חיפוש באתר
חיפוש באתר זה
נמצאו 1504 תוצאות בלי מונחי חיפוש
- עונה 2 פרק 1 - התכנית לייצוב המשק 1985 - רוזה מדיה روزا ميديا
מבוא לתכנית הייצוב שנת 1985 פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו עונה 2 פרק 1 - התכנית לייצוב המשק 1985 שתפו: ניהול וסכסוך PREMIUM 19 בינואר 2022 עונה 2 פרק 1 - התכנית לייצוב המשק 1985 ניהול וסכסוך PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 2.1 פרק מספר ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר
- ניהול וסכסוך - ישראל בלבנון. פרק 2: החזית לשחרור לבנון מזרים - רוזה מדיה روزا ميديا
מלחמת האזרחים בלבנון מתחילה, ובישראל מזהים הזדמנות פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ניהול וסכסוך - ישראל בלבנון. פרק 2: החזית לשחרור לבנון מזרים שתפו: ניהול וסכסוך PREMIUM 16 בפברואר 2025 ניהול וסכסוך - ישראל בלבנון. פרק 2: החזית לשחרור לבנון מזרים ניהול וסכסוך PREMIUM 00:00 / 01:04 להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 3.02 פרק מספר ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר
- אלימות ברחובות וטיהורים בהנהגה: נכנסנו לשנת בחירות - רוזה מדיה روزا ميديا
הסכינים הארוכות נשלפו, חיסולים פוליטיים יצאו לדרך, והציבור הישראלי על הכוונת. משטר חדש מתכונן בישראל בחסות המלחמה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו אלימות ברחובות וטיהורים בהנהגה: נכנסנו לשנת בחירות הסכינים הארוכות נשלפו, חיסולים פוליטיים יצאו לדרך, והציבור הישראלי על הכוונת. משטר חדש מתכונן בישראל בחסות המלחמה. שתפו: אסף יקיר 16 בנובמבר 2025 אלימות ברחובות וטיהורים בהנהגה: נכנסנו לשנת בחירות אסף יקיר 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: דימיטרי פיסטרוב, שאטרסטוק בעקבות מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר, בחודשים האחרונים של שנת 2023 ביצעה מדינת ישראל את אחד מפשעי המלחמה המאורגנים המחרידים בהיסטוריה המודרנית. במשך חודשים ספורים הפך צה"ל את רצועת עזה לעיי חורבות. יותר ממיליון אזרחים גורשו מביתם, קרוב ל-30 אלף עזתים נהרגו, רובם הגדול נשים וילדים שנרצחו, חלקם במה שראשי מערכת הביטחון כינו כבר אז "נכבה שנייה", שמטרתה להחדיר טרור באוכלוסיה האזרחית. העדות הקרובה ביותר לליבם של הישראלים מהתקופה ההיא היא הריגתם בדם קר של 3 חטופים לא חמושים, מניפים דגל לבן ומתחננים לעזרה בשכונת שג'אעייה. אפשר, או אי אפשר, רק לדמיין כמה פלסטינים מצאו אז ומאז את מותם בנסיבות דומות. בשנתיים שעברו, המשיכה ההשמדה בעזה בקצב איטי יותר, והיא ממשיכה עד היום. רק לפני מספר ימים דווח ב-BBC שצה"ל השמיד כ-1,500 בתים בשטח בשליטתו מאז כניסת הפסקת האש לתוקף. דובר צה"ל התייחס לדיווח ולא הכחיש, אלא טען, כרגיל, שצה"ל מטפל ב"תשתיות טרור". בזמן שהפשע הזה התרחש, שלטה בכיפה תודעת "שש אחרי המלחמה", כאילו כשהכל ייגמר יהיה זמן שבו נתמודד עם הסיבות שהביאו אותנו עד כאן. אמנם בתוך החברה הישראלית לא תמיד הסכימו על איך ואת מי ננצח, אבל היה ברור שעכשיו "ביחד ננצח". ואחר כך? ובכן, לא ברור מה יקרה אח"כ. אבל "שש אחרי המלחמה" ואחריו "היום שאחרי", היו הקנבס הריק עליו יכולים צדדים שונים לצייר את העתיד המועדף עליהם. בזמן שעתידים שונים דומיינו, התפלשה החברה הישראלית במה שכונה "אחדות" שהייתה בעצם כניעה מוחלטת של צד אחד במפה הפוליטית לשאיפות ההשמדה של הצד השני, תחת כסות דקה של שיקולים ביטחוניים. לצד השמאלי, או המרכזי, או הממלכתי, או הליברלי, או איך שירצו לקרוא לעצמם, היה ברור שבשש אחרי המלחמה נקים וועדת חקירה ממלכתית, נלך לבחירות, ונקים ממשלה חדשה ש"תתקן את ישראל". למרבה האימה, אם תשאלו פוליטיקאי רנדומלי מיש עתיד, או הדמוקרטים, או המחנה הממלכתי, מה לדעתו צריך לעשות עכשיו, הוא יתן פחות או יותר את תשובת הקואליציה. המציאות קפאה בזמן בשביל האנשים האלו, והם עוד מחכים לשש כשהשעה היא דקה לחצות. בינתיים, במציאות, מתנהלת מלחמת אזרחים במעמד צד אחד ובחסות מערכת אכיפת החוק, הכפופה כבר כמעט כולה למשטר החדש שהוקם בישראל בזמן המלחמה. השינוי המשטרי בישראל משתקף דרך התמורה שחלה בחקירות הבכירים בשנים האחרונות, אותן צריך להבין כמונעות קודם כל משיקולים פוליטיים. כן, נתניהו מושחת, ולא, התיקים נגדו לא מומצאים. אבל, גם אין טעם בהסתכלות נאיבית על חקירות נתניהו כאילו היו עניין משפטי גרידא. הטענה הבסיסית של נתניהו שהוא נרדף על ידי הפרקליטות, שהוא קורבן של אכיפה בררנית, היתה נכונה לאורך כל הדרך. לא כי הוא לא פושע, אלא כי כולם שם למעלה פושעים, במידה כזו או אחרת. שעשורים של כיבוש והפרטה הותירו את מדינת ישראל, עוד לפני השבעה באוקטובר, שבורה ומרוסקת וחסרה אפילו את מראית העין של מדינת חוק. נתניהו נחקר והועמד למשפט כי היו גורמים בתוך המדינה שקיבלו החלטה מודעת להתמודד אתו כבעיה, ולא כפתרון. את החקירות ואת המשפט עצמו, על התנהלותו הממושכת והמשונה, צריך לראות כקרב בין אגף מושחת אחד בפוליטיקה הישראלית לאגף מושחת אחר. זה בסדר שיהיו לנו פייבוריטים בקרב הזה, רק שלא יהיו אשליות בנוגע לזהות הצדדים הנלחמים. מאז הפסקת האש, אפשר לומר בביטחון שהדינמיקה הזו השתנתה. אין לנו דרך לדעת מה נאמר בחדרים סגורים, ומתי בדיוק "נפל" מבצר כזה או אחר. אבל נראה שמשהו זז בתוך המשטר הישראלי. תוך פחות מחודש נעצרו כאן מנהיגי איגוד העובדים הגדולים במדינה, ראשי הפרקליטות הצבאית, ובכירי חוקרי השחיתות. מדובר בשימוש ממשי וישיר בכוח המדינתי לחיסול יריבים פוליטיים, לזריעת כאוס ואולי יותר מהכל ל-"הסרת חסמים", בהשאלה מהשיח הכלכלני. אי אפשר להפריז בכמה השינוי הזה משמעותי. זה לא משנה בכלל אם ראשי ההסתדרות מושחתים, אם הפרקליטות הצבאית התנהלה ומתנהלת כמו ארגון פשיעה, ואם בעלי הון קונים שוטרים במשטרת ישראל. האמת - אני מניח באופן אישי שכל הדברים האלו נכונים. חלקם מדכאים את הדרישות של מעמד העובדים, אחרים מכשירים רצח עם בפלפולים משפטיים, והאחרונים מניחים לפשע להשתולל ברחובות. אף אחד מהם לא חבר שלי, או שלכם, להפך, הם כולם אויבים שלנו. אבל זה לא אומר שלא צריך להילחץ, ולהילחץ מאוד, מהסכינים הארוכות שנשלפות בתוך המשטר הישראלי. לחיסולים בתוך האליטות צריך וחשוב להוסיף גם את התגברות האלימות של הזרועות השונות של המשטר. זה נכון במיוחד בעזה, אבל כמובן גם בשטחים, שם הצבא, כשהוא לא עסוק בלרצוח בעצמו מעל אלף פלסטינים מאז השבעה באוקטובר ולנהל את שגרת הכיבוש, מגבה מיליציות חצי צה"ליות או פרטיות לגמרי שמשתוללות ללא הפסקה. זה נכון גם לגבי כנופיות יהודיות שצומחות בתוך ישראל ומתחילות להפנות את האנרגיה הפאשיסטית שלהן כלפי הפלסטינים אזרחי ישראל ונציגיהם בכנסת, כלפי שמאלנים, אקדמאים, ומפגינים נגד הממשלה. ככה נראית שנת בחירות במשטר הישראלי החדש. בעבר התרגלנו לנוהל בשנת בחירות: קצת הסתה של נתניהו, כמה הודעות של שר האוצר שהתקשורת הכלכלית תכנה "פופוליסטיות", אלו ואלו כבר לא חדשות. אבל עכשיו, כחלק משנת בחירות נערכים טיהורים בשורות ההנהגה של המשטר הישראלי, והאלימות הפוליטית ברחובות בגיבויו מתגברת. הבחירות הקרובות יתנהלו באווירה אלימה של משבר מתמשך ושל שחיתות גלויה. הן יתנהלו בסביבה מוסדית שבה גורמים שיכלו בעבר להתנגד יהיו מוחלשים, רדופים, עלובים, וחסרי לגיטימציה. הן יתנהלו תוך כדי דיווחים שוטפים על אלימות מאורגנת כלפי כל מי שמצביע או מתכוון להצביע לא נכון. מציאות שכבר מוכרת לאזרחים הפלסטינים, תהפוך עכשיו גם ליום יום של רבים מהיהודים. בחסות המלחמה, בין קרב על נפילת "מבצר" כזה או אחר, נפלה הממלכה כולה. המשטר הישראלי מנהל מלחמה, קודם כל נגד החלקים בתוכו שהוא רוצה להחליש או לסלק. אחר כך נגד הליברלים במוקדי הכוח, בהם הוא כנראה רואה איום ממשי. אחריהם, במעמד העובדים המאורגן. ולבסוף, בפלסטינים אזרחי המדינה ובשמאל - חלשים ובלתי מאורגנים יחסית, אפשר לשמור אותם לסוף. כשמנהלים מולך מלחמה, חשוב לדעת מי האויב. מדינת ישראל כפופה כולה להגיון המלחמה והמשבר המתמשך, שאפשר גם לקרוא לו בשלב הזה תצורה מסוימת של פאשיזם. המדינה אף פעם לא הייתה מושלמת, תמיד הייתה בה שחיתות ופשע, אבל בשנתיים האחרונות משהו נשבר בה סופית. אולי עוד יש בה משרתי ציבור מנומסים, אפילו שוחרי טוב, אבל המאזן בתוכה השתנה, ואי אפשר לסמוך על מוסדותיה. הרעיונות ש"נגיש תלונה ליועמ"שית נגד ח"כים מסיתים" או "נדרוש מהמפכ"ל לפתוח בחקירה" או "נתעקש שבג"צ יעמוד בפרץ", היו מצחיקים אם לא היו עצובים במידת ריחוקם מהמציאות. לרע ולרע, האופוזיציה למלחמת הנצח וממשלת ההשמדה נשארה ללא תמיכה משמעותית מתוך המערכת. בחודשים הקרובים, ככל שהתהליך הזה יתרחב, חלקה יבחר להצטרף סופית לקואליציית נתניהו. החלק שייבחר להישאר בחוץ, יצטרך להכריע בין המשך האשליה לבין אימוץ של מצבם החדש כמתנגדי משטר. להתנגדות למשטר, כמו גם להתנגדות לממשלה, יש כלים, גם אם הם כלים אחרים מהכלים הלגליסטיים של המאבק המשפטי שמנהלת האופוזיציה היום. אפשר להפגין לא רק נגד מדיניות כזו או אחרת, או גוף סורר בתוך המשטר, אלא נגד המשטר עצמו. אפשר לסרב - ולא רק לשרת בצבא, זה מובן מאליו בשלב הזה בו הצבא הוא פשוט זרוע השמדה של המשטר - אלא גם לסרב לקחת חלק בנירמול המשטר החדש. לסרב להשתתף בשיח הכוזב והתמידי באיום הביטחוני הבא. לסרב להיאבק למען גיוס של מי שלא מתגייס, במקום נגד הגיוס של מי שכן. בדומה, אפשר להילחם על קידום שלום, שהוא הכלי היחידי שאולי יוכל לשנות מספיק את המציאות כדי להציל משהו ממה שמדינת ישראל הייתה יכלה להיות. ואולי הכי חשוב, אפשר לעזור לארגן אנשים למוקדי כוח, במקומות העבודה שלהם ובערים שלהם, שיהיו משקל נגד למשטר הישראלי ולכוח הכמעט בלתי מוגבל שהוא מחזיק כרגע בין הירדן לים. יותר מהכל, חשוב להכיר במה הביא אותנו לכאן, לא הפופוליזם ולא הגזענות של הימין, לא הפיצול בין המפלגות והיעדרו של "סכין בין השיניים", לא בחירה אלקטורלית שגויה של מרב מיכאלי ולא המהות הנצחית של הציונות. הגענו לכאן מכיוון שהייתה קואליציה רחבה בחברה הישראלית שהסכימה "לשים הכל בצד" כדי לנקום, לפרק, להרוג ולהשמיד ברצועת עזה. עכשיו כשאנחנו מגלים מה זה ה"הכל" שהם שמו בצד, כולי תקווה שבפעם הבאה שיבקשו מהם שוב לשים הכל בצד, כי נורא חשוב לצאת למבצע בעזה, או בשטחים, או באיראן, או בסוריה או בטורקיה, הם יזכרו לאיזו מציאות הם יכולים לחזור כשתחושת האחדות תתפוגג, והם ימצאו את עצמם בתא המעצר. אסף יקיר הוא חבר מערכת ומגיש הפודקסט קריאת השכמה עריכה: תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 126 פרק מספר אסף יקיר חבר מערכת ומגיש הפודקסט קריאת השכמה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר
- I'm not a robot - רוזה מדיה روزا ميديا
בתחרות בין האדם למכונה. גם ההתפתחות הטכנולוגית נמצאת חסרת אונים מול המציאות. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו I'm not a robot שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 30 בספטמבר 2021 I'm not a robot קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 289 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר
- 235- מה נשתנה? ما الذي تغير؟ - רוזה מדיה روزا ميديا
נראה כי ממשלת השינוי הולכת ומתגבשת, והגיע הזמן לדבר על איזה שינוי בדיוק מתוכנן לנו אם היא אכן תקום. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 235- מה נשתנה? ما الذي تغير؟ שתפו: 2 ביוני 2021 235- מה נשתנה? ما الذي تغير؟ קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 235 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר
- 208- המדרגים מדורגים التدريجات مدرَّجة - רוזה מדיה روزا ميديا
פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 208- המדרגים מדורגים التدريجات مدرَّجة שתפו: 11 באפריל 2021 208- המדרגים מדורגים التدريجات مدرَّجة קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 208 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר
- משטרה להשכרה: איך בעלי הון שוכרים שוטרים - רוזה מדיה روزا ميديا
איך המשטרה מקצה כוחות למטרות של בעלי הון, כמו דיכוי ההתנגדות של תושבי הגולן להקמת הטורבינות בשטחם פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו משטרה להשכרה: איך בעלי הון שוכרים שוטרים איך המשטרה מקצה כוחות למטרות של בעלי הון, כמו דיכוי ההתנגדות של תושבי הגולן להקמת הטורבינות בשטחם שתפו: שני פייס 3 באוגוסט 2023 משטרה להשכרה: איך בעלי הון שוכרים שוטרים שני פייס 00:00 / 01:04 חוזה הרננדז לפני כשנה וחצי מדינת ישראל החליטה לאשר את הקמתו של כוח משטרתי מיוחד, פרטי למחצה, במימון משותף עם חברת האנרגיה "אנרג'יקס". חשיפה של Ynet גילתה שהכוח הוקם על רקע התנגדות המשטרה לקידום החלטת ממשלה שנויה במחלוקת: בניית טורבינות רוח בגולן על אפם וחמתם של תושבים וארגוני רופאים וסביבה, שרואים במיזם אסון בריאותי-סביבתי ומפגע נוף חמור. המשטרה חששה מעימות קשה עם תושבי הגולן הדרוזים. אלא שההתנגדויות לא עצרו את הפרויקט. תומר לוטן, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים בממשלת בנט-לפיד, מצא את הדרך לקדם את ההחלטה: הקמה של כוח שיטור ייעודי בעלות של 28 מיליון ש"ח, שתממן באופן חלקי החברה היזמית. ב-21 ביוני הכוח הופעל. עו"ד כראמה אבו-סאלח, תושב מג'דל שמס, מספר: "כשקמנו בבוקר, הופתענו לגלות שאנחנו מוקפים בכוחות משטרה עצומים. תחילה המשטרה נערכה לחסימות אבל לא חסמה את הגישה לקרקעות. עם הזמן השוטרים התחילו למנוע מאנשים להיכנס למטעים שלהם. זו עונת הדובדבנים והקטיף, ואז התחילו העימותים. הניצוץ הראשון התחיל מזה שהמשטרה מנעה מהתושבים להיכנס למטעים כשהרקע הוא שאנחנו מתנגדים לפרויקט הזה ולא היינו מוכנים לאפשר לחברה היזמית להיכנס". לפחות עשרה מפגינים נפצעו, חמישה מהם קשה, בין היתר מירי כדורי ספוג וגומי במהלך ההפגנות. שבעה עשר שוטרים נפצעו קל. לאחר ששישה מפגינים נעצרו, התלקח עימות נוסף בין מפגינים לשוטרים ליד משטרת מסעד. המתח שנושא איתו העימות ניכר בפניו של אבו-סאלח עורך דין בתחום זכויות האדם תושב האזור. "כל בוקר אני רץ באזור המטעים", הוא מספר, "אם הטורבינות יוקמו, האזור הזה יהיה מסוכן לבריאות שלי. ולכל הקהילה פה, זה יהיה אסון. התקן הישראלי אוסר על שהות קבע ברדיוס של 500 מטר מטורבינות רוח (אבו-סאלח מתייחס להמלצת משרד הבריאות בנושא - ש"פ). אנחנו באזור הזה מבלים רוב שעות היום במטעים. זה לא חישוב פשוט כמו בחווה באיטליה לפי שעות טיפול בדונם דובדבן. כאן המציאות היא שונה: שהיית קבע ואף מגורים במטעים זה חלק מהתרבות המקומית". המאבק בטורבינות החל כבר ב-2018. יותר מ-1,050 התנגדויות הוגשו על ידי תושבים וארגונים חקלאיים, רפואיים וסביבתיים לוועדה לתשתיות לאומיות (להרחבה בנוגע להשלכות של הטורבינות על התושבים, קראו כאן ). אך ההתנגדויות נדחו ו"א נרג'יקס אנרגיות מתחדשות בע"מ" - חברה ציבורית בשליטת אלוני חץ נכסים והשקעות בע"מ, אחת מקבוצות הנדל"ן הגדולות בישראל - קיבלה את היתר הבנייה. לדבריו של אבו-סאלח, בדצמבר 2020 הגיעו נציגים מטעם החברה לבצע בדיקות קרקע. מחאת התושבים נענתה בעימותים עם כוח משטרה שנשלח למקום. עו"ד אבו-סאלח: "מאז אנחנו בהליך משפטי ובמקביל אנחנו בכוננות, כי אנחנו יודעים שיש להם היתר בנייה ובכל יום הם יכולים להיכנס לקרקעות. ביוני הגיעו לאזור משהו כמו 1,500 שוטרים, כוח מג"ב, יס"מ וכל מיני יחידות. מה שיכול להעיד על שימוש מופרז בכוח משטרתי הוא שבחור צעיר בן 20 ומשהו איבד את העין. כדור גומי נורה ישר לעין של אותו אדם ועוד יותר מארבעה אנשים נפגעו בפגיעות ישירות לראש. מישהו איבד חלק מהלסת. אלה פגיעות ישירות לכיוון הראש כשכל פגיעה בראש יכולה להוות סכנת חיים מיידית. זה יכול להעיד על אופי ההתנהלות של הכוח הזה. זה לא כוח שרוצה לפזר מפגינים, זה לא כוח שרוצה לירות באוויר, זה כוח שרוצה להביא לפגיעות ישירות וזה מעבר לשימוש בכוח שניתן למשטרה על ידי המחוקק". אבו-סאלח מתאר התמודדות קשה ומתמדת של התושבים מול אנרג'יקס. התושבים מנהלים תביעה נגד החברה וטוענים כי ההחלטה לקדם את הפרויקט ולהעניק את הזיכיון לאנרג'יקס "נושקת לשחיתות". לטענתם, הרושם הוא שבין החברה לוועדה היו קשרים מרובים, שהובילו להחלטה לא עניינית. החברה מצידה הגישה חמש תביעות דיבה נגד תושבים ותבעה 900,000 ש"ח מארגון אל-מרסד של תושבי האזור. כל התביעות נגד התושבים נדחו והחברה חויבה בהוצאות משפט. התביעה נגד אל-מרסד הסתיימה בגישור. חלק מהתביעות נגד התושבים התבססו על חוק החרם. לדבריו של אבו-סאלח, הטיעון הלאומני מצדיק בקלות את הפגיעה במתנגדים. "כל ההיתרים שאנחנו רוצים שייחשפו בפנינו הם חסויים מבחינת הוועדה לתכנון לאומי. הם טוענים שאנחנו מונעים מכוח חיצוני, מאיראן וחיזבאללה וסוריה, ושאנחנו רוצים לפגוע באותו בן אדם שחתם, מציגים אותנו כקומץ קטן שבא לפגוע בפרויקט לאומי. לוקחים לכיוון הלאומני כי אז קל מאוד לגייס תמיכה לחברה היזמית. בו זמנית ברחוב הישראלי יש יותר מתנגדים לפרויקט מאשר אצל התושבים של צפון רמת הגולן". חזרה על דפוס גבעת עמל תשלום של בעלי הון תמורת שיטור עלה לכותרות גם בפינוי המשפחות האחרונות מגבעת עמל ב-15 בנובמבר 2021, וגם במקרה זה עלו עדויות לשימוש מופרז בכוח על-ידי כוח השיטור החצי-פרטי. לאחר מאבק ארוך של 11 בתי אב שהמדינה יישבה בשכונה ב-1948, ארבע משפחות בחרו להתבצר בבתים בשעות הלילה שלפני הפינוי. בשעות הבוקר פרצו מאות שוטרים לשכונה והוציאו בכוח את הדיירים ועשרות הפעילים שהצטרפו אליהם. בחשיפה של אורן זיו ב"שיחה מקומית" הסתבר שבפינוי השתתפו 1,098 שוטרים והמשטרה קיבלה קרוב לשני מיליון ש"ח עבור השירות, שכלל שכר נוסף לשוטרים והוצאות נוספות. התשלום הועבר למשטרה מחברת ג.א. אמיר ייצור ושירותים בע"מ, שבבעלותו של יצחק תשובה – הטייקון שקיבל את הקרקע המתפנה לבניית מגדלי יוקרה. מאוחר יותר, תשובה אף דרש החזר על עלות הפינוי מהתושבים המפונים. ספיר סלוצקר-עמראן, עורכת דין לזכויות אדם ואחת ממייסדות "שוברות קירות", הייתה בשכונה במספר פינויים, ומספרת מתי נתקלה לראשונה בכוחות משטרה בתשלום. "היו כמה פינויים לפני כן ובאמת הגיעו כוחות גדולים אבל בפינוי הזה היו כוחות משטרתיים גדולים מאוד, הרבה יותר כוחות יס"מ, מסוקים וצלפים ורחפנים באוויר. וזה היה הרבה יותר משמעותי מהפינויים הקודמים וגם הרבה יותר מפחיד. ורק בדיעבד אחרי כמה ימים הבנו שזה היה כוח משטרתי ששכר יצחק תשובה. מי שמנהל לתשובה את העניינים בשטח, חיים פנחס (שוגון) - סוג של הבריון להשכרה שלו - היה שוטר בכיר לשעבר שהיה בקשר עם המשטרה ובפועל נראה לנו שהוא מנהל את הכוחות בשטח בליל הפינוי." הופתעתם כשגיליתם שהמשטרה פעלה בתשלום מיצחק תשובה? "כן, האמת שזו הייתה הפעם הראשונה שגיליתי שזו בכלל אופציה לעשות דבר כזה בהקשרים כאלו. אני מכירה מפינויים קודמים שהיו חברות אבטחה ידועות לשמצה, שיש בהן גם שוטרים לשעבר, מאבטחים, לפעמים גם שוטרים ש"מחלטרים" בעבודות האלה ואנשי ביטחון, והם הגיעו ופינו בפינויים אחרים שהיו. וזה מה שחשבתי שקורה בגבעת עמל. "בהתחלה, כשהגיע גוף השיטור הזה להשכרה, גדודים של שוטרים, מסוקים, היה ברור שמדובר בעלות של כמה מאות אלפי שקלים אם לא מיליונים. הם אמרו מראש שיש איומים בשטח וסכנה מצד המפגינים והמפונים במקום. זאת אומרת, הוצג איזשהו מצג שווא תקשורתי וציבורי כאילו הסיבה שהפינוי מתבצע בצורה כל כך אלימה עם כל כך הרבה שוטרים, עם מסוקים, זה כי יש איום מצד המפגינים והמפונים בשכונת גבעת עמל ולכן הגיעו בכוחות מתוגברים. רק בדיעבד גילינו שהיה מדובר במשטרה להשכרה, שזה לא היה קשור בכלל בהערכות ביטחוניות ולא שום דבר. זו אמנם הדרך שזה הוצג ציבורית אבל זה לא באמת מה שהיה". חוק המשטרה, התשס"ו-2006 מקנה למשטרה בנסיבות מסוימות סמכות להקצות שוטרים בתשלום לבקשת גורם חיצוני לשתי מטרות: להבטחת הסדר הציבורי ושלום הציבור באירוע בעל צביון פרטי, ולשם סיוע לרשויות ולגופים ציבוריים המנויים בחוק בהפעלת סמכויות אכיפה וגבייה הנתונות להם על פי דין. הקצאת שוטרים תמורת תשלום נעשית לאחר שגוף חיצוני מפנה בקשה למשטרה והבקשה נבחנת ומאושרת. לאחר דו"ח מבקר המדינה מ-2014 שביקר את היעדר השקיפות בהתנהלות המשטרה בנושא, גיבשה המשטרה נהלים פנימיים להסדרת השכרת כוחות. הבחירה להפוך השכרת כוחות משטרה לשימוש פרטי לנוהל קבוע ומוסדר, שנהנה מתדמית לגיטימית, טורדת מנוחה לא פחות ממצב בו המשטרה פועלת כך בהיעדר נוהל כזה. בעקבות הפינוי בגבעת עמל, האגודה לזכויות האזרח פנתה למשטרה כדי לברר כמה מקרים של השכרת שוטרים היו בעבר, אך נענתה שעדיין אין על כך מעקב. "הנוהל לגבי השכרה לא ברור", אומרת סלוצקר-עמראן, "נניח שמחר בבוקר את רוצה לשכור שוטרים. פלשו לך לדירה, קיבלת צו מבית משפט ואת יכולה לפנות אותם. איך את בכלל פונה? מי קובע כמה שוטרים צריך? את יכולה להגיד 'יש לי כסף לשלם על 100 שוטרים, תביאו לי 100 שוטרים'? או שהם אומרים לך: 'נקצה לטובת זה שני שוטרים או לא נקצה בכלל.' המדדים פה לא ברורים ולכן זה מאוד ברור שזה שירות עבור בעלי הון להשכרה של משטרה כאנשי ביטחון לכל דבר אבל שמזדהים כמשטרה ומתלבשים כמשטרה, אבל בפועל הם כוח ביטחון להשכרה. "אחד היתרונות הבולטים מעבר לנראות ולהרתעה שיש בשכירה של כוחות משטרה ושוטרים היא שיש עליהם הגנות כמשטרה. הם יכולים לעצור כשוטרים ולעכב. אם הם מותקפים, הם יכולים להגיד: זו תקיפת שוטר, שהיא שונה מתקיפה אזרחית. ויש לזה משמעויות אחרות. אם באים ואומרים להם איזושהי אמירה שיש בה איזשהו עלבון או דיבה, זה יכול להתפרש כהעלבת עובד ציבור. זאת אומרת, יש להם גם הגנות אזרחיות וגם הגנות פליליות, למרות שבפועל הם לא במשמרת במשטרה, הם במשמרת פרטית". מאילו מצבים את חוששת במקרים כאלה? "האם מעצר שנעשה באופן הזה, המעצרים שהיו בגולן, האם יש יכולת לבדוק ולערער על מעצרים שבוצעו מצד שוטרים שהיו שוטרים להשכרה? אני לא יודעת ואני גם לא יודעת מה המעקב שיכול להיות. ויש עוד שאלה שהיא גם מאוד משמעותית: אם אני, יצחק תשובה, שילמתי שני מיליון ש"ח עבור כוחות אבטחה, יש לי כנראה ציפיות למה שהולך להיות. לא שכרתי אותם כקישוט. אם הייתי רוצה קישוט, הייתי שוכרת בעלות מופחתת. אנחנו מדברים פה על משמרות של שוטרים שיכולות להגיע לאלפי שקלים ביום. אם הייתי רוצה חברת אבטחה, זה היה עולה לי הרבה פחות. אז אם לקחתי שוטרים, יש לי ציפיות מסוימות, וברור שזה משהו שכל אדם סביר וגם שוטר בשטח ירגיש שיש את הציפיות האלה, הוא צריך להוכיח את עצמו. באיזה אופן הם צריכים להוכיח את עצמם? באיזה אופן הם מרגישים צורך לבצע מעצרים או לנהוג בצורה יותר אלימה?" היעדר התיעוד להשכרת המשטרה אינו מאפשר לדעת עד כמה נפוץ הנוהג, אבל המקרים שבכל זאת פורסמו מצביעים על התנהלות בעייתית של משטרת ישראל. יותר מכל גוף ציבורי אחר, המשטרה, שמוסמכת להפעיל חוקית אלימות פיזית, חייבת להיות נקיה מחובות לכל גורם מלבד הציבור. עצם הידיעה שיכול להיות שהשוטר שפועל ברחוב, בהפגנה או בכל מקום אחר, מושכר לבעל הון למען האינטרס הכלכלי שלו, יוצרת חוסר אמון אדיר במערכת אכיפת החוק. אך מעבר לנראות ולאמון במוסד המשטרה, השכרת שוטרים לבעלי הון מובילה לכך ששוטרים מפעילים אלימות, פוגעים ועוצרים אזרחים, כאשר לא שמירה על החוק עומדת לנגד עיניהם, אלא האינטרס של הגוף הפרטי ששכר אותם, וזה מסכן כל אחת ואחד מאיתנו. למרות פניותינו, לא התקבלו תגובות ממשטרת ישראל, מהמשרד לביטחון לאומי או מחברת אנרג'יקס עד למועד הפרסום. תחקיר: תום אלפיה, יוני פינקלסון עריכה: סתו גרסטל להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 19 פרק מספר שני פייס שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר
- מיליון ילדים רעבים בישראל - רוזה מדיה روزا ميديا
דו"ח חדש של הביטוח הלאומי חושף מימדי רעב בלתי נתפסים בישראל. במקום הטמעה של "מדיניות חברתית-כלכלית ארוכת טווח" מדינת ישראל מקצצת ברשתות הביטחון החברתיות. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מיליון ילדים רעבים בישראל דו"ח חדש של הביטוח הלאומי חושף מימדי רעב בלתי נתפסים בישראל. במקום הטמעה של "מדיניות חברתית-כלכלית ארוכת טווח" מדינת ישראל מקצצת ברשתות הביטחון החברתיות. שתפו: טלי גולדרינג 25 בנובמבר 2025 מיליון ילדים רעבים בישראל טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Yanya, שאטרסטוק אמא צריכה לבחור: לאכול בעצמה או להאכיל את הילדים? לקנות ירקות טריים או להסתפק בפסטה זולה? זו המציאות של רבע ממשקי הבית בישראל ב-2024. דו"ח הביטחון התזונתי החדש של הביטוח הלאומי לשנת 2024 חושף תמונת מצב קשה, שממחישה את עומק המשבר החברתי בישראל: יותר מרבע ממשקי הבית בישראל לא מצליחים להבטיח לעצמם תזונה ראויה, וכמעט שליש מהילדים במדינה חיים בחוסר ביטחון תזונתי. מהדוח עולה כי 27% ממשקי הבית אינם מסוגלים להרשות לעצמם מזון בריא ו-20.5% מהמבוגרים מדווחים שהם מוותרים על ארוחות בגלל מחסור בכסף – כמעט פי ארבעה משיעור האי-ביטחון התזונתי הממוצע במדינות ה-OECD, העומד על 7.5%. דוח הביטחון התזונתי לשנת 2024 מבוסס על סקר שנערך בחודשים מאי עד נובמבר 2024, שבו השיבו 1,466 אנשים המייצגים כ-6 מיליון נפשות בוגרות בישראל. כ-20.5 אחוזים מהמשיבים לסקר דיווחו שלפחות אחד המבוגרים בבית נאלץ להקטין את גודל הארוחות או לוותר עליהן לחלוטין בגלל מחסור בכסף, מחצית מהם משתפים שזה קורה בכל חודש. עשרה אחוזים מהמשיבים ענו שלעיתים קרובות הם לא רוכשים את כל האוכל הדרוש להם פשוט מפני שאין מספיק כסף. בקרב ילדים המצב חמור במיוחד. כמיליון ילדים בישראל הולכים לישון רעבים, מדלגים על ארוחות או אוכלים מזון שמזיק לבריאותם. על פי הדוח, 21.8 אחוזים מהילדים חיים בביטחון תזונתי נמוך, ועשרה אחוז נוספים חיים בביטחון תזונתי נמוך מאוד, שיעורים גבוהים בהרבה מהממוצע הכללי, כך שהקבוצה התלויה ביותר היא זו שהכי סובלת. בני 60-40 – בין קבוצות הסיכון הדוח חושף כי אי-הביטחון התזונתי בישראל מצטלב עם כל קו שבר חברתי מוכר: לאום, מעמד כלכלי, גאוגרפיה ומספר ילדים. בחברה הערבית, יותר ממחצית ממשקי הבית (58%) חיו באי-ביטחון תזונתי במהלך תקופת הסקר ו-23.8% חוו אי-ביטחון תזונתי חמור. שיעור הילדים הערבים הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי מגיע ל-59% – הנתון הגבוה ביותר בין קבוצות האזרחים בישראל. בהקשר של ההסלמה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית בישראל, אי-ביטחון תזונתי הוא גורם עומק בעל חשיבות. על פי מחקר עדכני , חוסר יציבות תזונתית במשקי-בית הוא אחד הגורמים העלולים להוביל לפעילות פלילית. גם בהשוואה בין קבוצות עניות בישראל, הפערים בתחום התזונתי בולטים. בחברה החרדית שיעורי העוני דומים לאלו של החברה הערבית, אך אי-הביטחון התזונתי נמוך בהרבה. משפחה ערבית עם חמישה ילדים נמצאת בסיכון גבוה פי 8.6 לחיות באי-ביטחון תזונתי לעומת משפחה יהודית לא-חרדית עם מספר ילדים זהה. הסיבה לכך נעוצה ברשתות התמיכה הקהילתיות, כגון גמ"חים וקרנות צדקה, אך גם בתקציבי המדינה שחרדים נהנים מהם, בעיקר באמצעות מנגנונים כגון תמיכות באברכים ובמוסדות חינוך וסובסידיות לגני ילדים – מנגנונים שאינם קיימים בחברה הערבית. אי השוויון מתבטא גם בהבדלים בין המצב בפריפריה למרכז. בעוד שבמחוזות המרכז ותל אביב פחות מ-17% ממשקי הבית חיים באי-ביטחון תזונתי חמור, במחוז הצפון ובירושלים שיעור משקי הבית במצוקה קופץ ל-37%. כלומר, בפריפריה שיעור אי-הביטחון התזונתי כמעט כפול מאשר במרכז הארץ. גם בתחום הנגישות למזון בריא, הפערים בולטים: בירושלים 32% מהמשפחות לא מסוגלות להרשות לעצמן מזון שאינו מזיק לבריאותן, לעומת פחות מ-19% בתל אביב ובדרום. כך שכתובת המגורים לא קובעת רק את רמת החינוך או הבריאות אלא גם את היכולת הבסיסית לקבל אוכל ראוי. ידוע שבישראל קשה, עד בלתי אפשרי, להתפרנס רק ממשכורת אחת אבל הדוח מבהיר עד כמה חמורות ההשלכות של משכורת אחת בלבד. למשקי בית עם פחות משני מפרנסים יש סיכון גבוה ב-50% להימצא ללא נגישות למזון בריא. עוד ממצא מעניין הוא שהסיכון הגבוה ביותר לאי-ביטחון תזונתי הוא דווקא בגיל הביניים - לא אצל הצעירים או הקשישים. בני דור האמצע בני ה-60-40, שמתמודדים עם נטל המשכנתא, ילדים בבית, הורים קשישים שצריכים עזרה ולפעמים גם מזונות לילדים מגירושים, נמצאים בסיכון הגדול ביותר לחוסר בטחון תזונתי. לא גזירת גורל כותבי הדוח קוראים ל"גיבוש מדיניות חברתית וכלכלית ארוכת טווח, שתבטיח לכל תושבי ישראל גישה סדירה למזון בכמות מספקת ולמזון בריא שאינו פוגע בבריאות. נדרשים בנייה ויישום של תוכניות ממשלתיות רב-שנתיות, הקצאת תקציבים והגדרת יעדים לצמצום ממדי אי-הביטחון התזונתי". אל מול הקריאה של הביטוח הלאומי לממשלה להתחיל לגבש מדיניות, מדינות אחרות, כולל מדינות עם פערים חברתיים עמוקים, הצליחו לצמצם רעב באמצעות מדיניות לאומית סדורה: ארוחות חינם בבתי ספר, תוכניות מזון ייעודיות למשפחות, קצבאות ילדים אוניברסליות, סבסוד מזונות בריאים ותמיכה ישירה בחקלאות מקומית. בברזיל, התוכנית הלאומית "אפס רעב" (Fome Zero) שהשיק הנשיא סילבה דה לולה ב-2003 הצליחה בתוך שנים לשנות את המציאות החברתית. מחברי הדוח ממליצים "להרחיב את מערך הסיוע הישיר למזון למשפחות החיות באי-ביטחון תזונתי ובאי-נגישות למזון בריא, כהרחבת חלוקת תווי מזון, תוך הקפדה על מנגנוני בקרה, מזון בריא ושמירה על כבודם של מקבלי הסיוע". בפועל, ממשלת ישראל ממשיכה לקצץ ברשתות הביטחון החברתיות. בשנת 2024, סביב סערת כרטיסי המזון של אריה דרעי , קריטריונים מפלים של כרטיסי מזון לטובת החברה החרדית הובילו לעתירות לבג"ץ. הסערה הפוליטית שנוצרה סיפקה הזדמנות לכווץ את התקציב שהוקצה לכרטיסי המזון בגובה 600 מיליון ש"ח ל-300 מיליון ש"ח בלבד. מתוכם, 90 מיליון ש"ח בלבד הגיעו למיזם הלאומי לביטחון תזונתי של משרד הרווחה שמפעיל חלוקת מזון. אמנם מספר המשפחות הזכאיות לסיוע גדל (מ-26,000 ל-47,000) ונראה שהאפליה בין הזכאים תמה, אבל הסיוע לכל משפחה פחת. מאז לא בוצעה תוספת תקציבית ראויה. השיפור בביטחון תזונתי – בזכות האוכל במלונות המפונים למרות הנתונים הקשים, באזור אחד חלה ירידה די דרמטית בחוסר הביטחון התזונתי – אזור הדרום חווה ירידה מאי-ביטחון תזונתי של כ-38% בשנת 2023 ל-26% בלבד ב-2024. כותבי הדוח מסבירים את השיפור בסיוע המדינה למפונים. הירידה מיוחסת לסיוע כספי ותזונתי שקיבלו המפונים מהדרום בין אם בהזנה בבתי המלון עצמם או בסיוע כספי לרכישת מזון. כך נראה שהנתון החיובי המשמעותי היחיד שהדוח מספק לנו מתקיים בזכות אסון לאומי. החדשות הרעות הן שמאחורי השיפור המלאכותי הזה עשויה להסתתר דווקא הידרדרות במצב. החשש הוא שהשיפור שמשתקף בדוח הנוכחי שנוצר בעקבות סיוע החירום למפוני המלחמה עלול להוות תירוץ להמשיך לעכב את התקציב. בינתיים יותר ממיליון ילדים בישראל ימשיכו כנראה לסבול מחוסר ביטחון תזונתי. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה עריכה: שני פייס להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 131 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר
- هالمره مش متنازلين، كلنا مصوتين - רוזה מדיה روزا ميديا
ليش مصيري نصوت هالمرة؟ وكيف بالإمكان ان نحصل على حقوقنا من خلال العمل البرلماني في الكنيست؟ פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו هالمره مش متنازلين، كلنا مصوتين שתפו: 27 באוקטובר 2022 هالمره مش متنازلين، كلنا مصوتين 00:00 / 01:04 في الحلقة الثالثة من بودكسات "محادثات سبعاويات" استضفنا الدكتور عامر الهزيل لمناقشة اهمية التصويت في الانتخابات في ظل دعوات كثيرة بمقطاعة الانتخابات خاصة في الشارع البدوي في النقب بسبب خيبة الامل العميقة التي يشعر بها الناخبون من الاداء البرلماني للاحزاب العربية في الكنيست. ليش مصيري نصوت هالمرة؟ وكيف بالإمكان ان نحصل على حقوقنا من خلال العمل البرلماني في الكنيست؟ محررت الصوت: يرين ابو حمد ضيف الحلقه: د.عامر الهزيل البودكاست هو جزء من منظومة الإعلام روزا ميديا. منظومة إعلامية اشتراكية، تابعة لحراك نقف معًا، الذي ينشط ويتعامل مع القضايا التي تشكّل حياتنا في القرن ال-21، والمتعلقة بالسياسة، الاقتصاد والمجتمع. تابعونا على الواتساب: https://chat.whatsapp.com/KRHWmCjD6QtLW0VZl5rAYS להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 3 פרק מספר למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר
- 149- מאבק הפסיכולוגיה הציבורית نضال علم النفس العام - רוזה מדיה روزا ميديا
פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 149- מאבק הפסיכולוגיה הציבורית نضال علم النفس العام שתפו: 22 בדצמבר 2020 149- מאבק הפסיכולוגיה הציבורית نضال علم النفس العام קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 149 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר
- 011- מאחורי המסיכה ما وراء الكمامة - רוזה מדיה روزا ميديا
פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 011- מאחורי המסיכה ما وراء الكمامة שתפו: 13 באפריל 2020 011- מאחורי המסיכה ما وراء الكمامة קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 11 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר
- מה קורה שם בחוץ? - רוזה מדיה روزا ميديا
מעין ויובל התייאשו מהזירה המקומית ונושאים עיניים לבחירות בהודו ומקסיקו, ומקנחים באיחוד האירופי פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מה קורה שם בחוץ? שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 17 ביוני 2024 מה קורה שם בחוץ? קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 מעין ויובל התייאשו מהזירה המקומית ונושאים עיניים לבחירות בהודו ומקסיקו, ומקנחים באיחוד האירופי להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 633 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר












