תמר אוחנה היא ראשת ענף תחבורה בארגון "כוח לעובדים". תמר אוחנה

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 059- מתנגדי החיסונים معارضو التطعيمات שתפו: 7 ביולי 2020 059- מתנגדי החיסונים معارضو التطعيمات קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 59 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

ארנון פלג מראיין את ד"ר אלי קוק על העבר וההווה של יחסי ישראל וארה"ב. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו יחסינו לאן? (עם ד"ר אלי קוק) ארנון פלג מראיין את ד"ר אלי קוק על העבר וההווה של יחסי ישראל וארה"ב. שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 22 בדצמבר 2025 יחסינו לאן? (עם ד"ר אלי קוק) קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ארנון פלג מראיין את ד"ר אלי קוק על העבר וההווה של יחסי ישראל וארה"ב. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 785 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

המאבק לשיפור תנאי ההעסקה של נהגי התחבורה הציבורית בעיצומו, והאפשרות של שביתה מזכירה לכולנו למה זה האינטרס של כולנו. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו כל הכח לנהגים שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 20 בפברואר 2022 כל הכח לנהגים קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 369 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

עונת המצעדים בשיאה - אבל מה שורש המסורת הכי מיוזעת וצבעונית בתולדות הקהילה הגאה? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ועכשיו לכולםן - מצעדי גאווה שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 11 ביוני 2026 ועכשיו לכולםן - מצעדי גאווה תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 לכבוד עונת המצעדים - פתחנו לכן פרק מנוייםות מהארכיון על תולדות מצעדי הגאווה. מצעדי גאווה נהיו חלק כל כך בלתי נפרד מהתרבות והנוף העירוניים שהם הפכו לשטח פרסומי מבוקש לתאגידים ולמסיבות הכי אהובות על סטרייטיות ברחבי המערב. הגיע הזמן לחזור לשורשים הפוליטיים הבועטים של המצעדים בארץ ובעולם, לברר מי זרקה את הלבנה הראשונה בסטונוול, ולהתחבר למורשת הסולידריות וההתנגדות של מצעדי הגאווה באשר הם. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 131.5 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

הלמ״ס מעלה רטרואקטיבית את מחירי הדירות שנמכרו. איך זה משנה את מחירי הדירות במציאות, ואת מי זה משרת? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מדד הרפאים: איך דירות שנמכרו ממשיכות להתייקר הלמ״ס מעלה רטרואקטיבית את מחירי הדירות שנמכרו. איך זה משנה את מחירי הדירות במציאות, ואת מי זה משרת? שתפו: טלי גולדרינג 29 באוקטובר 2025 מדד הרפאים: איך דירות שנמכרו ממשיכות להתייקר טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 בניין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. צילום: אפי ב', ויקיפדיה בעשור וחצי האחרונים, התרגלנו לשמוע על עליות מחירי הדירות. גרפים מטפסים לצד סכומים מרקיעי שחקים הלחיצו צעירים, ואת הוריהם, למהר ולקנות. מאחורי הגרפים האלה, מאחורי הדיווחים בחדשות וסרטוני הטיקטוק על בוננזת הנדל"ן, עמדו דיווחי הלמ"ס. טבלאות אקסל אפורות ששוחררו מדי חודש והפכו במהירות בזק לעוד כתבה בחדשות על שוק רותח. הלמ"ס דיווחה על עליה של עוד 3%? רוצו לקנות. מאחורי הדיווחים האלה קיימים נתונים- העובדות היבשות מאחורי העסקאות של משקי הבית, וקיימת גם מתדולוגיה שמעבדת את הנתונים האלה- השיטה שבה הלמ"ס מחשבת את מדדי המחירים שלה. כמה משקל היא נותנת לדירות מתל אביב? לדירות שנמכרו בין קרובי משפחה? לדירות בנות 5 חדרים או לדירות חדשות? כל החלטה קטנה להסיר או להוסיף משתנה למדד או לשנות את שיטת החישוב יכולה לגרום לגברת כהן לקנות או למכור דירה. בסופו של דבר הלמ"ס לא רק מדווחת על השוק אלא גם משפיעה עליו, ומאחורי אותה מתודולוגיה יש הרבה יותר ממספרים. יש כוח. והלמ"ס בהחלט מנצלת את הכוח הזה. בזמן שמוכרי דירות מתקשים למכור ובעלי דירות מתקשים לעמוד בתשלום משכנתא, הלמ״ס העלתה את מחירי הדירות. לא מדובר בדירות שנמכרות כעת, אלא של בדירות שנמכרו מזמן. רוחות הרפאים של השוק, אם תרצו, התייקרו בן רגע על הנייר, חגיגה לקראת ליל כל הקדושים. בפרסום הלמ״ס מאוגוסט 2023 המחיר הממוצע של דירה בשנת 2022 עמד על 1,895,000 ₪. אלא שעל פי הפרסום שפורסם בדיוק שנה אחר כך, באוגוסט 2024, אותו נתון, אותה שנה, אותן עסקאות — כבר עמד על 2,109,000 ₪. במילים אחרות, הלמ״ס העלתה רטרואקטיבית את מחיר הדירה הממוצעת על הנייר ב־214 אלף שקל, עלייה של כ־11.2% לעומת הנתון שפורסם קודם לכן. דוגמאות נוספות אפשר לראות ברבעון 1 של 2023, שעודכן מ־1.98 מיליון ₪ ל־2.065 מיליון ₪, עלייה של 4.3% באותו מדד. רבעון 2 עודכן בחדות גדולה עוד יותר — מ־1.969 מיליון ₪ ל־2.110 מיליון ₪, עלייה של 7.1%. מי שיחפש את הסיבה לא ימצא אותה בעיתונות הכלכלית. אבל פוסט בקבוצת " המחאה הגדולה-יחד נוריד את מחירי הדיור " עשוי להבהיר את התמונה. בפוסט מתייחסים לפרסום של הלמ"ס מה-15 באוקטובר, בו נכתב : "החל מרבעון 1 של 2024 המחירים הממוצעים מחושבים על סמך עסקאות בשוק החופשי בלבד, קרי, ללא עסקאות בסבסוד ממשלתי. לצרכי השוואתיות חושבו לאחור מחירים ממוצעים החל מרבעון 4 של 2022." כך, בשקט, ללא הכרזות בומבסטיות ולמעשה ללא סיקור תקשורתי, בעמוד האחרון של פרסום שנדמה שולי על שינויים במתודולוגיות הלמ"ס, מישהו דחף את מדד הדירות מאחורינו כלפי מעלה. הלמ"ס העלימה את העסקאות הזולות יותר של מחיר למשתכן מהמדד, שנתיים אחורה. כל גרף של מחירי הדירות שנראה, כל ניתוח של שוק הנדל"ן בשנים האחרונות יושפע מהמהלך הזה. רוכשי דירות יחליטו אם לקחת משכנתא או לא על בסיס המידע הזה, מוכרי דירות יחליטו אם להוריד את המחיר. אפשר לראות דוגמה בולטת להטיה הזאת באופן שבו מדד המחירים משקף (לכאורה) את השפעת תכנית 'מחיר למשתכן' על השוק. דירות שנמכרות במסגרת מחיר למשתכן, שהייתה תוכנית הדגל של כחלון, נמכרות ונמכרו במהלך השנים בהנחה של 15-25% ממחיר השוק. מדובר בדירות שנמכרות באופן יזום ע"י המדינה לציבור הרחב. במקור מחיר למשתכן יועדה לספק דיור בר השגה. בפועל הדירות נמכרות במחירים גבוהים באמצעות מכרזים לקבלנים שמקבלים גישה קלה לרוכשים. במחקר שפורסם ב-2023, בנק ישראל הראה שהתוכנית דווקא גרמה לעליית מחירים, כשביישובים עם שיעור גבוה של פרויקטים במסגרת מחיר למשתכן, (בדרך כלל מדובר בישובים פריפריאליים) נרשמו עליות חדות יותר בשוק החופשי. לפי הממצאים, התרומה של התוכנית למיתון המחירים הייתה בין 1% ל-5% בלבד, לעומת עלייה כוללת של 47% באותה תקופה. עוד נטען על התוכנית שהיא גורמת להקדמת רכישות ולמעשה מכניסה לשוק קונים צעירים שלא היו רוכשים דירה לולא היו זוכים בה. מי שרוצה להבין כמה משמעותית הייתה התוכנית ליצירת ביקוש לדירות חדשות יכול להציץ בגרף הזה, שפורסם בסקירות האוצר, בו ניתן לראות שבתקופה שבין ספטמבר 2017 לספטמבר 2021 מחיר למשתכן סיפקה קרוב ל40% מכמות העסקאות. כך הייתה "מחיר למשתכן" גם התרופה וגם המחלה של שוק הדיור. מצד אחד- מעלה את הביקושים ומונעת מהקבלנים להתמודד עם ירידה במכירות (שעשויה להוביל לירידת מחיר) מצד שני משמשת כהזדמנות יחידה של רוכשים לקנות דירה, ואף להתעשר. תוכנית מחיר למשתכן תרמה לעליית מחירי הדירות בשלוש דרכים. בראשונה היא גרמה להקדמת הביקושים, יצרה תחושת דחיפות ורושם של זכייה שאסור לוותר עליה, ובכך שמרה על רמת עסקאות גבוהה. בשנייה היא סיפקה אשראי זול. בתוכנית מחיר למשתכן ניתן לרכוש דירה בהון עצמי נמוך במיוחד, כעשרה אחוזים בלבד ממחיר הדירה או כמאה אלף שקלים, הגבוה מבין השניים. זאת משום שסכום המשכנתא שמאשר הבנק על דירה בתוכנית מתבסס על שווי הדירה לפני ההנחה, ולא על המחיר ששולם הזכאי בפועל. לדוגמה, כאשר דירה שמחירה בשוק עמד על מיליון שקלים נמכרה לזכאי במחיר של שמונה מאות וחמישים אלף שקלים, הבנק חישב את ההלוואה על פי השווי לפני ההנחה, ואישר משכנתא של שבע מאות וחמישים אלף שקלים שהם שבעים וחמישה אחוזים ממיליון. בפועל ההון העצמי שנדרש מהרוכש עמד על מאה אלף שקלים בלבד שהם כעשרה אחוזים ממחיר הדירה ששולם באמת. כך יצרה התוכנית מצב שבו רוכשים נדרשו להון עצמי מזערי, וכך רוכשים שפשוט לא היו רוכשים דירה כי לא היו זכאים למשכנתא נכנסו לשוק, הגדילו את הביקוש ותרמו לעליית המחירים. חלק מהרוכשים ראו במעורבות המדינה אישור ללקיחת סיכונים גדולים ושילמו על כך כשהתקשו לעמוד בתשלומים. בדרך השלישית תרמה התוכנית לעליית המחירים דרך עיוות מדד המחירים. בשנים הראשונות לישום התוכנית הושמעה ביקורת על כך שמדד המחירים מכיל בתוכו גם עסקאות של מחיר למשתכן בטענה שהמחיר הנמוך שלהן "מעוות" את השוק ולא חושף מה המחיר "האמיתי" של הדירות. ביקורת זו הושמעה על ידי בעלי הון שרצו לראות מדד עולה ומחירים גבוהים כדי למכור נדל"ן וגם על ידי הציבור שאחרי המחאה החברתית עוד אחז בתקווה שאם הנתונים יראו עגומים מספיק, הממשלה תפעל להורדת מחירי הדירות. בשנת 2017 ערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שינוי מתודולוגי ראשון בנוגע לחישוב מדד מחירי הדירות, והחלה להקטין את משקלן של עסקאות “מחיר למשתכן” כדי למנוע עיוותים סטטיסטיים. הכוונה הייתה למנוע מהדירות המסובסדות "להוריד" את המדד הממוצע של מחירי השוק החופשי. אולם בפועל, כפי שהעירה גלית בן נאים, אחראית סקירות הנדל״ן במשרד האוצר, התוצאה הייתה הטיית המדד כלפי מעלה. יצירת תמונה מלאכותית של מחירים גבוהים ויציבים, בעוד שהשוק בפועל הושפע משמעותית מעסקאות של דירות בהנחה. מדדי מחירים נועדו לשקף עסקאות אמיתיות שמתרחשות בשוק, ולא רק עסקאות “חופשיות”. הרי כשמדובר בסחורות מפוקחות כמו לחם או חלב לא מחריגים אותן ממדד המחירים לצרכן בגלל הפיקוח.גם כאן, הסבסוד הממשלתי במסגרת “מחיר למשתכן” הוא מנגנון קבוע, ולא אירוע נקודתי, וכאשר עסקאות מסוג זה מהוות 30%–40% מהשוק לא ניתן עוד להחשיבן כ"חריגות". מי שסובל במיוחד מעיוות מדד המחירים הם הזוכים עצמם. שמקבלים הנחה ממחיר מנופח מראש. דירות מחיר למשתכן נמכרות בדרך כלל בפריפריה, באזורים בהם כמעט רוב העסקאות נעשות במסגרת מחיר למשתכן.החל מ- 2015 רוב הדירות החדשות שנמכרו בעפולה ובקריות נמכרו דרך 'דיור למשתכן'. האם הגיוני לבסס את חישוב ההנחה שם על מחיר של דירות ב"שוק החופשי" בלבד? על פי דו״ח של משרד האוצר, בעוד שבמרכז הארץ ההנחה הממוצעת עמדה על כ־30%, בפריפריה ההנחה ירדה לכ־7% בלבד, כלומר כמעט לא הייתה כדאיות אמיתית לעסקה. במצב כזה הנחה שמבוססת על מחירים מוטים כלפי מעלה יכולה להפוך למלכודת לזוכים, שמתחייבים לא למכור את הדירה במשך שבע שנים, מתפשרים על סטנדרט הדירה, ומחכים לבנייתה תקופות ארוכות, בהן נאלצים לשלם גם משכנתא וגם שכירות. השמטת מחירי מחיר למשתכן היא לא העיוות היחיד במדד המחירים. גם הלוואות הקבלן והמדד הנפרד שהלמ"ס יצרו כדי למדוד את השפעתן על מחירי הדירות, שהתבסס על נתונים חסרים ומרושלים מעוותים את המדד. אפילו מבקר המדינה הבהיר השבוע שפשוט אי אפשר לסמוך על מדד מחירי הדירות. בדוח שפורסם השבוע, אוקטובר 2025, עולה ביקורת קשה על המידע עליו מבוסס מדד מחירי הדירות. על פי הדוח בקובץ עליו מסתמכים בלמ"ס היה ניתן להקליד עד אמצע 2024 דירות בנות 0 חדרים ובניינים עם 0 קומות, בדיווחים שונים הוקלדו נתונים שונים לגבי בניינים זהים. לטענת הדוח "עסקאות רבות עדיין מדווחות באופן חסר או שגוי, אך נתוניהן מהווים חלק מנוסחת החישוב ומשפיעים על מדד מחירי הדירות באופן העלול ליצור מצג שגוי של השוק”. ובכל זאת, למרות העיוותים השונים מראים נתוני הלמ"ס שינוי מגמה. ברבעונים האחרונים נרשמת ירידה ממשית במחירי הדירות בפועל. על פי נתוני הלמ״ס שפורסמו באוקטובר 2025, מחירי הדירות ירדו במצטבר בכ־2.4% מאז תחילת השנה, בעוד היקף העסקאות הצטמצם בכ־30%–40%. אפשר רק לתהות מה היה גובה הירידות לולא עיוותי המדד. בכל מקרה המחירים הגבוהים שמשתקפים מהמדד לא עוזרים ללווי המשכנתא שלא מצליחים לעמוד בתשלום. כש סך הפיגורים בתשלומי משכנתאות – איחור מעל 90 יום – חצה את רף 4 מיליארד השקלים, בעוד גובה ההחזרים החודשיים נותר ברמות שיא של כ־6% ריבית פריים. מלאי הדירות הלא מכורות בידי הקבלנים הגיע כבר ל-83,360 יחידות, עלייה של יותר מ־50% תוך כשנתיים מאז העלאות הריבית הראשונות של בנק ישראל באפריל 2022. על רקע הנתונים העגומים של שוק הנדל"ן אפשר רק לקוות שהשילוב בין מדדי מחירים מנופחים לתוכנית ממשלתית שמבטיחה הנחות וזכיות לא יתגלה כמלכודת, ושרוחות הרפאים של המחירים שנשמטו מהסטטיסטיקה לא ישובו לרדוף את הרוכשים. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה. עריכה: ענת זלצברג להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 121 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 186- סנואופלייקס سنوفليكس שתפו: 20 בפברואר 2021 186- סנואופלייקס سنوفليكس קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 186 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

רוזליה הוציאה אלבום חדש ואנחנו מוציאות את ספרי ההיסטוריה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 107 למנויים־ות בלבד: ויהי אור - הקדושה רוזליה (עם יובל אונגר) שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 5 בדצמבר 2025 פרק 107 למנויים־ות בלבד: ויהי אור - הקדושה רוזליה (עם יובל אונגר) תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 גייסנו את מבקרת השירה הביתית שלנו, יובל אונגר, לניתוח פואטי היסטורי ומוזיקלי של האלבום הכי מדובר של 2025 - החדש של רוזליה. על אורגזמות מקודשות, נזירות לסביות, קדושות קוויריות, אמנים תובעניים, רוחניות וחתונות עם אלוהים. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 107 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

