פסק דין תקדימי נותן קול לארגון עובדי רווחה המפעילים מסגרות נוער בסיכון. ליסה פלם, מדריכה במעון חסות הנוער, מסבירה למה הידברות היא רק התחלה, ומה המחיר האמיתי של ההפרטה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו סדק בהפרטה: בית הדין חייב את המדינה לדבר עם העובדים פסק דין תקדימי נותן קול לארגון עובדי רווחה המפעילים מסגרות נוער בסיכון. ליסה פלם, מדריכה במעון חסות הנוער, מסבירה למה הידברות היא רק התחלה, ומה המחיר האמיתי של ההפרטה. שתפו: שני פייס 16 בינואר 2026 סדק בהפרטה: בית הדין חייב את המדינה לדבר עם העובדים שני פייס 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Teo K, שאטרסטוק ב-17 בדצמבר 2025 דיווח עיתון מעריב על הצלחה חריגה בתחום השמירה על זכויות עובדים במוסדות רווחה מופרטים. בית הדין הארצי לעבודה, שעד כה מיעט לאתגר את פגיעת ההפרטה בחוסים ובעובדים המטפלים בהם, קבע כי המדינה הייתה צריכה להתייעץ עם ארגון העובדים בטרם פרסום מכרז שעלול להרע את תנאי ההעסקה של העובדים. מסגור הכתבה משקף את תמיכתם של חלקים גדולים בתקשורת בפגיעה במטפלים ובחוסים כחלק מאג'נדה שמתנגדת לארגוני עובדים. הכותרת זועקת: "ארגוני העבודה ישלטו במכרזים? פסק הדין התקדימי של בית הדין לעבודה". אך העוול האמיתי שוכן לא בקיומם של ארגוני עובדים, אלא בתהליך הפרטת שירותי הרווחה. כבר בראשית ימי המדינה חלק מאספקת שירותי הרווחה בישראל הועבר במיקור-חוץ לעמותות פרטיות, למלכ"רים ולספקים אחרים, אך מגמת ההפרטה הורחבה במידה רבה בעקבות תוכנית הייצוב ב-1985. בשנים 2007-2004 הממשלה קיבלה החלטות הנוגעות להעברת יחידות רווחה לגופים חוץ-ממשלתיים, והטילה על שר הרווחה "להמשיך בתהליך הפרטת מוסדות הרווחה שמפעילה הממשלה". היישום הוטל על שר הרווחה דאז, בוז'י הרצוג. היישום הנלהב זיכה את הרצוג בתואר המפוקפק " מר הפרטה ". מאז, מגמת ההפרטה רק הורחבה. מוסדות רווחה מופעלים היום במכרזים, לרוב לחמש שנים בלבד, שבסופם נותני השירות מוחלפים. פעמים רבות תנאי העבודה של העובדים – רובן נשים העובדות בשכר מינימום – מורעים ממכרז למכרז, והתוצאה היא תחלופת עובדים גבוהה, היעדר הכשרה או התמקצעות בקרב העובדות והעובדים, ושירות לקוי לחוסות ולחוסים – אותם אנשים המגיעים למוסדות הרווחה כדי לזכות להגנה, לטיפול ולשיקום במצבי הפְּגִיעוּת הקשים ביותר. בניגוד לנאמר ב"מעריב", פסק הדין מ-11 בדצמבר 2025 לא משנה את כללי המשחק. הוא אינו מערער על עצם ההפרטה של שירותי הרווחה, אך הוא מספק חיזוק לעובדות ולעובדים: בעתירת ארגון "כוח לעובדים" נגד מכרז משרד הרווחה להפעלת מסגרות החירום "קורת גג" לנוער בסיכון, בית הדין הארצי לעבודה ביטל את המכרז. נקבע כי כאשר תנאי מכרז לשירות במיקור חוץ עלולים להשפיע מהותית על תנאי ההעסקה וזכויות העובדים, המדינה חייבת לקיים הליך הידברות או משא ומתן קיבוצי עם הארגון היציג עוד לפני פרסום מכרז חדש. זאת אף שבית הדין קיבל את עמדת המדינה שמיקור החוץ הוא "אותנטי ולגיטימי" ושאין מדובר בהכרח במדינה כ"מעסיק במשותף". בפסק הדין הודגש שהחובה היא לשיח אמיתי בתוך זמן סביר, שניתן לקיימו בלי לפגוע בעיקרי דיני המכרזים. פסק הדין לא הגדיר מהי הידברות, לא קבע חובת הגעה להסכמה וכן השאיר פתוחה את שאלת תחולת ההסכמים הקיבוציים במקרה של החלפת מפעיל. יחד עם זאת, פסק הדין מספק הכרה לוועד העובדים וקובע שעל המדינה לכל הפחות ליידע מציעים על ההסכמים הקיימים. ליסה פלם, סטודנטית לעבודה סוציאלית העובדת קרוב לשש שנים במעון מופרט של חסות הנוער, ולשעבר חברת ועד העובדים במקום, שוחחה עם מגזין רוזה על תנאי ההעסקה בשירותי הרווחה המופרטים ועל משמעות פסק הדין. פלם עובדת במעון כמדריכה, ועד שהחלה ללמוד עבדה גם כרכזת קבוצה, האחראית לילדים, לצוות ולהורים. לדבריה, מדובר בהישג מוגבל אך חשוב, בתוך מאבק ארוך לשינוי עומק. את ההשלכות של תחלופת כוח האדם וההעסקה במכרזים היא מתארת כך: "אנחנו מוציאים את הילדים האלה מהבית על מנת ליצור אצלם היקשרות בטוחה ומה אנחנו מלמדים? היקשרות חֲרֵדָה. אנחנו כל הזמן עוזבים אותם". איך נראה יום עבודה במעון? "אני עובדת במעון שהוא ארוך טווח. מגיעים אלינו נערים מאוד מאוד פגועים. כשמדברים על נוער קצה, כולם מסתכלים על העבריינות. אבל יש סיבה למה בית משפט בישראל נותן כל כך הרבה הזדמנויות גם לנערים שעשו דברים קשים, כי אנחנו יודעים שמצד אחד לנוער יש סיכוי להשתקם, ומצד שני, מדובר בילדים מאוד פגועים. ואת נפגשת עם הכאב שלהם, שהוא בדרך כלל התנהגותי. יוצאים הביתה אחת לשלושה שבועות, לסופ"ש. זה אומר שהמדריכים נשארים לישון שם. וכשאת הולכת הביתה, בתור רכזת, את יודעת שהם עדיין שם, את עדיין נדרשת לתת מענים ולענות לטלפונים. "במעון, את סביב השעון איתם. זה אומר ללמד אותם לאכול עם סכין ומזלג, זה אומר שגם אם תקבלי צרורות של קללות ועצבים תעמדי על הצורך לשמור על ניקיון. זה אומר להיות האוזן הקשבת והתומכת וגם לדעת להציב גבולות. חלק מהנערים מייצרים דחייה מאוד קשה. אלה אותם אנשים שאם תפגשי את ההתנהגות שלהם באוטובוס, רק תרצי להתרחק ממנו, ואת צריכה להיות הבן-אדם שרואה מאחורי הדחייה שלו את הפגיעה, לראות את האדם שדוחף אותך כדי להראות לו קשר אחר". איזו הכשרה צריך כדי לעבוד במעון? "אין דרישת סף ואין קורס לפני תחילת העבודה. יש רק הכשרה לא פורמלית ופורמלית תוך כדי התפקיד. אני התחלתי לעבוד בגיל 24, אז זה היה תנאי סף. היום תנאי הסף הוא גיל 21 ובמעון יש ילדים בני 18. לפעמים מגיעים לעבוד במעון אנשים שלא יודעים מה הם עושים, וזה עוד יותר פוגע בנוער. ולמנהלים אין שום דרך לדעת במי מדובר מעבר לראיון. אין סלקציה ואי אפשר לעשות סלקציה כי כל הזמן יש לך מחסור בכוח אדם". ממה נובע המחסור בכוח אדם? "כשאת צריכה לעבוד 300 שעות בחודש כדי להתפרנס באופן סביר, את נשחקת, הלב שלך נשחק. או שאת נהיית אפתית או שאת פגועה. אנשים שומעים על השכר והתנאים ומראש לא באים. עצם זה שלהיות מדריך חינוכי זה לא מקצוע, וזה משווק כתפקיד קצר טווח. נותנים לך מענק התמדה רק בשנתיים הראשונות.וגם העניין של סלקציה בשכר: אני יכולה להיות העובדת הכי מסורה ולהרוויח כמו העובד שהכי לא מתאמץ. וזה נכון שיש סיפוק, אבל באיזשהו שלב, הסיפוק נשחק. בשנה הראשונה שלך, כל דבר מדהים בעינייך. בשלב מסוים זה הופך להיות החיים שלך כמו כל עבודה אחרת. אני שמחה בעבודה שלי. כשאני רואה נער מתקדם, אני הכי גאה. כשהדרכתי צוות, הייתי הכי גאה בצוות שלי. אבל גם בהייטק יש את זה, בכל עבודה יש את זה. הריגוש חולף והתנאים הקשים נשארים. בעוד שהמעון שייך למדינה, אנחנו, חברי הצוות, לא עובדי מדינה אלא עובדי עמותה, ותנאי ההעסקה שלנו – בהתאם". מה ההשפעה של המכרזים קצרי הטווח על תנאי העבודה שלכם? "קודם כול שכר. במכרז הקודם של חסות הנוער צוות ההדרכה (בלבד) קיבל הגנה על השכר - שכר מינימום בתוספת 30%. במכרז החדש לא הוסיפו את ה-30%, כך שהשכר יכול לרדת לשכר מינימום. כל הוותק הולך לפח. יכולות להיות הרעת תנאים בלי שיקראו לזה הרעת תנאים, למשל כי הורידו 30%. ייתכן גם שלא יעסיקו אותך מחדש. למשל, הזהירו אותי בעבר שזה שאני בוועד עובדים יכול לא לבוא למעסיק חדש בטוב". ומה המחיר של כל זה עבור הנערים עצמם? "תמיד קשה לדמיין הוצאת ילדים מהבית. כשעושים את זה, כנראה המצב מספיק חמור. מוציאים את הילדים האלה מהבית על מנת ליצור אצלם היקשרות בטוחה אבל אנחנו כל הזמן עוזבים אותם. אוקיי, יש להם אוכל חם ומיטה חמה, אבל בהיעדר מענה מתאים ויציב, אנחנו יוצרים יותר נזק. כולנו נמצאים שם בשבילם אבל אנחנו פוגעים בדיוק בסיבה שלשמה הוציאו ילדים מהבית. איזו בושה שככה המדינה מתייחסת אליהם". מה ערכו של פסק הדין בעינייך? "מבחינתי, זה היה מאבק על כמה חשוב לשמוע את האנשים בשטח ולא לשמוע רק את אלה מלמעלה שאומרים מה הכי טוב. היו כל מיני דברים במכרז קודם שנפסל שהיו חסרי היגיון. למשל, הוצע לתקצב מעון לפי מספר הנערים שנמצאים בו כרגע: אם יש לי 12 נערים אקבל יותר ממעון שיש בו עשרה נערים, כשבפועל אני צריכה אותם משאבים. או הצעה לתקצב יותר נערים מתחלפים, כשלפעמים נערים זקוקים להמון זמן וביטחון כדי להמשיך הלאה. ישבתי בישיבה עם אנשים שכותבים את המכרזים ואמרתי: בואו תשמעו אותנו, בשטח. אנחנו רואים את הדברים לעומקם. "הדבר השני והקריטי לעובדים הוא שפסק הדין עצר את המצב שכל מכרז יכול לפגוע בנו, בלי שום פתח למשא ומתן. אם את יודעת שכל מכרז עלול לפגוע בך, למה שתבואי לכתחילה? זה מספק הגנה לעובדים וזה מגן על אנשים בארגון העובדים. אני היום כבר לא בוועד העובדים מסיבות אישיות, אבל אני יכולה להזמין אחרים להצטרף ולחשוש פחות שיפגעו בהם". פסק הדין יצר סדק קטן בחומת ההפרטה: הוא לא עוצר את המודל, אבל מחייב את המדינה לשמוע את העובדות והעובדים, שבזכותם המערכת מוסיפה לתפקד. התיקון הכולל שיביא צדק לעובדות ולעובדים וגם למטופלות ולמטופלים, עדיין רחוק. שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה עריכה: תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 145 פרק מספר שני פייס שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

רונן שקלרש

לסיכום ביקור מיליי בארץ הקודש, מפרקים את האמת ובעיקר את השקרים על מה שמכנים "נס כלכלי" בארגנטינה. עם מעין גלילי ויובל אונגר פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו אל לוקו לסיכום ביקור מיליי בארץ הקודש, מפרקים את האמת ובעיקר את השקרים על מה שמכנים "נס כלכלי" בארגנטינה. עם מעין גלילי ויובל אונגר שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 4 במאי 2026 אל לוקו קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 לסיכום ביקור מיליי בארץ הקודש, מפרקים את האמת ובעיקר את השקרים על מה שמכנים "נס כלכלי" בארגנטינה. עם מעין גלילי ויובל אונגר להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 822 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

רשימת הערבים למפלגות המרכז חושפת את המקורות לשמרנות הממלכתית של איזנקוט ולקפיטליזם הלוחמני של בנט: כך בעלי ההון מעצבים את הפוליטיקה הישראלית. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הכסף הישן מול כוכבי ההייטק: בעלי ההון שמושקעים בבנט ובאיזנקוט רשימת הערבים למפלגות המרכז חושפת את המקורות לשמרנות הממלכתית של איזנקוט ולקפיטליזם הלוחמני של בנט: כך בעלי ההון מעצבים את הפוליטיקה הישראלית. שתפו: מעין גלילי 20 באוגוסט 2026 הכסף הישן מול כוכבי ההייטק: בעלי ההון שמושקעים בבנט ובאיזנקוט מעין גלילי 00:00 / 01:04 קרדיט: Joyseulay, שאטרסטוק בעשור האחרון צצות יותר ויותר מפלגות חדשות, בייחוד כאלה שסובבות סביב פוליטיקאי יחיד: "כחול לבן" בהובלת בני גנץ ו-"תקווה חדשה" של גדעון סער הן שתי דוגמאות זכורות. במערכת הבחירות הנוכחית שתי המפלגות המובילות בסקרים, מלבד הליכוד, הן מפלגות כאלה: "ישר!" של איזנקוט ו"ביחד" של בנט, שהתאחדה עם יש עתיד הותיקה יותר. ההשלכות של התופעה על חוזקת הדמוקרטיה בישראל מתוארות לרוב ביחס לשקיעת מוסד המפלגות והדמוקרטיה המפלגתית, מפני שכמעט כל המפלגות החדשות אינן דמוקרטיות. בעיה דמוקרטית גדולה במיוחד בדומיננטיות של מפלגות כאלה נוטה לעבור מתחת לרדאר: הכוח שיכולים לצבור דרכן בעלי הון. תחת מערכת מימון המפלגות הישראלית, מפלגות שכבר זכו להצלחה בבחירות קודמות מקבלות מימון ציבורי, בעוד שמפלגות חדשות תלויות בתרומות וערבויות, בעיקר מבעלי הון גדולים. אמנם בישראל ישנן הגבלות על גובה התרומה של בעלי הון למפלגות – התרומה המקסימלית היא של 14,000 שקלים עבור מפלגה חדשה בשנת בחירות – אבל על ערבויות אין הגבלות כאלה. מפלגות חדשות בהובלת דמויות מוכרות נוטות לגייס מיליונים בכספי ערבות, כספים שמיועדים לכסות את חובות המפלגה במידה ולא תצליח להגיע לכנסת ולגייס מימון ציבורי. במערכת הבחירות הנוכחית מפלגתו של איזנקוט כבר גייסה יותר מ-16.5 מיליון שקלים בערבות, מפלגתו של בנט גייסה 10 מיליון, ו-"המילואימניקים" של יועז הנדל גייסה כמיליון וחצי שקלים. המשמעות היא שפוליטיקאים בעלי השפעה רבה ממומנים על ידי בעלי הון באופן ישיר, ועלולים להיות מושפעים מהאינטרסים שלהם. זהותם של בעלי ההון שהעניקו ערבויות למפלגות החדשות עשויה לספר לנו יותר על המדיניות שהמפלגה הולכת לקדם מאשר המצע שבאתר או הציוצים ברשתות. הדבר נכון במיוחד במקרה של מפלגות המרכז של איזנקוט ובנט, שמצד אחד ממעטים להרחיב בשאלות מדיניות ותפיסת עולם ולכן קשה למצוא הבדלים אידיאולוגיים ביניהן, אך מצד שני, זהות בעלי ההון שמממנים את המפלגות נבדלים אלה מאלה במידה ניכרת. בעוד לאיזנקוט תורמים בעלי הון ממגוון תחומים, כולל אנשי "כסף ישן" שמעורבים בפוליטיקה הישראלית כבר תקופה ארוכה, בנט מקבל תמיכה בעיקר מברוני ההיי-טק החדשים, המגיעים מאותו עולם כלכלי בו בנט עצמו צמח. איזנקוט: הכסף הישן, הנדל"ן, ואנשי הצבא אצל נותני הערבות לאיזנקוט אפשר למצוא כמה שמות גדולים וותיקים במפת ההון הישראלי, למשל אלפרד אקירוב (מיליון ש"ח), מיליארדר הנדל"ן שנחשב מקורב לאולמרט וב-2019 נתן ערבות גם ל"חוסן לישראל" של בני גנץ. אקירוב העניק למפלגת "ישר!" מיליון שקל בערבות. לאחרונה, אקירוב ניסה להיכנס לתחום הביטוח, תחום עליו יש לפוליטיקאים השפעה ישירה, אך ניסיון ההשתלטות על "כלל ביטוח" לבסוף נמנעה על-ידי רשות שוק ההון, הרגולטור בתחום. אקירוב הוא לא השם היחיד שזוהה עם אולמרט ונתן ערבות למפלגתו של איזנקוט. גם פרנק לאוי (מיליון ש"ח) , המיליארדר האוסטרלי-ישראלי בן ה-95 שעשה את הונו מבעלות על רשת מרכזי קניות, נתן ערבות במיליון שקלים. ב-2007 נפתחה חקירה במשטרה נגד אולמרט בחשד שפעל עבור לאוי כשהשתתף במכרז להפרטת בנק לאומי, בעת שכיהן כממלא מקום שר האוצר. לאוי ואקירוב הם דוגמאות לאנשי עסקים ותיקים שרוב עסקיהם בנדל"ן, שתרמו בעבר לפוליטיקאים מהמרכז הפוליטי ועתה מהווים עבור איזנקוט משענת מרכזית. גם יונתן קולבר (מיליון ש"ח), בנו של הסנאטור הקנדי לאו קולבר, עשה את הונו כתוצאה מסמיכות ל"כסף ישן" - משפחתו מקורבת למשפחת ברונפמן העשירה, והייתה מעורבת בעסקיה. קולבר הוא יו"ר דירקטוריון חברת "פנאקסיה" המייצרת קנאביס רפואי. בבחירות 2021 הוא ערב למפלגת "תקווה חדשה" בסך ארבעה מיליון שקלים. עקב כך הוגשה עתירה לבית המשפט העליון בשל חשד לניגוד עניינים בקידום לגליזציית הקנאביס על ידי חברת הכנסת מהמפלגה, שרן השכל. מעט אנשי היי טק ותיקים נמצאים בקרב התורמים לאיזנקוט. מאיר אדסט (מיליון ש"ח), מייסד סולאראדג' מערכות; אייל דגן (670 אלף ש"ח), יזם הייטק וותיק; משקיע ההון סיכון יהל זילכה; ומריוס נכט, ממייסדי צ'קפוינט (כחצי מיליון ש"ח כל אחד). גם גדעון ארגוב (מיליון ש"ח), משקיע ויזם וותיק, וכן ייבואן הרכבים שמואל חרל"פ ז"ל (מיליון ש"ח) ערבו לאיזנקוט. חרל"פ, שנפטר אמש, (19.8), תיאר עצמו ב-2012 כאיש "שמאל מדיני וימין כלכלי" וקרא ל"מיסוי נמוך מאוד, שקוף ואחיד". ב-2021 כלמוביל שלו קיבלה 2.22 מיליון שקלים ממשרד האנרגיה עבור הבאתן לארץ של 3 משאיות מימן להדגמה. ברשימת הערבים לאיזנקוט ישנם גם תעשיינים כמו רוני קצין (חצי מיליון ש"ח), קובי בראון (מיליון ש"ח) – ככל הנראה בעל מפעל בשרון, עד פרסום שורות אלה לא הצלחתי לוודא שאכן מדובר באותו אדם שערב לאיזנקוט – וחגי שלום (חצי מיליון ש"ח) בעל השליטה בטיב טעם. חגי שלום גם כיהן כראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, והוא לא בוגר מערכת הביטחון היחיד ברשימת תורמיו של איזנקוט: נמצאים בה גם עמירם לוין (מיליון ש"ח), אלוף במיל' הידוע כאיש שמאל-מרכז שרץ בעבר לראשות מפלגת העבודה, רונן מנליס (400 אלף ש"ח) , לשעבר דובר צה"ל ודוד מידן (200 אלף ש"ח), בכיר לשעבר במוסד שייצג את נתניהו במשא ומתן לשחרור גלעד שליט. מידן הצטרף למטה משפחות החטופים אחרי השביעי באוקטובר, אך ב-29 לאוקטובר 2023 עזב את המטה בטענה שהמטה "דואג לנתניהו לשכפ"ץ נוח". תרומות כאלה מתאימות למקומה הטבעי של "ישר!", כמפלגה בהובלת רמטכ"ל, המזוהה עם הממסד הצבאי ומייצגת אותו. ההייטקיסטים של בנט לעומת אייזנקוט, לבנט יש כמות קטנה יותר של תורמים, וכולם בסכומים גדולים. כמעט כל התורמים המרכזיים שלו מגיעים מההיי-טק. אסף ונד (2 מיליון ש"ח), שהקים חברה טכנולוגית לביטוח נדל"ן; עומר קפלן (מיליון ש"ח), ממקימי פלטפורמה לפרסום וגביית כסף על תוכן באינטרנט; דונה רז לוי (מיליון ש"ח), לשעבר בכירה בגוגל; עומר שווילי ׁׁׁ (מיליון ש"ח), הבעלים של אתר ההשקעות investing.com ; מרקו טלמון (מיליון ש"ח), ממייסדי אפליקציית המסרים וייבר; ויואב שוהם (מיליון ש"ח), פרופסור למדעי המחשב שהקים את סטארטאפ הבינה מלאכותית A121. בנוסף אפשר למצוא ברשימת הערבים לבנט גם שם אחד שמזכיר יותר את תורמיו של איזנקוט: גיל רובינשטיין (מיליון ש"ח), בן למשפחת אילי הנדל"ן רובינשטיין וקרוב משפחה של הפוליטיקאי והאקדמאי אמנון רובינשטיין. להיי-טק הישראלי יש אינטרס מובנה במס נמוך ובהטבות מס, כחלק מהתחרות העולמית. גישה נוחה לפוליטיקאים מובילים, שגם מחוייבים אידיאולוגית להורדת מסים, עשויה לסייע בהשגת מטרה זו. יש להיי-טק גם מה להרוויח מהתערבות המדינה בשוק לטובתו, כפי שחודשי המשבר האחרונים הראו - למשל בתכנית הסיוע בשווי 1.2 מיליארד שקלים להיי-טק שעברה ביולי בממשלה ובמשרד האוצר. יואב שוהם היה מעורב בעצמו בתכנית מהסוג הזה, כשעמד בראש ועדה לייעוץ לתכנית הלאומית לבינה מלאכותית, ששוויה מיליארד שקלים. עוד מפלגה אחת שרצה לבחירות והצליחה לגייס כמות כסף משמעותית היא "המילואימניקים" של יועז הנדל, שהספיקה להתאחד עם חילי טרופר למפלגת "הבית הציוני". להנדל ניתנו בערבות 462 אלף שקלים מיונתן הלף, מבעלי קרן ההשקעות ION, שהיו"ר שלה הוא יונתן קולבר שערב לאיזנקוט. אלדד רפפורט, לשעבר סגן נשיא של שיווק ב"אלביט", ערב להנדל ב-300 אלף שקלים. של מי ההון הזה קבוצת ההייטקיסטים שמתאספת מסביב לבנט מתאימה לגישה הלוחמנית והימנית שלו בתחום הכלכלה, להצעות מרחיקות הלכת שלו לפירוק מערכת החינוך ולמדיניות ההפרטה והקיצוצים שאפיינו את ממשלת השינוי בראשותו. לעומת זאת, גלריית התורמים של איזנקוט ממקמת את מפלגתו כיורשת של מפלגות המרכז הישראליות של שני העשורים האחרונים. בעלי הון מתחום הנדל"ן, "כסף ישן" ותעשיינים ויזמים ותיקים, כמו גם אנשי מערכת הביטחון. "ישר!" היא אמנם מפלגה חדשה, אך היא מייצגת קבוצות כוח מרכזיות וותיקות מאוד בציבור הישראלי. לא רק הקמפיין השמרני וההצהרות הציבוריות של המפלגה מלמדים את זה, אלא גם רשימת הערבים. אפשר, אולי, לשים את הדברים כך: בעוד איזנקוט מציע לחזור לעידן שלפני ההפיכה המשטרית וה-7.10, את הגישה הלוחמנית ודוחפת הרפורמות של בנט ניתן להבין כגרסה משלו ל"סופר ספרטה" של נתניהו: אמנם חילונית יותר, ממלכתית יותר והייטקיסטית יותר, אבל עדיין "סופר ספרטה"; שהרי בנט קורא להבטחת עתיד הכלכלה הישראלית באופן שיאפשר לצה"ל להמשיך להילחם ברחבי המזרח התיכון. מסמך תפיסת הביטחון של בנט, אותו פרסם ב-19.8, אומר את הדברים במפורש: "אי אפשר להחזיק חיל אוויר שפועל בין טהראן לתימן, נחילי רחפנים, מערכות לחימה אוטונומיות, מערכי מודיעין וסייבר מתקדמים בלי כלכלה חזקה שתממן את כל זה… ובשביל כלכלה חזקה, אנחנו חייבים גם לשמר כאן את ההייטק הישראלי, שהוא הקטר של הכלכלה הישראלית. … היום, הרוב המוחץ של חברות ההייטק בוחרות להירשם בארצות הברית. זה אסון. אנחנו יודעים להחזיר אותם הביתה. יש לנו תוכנית שמוכנה לביצוע כבר מהיום הראשון". להון הישראלי היו לא מעט סיבות לחוסר שביעות רצון מנתניהו במהלך הקדנציה האחרונה: הייטקיסטים ותעשיינים סבלו משער הדולר הצונח הפוגע ברווחיהם, אנשי נדל"ן התמודדו עם קיפאון במכירות והגבלות מבנק ישראל, ובמקביל כולם מתמודדים עם ריבית גבוהה שבקושי יורדת ומייקרת את החובות שלהם. לצד כל זה, מלחמת הנצח והצרכים התקציביים העצומים שהיא מייצרת העמידה את רשות המיסים ואת משרד האוצר על הרגליים האחוריות, והקשתה עליהם לקבל את ההקלות במיסים ואת הסיוע מהמדינה שהם רצו. למרות כל ההבדלים, בעלי ההון שתורמים לבנט ולאיזנקוט, וגם אלה שנשארים קרובים לנתניהו ומסתגלים למצב החדש, חולקים לא מעט אינטרסים משותפים: מיסי חברות והון נמוכים, רגולציה מינימלית על התנהלותם העסקית, והימנעות מרפורמות שיגבילו את כוחם הפוליטי, בדיוק בתחומים כמו מימון מפלגות. כמו רבים מתורמיהם, גם איזנקוט ובנט התאכזבו מנתניהו ועזבו אותו, וממש כמוהם יש להם יותר מן המשותף מאשר מן הנבדל: קריאה לאחדות, תמיכה במלחמות ואף קריאה להסלמתן, מדיניות ימין כלכלית מובהקת, ומעל הכול - תלות משותפת בבעלי הון. מעין גלילי הוא חבר מערכת במגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה" עריכה: טלי גולדרינג להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 178 פרק מספר מעין גלילי מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מה האמת מאחורי מאות מיליוני השקלים שהוקצו למאבק במשבר האקלים? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מה באמת עושה הממשלה עם משבר האקלים? שתפו: שעות נוספות 4 באוגוסט 2021 מה באמת עושה הממשלה עם משבר האקלים? שעות נוספות 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 2.1 פרק מספר שעות נוספות תכנית אקטואליה שבועית בשידור חי. מכסה מזווית סוציאליסטית את אירועי השבוע בפוליטיקה ובכלכלה הישראלית. משודרת בווידאו ביוטיוב ובכל הרשתות. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מעין גלילי ואביב טטרסקי מעיר עמים מסתכלים על ההסלמות בירושלים ב-10 השנים האחרונות, ומגלים שהן קורות בתבנית די קבועה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו סבבים של הסלמות (עם אביב טטרסקי) שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 27 בפברואר 2023 סבבים של הסלמות (עם אביב טטרסקי) קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 מעין גלילי ואביב טטרסקי מעיר עמים מסתכלים על ההסלמות בירושלים ב-10 השנים האחרונות, ומגלים שהן קורות בתבנית די קבועה. המשטרה, המתנחלים, הממשלה, והעירייה משחקים בה תפקיד, היהודים והפלסטינים שגרים בעיר סופגים את ההשלכות. איך זה בדיוק קורה ומה אפשר לעשות? להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 511 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

חשיפת רוזה מדיה: משפחת פאליק המזוהה עם נתניהו והימין הקיצוני קיימה יחסים קרובים עם גנץ כשהיה רמטכ"ל. עוד עולה שגנץ ניסה לסייע למשפחה לבקשת מקורב אליה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו "מערוף לנילי פאליק" - הקשרים בין בני גנץ לפטרוני הימין הקיצוני חשיפת רוזה מדיה: משפחת פאליק המזוהה עם נתניהו והימין הקיצוני קיימה יחסים קרובים עם גנץ כשהיה רמטכ"ל. עוד עולה שגנץ ניסה לסייע למשפחה לבקשת מקורב אליה שתפו: מעין גלילי 6 בנובמבר 2025 "מערוף לנילי פאליק" - הקשרים בין בני גנץ לפטרוני הימין הקיצוני מעין גלילי 00:00 / 01:04 בני גנץ בניו יורק, 2022. קרדיט: לב ראדין, שאטרסטוק משפחת פאליק היא אחת המשפחות העשירות והמקושרות ביותר בעולם היהודי. יש להם עסקים חובקי עולם והם ידועים ב תרומות נדיבות: לצה"ל, וגם לימין הקיצוני בישראל ובארה"ב. הם תרמו מאות אלפי שקלים לעמותה של פעיל הימין הקיצוני בנצי גופשטיין ולבנייה בהתנחלויות. לפאליקים יש עסקים ואינטרסים כלכליים בהתנחלויות - למשל יקב פסגות שבשליטתם בהתנחלות פסגות, ששמו נקשר במאמצים להשתלט על קרקעות בבעלות פלסטינית. הקשר בין משפחת פאליק לבנימין נתניהו זכה לתשומת לב תקשורתית משמעותית, והם גם תרמו לאורך השנים מאות אלפי שקלים לקמפיינים של ראש הממשלה. אנחנו חושפים כאן לראשונה שמשפחת פאליק טיפחה מערכת יחסים משמעותית לא רק עם נתניהו, אלא גם עם הרמטכ"ל בני גנץ, מי שהפך לימים ליריבו הפוליטי. לאחרונה פורסמו ברשת התכתבויות ומסמכים שהודלפו מתיבות הדואר האלקטרוני האישיות של בני גנץ מהשנים 2007-2017. ההתכתבויות חושפות קשרים משמעותיים בין משפחת פאליק לגנץ, בשנותיו כרמטכ"ל ואיש עסקים, לפני כניסתו לפוליטיקה. גנץ עמד בקשר הדוק עם עסקן רב-פעלים, רב הכותל שמואל רבינוביץ', מקורב למשפחה שלפי פרסומים בתקשורת תפקד כלוביסט של המשפחה בישראל. לבקשת רבינוביץ', גנץ השתמש במעמדו כדי לנסות לסייע בהענקת עיטור יוקרתי לאם המשפחה מנשיא המדינה. בני המשפחה, מצידם, החליפו התכתבויות חמות עם גנץ, ואחד מהם אף החליט, לאחר מפגש בינו לבין גנץ, לתרום 50,000 דולר לעמותה בה עבדה רויטל גנץ, "לכבודה" של אשת הרמטכ"ל. האם יחסי גומלין כאלה הם קשר טיפוסי בין אישים רבי השפעה מתחומים שונים, או שמדובר בחיבור בעייתי יותר? ובאיזו מידה מדובר בתהליך חיזור בין פוליטיקאי לעתיד לבין פטרון פוטנציאלי? גנרלים, בוודאי רמטכ"לים, נוטים להגניב מבטים פה ושם לעתיד אפשרי בפוליטיקה, אך הדמויות הספציפיות המעורבות כאן, שלכאורה מחזיקות במחויבויות פוליטיות מנוגדות, הופכות את הסיפור למסקרן הרבה יותר. הגישה הנוחה של בעלי הון לבכירים בצבא היא תופעה בעייתית, אך רחבה וותיקה בהרבה מהקשרים שנוצרו בין גנץ לפאליקים. את היווצרות הקשר בין גנץ למשפחת פאליק ניתן לייחס, בשלב הראשון, לפעילותם כתורמים לצה"ל. אולם פעילותה הפוליטית האינטנסיבית של משפחת פאליק, קשריהם בהתנחלויות, כמו גם חילופי ה"טובות" לכאורה והקשר דרך מקורב, שלו קשרים פוליטיים ענפים, יוצרים רושם של יחסים החורגים מיחסי תורם ומשרת ציבור. הקשר בין הצבא להתנחלויות זכה לתשומת לב משמעותית בשנים האחרונות, אך זו התמקדה בדרגים הנמוכים - החיילים והמתנחלים בשטח. הגישה הנוחה לרמטכ"ל לה זוכה משפחת פאליק, המחוייבת כלכלית ואידיאולוגית להתנחלויות, עשויה לרמז על קשר כזה גם בדרגים גבוהים. הקשר עם בעלי ההון ועם ההתנחלויות, מסתבר, חוצה מחנות פוליטיים - כפי שניתן ללמוד מהמרחק הפוליטי בין גנץ למחנה שמזוהה עם משפחת פאליק. הרב המתווך וה"מערוף" הקשר בין גנץ למשפחת פאליק עולה במסמכים לראשונה בעת כהונתו כרמטכ"ל, סביב פעילותה של המשפחה בארגון FIDF – "ידידי צה"ל בארצות הברית ובפנמה”. אם המשפחה, נילי פאליק, מכהנת כיום כיו"ר הארגון. זו לא הקדנציה הראשונה שלה בתפקיד, והיא כיהנה בו גם בזמן כהונתו של גנץ כרמטכ"ל. ערבי הגאלה של הארגון, שמממן חלקים גדולים ממערכי רווחת החיילים בצה"ל, מהווים לעתים קרובות מוקדי מפגש בין בכירים בצה"ל לתורמים ואנשי עסקים. מהמסמכים עולה שהקשר בין פאליק לגנץ התנהל תחילה באמצעות הרב שמואל רבינוביץ’. לרבינוביץ’, רב הכותל, קשרים ענפים עם פוליטיקאים מכל הספקטרום הפוליטי, מאהוד ברק ועד לגדעון סער. בשנת 2017, פורסם שרבינוביץ’ מונה על ידי משפחת פאליק לייצגם בישראל ולחלק בשמם כספי תרומות. פרסומים שונים בתקשורת מצביעים על קשר ותיק בין גנץ לרבינוביץ’ - גנץ הגיע לחתונת ביתו של רבינוביץ' בשנת 2010, ו העניק לאריה דרעי ספר של הרב רבינוביץ’ במתנה לרגל בר המצווה של נכדו. מהמסמכים המודלפים עולה גם כי רבינוביץ’ וגנץ מנהלים קשרים חמים; בדצמבר 2013, רבינוביץ’ מבקש מגנץ "למסור אהבה" לאשתו רויטל. הקשרים בין רבינוביץ’ לגנץ כוללים גם התכתבויות רבות בנושאים שונים, רובם אישיים ואינם נוגעים לענייני משפחת פאליק. מהמסמכים עולה שבחודשים מרץ ואפריל 2014, רבינוביץ’ העלה לראשונה את ענייניה של נילי פאליק בפני גנץ, וביקש ממנו להמליץ על נילי פאליק עבור קבלת עיטור הנשיא. הרב כתב בתאריך 9.3.2014: "בני, ב"ה קוים בכם: כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך. מחכה לציוץ בעניין... נילי פאליק." ובתאריך 8.4.2014: "בני, האם אתה יכול להיות מעורב בהגשתה כמועמדת לעיטור הנשיא? עד עתה לא קיבלתי התייחסותך". כשבועיים לאחר מכן הוא בירר בעניין פעם נוספת. לבסוף, בתאריך 26.4.2014 גנץ העביר לעוזרו, הוד בצר, קובץ שהגיע מרבינוביץ' ומכיל ביוגרפיה של נילי פאליק והמלצה עליה לעיטור הנשיא. גנץ ביקש מבצר "לעבור על הנתונים ולצרף מכתב המלצה שלנו" . פאליק לא קיבלה לבסוף את פרס עיטור הנשיא שחולק בחודש יולי 2014, והיה האחרון שחילק הנשיא שמעון פרס, לפני שממשיכו ראובן ריבלין עצר את הענקת העיטור. התמונה להמחשה בחודש דצמבר אותה שנה רבינוביץ’ ביקש מגנץ טובה נוספת הקשורה לנילי פאליק. תוכנה של הבקשה לא ברור, אך תשובתו של גנץ היא המעניינת. רבינוביץ’ כותב: "אודה מאוד אם יסגר משהו אם מה שדיברנו אמש לגבי נילי" (ההדגשה וטעות הכתיב במקור). בעקבות כך גנץ כותב לבצר עוזרו: "מערוף לנילי פאליק, רצוי אפילו עם ראש אכ״א – חשוב". התמונה להמחשה המשפחה, הקרן והימין הקיצוני משפחת פאליק מבוססת במיאמי, והתעשרה בזכות רשת חנויות "דיוטי-פרי אמריקאס”. המשפחה פעילה עסקית בישראל, ארצות הברית ואמריקה הלטינית. עסקיה בישראל ענפים במיוחד בתחום היינות והמשקאות – בין השאר, רשת "פאנקו" ו"יקב פסגות", שנמצא בהתנחלות פסגות. הפאליקים ידועים בפעילותם הנדבנית הענפה בישראל, כמו גם בתרומותיהם למטרות פוליטיות של הימין בישראל ובארצות הברית. בין השאר, פורסם כי בשנים 2011-2012 משפחת פאליק, דרך "קרן סגל לישראל" שהקימה, העבירה יותר מ-200,000 שקלים לארגון של פעיל הימין הקיצוני בנצי גופשטיין. פרסומים שונים הצביעו על משפחת פאליק כתורמת מרכזית לבנייה ופיתוח בהתנחלויות. בנוסף, המשפחה העבירה לאורך השנים מאות אלפי שקלים למרוצי הפריימריז של בנימין נתניהו. הקשר של המשפחה עם נתניהו עלה לכותרות בשנת 2023, כאשר פורסם שמשפחת נתניהו התארחה בבית משפחת פאליק בירושלים במשך קרוב לחודש, מיד לאחר מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר. גנץ ומשפחת פאליק הוזכרו יחד בתקשורת הישראלית מספר פעמים עד כה, אך מבלי להצביע על קשר מיוחד ביניהם. בשנת 2019 פרסם בן כספית כי בשנת 2016, גנץ התארח בביתו של סיימון פאליק במיאמי. ב2021, כשגנץ כיהן כשר הבטחון, הוא נפגש במיאמי עם נילי פאליק כדי "לקדם את הנגשת השירות בצה"ל לבעלי מוגבלויות". בשנת 2024, ליאון פאליק אמר לכלכליסט בתגובה לשאלה על קשריו עם נתניהו, ש"אם נפגש ברחוב… בני גנץ יכיר אותי, ואני מאוד אוהב אותו". אולם מהמסמכים המודלפים עולה שליאון פאליק דיבר בלשון המעטה בלבד – בין משפחתו לבין גנץ קיימת היכרות עמוקה יותר, כפי שמלמדים הפרטים שאנחנו חושפים כאן. 50,000 דולר כשבועיים אחרי אותו "מערוף", בתחילת שנת 2015, הוחלפו התכתבויות ידידותיות בין אשתו של בני גנץ, רויטל, לליאון פאליק – בנה של נילי. פאליק כתב (באנגלית, תרגום שלי - מ.ג): "מוקדם יותר הערב נפגשתי עם בעלך הנהדר והוא הזכיר את העבודה הנפלאה שאת עושה עם הורים שמתמודדים עם קשיים. שלחי לי בבקשה את פרטי העמותה, ברצוננו לתרום 50,000 דולר לכבודך. ליאון" למייל זה ענה בני גנץ בתודה חמה על ה"הצעה שהציע לאשתו" ובבקשה לשיחה טלפונית. התמונה להמחשה רויטל גנץ עבדה באותה עת כמנהלת ארצית של "ניצן הורים", אגף של עמותת "ניצן" העוסקת בילדים והורים בעלי קשיים מנטליים והסתגלותיים. במסמכי עמותת ניצן משנת 2015, מופיעה תרומה על סך 197,500 שקלים מקרן סגל לישראל – הקרן של משפחת פאליק. מספר ימים לאחר מכן, התקיימה התכתבות חמה בין בני גנץ לנילי פאליק. גנץ כתב בתאריך 8.1.2015: "נילי יקרה תודה על המילים החמות ותודה על הגעתך לוושינגטון לרגל קבלת הפנים בשגרירות. מדהים היה לראות לאורך שנים את תמיכתך בישראל בכלל ובחיילי צה״ל בפרט. אין ספק כי התנהלותך היא בבחינת סימן לנכדייך שממשיכים בדרכך ומבטיחים את השושלת הציונית במשפחה. המפגש בקריה הוא מעשה צנוע לעשייתכם הנדירה עבור ישראל וצה״ל. אז זהו שטעית נילי - התודה לך היא !!! בני" בתאריך 1.10 פאליק השיבה, באנגלית: "בני היקר, תודה על המילים החמות והטובות, אני חשה ענווה. מצפה להשאר בקשר. ברכות חמות ושבת שלום" התמונה להמחשה מהתכתבויות אלה עולים קשרים משמעותיים בין הרמטכ"ל גנץ למשפחת פאליק. נציג המשפחה הרב רבינוביץ’ מעביר לגנץ בקשות ל"טובות" עבור נילי פאליק, אותן גנץ ככל הנראה מבצע. גנץ והפאליקים מחליפים מילים חמות, ולבסוף, בעקבות מפגש, הם תורמים 50,000 דולר לעמותה בה עובדת אשתו, "לכבודה". הקשר עם הפאליקים עולה מהמסמכים גם בשנים הבאות, לאחר שבשנת 2015 גנץ סיים את תפקידו כמשרת ציבור ועבר לעולם העסקים. "אם תוכל לארגן פגישה עם פאליק זה יהיה נהדר" בפברואר 2015 גנץ סיים את כהונתו כרמטכ"ל ופנה לעולם העסקים. חברה אחת בה השקיע גנץ היא חברת "פאוור מי טק", שפיתחה מוצר בשם "בטאריקס” – סוללה חד פעמית בגודל כרטיס אשראי לטעינת הטלפון. בתחילת יולי 2015, מייסד החברה ניר קפלושניק שלח לגנץ מייל ובו מידע על החברה וגם חוזה תאורטי, לא חתום להשקעה במוצר. בחוזה מופיעה רשימת המשקיעים שאמורים לחתום עליו, ובראש הרשימה משפחת פאליק כמשקיעה הגדולה ביותר - בסכום של חצי מיליון דולר. גנץ עצמו לא מופיע כמשקיע במסמך זה. גנץ השקיע לבסוף בחברה סכום של 100,000 דולר והחזיק בכאחוז ממניותיה, כפי שפורסם בכלי תקשורת שונים מאז. חלק מהמופיעים ברשימת משקיעים פוטנציאלית זו המשיכו עם גנץ לדרכו הפוליטית, כמו הפרסומאי שלומי אבנון ואיש העסקים אפי רוזנהויז, כמו גם בנימין צ'פניק ואורלי הכט חיות, ולכן סביר שהמוזכרים בה הם אנשים שמייסדי החברה האמין שגנץ יכול ליצור איתם קשר. בשנת 2019 כתב חן מענית בגלובס ש"לפי המידע שבידינו הוא (גנץ) סייע לחבריו, אבנון ורוזנהויז, לגייס משקיעים נוספים לחברה." בנו של אבנון, אדם, מונה בהמשך לדירקטור ב"פאוור מי טק". בינואר 2017, לאחר סיבוב בלאס וגאס בו הציג את המוצר, כתב לגנץ מייל ובו ביקש: "כמובן שאם תוכל לארגן פגישה עם פאליק זה יהיה נהדר" והוסיף מספר הצעות לאופן ההשקעה של פאליק במוצר. הכל נשאר במשפחה? התפתחות הקשרים בין משפחת פאליק לבין גנץ בתקופה שבה כיהן כרמטכ"ל, מעידה על נגישותם של בעלי הון התורמים לצה"ל לבכירי הצבא - נגישות המתאפשרת לעיתים דרך גופים כמו ארגון FIDF. קשרים בין משרתי ציבור בכירים ובין בעלי הון הם, למרבה הצער, תופעה שהציבור מכיר באופן כללי. אולם הפרטים הקונקרטיים - כיצד קשרים אלה נוצרים, מה מרוויח כל צד מהם, ואילו אינטרסים הם משרתים - נותרים בדרך כלל חבויים. למשפחת פאליק אינטרסים עסקיים ועמדות אידיאולוגיות מובהקות בתחומים שבהם עוסק הרמטכ"ל, ובראשם מדיניות הצבא בשטחים ובהתנחלויות. העמדה האידיאולוגית הברורה של משפחת פאליק הופכת את המידע על קשריה עם גנץ למשמעותי עוד יותר, במיוחד בהקשר של המשך דרכו הציבורית - כפוליטיקאי וכשר ביטחון, שעסק ועוסק רבות באותם תחומים. מפת האינטרסים שנחשפת כאן מציירת תמונה מצערת של הפוליטיקה בישראל: גנץ מציג את עצמו כאלטרנטיבה לנתניהו ולשלטון הימין, אך בפועל קיים קשרים דומים לאלה שמקיים נתניהו, עם בעלי אינטרס דומים. קשרים כאלה בין אליטות משני צדי המפה הפוליטית מעלים שאלה עמוקה יותר: האם באמת מדובר בשני מחנות מנוגדים - או שאולי קיים מחנה אחד, שבו הצבא, ההון ומקימי ההתנחלויות פועלים יחד. מי שנשאר בחוץ - זה הציבור. תגובות: מרב הכותל, שמואל רבינוביץ' נמסר : "הגברת נילי פאליק היא פעילה ציונית ואשת מופת אשר עמדה במשך שנים בראש אגודת ידידי צה״ל בארה״ב, ופועלת רבות למען מדינת ישראל וחיילי צה"ל. הרב רבינוביץ אינו מייצג את משפחת פאליק וכמו רבים אחרים סבר אז וסובר היום שיש להוקיר את פועלם רב השנים של משפחת פאליק למען מדינת ישראל וחיילי צה״ל." ממשפחת פאליק נמסר: "נילי ולאון פאליק מעריכים ומוקירים את מר גנץ ותרומתו לבטחון המדינה. נילי, אשר שימשה שנים ארוכות כנשיאת FIDF ( עמותת ידידי צה"ל בארהב ופנמה) ופעלה רבות לגיוס סכומי עתק לרווחת חיילי צה"ל מקיימת יחסי חברות וידידות ארוכת שנים עם מי שהיה באותם שנים רמטכ"ל הצבא. גם בנה לאון נפגש עם מר גנץ בעבר מספר פעמים ורואה בכך כבוד. לעצם הרכילות שבכתבה, 1. הרב רבינוביץ הינו ידיד קרוב של המשפחה אך לא ייצג את המשפחה מעולם. 2. איננו יודעים על המלצה לעיטור הנשיא, אך מתוקף תפקידה ותרומתה למדינה קיבלה נילי תארי כבוד והכרה רבים. 3. המשפחה מעולם לא ביקשה ממר גנץ דבר, וכמובן לא התקבלה טובה כלשהיא. 4. משפחת פאליק תרמה עשרות מיליונים לעמותות רבות בישראל ולהבנתה עיקר פעילותה העיסקית היא להיות מסוגלת לתרום למדינה ככל הניתן. רק בשנה האחרונה תרמה המשפחה לאלמנות ויתומי צה"ל ולנזקקי המלחמה כ 20 מיליון ש"ח, וכל זאת בעילום שם. לתפיסתנו, כל עמותה הפועלת למען נזקקים, חלשים ואנשים שלא שפר עליהם מזלם היא מבורכת ויש לעשות ככל הניתן לסייע. העובדה שרויטל גנץ הינה חלק מעמותה כלשהיא איננה פוסלת את פעילות העמותה מקבלת תרומה. 5. לאון פאליק לא קיבל כל בקשה או הצעה ממר גנץ להשקיע בחברה כלשהיא, וממילא ברור כי השקעה כזו לא בוצעה." ח"כ בני גנץ בחר שלא להגיב. מעין גלילי הוא חבר מערכת מגזין רוזה. עריכה: סתו גרסטל להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 123 פרק מספר מעין גלילי מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

שהד בשארה, חברת הנהגה בתנועת עומדים ביחד, מנצרת שהד בשארה שהד בשארה, חברת הנהגה בתנועת עומדים ביחד, מנצרת הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. לתוכן ישן יותר של שהד בשארה

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הגיע הזמן לדבר על השקר של בריאות מול פרנסה שתפו: מה לעשות עכשיו 19 באוגוסט 2021 הגיע הזמן לדבר על השקר של בריאות מול פרנסה מה לעשות עכשיו 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 5 פרק מספר מה לעשות עכשיו איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מגזין רוזה הוא במה לתוכן סוציאליסטי ועממי, ומארח קולות לניתוח המציאות ושינוייה מערכת מגזין רוזה מגזין רוזה הוא במה לתוכן סוציאליסטי ועממי, ומארח קולות לניתוח המציאות ושינוייה הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. לתוכן ישן יותר של מערכת מגזין רוזה

במקום להשקיע יותר בנהגי אוטובוס ובמשתמשי התחבורה הציבורית, מירי רגב מתכננת להביא ולנצל עובדים זרים פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מירי רגב, למה חסרים נהגי אוטובוס? במקום להשקיע יותר בנהגי אוטובוס ובמשתמשי התחבורה הציבורית, מירי רגב מתכננת להביא ולנצל עובדים זרים שתפו: ענת אילון 2 בנובמבר 2025 מירי רגב, למה חסרים נהגי אוטובוס? ענת אילון 00:00 / 01:04 קרדיט: ננסי אנדרסון, שאטרסטוק התחבורה הציבורית בישראל תמיד הייתה היא חלק בלתי נפרד מחיי. בתוך ערים וביניהן. באוטובוסים וברכבות. כל שבוע יוצא לי לחוות את העולם הנפלא של מגוון שירותי התחבורה הציבורית בישראל. לכן, כשקראתי שבישראל חסרים 5,000 נהגי אוטובוס, לא הייתי מופתעת. לפני כשבוע וחצי, פורסם בוויינט כי בהרמת כוסית של איגוד נהגי האוטובוס, שרת התחבורה מירי רגב הכריזה על מחסור כבד בנהגי אוטובוס, ועל "אתגר גדול בגיוס נהגים חדשים". כחלק מהניסיון לגייס נהגים השיק משרד התחבורה מתווה לגיוס נהגים חדשים הכולל תקופת הכשרה בתשלום - דבר שנשמע בסיסי ביותר - בנוסף לתחנות ריענון חדשות, לחצני מצוקה וקמפיין תקשורתי להעלאת מעמדו של הנהג בחברה. שינויים מבורכים, אבל בהחלט לא כאלה שמשנים מהותית את התנאים שיוצרים מצוקת נהגים. ומה אם גיוס הנהגים החדשים לא יצלח? קל - אפשר להביא עובדים זרים במקומם. הרעיון של רגב להכניס אלפי עובדים זרים לישראל כבר מתקדם , ובקרוב ידון בוועדה לענייני עובדים זרים בכנסת. העסקת עובדים זרים היא לא רק פלסטר על גדם מדמם; מדובר בפרקטיקה בעייתית מאד לכשעצמה. עובדים זרים מגיעים לרוב ממדינות עניות בהרבה מישראל, והמשכורות הנמוכות שיקבלו כאן גבוהות ביחס למה שיקבלו במדינות המוצא. לכן, הם יסכימו לעבוד בתנאי עבודה גרועים יותר. אי ידיעת השפה והמקום מקשה עליהם לעמוד על זכויותיהם או להתאגד. כך נפגעים למעשה גם העובדים הזרים, הקלים לניצול, וגם העובדים הישראלים, שבמקום לשפר את תנאיהם, מוצאים אנשים שיסכימו לעבוד במקומם בתנאים גרועים. נסיעה באוטובוס בישראל היא חוויה מפוקפקת לעתים קרובות. אי אפשר לדעת אם האוטובוס שלך באמת יגיע, ואם הוא יגיע, האם יהיה לך בו מקום; האם הוא יעצור בתחנה שבה את עולה, ובתחנה שבה את מבקשת לרדת. המחירים הולכים ועולים והשירות נשאר אותו דבר. לחוויה המפוקפקת יש מרכיבים נוספים. נהגי אוטובוס עלולים להיות מאוד לא נעימים ותקיפים בסיטואציה בה את, כנוסעת, נאלצת לסמוך עליהם לחלוטין כדי להגיע ממקום למקום. מצד שני, נוסעים מרשים לעצמם להתייחס לנהגים בצורה מבזה, כשבשנה האחרונה ראינו שורה של תקריות אלימות של נוסעים כלפי נהגי אוטובוס. אמנם, ברור שכבוד בין בני אדם הוא עניין בסיסי - כמו שנוסעים לא אמורים להתייחס לנהגים באלימות, נהגי אוטובוס לא אמורים לצעוק על נוסעות. ובכל זאת, אם מסתכלים רגע על הנתונים והתנאים, אין שום דבר מפתיע בהתנהגות הקשה של חלק מהנהגים. בישראל יש 60,000 אנשים עם רישיון לנהיגה באוטובוס שלא מוכנים בשום פנים ואופן לחזור לענף, ואותם הנתונים מבהירים בדיוק את הסיבה למצב הזה. תנאי ההעסקה של נהגי האוטובוס נקבעו בהסכם העסקה שנחתם בכנסת בשנת 2017, לפני כמעט עשור, ולא עודכן מאז. חברות האוטובוסים מחויבות להסכם ההעסקה ומשם התנאים בכל חברה מעט שונים. "דן תחבורה ציבורית", למשל, היא חברת התחבורה הציבורית הגדולה ביותר בגוש דן, האיזור המאוכלס והצפוף ביותר בארץ. מהם תנאי ההעסקה באחת מהחברות המפעילות תחבורה ציבורית הגדולות בישראל? באתר של דן לא כתוב במדויק מה אורך המשמרת של נהג אוטובוס; יש פרטים על הפסקות או על תוספת שכר לשעות נוספות - אבל אורך המשמרת הממוצע הוא בגדר נעלם. יש סיבה שבדן מעדיפים להשמיט את הנתון הזה. לפי החוק אורך משמרת של נהג אוטובוס יכול להגיע ל-12 שעות, כלומר, 12 שעות על הכביש, בהסעת המונים. התשלום השעתי בדן תחבורה ציבורית הוא 50 שקלים לשעה. נכון, זה מעל שכר המינימום - אבל כשהחיים בישראל כל כך יקרים והעבודה כנהג אוטובוס כל כך קשה, לא פלא שאף אחד לא רוצה להיות נהג אוטובוס. הפתרון לא מסובך, הוא רק דורש שינוי בסדרי העדיפויות של הממשלה ושל משרד התחבורה. לנהגים מגיעים תנאים טובים, משכורות גבוהות, משמרות סבירות. לנו, האזרחים, מגיע לחיות במדינה שדואגת לנו. דואגת לנו לשירותי בריאות ורווחה, לחיים בביטחון, וגם לתחבורה ציבורית שאפשר לסמוך עליה. בשביל זה צריך להחליט על השקעה אמיתית בתחבורה ציבורית, שתבוא לידי ביטוי גם במשכורות ובתנאים של הנהגים, וגם במה שאנחנו, הנוסעים, נקבל. תחנות אוטובוס מוצלות, נתיבי תחבורה ציבורית, הוספת קווים, תחבורה ציבורית בשבת ועוד. המצב הנוכחי הוא אבסורד - אנחנו משלמים יותר, הנהגים מקבלים את אותם תנאים, התחבורה הציבורית נשארת לא אמינה - ובמקום לשפר את המצב, מירי רגב רוצה להעסיק עובדים זרים. מגיע לנו טוב יותר מזה. ענת אילון היא פעילה חברתית ומארגנת קהילתית של מעגל באר שבע והסביבה בעומדים ביחד עריכה: מעין גלילי להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 122 פרק מספר ענת אילון ענת אילון היא פעילה חברתית ומארגנת קהילתית של מעגל באר שבע והסביבה בעומדים ביחד למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 027- לפנק לפנק לפנק دلّل ودلّل ودلّل שתפו: 10 במאי 2020 027- לפנק לפנק לפנק دلّل ودلّل ودلّل קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 27 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר