מתיירות בעמק המומינים עם טובה ינסון, ופוגשות משפחות אלטרנטיביות, שמנטפים במגוון מגדרים ואינטנסיביות לסבית רכה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 88: טובה ינסון, מומינים ואוטופיה קווירית שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 5 ביולי 2025 פרק 88: טובה ינסון, מומינים ואוטופיה קווירית תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 מלחמת הנצח ניטשת בחוץ אבל בתולדות המיניות אנחנו מתכרבלות בפנטזיות נורדיות על סניף, סנורקה ומאי הקטנה. טובה ינסון החלה את דרכה האמנותית כקריקטוריסטית במגזינים קומוניסטיים, והפכה למאמי הלאומית של פינלנד כשהזמינה את האומה אל בית המומינים. נספר על בני ובנות הזוג שהפכו לדמויות בעמק, על תשוקתו הנכזבת של מומינטרול לסנופקין, על האוטופיה הפוליטית של המומינים ועל הקושי של הגרוק לצאת מהארון. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 88 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

אלימות המשלה מתגברת בכל החזיתות - נגד עזה, החטופים ובגדה, וגם נגד המורים והעובדים. ככה נוהגת ממשלה קיצונית ומנותקת מהסנטימנט הציבורי. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ככל שהממשלה פופולרית פחות, היא אלימה יותר אלימות המשלה מתגברת בכל החזיתות - נגד עזה, החטופים ובגדה, וגם נגד המורים והעובדים. ככה נוהגת ממשלה קיצונית ומנותקת מהסנטימנט הציבורי. שתפו: יאיר גולדשמיט 13 במאי 2025 ככל שהממשלה פופולרית פחות, היא אלימה יותר יאיר גולדשמיט 00:00 / 01:04 בשבוע שעבר התבשרנו כי הקבינט אישר פה אחד את התוכנית להרחבת הלחימה ברצועה, כיבושה, ובניגוד לעבר – גם החזקת השטחים שנכבשו. תוצאותיה של התוכנית המכונה 'מבצע מרכבות גדעון' ידועות מראש: גזר דין מוות על החטופים, הרג נרחב של חפים מפשע וילדים, הרס מוחלט של תשתיות החיים בעזה, המשך מדיניות ההרעבה, פינויי אוכלוסייה נרחבים ומוות מיותר של חיילים. כל זאת מבלי להציע אלטרנטיבה שלטונית ברצועה, כלומר – המשך שלטון החמאס. אסור שנתבלבל, ההחלטה לצאת למבצע לא קשורה בשום צורה לשאלות של ביטחון. כך למשל, חשף סמוטריץ' את מטרות המתנחלים כשהצהיר כי "מרגע שמתחיל תמרון - אין נסיגה מהשטחים שכבשנו, גם לא תמורת חטופים" וכי "עזה תהיה חרבה לחלוטין". כלומר, המטרה עבורם היא כיבוש הרצועה, החרבה והתנחלות, ולא החזרת החטופים וביטחון לכל יושבי האזור. משמעותו של החזון הדיסטופי הזה הוא כמובן פשעי מלחמה מחרידים כלפי שני מיליון עזתים, שגם לפני שה"מרכבות" יצאו לדרך - חיים (ומתים) בגיהינום של ממש. ההחלטה על המבצע התקבלה על אף התנגדות ציבורית גורפת להמשך המלחמה. לפי סקרים עקביים מהתקופה האחרונה, כ- 70% מהישראלים מעוניינים בהחזרת כל החטופים במסגרת עסקה שתסיים סופית את המלחמה. התמיכה במה שהממשלה מכנה 'מדיניות ההכרעה' הולכת ומתפוגגת, ועומדת סביב ה- 20% בלבד מהציבור. לנתונים הללו משמעות מרחיקת לכת – היא מצביעה על כך שחלק ניכר ממצביעי הקואליציה עצמם מתנגדים למדיניות הממשלה, שהולכת ומאבדת את הבייס המסורתי שלה. נתניהו כמובן מודע לכך, ובכל זאת, במהלך נאום שנשא השבוע, אמר מפורשות כי "אנחנו רוצים להחזיר את ה-59 אבל למלחמה יעד עליון וזה הניצחון על אויבינו." כלומר, נתניהו מחליט במודע לצאת פומבית כנגד הרצון של רוב העם בישראל. מעבר להשלכות האסוניות של המשך המלחמה שתוארו לעיל, למבצע שכזה, ולכיבוש קבע של הרצועה, תהיה עלות תקציבית אסטרונומית. איך הממשלה מתכוונת לממן אותה? ניחשתם נכון, הנטל הכלכלי יוטל על המעמדות העממיים, שנדרשים לממן את המלחמה של המיעוט שבימין הקיצוני. רק שבוע שעבר קידמה הממשלה, בשיתוף פעולה עם ההסתדרות ומשרד האוצר, קיצוץ דרקוני בשכר המגזר הציבורי תחת הסיסמה המניפולטיבית "הנשיאה המשותפת בנטל". המהלך, שעוגן בחקיקת הכנסת, יוביל לקיצוץ שכרם של עובדי המגזר הציבורי, החל מן המשכורת הקרובה, בשיעור של 3.3% לחודש עד סוף השנה. בנוסף, בשנת 2026 יקוצץ שכרם בשיעור של 1.2% בחודש. זה אומר פגיעה ישירה בהכנסתם של מאות אלפי עובדים, ובאופן עקיף ברוב ציבור העובדים בישראל. אבל כמובן גם אנושה במערכות הציבוריות עצמן כגון חינוך, בריאות ורווחה, שגם כך סובלות מהרעבה תקציבית קשה, ולהרע מאוד את השירותים הכה חיוניים שהן מספקות לנו דוחק, והצורך בהן עולה מדי יום ככל שהמלחמה נמשכת. חקיקה זו מצטרפת לשורה של צעדי צנע אחרים, שפוגעים כרגיל באזרח הקטן, ולא בעשירים שבחברה - כמו העלאת המע"מ וייקור התחבורה הציבורית, צדדים שמובילה הממשלה בשיתוף פעולה עם משרד האוצר, שכרגיל לא מפספס הזדמנות לפגוע בשירות הציבורי. מיותר לציין שצעדי מימון חלופיים וסבירים בהרבה, כגון הגדלת הגרעון, מיסוי גבוה יותר על הון, למשל מיסוי של בנקים, חברות תעופה ותעשיות ביטחוניות שגורפים על חשבוננו רווחי עתק בחסות המלחמה כלל לא באים בחשבון. לא מבחינת הממשלה, ובטח שלא מבחינת משרד האוצר הניאו-ליברלי. כרגיל, הנטל הכלכלי של המלחמה מוחל בעיקר על המעמדות העממיים, על אף שרבים מאוד מהם שייכים מסורתית לבייס הפוליטי של הממשלה. אל מול המחאה הצודקת והמרשימה של עובדי ההוראה (והתמיכה הציבורית הרבה לה זכתה), תגובתו של סמוטריץ' מדהימה במיוחד ומצביעה על עומק הניתוק. באיגרת ששלח למורים כתב כי "אינני מעלה בדעתי שבשעה שמאות אלפי מילואימניקים עוזבים הכל — בית, משפחה, עבודה ופרנסה — ומוסרים את נפשם על הגנת המולדת, דווקא מי שמחנכים את ילדינו יפתחו בשביתה ויפגעו במאמץ המלחמתי בגלל ויכוח על האופן שבו תחול הפחתה של כמה אחוזי שכר בודדים באופן זמני". אתם מבינים? סמוטריץ', העומד בראש מפלגה שלפי כל הסקרים כלל לא עוברת את אחוז החסימה (כלומר שאפילו לא מייצגת את הציבור שלה עצמה), מאשים את ציבור העובדים על שהוא לא מוכן לממן את מלחמת הברירה שלו, מלחמת נצח שכל תכליתה הוא מימוש פנטזיות מטורפות של כיבוש, גירוש והתנחלות, מלחמה שרוב עצום בציבור כבר לא תומך בה. אם כך, המטרות של המתנחלים ברורות, אך כיצד אפשר להסביר את התנהלות נתניהו? מדוע לקדם מדיניות כל כך לא פופולרית? או לכל הפחות, מדוע להצהיר זאת באופן כה גלוי? הרי, במידה רבה, עוצמתו בעשור האחרון נבעה בדיוק מאותה יכולת נדירה להיענות לסנטימנט הציבורי, דרך ניסוח ועיצוב שלו מחדש באופן שמחזק אותו ואת הקואליציה שלו. יכולת לשאוב לגיטימציה מתמיכה עממית רחבה, ובו בזמן לקדם אינטרסים פרטיקולריים ומגזריים של רכיבי הקואליציה שלו. איך, אם כך, אפשר להסביר את השינוי הדרמטי הזה? להערכתי, נתניהו ושותפיו הולכים ומבינים שבמציאות שאחרי השביעי באוקטובר הם איבדו את תמיכת הרוב, ושאין היתכנות אמיתית לניצחון דמוקרטי בבחירות ללא שינוי כללי המשחק. תמיד היה מתח בין ההיבטים הפופוליסטיים של הממשלה (שיח דמוקרטי והיענות, חלקית ככל שתהיה, לסנטימנטים עממיים) והפרויקט הפוליטי שלה (אוטוריטריות, עליונות יהודית, סיפוח, מדיניות חלוקתית מפלה ופירוק המדינה). המלחמה חשפה את המתח הזה במערומיו, וככל שהפופולריות של הממשלה דועכת, היא מנסה לכסות על המתח הזה באמצעות אלימות גוברת לא רק כלפי העזתים, אלא גם כלפי אזרחי מדינת ישראל, באלימות ישירה, בחקיקה, באכיפה בררנית, טרור והפחדה. דוגמא מובהקת לכך היא תגובות הממשלה ל תופעת הסרבנות המתגברת בקרב מילואימניקים; למשל הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון (ליכוד), שתאפשר לכלוא לחמש שנים את מי שיקרא שלא להתייצב למילואים. כך, במקום אסטרטגיה פופוליסטית הנשענת על לגיטימציה דמוקרטית, לפחות לכאורה, היא מקדמת כעת שיח פשיסטי הרבה יותר, הנשען על הצדקות דתיות-לאומניות באופן מופגן ומוצהר. במקום ללכת לבחירות, היא דואגת להמשיך את המלחמה בכל מחיר - מה שמאפשר את מצב החירום, קידום ההפיכה המשטרית והשתלטות על מוקדי כוח ומוסדות מדינתיים, כנגד רצון הציבור. במקום להיענות לסנטימנט הציבורי, היא מקדמת דה לגיטימציה למועמדים ומפלגות ערביות, ולהיתכנות של שותפות יהודית ערבית. הפצת הקונספירציה נגד מפלגת בל"ד, הפוגרום בהקרנת טקס הזכרון המשותף ברעננה, קידום עלילת הדם על הצתה מכוונת של השריפות, כל אלו נועדו לאפשר לה בהמשך - וכל הסימנים מראים שזו כוונתה - להוציא מחוץ לחוק מועמדים ומפלגות ערביים מהשתתפות בבחירות. בניגוד לאופוזיציה, הממשלה מבינה היטב כי שותפות פוליטית יהודית-ערבית היא המפתח למפלתה. על אף שמדובר בהתפתחות מסוכנת מאין כמוה, היא גם פותחת את השדה הפוליטי לאפשרויות, התארגנויות ובריתות חדשות. למרבה הצער, האופוזיציה לא ערוכה כרגע לנצל את הפוטנציאל הדמוקרטי הטמון ברגע הזה. במקום להציב אלטרנטיבה לימין הקיצוני, בני גנץ ונשיא המדינה מתייצבים לצד פרויקט ההתנחלות, יאיר לפיד משווה בין "הקיצונים משני הצדדים" (כלומר, בין פורעי הפוגרום בבית הכנסת ברעננה ליוזמי הטקס), בנט מגבה בהתלהבות את המשך המלחמה, ליברמן מציע לשלול את זכות ההצבעה ממי שלא מתגייס לצה"ל, וכולם ביחד שותקים אל מול פשעי המלחמה בעזה ואל מול קיצוצי השכר ומדיניות הצנע שהורסים את החברה מבפנים. לאור התנהלות זו כבר אין ספק: כדי להחליף לא רק את הממשלה, אלא גם את מדיניותה – נצטרך להחליף גם את האופוזיציה. יאיר גולדשמידט הוא דוקטורנט וחוקר בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. עוסק בפופוליזם, תאוריה דמוקרטית ופוליטיקה ישראלית. עריכה: ענת זלצברג להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 82 פרק מספר יאיר גולדשמיט יאיר גולדשמידט הוא דוקטורנט וחוקר בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. עוסק בפופוליזם, תאוריה דמוקרטית ופוליטיקה ישראלית למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

הצינור חשפו שפלסטינים משלמים על גבינה פחות. אבל אולי הבעיה היא לא בפלסטינים, אלא בתנובה? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ?מי הזיז את הגניבה שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 19 בדצמבר 2022 ?מי הזיז את הגניבה קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 הצינור חשפו שפלסטינים משלמים על גבינה פחות. אבל אולי הבעיה היא לא בפלסטינים, אלא בתנובה? להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 483 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

אסף יקיר וארנון פלג מגלים לראשונה מה שבעצם היה ברור כל הזמן לגבי מלחמת 'חרבות ברזל'. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מלחמת ששת השנים שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 21 בדצמבר 2023 מלחמת ששת השנים קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג מגלים לראשונה מה שבעצם היה ברור כל הזמן לגבי מלחמת 'חרבות ברזל'. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 588 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

יואב הראבן חי, עובד, לומד ופעיל בירושלים. חבר הנהגת תנועת עומדים ביחד יואב הראבן יואב הראבן חי, עובד, לומד ופעיל בירושלים. חבר הנהגת תנועת עומדים ביחד הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. לתוכן ישן יותר של יואב הראבן

בחרנו בשבוע הלא נכון לקחת חופש, ועכשיו אנחנו מנסים לעשות סדר בכל המאורעות האקטואליים של השבוע האחרון, ולהבין מי הולך להתגייס למשמר הלאומי של בן גביר, ומי כבר עכשיו הרוויחו ממנו. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו המשמר הלאומי שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 4 באפריל 2023 המשמר הלאומי קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 בחרנו בשבוע הלא נכון לקחת חופש, ועכשיו אנחנו מנסים לעשות סדר בכל המאורעות האקטואליים של השבוע האחרון, ולהבין מי הולך להתגייס למשמר הלאומי של בן גביר, ומי כבר עכשיו הרוויחו ממנו. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 521 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מול "מצעד הדגלים" שהפך לכלי לדיכוי ולביסוס עליונות יהודית בחסות השלטון, יתייצבו השנה מאות פעילים ומתנדבים במוקדי החיכוך, במה שמסתמנת כעמידת הסולידריות הכי גדולה אי-פעם בתולדות יום ירושלים. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו "החומות פולטות את הפולשים": קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים מול "מצעד הדגלים" שהפך לכלי לדיכוי ולביסוס עליונות יהודית בחסות השלטון, יתייצבו השנה מאות פעילים ומתנדבים במוקדי החיכוך, במה שמסתמנת כעמידת הסולידריות הכי גדולה אי-פעם בתולדות יום ירושלים. שתפו: תום אלפיה 14 במאי 2026 "החומות פולטות את הפולשים": קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים תום אלפיה 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: עומדים ביחד ירושלים המזרחית, יחד עם העיר העתיקה, נכבשה על ידי ישראל ביוני 1967. לציון כיבוש זה, בכל שנה בכ"ח באייר מציינים את "יום ירושלים". חלק משמעותי מיום זה הוא "מצעד הדגלים" שנערך בצורה כזו או אחרת מאז 1968, אבל עם השנים צמח למימדים מפלצתיים. מסלול המצעד בשנים האחרונות עובר ממערב העיר אל הכותל המערבי תוך שהוא עובר בשער שכם דרך הרובע המוסלמי. במצעד משתתפים תלמידי ישיבות תיכוניות ואולפנות מרחבי הארץ, אבל רוב המשתתפים מגיעים מההתנחלויות. המצעד מאורגן על ידי עמותת הימין "עם כלביא" וזוכה למימון מעיריית ירושלים. מול הגזענות והאלימות כלפי הפלסטינים תושבי ירושלים, השנה עומדים מאות פעילים ומתנדבים ממגוון ארגונים - עומדים ביחד, קול רבני לזכויות אדם, מסתכלים לכיבוש בעיניים, הדמוקרטים הצעירים, ובני אברהם - שיגיעו לנוכחות מגנה: מניעת אלימות ודה-אסקלציה. גם בשנים קודמות הגיעו פעילים, אך זו כנראה תהיה עמידת הסולידריות הכי גדולה אי-פעם בתולדות יום ירושלים. וא'יל, תושב העיר העתיקה בירושלים, מספר על החוויה בזמן "מצעד הדגלים": "לגבי התושבים, מה שקורה בפועל הוא שאנשים נשארים בתוך הבתים ומנסים להגן על עצמם. מי שנמצא בעבודה או בלימודים ורוצה לחזור, מעדיף לחזור מאוחר אחרי שהכול מסתיים, כדי לא להיחשף לפגיעה מצד המתנחלים מצד אחד, ומהמשטרה ומשמר הגבול מצד שני. ומי שמגיע לאזור בכל מקרה, המשטרה לא מאפשרת לו להיכנס. המשטרה רודפת אחרינו תוך שימוש באלימות כדי להרחיק אותנו ככל האפשר מסביבת העיר העתיקה." "לגבי הסוחרים, המצב שונה. רוב הסוחרים מעדיפים לא לפתוח את החנויות שלהם ביום הזה ולא להגיע בכלל לעיר העתיקה ולסביבתה. ומי שמחליט לפתוח את החנות שלו, ברגע שהוא מרגיש שהסכנה מתקרבת, הוא ממהר לסגור במהירות ולעזוב מיד את העיר העתיקה הביתה." "זה מרגיש כאילו העיר כולה הוחרבה. התחושה שאנחנו חווים באותם רגעים היא בלתי נתפסת, זה דבר שאי אפשר לתאר במילים. אנחנו מרגישים כאילו החומות עצמן פולטות ודוחות את הפולשים. מרגישים שנאה, עוינות ופגיעה באוויר, ושהמקום כבר לא מרגיש כמו המקום שלנו. הם משאירים את המקום בצורה שלא דומה לו בכלל, ולא דומה לתושביו ולא להיסטוריה שלו. אני אישית מעדיף לא להסתובב אחרי היום הזה, עד שהמקום יתנקה מהטומאה." "לקראת האירוע נמסר לנו שעל התושבים לפנות עד השעה 9:00 את כלי הרכבים, הטוקטוקים והאופנועים מכל הסמטאות. ונאמר גם שעל כל הסוחרים, כולל בעלי חנויות ושירותים חיוניים, לסגור את העסקים והחנויות שלהם עד השעה 12:00 - כדי לאפשר את 'חופש הפולחן'! "כשהייתי קטן לא ממש הבנתי מה קורה, אבל ככל שהתבגרתי התמונה של מתנחלים שמגיעים לרחוב שלי, צועקים למותי, מטילים אימה ופוגעים באלימות בכל מי שעובר בדרכם הפכה להיות חלק מהחיים כאן. למען האמת, בשנים הקודמות לא פחדתי כמו בימים האלה. בתקופה האחרונה נהיה להם קל יותר להרוג ילדים ולתקוף קשישים, והם אינם מתחשבים בקדושת הבתים וביושביהם. הם אוהבים מוות ושונאים חיים, מלאים בשנאה, טינה ורוע, ואין בליבם אפילו גרגר של אנושיות. הם לא מבחינים בין חובש, עיתונאי או אישה, אפילו זה לא מעניין אותם. בפשטות, אני שונא את יום ירושלים, שונא את הכיבוש ושונא את הקיצונים האלה, ולעולם לא אקבל אותם. אבל! אנחנו ניאבק למען החיים, למען ההישרדות. לא ניכנע, לא נעזוב את הבתים שלנו, ולא נוותר להם על העיר העתיקה ועל ירושלים." תומר לב מספר על הטרנספורמציה שהוא עבר - מצעידה במצעד עצמו להשתתפות במשמרת הסולידריות ונגד המצעד: "לפני מעט יותר מעשור, בכיתה י"ב, צעדתי בפעם האחרונה במצעד הדגלים, כתלמיד בישיבה תיכונית. הרגעים בהן ראיתי את האלימות בה כרוך המצעד - מכות כלפי תושבים, שבירת בתים וחנויות בכל הבא ליד, קללות בלתי נתפסות, מבט מאיים בעיניים כלפי כל פלסטיני שנמצא ברחוב - היו עבורי רגע של שינוי פוליטי עמוק בתפיסה שלי של המציאות בה אני חי, והוציאה אותי למסע בו אני עדיין הולך היום." "כמו כל שנה בשנים האחרונות, אני מצטרף לתנועה שלי, 'עומדים ביחד', בנוכחות מגינה בעיר העתיקה של ירושלים, כנגד אלימות המתנחלים, כנגד אלימות המשטר. זה רגע של שותפות עמוקה בה אני משתמש בדבר הכי יקר ואישי שיש לי, הגוף שלי, כדי להגן על האנשים שחיים איתי באותה עיר, כדי להגן על העיר שלנו והאהבה שלנו אליה, מפני טרור המתנחלים - זה שמתחזה לאהבה אל העיר אבל הוא למעשה שנאה יוקדת לכל מה שהיא באמת: עיר שבה חיים ואליה משתוקקים בני העמים כולם. עיר שהיא המקום שלנו." "האלימות הזו אינה מקרית: בעשור וחצי שעברו מאז אני צעדתי במצעד, המתנחלים תפסו את השלטון. האלימות היא צורת המשטר, וכמו שראינו בשנתיים וחצי האחרונות, היא הפכה להיות התרבות שבה אנו חיים, באופן שיכול להיות מדכא לעיתים. ההצטרפות של מאות אנשים למשמר הנוכחות של עומדים ביחד היא המאבק שלנו בכל זה: בייאוש העמוק, באלימות, בתרבות של פשיעה, הרג ומוות. העמידה שלנו לצד הפלסטינים היא נגד השלטון, נגד המשטר, נגד הזרועות שלו שמשתלחות לכל עבר, נגד החיים שמייעד לנו הימין הקיצוני כבר עשורים. המאבק הזה לא מתחיל ולא נגמר מחר: הוא חלק מדרך ארוכה של מאבק ליצירת חיים אחרים, טובים יותר, לשני העמים שחיים פה, של מאבק משותף לשלום ישראלי פלסטיני." אביב טטרסקי מעיר עמים מספר על הפעילות המשפטית שנעשתה נגד המצעד, ועל המציאות שמתנגשת בחלומות המתנחלים: "בשנת 2015 עתרה עמותת עיר עמים לראשונה נגד מעבר המצעד ברובע המוסלמי תוך שהיא מביא תיעוד רב של האלימות המתרחשת במצעד. שופטי בג"צ הביעו זעזוע אולם דחו את העתירה תוך שהם מסתמכים על הבטחות המשטרה למנוע הסתה ואלימות במהלך המצעד. בפועל האלימות של משתתפי המצעד ממשיכה שנה אחרי שנה." "במהלך המצעד מתנגשים עשרות אלפי צעירים - רובם ככולם בני הציונות הדתית - עם המציאות של העיר העתיקה: עיר פלסטינית, מוסלמית ונוצרית ברובה, שהשורשים וההיסטוריה שלה עמוקים ועשירים. הבחירה המכוונת לצעוד דרך הרובע המוסלמי היא חלק מהפעולה השיטתית של המדינה למחוק את המורשת הזו. כל מהותו של המצעד היא פעולה אלימה נגד עשרות אלפי התושבים בעיר העתיקה ומאות אלפי תושביה הפלסטינים של ירושלים. מכיוון שהפעולה הזו נעשית במצוות המדינה היא זוכה לחסות המשטרה, למימון של המדינה ולמשיכת כתף מצד שופטי בג"צ." שירז אנגרט ונתי הנדרי, שני פעילי נוכחות מגינה מספרים על החוויות שלהם במצעד משנה שעברה. אנגרט מספרת: "נולדתי וגדלתי בירושלים. למדתי בתיכון ובאוניברסיטה בעיר, וברחובות שלה למדתי לעשות אקטיביזם. אומרים שירושלים היא מיקרוקוסמוס של ישראל ופלסטין. היא עיר קשה ואמיתית, מוקד לכאב ואלימות, אבל גם לסולידריות חוצת גבולות ומאבקים משותפים. אין עיר בעולם שאני אוהבת כמו את ירושלים, ואין יום שאני שונאת יותר מיום ירושלים. מהבוקר ועד הלילה, הרחובות מתמלאים בהמון גזעני ואלים, שמגיע לעיר במיוחד מכל רחבי הארץ. אותם אנשים מתקבצים בעיר העתיקה למצעד הדגלים החוגג את כיבושה, משליטים אימה ואלימות ומשאירים אחריהם הרס." "בשנה שעברה הייתי שם, במשמרת נוכחות מגינה. מהר מאוד לאחר שהרחובות הצרים כבר החלו להתמלא בנערים בחולצות לבנות, דגלי ישראל וחיוכים לגלגניים, קללות ודחיפות פיזיות כבר הופנו אליי ואל חבריי למשמרת. עמדתי יחד עם שלושה חברים בפתחו של בית מרקחת של זוג מבוגר, כאשר אחת הקבוצות צבאה עליו. הנערים רקדו באקסטזה, שרים שירים גזעניים ומקללים את בני הזוג, שהיו מבין הפלסטינים המעטים שעדיין לא הסתגרו בבתים. כעבור דקות ספורות, הם נאלצו לוותר ולנעול את בית המרקחת. ליווינו אותם במעלה הרחוב, כאשר הנערים ממשיכים לקלל ומוסיפים גם יריקות." "המראה הנורא ביותר, עבורי, היו כמה ילדים בני לא יותר משמונה, שחזרו באדיקות על אותם שירים וקללות. אחד מהם רץ אחרי אישה פלסטינית מבוגרת ובעט בה מספר פעמים. ככל שעברו השעות, הרחובות הפכו לנהר אנושי שכולו מכות, דחיפות, יריקות, שירים גזעניים ואיחולי מוות. המשטרה נכחה בכוחות עצומים ואבטחה את המצעד. עליי ועל חבריי, לעומת זאת, השוטרים איימו במעצר מספר פעמים." נתי הנדרי, במסגרת משמר הסולידריות של עומדים ביחד תועד ביום ירושלים של 2025 מונע בגופו מהמון של מתנחלים מלתקוף תושב פלסטיני של העיר העתיקה. "לאחרונה נזכרתי בציטוט מפרקי אבות 'במקום שאין אנשים השתדל להיות איש'. אנחנו מסתובבים בנוכחות מגינה וכל מה שמצופה מאיתנו זה להיות אנשים. בני אדם. להתנהג בצורה שמכבדת את עצמנו ואת הזולת. אפשר לחשוב שזה כל כך קשה." "המצעד מכוער במיוחד סביב שער שכם, באב אל עמוד. לשם מגיעים אלפי צעירים מתנחלים, על רבניהם וכמה פוליטיקאים שחושבים שהם יכולים לעשות קצת רווח פוליטי. כל זה כדי לבסס את שלטונם וריבונותם על המרחב הפלסטיני של העיר העתיקה. הם נכנסים דרך שער שכם בשירי שנאה ואלימות, דופקים על דלתות סגורות והופכים חנויות שבעליהם "העזו" לא לכרוע ברך בפני הפורעים. מדובר בפוגרום שנמשך 5 שעות מתחת העיניים של שוטרי מגב. נערות פלסטיניות שחוזרות מהלימודים מוטרדות, בעלי החנויות חוטפים מכות, זקנות בחיג'אב נדחפות והכל לצלילי "שישרף לכם הכפר" ושאר להיטי העליונות היהודית." "שנה שעברה היינו שם לאורך היום עד שהשוטרים הוציאו אותנו וסגרו את העיר - לערבים ופעילי נוכחות מגינה כמובן; לא הוציאו משם גם את הפורעים המתנחלים חס וחלילה. רגע לפני הסגירה הגיע צעיר פלסטיני שחזר מהלימודים הביתה. תוך שנייה ההמון סוגר עליו. אני ומיכל מ"משנים כיוון" היינו הכי קרובים אליו ופשוט רצנו. הגענו אליו ודרשנו מהשוטרים להכניס אותו פנימה ולהגן עליו. זה קטע אחד שקרה מתחת לעמדה של הצלמים אבל יש עוד מאה מקרים דומים שקרו בתוך העיר באותו יום." "מה מבקשים מאיתנו? להיות אנשים. יאללה בואו למשמר הסולידריות ונשתדל להיות אנשים ביחד." להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 168 פרק מספר תום אלפיה תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מיכל מאירס משרטטת תמונת ניצחון בתחום הרווחה, ומסבירה למה מערכת רווחה מופרטת, מיובשת וסקטוריאלית פשוט לא מספיקה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מדינת רווחה אוניברסלית באמת היא היסוד לחברה בת קיימא מיכל מאירס משרטטת תמונת ניצחון בתחום הרווחה, ומסבירה למה מערכת רווחה מופרטת, מיובשת וסקטוריאלית פשוט לא מספיקה שתפו: מיכל מאירס 1 במאי 2023 מדינת רווחה אוניברסלית באמת היא היסוד לחברה בת קיימא מיכל מאירס 00:00 / 01:04 צילום: נוגה דקלבאום לפעמים צריך להגיד את המובן מאליו - מדינת רווחה היא היסוד לחברה חזקה ובת קיימא. במיוחד בחברה כמו שלנו, אשר יש בה מגוון רחב של אוכלוסיות, סגנונות חיים ופערים כלכליים, יש צורך במדינת רווחה חזקה. כזו שתהווה תשתית לחיים משותפים, לחברה יציבה ומאוחדת ולתרבות של סולידריות. מדינה אשר בה לכל אדם יש את הזכות לחיות בכבוד, תחת קורת גג מכבדת ללא חשש להיות מגורש לרחוב, אוכל מזין במקרר, נגישות לשירותי בריאות איכותיים - (כולל בריאות הנפש), חינוך טוב לילדיו, חשמל ומים ללא חשש מניתוק, עבודה המספקת פרנסה מכבדת ואפילו זמן וכסף לבילויים ופנאי. בעבר, בתקופות בהן ניסו להפריד בין אנשים ולשסותם אלו באלו, צצו כפטריות אחרי הגשם חוקים והחלטות ממשלה שהכווינו כספים, תקציבים, שירותים וזכויות לאוכלוסיות ספציפיות, במקום לכלל האוכלוסייה. מהלכים אלו חתרו תחת עקרונות מדינת הרווחה. אבל כפי שפגעו במדינת הרווחה בעשורים הקודמים, הצלחנו לתקן אותה. איך השגנו את זה? הכל התחיל במדיניות ממשלתית ובהקצאת תקציבים - ובלי שיטת המאצ'ינג, אשר פוגעת בעיקר ברשויות המקומיות שיש להן פחות משאבים, אבל בעצם בכולנו. התקציבים מובטחים על ידי חוק שירותי רווחה חדש, שהחליף את חוק הסעד. החוק מסדיר את חובות המדינה בתחום השירותים החברתיים, באילו שירותים לא ניתן לפגוע או לקצץ ומייצב את תקציבים הנדרשים לכך. מדינת הרווחה שלנו פועלת על בסיס כמה עקרונות מרכזיים: העיקרון הראשון הוא הבטחת שירותים חברתיים אוניברסליים, כמה שיותר נגישים, פתוחים לכולם, נדיבים ולא מערימים מגבלות או מחסומים בכדי לקבל אותם. הוכח בעבר כי קצבאות סלקטיביות, כלומר כאלה אשר יש לבצע פעולות רבות בכדי לקבל אותן, זוכות למיצוי באחוזים נמוכים יותר ולא מגיעות לכל מי שזקוק להן. זה נכון לא רק לקצבאות. פעם, רבים ממי שנזקקו לשירותים התקשו לצרוך אותם, ולעיתים בכלל לא ידעו על קיומם. שירותים חברתיים נדרשים כעת להיות נגישים, פתוחים ומזמינים. הפסקת ההפרטה – שירותי רווחה אינם עסק רווחי. הם דורשים הוצאת משאבים והקצאתם לטובת מי שצריך אותם, מתוך ההבנה שהם מחזקים את החוסן החברתי וייתכן ואף חוסכים כסף למדינה בטווח הארוך. מרגע שהם הופכים לשירות שמטרתו רווח, קשה להימנע מפגיעה כלשהי – בין אם באיכות השירות, בשכר העובדים, בתקינה או במגוון השירותים הניתנים. עצרנו את ההפרטה של השירותים החברתיים וכעת הם מסופקים על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים והרשויות המקומיות. ישנם שירותים שבמהותם כוללים שליטה נרחבת על חייהם של אנשים. למשל, מעונות סגורים (כגון חסות הנוער), מחלקות אשפוז למתמודדים עם מחלות נפש, בתים סיעודיים לקשישים חסרי ישע ועוד. אלו הם שירותים רגישים, שהמדינה לוקחת עליהם אחריות ישירה, מפקחת עליהם ומוודאת שמי שמועסקים בהם אכן מתאימים. כעת ברור שהרווח הכספי לא צריך להיות שיקול בהם. תקינה ושכר – "כלי העבודה" בשירותים החברתיים הם העובדות והעובדים עצמם. רבים מהם אלו עובדות ועובדים סוציאליים, אך לא רק. כפי שבבית חולים ברור לנו שיש להשקיע במכשור מתקדם ושבמפעל יש לתחזק את המכונות – כך גם בשירותי הרווחה – יש לדאוג לעובדות ולעובדים. להשקיע בהכשרות, בתמיכה רגשית ומקצועית וכן בשכר שמאפשר התמדה במקצוע לאורך שנים ומכבד את העובדים בו. לפני מספר שנים איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים נאבק ואף השיג רפורמה במבנה השכר, שהיא בבסיס לשיפור בשכר מאז השינוי היסודי במבנה מערכת הרווחה. כעת, אנו שמים דגש גם על תקינה. כפי שבבית ספר לא הגיוני שתהיה מורה אחת על 80 תלמידים, כך הגדרנו תקינה גם בשירותים חברתיים. פעם, עו"ס במחלקה לשירותים חברתיים טיפלה במאות משפחות. מצב זה הגביר את השחיקה ופגע ביכולת להעניק שירות איכותי. בימינו אין זה אפשרי יותר - מוגדרת נוסחה ברורה להיקף העבודה שתחת אחריותה של כל עו"ס. שירותים מניעתיים ולא רק בחירום – תגברנו את השירותים המניעתיים והשקענו בטיפולים ארוכי טווח. במקרי חירום, ההתלבטות לגבי מתן שירותים קטנה יותר. במקרה של התעללות בילדים, אלימות או בזמן אירוע בטחוני – ברור לכולם הצורך במענה מיידי של עו"ס ואנשי טיפול נוספים. אך ישנם גם שירותים אשר עוסקים בתהליכים ארוכי טווח ויכולים למנוע את אירועי הקצה. למשל, מרכזי טיפול למשפחה, לילדים עם מוגבלויות, מרפאות בריאות הנפש, שירותי שיקום לעבריינים ועוד. שירותים אלו הלכו וצומצמו בתהליך ארוך של פגיעה. כשלא היה טיפול מניעתי נגיש, שתמך ביחידים ומשפחות ברגעי קושי, ראינו עלייה במקרי הקצה. לא נראה יותר מקרים כמו זה של מגיפת הקורונה, בה, דווקא כשאנשים נאלצו להיות סגורים בביתם, כמו "בסיר לחץ", חשבה המדינה שזה הגיוני לסגור את שירותי הרווחה. מאז שמדינת הרווחה שלנו פועלת על פי העקרונות הללו, טוב יותר לכולנו - לעובדות שמובילות את המערכת אבל במיוחד לנו, שזקוקים לשירותים חברתיים איכותיים ונרחבים. ב-2023 נאבקנו על הדמוקרטיה והבטחנו את קיומה, אבל לא עצרנו - הבטחנו ועיגנו בחקיקה ובתקציבים את מדינת הרווחה שלנו, כך שתהיה אוניברסלית ויציבה. מיכל מאירס דמיינה את ישראל של 2030 במסגרת פרויקט "תמונת ניצחון". עריכה: סתו גרסטל. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 3 פרק מספר מיכל מאירס מיכל מאירס היא עובדת סוציאלית וחברת איגוד העובדים הסוציאליים. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

סוקינה טאעון היא פעילה חברתית ופוליטית וחברת הנהגה בתנועת עומדים ביחד סוקינה טאעון

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 209- הרזידנסי הניגרי الريزدنسي النيجيري שתפו: 13 באפריל 2021 209- הרזידנסי הניגרי الريزدنسي النيجيري קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 209 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 074- (Teaser) מרד הסטודנטים تمرّد الطلّاب שתפו: 31 ביולי 2020 074- (Teaser) מרד הסטודנטים تمرّد الطلّاب קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 74 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

ד"ר שמוליק לדרמן מתמחה בתיאוריה פוליטית ולימודי הג'נוסייד. הוא משמש כעמית מחקר ב"פורום לחשיבה אזורית" ומרצה באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה הפתוחה. שמוליק לדרמן הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. לתוכן ישן יותר של שמוליק לדרמן