קריאה במסמך מדיניות של ממשלת לפיד-בנט על קידוש הרווחים של בעלי ההון פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו לאן הם מובילים? | שיחה 9 שתפו: מה לעשות עכשיו 30 בספטמבר 2021 לאן הם מובילים? | שיחה 9 מה לעשות עכשיו 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 9 פרק מספר מה לעשות עכשיו איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

"הם אומרים שאני מזיקה להרמוניה בעיר. מה זו בעצם הרמוניה מבחינתם? היכנעות לסטטוס קוו? אם כן, זה עצוב, כי הסטטוס קוו דפוק" פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו סאלי עבד לא נכנעת "הם אומרים שאני מזיקה להרמוניה בעיר. מה זה הרמוניה מבחינתם? סטטוס קוו? זה עצוב, כי הסטטוס קוו דפוק" ענת זלצברג, תושבת חיפה, מראיינת את נציגתה בעירייה סאלי עבד, מ"רוב העיר" בעיריית חיפה, על הדחתה מהקואליציה. שתפו: ענת זלצברג 1 ביוני 2025 סאלי עבד לא נכנעת ענת זלצברג 00:00 / 01:04 א. ב. יהושע, ירושלמי שעבר לחיות בכרמל, אמר פעם, "חיפה האדומה תיפול אחרונה". הוא קיווה שמעוז החיים המשותפים והפלורליזם החיפאי יעמוד בכל פרץ. כמו יהושע, גם אני נולדתי בירושלים. הגעתי לחיפה רק לפני שלוש שנים, ובשנים האלה התאהבתי בעיר ובשפיות המיוחדת שהיא יודעת להציע, מגוון אמיתי שמתקיים מתוך סמיכות, לא הפרדה. כפעילה של רוב העיר, התנועה מסמלת בשבילי את החזון הזה: שותפות ערבית-יהודית, מעורבות דמוקרטית עמוקה של התושבים בקבלת החלטות ובתכנון, פעולה משותפת למען אינטרסים משותפים - ביטחון ברחובות, אוויר נקי, תכנון מיטיב, תחבורה ציבורית מתפקדת, החיים עצמם. זו המטרה ואלה הכלים של עשרות הפעילים בתנועה, ושל סאלי עבד, נציגת התנועה במועצת העיר. סאלי ופעילי רוב העיר הובילו מיזמים חשובים לרווחת כל תושבי חיפה בשיתוף פעולה עם חברי הקואליציה האחרים במועצת העיר. עד ל-18.5, כשסטורי באינסטגרם גרם לפיטוריה של סאלי מהקואליציה, או לפחות היה התירוץ לכך. סאלי צילמה נשק ברכבת עם הכיתוב ״זה לא טבעי״, ושיתפה סרטון על הנכבה והפגיעה באוכלוסייה העזתית. יומיים אחר כך היא קיבלה מכתב פיטורים מראש העיר יונה יהב, והיא ורוב העיר מצאו את עצמם באופוזיציה. סאלי, אני מסתובבת בימים האלה בתחושה שנעשה לך ולנו עוול. קודם כל לך, אבל לכל מי שהוא חלק מרוב העיר והצביע לה. "זה עוול, אבל זה לא עוול פרסונלי שנעשה לי או לנו. אני לא חושבת שזה הסיפור. זה חלק מתופעה של השתקה. זאת פשיזציה שבה כוחות ימין קיצוניים פועלים כל הזמן לצמצם את השמאל, והמרכז 'המתון' נכנע. זה הסיפור הקלאסי. כי זה לא קורה רק בחיפה, או רק בארץ. וזה במיוחד נכון כשמדובר במי שמציעים באמת אלטרנטיבה, בחיפה וברמה הארצית, אנחנו מציעים סיפור חדש על קולקטיב חדש, 'אנחנו' חדש, וסוג פוליטיקה חדשה, והם לא יודעים מה לעשות עם זה". הימין לא יודע איך לאכול את מה שאנחנו מביאים לשולחן? "כן, כי אנחנו כוח תחרותי שמציע אלטרנטיבה. אבל זה לא רק הסיפור שלנו. זה הסיפור של מוסאווה ובית הגפן ותאטרון סארד ומחאת העם (כולם הובילו בחיפה מאבקים למען חברה משותפת בשנים האחרונות, ע"ז). זה העקרונות של חופש הביטוי וחופש ההפגנה, זה הרבה מעבר לרוב העיר. בגלל זה זה גם לא סיפור על פוסט או על סטורי". למרות שלא חסרים מקרים בשנתיים האלה של אנשים שגם זרקו אותם לכלא על פוסט או סטורי. "ממש ממש לא. ולי יש גם הגנות. אבל הסטורי הזה לא תפס אף אחד בהפתעה. לא היה שם שום דבר שהסתרתי קודם לגבי העמדות שלי לגבי נשק במרחב הציבורי או על המלחמה, ובטח לא לגבי הזהות שלי. אז אני לא מסוגלת להאמין שדווקא זה מה שעשה את ההבדל, לא אמרתי שם שום דבר שלא אמרתי קודם". בכל זאת, זו הסיבה שמופיעה במכתב הפיטורים שלך מהקואליציה? "המכתב הזה כל כך מתנשא. 'ניסינו להסביר לך שוב ושוב על ערכים ליברליים'. הם מצטטים ישירות מסעיף 1.1 של ההסכם הקואליציוני, על 'ניהול העיר על בסיס עקרונות ליברליים, תוך הקפדה מלאה על שוויון זכויות לכלל קבוצות האוכלוסייה בעיר, ללא הבדל דת, מין או מגדר, ותוך קידום חיים הרמוניים בין כלל קבוצות האוכלוסייה בעיר'. ואז טוענים שבחרתי לא לפעול לפי הכללים האלה, שאני מערערת את החיים ההרמוניים בחיפה, ואמירות נבזיות לגבי זה שלא הייתי נוכחת בישיבות מועצה כשהייתי בחופשת לידה. אני כבר לא יודעת מה משני הדברים האלה נבזי יותר. "מובן מאליו שההדחה שלי הזיקה להרמוניה בעיר יותר מהאמירות שלי. קמו נגד ההחלטה הזאת שורה של ארגונים. ממש מיד אחרי ההדחה, כל מיני ארגונים וקבוצות פנו אלינו לשיתוף פעולה ולתמיכה, גם מהחברה הפלסטינית, גם ארגונים של חברה משותפת וגם מהמחנה הליברלי. וגם פנו ליהב ולקואליציה במחאה. גם מפלגות ערביות מהקואליציה ומהאופוזיציה, מחאת העם חיפה, יוזמות אברהם, הקהילה האחמדית - שהאמיר שלה עושה עבודה חשובה של גישור ותיווך מול ראש העיר, סיכוי-אופוק, העמותה לקידום ופיתוח, מוסאווה, מרכזים לצדק חברתי, קהילת יד ביד של החינוך הדו לשוני. כל אלה יוצאים למחות, אז מה יותר מזיק להרמוניה? ומה זו בעצם הרמוניה מבחינתם? היכנעות לסטטוס קוו? אם כן, זה עצוב, כי הסטטוס קוו דפוק, ואת זה אני באמת שמחה לאתגר. מבחינתי, הרמוניה אמיתית היא שותפות. שותפות שבה יש לי אחריות לדבר על הכאב ועל מה שהרבה אוכלוסיות חוות. בסופו של דבר נשק במרחב הציבורי פוגע בהרבה אוכלוסיות מוחלשות, לא רק בפלסטיניות, גם באתיופים ובדוברי רוסית ובנשים וילדים". בעיני הממסד, כל אלה לא חיפאים מספיק כנראה. "הסיפור הוא לא רק של אידיאולוגיה ודה-לגיטימציה שלי כפלסטינית והדעות שלי לגבי המלחמה, אלא דה-לגיטימציה של מה שאני מייצגת כרוב העיר. נבחרת ציבור שתפקידה לייצג את הציבור. אג'נדה קואליציונית זה באמת חשוב, וההרמוניה בקואליציה זה כלי שאני לומדת להכיר ואני גם מעריכה אותו, בלי ציניות. אבל העדיפות מבחינתי היא קודם כל לציבור. נכנסנו לקואליציה כדי לבנות אלטרנטיבה ומודל דמוקרטי אחר. כשאני נכנסת לחדר יודעים שזו לא רק אני. זה עשרות פעילים ומאות חברים בתנועה. והחובה שלי קודם כל לפעילים ולחברים בתנועה. ובעיני הרבה אנשים בעירייה, לא רק חברי מועצה, אני חושבת שזה היה נראה מוזר, שאני מגיעה לפגישות עם המון פעילים, שהם מגיעים לפגישות בלעדיי. שאנחנו מקבלים החלטות בצורה דמוקרטית כתנועה. אני חושבת שלפעמים בקואליציה חוו את זה אפילו כעמדה מתנגחת. שזה איכשהו אומר שאני לא ממושמעת". כלומר, שאת בנאמנות חצויה כלפינו וכלפיהם? אבל זה ממש לא סותר, זה צריך להיות אותו דבר. "לגמרי, בגלל זה ההדחה היא לא רק דה-לגיטימציה של קול שמאלי פלסטיני נשי משותף, תנועה משותפת. שזה אגב ניצחון ענק לימין הקיצוני שאני לא חושבת שיונה יהב רוצה לתת להם, באמת שלא. אבל ההדחה היא מתקפה על ציבור הפעילים, ועל התושבים שצריכים את מה שכל הפעילים ברוב העיר עושים. ויום אחרי ההדחה, סיורים של הליכתיות וגינות קהילתיות מתבטלים כי זה כבר לא לגיטימי לעשות דברים איתנו. אז בעצם אם אני לא בקואליציה, הציבור שלנו נענש. לא רק המצביעים של רוב העיר, הציבור של כל חברי הקואליציה והאופוזיציה נענש על זה במין עונש קולקטיבי. זה מה שמטריף אותי. "אני חושבת שכולנו לפעמים חושבים שבעירייה כל נבחר נחשב מייצג של איזשהו סקטור - של שכונה, של קבלני קולות. ועכשיו רוב העיר באה לקדם הליכתיות. פעילים יצרו מפת הליכתיות, הם סימנו אחד אחד מקומות בהדר עם בורות בדרכים, מדרכות דפוקות, מדרגות שבורות, ואנשים גם יכולים לדווח ולהוסיף עוד. זה בדיוק ההפך מלייצג סקטור אחד. זה להרחיב כמה שיותר, זה להנגיש כמה שיותר את הדברים". 40,000 תושבי הדר הצביעו כנראה לכל אחת מהסיעות בעיר, אבל בסוף כולם מחליקים במדרגות שפינוזה בגשם. "בגלל זה כל כך נבזית גם הטענה לגבי מה שלא קרה כשהייתי בחופשת לידה, שזה גם מיזוגני ואמירה איומה לגבי המקום של אימהות במועצה ובפוליטיקה בכלל. רוב העיר היא אחת הסיעות הכי פעילות במועצה, נציגי הציבור בוועדות, עשרות פניות ציבור טופלו וחלקן כבר הופכות למעני מדיניות. זה לא כי אני סופרוומן שעושה הכול לבד, זה כי המודל הזה עובד. וזאת באמת אלטרנטיבה וזאת באמת פוליטיקה חדשה. והעבודה הזאת צריכה להמשיך לקרות". העונש הקולקטיבי הזה גובה מכולנו מחירים. למרות שאני רואה שלאט לאט יש חברי קואליציה שחוזרים לשתף פעולה על דברים קונקרטיים, כמו שיתוף הפעולה המתגבש סביב השיקום של נחל סעדיה. "אני בכלל לא מאמינה בזה שאי אפשר לעשות דברים עם חברי מועצה שבאופוזיציה, זה לא נכון. אבל ההתעקשות היא על הלגיטימיות שלנו להיות בקואליציה. וזאת קואליציה לא פשוטה, ויצאו ממנה כבר אמירות שיותר ערערו את ההרמוניה בחיפה בעיניי, גם כלפי פלסטינים וגם כלפי נשים ובאמת הרבה מאוד ציבורים. אבל זה לא משנה את זה שהיא לגיטימית, והחברות שלנו בקואליציה הזאת היא לגיטימית. לכן מה שצריך לקרות עכשיו זה הגדרה מחדש של היחסים שלנו עם המועצה, עם העירייה. גם אם נהיה בקואליציה וגם אם נהיה באופוזיציה. "צריכים להיות קווים אדומים ברורים שמגדירים מה זה באמת הרמוניה ושותפות ומרחב דמוקרטי. יש פה הזדמנות לתחום מחדש את הקווים האלה, וזה חשוב במיוחד עכשיו. זאת משימה לא רק של רוב העיר, של המון שותפים שקופים ומושתקים בעיר. והקולות שבאו לתמוך בנו ותומכים בנו עכשיו - אנחנו בזה ביחד, הרבה קהילות וציבורים ומהחברה האזרחית. זה צורך של כולנו, לא רק של ציבור אחד, של סיעה אחת, בטח לא רק שלי. אנחנו הרוב בתוך חיפה". ענת זלצברג כותבת, חוקרת וחיה בחיפה, מגישת הפודקאסט ‘תולדות המיניות’ ברוזה מדיה, וחברת מערכת מגזין רוזה. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 87 פרק מספר ענת זלצברג כותבת, חוקרת וחיה בחיפה, מגישת הפודקאסט ‘תולדות המיניות’ ברוזה מדיה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

המיגון שועבד לאינטרסים של יזמים, ואנחנו נשארנו בלי מקלטים. הפריפריה והמגזר הערבי במצב חמור במיוחד- קיצור תולדות ההפקרה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו התקציב נחסך, המחיר נגבה בדם המיגון שועבד לאינטרסים של יזמים, ואנחנו נשארנו בלי מקלטים. הפריפריה והמגזר הערבי במצב חמור במיוחד- קיצור תולדות ההפקרה שתפו: טלי גולדרינג 27 ביוני 2025 התקציב נחסך, המחיר נגבה בדם טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 מקלט בתל אביב בזמן המלחמה מול איראן באוגוסט 2024, בעיצומה של הסלמה בצפון, התעורר משה דוידוביץ', יו"ר פורום יישובי קו העימות בצפון, אל מציאות מעוררת זעם: משרד האוצר "שאל" כ-200 מיליון שקלים מהתקציב שיועד למיגון ופיתוח הצפון כדי לממן את שהות המפונים מהדרום בבתי מלון. התקציב, שהובטח רק שלושה חודשים קודם לכן נחתך שוב. הפעם הובטח ש"הכסף יוחזר בעתיד". "הדיו על ההחלטה בקושי התייבש, וכבר מכבסים את אותו כסף שלא ניתן לנו", תיאר דוידוביץ' את האבסורד. "זה אבסורד - בזמן שהצפון הוא מטרה להתקפות, המדינה פשוט חותכת לנו בתקציבים. השמש זורחת, הציפורים מצייצות, ואנחנו שקופים". בין שורות הזעם הזה מתחבא סיפור עמוק יותר: איך מדינה שנבנתה על הבטחת ביטחון הפכה את המיגון מזכות יסוד למוצר צריכה - ומי שלא יכול להרשות לעצמו -נשאר מופקר. שורשי המהפכה: כשרעידת אדמה יצרה מהפכה כלכלית כל זה התחיל לא מטילים, אלא מרעידת אדמה. בראשית שנות ה-2000, בעקבות הערכות גיאולוגיות שהראו עלייה בסיכון לרעידות אדמה משמעותיות בישראל, זיהו הרשויות כי מאות אלפי מבנים ברחבי הארץ, ובעיקר כאלו שנבנו לפני שנת 1980, אינם עומדים בתקן הישראלי לעמידות בפני רעידות אדמה ואינם כוללים מרחבים מוגנים דירתיים. במקום לגבש תוכנית לאומית מקיפה שתכלול סיוע ישיר לבניית ממ"דים וחיזוק מבנים - כפי שנעשה במדינות אחרות המצויות בסיכון כמו יפן או צ'ילה - בחרה ממשלת ישראל להותיר את ההתמודדות בידי מנגנוני שוק. הפתרון שהוצע היה תמריצים: הענקת זכויות בנייה נוספות ליזמים פרטיים בתמורה לחיזוק מבנים, בניית ממ"דים והשבחת תשתיות. כך נולדה תוכנית תמ"א 38, שאושרה לראשונה ב-2005. הרעיון היה להניע תהליך של מיגון דרך התחדשות עירונית נקודתית. אלא שמיד התברר הפער בין הרצוי למצוי: התמ"א בוצעה באזורי הביקוש בלבד - תל אביב, רמת גן, גבעתיים והרצליה - שם ערך הקרקע הגבוה הפך את הפרויקטים לכדאיים כלכלית. לעומת זאת, באזורים שבהם הסיכון הסייסמי (שקשור לרעידות אדמה או לתנודות קרקע שנגרמות מרעידת אדמה) היה הגבוה ביותר, כמו טבריה, קריית שמונה, בית שאן או קריית מלאכי - לא התבצעה כמעט כל פעילות. מבקר המדינה התריע על כך מספר פעמים. בדו"ח שפרסם מבקר המדינה בינואר 2024, כתב המבקר ש"תמ"א 38 לא השיגה את מטרתה העיקרית" – לקדם במידה רבה את חיזוקם של מבני מגורים מפני רעידות אדמה. "מדובר בכשל רב שנים, החושף כ-4.3 מיליון תושבים הגרים במבנים שנבנו לפני 1980 לנזקים מרעידות אדמה". לעומת זאת, ליזמים ומשקיעים תמ"א 38 הייתה חגיגה. בכתבה בביזפורטל הסביר דרור ניר למשקיעים את הפוטנציאל לבוננזה הנדלנית: "פרויקט של חיזוק והוספת קומות ברחוב צמוד לעוזיאל, הגדיל את השטח הבנוי ל-95 מ"ר, מ-72 מ"ר. הדיירים קיבלו בנוסף להרחבה זו בניין מחודש עם מעלית וחניה צמודה. לפני התמ"א, ערך הדירה היה כ-1.6 מיליון שקל, וכעת הוא כ-2.3 מיליון שקל. " פגיעה בחיפה במהלך המלחמה מימון זול - תשואה גבוהה הרווחיות של תמ"א 38 יזמים לא תמרצה השלמת מיגון, כפי שטענו במשרד האוצר - אלא תרמה בפועל לעיכוב מיגון. לפי נתוני הרשות להתחדשות עירונית לשנת 2023, מאז החלה תוכנית תמ"א 38 נכנסו כ-17,500 בניינים ברחבי הארץ להליכי התחדשות – אך רק כ-8,200 מהם הצליחו להגיע לקו הסיום ולקבל היתר בנייה. כלומר, פחות ממחצית מהפרויקטים שיצאו לדרך זכו לאישור מלא. בכל אותם בניינים שלא הגיעו לגמר התמ"א, הדיירים המתינו להזדמנות שלהם לזכות בבניין מחודש, מעלית, ממ"ד חניה ומחסן, ולכן האופציה לממן ממ"ד באופן נפרד או אפילו להשקיע בשיפוץ המקלט נדחתה מטעמי כדאיות כלכלית. כשמדובר בדיור ציבורי, נוצר תמריץ שלילי למגן את הדירה בגלל הרווחיות הנמוכה – לפי הוראות תמ"א 38, לא ניתן להוסיף ממ"ד לדירה קיימת אם היא לא חלק מהתוכנית, גם כשיש צורך דחוף ומוכנות מצד הדיירים. כך, כדי לא לפגוע בפוטנציאל התמ"א, דירות הדיור הציבורי נותרות ללא מיגון. חלופת שקד: האחריות עוברת לידי האזרח ככל שהשנים חלפו, הטענה שהתוכנית מייצרת מיגון לאזרחי ישראל כבר הפכה למגוחכת. הביקורת הגיעה, ולרגע נדמה שיגיע שינוי. מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצא : "הממשלה ייחסה לתמ"א שני תפקידים שונים שלעיתים לא עלו בקנה אחד (מיגון לאזרחים ורווח ליזמים), ובכל אחד מהם התגלו כשלים". למרות הביקורת, המדינה לא לקחה בחזרה את האחריות על מיגון האזרחים, אלא ויתרה על היומרה למגן את האזרחים לטובת התמקדות בלעדית ברווח. כאן נכנסת לתמונה חלופת שקד. מ"מיגון" השיח התמקד ב"עיבוי בנייה", לפתע המטרה העיקרית הייתה הגדלת היצע הדירות לשם הורדת מחירים. החובה לחזק את כל הבניין או לבנות ממ"דים בכל הדירות ירדה מהפרק. המטרה: וודאות תכנונית ליזם- הגדלת זכויות הבנייה, בנייה לגובה, כדאיות כלכלית. לפי המתווה, דיירים בבניינים ישנים יכלו ליזום הקמת ממ"דים בכוחות עצמם, ולקבל לכך אישורים מזורזים מהוועדה המקומית – מבלי שנדרש תכנון כולל מצד הרשות המקומית. אבל המדינה לא תשתתף במימון, לא תסייע בתכנון, ולא תיקח חלק בביצוע. היא מסתפקת בהסרת חסמים והענקת הקלות תכנוניות. כך, הדיירים נדרשו לקחת על עצמם את מלוא האחריות – מהתכנון עד המימון בפועל. מצד שני, הרשויות המקומיות כמעט ולא יכולות לפקח על איכות המיגון, על תהליך הרישוי או על ההשפעות העירוניות הרחבות של הפרויקטים. דו"ח של הכנסת מ־2023 העריך שמתוך למעלה מ־400 אלף יחידות דיור שזקוקות למיגון, פחות מ־1% יזכו למיגון בפועל תחתתכנית שקד. בדוח מבקר המדינה מיולי 2024 נכתב כי " הרשויות המקומיות חסרות כלים לפקח על איכות המיגון. ב-65% מהפרויקטים שנבדקו, ממ"דים נבנו מחומרים לא תקניים, וחיזוק מבנים לרעידות אדמה בוצע באופן חלקי בלבד". מאז הוקצו 2 מיליארד למיגון הפריפריה, מתוכם 7 מיליון הוקצו לחיזוק מבנים - אך רק 4% מהתקציב נוצל (נכון ליולי 2024). בנוסף, יצא צו הרחבה ל"חלופת שקד" שאפשר לרשויות לדרוש מיזמים לכלול מיגון מלא, אך בלי מנגנון אכיפה, אף אחד לא לקח ברצינות את הדרישה . מקלט בחולון איך הפרטת המיגון נראית בשטח? מי שרוצה לראות את התוצאות של מדיניות הפרטת המיגון בשטח - יכול להסתכל על אשקלון. עיר הנמצאת בקו העימות, החווה בעקביות ירי רקטות, ומאופיינת באוכלוסייה אזרחית מגוונת, עם ריכוזים משמעותיים של תושבים וותיקים ועולים חדשים. למרות הסיכון הביטחוני המתמשך, המדינה בחרה שלא לכלול את אשקלון בתוכנית מיגון ממשלתית כוללת, ולא קידמה תקציב ייעודי לבניית ממ"דים בהיקף רחב. תחת זאת, המדינה הותירה את מלאכת המיגון בידי פרויקטים של התחדשות עירונית, בעיקר מסוג פינוי-בינוי. דו"ח מרכז אדוה "מיגון בתנאי שוק" לשנת 2023 מתאר את המציאות בעיר כ"חשיפת יתר חמורה של אוכלוסייה אזרחית לסכנה בלתי מידתית". לפי הדו"ח, רק שיעור זעום מהשכונות בעיר נכללו בתוכניות מיגון ממשיות, וכמעט כולן הותנו בקידום של פרויקטים רווחיים ליזמים. בסופו של דבר, פחות מ-10% מהשכונות בעיר זכו למענה ממשי כלשהו. יתר השכונות נותרו תלויות ברצון של שוק הנדל"ן הפרטי - שלרוב נמנע מהשקעה באזורים ותיקים או לא רווחיים. "במרץ 2022 החליטה הממשלה על תוכנית למיגון העיר אשקלון מפני ירי תלול מסלול שתוקצבה בסכום של 320 מיליון ₪ לתקופה של 5 שנים. אלא ששבועיים בלבד (!) לאחר פרסום המתווה ליישום ההחלטה... קיבלה הממשלה החלטה חדשה שהקפיאה וגנזה את יישום המתווה, וצמצמה משמעותית את התוכנית למימון הלוואות ומענקים לבניית ממ"דים בעיר אשקלון, תוך שהיא מעבירה שוב את האחריות העיקרית למיגון העיר לתוכניות של התחדשות עירונית." נכתב בדוח. ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, הופיע שוב ושוב בוועדות הכנסת, והתריע על "קריסת מערך המיגון בעיר". לדבריו, "אי אפשר להסתמך על פינוי-בינוי ככלי למיגון עיר שלמה. זה תהליך של שנים, שלא יוכל להדביק את קצב האיום הביטחוני". גלאם טען כי העירייה לא קיבלה את התקציבים המובטחים לתחזוקת המקלטים הקיימים, ושאין שום כלי אופרטיבי שמאפשר לרשויות להתמודד עם החסרים. הדרה דרך הפרטה במגזר הערבי המצב אפילו חמור יותר. נכון ל-2025, כ-46% מהאזרחים הערבים בישראל – למעלה מחצי מיליון בני אדם – חיים בבתים ללא מיגון תקני. מדובר בשיעור כמעט כפול מזה שבקרב כלל האוכלוסייה, שבו כ-26% מהתושבים אינם נהנים מהגנה בסיסית דוגמת ממ"ד, מקלט או מרחב מוגן זמין. המצב חמור במיוחד ביישובים ערביים סמוכי גבול, בצפון ובדרום, שבהם מעל מחצית מהתושבים חסרי מיגון – בניגוד ליישובים יהודיים סמוכים, שבהם קיימת הגנה מלאה. בזמן הלחימה מול לבנון מאז אוקטובר 2023, נהרגו אזרחים ערבים במג'דל שמס, אבו סנאן, ערב אל ערמשה, מג'ד אל כרום, שפרעם ומעלות תרשיחא. בלחימה מול איראן נמחתה חצי משפחה בטמרה. ב-60% מהרשויות המקומיות הערביות אין כלל מקלטים ציבוריים, ובמקרים שבהם קיימים – רבים מהם אינם תקינים, חסרים ציוד או שאינם נגישים לאנשים עם מוגבלות. גם מערכת החינוך משקפת את הפער: כ-30% מבתי הספר הערביים אינם ממוגנים, לעומת 11% בלבד במערכת הממלכתית-יהודית. במזרח ירושלים, הפערים קיצוניים במיוחד: לכ-400 אלף פלסטינים במזרח העיר עומדים כ-60 מקלטים בלבד, מרביתם במוסדות חינוך, לעומת מאות מקלטים ציבוריים במערב העיר. דו"חות של עמותת "במקום", המכון הישראלי לדמוקרטיה והאגודה לזכויות האזרח מייחסים את הפערים לשילוב של חסמים תכנוניים, בנייה בלתי מוסדרת שמונעת השקעה תקציבית, היעדר תוכניות מתאר והדרה מתמשכת ממנגנוני סיוע ומיגון. כך למשל, תוכניות מיגון כמו תמ"א 38 אינן מיושמות כמעט כלל ביישובים ערביים בשל חוסר כדאיות כלכלית. גם כאשר מוקצים תקציבים ייעודיים, הם לרוב חלקיים. המקרה בטמרה, שבו נהרגו ארבע נשים כתוצאה מירי טילים – בעיר שאין בה אף מקלט ציבורי – ממחיש את ההשלכות הקשות של הפער במיגון על ביטחון האזרחים הערבים בישראל. במבחן מלחמת איראן: התקציב נחסך, המחיר שולם בדם המציאות הביטחונית של 2025 הפכה את כשלי מדיניות המיגון בישראל לשאלה של חיים ומוות. שנים של הזנחה תקציבית והפרטה שיטתית התפוצצו בפני הציבור. הנתונים מדברים בעד עצמם: עלות בניית ממ"ד בדירה קיימת עומדת על 220,000 שקל, אך המענק הממשלתי מכסה רק 80,000-90,000 שקל - פחות מ-40% מהעלות. התוצאה הייתה צפויה: עד 2023 אושרו פחות מ-500 בקשות בלבד, רובן ביישובים חזקים כלכלית. בשדרות, מטולה וקריית שמונה - הערים בחזית - המספרים זניחים. באביב 2025 טילים איראניים פגעו ישירות בטמרה, אשקלון, אופקים, ראשון לציון ובת ים - ערים שבמחצית מדירותיהן אין ממ"ד. בערים הערביות ובמזרח ירושלים המצב קיצוני עוד יותר: 60% מהרשויות הערביות חסרות מקלט ציבורי אחד, ו-46% מהאזרחים הערבים גרים ללא מיגון תקני כלשהו. המראות הפכו לשגרה: משפחות מצטופפות בחדרי מדרגות, ילדים בלי מקלטים, רשויות שאין להן תקציב לתחזק את הקיים. תגובת המדינה נותרה במסגרת המדיניות המוכרת: ועדות בין-משרדיות והבטחות להקלות תכנוניות, ללא שינוי אמיתי בתקציבים או בתפיסת האחריות. על פי נתוני מרכז אדוה, רק 30% מתקציבי המיגון בעשור האחרון הופנו לתוכניות אוניברסליות, והשאר למנגנוני תמרוץ חלקיים הדורשים מהאזרח ליזום, לשלם ולהתמודד עם בירוקרטיה. פחות מ-20% מהיישובים שדורגו כסובלים מסיכון גבוה נהנו מתוכניות מיגון ממשלתיות כוללות. מדיניות זו לא נכשלה - היא הצליחה בדיוק לפי כוונתה: לייצר מראית עין של טיפול תוך צמצום אחריות המדינה. ועכשיו, לאחר עוד מלחמה שממחישה את הסכנה המיידית, כל ממ"ד שלא נבנה הפך לשורת תקציב שלא נוצלה ואחריות שגלשה כלפי מטה - אל הרשות, אל הדייר, אל השוק. היום, קשה להסביר למי שאיבד את יקיריו למה המענק לא הספיק. אי אפשר עוד להגן על תיאוריית השוק כשהחיים עצמם קורסים. השיעור הברור ביותר שמלחמת איראן מספקת הוא זה: יש דברים - כמו ביטחון אזרחי - שלא אמורים להימכר, להיתמרץ או להתמקח עליהם.. בלי מיגון, כל חברה נותרת עירומה מול האש. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה. עריכה: ענת זלצברג להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 93 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

ארנון פלג ואסף יקיר מציינים את יום העצמאות בדיון על היווצרות המדינה המודרנית וסופה של מדינת ישראל. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מלחמת שלושים השנה ארנון פלג ואסף יקיר מציינים את יום העצמאות בדיון על היווצרות המדינה המודרנית וסופה של מדינת ישראל. שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 22 באפריל 2026 מלחמת שלושים השנה קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ארנון פלג ואסף יקיר מציינים את יום העצמאות בדיון על היווצרות המדינה המודרנית וסופה של מדינת ישראל. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 819 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר