ענת אילון מראיינת את איתי קנדר על הקשר בין פסיכוזה ואשפוזים לעוני וטראומה ומערכת בריאות הנפש בישראל פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם פסיכי זה הקטע ענת אילון מראיינת את איתי קנדר על הקשר בין פסיכוזה ואשפוזים לעוני וטראומה ומערכת בריאות הנפש בישראל שתפו: קריאת השכמה 6 באוקטובר 2023 פסיכי זה הקטע קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ענת אילון מראיינת את איתי קנדר על הקשר בין פסיכוזה ואשפוזים לעוני וטראומה ומערכת בריאות הנפש בישראל הפודקאסט הוא חלק ממערך התקשורת רוזה מדיה. البودكاست هو جزء من منظومة الإعلام روزا ميديا. www.rosamedia.org/ הצטרפו כמנויים/ות سجلوا عضويتكم: www.rosamedia.org/subscribe עקבו אחרינו בוואטסאפ تابعونا على الواتساب: chat.whatsapp.com/DfJ6GrtPbBXLpPeHJQdbgE קריאת השכמה 569 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד הפור נפל, אבל לאן אנחנו עלולים ליפול? למנויים בלבד מי אתם נוער הגבעות? למנויים בלבד הממשלה מציעה הצעות שאי אפשר לסרב להן. למנויים בלבד איך הולך לנו עם הציר הסוני המתון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

נדב פרץ וייסוידובסקי מגיע לדבר על אבהות בעולם קפיטליסטי, על חופשות לידה וינסה לענות על השאלה - מי באמת מעדיף שאבות לא יהיו בבית, האבות או המדינה? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם הלו הלו אבא שתפו: קריאת השכמה 3 בדצמבר 2021 הלו הלו אבא קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 327 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד הפור נפל, אבל לאן אנחנו עלולים ליפול? למנויים בלבד מי אתם נוער הגבעות? למנויים בלבד הממשלה מציעה הצעות שאי אפשר לסרב להן. למנויים בלבד איך הולך לנו עם הציר הסוני המתון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

מהי הקונספציה שהובילה לשביעי באוקטובר? למה בחרנו להמשיך בה אחריו? ואיך אפשר גם אחרת. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם היום שעכשיו מהי הקונספציה שהובילה לשביעי באוקטובר? למה בחרנו להמשיך בה אחריו? ואיך אפשר גם אחרת. שתפו: שמוליק לדרמן 19 בפברואר 2025 היום שעכשיו שמוליק לדרמן 00:00 / 01:04 ב-2017 פרסם מיכה גודמן את ספרו "מלכוד 67'," שזכה לשבחים רבים כמופת של פרגמטיות וחשיבה "מחוץ לקופסא". הטענה הבסיסית של גודמן הייתה פשוטה: ישראל נכנסה למלכוד בעקבות כיבושיה במלחמת ששת הימים, של שליטה במיליוני פלסטינים על שטחים ששנויים במחלוקת בינם לבין ישראל. המלכוד, טען גודמן, יכול להיפתר באמצעות נסיגה ישראלית חלקית מהשטחים תוך המשך החזקתם של אזורים שהיא תופסת כחיוניים או ככאלה שנועדו להישאר בידיה, כמו בקעת הירדן או גושי ההתנחלויות. בצורה זו יישמרו צרכי הביטחון של ישראל והפלסטינים בכל זאת יקבלו מדינה, גם אם רק על חלק מהשטח. הסיכוי שהפלסטינים יסכימו להסדר כזה, הודה גודמן, הוא נמוך. אלא שלאור האינטרס של מדינות ערביות סוניות כמו ערב הסעודית להקים ציר סוני-ישראלי כמשקל נגד לציר השיעי בהובלת איראן, נראה שהן מוכנות לדחוק אותו לשוליים וכך ליצור ״אקלים״ שיאפשר הסדר חלקי. לא לחינם זכה ספרו של גודמן לשבחים: הוא ייצג נאמנה את רוחו של המרכז הישראלי , שמתוך תפיסת ה"אין פרטנר" שהתנחלה בישראל מאז כישלון המשא ומתן בין ברק לערפאת בתחילת שנות האלפיים, בחר לאורך שני העשורים האחרונים (מלבד בתקופת ממשלת אולמרט) בניהול הסכסוך במקום בחתירה להסדר פוליטי. בחירה זו באה לידי ביטוי בתקוות שגאו בישראל לגבי "הסכמי אברהם", ובמיוחד לגבי הנורמליזציה עם סעודיה בתקופה שלפני ה-7 באוקטובר. אלו נתפסו כהישג ישראלי חסר תקדים של הסרת ה"וטו" הפלסטיני על הסדרים עם מדינות ערביות מרכזיות, כזה שיאפשר לגיטימציה איזורית חסרת תקדים לישראל, ללא התנאי של מדינה פלסטינית ותוך כדי המשך השליטה הצבאית בפלסטינים, הסיפוח הזוחל בגדה ובמזרח ירושלים והמצור על עזה. מיכה גודמן, 2023. קרדיט: יונית שילר, CC BY-SA 4.0 הייתה זו "הקונספציה" שמאחורי "הקונספציה". מדיניות חיזוק החמאס בידי ממשלות נתניהו; ההתמקדות באיום האיראני בהנחה שחמאס מהווה איום מינורי לכל היותר; "כיסוח הדשא" בעזה במבצעים חוזרים ונשנים ומרובי הרוגים; הפירורים שקיבלה הרשות הפלסטינית בגדה למרות הדבקות שלה בדרך המדינית ובשיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל; ההתעלמות המופגנת מסוגיית הכיבוש במחאה נגד המהפכה המשפטית – כל אלו היו ביטוי של אותה תפיסה: שאת הפלסטינים אפשר להמשיך לנהל על ידי שילוב של אלימות, דיכוי, ושוחד כלכלי ופוליטי. התוצאה הייתה הזוועה של ה-7 באוקטובר. כמעט שנה וחצי לאחר מכן, רוב הישראלים תומכים בטיהור אתני של העזתים; באימוץ אלימות ששוחררה מכל רסן גם בגדה המערבית; ובנורמליזציה עם סעודיה שבפנטזיה הישראלית עדיין יכולה להתבצע תוך תשלום מס שפתיים בלבד לפלסטינים. מסתבר שההיסטוריה חוזרת על עצמה שוב ושוב כטרגדיה ופארסה גם יחד. לצאת מהקונספציה מסמך " היום שעכשיו" של הפורום לחשיבה אזורית ומחלקת 'ישראל במזרח התיכון' במכון ון ליר מבקש לאתגר קונספציה כושלת זו של "ניהול הסכסוך" ולהציע לה אלטרנטיבה. ראשית, על-ידי ניתוח הדרך שהובילה ל-7 באוקטובר ושנית על-ידי הצעות מדיניות קונקרטיות. אנו טוענים שההתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר לא הייתה תוצאה בלתי נמנעת של האידיאולוגיה הקיצונית של הארגון, אלא גם תוצר של הכישלון של הדרכים האחרות שבאמצעותן ניסתה תנועת החמאס להשיג את מטרותיה בעשור וחצי האחרון. בראש ובראשונה: מדיניות ישראלית שמציעה הישגים של ממש לדרך המדינית הייתה עשויה לחזק את הכוחות המתונים יותר בחברה הפלסטינית, כמו גם כוחות בתוך תנועת חמאס עצמה שנדמה שהאמינו שהדרך הפוליטית עשויה להביא הישגים ממשיים יותר לפלסטינים. באופן ספציפי יותר, בעשור האחרון עמדה בפני ישראל שוב ושוב האפשרות לקדם הסדר אזורי במסגרתו עזה תפורז והרשות תחזור לשלוט ברצועה, תוך השתלבות חמאס בממשלת אחדות פלסטינית, כחלק ממתווה להקמת מדינה פלסטינית על גבולות 67'. ישראל סירבה למשא ומתן של ממש על בסיס אפשרות זו. שנית, כידוע, לחמאס היו גם מניעים אסטרטגיים ספציפיים בהתקפה: מניעת הנורמליזציה עם סעודיה, שאיימה להדיר את הסוגיה הפלסטינית לשוליים לחלוטין; מניעת יישום "תוכנית ההכרעה" של סמוטריץ', שקרמה עור וגידים בדמות נישול משפחות וקהילות פלסטיניות בגדה ובמזרח ירושלים, והתחלת הסיפוח הזוחל של הגדה בזכות מינויו של סמוטריץ' לשר בכיר במשרד הביטחון האחראי על המנהל האזרחי; עצירת הפגיעה בסטטוס קוו בהר הבית/אל-אקצה; ושחרור אסירים פלסטינים מבתי הכלא בישראל. מדיניות ישראלית אחרת בכל הסוגיות האלו הייתה עשויה לשנות את מערך השיקולים של חמאס ולמנוע את הזוועה של ה-7 באוקטובר. במילים אחרות, אנו מציעים ניתוח שבו ישראל אינה שחקן פסיבי אל מול כוחות שהאידיאולוגיה הקיצונית שמניעה אותם הופכת לכאורה כל הסדר ופשרה לאוטופיה וסכנה קיומית; אלא כזה שבו לבחירותיה של ישראל יש משמעות הרת גורל, ובמיוחד לבחירה בדרך הכוח על חשבון הפוליטיקה. שום דבר בניתוח שאנו מציעים אינו מסיר מחמאס ומהפלגים הפלסטינים האחרים את אחריותם לזוועות שביצעו ב-7 באוקטובר בעוטף עזה, לפשעים קודמים שביצעו או לתרומתם שלהם להמשך הסכסוך. אך המיקוד בכישלון המודיעיני והצבאי תוך התעלמות מהבחירות הפוליטיות הישראליות, משמעם גם עיוורון לגבי הדרך שהובילה ל-7 באוקטובר וגם הבטחה שהאסון הבא הינו רק עניין של זמן; למעשה אנו יוצרים אותו מאז ה-7 באוקטובר בדמות האלימות חסרת התקדים שאנו מפעילים כלפי הפלסטינים. ההתנגשות בין הפנטזיות על "ניצחון מוחלט" ו"דה-רדיקליזציה" של הפלסטינים בשיח הישראלי ובמרשמי "היום שאחרי" למיניהם שהוצעו עד כה, למציאות בה חמאס משתלט מחדש על עזה כאשר לרשותו עומד מאגר בלתי נדלה של מגויסים חדשים השואפים לנקמה בישראל, הינה רק עדות אחת מיני רבות לכישלון הישראלי להכיר בגבולות השימוש בכוח, לפני ואחרי ה-7 באוקטובר. התמנון האיראני? אנו מציעים הבנה דומה בכל הקשור להתמודדות מול איראן ובעלי בריתה באזור. איננו מזלזלים בחשיבות האידיאולוגיה הקיצונית והאנטי-ישראלית של המשטר האיראני, אך גם במקרה זה האידיאולוגיה הינה היבט אחד בתוך מערך שיקולים נרחב, בראש ובראשונה שרידותו של המשטר האיראני; מה גם שעל משמעותה והשלכותיה של האידיאולוגיה על המדיניות ישנו ויכוח מתמשך בתוך האליטה הדתית, הפוליטית והביטחונית האיראנית. אנו טוענים שהשיח בישראל נוטה להיות "אלרמיסטי" בכל הקשור לאיום האיראני. המחשה לכך ניתן למצוא בראיון של יונית לוי וג'ונתן פרידלנד עם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק לפני מספר חודשים, כשברק נאלץ להסביר לאוזניה המשתאות של לוי שהסכנה בגרעין איראני אינה שאיראן תטיל על ישראל פצצה גרעינית, ושזה מטופש לחשוב כך; אלא שהיא תהפוך את איראן חסינה במידה רבה בפני התקפות אמריקאיות וישראליות. מיותר לציין שקשה למצוא בישראל ניתוח מפוכח מהסוג שמציע ברק, בו המשטר האיראני תופס עצמו כמגן על עצמו מפני תוקפנות אמריקאית וישראלית אפשרית ומגיב לפעולותיהן, לא פחות מהאופן בו ישראל תופסת עצמה כמגיבה לתוקפנות איראנית. בכך אין כוונתנו לטעון שאיראן ובעלי בריתה לא מהווים איום על ישראל. מחריד לחשוב מה היה עשוי להתרחש אם ב-7 באוקטובר חיזבאללה, איראן, ושאר כוחות "ציר ההתנגדות" היו מצטרפים באופן מלא למתקפה משולבת על ישראל. אך עצם העובדה שלא עשו כך אומרת דרשני, ולכל הפחות מעידה ששיקולים של המחיר הצפוי לאיראן וללבנון משחקים תפקיד קריטי בקבלת ההחלטות של כוחות אלו לא פחות מאשר תפיסותיהם האידיאולוגיות לגבי ישראל. באופן דומה, איננו טוענים שהאינטרס היחיד שמניע את המשטר באיראן הינו הגנה עצמית: כמו כל משטר אחר באזור, כולל ישראל, קידום השפעה ואינטרסים כלכליים ופוליטיים במדינות האזור, אמונות יסוד והגנה עצמית – כולם שלובים זה בזה במדיניותו. אך גם כאן – הנטיה של ישראל להגיב לאיום האיראני בהסתמכות כמעט בלעדית על כוח, על חשבון הסדרים פוליטיים אפשריים כגון הסכם הגרעין שנחתם בזמנו והוכשל על ידי ישראל וארה"ב, לא רק שהגבירה את האיום הגרעיני עצמו אלא גם מנעה ועדיין מונעת הסדרים פוליטיים נוספים שהיו עשויים להפחית משמעותית את האיום מצד איראן ובעלי בריתה באזור. מעבר לכך, גם האיום מצד איראן ובעלי בריתה קשור בטבורו לסוגיה הפלסטינית, במספר מובנים מרכזיים. ראשית, כידוע, התמיכה בפלסטינים הינה אחת הסוגיות הבודדות לגביהן יש הסכמה רחבה במזרח התיכון, והיא משמשת קרדום לחפור בו עבור הכוחות השונים. הסדר עם הפלסטינים עשוי להפחית במידה ניכרת את הקונפליקט בין ישראל לאיראן ובעלי בריתה, ולכל הפחות יערער במידה משמעותית את יכולתם להצדיק בפני הציבור אליו הם פונים את פעולותיהם נגד ישראל. שנית, האיום האיראני משמש גם עבור הימין הישראלי קרדום לחפור בו על מנת לסכל כל אפשרות של הסדר פוליטי עם הפלסטינים: הדימוי של תמנון איראני ולו "שלוחות" בכל מקום באזור, ושחותר כל העת להשמדת ישראל, מסייע ליצירת תודעה של איום קיומי על ישראל במסגרתו ההסתמכות הבלעדית על כוח צבאי, גם מול הפלסטינים, מקבלת לגיטימציה משמעותית. היום שעכשיו באופן מובן, זוועות ה-7 באוקטובר הביאו לתודעה של איום קיומי בחברה הישראלית יותר מאשר כל דימוי, כוזב או אמיתי. אך זוהי בדיוק חלק מהטענה שמציג "היום שעכשיו": אנו נמצאים "במעגל מרושע" של נבואות שמגשימות את עצמן כתוצאה מההסתמכות הבלעדית על אלימות, בסכסוך שהדרך היחידה לפתרונו ולביטחון של ממש לישראל היא פוליטית. לא מיותר לציין בהקשר זה, שסיבה מרכזית שכוחות צה"ל שעמדו גם בגבול עם עזה וגם בגבול עם לבנון היו מועטים באופן פושע היא הכוחות הרבים הנדרשים לשמירה על ההתנחלויות הפזורות בגדה. ה-7 באוקטובר חשף, בין השאר, עד כמה פינוי ההתנחלויות ומיקוד צה"ל בהגנה על גבולות מוכרים וברורים הינם צורך בטחוני יסודי של ישראל. בניתוח שאנו מציעים של הדרך שהובילה ל-7 באוקטובר גלומה גם האלטרנטיבה שאנו מציעים ל"יום שעכשיו": הסדר עם הפלסטינים, מתוך משא ומתן עם מנהיגות פלסטינית הנהנית מתמיכה פלסטינית רחבה, ועל בסיס ההנחה שזכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים אינה "ויתור" ישראלי או "תמורה" התלויה בדבר, אלא היא עצמה התנאי למשא ומתן וצריכה להתחיל להתממש ביום שעכשיו. זה אולי הטיעון הרדיקלי ביותר במסמך שרחוק מלהיות רדיקלי: אנו, הישראלים, איננו האדונים של הפלסטינים ואין לנו זכות להחליט באילו תנאים הם יהיו זכאים לחירות, גם לא בשם מה שאנו תופסים כצרכי הביטחון שלנו – לא יותר מאשר הם זכאים לנהל עלינו משטר של כיבוש ודיכוי בשם צרכי הביטחון שלהם. עוד לפני ה-7 באוקטובר ובוודאי אחריו, הרעיון שהפלסטינים זכאים לאותן זכויות כמונו ממש הוא ללא ספק הרדיקליות בהתגלמותה בשיח הישראלי. ועדיין, זו נקודת המוצא היחידה ממנה אפשר להתחיל לשרטט את הדרך לקיום משותף של שני העמים על אותה כברת ארץ. ד"ר שמוליק לדרמן מתמחה בתיאוריה פוליטית ולימודי הג'נוסייד. הוא משמש כעמית מחקר ב"פורום לחשיבה אזורית" ומרצה באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה הפתוחה. עריכה : תום אלפיה שמוליק לדרמן 65 פרק מספר ד"ר שמוליק לדרמן מתמחה בתיאוריה פוליטית ולימודי הג'נוסייד. הוא משמש כעמית מחקר ב"פורום לחשיבה אזורית" ומרצה באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה הפתוחה. למנויים בלבד למה המשכנו בקונספציה אחרי השביעי באוקטובר? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

ארנון פלג מראיין את עופרי פרץ, רכזת קבוצת הצעירות של "אישה לאישה", על "צעדת המופקרות" שתתקיים מחר בחיפה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם צעדת המופקרות בחיפה (עם עופרי פרץ) שתפו: קריאת השכמה 4 במאי 2023 צעדת המופקרות בחיפה (עם עופרי פרץ) קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ארנון פלג מראיין את עופרי פרץ, רכזת קבוצת הצעירות של "אישה לאישה", על "צעדת המופקרות" שתתקיים מחר בחיפה. www.facebook.com צעדת המופקרות חיפה 2023 || Марш шлюх 2023 Хайфа || مسيرة المُهمَلات حيفا Causes event by ‎צעדת המופקרות חיפה 2023‎ on Friday, May 5 2023 with 344 people interested and 115 people going. 5 posts in the discussion. בואו לתרום לקיום והמשכיות הצעדה! קריאת השכמה 529 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד הפור נפל, אבל לאן אנחנו עלולים ליפול? למנויים בלבד מי אתם נוער הגבעות? למנויים בלבד הממשלה מציעה הצעות שאי אפשר לסרב להן. למנויים בלבד איך הולך לנו עם הציר הסוני המתון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 175- הפרטה אקספרס خصخصة إكسبرس שתפו: 3 בפברואר 2021 175- הפרטה אקספרס خصخصة إكسبرس קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 175 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד הפור נפל, אבל לאן אנחנו עלולים ליפול? למנויים בלבד מי אתם נוער הגבעות? למנויים בלבד הממשלה מציעה הצעות שאי אפשר לסרב להן. למנויים בלבד איך הולך לנו עם הציר הסוני המתון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 229- מלחמת האזרחים الحرب الأهلية שתפו: 22 במאי 2021 229- מלחמת האזרחים الحرب الأهلية קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 229 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד הפור נפל, אבל לאן אנחנו עלולים ליפול? למנויים בלבד מי אתם נוער הגבעות? למנויים בלבד הממשלה מציעה הצעות שאי אפשר לסרב להן. למנויים בלבד איך הולך לנו עם הציר הסוני המתון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

סתו גרסטל ואופיר זעירא בורחות מהמלחמה הנוכחית למלחמה הבאה: מרד הבינה המלאכותית שתחליף את כולנו פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אנחנו, רובוט שתפו: קריאת השכמה 25 במרץ 2024 אנחנו, רובוט קריאת השכמה 00:00 / 01:04 סתו גרסטל ואופיר זעירא בורחות מהמלחמה הנוכחית למלחמה הבאה: מרד הבינה המלאכותית שתחליף את כולנו קריאת השכמה 615 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד הפור נפל, אבל לאן אנחנו עלולים ליפול? למנויים בלבד מי אתם נוער הגבעות? למנויים בלבד הממשלה מציעה הצעות שאי אפשר לסרב להן. למנויים בלבד איך הולך לנו עם הציר הסוני המתון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

ההיסטוריונית יאלי השש מגיעה לדבר על מזרחיות, פמיניזם ועל הקשר ביניהם ובין מעמד. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם העוגה לכולן שתפו: קריאת השכמה 5 בנובמבר 2021 העוגה לכולן קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 311 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד הפור נפל, אבל לאן אנחנו עלולים ליפול? למנויים בלבד מי אתם נוער הגבעות? למנויים בלבד הממשלה מציעה הצעות שאי אפשר לסרב להן. למנויים בלבד איך הולך לנו עם הציר הסוני המתון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

במרכז אוהבים להגיד שנתניהו הוא מנהיג כושל, אבל הבעיה האמיתית היא שהוא מצליח פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם נדב איל טועה לגבי נאום נתניהו במרכז אוהבים להגיד שנתניהו הוא מנהיג כושל, אבל הבעיה האמיתית היא שהוא מצליח שתפו: נדב שופט 26 ביולי 2024 נדב איל טועה לגבי נאום נתניהו נדב שופט 00:00 / 01:04 שלשום ראש הממשלה נתניהו נאם בפני הקונגרס האמריקאי. זה היה נאום צפוי עבור ביבי - חזק ברטוריקה, חזק באנגלית, וחזק גם בהסתה, השרשת פחד, צדקנות אישית ולאומנית. בעיקר - זה היה נאום עם אפס תקווה לחיים טובים יותר. נדב איל, עיתונאי וכותב טורים בידיעות אחרונות, מיהר לפרסם את הניתוח שלו לנאום. הוא פרס היטב את חוזקותיו הרטוריות - אבל, כך הוא טוען, הנאום גם היה ״פגום״. ״היה חסר משהו״. הוא מפרט: ״דבר אחד לא היה בנאום המוצלח מאוד של נתניהו: תחושת הכובד של מנהיג שנכשל.״ איל הוא עיתונאי מוכשר וישר. אבל, הוא מפספס כאן בענק. לא בפעם הראשונה, והוא לא לבד בזה. נתניהו וממשלת הדמים שלו אינם כושלים, הם לא אנשים ״לא מוצלחים״, הם לא חסרי אחריות באופן אישי, הם לא טעו ולא פספסו - הם פשוט מקדמים את האג׳נדה שלהם, של שימור כח ושל הזיות משיחיות ולאומניות. והם עושים זאת בהצלחה רבה. אנחנו נמצאים 9 וחצי חודשים בתוך מלחמה עקובה מדם, שהתחילה באסון הכי גדול לאזרחי ישראל מאז הקמתה, גבתה את חייהם של אלפי ישראלים, ו-40,000 אלף אזרחים בעזה, עקרה מאות אלפים מבתיהם בצפון ובדרום, השאירה את עזה חרבה ואת הפלסטינים בגדה המערבית נתונים למתקפות הולכות וגוברות בידי מתנחלים קיצוניים בגיבוי הצבא, וכמובן - השאירה למעלה מ-100 חטופות וחטופים בשבי החמאס. עבור הרוב המוחלט של אזרחי ישראלי, מדובר באסון. אבל לא כך עבור ממשלת הדמים. לא בכדי השרה אורית סטרוק קוראת לזה ״תקופה של נס״. זה לא חדש - כבר עשורים ממשלות הימין הקיצוני מחזקות את החמאס ומממנות אותו. הן קידמו מדיניות של פיצול ההנהגה הפלסטינית, וטיפוח הפלג הקיצוני תומך-הטרור שבה, וזאת על מנת לסכל הקמה של מדינה פלסטינית. במרץ 2019 ביבי אמר מפורשות - "מי שרוצה לסכל הקמת מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס". ב-2015 סמוטריץ׳ אמר ״במשחק הזה של הדה-לגיטמציה, הרשות הפלסטינית היא נטל וחמאס הוא נכס [...] אף אחד לו ייתן לו להוביל החלטה במועצת הביטחון״. בנאומו ביום רביעי, נתניהו המשיך לקדם את אותה המדיניות. הוא הציע לחמאס להיכנע ולהתפרק מנשקו - ואם לא יעשו כן,״ישראל תילחם עד שנשמיד את כל היכולות הצבאיות של חמאס, את שלטונו בעזה, ונחזיר את כל החטופים. זו המשמעות של ניצחון מוחלט״ עטוף ברטוריקה לוחמנית, נתניהו ממשיך לחזק את החמאס ולהימנע מהדבר היחיד שיכול להחליש אותו פוליטית בציבור שלו - קידום הסכם שלום עם הרשות הפלסטינית, אותה לא הזכיר כלל בנאומו. אנו יודעים שכח צבאי לבדו לא ישמיד את חמאס, ואפילו דובר צה״ל אמר זאת בעצמו. כח צבאי גם לא יחזיר את כל החטופים (ולא פעם גורם למותם). אבל נתניהו, שגם הצהיר בנאומו שבעזה ״בעתיד הנראה לעין עלינו לשמר שליטה ביטחונית כוללת״, לא מעוניין בהשמדת החמאס אלא בהמשך המלחמה הנצחית איתו. ההצהרות של בכירי הימין בדבר הצורך בחיזוק חמאס אלו דברים שקשה לתפוס, והדעת מיד הולכת להסבר שמתקבל על הדעת - הם מנותקים, או אולי טועים במדיניות. אבל הם לא מנותקים ולא טועים. הם דווקא מחוברים למציאות ומבינים אותה מצוין. הם יודעים איך האסון המתמשך שלנו הוא הוא ההצלחה שלהם. זוהי הצלחה פנומנלית בקידום האג׳נדה של הימין הקיצוני - שליטה של מעטים על רבים, עליונות יהודית, התרחבות טריטוריאלית על בסיס פרויקט ההתנחלויות. על הדרך, הם גם מקדמים מדיניות כלכלית ניאו-ליברלית שמרסקת את שארית הסולידריות החברתית שעוד נותרה כאן, ומשאירה המונים להיאנק תחת העול של שוק הדיור הקורס, עם חינוך באיכות יורדת והולכת, וכלכלה בצניחה חופשית. את אלו הם מצליחים להשיג ע״י הפחדה, גזענות, מלחמת נצח והשמדה שיטתית של כל אפשרות לפתרון אמיתי. רק השבוע בן-גביר הצהיר על שינוי הסטטוס קוו בהר הבית, במטרה, שוב, להצית את המזרח התיכון ולהרחיב את המלחמה לחזיתות נוספים. הם מצליחים במשימתם, והם רוצים עוד. הם לא כושלים - הם מוצלחים. הם לא חסרי כישרון - הם פוליטיקאים מיומנים מאוד. הם לא מנהלים לא טובים - הם מנהלים את המדינה בדיוק לאן שהם רוצים. מול האג׳נדה שלהם, צריך להציב אג׳נדה מתחרה. לא אג׳נדה מתחרה של מנהל תקין וכישרון מקצועני. את השליטה הצבאית על מיליוני פלסטינים לא צריך לנהל טוב יותר (שלום גנץ), אלא להחליף בפרדיגמה שונה לגמרי. טכנוקרטים ובתי משפט לא יצילו אותנו, כי אין להם פתרונות מהותיים למצב. בטווח הבינוני והארוך, הם לא יצליחו לעמוד מול המתקפה המתמשכת של הימין, שמצליח לשכנע ציבור גדול שיש לו איזהשהו פתרון, בדמות ״ניצחון מוחלט״ (שיושג כמובן לולא הטכנוקרטים ובתי המשפט שמכשילים את קידומו). לא יהיה ניצחון והוא בוודאי לא יהיה מוחלט, זהו שקר ופנטזיה. אבל הפוליטיקאים מהימין מבינים משהו נכון - תקופה של קריסה רדיקלית מחייבת פתרונות רדיקליים. קונספציית ״ניהול הסכסוך״ קרסה סופית ב-7.10. את הכיבוש אי אפשר לנהל - צריך לסיים אותו. הימין הקיצוני השכיל להציע פתרון רדיקלי לציבור בדמות השמדה וטרנספר, אבל המרכז-שמאל לא עולה לגודל השעה ולא מציע פתרון משלו. מה ההצעה שלו, מעבר לעסקת החטופים הכה נחוצה, והכרזתן של הבחירות אותן הוא מקדם בלהט? ניהול הסכסוך, מנהל תקין ואחריותיות אישית אינם פתרונות רדיקלים. למעשה, הם אינם פתרונות כלל, ועתידם להיכשל מהותית ופוליטית (ושלום לממשלת ״השינוי״). מה כן רדיקלי, גם באמת מספק פתרון, וגם יכול להתחרות במרחב הציבורי-רעיוני-פוליטי בימין הקיצוני? שוויון אמיתי מבוסס על שותפות, צדק חברתי עמוק, וגם - שלום. כן, שלום. אין פתרון אחר. והגיע הזמן לדחוף אליו בכל הכח. נדב שופט הוא חבר הנהגת תנועת עומדים ביחד. עריכה: מעין גלילי נדב שופט 46 פרק מספר נדב שופט הוא חבר הנהגת עומדים ביחד למנויים בלבד האם ממדאני הוא טראמפ של השמאל? למנויים בלבד נתניהו רוצה את סוריה חלשה למנויים בלבד סיינפלד כבר לא יכול לגור בניו יורק למנויים בלבד מה יקרה כשחרדים לא יוכלו לקנות דירות? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

הזוג המלכותי של המחול הישראלי, בת שבע רוטשילד וז׳נט אורדמן, היו המוקד של דרמה לסבית וחדשנות כוריאוגרפית פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם פרק מנויים־25: אלישבע דה רוטשילד וג'נט אורדמן שתפו: תולדות המיניות 26 בדצמבר 2024 פרק מנויים־25: אלישבע דה רוטשילד וג'נט אורדמן תולדות המיניות 00:00 / 01:04 בת שבע רוטשילד וז׳נט אורדמן היו הזוג הלסבי המלכותי של סצנת המחול הישראלית. האהבה שלהן הקימה ופירקה להקות מחול, הביאה את ישראל לחוד החנית של המחול המודרני, והביאו את הדרמה הלסבית ללב היצירה הכוראוגרפית. פרק ההמשך העסיסי למנויים.ות בלבד של ספיישל המחול הישראלי שלנו. תולדות המיניות 42.1 פרק מספר הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. למנויים בלבד המעודדת הלסבית VS הפטריארכיה למנויים בלבד האג׳נדה הסטרייטית נגד הכיף נמשכת למנויים בלבד שוב הדיסקו כאן למנויים בלבד Let's Do The Time Warp Again הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

מיכל צ׳רנוביצקי בשיחה עם יעל אגמון נכט על החינוך החרדי בישראל והמשברים שהוא חווה. האם הפעם המשבר הוא באמת הזדמנות? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם ממלכתי חרדי (עם מיכל צ'רנוביסקי) שתפו: קריאת השכמה 2 באוגוסט 2024 ממלכתי חרדי (עם מיכל צ'רנוביסקי) קריאת השכמה 00:00 / 01:04 מיכל צ׳רנוביצקי בשיחה עם יעל אגמון נכט על החינוך החרדי בישראל והמשברים שהוא חווה. האם הפעם המשבר הוא באמת הזדמנות? קריאת השכמה 646 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד הפור נפל, אבל לאן אנחנו עלולים ליפול? למנויים בלבד מי אתם נוער הגבעות? למנויים בלבד הממשלה מציעה הצעות שאי אפשר לסרב להן. למנויים בלבד איך הולך לנו עם הציר הסוני המתון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 193- הודו الهند שתפו: 4 במרץ 2021 193- הודו الهند קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 193 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד הפור נפל, אבל לאן אנחנו עלולים ליפול? למנויים בלבד מי אתם נוער הגבעות? למנויים בלבד הממשלה מציעה הצעות שאי אפשר לסרב להן. למנויים בלבד איך הולך לנו עם הציר הסוני המתון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו