בוקר זוועה. ממשלת מוות ארורה.

ביום הזה חייבים להיות מאוד ברורים - אין הצדקה סבירה לחזרה למלחמה. היא לא תחזיר את 59 החטופים, לא תחסל את החמאס, ולא תביא לנו ביטחון. לא לישראלים ובטח שלא לפלסטינים. התוצאה הוודאית תהיה עוד הרג והרס נרחבים בעזה, הקרבה של החטופים וחיילים, והרחקת סיכוי עתידי להסכמים מצילי חיים. 

הפסקת האש לא "קרסה"

אסור שנתבלבל, בניגוד לכותרות המניפולטיביות בתקשורת המיינסטרים - הפסקת האש לא "קרסה" - הממשלה הקריסה אותה באופן מכוון ומתוכנן מראש על מנת לחמוק מקיום ההסכם שהיה כרוך בסיום המלחמה. היא בוחרת להמשיך את המלחמה מטעמים של הישרדות פוליטית ונקמה, אבל לא פחות מכך - אידיאולוגיה, תפיסת עולם ואינטרסים אכזריים, גזעניים, בלתי אנושיים. לכן, המאבק הוא לא (רק) בממשלה מושחתת עד היסוד, אלא מאבק פוליטי על חלופות פוליטיות מתחרות.

לכן אסור שנסתפק בדרישה להצלת החטופים, אלא לדרוש גם הפסקה מוחלטת וסופית של המלחמה. אסור שנסתפק בהתנגדות לשחיתות של נתניהו וממשלתו, אלא בהצגת אלטרנטיבה כוללנית לתפיסת העולם ולמדיניות ההרסנית שהם מקדמים. לא רק כי זה מוסרי יותר, אלא כי ללא אלטרנטיבה כוללנית לא נוכל למנוע מהם שלטון לטווח הרחוק יותר.

אסור להפריד בין המשך המלחמה ומצב החירום המלאכותי שיוצרת הממשלה לבין הרס המדינה מבפנים. לא תיתכן עצירה של המהפכה שמובילה הממשלה והחלפתה ללא עצירת המלחמה. ולא פחות חשוב - הוצאות הענק על המלחמה מובילות לקיצוצים נרחבים בכל הפונקציות האחרות של המדינה, ולכן תורמות גם הן לפירוק המדינה ודרדור נוסף של השירותים (המורעבים גם כך) שהיא מספקת לנו.

מלחמה נגד רצון העם

חשוב שנשים לב - הנכונות לחזור למלחמה לא מייצגת את רצון העם בישראל. הסקרים בחודשים האחרונים עקביים ומוכיחים זאת מעבר לכל ספק. רוב עצום בעם (מעל 70 אחוז!) מתנגד לחזרה ללחימה ומעוניין לממש את הסכם הפסקת האש במלואו. מאז פרוץ המלחמה, וככל שהאינטרסים של הממשלה הולכים ומתרחקים מהרצון העממי, הממשלה הופכת פחות פופוליסטית, מפסיקה לדבר בשם ריבונות העם ומאמצת שיח לאומני ופשיסטי יותר. כך גם הולכים ומתגלים האינטרסים המגזריים הצרים והעלובים שלה, המנוגדים לאינטרסים של רובנו. היא הופכת לממשלת מיעוט חסרת מנדט ציבורי הנאחזת בשלטון באופן לא דמוקרטי - גם אם לא בניגוד לחוק. אלו התפתחויות רעות מאוד כמובן, אבל הן גם פותחות עבורנו הזדמנויות ואפשרויות פוליטיות חדשות.

ולבסוף, מתוך פטריוטיות אמיתית, אהבה אמיתית לאנשים שחיים כאן, ודאגה כנה לעתיד של כולנו - חייבים כעת להשתמש בכל האמצעים שיש בידינו לסרב לחזור למלחמת הברירה של הימין הקיצוני. לסרב לקחת חלק במפעל המוות שמובילה הממשלה ההרסנית בתולדותינו. לסרב להרוג ולהיהרג, לסרב להשתתף, לסרב בכל דרך שנוכל. קיימת עסקה על השולחן שתסיים את המלחמה ותחזיר את כל החטופים - זה עד כדי כך פשוט. ובמקביל, עלינו לפעול לבניית אלטרנטיבה אמיתית לממשלה. ולזכור תמיד: הדרך המרכזית לניצחון ולהדחת ממשלת המוות הוא פוליטיקה יהודית ערבית. ביחד - יהודים וערבים המעוניינים בשלום ושוויון - יש לנו רוב עצום. הגיע הזמן שנממש אותו. 

יאיר גולדשמידט הוא דוקטורנט וחוקר בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. עוסק בפופוליזם, תאוריה דמוקרטית ופוליטיקה ישראלית

עריכה: תום אלפיה