בית לתוכן שמאלי מבית תנועת "עומדים ביחד”. אנחנו פלטפורמת תוכן פוליטית-תרבותית ללא פילטרים, בעברית ובערבית. ברוזה מדיה אנחנו פועלים כדי להביא את האמת הלא מדוברת בתקשורת הממסדית, ואת הרקע ההיסטורי הפוליטי והתרבותי בנושאים שמשפיעים על החיים של כולנו - בפודקאסטים שלנו, במגזין האינטרנטי וברשתות החברתיות. כדי שנמשיך ליצור ולהפיץ תוכן סוציאליסטי איכותי להמונים - אנחנו צריכים אותך! הצטרפו עכשיו למנוי בתרומה חודשית כפי יכולתכם, ותזכו להנות מתוכן יחודי סגור למנויים ומנויות. הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מי אנחנו רוזה מדיה היא בית לתוכן שמאלי וערוץ תקשורת בלי פילטרים ובלי צנזורה, בעברית ובערבית. ברוזה מדיה אנחנו פועלים כדי להביא את האמת הלא מדוברת בתקשורת הממסדית, ואת הרקע ההיסטורי הפוליטי והתרבותי בנושאים שמשפיעים על החיים של כולנו - בערוץ החדשות, בפודקאסטים, במגזין האינטרנטי וברשתות החברתיות. כדי שנמשיך ליצור ולהפיץ תוכן שמאלי איכותי להמונים - אנחנו צריכים אתכם! הצטרפו עכשיו למנוי בתרומה חודשית כפי יכולתכם, ותזכו להנות מתוכן יחודי סגור למנויים ומנויות. הצוות השכיר אנג׳לה מטר أنجيلا مطر רכזת תוכן וידאו בערבית منسّقة محتوى الفيديو باللغة العربية ליאם מנדלסון ليئام مندلسون עורך סאונד محرّر صوت מעין גלילי معيان جليلي רכז תוכן וידאו, תחקירן منسّق محتوى فيديو، باحث סאם ברוורמן سام برفرمان עורך סאונד محرّر صوت סתו גרסטל ستاڤ چرستال עורכת רוזה ניוז محرّرة روزا نيوز שיר נחמקין شير نحمكين עורכת ראשית محررة روزا ميديا שקד שפר קיני شكيد شيفر كايني מפיקה مُنتِجة תום אלפיה توم ألفيا עורך מגזין רוזה محرّر مجلة روزا מתנדבים אליה לוין إيليا ليفين תוכן וידאו محتوى مرئي- فيديو אסף יקיר اساف ياكير פודקאסט קריאת השכמה بودكاست نداء الاستيقاظ ארנון פלג أرنون بيلِج פודקאסט קריאת השכמה بودكاست نداء الاستيقاظ דביר ורשבסקי دفير فارشافسكي פודקאסט סגולה بودكاست ليلكيه טלי גולדרינג تالي جولدرينغ מגזין רוזה مجلّة روزا יובל אונגר يوفال اونچر פודקאסט קריאת השכמה بودكاست نداء الاستيقاظ נועם דוידוב نوعام دافيدوف תוכן וידאו محتوى مرئي- فيديو ענת אילון انات ايلون מגזין רוזה مجلّة روزا ענת זלצברג عنات زالتسبرغ פודקאסט תולדות המיניות, מגזין רוזה بودكاست تاريخ الجنسانية، مجلة روزا רונה תלם رونا تلم תוכן וידאו محتوى مرئي- فيديو רועי קלייטמן روعي كلايتمان פודקאסט סגולה بودكاست ليلكيه שירז אנגרט شيراز أنغرت מגזין רוזה مجلّة روزا שני פייס شاني فايس מגזין רוזה مجلّة روزا

יאלי השש מסבירה שהכלכלה שלנו יכולה להיות פמיניסטית: לאפשר לנו לחיות, להחלים ולחלום במקום לרדוף אחרי צמיחה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו דמיינו שאפשר לעצור את המירוץ יאלי השש מסבירה שהכלכלה שלנו יכולה להיות פמיניסטית: לאפשר לנו לחיות, להחלים ולחלום במקום לרדוף אחרי צמיחה שתפו: יאלי השש 23 במאי 2023 דמיינו שאפשר לעצור את המירוץ יאלי השש 00:00 / 01:04 צילום: Eve Orea מתישהו, סביב שנת 2023, הצלחנו לעצור את ריצת האמוק אל הסוף. עד אז העיקרון הבלתי מעורער של הכלכלה היה הצמיחה - מדינה צומחת נחשבה למדינה בריאה ומשגשגת, וללא צמיחה המדינה הייתה במיתון, ואפילו במשבר כלכלי. אבל על מנת "לצמוח" מדי שנה, היינו צריכים להגדיל כל הזמן את היקפי הפעילות הכלכלית שנמדדה: ליצור עוד סחורות – נשק, מחשבים, מסטיקים או כרטיסי ברכה. זה היה היינו הך אם הסחורות היו לצורכי מלחמה או שלום, ריפוי או הריגה. כתוצאה, גדלה טביעת הפחמן שלנו ללא הפוגה והעמיקה את הקיטוב בין החברות ש"צמחו" לאלו ש"לא צמחו". מרילין וורינג, כלכלנית פוליטית ואשת חזון, לימדה אותנו כבר לפני חצי מאה שמדדי הצמיחה שלנו לוקחים אותנו אל התהום. אוצר טבע שנותר בשלמותו לא מגדיל את הצמיחה, בעוד שחיסולו השיטתי, כמו במקרה של ים המלח, למשל, מעיד על שגשוגה של החברה. ובתוך אלו, פרקטיקות שחיוניות לחיינו – דאגה, ביטול זמן נעים עם חברות, ללוות אדם המבקש הדרכה בעיר שזרה לו, להכין מרק לבת משפחה מקוררת - כל הפעולות הקטנות שאנו עושים, ובעיקר עושות, במהלך היום, לא רק שאינן נרשמות במדדי הצמיחה המקובלים, אלא שהן הופכות למעמסה כשאנו מבקשות לשרוד את השיטה הכלכלית הקיימת. צריך לומר, לאורך השנים נשחקה היכולת שלנו לבטא אהבה באמצעות פעולות בלתי תכליתיות, ובעיקר באמצעות פעולות שלוקחות זמן. אבל הצלחנו לעצור. האלימות הגואה, מופעי האקלים הקיצוניים ושותפות פמיניסטית נדירה בין נשים, ובמיוחד בין נשים פלסטיניות ומזרחיות, קוויריות ואחרות, הביאה יחד גם את יתר חלקי החברה לשבת מסביב לשולחן, ולהסכים ביחד להאט. האטנו את הכלכלה, שמנו תקרה לאפשרות לצבור הון, שיתפנו פעולה עם קבוצות ברחבי המזרח התיכון ובעולם ויצרנו אלטרנטיבות. הבנו שבעשורים הבאים האתגרים האקלימיים יהיו אלו שיניעו את המהלכים באזורנו. יותר מתמיד, נצטרך לעבוד יחד כדי להבטיח את אפשרות קיומנו - את היכולת לגדל מזון, לשתות מים, לנשום אויר. עבודה יחד דורשת אמון – ועל אמון צריך לעבוד. כדי לאפשר אמון, היינו צריכים לאמץ פרוצדורות מדינתיות שימנעו צבירה גדולה מדי של כוח בידי בעלי אינטרסים אידיאולוגיים או חומריים. התחלנו מלהפריד את הדת מהמדינה. זה נעשה חשוב במיוחד עקב השתלטות של מגמות מיסיונריות שמיסדו בדתות השונות את ההיבטים הכוחניים במקום את אלו שמעניקים משמעות ומאפשרים כבוד לזולת. המשכנו בהפיכת המדינה למדינת כל אזרחיה, כדי להבטיח שלא תהיה השתלטות על אוכלוסיות בשם רעיונות לאומיים. בנינו פרוצדורות שאיפשרו שותפות אזרחית בתהליכי קבלת החלטות. אבל עתיד אפשרי רק עם הכרה בעבר. לכן, הקמנו ועדות אמת ופיוס ברחבי הארץ וקבוצות שסבלו מדיכוי רב שנים זכו סוף סוף להכרה. ידענו שלא נוכל לדבר על צדק בלי לדבר קודם על הכרה בדיכוי ובפריבילגיה, הכרה בהיסטוריה המשותפת שלנו, שהייתה רוויה באלימות, לא רק בין פלסטינים ויהודים, אלא גם בין מזרחים ואשכנזים, גברים ונשים, סטרייטים וקווירים, שחורים ולבנים, ועוד ועוד ועוד. ואנחנו ממשיכות/ים ללמוד כל הזמן איך לאפשר לתרבויות וזיקות לאומיות שונות לחיות יחד במסגרת המשותפת לכולנו. אנחנו לומדות/ים מחדש איך לדבר, ותוך כדי כך, נולד "אנחנו" חדש שמבוסס על זיקה למסגרת משותפת זו. "אנחנו" שלא תובע מאיתנו את כל כולנו ולא משעבד אותנו לטובת מיעוט או רוב כלשהו. אחד הצעדים שקידם אותנו מאד בניסיון להאט את הכלכלה היה להבין שזהות מקומית – עירונית, כפרית או מחוזית – היא לא דבר של מה בכך, ושיש להשקיע בכלכלה מקומית ובפוליטיקה מקומית. בעשורים הבאים הפוליטיקה החשובה ביותר תתרחש ברמה המקומית, ולכן פיתחנו תכניות ללימוד אזרחות שעוסקות לא רק ביחסים שבין האזרח/ית למדינה, אלא גם ביחסים עם הרשויות המקומיות, ובאופנים שונים של בניית קהילה מיטיבה. כל שנה שעוברת אנחנו מגלות מחדש עד כמה פוליטיקה פמיניסטית של דאגה מסייעת לנו להפוך לחברה עם זמן פחות לינארי, כזה שפחות ממהר לגלות את הסוף. פירוק הבעלויות הקולקטיביות של מעטים על משאבי קרקע עצומים אפשר לנו, בתורו, לפתור את בעיית הדיור, שהפך בר השגה לכולן/ם, תוך צמצום יכולתם של יחידים לשלוט על נתחים גדולים בשוק. הבנייה הירוקה התבררה אף היא כזולה יותר, ושיכוני דיור משותפים מכילים עתה אפשרויות חימום וצינון שעושות שימוש מזערי באנרגיה מזהמת. יצורים אנושיים שונים זה מזה, והצרכים שלהם שונים ומגוונים. לכן היה לנו חשוב ליצור אפשרויות מגוונות לבניית קהילה, ובעיקר, את התנועה החופשית בין הקהילות השונות. המרחבים הציבוריים חזרו להיות שייכים לכל, ויותר לא ניתן היה לקהילה אחת בלבד לשלוט במרחב זה. האינטרסים השונים, קיבלו מקום במרחב זה על סמך קריטריונים שנבנו בקונצנזוס בתהליך ארוך ומייגע, אבל מועיל ומיטיב. החופש לנוע בין קהילות היה קריטי במיוחד עבור נשים ולהטב"ק, אבל למען האמת, חופש זה נחוץ לכולן/ם. במסע החיים הארוך, זהות יכולה להשתנות, להתפתח, להעמיק או להתרחב, ולאפשר את זה – זה גם חלק מהאחריות החברתית שלנו. כתוצאה מכל התהליכים הללו, המשק החל להאט, במובן הכי טוב של המילה, ואנחנו, כולנו כחברה, קיבלנו עוד זמן. זמן ביומיום – ליצור יחסים, לדאוג לעצמנו, לטפל בזולת – וזמן למשאבי הטבע להחלים, לאויר להתנקות, לחברה להתארגן לתוך כלכלה פמיניסטית. קיבלנו זמן להכיר בעוולות שעשינו, ובעוולות שנגרמו לנו, ולתכנן ביחד את הפעולות שיאפשרו צדק וריפוי. יאלי דמיינה את ישראל של 2030 במסגרת פרוייקט " תמונת נצחון ". עריכה: יעל דרייר-שילה. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 10 פרק מספר יאלי השש ד"ר יאלי השש היא היסטוריונית ופעילה פמיניסטית, וראש התוכנית ללימודי מגדר וקרימינולוגיה במכללת אור יהודה רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

בפרק 300 דיברנו עם מיכה וקנין מ"כוח לעובדים" על מאבק נהגי האוטובוסים למען תנאים בסיסיים. היום דיברנו איתו שוב - כי הם ניצחו. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו דרך חדשה שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 5 ביולי 2022 דרך חדשה קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 423 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

אסף יקיר ויעל אגמון על בית המשפט העליון, בין הדי-9 של פינדרוס לדי-9 של צה"ל במסאפר יטא. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הרוסים על בגצ שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 27 במאי 2022 הרוסים על בגצ קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 409 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

המשורר עדל רמדי נקלע לטבח בעיר עזה וצרח, "איכשהו, באותו רגע, הצרחה יצאה בשירה" פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו המשורר העזתי שזעק את זעקת עזה המשורר עדל רמדי נקלע לטבח בעיר עזה וצרח, "איכשהו, באותו רגע, הצרחה יצאה בשירה" שתפו: מרי (שם בדוי) 28 באוגוסט 2025 המשורר העזתי שזעק את זעקת עזה מרי (שם בדוי) 00:00 / 01:04 בתמונה: המשורר עדל רמדי, התמונה באדיבותו עדות זו נכתבה על ידי מרי (שם בדוי, השם האמיתי שמור במערכת), בת 27, סופרת ובת-אדם. במקור מצפון עזה אך כעת עקורה בדרום עזה. ב-22 ביולי 2025, עדל רמדי התהלך ברחובות שכונת אל-זייתון בעיר עזה כאשר פיצוץ רועם קרע את אוזנו ואת ליבו. הפיצוץ היה כה חזק שהוא כמעט התחרש. לרגע, הוא לא הבין אם הוא חי או הוזה את יום הדין. אותה שעה שינתה הכול עם פתיחת המלחמה המתמשכת בתוכו. במשך שלוש דקות אין-סופיות הוא לא יכל לומר היכן הטיל פגע; האבק הסמיך עירפל את הכול מסביבו. לאט לאט, כשהעשן התפזר, הראות חזרה אבל הנשימה נעשתה קשה. ריח אבק השריפה מעורבב עם הריסות בניינים מתפוררים חנק את הגרון והפך כל נשימה לכבדה. מוגן רק על-ידי קיר בודד מפני הריסות מתעופפות, כאשר הוא התרומם מעל האבק הוא היה עד לכל מה שהופך את החיים לבלתי אפשריים: נהרות של דם. גופות מבותרות לחלקים כמו בקר שחוט. להבות מכלות בני אדם מול עיניו הרואות. הצרחות שלהם מהדהדות סבל שלא ניתן לשאתו: "הצילו". הוא ראה אש, הרס, וכל סוג של ייסורים, כולם מרוכזים במקום אחד. הוא עצר, המום. השיער על גופו סמר. אבריו קפאו תחת מכת ההלם. הוא הבין שהוא הראשון להגיע לזירה האפוקליפטית. הוא רצה לחזור הביתה, אבל האנושיות שלו לא איפשרה לו. המצפון שלו לא איפשר לו. הוא היה חייב לנסות להציל כל נפש שעדיין נאחזת בחיים. כשהוא ראה אחרים נוהרים לעבר האתר מאחוריו, הוא התחיל לחלץ גופות יחד איתם. אחת, שתיים, ארבע, שבע, עשר, עשרים גופות ללא רוח חיים הוא חילץ מההריסות יחד עם האחרים. ועדיין, שלושים נוספות נותרו כלואות. ליבו נפל כשהבין שלא הצליח לחלץ גוף חי אחד. רק מתים. מותש ממראה הגוויות, הוא נסוג אחורה. הוא לא יכל לשאת עוד את מראה שכניו ההרוגים, וילדים תמימים שוכבים ללא רוח חיים. הוא נכנס לרכב עמוס בגופות, והרגיש מבולבל. הוא רצה לברוח, אבל הוא רצה להישאר. בסופו של דבר, הוא גם ברח וגם נשאר: הוא עזב את המקום, אבל המתים נותרו לצידו ברכב. ברכב לצידו ישב העיתונאי סאעד, בן-כיתה לשעבר, שצילם את הגופות. רמדי הוצף בצורך לצרוח. המשקל שסחב היה חייב להיפרק בבכי. כשהעיתונאי הפנה את המצלמה לפניו, הוא צרח, ואיכשהו, באותו רגע, הצרחה יצאה בשירה. הוא לא ידע איך המילים סידרו את עצמם בתוך הכאוס וההריסות שבתוכו, אבל הוא מצא את עצמו אומר: "הם רוצים אותי בלי בשר, בלי שומן, בלי עצם שעליה אוכל לעמוד. הם רוצים אותי ללא יד שתישלח אל מעל האבן להרים מזון. ובכל זאת, מעל הכול, יד נושאת את המים שלי והפה הזה לוגם… והקול שלי, מעליו יש קול והצל שלי, חופף לצל אחר… מאחורי נמצא הים, אוי אלוהים, וכל הארץ מורעלת, אז לאן עליי ללכת, סאעד?" אחרי החזרה מבית החולים, באותו רכב שסחב את הגופות, הוא נסע ישר הביתה בלי לעבור במקום הטבח. הוא נכנס הביתה, הסתכל בראי והיה המום: הוא אפילו לא שם לב שהוא ללא חולצה. פניו השלוות עכשיו הציגו סימני תשישות, קמטים שלא היו שם. בשעה אחת, שעה ארורה, הוא נעשה שברירי וזקן. זו הייתה השעה האיומה בחייו. השעה ההיא הפכה את המלחמה שבתוכו לאיומה יותר מהמלחמה שמשתוללת בחוץ. רק אז הוא הבחין שהוא עצמו פצוע, אבל מראות המוות גרמו לו להתעלם מהצלקת שעל גופו. ההוכחה העליונה לאותה שעת גיהנום נחרטה על בשרו. יום לאחר מכן, הוא ראה את הצרחה הפיוטית שלו מתפשטת ברשתות החברתיות [הזעקה מאותם רגעים זמינה כאן ]. התחושה הייתה מרירה ומתוקה, שמחה מתובלת בעצב, יופי מתובל בכיעור. הוא היה שמח שקולו הגיע לאנשים, אבל הרוס מהדרך שהוא הגיע אליהם. אך האם הוא אי פעם חשב שהוא יבלע את התחושה הזו? מאז הטבח, המשאלה הגדולה ביותר שלו הייתה סיום המלחמה. אבל המשאלה היומיומית שלו הייתה שהמלחמה שבתוכו תסתיים, שהמראות האיומים יעזבו אותו אחת ולתמיד. הוא לחץ ידיים עם המוות פעמים רבות במהלך המלחמה, אבל הוא מחבק את החיים ורוצה בהם כמו שהמוות רוצה לגנוב אותם ממנו. הם רוצים אותי בלי בשר, בלי שומן, בלי עצם שעליה אוכל לעמוד. הם רוצים אותי ללא יד שתישלח אל מעל האבן להרים מזון. ובכל זאת, מעל הכול, יד נושאת את המים שלי והפה הזה לוגם… והקול שלי, מעליו יש קול והצל שלי, חופף לצל אחר… מאחורי נמצא הים, אוי אלוהים, וכל הארץ מורעלת, אז לאן עליי ללכת, סאעד? אז לאן עליי ללכת? באתי אליך, עם נפש טרודה באתי אליך, להעיד על ערבים שלא מכירים אלא זרים שלא מכירים מולדת, שבה הכבוד נשמר שמכווינה אותם כשהם תועים שמושיעה אותם כשהם נחלשים באתי אליך, אלוהים אז איך הצדק יכול להסיט את מבטו? אוי אלוהים, אנחנו עייפים, אלוהים. אנחנו עייפים עדל רמדי , בן 28, סופר ומשורר פלסטיני משכונת אל-זייתון, בעיר עזה. למרות ההפצצות, הרעב, וניסיונות המחיקה של עזה, שלוש מיצירותיו שנכתבו במהלך המלחמה התפרסמו במצרים: Ramadi ( אוסף שירים ) Alf Taghiyah wa Madina “A Thousand Tyrants and a City” (אוסף שירים) Tahta Ta’thir Al-Hayat “Under the Influence of Life”. במהלך המלחמה הוא השתתף בעשרות ערבי שירה, והופיע כמשורר וסופר במספר תחנות רדיו וערוצי טלוויזיה. יצירות נוספות שנכתבו במהלך המלחמה טרם התפרסמו בשל הקונפליקט המתמשך. תרגום ועריכה: תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 107 פרק מספר מרי (שם בדוי) מרי(שם בדוי), במקור מצפון עזה, עקורה כעת בדרום. בת 27. מתארת את עצמה כבת אנוש וככותבת רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

על האמנ.ית הא-בינארי.ת שקרא.ה תיגר על הנאצים באמנות, לוחמה פסיכולוגית, אהבת אמת וסטייל אינסופי פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 38: קלוד קאהון ותעוזה שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 24 באוקטובר 2024 פרק 38: קלוד קאהון ותעוזה תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 בפרק ה־38 אנחנו שבות אל שורות המחתרת האנטי-נאצית עם קלוד קאהון. אמנ.ית רב-תחומית ששבר.ה מדי יום גבולות של מגדר ולאום, שקראה תיגר על הנאציזם, על המיזוגניה בתנועה הקומוניסטית, על טעם טוב וצניעות, על ההגבלות על השכלת נשים, על אנטישמיות ועל כל צורות המוסר הבורגני. סיפור שתחילתו באהבה ממבט ראשון, ועובר במעגלי אמנות האוונגארד בפריז, בכלא הנאצי ובציור פטמות על חולצות. 🗓️🌹 קישור לרכישת לוח השנה הסוציאליסטי של רוזה מדיה: https://shorturl.at/4PrHc נותרו לוחות שנה אחרונים בהחלט! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 38 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

אסף יקיר וארנון פלג סוקרים את תוצאות הבחירות ברחבי העולם ומסבירים למה זה מוכיח שארגון המורים צודק. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו עונת התחקירים שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 10 ביולי 2024 עונת התחקירים קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג סוקרים את תוצאות הבחירות ברחבי העולם ומסבירים למה זה מוכיח שארגון המורים צודק. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 640 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

אסף יקיר וארנון פלג מדווחים מסיפון האלטלנה על איך אפשר למנוע מהמדינה להתדרדר לקיצוניות. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו האלטלנה שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 30 ביולי 2024 האלטלנה קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג מדווחים מסיפון האלטלנה על איך אפשר למנוע מהמדינה להתדרדר לקיצוניות. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 645 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

יו״ר איגוד הסטודנטיות והסטודנטים בבצלאל וחבר הנהגת תנועת ״עומדים ביחד״ נדב גולן

כשהמוסדיים מחזקים את שער השקל, התקשורת הכלכלית דורשת מחוסכי הפנסיה לסכן את עתידם למען הייצואנים. במקום להמר על העתיד שלנו בשוק ההון, הגיעה העת שהמדינה תפרוס רשת ביטחון על חוסכי הפנסיה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו השקל מתחזק ובימין לוטשים עיניים לפנסיות שלנו כשהמוסדיים מחזקים את שער השקל, התקשורת הכלכלית דורשת מחוסכי הפנסיה לסכן את עתידם למען הייצואנים. במקום להמר על העתיד שלנו בשוק ההון, הגיעה העת שהמדינה תפרוס רשת ביטחון על חוסכי הפנסיה. שתפו: טלי גולדרינג 13 במאי 2026 השקל מתחזק ובימין לוטשים עיניים לפנסיות שלנו טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Pucs Fongabe, שאטרסטוק " המוסדיים מסכנים את יציבות שוק המט"ח בישראל – אבל אין פתרונות באופק". זאת הייתה הכותרת של כתבה של מירב ארלוזורוב בדה מרקר ב-28 באפריל. הכתבה מתייחסת לסוגיה שקשה לפספס, צניחת הדולר אל מול השקל שמעסיקה לאחרונה את העיתונות הכלכלית. עליית השקל פוגעת בתעשייה המקומית: בתעשיית ההיי טק, למשל, השכר של המהנדסים מתייקר ובכך נפגעים הרווחים של החברות ופרויקטים מבוטלים. כך קורה גם בתחומים נוספים בהם ישראלים עוסקים כנותני שירותים או יצואנים. העובדה שבמקביל חברות התוכנה הישראליות מתקשות להישאר רלוונטיות במירוץ חימוש לבינה המלאכותית, בטח לא עוזרת. על כל אלה ארלוזורוב מדברת בכתבה, וצריך לומר שבאמת מדובר בבעיה רצינית. על פי ארלוזורוב האשמים במצב הם "המוסדיים". חברות הפנסיה והביטוח שלנו, החברות שמחזיקות את ההון הכי חשוב של תושבי ישראל. 3.5 טריליון שקל בנכסי חיסכון פנסיוני, 800 מיליארד שקל בקרנות נאמנות, והחזקה של מניות ישראליות רבות בתעשיית ההיי טק, הנדל"ן, הבנקאות, ועוד. על פי המאמר, ההשקעה של המוסדיים בחו"ל גורמת לכך שבכל פעם שיש עליות משמעותיות בבורסה האמריקאית, למשל כשמדד S&P עולה, המוסדיים מוצאים עצמם מחזיקים נתח גדול מהנכסים שלהם בדולרים, וכדי לא להיות חשופים לסיכוני מט"ח גבוהים הם מוכרים חלק מהדולרים שלהם וקונים שקלים. לפעולה הזו קוראים גידור, והמטרה שלה היא לצמצם את הסיכונים שכספי הפנסיות והביטוחים שלנו חשופים אליהם. כך, כמעט בכל פעם שמדד S&P עולה, גם השקל עולה איתו, וחלק מהשקלים האלה גם מגיעים לבורסה הישראלית. גם בנקודה הזו מירב ארלוזורוב צודקת. הגודל של המוסדיים ופעולת הגידור שלהם אכן גורמים לעליית השקל, וזאת בתורה אכן פוגעת בתעשייה המקומית ובוודאי שאסור לזלזל בכך. רק שהאופציה שהיא מציעה, להימנע מאותו גידור, מסכנת את כספי החוסכים. כדי להבין את משמעות הגידור אפשר לחשוב על הדוגמה הבאה: נניח שבשנה מסוימת ה-S&P 500 עולה ב-10%, אך השקל מתחזק מ-3.6 לדולר ל-3.0 לדולר, החוסך אולי הרוויח כשערך המניות שלו עלה, אבל אם ימכור בנקודה הזאת הוא יקבל על כל דולר פחות שקלים מאשר שילם כאשר רכש את המניות והמיר את כספו לדולרים. זה מביא אותו בסופו של דבר לתשואה שלילית, למרות העליה בשוק המניות. הגידור משתמש בחוזה עתידי כדי לנטרל את הירידה ומגן על החוסך משחיקת כספו. נכון, כשהגידור מתבצע על כספם של חוסכים רבים המשמעות היא שהשקל יעלה. אבל האם החוסכים הם אלה שאמורים לייצב את השקל תוך כדי פגיעה בחסכונות שלהם? בכתבה הזו בגלובס , למשל, מראים את ההבדל בין מסלולי חסכון חשופים יותר לדולר ובין אלה שפחות, בתקופה שבה הדולר צולל: "כשמסתכלים על טבלת התשואות של קרנות ההשתלמות לשנה שהסתיימה בחודש פברואר האחרון (הנתונים העדכניים האחרונים של המוסדיים), רואים פערים אדירים בין התשואות של אלו שהשקיעו במסלולי ה-S&P 500 שחשופים ב-100% לדולר, ובין אלו שהשקיעו במסלולי המניות (המנוהלים) - 3.4% לעומת 29.4%." הפערים חושפים כמה חשיפה למט"ח יכולה לפגוע בתשואה על החיסכון, ואת החשיבות של אותו גידור. כמה ימים אחרי אותה כתבה, ארלוזורוב פירסמה כתבה נוספת . הפעם השפה שלה הייתה עוד יותר חריפה: "הגופים המוסדיים הם כמו נהג שיכור, שמטלטל את כלכלת ישראל בפראות". כן, זאת הכותרת של המאמר. הכתבה מכילה ראיון עם ד"ר ינאי שפיצר שלמרות שהעמדות שלו בנושא נחשבות לקיצוניות, ארלוזורוב החליטה להשמיע רק את קולו בכתבה. שפיצר מציע להטיל על המוסדיים "מעין קנס" בכל פעם שהם רוכשים הגנות על כספי החסכונות שלנו מסיכוני מט"ח. אז ההצעה של ארלוזורוב היא שהמדינה תקנוס חברות ביטוח ופנסיה שמדיניות ההשקעה שלהן לא מוצאת חן בעיניה? דמיינו הצעה דומה בנסיבות שונות - למשל קנס של המדינה על השקעה בחברות שעוסקות בהימורים או פורנו. האם ארלוזורוב הייתה מרגישה בנוח אז עם המעורבות של המדינה? נראה שההשלכות הכבדות של מדיניות השקעה של שחקנים גדולים מעוררות פאניקה בקרב הימין הכלכלי רק כשהמדיניות הזאת פוגעת בתעשיינים ומגנה על כספי חוסכים, לא להפך. אבל לצד זאת, חייבים לומר: שום דבר טוב לא יוצא מהטיסה של השקל שפוגעת בייצוא הישראלי, מגבירה את התלות המוגזמת ממילא ביצוא, מסכנת מקומות עבודה, ומקריסה עסקים. זהו אכן מצב מסוכן, וזה ממש לא היה חייב להיות ככה. הגענו לאן שהלכנו בואו נחזור אחורה בזמן עד ליולי 2002 לדיון בכנס קיסריה, שם האוצר ובנק ישראל הסכימו להוציא את כספי הפנסיה לשוק ההון. נציב מס ההכנסה משה גביש אמר אז: " אם קרנות הפנסיה ייכנסו לשוק ההון, הן יוכלו לקנות מניות אך לא יוכלו למכור אותן, כי מכירה תזעזע את השוק. יש פער גדול מדי בין גודל קרנות הפנסיה בישראל לגודלו של שוק ההון" . עכשיו בואו נסתכל על מה שארלוזורוב כותבת בעצמה בכתבה במאי 2026: " כששערי המניות בוול סטריט עולים, שווי הנתח שמושקע בחו"ל קופץ באופן טכני. זה גורם לחריגה מנתח ההשקעה שהמוסדיים התכוונו להקצות לחו"ל, ולכן הם נאלצים לממש חלק מההשקעה – כלומר למכור נכסים דולריים ולקנות במקומם נכסים שקליים, בעסקאות שגורמות לייסוף השקל ". כלומר, הכל היה ידוע מראש. לכספי הפנסיות שלנו "מותר" להיות מושקעים בבורסה ולהנות מעליית ערך המניות. אבל ברגע שהמניות האלה נמכרות, בין אם כדי להחזיק מזומן בשקלים ובין אם כדי "לחנות" בהשקעה בבורסה הישראלית, אז הכספים יכולים לזעזע את ערך המט"ח ואת כל כלכלת ישראל למעשה. אז איך הגענו לפה? בשנות ה־50 הוקמו קרנות הפנסיה הגדולות (ההסתדרותיות) והן עבדו בשיטה של "צבירת זכויות". בשיטה הזו, כל שנת עבודה נתנה לעובד עוד 2% מהמשכורת האחרונה שלו, עד תקרה של 70%. העובד לא היה צריך להבין בהשקעות, כי המדינה והקרנות לקחו על עצמן את כל האחריות. כך, המדינה לקחה את רוב כספי החיסכון של העובדים והשתמשה בהם לצרכיה, ובתמורה היא נתנה לקרנות איגרות חוב מיועדות עם ריבית קבועה של 5.5% מעל המדד. החל משנות ה-70, החל תהליך "הפרטה" של כספי הפנסיות - מהשקעה ממשלתית להשקעה בשוק ההון הפרטי. באותה תקופה, הבנקים ניפחו את ערך המניות שלהם באופן מלאכותי, בפעולה שנקראת "וויסות". לאחר פיצוץ הבועה, מניות הבנקים איבדו את ערכן והמדינה הלאימה אותם. בגלל שקרנות הפנסיה היו מושקעות במניות הבנקים ובגלל שהמדינה השתמשה בכספי החוסכים כ"קופה קטנה" למימון תשתיות במשך שנים, קרנות הפנסיה נותרו עם גרעונות. במרץ 1995, בעקבות המלצות ועדת פוגל, סגרה הממשלה יחד עם ההסתדרות את הקרנות הוותיקות בפני עמיתים חדשים והקימה את "הקרנות החדשות". בשלב הזה המדינה עדיין סיפקה אג"ח מיועדות לקרנות החדשות, אבל רק עבור 70% מהכסף, השאר נשלח לבורסה. בתחילת שנות ה־2000 הושלם המהלך עם צמצום דרמטי של איגרות החוב המיועדות והעברת עיקר כספי הפנסיה לשוק ההון הפרטי. בלחץ בנק ישראל ומשרד האוצר, המדינה הפחיתה את חלקו של החיסכון שנהנה מתשואה מובטחת וקבעה שהחיסכון הפנסיוני יתבסס בעיקר על השקעה במניות ואג"ח סחירות, בארץ ובעולם. במשבר 2008 מדדי המניות הישראלים המובילים איבדו בין כ־46% לכ־80% מערכם. עבור החוסכים לפנסיה זה תורגם למחיקות בצבירה: קרנות הפנסיה, קופות הגמל וביטוחי המנהלים הציגו ב־2008 תשואות שנתיות שליליות בשיעורים של כ־12%–30%, כשמי שהיה במסלולים עתירי מניות ספג את המכה הקשה ביותר. הפגיעה הייתה גדולה במיוחד אצל בני 60+ שעמדו לפני פרישה, הקצבה הצפויה שלהם, שנגזרה מערך תיק ההשקעות באותו רגע, התכווצה בבת אחת, לעתים בעשרות אחוזים. על הרקע הזה הפעיל יו"ר ההסתדרות עופר עיני לחץ פוליטי כבד על הממשלה באמצעי התקשורת, בדיונים עם האוצר ובאיום מרומז בשביתות וטען שהמדינה לא יכולה להתנער מאחריותה לחוסכים המבוגרים בדיוק כשהיא דחקה אותם לשוק ההון החופשי. הלחץ הזה הסתיים ב"עסקת חירום": בדצמבר 2008 החליטה ממשלת אהוד אולמרט על רשת ביטחון זמנית לחוסכים לפנסיה, מנגנון פיצוי מוגבל בזמן שהבטיח לחוסכים מבוגרים (מגיל 57 ומעלה, עד תקרת חיסכון של כ־750 אלף שקל) השלמה חלקית להפסדים במקרה שהשוק לא יתאושש עד מועד פרישתם. ההתאוששות בבורסה גרמה לכך שהעלות לאותה רשת ביטחון הייתה זניחה ויש שטענו שעצם קיומה סייע לבורסה להתאושש, בין אם בזכות הביטחון שהיא נתנה למוסדיים לחזור להשקיע בבורסה הישראלית, ובין אם בזכות תחושה של גיבוי מהמדינה שקיבלו משקיעים אחרים. זאת גם הייתה הטענה של ארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות, כשדרש בתקופת הקורונה רשת ביטחון דומה לכספי החוסכים. מי יציל את כספי החוסכים? כאן שווה לעצור ולשאול האם בכלכלת הסופר ספרטה, כשעצמאים עדיין מחכים לכספי הפיצויים שלהם מהמלחמה האחרונה, וכשאנחנו שומעים סיפורים על נפגעי רכוש שלא זכו לפיצויים, תושבי הצפון שמצופים לעבוד בזמן התקפות טילים, ואפילו נפגעי 7 באוקטובר שמחכים לכספים שמגיעים להם, סביר לצפות לרשת ביטחון לכספי פנסיה שנפגעו מירידה בבורסה, כפי שהתקיימה ב2008? האם יו"ר ההסתדרות בכלל היה דורש אחת כזאת היום? אחרי שכספם של כמאה אלף חוסכים כבר נשדד לאור יום בפרשת סלייס , ועורר הד ציבורי מינימלי? האם כשהקונצנזוס בעם הוא שהשמיכה קצרה בגלל תקציב הביטחון, ואפילו נפילתה של הצעת חוק לכספי פיצויים לחטופים התקבלה באדישות, האם במציאות כזאת בטוח להניח ש"יהיה בסדר" אם נחשוף את כספי הפנסיה לסיכוני מט"ח כדי להציל את היצוא הישראלי? מי יציל את כספי החוסכים כשערכם ירד בעשרות אחוזים ולמוסדיים יהיה אסור לגדר את הסיכון? המדינה? מצד שני צריך לומר שגם אותו "גידור", אותו חוף מבטחים שהמוסדיים מוצאים בשקל ובבורסה הישראלית, גם הוא מסכן את כספי החוסכים. חברות נדל"ן שלא מצליחות למכור דירות מוצאות עצמן מתנפחות בעיקר בגלל כספי המוסדיים שזורמים לבורסה, דבר שרק מגביר את ההשקעה בהן. הבנקים, שחשופים במידה רבה לאשראי בעייתי לנדל"ן ולחברות תוכנה שמאבדות רלוונטיות הם חלק משמעותי בתיק המניות של המוסדיים. וכמובן שגם השלטון בישראל, שיכול להכריז על עוד מלחמה בכל רגע, מוסיף סיכון לתיק. כך כספי החוסכים חשופים לנזק משני כיוונים. מצד אחד דולר קורס, מצד שני בועת נדל"ן ומלחמה אין סופית. הפתרון שארלוזורוב מציעה הוא להפנות עוד ועוד מהחיסכון הפנסיוני לחו״ל כדי לצמצם את המכירות הדולריות של המוסדיים כאן. כלומר, לחשוף אפילו יותר את החוסכים לדולר הקורס בשביל להקל על שער החליפין עבור יצואנים. ההצעה החצופה הזו, שמגיעה מצד "מתנגדי נתניהו" בעיתון דה-מרקר, עומדת בתיאום מוחלט עם הקונספט של "כלכלת סופר ספרטה" של נתניהו. אמנם לא מדובר בשורה של קיצוצים בתקציב בדרך ל"ניצחון המוחלט", אבל לכפות על מנהלי קרנות הפנסיה והביטוחים לוותר על כלי שמאפשר ניהול סיכונים בשם חוסן לתעשיינים, היא לא פחות "סופר ספרטה". פתרון סביר יותר להשפעות הפנסיות על הדולר יהיה לחזור, אפילו במעט, להסתכל על פנסיה כזכות ציבורית ולא רק כמוצר השקעה. המדינה כבר מחזיקה היום מנגנון הבטחת תשואה של 5.15% ריאלית על כ־30% מסך הנכסים של הקרן, כתחליף של האג"ח המיועדות משנות ה-50; כלומר, היא יודעת לספק רשת ביטחון חלקית. אפשר פשוט להגדיל את חלק החיסכון שנהנה מתשואה מובטחת ולכוון חלק גדול יותר מכספי הפנסיה להשקעות חברתיות ארוכות טווח בישראל, במקום לרדוף אחרי מדדי מניות בדולר ועוד שכבת גידור מט"ח. ובשקט אפשר לומר ששום אסון לא יקרה אם חלק מהפנסיה ימצא את מקומו באג"ח מיועדות. הפתרונות האלה לא בהכרח יהיו כל כך פופולריים בישראל. סך הכל ישראלים די מרוצים ממעבר כספי החסכונות שלהם לבורסה. נכון, מי שאתרע מזלו לפרוש בדיוק בשיא משבר הקורונה או סתם בשנה חלשה במיוחד בבורסה ראה את הקיצבה שלו מתכווצת, אבל בטווח הארוך התשואות שעשו המדדים הגדולים בבורסה בשני העשורים האחרונים היו חלומיות. אנחנו רואים את זה בכל פעם שאחד מעיתוני הכלכלה מפרסם עוד כתבה עמוסה בטבלאות שמשוות את תשואת קרנות הפנסיה וההשתלמות. אבל כדאי לזכור שאותם כתבים כלכליים אף פעם לא יכניסו לתחשיב התשואה את הרגע שבו כספי הפנסיה שלנו יפסיקו לשרת את בעלי ההון ויתחילו באמת לאיים עליהם. אז, הפלא ופלא כספי הפנסיה יוזמנו "להיכנס מתחת לאלונקה". שם הם יצטופפו שם לצד המורות, העצמאים, או תושבי הצפון המופגזים. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה עריכה: תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 167 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

בפרק מיוחד לולנטיינז, מעין ויובל מנסים לאחות לבבות שבורים ומגלים שקודם צריך לסיים את הקפיטליזם פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הכל אודות אהבה שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 19 בפברואר 2024 הכל אודות אהבה קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 בפרק מיוחד לולנטיינז, מעין ויובל מנסים לאחות לבבות שבורים ומגלים שקודם צריך לסיים את הקפיטליזם להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 605 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?

ארז מגור מגיע לדבר עם שיר נחמקין על האפשרות לקיים בישראל כלכלה שתוביל לצמיחה אבל גם לשוויון. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו המדיניות שאין לומר את שמה (עם ארז מגור) שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 31 במרץ 2025 המדיניות שאין לומר את שמה (עם ארז מגור) קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ארז מגור מגיע לדבר עם שיר נחמקין על האפשרות לקיים בישראל כלכלה שתוביל לצמיחה אבל גם לשוויון. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 715 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! רוצים גברים חתיכים בבריכה? בואו לכאן! מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? מה קורה כשהביוב עולה על גדותיו? האם ההגיון ינצח בעזה? האם ההגיון ינצח בעזה? הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל הפיל שבחדרי האופוזיציה: צה"ל מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה מניע אותנו לצאת לגיי בר? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות? מה הליכוד מוצא בנערי הגבעות?