה הפומבית של מחלוקת בין הממשל הישראלי לאמריקאי משרתת את האינטרסים הפוליטיים של שני הצדדים, בכך שהיא מאפשרת להם להציג את עצמם כבעלי קו תקיף שלא נכנעים לתכתיבים זה של זה. לכן, את קיומם של קווים אדומים עדיף לבחון לפי הפעולות שננקטות בפועל, וספציפית, לפי הגבולות שמציב הבית הלבן לתמיכה הכלכלית, הצבאית והדיפלומטית בישראל: האם גבולות אלה נאכפו על ידו בפועל? האם עוכבו משלוחי נשק? האם נמנעה תמיכה בהצבעות באו"ם? האם הוגבל הסיוע הכלכלי לצה"ל? אלה השאלות בהן עלינו לעסוק, לעומת הויכוחים בין ישראל לארצות הברית עליהם מדווחים בתקשורת הישראלית. קיצור תולדות הקווים האדומים אחרי התמיכה מקיר לקיר לה זכתה ישראל בעקבות זוועות המתקפה ב-7.10, לקח לאמריקאים זמן רב להתייחס בפומבי למעשי ישראל באופן ביקורתי. ב-12.10 היועץ לבטחון לאומי ג'ייק סאליבן הודיע שארצות הברית לא מעוניינת למתוח קווים אדומים לפעולה הישראלית. הבית הלבן הוסיף לשמור על עמדה הצהרתית זו לאורך תקופה ארוכה באופן מפתיע, למעשה עד מרץ לפחות. לקראת סוף אוקטובר התקיפות האוויריות של צה"ל התגברו עוד ועוד והמבצע הקרקעי ברצועה יצא לדרך. בעקבות כך התגברה בקרב הציבור האמריקאי ביקורת כלפי התמיכה בישראל, וצוות הבית הלבן נתקל בשאלות מהתקשורת בנוגע לקווים האדומים של תמיכה זו. ב-27.10 הבהיר ג'ון קירבי שהבית הלבן לא יציב לישראל קווים אדומים, ובכירים שונים - כולל ביידן - חזרו על אמירה זו בהזדמנויות שונות במהלך חודש נובמבר. בנובמבר החלו להשמע דיווחים שזכו לתהודה רבה על חוסר שביעות רצון אמריקאי מההתנהלות הישראלית במלחמה, אך העמדה האמריקאית הרשמית לא השתנתה. טורי הדעה והפרשנות בתקשורת המיינסטרים, בישראל וארה"ב נעשו עסוקים יותר ויותר בדיווחים אלה, וטענו שוב ושוב שממשלת ביידן מציבה למעשה קווים אדומים עבור ישראל. ב-2.11 המומחה למלחמה בטרור ד.ג'. רוזנטל פרסם טור דעה באתר CNN, בו הוא העלה את הסברה שאי עמידה ישראלית בדיני המלחמה הבינלאומיים מהווה קו אדום עבור ארצות הברית. רוזנטל הדגיש במאמר כי טענה זו לא מבוססת על הצהרותיהם של בכירי ממשל ביידן, שמצדם לא טענו דבר דומה. הפרשן בן סמואלס הדהד טענה זו במאמר שפורסם רק בגרסה האנגלית של עיתון הארץ - דבר היכול להצביע על הביקוש לעיסוק במגבלות המוצבות על ישראל בקרב הקהל קורא האנגלית של הארץ, לעומת הקהל הישראלי. סמואלס הוסיף שהרטוריקה של ביידן לגבי חשיבות ההגנה על אזרחים בלתי מעורבים ומניעת אסון הומניטרי מחזקים את הסברה כי נושא זה הוא קו אדום המוצב לישראל. בפועל, תקופה זו התאפיינה בפגיעה חריפה ביותר באזרחים עזתים. יותר משליש מההרוגים ברצועת עזה מאז תחילת המלחמה נהרגו בתקופה הראשונה של המלחמה, לפני ההפוגה בסוף נובמבר. גם חלק משמעותי מהסיוע ההומניטרי לעזה המשיך להיחסם על ידי ישראל בחודשים אלה, למרות שהמצור המוחלט על הרצועה אכן נפסק באמצע אוקטובר בעקבות הלחץ האמריקאי. אם כך, למרות דברי הפרשנים, ניכר כי פגיעה משמעותית באזרחים לא היוותה קו אדום עבור ממשלת ביידן בשלב זה של המלחמה. בחודשים הבאים, גם כאשר בכירים אמריקאים הוסיפו להצהיר בפומבי שהם עומדים מאחורי ישראל באופן מוחלט, פרשנים בתקשורת הישראלית והאמריקאית - בעיקר כלי תקשורת המזוהים עם המרכז הפוליטי - המשיכו להעריך שישראל מתקרבת לקצה יכולת ההכלה של ממשל ביידן. בתחילת דצמבר, לאחר ההפוגה במלחמה, החלו להתעורר דאגות לקראת התקדמות המבצע הישראלי לדרום רצועת עזה. במהלך דצמבר הפרשן המקורב לממשל, תומאס פרידמן, הפציר בטורו מהממשל האמריקאי להציב לישראל קווים אדומים, בעוד שהופיעו דיווחים נוספים על הימנעות ממשל ביידן ממהלך כזה. החל מחודש פברואר, דיווחים על משבר חריף בין ירושלים לוושינגטון נפוצו בכלי התקשורת. בחודש זה גורמים בימין הישראלי החלו להביע עוינות גלויה לממשל ביידן, אקט שממנו הם נמנעו עד אז. שתי סוגיות עמדו במרכז המשבר. הראשונה היא הסנקציות שהחל להטיל הממשל האמריקאי על מתנחלים אלימים. מהלך זה מייצג מחלוקת ארוכת שנים בין ממשלת ישראל לממשלים אמריקאים שונים בנוגע ליחס לשטחים הכבושים ולהתנחלויות, ואף שהוא מבטא החרפה של העמדה האמריקאית בנושא, הוא לא מהווה מהלך משמעותי בנוגע למלחמה בעזה. הסוגייה השנייה שדווחה כשנויה במחלוקת בין הממשל הישראלי לאמריקאי, היא סוגיית רפיח - שהפכה ל"קו האדום" היחיד שהוצב בפומבי לישראל. שאלת רפיח ב20 לפברואר ג'ון קירבי הביע דאגה בנוגע להשלכות אפשריות של מבצע ישראלי בעיר בדרום הרצועה, אליה התפנו מאות אלפים. בשיח הציבורי הישראלי, בחודשים אלה הפך מבצע ברפיח למעין גביע קדוש - מרכיב הכרחי בהשגת מטרות המלחמה שרק הלחץ האמריקאי מונע מישראל לממש. ואכן ב-10.3, הודיע ביידן שפעולה ישראלית ברפיח היא קו אדום - אך הוסיף ש"לעולם לא יעזוב את ישראל", מה שהביא גופי תקשורת בעולם לדווח על ההצהרה כ"סותרת את עצמה". זו הפעם הראשונה בה פעולה ישראלית כלשהי תוארה על ידי ביידן בתור קו אדום. יומיים אחר כך, הבית הלבן חזר בו מהצהרה זו. הפרשנים, לעומת זאת, הוסיפו לטעון שביידן רציני לגבי הקו האדום ברפיח. במהלך אפריל ישראל לא יצאה לפעולה קרקעית ברפיח, למרות התחייבותו הפומבית של בנימין נתניהו שפעולה כזו תתקיים. הדיווחים על משא ומתן מתקדם עם חמאס, שנפוצו בחודש זה, גרמו למחוייבות הישראלית לפעולה ברפיח להראות חלולה - אך המשא ומתן התפוצץ. ב-8.5 ברק רביד דיווח על עיכוב במשלוח נשק מצד הממשל האמריקאי, שמטרתו הייתה להפעיל לחץ נגד היציאה למבצע ברפיח. אמנם, עיכוב משלוחי נשק הוא מהלך משמעותי, ואף חסר תקדים בעשורים האחרונים בהקשר של יחסי ישראל-ארצות הברית. יום למחרת, ביידן הודיע באופן רשמי ש"פלישה משמעותית" לרפיח תוביל למניעת נשק לישראל, אף שלא פירט למה הוא מתכוון בביטוי זה. אך נראה שיציאתו לדרך של המבצע הישראלי ברפיח בשבועות הבאים הוכיחה שעיכוב זה היה אירוע חד-פעמי, והקו האדום עליו הכריז הנשיא ביידן לא נאכף. במהלך החודש האחרון צה"ל הוסיף להתקדם ברפיח, במבצע בו התגשמו כמה מהחששות הקשים שהובעו על ידי הממשל האמריקאי - כולל פגיעה קשה באזרחים העזתים שהתפנו לעיר. הבית הלבן טוען, כאמור, שהמבצע ברפיח איננו "מבצע משמעותי", ולכן איננו מהווה הפרה של הקו האדום שניסח עבור ישראל. מהו תוכנה של טענה זו? מאמר של הוול סטריט ג'ורנל שהתפרסם השבוע ניסה לענות על השאלה. הטענה שעולה ממנו היא שהקו האדום הוא כיבוש של רפיח על ידי הצבא הישראלי, בדומה לאופן בו נכבשו הערים עזה וחאן יונס. כדי לא לחצות קו זה, המבצע הישראלי התמקד בכיבוש ציר פילדלפי לאורך גבול מצרים. אך בכל זאת, כוחות ישראלים נכנסו לבצע פשיטות בתוך העיר, מאות אלפי אזרחים עזתים נמלטו ממנה, ואזרחים רבים נפגעו. החששות המשמעותיים שהפכו את רפיח ל"קו אדום" התגשמו במידה רבה - אז מדוע, בעצם, דווקא כיבוש מלא של העיר הוא הקו האדום האמריקאי? נראה שזהו קו אדום "דלוקס", שמתאים את עצמו במידה רבה לפעולות הישראליות, אך מאפשר לממשל האמריקאי להוסיף ולטעון שהפעיל לחץ אפקטיבי על ישראל. חלקים אחרים במאמר מצביעים על קיומו של "קו אדום" אמריקאי ברפיח הקשור לסדר הגודל של ההרס והפגיעה באזרחים בעיר, כפי שעולה מדבריו של קצין המודיעין ג'ונתן פאניקוף המצוטט במאמר. אך כאמור, הפעולה ברפיח כבר הביאה בשבועות האחרונים לפגיעה באזרחים בסדר גודל משמעותי מאוד, שאף תואר על ידי יוניס"ף כבעל פוטנציאל להיות הקשה ביותר מאז תחילת המלחמה. האם לביידן יש קווים אדומים? האם לממשלת ביידן יש קווים אדומים עבור ישראל? עד כה אין ראיות משמעותיות לכך. אין חולק על כך שקיימים חילוקי דעות בין ישראל וארצות הברית, אך הנכונות האמריקאית להפעיל על התמיכה הישראלית סנקציות בפועל, כדי ליצוק לחילוקי הדעות הללו תוכן, נראית מינורית למדי. בכל פעולה בה נקטה ישראל, מצאו הצדדים דרך לייצר מצג ציבורי בו הפעולות הישראלית אינן מפירות את הקווים האדומים לכאורה, גם כאשר הפגיעה באזרחים - לכאורה הדאגה המשמעותית ביותר של ממשלת ביידן מתחילת המלחמה - הייתה חריפה ביותר. את ה"קווים האדומים" האמריקאים ניתן להשוות לקו אדום אחר שהוצב לישראל - על ידי ירדן. ב17 לאוקטובר הודיע המלך עבדאללה שהעברת פליטים פלסטינים לשטח הממלכה או לשטח מצרים היא קו אדום. ניתן לשער שהסנקציה על ישראל אליה התכוון בהצהרה זו היא השעייה או ביטול של הסכם השלום. זהו קו אדום בינארי, בעל השלכות, שלא נחצה. נראה שחוסר הנכונות האמריקאי להביא להשלכות של ממש על ישראל, מרוקן מתוכן גם את ה נסיונות האחרונים של ביידן להביא לעסקת חטופים. גם כשביידן מציג באופן מניפולטיבי את ההצעה שלו בתור הצעה ישראלית, כדי לדחוק את נתניהו לפינה, מבנה המקלות והגזרים איתו מתמודדת ממשלת ישראל נותר כשהיה - והעסקה אליה ישראל מסכימה היא כזו שלא מכוונת לסיים את המלחמה, ולכן חמאס לא יסכים לה. נראה שללא הצבה ממשית של קווים אדומים, לא קיים כאן שינוי מהותי בגישת ביידן שיכול להביא את ישראל לחתום על עסקה שתביא, בסבירות גבוהה, לסיום המלחמה. בפוליטיקה האמריקאית נהוגה פרקטיקת ה"ג'רימנדרינג" (gerrymandering) - מניפולציה של הגבולות הגאוגרפיים בין מחוזות הבחירה בתוך המדינות, באופן שיבטיח כוח בלתי-פרופורציונלי למפלגה בשלטון, המסוגלת להפעיל מניפולציה כזו. אם קיימים עבור ממשל ביידן "קווים אדומים" עבור ישראל, נראה שאלה קווים שצויירו בשיטת ה"ג'רימנדרינג" - כלומר באופן מניפולטיבי ועקום, ככה שיתאימו לאינטרסים הפוליטיים של הממשל. נראה שההתעקשות על קיומם של קווים אדומים אמריקאים מצד פרשנים שונים היא אפקטיבית עבור הפוזיציה הפוליטית של תומכי ממשלת ביידן, כמו גם של גורמים שונים בישראל. הימין הישראלי נהנה מלדמיין "קווים אדומים", מפני שכך הוא מסוגל לתרץ את חוסר האפקטיביות של המדיניות שהוא מוביל בעזה, בתירוץ שבגלל המגבלות האמריקאיות המדיניות לא מקוימת במלואה. לעומתו, המרכז-שמאל הישראלי עשוי להיות מעוניין להביע נכונות לעצור את המלחמה בלי לעסוק בפועל בהשלכות הקשות שלה, וקיומו של לחץ אמריקאי ערטילאי מאפשר לו לעשות כן. לכן הפרשנים והפובליציסטים שלו עוסקים בלחץ האמריקאי וביכולתו להציל את ישראל מעצמה באופן לא פרופורציונלי. אין ספק שהמלחמה גורמת לישראל לבידוד בינלאומי קשה, אך הלחץ האמריקאי, לפחות מצד הממשל הנוכחי, מתגלה כחלול - ובמידה רבה ארצות הברית הולכת ומתבודדת בעמדתה יחד עם ישראל. על מי שמנסה בישראל להביא לסיום המלחמה, לעסוק באומץ בתוצאות ההרסניות שלה - עבור העזתים ועבורינו. נכון לעכשיו, ככל הנראה, הדוד סם לא יבוא להצלתנו. מעין גלילי הוא סטודנט וחבר במערכת מגזין "רוזה מדיה". עריכה: נועה נוי להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 38 פרק מספר מעין גלילי מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

אלון-לי גרין מתנועת עומדים ביחד הגיע לשוחח עם שיר נחמקין על המעצר מגבול עזה, על מאבקים ועל תקווה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו איך מקימים תנועת המונים (עם אלון-לי גרין) שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 13 ביוני 2025 איך מקימים תנועת המונים (עם אלון-לי גרין) קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 אלון-לי גרין מתנועת עומדים ביחד הגיע לשוחח עם שיר נחמקין על המעצר מגבול עזה, על מאבקים ועל תקווה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 734 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

למה כולם מפחדים מההשתלטות של אקירוב על 'כלל ביטוח', והאם יש אלטרנטיבה טובה יותר? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו כלל הזהב שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 14 בדצמבר 2021 כלל הזהב קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 333 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?