على الرغم من تطور وتقدم الشعوب في مختلف بقاع العالم الا ان الفكر العنصري لاصحاب البشرة البيضاء او بما يعرف (الفوقية البيضاء) والتي تعني بأن ذو العرق والاصل الابيض هم اسياد على كل البشر من الاعراق الاخرى، لا يزال حاضراً حتى يومنا هذا. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם الفوقيه البيضاء שתפו: محادثات سبعاويه 24 בנובמבר 2022 الفوقيه البيضاء محادثات سبعاويه 00:00 / 01:04 على الرغم من تطور وتقدم الشعوب في مختلف بقاع العالم الا ان الفكر العنصري لاصحاب البشرة البيضاء او بما يعرف (الفوقية البيضاء) والتي تعني بأن ذو العرق والاصل الابيض هم اسياد على كل البشر من الاعراق الاخرى، لا يزال حاضراً حتى يومنا هذا. سنناقش في الحلقة 7 مختلف الجوانب المتعلقة بهذا الفِكر وكيف يتجلى في مجتمعنا النقباوي كذلك، حيث نستضيف في حلقتنا اسماء القاضي. سجلوا عضويتكم: https://www.rosamedia.org/subscribe تابعونا على الواتساب: https://chat.whatsapp.com/KRHWmCjD6QtLW0VZl5rAYS محادثات سبعاويه 7 פרק מספר מרחב צעיר ואלטרנטיבי מהנגב. בכל פרק נדון בסוגיות חברתיות, פוליטיות ותרבותיות בנגב. הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 137- קניון הזהב كنيون الذّهب שתפו: 30 בנובמבר 2020 137- קניון הזהב كنيون الذّهب קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 137 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

הראיון המלא עם ארי פולמן, במאי "ואלס עם באשיר", כחלק מעונה 3 של "ניהול וסכסוך" פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם ניהול וסכסוך - ישראל בלבנון. הראיון המלא עם ארי פולמן הראיון המלא עם ארי פולמן, במאי "ואלס עם באשיר", כחלק מעונה 3 של הסדרה "ניהול וסכסוך" על המעורבות הישראלית בלבנון. על הסרט כחלק מהזכרון ההיסטורי של מלחמת לבנון הראשונה שתפו: ניהול וסכסוך קריאת השכמה 11 באפריל 2025 ניהול וסכסוך - ישראל בלבנון. הראיון המלא עם ארי פולמן קריאת השכמה 00:00 / 01:04 קריאת השכמה 718 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

ביטחון ישראלי מחייב: קודם כל - לעצור את המלחמה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם מלחמה בעזה - מה עושים עכשיו? חלק א' ביטחון ישראלי מחייב: קודם כל - לעצור את המלחמה שתפו: תום אלפיה 5 בנובמבר 2023 מלחמה בעזה - מה עושים עכשיו? חלק א' תום אלפיה 00:00 / 01:04 התובנה שמנגנוני המדינה קרסו לחלוטין ביום הטבח הנורא חלחלה לכלל אזרחי ישראל מהר מאוד. עבור חלק, ההבנה שהמדינה קרסה משמעותה הייתה הצלת חיים של ממש: כאשר העיתונאי ניר גונטז' התקשר ליאיר גולן לבקש ממנו שיחלץ את הבן שלו מהמסיבה ברעים, הוא הבין שאם הוא רוצה לראות את הבן שלו בחיים, הוא צריך לדאוג לכך בעצמו ולא לחכות שמנגנון מדינתי יציל אותו. אותו דבר הבין יוסף אלזיאדנה , נהג מיניבוס בדואי מרהט שנסע תחת אש לאותה מסיבה וחילץ 30 אנשים מהאיזור. בהמשך, מאות אלפי אזרחים הבינו שאם הם לא יתארגנו לספק לחיילים אוכל וציוד צבאי, ולמפוני עוטף עזה תמיכה ועזרה, אף מנגנון רשמי לא יעשה את זה. התובנה שמנגנוני המדינה קרסו הניעה המונים לפעולה משותפת מעוררת השראה. הבנו, בעצם, שבזמן אמת אסור לנו פשוט לשבת בשקט ולסמוך על מישהו שם למעלה שיפעל למעננו – כי אין מישהו כזה. זו תובנה מפחידה אך אין מנוס אלא להישיר אליה מבט ולקבל אותה. אנחנו במלחמה עם מנגנונים מדינתיים שבורים, קורסים, ומיובשים, שבנייתם מחדש תיקח שנים ארוכות. נוסף על משרדי הממשלה והשירותים הציבוריים, הנהגת המדינה עושה הכול כדי להבהיר שאי אפשר לשבת בשקט בבית ולסמוך עליה. בהינתן שזה המצב, חובה עלינו האזרחים להיכנס לדיון ציבורי מבוסס עובדות על המלחמה. מטרותיה, אפשרויותיה, והשלכותיה על החיים שלנו כאן. המטרה של הטור הזה היא להתחיל דיון בשאלה הגדולה: "מה עושים עכשיו?" ובפרט בשאלה: "מה עלינו לעשות בטווח הזמן המיידי כדי להביא לישראלים ביטחון?". התשובה של הממשלה היא שבמלחמה בעזה אנחנו נביס את החמאס ובכך נשיג ביטחון. אך העובדות בשטח מצביעות על כך שהמטרה הזו אינה ניתנת להשגה. יציאה למערכה ארוכה עם מטרות לא אפשריות לא תביא לנו ביטחון, ולכן אנחנו חייבים להציע תשובות אחרות. אני מציע ארבע תשובות הקשורות אחת בשניה: הפסקת אש, עסקה להחזרת כל החטופים, החלפת הממשלה ע"י הכרזה על בחירות כלליות, וגיבוש אסטרטגיה ביטחונית מחודשת כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני. קשה כרגע לתת תשובות פסקניות, אבל חובה עלינו להציע דרך חדשה להתבונן על המציאות ולפתוח דיון ציבורי. אין אף אחד שם למעלה שיעשה זאת במקומנו. מנקודת המבט של ביטחון ישראלי, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להפסיק את המתקפה הנוכחית על עזה, ולהחזיר את כל הלוחמים שבתוך הרצועה חזרה לתוך שטחי ישראל. הסיבה העיקרית לכך, היא שישנם ספקות משמעותיים לגבי היכולת של צה"ל להשיג את המטרה העיקרית של הלחימה: חיסול היכולות הצבאיות של חמאס בעזה. למטרה מוצדקת זו יש תמיכה ישראלית חוצת מחנות, והמערכות הפוליטית והצבאית מנופפות בה כסיסמה. אבל, למרות מה שאמרנו לעצמנו במשך הרבה שנים – ישראל איננה מעצמה. וצה"ל איננו כל יכול. כל ההערכות לגבי גודלה של מערכת המנהרות של חמאס בעזה קובעות שמדובר במאות קילומטרים של קומפלקס אדיר מימדים. הערכה אחת , שמיוחסת לגורמים בצה"ל, קובעת שמערכת המנהרות אורכת כ-480 ק"מ, ומגיעה לעומק של 45 מטר מתחת לפני האדמה. צה"ל טוען שבמהלך מבצע שומר החומות במאי 2021 הוא השמיד כ-100 ק"מ של מנהרות תת-קרקעיות, ולאחר המבצע יחיא סינוור, מנהיג חמאס בעזה, הוציא הודעה לעיתונות שאומרת "יש לנו ברצועת עזה מנהרות שחוצות את ה-500 ק"מ. גם אם הנרטיב שלהם (צה"ל) נכון, הם הרסו רק 20% מהמנהרות". ההערכות שמערכת המנהרות משתרעת על מאות קילומטרים תואמות גם את עדותה של החטופה יוכבד ליפשיץ ששוחררה, שהעידה כי היא וחטופים נוספים צעדו במשך שעות ולאורך קילומטרים ברשת מנהרות שצורתן הסבוכה תוארה בתור "קורי עכביש". אורכה של כל רצועת עזה הוא כ-40 ק"מ, ורוחבה, בנק' הרחבה ביותר, הוא כ-12.5 ק"מ. המנהרות באמת נמצאות בכל מקום. כדי למוטט את היכולות הצבאיות של חמאס אין מנוס מכניסה קרקעית לתוך המנהרות, טיהורן ממצבורי נשק, מיכולות התקשורת של הארגון, מהקנים לשיגור טילים ומחיילי חמאס, והריסה של חלק משמעותי מהמנהרות עצמן. באקונומיסט מתארים כיצד נראית לחימה בתוך מנהרות: הרעש שנוצר מכל ירי מוגבר מאוד בתוך החלל הסגור, ולא מאפשר תפקוד תקין של חיילים לאורך זמן. לכן לחימה במנהרות דורשת תחלופה גדולה של חיילים. בנוסף, החושך בתוך מנהרה הוא חושך מוחלט ובשונה מלחימה מעל פני השטח, משקפי ראיית-לילה לא עובדים. כל ירי בתוך מנהרה מפזר אבק, חול וחלקיקים שמתפזרים בחלל, דבר שמקטין עוד יותר את הראיה של חיילים, שנאלצים להשתמש בפנסים, ומאט מאוד את התקדמותם. המנהרות של חמאס גדולות מספיק למעבר של אדם אחד, וכך חייל חמאס בודד יכול לעצור את ההתקדמות של טור של חיילי צה"ל רבים. ניווט במנהרות קשה במיוחד : בתוך מבוך חשוך לחלוטין של פניות לכל הכיוונים ללא שום מיפוי של השטח, ובשל אבדן מוחלט של תחושת כיוון, קל ללכת לאיבוד. ההערכות הן שמנהרות רבות ממולכדות, וכניסה לתוכן יביאו להרג של חיילים או לפציעתם ולקיחתם בשבי. לצה"ל יש יחידה שמתמחה בלחימה במנהרות, יחידת יהלום, אך זו מונה רק כ-900 חיילים לפי דיווחים . דו"ח של מכון מחקר מטעם האקדמיה הצבאית האמריקאית ווסט פוינט , מונה רשימה של כוחות וטכנולוגיות שצה"ל אימן ופיתח בשנים האחרונות כדי להתמודד עם איום המנהרות. אך גם לאחר מניית כל ההישגים הללו, הכותב מסכם כי "האמת הקשה היא שהעומק וההיקף של מנהרות חמאס בעזה עולות בהרבה על היכולות של הכוחות המיוחדים (ללחימה במנהרות) של ישראל. ייתכן שבסופו של דבר, לוחמי חי"ר והנדסה יאלצו להתמודד עם המנהרות תוך כדי שהם מגלים אותן". לכן כולם אומרים שהמלחמה "תיקח זמן". כמה זמן? אלוף פיקוד העורף אומר שזו תיקח חודשים, ובכירים אחרים אומרים חודשים ואף שנה . ראש המל"ל לשעבר מעריך "לפחות חצי שנה" ולאחריה נצטרך "לשמור על חופש פעולה". מחוץ לישראל טווח הזמן שמדווח הוא אחר: באקונומיסט מעריכים שטיהור כמות מנהרות כזו תקח שנים, לא שבועות ולא חודשים, ו בניו יורקר פורסם שבכירים ישראלים מודים שהמלחמה יכולה לקחת "עד עשור". מי שמובילים את המלחמה הזו מצפים מאיתנו להתכונן לאפשרות שילדים ישראלים שעכשיו עולים לכיתה ב', בעוד עשור יתגייסו למלחמה שמטרתה עדיין תהיה למוטט את היכולות הצבאיות של חמאס בעזה. השאלה שהקורא וודאי שואל היא שאלת המחיר המוצדק: אז השגת חיסול היכולות הצבאיות של חמאס ייקח שנים רבות, וחיילים כנראה ימותו בהגנה על המולדת. אולי זה המחיר שעלינו לשלם כדי להסיר את האיום מעבר לגבול? אני חושב ששאלת המחיר היא לא השאלה הנכונה. העדויות שמצטברות מעידות על כך שבמצב הנוכחי לישראל אין אפשרות להשיג את מטרתה, לא משנה איזה מחיר היא מוכנה לשלם. לכן, אני גם שם בצד את שאלת "היום שאחרי" שמדינת ישראל מודה שאין לה תשובה לה . אין לה תשובה כי היא יודעת שהמלחמה לא תחסל את כלל היכולות של חמאס. המסקנה מהדיווחים השונים היא שגם אם כוחות צה"ל ייכנסו בכל הכוח לרצועה, במטרה להישאר שם אפילו עשור, כדי למוטט את היכולות הצבאיות של חמאס, שלושה גורמים ימנעו ממנו להשלים את המטרה, ובעוד כמה שבועות או חודשים הכוחות יאלצו לסגת כשהמטרה לא הושגה. שלושת הגורמים הם הזירה הצפונית, מעצמות העולם, וקריסת העורף האזרחי. ככל שנכנס עוד ועוד לרצועה, אנחנו מסתכנים בפתיחת חזית צבאית נוספת, מאיימת בהרבה מכל מה שאנחנו מכירים - מול חזבאללה בלבנון. לפי תרחיש שהוגדר "חמור-סביר", צה"ל מעריך שמלחמה מול חזבאללה תכלול כ-1500 פגיעות אפקטיביות של טילים בעורף בכל יום לחימה, זאת לאחר ניכוי יירוטים של כיפת ברזל ונפילות בשטחים פתוחים. לשם השוואה, במלחמה הנוכחית חמאס שיגר כ-7500 רקטות ב21 ימי הלחימה הראשונים, ומתוכן רק מיעוט קטן היווה פגיעה אפקטיבית. באותו תרחיש, צה"ל מעריך שחזבאללה יצליח לפגוע במתקנים אסטרטגיים בישראל (כמו הכור בדימונה, נתב"ג, נמלי ים, ואסדות הגז בים), שיכולות ייצור החשמל במדינה ותשתיות התקשורת הסלולרית ייפגעו משמעותית, ובנוסף ששרשרת אספקת המוצרים תיקטע באופן משמעותי, כלומר מוצרים בסיסיים ומזון לא יהיו זמינים באופן סדיר. בתרחיש האימים הזה צה"ל יסיט את מרבית הכוחות לזירה הצפונית והזירה בעזה תיזנח ממילא. כלומר, אם חזבאללה יחליט להיכנס למלחמה, המטרה "למוטט את היכולות הצבאיות של חמאס בעזה" לא תמומש. אחת הסיבות שבגללן חזבאללה לא נכנס ללחימה עד כה, היא כמות הכוחות האמריקאים שבאזור, שאמורים להרתיע את חזבאללה מכניסה למלחמה . אבל כוחות אלה עושים פעולה כפולה עבור האמריקאים – בו בזמן שהם מגינים על ישראל מפני תקיפה חיצונית, הם גם כופים על ישראל לפעול לפי אינטרס אמריקאי. והאינטרס הזה מנוגד לכניסה קרקעית מסיבית של חיילי צה"ל לרצועה, למשך שנים ארוכות, תוך כדי זריעת הרס שלא ניתן להימנע ממנו לתשתיות ואוכלוסיה אזרחית. תומאס פרידמן, פרשן שנחשב למקורב לביידן, כותב ב-29.10 כי "ישראל צריכה לדעת שהסבלנות האמריקאית להרג מאסיבי של אזרחים בעזה איננה חסרת-גבול. למעשה, ייתכן שבקרוב נתקרב לגבול הזה." ישראל לא יכולה לקיים מלחמה ללא תמיכה אמריקאית. ישראל מסתמכת על אספקת ציוד צבאי אמריקאי – הגנתי והתקפי, וכן סיוע כספי , ובנוסף זקוקה לסיוע אמריקאי במוסדות הבינ"ל . המחשבה שארה"ב פשוט תתן לישראל את כל התמיכה הזו, במשך שנים ארוכות של לחימה ברצועה, וללא שום תנאים, היא לא מציאותית. הסיבה השלישית שבגינה ישראל לא יכולה לנהל מלחמה של שנים מול חמאס, היא היכולת של העורף לעמוד בכך. מלחמה כזו דורשת, לפי אלוף פיקוד העורף , "לנהל 'שגרת חירום' בעורף האזרחי". קריסת המנגנונים המדינתיים מראים לנו בבירור שאין לעורף יכולת לנהל שגרת חירום במשך מספר שנים. "שגרת חירום" לזמן כל-כך ממושך כוללת לא רק חוסן נפשי של אינדיבידואלים, אלא גם היערכות משמעותית מצד המדינה לכך: היא דורשת סיוע מטעם פסיכולוגים ועו"סים למאות אלפים שנפגעו וייפגעו נפשית במלחמה, או שמוגדרים כפליטים, ולא ברור לאן יחזרו ומתי; היא דורשת מקום מגורים יציב לאותם מפונים; היא דורשת מערכת חינוך מתפקדת שניתן לשלוח אליה את ילדינו בביטחון; היא דורשת סיוע כספי לכל המפונים מבתיהם, ולכל מי שנפגע כלכלית במלחמה; היא דורשת סולידריות, או לכל הפחות יחסים לא אלימים, בין כל חלקי החברה – בין יהודים לערבים, בין ימנים ושמאלנים; היא דורשת מוסדות פוליטיים מתפקדים, שאנחנו יכולים לסמוך עליהם שפועלים למעננו בזמן שאנחנו נאבקים עם שגרת החירום. כל התנאים הללו לא מתקיימים כעת. במשך שנים של מלחמה, העורף שמאחורי הלוחמים לא יהיה במצב של "שגרת חירום". הוא פשוט יקרוס. המסקנה שלי מכלל הידיעות הללו היא שמלחמה לא יכולה להשיג את המטרה של חיסול היכולת הצבאית של חמאס בעזה. אם נכנס למערכה משמעותית ברצועה, סיכוי סביר שנאלץ לסגת תוך שבועות או חודשים בודדים – אם בגלל כניסה של חזבאללה למערכה ואם בגלל לחץ בין-לאומי מסיבי להפסקת אש. אמנם חמאס יפגע קשות, אבל, לא נצליח להשמיד את מערך המנהרות ואת כלל היכולות הצבאיות של הארגון. חמאס כארגון פוליטי-חברתי, שעוסק גם בארגון דתי, חברתי, תרבותי, וחינוכי של תושבי הרצועה יישאר כמובן, ויהיה לו חלק משמעותי בשיקום הרצועה שתישאר במצב קטסטרופלי לאחר הנסיגה הישראלית משם. הציפייה שאחרי שנעשה את כל זה מישהו בעולם ייקח אחריות על עזה היא פנטזיה שלא מהעולם הזה. מעבר לכך שלא נשיג את המטרה הצבאית, המשך הלחימה תביא בסבירות גבוהה למותם וחטיפתם של חיילים, להרג של החטופים הישראלים בעזה, לפגיעה קשה ביחסים בין יהודים וערבים בתוך גבולות ישראל וערעור ממשי של המרקם החברתי בישראל, לפגיעה ביחסים הדיפלומטיים עם ארה"ב ובעלות ברית ערביות ואירופאיות, ואולי אפילו תמיט עלינו אסון אזרחי גדול יותר אם חזבאללה יצטרף למלחמה. כלל ההשלכות הללו פוגעות באופן משמעותי וארוך טווח בביטחון של ישראלים. כעת יש לעצור את האש, ולהחזיר את הלוחמים שכבר נכנסו לרצועה חזרה לשטח ישראל. בתמורה להפסקת האש יש לחתור לעסקת חילופי שבויים ולהחזיר את החטופים הביתה. לאחר מכן, יש לקיים בחירות כלליות בהקדם האפשרי, לכונן ממשלה חדשה, ולתכנן אסטרטגיה ביטחונית חדשה לישראל. אפרט על כל אלה ב טור הבא . תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה. עריכה: סתו גרסטל. תום אלפיה 23 פרק מספר תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה למנויים בלבד למה ואיך נעצרתי מעצר פוליטי למנויים בלבד הסכינים הארוכות של המשטר נשלפו למנויים בלבד כן, שלום למנויים בלבד נאום הניצחון המלא של זוהראן ממדאני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 221- הפטנט של הקפיטליזם اختراع الرأسمالية שתפו: 5 במאי 2021 221- הפטנט של הקפיטליזם اختراع الرأسمالية קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 221 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. ניהול וסכסוך - ישראל בלבנון. פרק 6: ואלס אחרון 3.06 17.3.25 למנויים בלבד ניהול וסכסוך - ישראל בלבנון. פרק 5 - נסתפק בתיקו 3.05 10.3.25 למנויים בלבד ניהול וסכסוך - ישראל בלבנון. פרק 4: קורי עכביש 3.04 3.3.25 למנויים בלבד ניהול וסכסוך - ישראל בלבנון. פרק 3: שקט, יורים 3.03 23.2.25 למנויים בלבד ניהול וסכסוך - ישראל בלבנון. פרק 2: החזית לשחרור לבנון מזרים 3.02 16.2.25 למנויים בלבד ניהול וסכסוך - ישראל בלבנון. פרק 1: מרוב ארזים לא רואים את היער 3.01 12.2.25 למנויים בלבד ראיון 6- פרופ' דני גוטוויין 2.12 27.4.22 למנויים בלבד ראיון 5- פרופ' אורלי בנימין 2.11 20.4.22 למנויים בלבד ראיון 4- פרופ' יוסי זעירא 2.10 1.4.22 למנויים בלבד ראיון 3- ריקי שיו 2.9 15.3.22 למנויים בלבד ראיון 2 - דני פילק 2.8 9.3.22 למנויים בלבד ראיון 1- סוהיל דיאב 2.7 1.3.22 למנויים בלבד עונה 2 פרק 6- זה כבר הרבה זמן ככה 2.6 22.2.22 למנויים בלבד עונה 2 פרק 5- יציב ועצבני 2.5 15.2.22 למנויים בלבד עונה 2 פרק 4- הפיכה 2.4 8.2.22 למנויים בלבד עונה 2 פרק 3- המשבר לצרכן 2.3 1.2.22 למנויים בלבד עונה 2 פרק 2 - מה נשתנה? 2.2 25.1.22 למנויים בלבד עונה 2 פרק 1 - התכנית לייצוב המשק 1985 2.1 19.1.22 למנויים בלבד עונה 1 פרק 6 - כל סוף הוא גם התחלה 1.6 26.8.21 למנויים בלבד עונה 1 פרק 5 - כל זאת ועוד 1.5 16.8.21 למנויים בלבד עונה 1 פרק 4 - אל תוך האש 1.4 9.8.21 למנויים בלבד עונה 1 פרק 3 - עילה למלחמה 1.3 2.8.21 למנויים בלבד עונה 1 פרק 2 - "אבל יצאנו מעזה" 1.2 26.7.21 למנויים בלבד עונה 1 פרק 1 - מבוא לצוק איתן 1.1 19.7.21 למנויים בלבד ניהול וסכסוך בעמוד זה מופיעים 48 הפרקים האחרונים. פרקים ישנים יותר של ניהול הסכסוך, ניתן למצוא בשורת החיפוש בעמוד זה מופיעים 48 הפרקים האחרונים. פרקים ישנים יותר של ניהול הסכסוך, ניתן למצוא בשורת החיפוש

דותן ברום הוא דוקטורנט בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בתולדות הקהילה הגאה בישראל. מרצה על היסטוריה ותרבות קווירית בארץ ובעולם ומגיש יחד עם ענת זלצברג את ההסכת "תולדות המיניות" שעוסק אף הוא בנושאים אלה. דותן ברום

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 178- בין הפטיש לסדן שתפו: 9 בפברואר 2021 178- בין הפטיש לסדן קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 178 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 090- (Teaser) יסודות התקציב أسس الميزانية שתפו: 28 באוגוסט 2020 090- (Teaser) יסודות התקציב أسس الميزانية קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 90 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

דביר ורשבסקי הוא פעיל חברתי ופוליטי, בין היתר בקבוצת 'בני אברהם' הפעילה בחברון, ובשמאל האמוני דביר ורשבסקי

שירז אנגרט היא ירושלמית, פעילה בפרי ג'רוזלם ובעומדים ביחד. כרגע סטודנטית ללימודי שלום וקונפליקטים באוסטריה. שירז אנגרט פרק: 120 | 24.10.25 | בין שתי מציאויות מנהיגי העולם מכירים במדינה פלסטינית, בזמן שעזה חרבה והגדה טובעת באלימות. האם יש קשר בין ההכרזות למציאות? כמו הישראלים והפלסטינים, גם התקווה לא הולכת לשום מקום פרק: 112 | 25.9.25 | סדק בחומה שירז אנגרט עמדה עם תמונות של ילדים פלסטינים שנהרגו בעזה. דווקא בתגובות הקשות שקיבלה, היא מצאה את הסיכוי לאנושיות של החברה הישראלית

אריאל דוקלסקי היא פעילה במעגל חיפה של תנועת "עומדים ביחד". אריאל דוקלסקי