חיפוש באתר

ד"ר שולה מולא היא אשת חינוך ואקטיביסטית, מייסדת שותפה ופעילה ב"אמהות על המשמר" - התארגנות אמהות למאבק באלימות משטרתית כלפי בני נוער וצעירים אתיופים שולה מולא

המלחמה באיראן תוארה כהסרת איום קיומי בלית ברירה. האם ייתכן שבכלל קירבנו את איראן לגרעין? ומה כן צריך לעשות? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו אין פצצה שתחסל את הגרעין האיראני המלחמה באיראן תוארה כהסרת איום קיומי בלית ברירה. האם ייתכן שבכלל קירבנו את איראן לגרעין? ומה כן צריך לעשות? שתפו: תום אלפיה 26 ביוני 2025 אין פצצה שתחסל את הגרעין האיראני תום אלפיה 00:00 / 01:04 תצלום אוויר של מתקן הגרעין בפורדו, נאס"א, 19 ליוני 2025 ביום שלישי (24.6) נשיא ארה"ב טראמפ הכריז שהושגה הפסקת אש במלחמה בין ישראל לאיראן, ונתניהו הודיע כי "ישראל השיגה את כל יעדי המלחמה ואף הרבה מעבר לכך". כמו נתניהו וממשלת ישראל, גם האופוזיציה חגגה את הניצחון המזהיר (למשל לפיד , גולן , גנץ ). דרושה רק התבוננות מינימלית על האירועים שמתרחשים במציאות על מנת לראות שהחגיגות לא מוצדקות. לא רק משום שיש ספק רב אם המטרות הקונקרטיות והמיידיות של המלחמה הושגו, אלא שגם סביר מאוד להניח שמצבה הביטחוני של ישראל, ושל כל המזרח התיכון, רק הידרדר בעקבות המלחמה הזו. מבין בליל ההצהרות המשתנות והסותרות של ראש הממשלה, שר הביטחון, ומערכת הביטחון לגבי מטרות המלחמה, מטרה אחת בלטה בחשיבותה ובמיידיות שבה: עצירה מוחלטת או עיכוב רב-שנים של תכנית הגרעין האיראנית. בראיון לאיילה חסון, נתניהו מסביר את החשיבות של המטרה הזו. הוא טען שאחרי חיסול נסראללה (בספטמבר 2024) האיראנים "טסו לגרעין [...] היה ברור שהזמנים מתקצרים כי תוך כמה חודשים, בוודאי פחות משנה יהיה להם גרעין". הוא מזהיר בראיון מפני האפוקליפסה שנמנעה – "אנחנו לא יכולים להשאיר את זה לדורות הבאים כי אולי לא יהיו הדורות הבאים", ומזכיר את הצהרותיו בעבר אודות "הסכנה של השמדתנו באמצעות פצצה גרעינית". כלומר, לישראל לא הייתה ברירה אלא לפעול עכשיו נגד תכנית הגרעין כי אחרת איראן תטיל עלינו פצצה גרעינית. יש לנו סיבות טובות לפקפק בכך שהמלחמה הצליחה לעצור או לעכב באופן משמעותי את תכנית הגרעין האיראנית. זאת בשל פרסומים כי איראן הצליחה לשמור על מאות הקילוגרמים של אורניום מועשר שמספיק ליצירה של כ-9 פצצות אטום, או פרסומים של מומחים שאיראן יכולה לבנות מחדש את המכשירים שנהרסו באתר אחר ולהעשיר את החומר שברשותם לרמה הדרושה לפצצה בתוך כ-5 חודשים, ולבסוף גם משום עליית קולות בתוך הפוליטיקה האיראנית שדורשים לפתח פצצה כתגובה למתקפה. כל זה מעלה שאלות מהותיות לגבי המדיניות הישראלית שננקטה כלפי הגרעין האיראני, לא רק במתקפה הנוכחית, אלא בשני עשורים האחרונים. ניתן לתאר אותה כמדיניות ניצית ימנית שרואה בהסכמים ובריתות עם מדינות אחרות חולשה, ורואה בפצצות והתנקשויות עוצמה. בטור הנוכחי אציג את ההשלכות ההרסניות של המדיניות ארוכת השנים הזו ואציע כיצד יכולה להיראות מדיניות שמאלית להתמודד עם האיום. נשק גרעיני נועד להבטיח את שרידות המשטר בניגוד להצהרות נתניהו, שורה של חוקרים מסכימים שאיראן לא מפתחת פצצת אטום על מנת להטיל אותה על ישראל. בראיון שקיימנו עם אדם רז [היסטוריון של תכנית הגרעין הישראלית, ת.א.] הוא מזכיר לנו את מה שכולנו יודעים – ההחלטה להטיל פצצת אטום התרחשה פעם אחת בהיסטוריה, כאשר ארצות הברית הטילה שתי פצצות על יפן במלחמת העולם השנייה. מאז, נוצר מה שמכונה "טאבו גרעיני, כלומר, נורמה ביחסים בין-לאומיים שבנשק גרעיני לא עושים שימוש". בניגוד לנשקים אחרים, אומר רז, מטרת העל של נשק גרעיני איננה להשתמש בו בשדה הקרב, אלא להשיג יתרונות בתחום הפוליטיקה והדיפלומטיה. לפי רז, הנשק הגרעיני האיראני נועד "לחזק את מעמדה של איראן, וליתר דיוק, את המשטר הנוכחי באיראן. אנחנו לומדים מההיסטוריה שהיכולת לפעול נגד מדינות שהגיעו לנשק גרעיני כמו צפון קוריאה ופקיסטן הולכת וקטנה. מי שעוקב אחרי הויכוח בנושא הגרעין בתוך הפוליטיקה האיראנית רואה שאחת הדוגמאות שחוזרות בקרב מחייבי החימוש הגרעיני היא הדוגמה של קדאפי ולוב. קדאפי הסכים לוותר על נשק גרעיני למרות שהפרוייקט היה בעיצומו, ושנים אחדות לאחר מכן הוא הופל בידי גורמים מבחוץ ומבפנים. תומכי פיתוח נשק גרעיני באיראן אומרים – אם לאיראן יהיה נשק גרעיני, היכולת של מדינות במזרח התיכון, באירופה ובאמריקה להפיל את המשטר כמעט ולא תהיה קיימת. הפצצה נועדה להבטיח את שרידותו של משטר האייתולות ". בניגוד לשיח הציבורי בישראל סביב הנשק הגרעיני האיראני, אומר רז, קשה להגיד שהמדיניות של המשטר האיסלאמי מאז המהפכה ב-1979 היא חיסול מדינת ישראל. "פוליטיקאים כאלה ואחרים התבטאו בכל מיני צורות - לחסל את הציונות, וכדומה. אבל האם באיראן יש תכנית פעולה לחסל את מדינת ישראל, כלומר חיסול מיליוני בני אדם או גירושם? האם הם מנסים לשחזר את הפתרון הסופי? לא". גם שורה של חוקרי איראן והמזה"ת, כמו אורי גולדברג ו ליאור שטרנפלד הביעו עמדה דומה – איראן לא מושקעת בתכנית רב-שנתית להשמדת ישראל אלא פועלת לבסס את השפעתה באיזור לצורך שימור המשטר. מדינת סף-גרעין "בגדול", אומר רז, "מדינה שתחליט שהיא רוצה נשק גרעיני ותהיה מוכנה לשלם את המחירים הכלכליים הדיפלומטיים, תוכל תוך מספר שנים להגיע לנשק גרעיני. בשנות ה-40, ה-50, וה-60, נשק גרעיני היה פרוייקט טכנולוגי וכלכלי-חברתי בקנה מידה עצום. היום, הטכנולוגיה הזו היא דבר שאפשר להוריד בויקיפדיה ולקרוא. בשנות ה-80 כשדרום אפריקה בנתה פצצה קראו לזה the affordable bomb. זה כבר היה זול". "איראן נמצאת במהלך ארוך שנים של גרעין אזרחי, שהיה בו גם עניין של פיתוח נשק גרעיני. לפני שנים אחדות היא הגיעה לשלב בו מבחינה טכנולוגית היא יכולה לפתח נשק גרעיני בטווח זמן מאוד קצר. זה קשור לתשתיות, למערכות של ניסויים, וליצירה של קבוצת הנשק - הטיל שיסחוב את כל החומרים האלה. הערכתי, שמבוססת על דברים שפורסמו בתקשורת העולמית ושיחות עם אנשים במערכת הישראלית, היא שאיראן היא מדינה סף-גרעינית. כלומר נמצאת על הסף – שהוא מונח מאוד חמקמק. הרעיון הוא שמדינה נמצאת 'בחודש התשיעי להריון' או במרחק 'בורג אחד מיצירת נשק גרעיני'. שבוע או שבועיים או שלושה או ארבעה. וזה ככה כבר זמן מה. כלומר, איראן הגיעה לשלב בו היא שולטת בטכנולוגיה ובמדע, ויש לה את החומרים". אז מה עושים עם הגרעין האיראני? גם אם אין לאיראן כוונה להטיל את הפצצה על ישראל, מדינת אויב, בעלת משטר דתי, שמשיגה פצצה גרעינית היא בשורה רעה - לביטחון של ישראלים, ושל תושבי המזרח-התיכון והעולם. אז איך עלינו להתמודד עם זה? לחברי כנסת מהמפלגות היהודיות בכנסת יש דעה אחידה בעניין: בן-גביר, סמוטריץ, נתניהו, גנץ, לפיד, יאיר גולן, ונעמה לזימי מסכימים שאין ברירה אלא לתקוף באיראן ולפגוע כמה שניתן בחלקים השונים של תכנית הגרעין. אך מה התרומה של תקיפה כזו עשויה להיות? רז סקפטי לגבי הטענה שישראל, אפילו בתמיכה אמריקאית, מסוגלת להסב נזק בלתי הפיך לתכנית הגרעין האיראנית: "איראן הגיעה לשלב בו היא שולטת בטכנולוגיה ובמדע ויש לה את החומרים [הכוונה למאות קילוגרמים של אורניום מועשר לרמות גבוהות, ת.א.]. אנחנו מתרגשים מהרג של מדען פה ושם, אבל איראן היא המדינה השנייה בעולם במספר המהנדסים. זו מעצמת מהנדסים ומדע. הרג המהנדסים עושה דאווין על הישראלים, אבל היכולת הזה להשפיע לטווח הארוך מעטה מאוד. אפשר לעכב בחודש או חצי שנה, זה חסר משמעות במובן האסטרטגי העמוק אלא אם יש לך תכנית פוליטית אלטרנטיבית. ההערכה שלי כרגע היא שערב המלחמה, היכולת לעצור את תכנית הגרעין האיראנית צבאית כמעט ולא קיימת" [הראיון עם רז התקיים ביום 21.6, לפני הפסקת האש ולפני התקיפה האמריקאית באיראן, ת.א.]. "לעומת המצב באיראן, נשקים גרעיניים שהושמדו בסוריה ועיראק [ב-2007 וב-1981 בהתאמה, ת.א.] שהושמדו במהלך צבאי היו בשלבים הרבה יותר ראשוניים. הכור בסוריה שהושמד בתקופתו של אולמרט היה התחלה של ההתחלה. לא היה שם אפילו חומר. בעיראק הסיטואציה הייתה אחרת". חשוב להוסיף לדברי רז הבדל משמעותי נוסף, והוא הביזור ו האוטונומיות של הפרויקט האיראני. האיראנים שואפים לשליטה מוחלטת על כל שלבי תהליך ייצור הפצצה: החל מכריית האורניום הטבעי, דרך המרת המוצק לגז והעשרת האורניום, וכלה בהפיכת החומר המועשר לפצצה. בניגוד לפרויקטים בעיראק ו סוריה אשר כללו ייבוא של חומר בקיע והפעלת מתקן בודד שיהפוך אותו לפצצה, איראן פועלת כבר עשורים להשיג שליטה מלאה על כל השלבים כולם. ומכאן גם הביזור האדיר של אתרי הגרעין ופיזורם בכל רחבי המדינה העצומה. הפוליטיקה של הפצצה לפי רז, "הסיבה שאיראן הפכה למדינת סף גרעין קשורה לפוליטיקה האיראנית, ליחסי הכוחות באיראן, לא למדען כזה או אחר. ההחלטה להפוך למדינה גרעינית נמצאת בפוליטיקה, וביחסי הכוחות בין קבוצות פוליטיות באיראן. באיראן יש כוחות שונים. אני חושב שהמלחמה של ישראל משרתת את הקו של אלה באיראן שרוצים להתקדם עם נשק גרעיני, שהיא מחזקת את הקו של אלה שאומרים שאם יהיה לנו נשק גרעיני לא יוכלו לתקוף אותנו. התקיפה הישראלית כרגע לא פוגעת בפרוייקט הגרעין - היא משפיעה על המוטיבציות ויחסי הכוחות בתוך איראן בעד נשק גרעיני" . "לפני כמה חודשים היו סבבים של מו"מ בין איראן לארה"ב. בימי השיא אמר הדובר המובהק ביותר נגד גרעין באיראן, לאריג'אני , שתקיפה ישראלית לא תוכל להביא להשמדת הפרויקט אלא תחזק את מחייבי הגרעין באיראן. איראן יכלה להיות מדינה גרעינית לפני שבוע חודש או שנה. היא לא עשתה את זה כי זה עניין פוליטי. וכרגע, המלחמה, לפי אחד הפוליטיקאים החשובים באיראן, מחזקת את התמיכה בפצצה באיראן. אני לא רואה איך המתקפה הישראלית מסייעת למתנגדי הפצצה". ומה עם סנקציות? רז אומר לנו, בעצם, שלישראל אין יכולת למנוע מאיראן נשק גרעיני, אבל הפעולות שלה משפיעות על המחנות השונים בתוך איראן בדיון הציבורי על הפצצה. אסטרטגיה אפשרית להתמודד עם תכניות גרעין היא לחזק את המחנה הפוליטי – בחברה האיראנית ובמוסדות האיראניים הרשמיים – שמתנגד לפיתוח פצצה. כלומר, לגרום לאיראנים לזנוח את פרויקט הגרעין כהחלטה פוליטית. היסטורית, המערב נקט בשתי דרכים לא-צבאיות על מנת להתמודד עם האיום של נשק גרעיני איראני. הראשונה היא הטלת סנקציות על הכלכלה האיראנית, והשניה היא הסכם גרעין. בראיון עם חוקרי הסנקציות על איראן, שהתפרסם באתר הפורום לחשיבה איזורית , עולה תמונה עגומה. משטר הסנקציות על איראן החל ב1979 עם המהפכה האיסלאמית. מאז, היקף הסנקציות רק גדל עד שאיראן הפכה למדינה השניה בעולם במספר הסנקציות ובמשך הזמן שהן מוטלות עליה (אחרי רוסיה). החוקרים מתארים כיצד הסנקציות נמצאות בכל פינה בכלכלה האיראנית: "אין תחום בחברה, בפוליטיקה ובכלכלה האיראנית שאינו מושפע מהסנקציות. כמעט כל הסחר הבינלאומי של איראן, היבוא והיצוא, התנועות הפיננסיות – כפופים לסנקציות". החוקרים מצאו שאחת ההשלכות המרכזיות של הסנקציות הייתה חיסול מעמד הביניים האיראני, ועלייתה של אליטה חדשה, מושחתת, ומקושרת למשמרות המהפכה: "ככל שהסנקציות מתמשכות, האליטה העסקית במדינה מצטמצמת לאלה שמחוברים לאליטות הצבאיות, התעשייתיות והפוליטיות, משום שהם היחידים שמסוגלים לתמוך בהשקעות הון שיאפשרו את הכנסת הסחורות למדינה. הם היחידים שיכולים להפר את החוק באמצעות הכנסת סחורות דרך שרשרת של מדינות אחרות. עם הזמן, אתה חוזה בצמיחתה של אליטה כלכלית חדשה המחוברת למשמרות המהפכה וללשכת המנהיג העליון. אז פגענו באיראני הממוצע, הרסנו את מעמד הביניים, וסיימנו עם משטר יציב יותר, אגרסיבי יותר וגרעיני יותר". נראה שמבחינת ההשפעה שלהם על הפוליטיקה האיראנית, תקיפה צבאית והטלת סנקציות הן שני קווי מדיניות עם השפעה דומה. הם מחזקים את התחושה של איראנים שעליהם להגן על עצמם מפני מעצמות זרות שפולשות לשטחם ולכלכלתם. אלה כלים שמבודדים את המדינה כולה מיתר העולם, מרסקים את הכוחות המתונים יותר בפוליטיקה ובכלכלה האיראנית, ומחזקים במקומם את הגורמים הקיצוניים, המושחתים, והבדלנים ביותר. הסכם גרעין דרך אלטנרטיבית של המערב להתמודד עם איום הנשק הגרעיני האיראני היא באמצעות הגעה להסכם גרעין. נקודת המוצא של הסכם כזה היא שהוספה של מדינה חדשה לרשימת המדינות המחזיקות בנשק גרעיני היא מנוגדת לאינטרסים של כלל מדינות העולם, ושל רוב מוחלט של תושבי כדור הארץ. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית היא הגוף מטעם האו"ם שאחראי על פיקוח על אתרים גרעיניים לצורכי שלום וכן על מניעת הפצה של נשק גרעיני. הסכם הגרעין שנחתם ב-2015 בין איראן לבין נציגי מועצת הביטחון של האו"ם כלל הקלה בסנקציות שהוטלו על איראן בתמורה להטלת מגבלות חמורות על תכנית הגרעין האיראנית יחד עם תכנית פיקוח שהמגבלות אכן מיושמות. לפי אדם רז, הסכם הגרעין נועד "להבטיח שאיראן לא תהיה גרעינית למשך 15 שנה". נזכיר, שמשטר הסנקציות לא מנע מאיראן להפוך למדינת סף-גרעין, ושהתקיפה על אתרי הגרעין הצליחה לעכב את תכנית הגרעין בחודשים בודדים. הסכם שהיה מבטיח לנו איראן נטולת גרעין ל-15 שנים היה הישג אדיר לביטחון ישראל, המזה"ת והעולם. לפי רז, "המטרה של ההסכם הייתה לייצר נורמליזציה ולגיטימציה לעוד הסכמים, ולחזק את אלה שלא רוצים נשק גרעיני באיראן. איך? אם אין סנקציות יש כלכלה מתפתחת, יש חילופי סטודנטים, יש עסקים. החברה האיראנית תצא מובטחת ואדם יגיד לעצמו - 'מה אני צריך נשק גרעיני כשיש תיירות ובתי מלון ומפעלים ואני יכול לנסוע בעולם?' ההסכם היה ברוח הזו, ולכן אמרו אנשי מקצוע ובעולם שההסכם הוא טוב". חוקרי משטר הסנקציות על איראן מביעים עמדה דומה . בשנים שהובילו לחתימת הסכם הגרעין, "האיראנים הבינו שהם יכולים לסמוך על אובמה. הוא עשה עבודה טובה בהעברת מסרים. למשל, הוא התייחס למדינה לראשונה בשמה, והבהיר בכל דרך אפשרית שהוא לא מעוניין בשינוי משטר. העובדה שארה"ב לא התערבה בתנועה הירוקה באיראן הובנה בטהראן כרמז ברור לכך". הנקודה היא ליצור מערכות יחסים ארוכות טווח בין איראן למדינות העולם, שיאפשרו אינטגרציה שלה חזרה לקהילה הבינלאומית. האינטגרציה הזו נעשית בתנאי של וויתור על נשק גרעיני, שמהווה אינטרס משותף לכל מדינות העולם כולן. התהליך ארוך הטווח הזה הוא תהליך שמחזק את עצמו אם נותנים לו להימשך – הוא מפתח כלכלה עצמאית, ומעמד ביניים עם אינטרסים כלכליים של אינטגרציה, הוא מחליש כוחות בדלניים וקיצוניים ומחזק כוחות מתונים ושמעוניינים ביציבות. אבל נתניהו וטראמפ לא נתנו לתהליך הזה להימשך. בעידודו של נתניהו, ב- 2018 טראמפ יצא באופן חד צדדי מההסכם , והטיל שורה של סנקציות נוספות על איראן. שתי דרכי הפעולה הללו הן ממש הפוכות, והליכה בדרך אחת פירושה התרחקות מהדרך השניה. כאשר תוקפים צבאית את איראן, ומגבירים את הסנקציות עליה, הדבר מזין תחושות של מצור בחברה האיראנית, ומביא לחיזוק של תומכי הגרעין והכוחות הבדלניים - וזה בדיוק מה שראינו בעשורים האחרונים. כאשר פועלים בדרך של הסכמים ונורמליזציה של המשטר האיראני, הדבר מביא לחיזוק של מתנגדי הגרעין ושל הכוחות המתונים בחברה האיראנית. הקו המפריד בין קוי המדיניות הוא אמון. האם הצעדים בונים אמון בין הצדדים, כך שניתן להגיע להסכם, לשמר אותו, ואז לשכפל אותו לתחומים רבים ככל הניתן? או האם הצעדים פוגעים באמון, וגורמים לצדדים להתכנס לתוך הקיצוניות והבדלנות בחשדנות תמידית כלפי הצד השני? נזכיר שלישראל אין אפשרות לעצור את תכנית הגרעין האיראנית. המדיניות של נתניהו (ושל טראמפ) בעשורים האחרונים – לבטל הסכמים, להטיל כמה שיותר סנקציות, ולבסוף לתקוף צבאית את אתרי הגרעין – חיזקה, ביססה, וסייעה למשמרות המהפכה ולכוחות קיצוניים נוספים באיראן להשתלט על מוקדי כוח וקבלת החלטות. המדיניות של נתניהו, שכעת הגיעה לשיאה, נחשפת במערומיה ככישלון מחפיר בהרחקת הנשק הגרעיני מאיראן או מהגברת הביטחון של ישראלים. מה שנותר לנו לעשות עכשיו זה להצביע על הטעויות, ולהתחיל לגבש מדיניות שמאלית לאיום הגרעיני; מדיניות שבאמת תתרום לביטחון של ישראלים ושל יתר תושבי המזרח-התיכון. 92 פרק מספר תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה תום אלפיה "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

ראיון מיוחד לכבוד הבחירות עם יו"ר המפלגה הפופוליסטית פרופ' אלי קוק. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו אנחנו והם - עם יו"ר המפלגה הפופוליסטית שתפו: קריאת השכמה 1 בנובמבר 2022 אנחנו והם - עם יו"ר המפלגה הפופוליסטית קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ראיון מיוחד לכבוד הבחירות עם יו"ר המפלגה הפופוליסטית פרופ' אלי קוק 463 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

מה ההבדל בין חוק וסדר? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו בן גביר מבין את תפקיד המשטרה טוב יותר מכולם מה ההבדל בין חוק לסדר? שתפו: תם זנדמן 3 ביוני 2024 בן גביר מבין את תפקיד המשטרה טוב יותר מכולם תם זנדמן 00:00 / 01:04 מה תפקיד המשטרה במדינה דמוקרטית? אותו תפקיד שהיא ממלאת בכל צורת משטר, דמוקרטית או סמכותנית, מלוכנית או טוטליטרית: לאכוף את הסדר. את הסדר, לא את החוק. החוק הוא עניין לעורכי דין, לשופטים, לאקדמאים וכמובן למחוקקים – לא לשוטרים – ולרוב, הוא בכל מקרה נכתב במטרה לשמר את הסדר הקיים. במקום לשאול מה תפקיד המשטרה, עדיף לשאול מהו הסדר שהמשטרה אוכפת. את האמת הפשוטה הזאת, שהמשטרה אמונה על הסדר ולא על החוק, איתמר בן גביר מבין מצוין. במערב הפרוע של הגדה המערבית, שממנו הוא מגיע, אולי אין חוק, אבל בהחלט יש סדר: יהודים למעלה, ערבים למטה. מתנחלים למעלה, חיילים למטה. אדמה למעלה, אדם למטה. פשוט וברור, וכל השחקנים ממלאים את תפקידם נאמנה. כאשר פלסטינים ועוזריהם השמאלנים מנסים להפר את הסדר הזה, הוא נאכף בידי המשטרה, אם היא נוכחת; בידי הצבא, שנוכחותו מקנה למשטרה סמכות; או בידי המתנחלים עצמם, אדוני הארץ. לכן כל הפגנה של פלסטינים בשטחים היא, מעצם הגדרתה, הפרת סדר, וכל פעולה של פעילי זכויות אדם היא בגדר הפרעה לצה"ל. במרחב כזה, החוק רלוונטי רק כל עוד הוא משרת את הסדר, וביתר הזמן הוא, כדברי נתניהו, "פשוט לא מעניין אותנו". עם התפיסה הברורה הזאת בן גביר הגיע למשרד לביטחון פנים והתחיל לעבוד. הוא הכתיב באופן בהיר וחד-משמעי מהו הסדר שיש לאכוף, והמשטרה פשוט מילאה את תפקידה. ההתפלצות הקולקטיבית שלנו מהאופן שבו המשטרה מפרה באופן שיטתי את החוק ואת הנהלים שלה עצמה מעידים על הרבה תום ורצון טוב, ועל מעט מאוד חיבור למציאות. "למה המשטרה מדכאת את האזרחים תוך הפרה בוטה של החוק?" תוהים אפילו אנשי ציבור רציניים כמו גלעד קריב ונעמה לזימי, בלי להבין עד הסוף את האופן שבו כוח פועל ומופעל. לעומתם, בן גביר מכיר את הדינמיקה הזאת מקרוב ויודע לנצל אותה בהתאם. האמת היא שאף אחד לא יכול לאלץ את המשטרה לציית לחוקים או לנהלים. גם בזמנים שבהם גופים כמו מח"ש או הייעוץ המשפטי מתפקדים כהלכה, הם פועלים לאט ובזהירות. הם בנויים להתמודד עם מקרים בודדים וחריגים, לא עם מגמות רוחביות של התעלמות מהחוק, ובוודאי לא עם מערכת שלמה שפועלת כך. השוטר והקצין בשטח, בחדר החקירות או בחפ"ק לא מחזיקים בראשם את כל ספר החוקים של מדינת ישראל, ואפילו לא את חוברת הנהלים של המשטרה. לנגד עיניהם הם רואים – ומסוגלים לראות –רק את הסדר המארגן שתפקידם לאכוף: יהודים למעלה, ערבים למטה. השלטון ותומכיו למעלה, נתיניו ומתנגדיו למטה. רבות דובר על "רוח המפקד" שמנשבת בשורות המשטרה, ובצדק. המחשבה על עקירתה לא יכולה להסתכם בדרישה מהמשטרה לציית לחוק או בתביעה ממח"ש לפעול נגד שוטרים שמשתמשים לרעה בכוחם. כל ניסיון לתקן את המשטרה יחייב מאבק לשינוי הסדר הקיים. הסדר הזה לא יכול להיות פורמלי בלבד, מז׳אנר "שלטון החוק" או "מינהל תקין", אלא חייב להתבסס על תפיסת עולם סדורה, על עקרונות מארגנים פשוטים וברורים. השאלה הרלוונטית בהקשר הזה היא: כאשר השליט מביט במתנגדיו, מה הוא רואה? כאשר שוטר עומד מול מפגינה או מול חבר בקבוצה מוחלשת, מה הוא רואה? איום, הפרת סדר, נתינים סוררים? או אזרחים? עריכה: שני פייס 36 פרק מספר תם זנדמן "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 090- (Teaser) יסודות התקציב أسس الميزانية שתפו: 28 באוגוסט 2020 090- (Teaser) יסודות התקציב أسس الميزانية קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! 90 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 067-דמי השתקה رسوم الصّمت שתפו: 18 ביולי 2020 067-דמי השתקה رسوم الصّمت קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! 67 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

בחודשים האחרונים מתפטרים מספר חסר תקדים של עובדים, למה הם לא רוצים לעבוד יותר ומה זה אומר? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מוסר עבודה שתפו: קריאת השכמה 11 בנובמבר 2021 מוסר עבודה קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! 315 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

ראיון עם דוקטור גיא לרון - מה ידוע על ההסכם שנחתם בשארם; מה האינטרסים של טראמפ, קטאר, וטורקיה; ואיך הימין יכול לחבל בו. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו האם עזה עברה לידיים בין-לאומיות? ראיון עם דוקטור גיא לרון - מה ידוע על ההסכם שנחתם בשארם; מה האינטרסים של טראמפ, קטאר, וטורקיה; ואיך הימין יכול לחבל בו. שתפו: מעין גלילי 17 באוקטובר 2025 האם עזה עברה לידיים בין-לאומיות? מעין גלילי 00:00 / 01:04 השמחה על סיום המלחמה בעזה וחזרת החטופים, וגם המופע הצבעוני שסיפק הנשיא טראמפ בכנסת ובשארם א-שייח, טשטשו את השאלות הגדולות שעדיין קיימות סביב המהלך שהוביל טראמפ. על מה בעצם חתמו הצדדים השונים? למה עכשיו הגיעו להפסקת אש ולא לפני כן? מי גוזר קופון על השלום, ומה הסיכויים של הימין הישראלי לחבל בהסדרה החדשה ולחזור למלחמה בעזה? כדי לענות על השאלות הללו שוחחנו עם דוקטור גיא לרון, חוקר יחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית. קשה להפריד בין העובדות לפרשנות לגבי אירועי הימים האחרונים. מה בעצם העובדות שאנחנו יודעים על מה שקרה בימים האחרונים? מה פיזית קרה? למה הצדדים התחייבו? מה שקרה עובדתית זה שהיו חילופי שבויים, ושנראה שהתחילו עבודות שיקום - פורסמו תמונות של דחפורים עם דגלי קטאר עליהם מתחילים לפנות הריסות. בנוסף, הייתה הודעה של שר החוץ המצרי, לפיה מונתה ועדה של 15 טכנוקרטים לממשל זמני שינהל את הרצועה. השמות שלהם אושרו כביכול על ידי ישראל. על המחויבויות של הצדדים אנחנו לא יודעים כלום. ישראל לא הייתה חלק מהחוזים שנחתמו בשארם, אבל גם לא נאמר לנו מה כן נחתם בשארם. האמת שלא היה מעולם הסדר שלום כזה - לא מספרים לציבור בעצם על מה נחתם. בכלל, מה בעצם קרה בשארם? הגיעו מנהיגי מדינות העולם. דיברו על נושאים שלא סופר מה הם היו והם חתמו על מסמך שממנו אנחנו ראינו רק עמוד אחד, שבו יש הצהרה כללית על חיים בשלום ושיתוף באזור. יש שמועות על מה שהיה במסמכים האלה, וגם ההרכב של המשתתפים מצביע שזה מאוד סביר שנדונה השאלה של כוח רב לאומי. זה מסביר את הנוכחות של הנשיא האינדונזי. שכבר אמר בפירוש שהוא מוכן לתרום חיילים אינדונזים בשביל כוח רב לאומי שייפרס בעזה. יכול להיות שהיו גם הסכמות כלכליות, ושהדחפורים האלה בשטח שמתחילים לפנות הריסות הם הסנונית הראשונה של הסיכום. מה השתנה עכשיו שלא קרה בשנתיים האחרונות שהצליחו להגיע להפסקת אש? מה שהשתנה זה שטראמפ החליט לעבוד על ההסדר דרך הציר של קטאר וטורקיה. עד עכשיו הוא עבד עם קטאר ומצרים, זה היה מבנה ישן שביידן עבד איתו. כנראה שבתור מדינות שמארחות את הנהגת חמאס ואת מנגנון הכספים שלו, הלחץ המשותף של קטאר וטורקיה היה יותר אפקטיבי. וכמובן, הלחץ על ישראל - כל הזמן היה ברור שאם ארצות הברית רוצה, היא יכולה להכריח את ישראל להפסיק את המלחמה. פשוט עד עכשיו לא ביידן ולא טראמפ הפעילו שריר. אז הלחץ הופעל גם על ישראל וגם על חמאס. מי התגמש? שני הצדדים התגמשו, אבל העמדה של חמאס הייתה תמיד שהוא מוכן לשחרר את החטופים תמורת ערבויות בינלאומיות לכך שהוא יוכל להמשיך להיות ברצועה, והסימנים הם שהוא קיבל ערבויות כאלה, ועכשיו בחסותן הוא משתלט על השטח מחדש. למה אתה מתכוון? אילו ערבויות קיבל חמאס? תראה, אם רוצים שחמאס יתפרק, יצטרך להיכנס לשם איזשהו כוח לפרק אותו מנשק. יש דיווחים שלמשל הרשות תקבל את מעבר רפיח, אז יהיה לה איזשהו מנוף מול חמאס. זאת אומרת, יש סימנים שהרשות כן מעורבת בהסדר הזה. עובדה היא שאבו מאזן היה בשארם ולחץ ידיים עם טראמפ. אבל למה להסתיר מה היה שם? מה שמסתמן זה שישראל איבדה חופש פעולה, ונכפה עליה בנאום של הסכסוך, דבר שהיא תמיד התנגדה אליו. מה לגבי ישראל באמת? איך אתה קורא את העניין הזה שנתניהו לא הוזמן, ואז הוא כן הוזמן, ואז הוא החליט לא להגיע? מה בעצם קרה? אז גרסה אחת היא שהנשיא הטורקי ארדואן גירש אותו משם - אמר לנשיא המצרי א-סיסי שאם נתניהו יהיה שם, הוא מסובב את המטוס חזרה ולא משתתף. תראה, ישראל נמצאת בהסכם. זה לא אומר שנתניהו מסכים לכל הפרטים שלו, ויש סימנים שהוא ישמח לחבל בהסכם הזה. למשל, דרך הסיפור הזה שראינו של גופות החטופים שלא הוחזרו, לכן ישראל מיד מיהרה להגיב. אבל נתניהו החליט מהשיקולים שלו שהוא לא מתעמת עם ההסכם הזה. בתוך הממשל של טראמפ יש גם, אני מניח, גם אנשים שפחות מתאים להם הכיוון הנוכחי, לא? אנשים שרצו שישראל תלחם עד הסוף בחמאס. אני חושב שהם הובסו, והם הובסו מזמן. ממש בתחילת כהונת הממשל, טראמפ גילה שהיועץ לביטחון לאומי(מייק וולץ, מ.ג) מנסה לעבוד עם ביבי מאחורי הגב שלו, אז הוא פיטר אותו. מי גזר קופון? אמרת שהשילוב של טורקיה וקטאר במשא ומתן הצליח להביא את הפסקת האש, למה בעצם? האם התקיפה בקטאר היה נקודת מפתח, כמו שאמרו רבים בימים האחרונים? יכול להיות שהתקיפה בקטאר הייתה זרז, אבל אני לא חושב שזו הסיבה. נראה לי שהסיפור הגדול זה ההצטרפות של טורקיה. בפסגה בבית הלבן ב-24 בספטמבר עם טראמפ, ארדואן, נשיא אינדונזיה וקבוצה של מדינות ערביות, נחתם הסכם במיליארדי דולרים לעשרים שנה בין טורקיה לחברת אנרגיה אמריקאית, שבעצם מנתקת את טורקיה מהגז הרוסי. עד עכשיו, הברית של טורקיה עם רוסיה התבססה על זה שטורקיה תהפוך למדינת מעבר של גז רוסי לאירופה, כתחליף לאוקראינה. עכשיו, במקום שטורקיה תשמש כמדינת מעבר של הגז הרוסי, היא תשמש מדינת מעבר לגז האמריקאי. זה מין איזה סוג של הסכמה בין יצרני גז שונים, בנוסף לאירופאים, על איך ייראה מערך הגז החדש. ובתמורה לכך, טורקיה וקטאר מסכימות להפעיל את הלחץ המקסימלי שהם יכלו על חמאס. כן. ומה לגבי מצרים, שאירחה את הועידה? קצת נשמע שהם נדחקים החוצה מהתיאור שלך. מצרים היא שחקנית גמישה ופרגמטית, היא הסכימה לארח את הפסגה הזאת, והיא צד להסכם בתנאים שלה. היא שולטת על מעבר רפיח. היא הסכימה להיכנס להסכם בתנאים שלה. במדינות החוץ שלה עד עכשיו, הרושם היה שקיים ציר בין קהיר לאבו דאבי, שמנוגד לציר טורקיה-קטאר. אבל למצרים יש חובות אדירים, וקטאר משלמת חלק מהם. אז מצרים דאגה לאינטרסים שלה. וכמובן, מאוד חשוב לה שאוכלוסייה של עזה לא תעבור לשטח שלה. הפחד מטרנספר. כן, זה הוצב כקו אדום ונראה שזה משקף תחושת איום אמיתית בהנהגה המצרית. מהפכת הAI של המפרץ הפרסי כשאנחנו מדברים על גז ונפט, אז בשביל רוב האנשים זה אותו דבר - סוגים שונים של דלקים. אבל מבחינת הצריכה העולמית יש הבדל גדול. גז הפך להיות דלק מרכזי באירופה בגלל כל הסיפור של המעבר לאנרגיות מתחדשות. תחנות החשמל שמונעות בגז הן גמישות יותר באופן יחסי ואתה יכול להדליק ולכבות אותם בהתראה יותר קצרה, ולכן הן משמשות כמערך הגיבוי של מערכות החשמל שמבוססות על אנרגיות מתחדשות. ולקטאר יש הרבה מאוד גז. לעומת זאת, אירופה עשתה כל מה שהיא יכולה כדי להיגמל מנפט (משום שזה דלק הרבה יותר מזהם מגז). אז עכשיו חלק ניכר מתפוקת הנפט המפרצית בכלל הולכת לאסיה. שצריכה הרבה דלק לשרוף, כי הם עוד לא עברו לכלכלת שירותים כמו אירופה וארצות הברית. לעומת זאת, ליצרניות גז יהיה יותר קל, או יותר מתאים לאנטרסים, אם יוכלו להתברג באופן קבוע בתור ספקיות אנרגיה של אירופה. לכן מבחינתו של טראמפ יש הרבה הגיון בללכת עם קטאר, בתור יצרנית גז מקומית שמשלימה את מערך הייצוא האמריקאי. ארצות הברית היא כבר עכשיו יצואנית הגז הכי גדולה בעולם, ועד סוף העשור היא מכינה את עצמה לגדול עוד יותר. ארצות הברית תוכל להכפיל את כושר הייצור שלה, אבל בשביל זה אתה צריך להבטיח שוק. זה המהלך מרכזי של טראמפ, שמשתלב עם מהפכת הAI, שבשבילה צריך המון המון אנרגיה. במאי נחתמו הסדרים שבעצם הופכים את איחוד האמירויות וערב הסעודית למארחות של הטכנולוגיה האמריקאית הכי רגישה - הAI. זאת אומרת הסכמים על הקמת חוות שרתים בהיקף של 30 ג'יגה-וואט, יותר מכל כושר ייצור החשמל של ישראל. אז אם אנחנו(כלומר האמריקאים, מ.ג) לא יכולים לבנות את רשת החשמל שלנו בקצב הדרוש, אנחנו כנראה נצטרך למצוא מדינות אחרות שיארחו את חוות השרתים שלנו, ואלה צריכות להיות מדינות שיש להן אנרגיות עודפת. אז המדינות האלה זה איחוד האמירויות וסעודיה. לכן הופתעתי שהוא מדיר אותן מההסדר הנוכחי, כמעט לא שמענו עליהם בכלל. יכול להיות שמבחינת טראמפ, אין שום בעיה לעבוד גם איתם וגם עם קטאר וטורקיה. מי אמר שהוא חייב לבחור - יתחרו שני הצדדים על חסדיו. וכדי לסיים את הפאזל של הקופונים שנגזרים, מה לגבי שיקום עזה? ומה לגבי המעורבות האישית של ג'ארד קושנר? הרי לקושנר יש קרן השקעות ונמצא בקשר עסקי עמוק עם קטאר וגם עם ערב הסעודית. פה אנחנו רק יכולים להעלות השערות, אבל המטרה הייתה תמיד שאחת ממדינות המפרץ, או קבוצה של מדינות ישלמו על שיקום עזה. הביצוע הקבלני זה שאלה פתוחה, אבל אנחנו רואים שיש ציוד כבד של קטאר שהתחיל להיכנס פנימה. אולי זה גם יתורגם לזה שמשפחת טראמפ תפעיל שם נכסים נדל"ניים, כמו מלונות. זה יכול להיות, אבל הם בדרך כלל עובדים דרך חברות קבלניות מקומיות. למשל במפרץ הפרסי את רוב הפרויקטים של משפחת טראמפ עושה חברה קבלנית סעודית. אז יכול להיות שתהיה שותפות בין נגיד קושנר וקטאר, במיזמים שיוקמו על החוף. ישראל לאן? זה שביבי לא היה בוועידה בשארם, זה מצביע על היעדרות ישראל מהתוכנית האזורית הזו. האם בנוסח נאום ספרטה, ישראל מסתגרת בתוך עצמה? תראה, לביבי הייתה תוכנית להפוך את ישראל לצומת אנרגטית. בעצם אותה אסטרטגיה של ארדואן - להפוך את ישראל לצומת דרכים תחבורתית ולצומת דרכים אנרגטית. זה גם התוכנית של כץ, "מסילות לשלום" - לחבר את חיפה ברכבת למפרץ הפרסי, וגם ההסכמה הנלהבת של ישראל להצטרף ליוזמה של ביידן, ליצור ציר מהודו דרך נמל חיפה לנמל פיראוס. בשנים הקודמות ממשלות נתניהו חתמו על הסדר עם האיחוד האירופאי, שכרגע נמצא על הנייר, שאנחנו גם נייצר חשמל עבור אירופה. אנחנו נשרוף גז או דיזל או פחם אצלנו ויהיה כבל ענק שמקשר אותנו לקפריסין, ומשם הוא יופץ לרשת החשמל האירופאית. זו הייתה התוכנית של ביבי עד השביעי באוקטובר. נכון שאם הסכסוך בעזה יוסדר ויהיה שם שקט אז כביכול אפשר יהיה לחזור לזה, אבל קטאר וטורקיה לא רוצות להעביר שוב תשתית דרך ישראל. ואם אתה מביא בחשבון שטורקיה מנסה להתבסס בסוריה, ושעכשיו יש לה הזדמנות לשלוח כוחות לתוך עזה, היא מתחילה לייצור משוואה של איום מול ישראל כדי לוודא שהיא לא תפריע לתוכניות הטורקיות. מה לדעתך נקודת החולשה במערכת הזו, שהימין הישראלי יכול לתקוף כדי להצליח לחזור לתוכניות שלו בעזה, או לחדש את המלחמה? קודם כל, זה נראה שאת הסיבוב הזה הממשלה הפסידה. אני חושב שזה די ברור שהציבור הישראלי בכלל לא רוצה לחזור ללחימה, ויהיה קשה מאוד למכור לו אותה שוב, במיוחד עכשיו כשהחטופים חזרו. בפעם ראשונה אתמול ראיתי את רמי איגרא, שהיה בכיר במוסד. מתראיין בכאן11 ואומר בצורה גלויה - קם לנו כאן פרוטקטורט קטארי-טורקי בעזה. אני מניח שרוב האנרגיות של הימין יופנו עכשיו לרדיפת בוגדים מבפנים, והם ינסו לעשות את זה כמה שיותר מהר - לחזור לדיבורים על היועצת המשפטית ובג"ץ. כמובן שמהלך נוסף שיסיט את סדר היום זה יהיה אם הממשלה באופן רשמי תספח חלקים מהגדה - תוכנית ההכרעה תואץ, ויהיו כל הזמן כותרות על הפשעים שישראל עושה בגדה. זה יכול לערער את הלכידות בין חלקי הקואליציה הבין-לאומית שכופה הסדר בעזה. למשל, אם קטאר וטורקיה יגידו לטראמפ להורות לישראל להפסיק, והוא לא יצליח. שם יש קרקע פוריה לחפור בה, מתחת ליסודות של ההסדר שטראמפ יצק בשארם. אז אני אם אני צריך לנחש, אלה יהיו הכיוונים שהם ילכו בהם. מעין גלילי הוא חבר מערכת מגזין רוזה. עריכה: תום אלפיה 118 פרק מספר מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". מעין גלילי "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו המשפט שתפו: קריאת השכמה 3 ביוני 2024 המשפט קריאת השכמה 00:00 / 01:04 אסף יקיר בראיון עם שמוליק לדרמן על בתי הדין בהאג, צביעות, אנטישמיות, הרעבה מכוונת, ופשעי מלחמה 629 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

למרות השיפור בתחלואה שהושג ביזע ודמעות, הקורונה שוב פה - ובגדול פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו תקועים בלופ שתפו: קריאת השכמה 17 באוגוסט 2021 תקועים בלופ קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! 269 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 226- סימטריה تناسق שתפו: 17 במאי 2021 226- סימטריה تناسق קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! 226 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 164 - (Teaser)ניצחון 2021 نصر ٢٠٢١ שתפו: 15 בינואר 2021 164 - (Teaser)ניצחון 2021 نصر ٢٠٢١ קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! 164 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה