אסי גרברז בלייב עם הסקרים האחרונים, התחזיות וכל הפרשנויות על הבחירות בברזיל. האם הם בדרך לניצחון סוציאליסטי? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם ברזיל לקראת הכרעה דרמטית בבחירות שתפו: שעות נוספות 2 באוקטובר 2022 ברזיל לקראת הכרעה דרמטית בבחירות שעות נוספות 00:00 / 01:04 ! שעות נוספות 6 פרק מספר תכנית אקטואליה שבועית בשידור חי. מכסה מזווית סוציאליסטית את אירועי השבוע בפוליטיקה ובכלכלה הישראלית. משודרת בווידאו ביוטיוב ובכל הרשתות. למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

שבועות האחרונים הרגשנו כולנו את גל האומריקרון מכה במלוא בעוצמה, ושוב קיבלנו את הרושם שהמדינה מעדיפה להפקיר את כולנו לכוחות השוק בהתמודדות עם המשבר. אלא נראה שהפעם היא דווקא אקטיבית מאוד - לרעתנו - ומתכוונת לפגוע בתנאי ההעסקה של כולנו. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם דוקטרינת השגרה שתפו: קריאת השכמה 18 בינואר 2022 דוקטרינת השגרה קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 353 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

יו"ר ארגון השחקנים שח"ם השחקנית ריקי בליך בשיחה עם יובל אונגר על הפקרת הממשלה את האמנים, המחאה נגד סגר תרבותי דה-פקטו ועל כוחה של התארגנות רחבה של אמנים, שחקנים ועובדי במה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם לחם ושעשועים שתפו: קריאת השכמה 13 בינואר 2022 לחם ושעשועים קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 351 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

למלחמה יוצאים עם סיבה טובה או שלא יוצאים בכלל. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם עונה 1 פרק 3 - עילה למלחמה שתפו: ניהול וסכסוך 2 באוגוסט 2021 עונה 1 פרק 3 - עילה למלחמה ניהול וסכסוך 00:00 / 01:04 ! ניהול וסכסוך 1.3 פרק מספר סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. למנויים בלבד מה הרווחנו מהמערכה שבין המלחמות? למנויים בלבד נסתפק בתיקו מול חיזבאללה למנויים בלבד למנויים בלבד שקט, יורים הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

האם ישראל מנסה להגן על הדרוזים או לפרק את סוריה? עושים סדר באירועי השבועות האחרונים. חוקר זכויות אדם מהגולן: "הפעולות של ישראל פוגעות בדרוזים" פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם מה ישראל מחפשת בסוריה? האם ישראל מנסה להגן על הדרוזים או לפרק את סוריה? עושים סדר באירועי השבועות האחרונים. חוקר זכויות אדם מהגולן: "הפעולות של ישראל פוגעות בדרוזים" שתפו: מעין גלילי 25 ביולי 2025 מה ישראל מחפשת בסוריה? מעין גלילי 00:00 / 01:04 בתמונה: לוחם בסביבת א-סווידא, בשבוע שעבר ב-20 ביולי הוכרזה הפסקת אש בין כוחות המשטר החדש בסוריה ומיליציות בדואיות, לבין התושבים הדרוזים והמיליציות באזור הר הדרוזים. הפסקת האש, שהושגה בלחץ אמריקאי, הגיעה לאחר כשבוע של קרבות, שכללו גם מעשי זוועות וטבח. לפי מרכז המעקב הסורי לזכויות אדם , באירועים נהרגו 1,339 בני אדם, מהם כאלף לוחמים מקרב הדרוזים ואנשי הצבא והמשטרה של משטר א-שרע, וכ-300 אזרחים, שמרביתם דרוזים. נשיא סוריה, א-שרע, הצהיר על להיטות "להעמיד לדין את מי שפגע באנשינו הדרוזים", אבל יכולתו ורצונו של המשטר לאכוף את החוק על מבצעי הטבח מוטלים בספק. בדומה להתנהלות הסורית, גם בכוונותיה המוצהרות של ישראל אפשר להטיל ספק נוכח מעשיה. ברמת ההצהרה, ישראל מציגה עצמה כמי שפועלת להגנת הדרוזים בסוריה, ומצדיקה באמצעות ההגנה עליהם את ההפצצה של כוחות צבא סוריים סביב העירא-סווידא ובנייני משטר בדמשק. התקשורת הישראלית הדהדה מסרים המדגישים את תפקיד המגן של ישראל, כמו גם את הדרישה של דרוזים אזרחי ישראל להגנה על בני עמם. אך היו שהצביעו על אינטרס אחר שעומד מאחורי הפעילות הישראלית. לאחר שהאלימות בא-סווידא שככה מעט, א-שרע האשים את ישראל בניסיון לפרק את סוריה ולזרוע בה כאוס. האשמה זו עולה בקנה אחד עם דיווחים שונים בתקשורת הישראלית בחודשים האחרונים על כך שישראל מעדיפה את סוריה חלשה ומפורקת. חוסר אמון במשטר החדש א-סווידא, העיר שבה ובסביבתה התרחשו הקרבות ומעשי הזוועה בשבוע שעבר, היא מקום היישוב המרכזי באזור הר הדרוזים בדרום מזרח סוריה - אזור שמתגוררת בו אוכלוסייה דרוזית גדולה. בשנים הארוכות של מלחמת האזרחים בסוריה, הדרוזים באזור הקימו מספר מיליציות חמושות כדי להגן על עצמם מפני משטר אסד מצד אחד, ומפני ארגוני טרור כמו דאע"ש או ג'בהת אלנוסרה מצד שני. אחמד א-שרע, לשעבר אלג'ולאני, שמכהן היום בתור נשיא סוריה החדש, הוא ממקימי ג'בהת אלנוסרה והיה בעברו פעיל מרכזי במספר ארגוני טרור ומיליציות סוניות באזור סוריה. כחלק מהניסיון שלו להשליט סדר במדינה, הוא שילב חלק ניכר מהמיליציות הסוניות בתוך צבא סוריה החדש. אפילו בהנחה, שאינה מובנת מאליה שכוונותיו של א-שרע כנות - תהליך השילוב הזה הוא קשה בלשון המעטה. חלק ניכר מהחיילים בצבא סוריה החדש בילו את השנים האחרונות בלחימה נגד כל מי שאינו סוני, והיכולת לאכוף עליהם משמעת של צבא מודרני לוקה בחסר. הקושי לשלוט בחיילים נחשף במרץ האחרון ביתר שאת' כאשר עימותים במערב סוריה עם תומכי המשטר הישן התפתחו לאלימות חריפה וקיצונית כנגד המיעוט העלווי במדינה. על רקע ההיסטוריה הרחוקה והקרובה הזו, לא קשה להבין מדוע שורר חוסר אמון מובנה בין הדרוזים למשטר הסורי החדש. ממשלת נתניהו מנצלת את המומנטום ניזאר איוב, חוקר משפט בין-לאומי לזכויות אדם, עוקב בדאגה אחר המצב. איוב, שמתגורר ברמת הגולן, מנהל את ארגון זכויות האדם אל-מרסד - המרכז הערבי לזכויות אדם בגולן. איוב מסביר שמשטר א-שרע הולך ומאבד את הקרדיט לו זכה עם נפילת המשטר הקודם. "העם הסורי לחם נגד אסד כדי לבנות מדינה ליברלית ודמוקרטית, וכדי לשמור על זכויותיו. הוא לא קיבל את מה שהוא רצה: המשטר החדש פירק את כל מנגנוני החברה האזרחית ולא מאפשר לה לצמוח. זה פגע באופן שבו המשטר נתפס ברחבי סוריה, לא רק באזורים הדרוזים. אם הוא ימשיך בצורה הזו, החברה בסוריה תתנגד למשטר הזה". עם זאת, איוב חולק על אופן ההצגה המקובל של המצב בתקשורת הישראלית, ששם דגש על הסכנה לדרוזים, ועל האופן בו הגנה עליהם ישראל. "כשיש מלחמת אזרחים כולם בסכנה. הרוב והמיעוט, הדרוזים והשאר. אבל ישראל לא מגנה על הדרוזים. ישראל סימנה את הדרוזים בסוריה ובכך הזיקה להם במזיד. אף אחד לא יכול להגן על הדרוזים, לא ישראל ולא צרפת, רק הסורים יכולים. המדינות הקולוניאליות משתמשות תמיד במושג של הגנה על מיעוטים על מנת לממש אינטרס קולוניאלי, לכבוש אדמות ולנצל. "ממשלת נתניהו ניצלה את המומנטום. כשאסד ברח היא כבשה מסוריה את החרמון והצהירה שתישאר שם. זה אזור שגם לפני כ-100 שנה, כשקמה התנועה הציונית, היא שמה עליו עין וניסתה לשכנע את המעצמות האירופאיות לקבל בו שליטה. זאת משום שזה אזור עם המון מים, נמצאים בו מקורות הירמוך ואפשר ממנו להגן בצורה אפקטיבית על המדינה היהודית". "לפי מקורות ישראלים, בזמן מלחמת האזרחים ישראל סיפקה טיפול רפואי לכמעט 5,000 סורים. חלקם היו אזרחים, נשים ילדים, אבל היו גם מאות אם לא אלפי לוחמים של ג'בהת אלנוסרה ושל דאע"ש. לעומת זאת, כל הזמן הזה היא לא אפשרה לדרוזים לבקר בארץ. רק כשאסד ברח, פתאום זה התאפשר. כך ממשלת נתניהו סימנה את הדרוזים. הם נתנו לכולם להבין שכל הדרוזים פרו ישראלים, וזה גרם לתסיסה בתוך החברה בסוריה. זו פוליטיקה של הפרד ומשול, וזה עבד. "אם ישראל הייתה מעוניינת בהגנה על הדרוזים היא הייתה מכבדת את הדרוזים הפלסטינים בישראל, לא הורסת בתים ולא מעבירה את חוק הלאום. הדרוזים הפלסטינים בישראל סובלים מאפלייה כמו שאר הפלסטינים בישראל." מה קרה בהר הדרוזים? העימותים הקשים באזור א-סוויידא התחילו בעקבות תקיפה של נהג משאית דרוזי בידי חמושים בדואים, בעת שהיה בדרכו לדמשק. תקיפות כאלה, וכן חטיפות ומעשי שוד אלימים, אינם נחשבים לאירועים חריגים בסוריה, אולם הפעם המתח ששורר ממילא בין הקהילות הגיע לנקודת שבר. בעקבות אירוע התקיפה, חמושים דרוזיים חטפו בני שבטים בדואים מהאזור, ומכאן, הסיטואציה והסלימה לקרבות של ממש. בעקבות ההתלקחות הקודמת בין דרוזים לבדואים באזור, שהתרחשה באפריל , סוכם שהצבא הסורי לא ייכנס לעיר אלא רק יאבטח את הצירים המובילים אליה. אחרי שהתחילו המהומות ועשרות אנשים נהרגו משני הצדדים, משטר א-שרע שלח תגבורת לאזור בניסיון לשים סוף לקרבות. בהודעה שפרסם משרד ההגנה הסורי נמסר כי הוא שלח יחידות צבאיות לאזורי המהומות, וכי הוא פותח "מסדרון בטוח" לאזרחים כדי שיוכלו להימלט מאזור הסכנה. הוא הדגיש את כוונתו לשים סוף לעימותים במהירות, אך מנגד, "הארגון הסורי למעקב אחר זכויות אדם" דיווח כי חלק מכוחות המשטר, שהם כאמור חברים לשעבר במיליציות טרור אסלאמיסטיות ואחרות, נלחמים לצד הבדואים - נגד הדרוזים. עם זאת, יש להדגיש שלא היה מדובר רק בעימות בין סונים לדרוזים. הדרוזים בא-סוויידא אינם אחידים מבחינה פוליטית; ההנהגה הרוחנית הדרוזית לא זוכה לתמיכה מלאה של האוכלוסייה, וגם בתוכה יש מספר מחנות ביחס למשטר החדש ולישראל. השייח' חכמת אל-הג'רי מוביל תפיסה ניצית כלפי משטר א-שרע ואנשיו מזוהים עם הרעיון של עצמאות דרוזית. בעקבות פרוץ המהומות הוא קרא ל"הגנה בינלאומית", ותומכות בקו שלו מספר מיליציות מקומיות שקיימות מתקופת מלחמת האזרחים. לעומת זאת, מיליציות אחרות תומכות במנהיגים כמו אל-ג'רבוע ואל-חינאווי, שרואים את עצמם כחלק מהמדינה, וגישתם אוהדת יותר כלפי המשטר החדש בסוריה. אל-ג'רבוע התנגד נחרצות לכל סוג של התערבות חיצונית במה שקורה בסוריה: "המצב בא-סווידא קשה, יש כאוס וירי. אנחנו דוחים כל תקיפה נגד המדינה כי אנחנו אזרחים סורים… כוחות הביטחון ירו פגז ליד ביתי בא-סווידא. לטענה של ישראל כי היא מספקת לנו הגנה יש מטרות פוליטיות". ב-16 ביולי ישראל החלה לתקוף בסוריה, תחילה טנקים וכלים אחרים של הצבא הסורי שנכנסו לא-סוויידא כדי להשליט סדר. בהמשך פרסמו נתניהו וכ"ץ הודעה משותפת שלפיה "הנחו את צה"ל לתקוף מיידית כוחות משטר ונשק שהוכנסו לתוך מרחב א-סווידא בהר הדרוזים בסוריה לשם פעילות המשטר נגד הדרוזים – וזאת בניגוד למדיניות הפירוז שעליה החליטו, של הימנעות מהכנסת כוחות ונשק למרחב דרום סוריה שמסכנים את ישראל". בהמשך אותו יום ישראל הסלימה את ההתקפה ותקפה בדמשק מבנים כמו הארמון הנשיאותי ובניין המטכ"ל, בהם נהרגו שלושה אנשים. נראה שההחלטה הישראלית הייתה, בפשטות, לא לאפשר למשטר הסורי לממש את ריבונותו שם. חצו את הגבול בינתיים, בצל האירועים הללו, מאות דרוזים סורים ניצלו את הכאוס כדי לחצות את הגבול אל ישראל ולבקר בני משפחה בצד הישראלי. מנגד, כאלף דרוזים מהצד הישראלי חצו את הגדר כדי לסייע לקרובים שלהם בסוריה. מאז, רובם חזרו. לפי איוב, "אנשים ראו ברשתות החברתיות אנשים מדברים על טבח נגד הדרוזים. ראו סרטים בפייסבוק, לפעמים מפוברקים, מכל הצדדים. מישהו אומר 'נטבח בדרוזים' ואחרים אומרים 'נטבח במוסלמים'. הם הגיעו למסקנה שמתחולל טבח ושצריך להגן על קרוביהם. לדעתי הם שגו. קודם כול הם לא יכולים להשפיע, במיוחד הדרוזים מהגולן. "ישראל עושה מזה שואו וזה מתסיס את החברה בסוריה עצמה. היו גם הצהרות של פוליטיקאים דרוזים בישראל שהזיקו לדרוזים בסוריה, כאילו שזה טוב לדרוזים שישראל תכבוש את האזור ותגן עליהם". בהקשר זה, ח"כ עפיף עבד מהליכוד הגיש הצעת חוק שאמורה לאפשר לדרוזים סורים להגיש בקשות למעמד תושבות בישראל. עבד כתב בדברי ההסבר כי "הקהילה הדרוזית בדרום סוריה מהווה קו קדמי ופרימטר מגן בין מדינת ישראל לבין תאי טרור וארגונים עוינים הפועלים באזור הסורי". מה ישראל מחפשת בסוריה? על אף הביקורת הקשה על משטרו של א-שרע, איוב מסכים עם הטענה כי ישראל פועלת לפרק את סוריה. "נתניהו מעדיף סוריה פדרטיבית מחולקת. זה מפני שישראל מעדיפה את המדינות שמסביבה מחולקות וחלשות. היא שואפת להמשיך לשלוט בדרום סוריה ולהקים שם רצועת ביטחון כמו בדרום לבנון, כולל הקמת צבא מקומי של אנשים שישרתו ברצועת הביטחון הזו. אני לא חושב שישראל או ארה"ב מעוניינות שסוריה תהיה דמוקרטית, ולכן הם תמכו בג'ולאני . "מבחינה פוליטית ומורלית ישראל במצב ירוד. היא מסומנת על ידי גופים בין-לאומיים וארגוני זכויות אדם כמדינת כיבוש ואפרטהייד. אני לא יודע עד כמה ישראל יכולה להמשיך בצורה הזו, ובינתיים היא מנסה לברוח מזה למלחמות וכיבושים חדשים בסוריה. הממשלה בישראל מוליכה שולל גם את היהודים, ומתישהו הם יבינו שהיא עשתה הרבה טעויות. "בטווח הארוך עדיף גם לישראל שסוריה תהיה יציבה. בוא נלמד ממה שקרה בלבנון. ישראל שלטה שם 18 שנים, לבסוף נסוגה, והקימה על עצמה אויב כמו חזבאללה. הדוקטרינה האמריקאית והישראלית היא לחולל כאוס על מנת לשרוד ולשלוט. אני חושב אחרת. אם סוריה יציבה, שכנותיה יהיו יציבות יותר. זה בדיוק כמו ישראל. כשיש כיבוש, גירוש ואפרטהייד, איך ישראל תהיה יציבה? למרות הכוח שיש לה ולמרות שהיא יכולה להגיע לאן שתרצה, ישראל נכנסה בקיר. "העם הסורי הוא קורבן של התנהלות אזורית ובין-לאומית. מדינות האזור והמעצמות לא נוהגות בתום לב כדי לייצב אותה, אלא דואגות לאינטרס של עצמן יותר מאשר לעם הסורי. אני מדבר על כולם - טורקיה שתומכת בא-שרע, ישראל שתומכת באני לא יודע מי, ארה"ב שעכשיו תומכת בא-שרע אבל אתה אף פעם לא יודע מתי טראמפ פתאום יתעורר ויחשוב אחרת. מה שסוריה ושכנותיה צריכות זה יציבות ושלום, על בסיס החלטות של האו"ם והחוק הבין-לאומי". מעין גלילי הוא חבר מגזין רוזה. סייע בכתיבה: ארנון פלג. עריכה: שני פייס מעין גלילי 99 פרק מספר מעין גלילי הוא סטודנט להיסטוריה וכלכלה, פעיל בתא הסטודנטים של עומדים ביחד באוניברסיטה העברית וחבר במערכת הפודקאסט קריאת השכמה. למנויים בלבד למה ואיך נעצרתי מעצר פוליטי למנויים בלבד הסכינים הארוכות של המשטר נשלפו למנויים בלבד כן, שלום למנויים בלבד נאום הניצחון המלא של זוהראן ממדאני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

בעלי ההון והתאגידים מעלים את המחיר פשוט כי הם יכולים. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם המכסים מעלים את יוקר המחייה, או שהם רק תירוץ? בעלי ההון והתאגידים מעלים את המחיר פשוט כי הם יכולים. שתפו: טלי גולדרינג 21 באפריל 2025 המכסים מעלים את יוקר המחייה, או שהם רק תירוץ? טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 ב־2 באפריל 2025, הנשיא טראמפ הכריז על "יום השחרור של אמריקה". "אנחנו נייצר את המכוניות, האוניות, המטוסים, המינרלים והתרופות שאנחנו צריכים – כאן באמריקה. אנחנו נבנה את העתיד שלנו בידיים אמריקאיות ובלב אמריקאי" אמר טראמפ, כשהכריז על מכס בסיסי של 10% על רוב הסחורות המיובאות, ותוספת מכסים על כ־90 מדינות ועל מוצרים סיניים. בהמשך טראמפ מחריף את המהלך, כשמכריז על מכסים נוספים של סחורות מסין. בתגובה, סין האשימה את ארצות הברית ב"סחיטה" והבטיחה להילחם "עד הסוף". השווקים הגיבו בבהלה: בתוך יומיים נמחקו כ ־4.9 טריליון דולר ממדד הS&P לבד ו. עם זאת, הודעה על פטורים זמניים למוצרים חיוניים כמו סמארטפונים ומחשבים סייעה לעצור את הנפילות. במקביל, הורחבו המכסים גם על מדינות נוספות, והמתיחות מול סין החריפה: סך המכסים האמריקאיים על סין הגיע ל־145%, וסין השיבה במכסים בגובה 125% ובפיקוח מוגבר על יצוא חומרים קריטיים. ב־9 באפריל 2025 טראמפ הכריז על השהיה של 90 יום לכל המכסים ה"רציפרוקליים" (המותאמים למדינות), למעט המכסים על סין, שנותרו בתוקף ואף הועלו ל־145%. נכון לעכשיו, המתיחות נמשכת והחששות מפני האטה גלובלית הולכים ומתחזקים. האזרחים אמריקאים מצידם, חוששים יותר מיוקר המחיה מאשר מתנועות הבורסה. הם עדיין מתמודדים עם ההשלכות של עליות המחירים בתקופת הקורונה, והתקשורת מאשרת את החששות. כל גופי התקשורת החלו לדבר בפירוט על עליית המחירים הקרובה בעקבות התייקרות חומרי הגלם. מחירי הפלדה והאלומיניום העולים יטיסו את מחירי המכוניות, התייקרות חומרים שמשמשים בתעשיית הפלסטיק המגיעים מסין תעלה מחירים של צעצועים, אריזות, ציוד רפואי ועוד, ואפילו מחירי הדירות עלולים לזנק, לפי דיווח ב־ CNBC , בטווח של 7,500 עד 17,000 דולר לבית. אבל כדי להבין מה יקרה למחירים, לא מספיק להתמקד בעליות מחירי חומרים הגלם. שוק הבניה מספק דוגמה לנתונים שמעוררים ספק בתחזית עליית המחירים. שוק הדיור בארצות הברית כיום נמצא בקיפאון: כש־90% מהמשכנתאות שהאמריקאים לוקחים הן בריבית קבועה, כך שבעלי דירות כמעט לא נפגעו מהעלאות הריבית של 2022, ואין להם תמריץ למהר ולמכור. מנגד, הרוכשים פשוט לא מסוגלים לקחת משכנתא בריביות שנותנים הבנקים. התוצאה היא קיפאון, לא מוכרים, לא קונים. הטלת המכסים לא תפתור את בעיית המימון של רוכשי הדירות, אז קשה להאמין שרוכשים שלא מסוגלים לרכוש כבר היום, ישלמו מחירים גבוהים יותר בעקבות עליית המכסים. יתכן שלצד החישובים המתמטיים הפשוטים על עלויות חומרי גלם חשוב לזכור עיקרון בסיסי אחד: מחירים עולים כאשר הם יכולים לעלות. ובשביל שהמחירים בארה"ב של היום יעלו, חייבים להתקיים שלושה תנאים: תיאום, ואשראי, ומישהו לנגוס לו מהעוגה. תיאום בעיצומה של מגפת הקורונה, כשהעולם כולו התמודד עם שיבושים כלכליים, התחילו להתפרסם נתונים על עליות מחירים כמעט בכל תחום. כלכלנים ועיתונאים הסבירו שיש חוסר בחומרי גלם, מחירי ההובלה מרקיעים שחקים, ועובדים רבים לא חזרו עדיין לשוק העבודה. כל זה, אמרו, יוצר לחצים לעליית מחירים —אינפלציה. אולם, ב2021 הכלכלנית איזבלה וובר הציעה הסבר אחר לגמרי. במאמרה "האם פיקוח מחירים אסטרטגי יכול לסייע במאבק באינפלציה?" היא טענה שהאינפלציה לא נובעת רק מעלויות הייצור או משוק עבודה הדוק. לדבריה, במצבים כמו מגפה או מלחמה, הציבור כבר מצפה לעליות מחירים, ולכן גם אם העלויות בפועל כמעט לא עלו — החברות מנצלות את הרגע כדי לייקר מוצרים, מבלי להיתקל בהתנגדות. הפתרון, לדעתה, הוא פיקוח מחירים אסטרטגי, שיכול למנוע מחברות לנצל מצבים כאלה להפקת רווחים מופרזים, כפי שנעשה בארה"ב לאחר מלחמת העולם השנייה. במאמרה האחרון, "תיאום עקיף באינפלציית מוכרים: איך זעזועים בעלויות מאפשרים לחברות להעלות מחירים", וובר בדקה שיחות של מנכ"לים עם משקיעים בתקופת הקורונה, וגילתה חזרה עקבית על מונחים כמו "לחצים בשרשרת האספקה", "אי-ודאות", ו"הצורך לשמור על רווחיות". אלא שבמקביל, אותן חברות בדיוק דיווחו על רווחי שיא – מה שהצביע על כך שהעלאת המחירים לא הייתה תגובה הכרחית למשבר. מדובר במין משחק תפקידים. המנהלים "הזהירו" מהלחצים, והמשקיעים "הבינו" והנהנו, כשכולם בחדר מבינים שהם הולכים להרוויח עוד הרבה כסף. וובר מכנה את התופעה בשם "אינפלציית מוכרים" (Sellers’ Inflation) וובר הדגישה שהיא אינה מדברת על "חמדנות" של חברות או מנכ"לים. לחברות פשוט אין תמריץ לשמור על מחירים נמוכים. המשבר מהווה תירוץ נוח להעלאות מחירים — והן מנצלות אותו בדיוק כמו שמצופה מהן לפעול, בשם הרווח. מאז פרסום המאמר הראשון, יותר ויותר מחקרים החלו לאשר את ממצאיה. דו"ח של הבנק המרכזי האירופי קבע כי כ־45% מהאינפלציה בגוש האירו בשנים 2022–2023 נבעה מהרחבת מהגדלת שולי הרווח — ולא מהתייקרות אמיתית של עלויות. גם גופים כמו האו"ם, ה־OECD , וקרן המטבע פרסמו נתונים דומים. מה שנתפס תחילה כהסבר רדיקלי, הפך תוך שנתיים לתובנה רווחת. ב־3 באפריל 2025, בעקבות הכרזת המכסים החדשים של טראמפ, פרסמה וובר ציוץ ובו כתבה: " המכסים הם זעזועי עלות. בפעם הקודמת, זעזועים רחבים כאלו תיאמו העלאות מחירים והובילו לאינפלציית מוכרים. התכוננו לגל האינפלציה הבא — הפעם באדיבות 'מייק אמריקה גרייט אגיין" אשראי אם נחזור לדוגמה של מחירי הדירות, נראה שמוכרים נחושים ומתואמים שדורשים מחיר גבוה בלי למצמץ זה לא מספיק. צריך עוד משהו - יכולת מימון. כדי ש"אינפלציית מוכרים" תוכל להתקיים משקי הבית צריכים את היכולת לקנות, משקיעים צריכים להרגיש נוח להשקיע, עסקים קטנים וגדולים צריכים אשראי. משקי הבית בארצות הברית כבר מתוחים כלכלית ברמה שלא נראתה מאז המשבר הפיננסי של 2008. החוב הכולל של משקי הבית חצה את רף ה־18 טריליון דולר בסוף 2024, החוב בכרטיסי אשראי הגיע לשיא של מעל 1.2 טריליון דולר, והריבית הממוצעת על כרטיסים אלו נסקה לכ־23%. כ־7% מהחובות האלו נמצאים כבר בפיגור חמור. מנכ"לים של חברות ענק מתחילים להודות בכך בפומבי. באמצע 2024, במספר שיחות ועידה של חברות אמריקאיות גדולות (כגון פפסיקו, Conagra Foods, Delta Airlines) ציינו המנהלים שראו התנגדות גוברת מצד הצרכנים למחירים גבוהים ושזה מתחיל לפגוע בנפחי המכירות. ישנה תחושה ש"אחרי שנתיים של אינפלציה גבוהה, הצרכנים רגישים מתמיד לכל עלייה במחיר" כפי שניסח זאת הכלכלן הראשי של Comerica Bank. התוצאה, לדבריו היא שעסקים מהססים להעלות מחירים , מה שתורם להאטת האינפלציה. אבל אולי טראמפ ישנה את התמונה? אולי, כחלק ממופע הראווה שבו הוא מפר את כל הכללים, הוא יצליח לספק עוד אשראי למשקי הבית הממונפים במילא? זה לא רעיון מופרך. טראמפ כבר פעל בכיוון. בקדנציה הראשונה שלו הוא הוביל שורת צעדים שמטרתם הייתה להפחית את הפיקוח על המערכת הפיננסית. הצעד הבולט ביותר היה תיקון לחוק דוד־פרנק שנחקק לאחר המשבר הכלכלי של 2008 כדי להדק את הרגולציה על בנקים. החוק שטראמפ קידם העלה את הרף שמעליו בנק נחשב "חשוב למערכת" מ־50 מיליארד דולר ל־250 מיליארד דולר. המשמעות: מאות בנקים, בהם גם בנקים גדולים יחסית – כמו סיליקון ואלי בנק (SVB) שהתמוטט ב־2023 – הוצאו ממסגרת פיקוח הדוק. הבנקים האלה כבר לא נדרשו לעמוד ב"דרישות דיווח" מפורטות, לא לעבור "מבחני לחץ" (בדיקות שמטרתן לוודא שהם ישרדו משבר כלכלי), ולא לעמוד במגבלות נוקשות על כמות הכסף שהם יכולים להלוות לעומת ההון שיש להם בפועל (מה שמכונה "מגבלות על מינוף"). במקביל, טראמפ החליש מאוד את הגוף שאמור להגן על האזרחים מהלוואות מסוכנות – הלשכה להגנה על הצרכן הפיננסי (CFPB). הוא מינה לו מנהלים שפירקו את המשרד מבפנים: הם ביטלו או הקפיאו חקירות נגד חברות אשראי שהונו לקוחות, צמצמו את ההגדרה של רמאות צרכנית, והגבילו את היכולת של המשרד להטיל קנסות. גם פיקוח מתוכנן על חברות הלוואה פרטיות – כולל כאלה שגובות ריביות גבוהות על הלוואות קצרות מועד – נעצר באמצע הדרך. בתקופת הקורונה טראמפ תמך באשראי נרחב: מצד אחד, הממשל חילק מענקים ואישר תכניות חירום; מצד שני, אפשר לבנקים ולחברות טכנולוגיה להציע אשראי בקלות כמעט חסרת פיקוח. השירותים שנולדו בתקופה ההיא – כמו "קנה עכשיו, שלם אחר כך" (BNPL) – הפכו לאמצעי מרכזי לדחיית תשלומים על מוצרים, גם כשלא ברור איך הלקוחות יחזירו את הסכומים. החברות המציעות את השירותים הללו אינן כפופות לדיווח שוטף למערכת האשראי, ואינן מוגבלות כמו בנקים. זו מערכת כמעט מקבילה לאשראי – ללא בלמים. כעת, בתחילת כהונתו השנייה, טראמפ שוב מאותת על כוונות דומות. דווחים בעיתונות הכלכלית מצביעים על כך ששותפים קרובים אליו – בהם אילון מאסק – מעודדים אותו לבטל לחלוטין את ה־CFPB, או לפחות למזג אותו עם גוף רגולטורי חלש יותר. יש גם שיח על פתיחת שוק האשראי לגופים טכנולוגיים – כלומר, לאפשר לפלטפורמות כמו X (לשעבר טוויטר) להציע הלוואות ומסגרות אשראי מבלי לעמוד בדרישות שמחייבות בנקים רגילים. מהלכים דומים יכולים להתרחש גם בצורת צווים נשיאותיים: טראמפ יכול, למשל, לבטל תקנות שקובעות רף מקסימלי לריביות, או לעכב תקנות חדשות שמגבילות את שיווק האשראי לציבור הרחב, בטענה שהן "פוגעות בחופש של האזרח". האם כל זה באמת יקרה? כנראה שלא. שינויים עמוקים בתחום האשראי מצריכים לרוב חקיקה מסודרת, תהליך ארוך ומורכב. טראמפ, מנגד, ידוע יותר בנכונותו להשמיע הצהרות דרמטיות ולחתום על צווים נשיאותיים מול מצלמות – הרבה פחות בניהול רפורמות רגולטוריות עד לפרטים. לכן, ייתכן שלא נראה מהלך חקיקה רחב ומובהק להרחבת האשראי, כך שגם בחזית הזאת מתעורר ספק לגבי תחזית עליית המחירים. אבל עם טראמפ, כמו שכבר למדנו – חייבים לשמור על ראש פתוח. מישהו לנגוס לו מהעוגה כשאינפלציה תופסת את הכותרות, הציבור מתמקד בעליית מחירים לצרכן. לא תמיד זה כל הסיפור. פעמים רבות, עליות המחירים הן תוצאה של מאבקים פנימיים שקטים בין תאגידים, ספקים ורשתות שיווק – מאבקים שמוצגים כשיבושים גלובליים, כשבפועל מדובר במאבקי שליטה, תמחור, ואסטרטגיה. כך למשל, קמעונאים רבים ניצלו את תקופת האינפלציה כדי לדחוף צרכנים לעבור ממותגים מוכרים למותגי הבית הרווחיים יותר עבורם. המחירים של המותגים הגדולים עלו, לכאורה בשל עלויות, בעוד שמותגי הבית נותרו במחיר נמוך – כך שהצרכן חש שהוא מצא אלטרנטיבה, והרשת הרוויחה פעמיים: גם מכרה יותר, וגם הגדילה את שולי הרווח שלה. בישראל, מקרה דומה נראה בסכסוך בין שופרסל לתנובה. שופרסל דרשה מתנובה להצטרף למבצעי הוזלה, תנובה סירבה, ובתגובה שופרסל הפסיקה לקדם את מוצריה. לא היו מבצעים, המחיר לצרכן עלה, והתחושה הייתה שמדובר בעוד גל התייקרויות. אבל לא היה מדובר בהתייקרות אמיתית של חומרי גלם או בשינוי מדיניות – אלא במהלך כוח בין שתי חברות גדולות, שהתגלגל אל הצרכן. במצב כזה, קשה להבין מה באמת קרה. כשמחיר של מוצר אחד עולה, אנשים מניחים שכולם עלו. כשיש שיח ציבורי על אינפלציה – הוא יושב על תחושת עומס אמיתית, אבל לפעמים משקף רק חלק קטן מהתמונה. הצרכן רואה מוצר שהתייקר, שומע חדשות שמדברות על עליות, ובונה לעצמו תמונה כוללת – שלא תמיד תואמת את מה שקורה בפועל. יכול להיות שמאבקים כאלה גרמו לאזרחים אמריקאים להרגיש כאילו האינפלציה גבוהה ממה שהיא בפועל. בממשל ביידן האינפלציה ירדה משמעותית כבר במהלך 2023, אבל הציבור המשיך להרגיש כאילו המחירים רק עולים. סקר מ־2024 הראה שהאמריקאי הממוצע העריך את קצב האינפלציה בכפול מהנתון האמיתי. זה קרה לא רק בגלל מחירים, אלא גם בגלל הדרך שבה דיברו עליהם – בתקשורת, בפוליטיקה, וגם בגלל מאבקים בין חברות. אינפלציה או תאוות בצע? עליית מחירי חומרי הגלם רחוקה מלהיות כל הסיפור של אינפלציית- מכסים. המכסים יוצרים את התנאים המושלמים ל"אינפלציית מוכרים" הם מספקים תיאום באמצעות נרטיב ברור של עליית מחירים שכולם מצפים לה, ונותנים לחברות "תירוץ מושלם" להעלות מחירים הרבה מעבר לעלויות. הם יוצרים תשתית פוליטית להקלות באשראי שיאפשרו לצרכנים לשלם את המחירים הגבוהים, גם אם זה יגביר את המינוף המסוכן שכבר קיים. והם יוצרים הזדמנות לשחקנים לנגוס חלק גדול יותר בעוגה כשנוצרים מאבקי כוח חדשים בשרשרת האספקה. אבל למרות שנראה שכל המרכיבים שם, ואנחנו עומדים בפניי תרחיש דומה לעליית האינפלציה של הקורונה, אולי הפעם הגבול נחצה? בשביל שהסרת רגולציה באמת תתרגם להרחבת אשראי למשקי הבית, לא מספיק רק להסיר את ההגבלות. צריך שגם הגופים שמעניקים את האשראי – כמו בנקים, חברות פיננסים ומשקיעים מוסדיים בתוך ומחוץ לארצות הברית– יאמינו שהמערכת יציבה ושכדאי להם לקחת יותר סיכון. האם האמון הזה עדיין קיים? ואם המיתון הכלכלי שכבר מסתמן באופק כאן להישאר, האם הציבור יספוג מהלכי תיאום בסגנון "גרידפלציה" - כלומר אינפלציה הנוצרת מחמדנות - בשקט, ללא תגובה פוליטית? טראמפ הרגיל אותנו לדרמות בחיי היום יום, להפתעות. אבל המערכת הפוליטית- כלכלית בה אנו חיים, יודעת להפתיע מעצמה, אין לה צורך בטראמפ. זה משהו ששווה לזכור. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה. עריכה: מעין גלילי טלי גולדרינג 76 פרק מספר טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למנויים בלבד למה ואיך נעצרתי מעצר פוליטי למנויים בלבד הסכינים הארוכות של המשטר נשלפו למנויים בלבד כן, שלום למנויים בלבד נאום הניצחון המלא של זוהראן ממדאני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 069- השורה התחתונה السطر الأخير שתפו: 22 ביולי 2020 069- השורה התחתונה السطر الأخير קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 69 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

מה בעצם הסיפור עם חוק החשמל שעבר השבוע בכנסת? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם חשמל באוויר שתפו: קריאת השכמה 11 בינואר 2022 חשמל באוויר קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 349 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

למה אחוזי ההתחסנות בכפרים הלא מוכרים בנגב נמוכים והאם יש מה לעשות עם זה? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם חיסונים לא מוכרים שתפו: קריאת השכמה 31 באוגוסט 2021 חיסונים לא מוכרים קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 276 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

אסף יקיר וארנון פלג מדברים על השביתה שהייתה ועל תכניות האלופים לנצח אחת ולתמיד את החמאס. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם מלחמה של אלופים שתפו: קריאת השכמה 6 בספטמבר 2024 מלחמה של אלופים קריאת השכמה 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג מדברים על השביתה שהייתה ועל תכניות האלופים לנצח אחת ולתמיד את החמאס. קריאת השכמה 656 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

יפתח גולדמן מגיע לדבר על עמק האינדוס בו התקיימה אחת התרבויות העתיקות בעולם, שעל פי כל הממצאים קיימה ציוויליזציה ענפה ומרשימה לא פחות ממצרים, סין או מסופוטמיה, אבל בניגוד אליהן - נדמה שהצליחה לייצר שוויון מעמדי. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם על גדות הנהר שתפו: קריאת השכמה 18 במרץ 2022 על גדות הנהר קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 378 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 077- מעשה בדירה שלישית حكاية الشقّة الثالثة שתפו: 5 באוגוסט 2020 077- מעשה בדירה שלישית حكاية الشقّة الثالثة קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 77 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו