יובל וארנון בשיחה על 'מצוינות' כמושג וערך בעולם המודרני. איך השאיפה למצוינות חלחלה לכל רובד בחיינו, לאילו בני-אדם היא הופכת אותנו, והאם זה לגיטימי לשאוף גם לחיים אחרים. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם הזכות לבינוניות שתפו: קריאת השכמה 10 באפריל 2023 הזכות לבינוניות קריאת השכמה 00:00 / 01:04 יובל וארנון בשיחה על 'מצוינות' כמושג וערך בעולם המודרני. איך השאיפה למצוינות חלחלה לכל רובד בחיינו, לאילו בני-אדם היא הופכת אותנו, והאם זה לגיטימי לשאוף גם לחיים אחרים. קריאת השכמה 522 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

משכונת העוני לפסגת האופנה העילית, סיפורו של האיש שהביא את הפאנק לקוטור ואת הקוטור לרחוב פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם פרק 101 למנויים־ות בלבד: אלכסנדר מקווין וביטוי אמנותי שתפו: תולדות המיניות 1 באוקטובר 2025 פרק 101 למנויים־ות בלבד: אלכסנדר מקווין וביטוי אמנותי תולדות המיניות 00:00 / 01:04 לי מקווין גדל בשכונת עוני, בבית בו הצטופפו שישה ילדים בשתי מיטות בחדר אחד. הוא הפך לכוכב הכי גדול של האופנה הבריטית, שהביא לאופנה העילית גם ביטוי אמנותי בלתי מתפשר וגם רוח פאנקיסטית של מעמד פועלים קוקני. על פלרטוט עם המוות דרך טקסטיל, על היחסים בין מעצבים הומואים והנשים שהם מלבישים, על ציפורים, דגים וגולגולות, ואיך אפשר ללבוש אמנות? פרק ספיישל לכבוד שבוע האופנה בפריז תולדות המיניות 101 פרק מספר הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. למנויים בלבד למה לי פוליטיקה עכשיו? למנויים בלבד היא הצילה את העולם. הרבה. למנויים בלבד היית מחליק ימינה על דרקולה? למנויים בלבד שיתוף פעולה עם הנאצים: שיק או שוק? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

הלוואות "קנה עכשיו, שלם אחר כך" ממשיכות את דרכן המפוקפקת בישראל, והאסדרה החדשה של רשות שוק ההון לא תמנע הונאות פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם צעד קטן מדי: כמה קל להונות באמצעות הלוואות בישראל הלוואות "קנה עכשיו, שלם אחר כך" ממשיכות את דרכן המפוקפקת בישראל, והאסדרה החדשה של רשות שוק ההון לא תמנע הונאות שתפו: טלי גולדרינג 21 במאי 2025 צעד קטן מדי: כמה קל להונות באמצעות הלוואות בישראל טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 ב15 למאי פורסם ב"דה מרקר" כי בית משפט השלום בתל אביב דחה תביעה של חברת האשראי החוץ־בנקאי בלנדר נגד צרכן שלכאורה לקח ממנה הלוואה לרכישת רכב — אך טען שמעולם לא לקח הלוואה כזו. הוא לא קיבל את הכסף, לא קיבל רכב, ולא היה מודע לכך שנרשמה הלוואה על שמו. הראיה המרכזית של בלנדר הייתה סרטון שבו הוא מזדהה במצלמה ומצהיר כי הוא "מאשר עסקה לבלנדר". אלא שהסרטון לא כלל כל פירוט: לא סכום ההלוואה, לא תנאיה, לא משך ההחזר, ולא זהות מקבל הכסף. השופט קבע כי מדובר בהבעת כוונה כללית בלבד, שאינה מהווה הסכמה משפטית מחייבת, ודחה את התביעה. מגרש הרכב שקיבל את הכסף נמצא כעת בחקירה משטרתית בחשד שהוציא הלוואות על שמות לקוחות ללא ידיעתם. בלנדר הפסיקה את ההתקשרות עם המגרש, אך לא הצליחה להסביר מדוע. מקרה זה מצטרף לסדרה של מקרים אחרים שבהם נחשפת התנהלות בעייתית, שלא לומר הונאה. כך, בקריסת רשת " אמריקן לייזר", מאות לקוחות שילמו מראש על טיפולים אסתטיים במימון חוץ־בנקאי – ונשארו בלי טיפולים ובלי החזרים. בתחום המערכות הסולאריות צרכנים חתמו על מסמכים למימון התקנת מערכת, אך גילו רק בדיעבד שנרשמה על שמם הלוואה חוץ־בנקאית לחברת טריא. בקורסים מקצועיים הסיפור דומה: בכתבה עם כותרת הקליק בייט: "לא לחייב לי את כרטיס האשראי", הוא ביקש. "חחח", ענה לו הנציג" תואר מקרה בו סטודנטים שילמו מראש דרך הלוואה על קורסים שלא נפתחו או הופסקו, ומצאו את עצמם ממשיכים לשלם על משהו שלא קיבלו. הלקוחות בטוחים שחתמו על עסקת תשלומים רגילה. הם קונים רהיטים, מכשירי חשמל, ורכישות גדולות אחרות ולא מייחסים חשיבות מיוחדת לשמה של החברה החוץ בנקאית שמתנוסס על הדף עליו הם חותמים. במקרים רבים מדובר בעסקאות רגילות שעוברת בשלום, הלקוח מסיים לשלם ומקבל את המוצר. אך באחרים, אם החברה קורסת או משהו משתבש, הלקוח נשאר בלי מוצר אבל עם הלוואה. לעיתים זאת הונאה של ממש: שיחת טלפון אחת, החתמה דיגיטלית חפוזה, ומישהו לקח בשמך הלוואה מבלי שתבין מה בדיוק קרה. רשות שוק ההון מתעוררת: טיוטת הוראות חדשה - האם מספיקה? השבוע התבשרנו שסוף, סוף, הרשויות הרגולטוריות מתעוררות ומחליטות לעשות מעשה כדי לרסן את התופעה. רשות שוק ההון פירסמה טיוטה של הוראות שמסדירות את התחום. אבל גם אותה לפי אותה אסדרה, נראה שהפוטנציאל ללווים בעל כורחם- נשאר גבוה. נתחיל בחדשות הטובות- אם עסקת הרכישה בוטלה (למשל, כי החברה קרסה או לא סיפקה את המוצר), גם ההלוואה תבוטל אוטומטית וללא עמלות, תוך ארבעה ימי עסקים. כלומר, לא אמורים להישאר במצב שבו הלקוח מחויב להחזיר הלוואה על מוצר שלא קיבל. בנוסף אסורה עמלה על ביטול ההלוואה עקב ביטול עסקה. זהו אכן שינוי חשוב. אבל מה לגבי ידוע הלקוח על כך שהוא למעשה, לוקח הלוואה? לפי טיוטת החוזר של רשות שוק ההון, על הגוף המלווה ליצור קשר ישיר עם הלווה, להסביר לו את תנאי ההלוואה ולקבל את הסכמתו המוקלטת – אך רק כאשר מדובר בהלוואה בסכום העולה על 5,000 שקל, או כשהלווה הוא עולה חדש או אזרח ותיק . בשאר המקרים, הלווה מקבל מסמך גילוי כתוב בלבד, שנמסר לו במעמד החתימה על העסקה. במקרים שנידונו בתקשורת עלתה הנקודה שהלוואות BNPL("קנה עכשיו, שלם אחר כך") הן מסוכנות במיוחד בגלל שהן ניתנות בעיתוי שבו הלווה הוריד את הגנותיו. הוא הגיע לקנות סלון, ואחרי שסוף סוף בחר את הצבע והעיצוב הוא חשב שהוא סיים את העבודה. הוא חותם על דף אחד בו הוא מאשר את המידות של הסלון, ואז על עוד דף, ואז על ספח האשראי. הדף האמצעי עשוי להיות הלוואה. אמנם כל אדם צריך להיות אחראי לבדוק על מה הוא חותם, אבל כאשר מגיעים עוד ועוד מקרים של לווים שמספרים שלא הבינו שחתמו על הלוואה לבית המשפט, ואם כבר רשות רגולטורית מתערבת, למה להחליט שרק עולים ואזרחים וותיקים יזכו לשיחה ברורה ומוקלטת? יש לציין שהאוכלוסיה המיוחדת שהמסמך מתייחס אליה כללה רק עולים ואזרחים וותיקים ולא כללה אוכלוסיות נוספות בסיכון, כמו למשל בעלי מוגבלויות שונות. ניגודי עניינים מובנים: כשהמלווה הוא גם השומר בנוסף, לפי הטיוטה, הגוף שמעניק את ההלוואה הוא גם זה שאמור לבדוק אם בית העסק אמין, יציב, ולא עומד להיעלם רגע אחרי שנסגרת העסקה. אבל אותו גוף עצמו עשוי גם לקבל עמלה מבית העסק על עצם העמדת ההלוואה – כלומר, יש לו אינטרס ברור שהעסקה תצא לפועל, בנוסף כמובן לריבית שמרוויח מההלוואה. כך, הצד שמרוויח מההלוואה הוא גם זה שצריך לאשר אותה, לבדוק את הסיכונים – ולדאוג להגינות כלפי הלקוח. גם הקריטריונים לבדיקה לא ברורים. לדוגמה, בסעיף ב' מוצע לבצע בדיקה שכוללת תלונות כלפי בית העסק. האם חמש תלונות הן יותר מדי? אולי עשרים? במה צריכות לעסוק התלונות? מי מגדיר מה הוא קו אדום? מה היא נורה אדומה? את האחריות הזאת מעבירה הרשות, הרגלוטור, למלווה. יש לציין שגם כך, הדרישה לבצע בדיקה חלה רק אם סך ההלוואות דרך אותו עסק עובר חצי מיליון שקל בשנה, או אם מדובר בעסקה בודדת בסכום גבוה במיוחד. מתחת לרף הזה – אין חובה לבדוק דבר. המשמעות: גם עסקים קטנים או חדשים יכולים להציע הלוואות לצרכנים, בלי שאף גורם יוודא אם יש להם יכולת אמיתית לספק את מה שהבטיחו. במקרים רבים, בעלי העסקים מקבלים עמלה על כל הלוואה שלקוח לוקח דרך הגוף המממן – והדבר יוצר ניגוד עניינים מובנה. במקום להמליץ ללקוח על הדרך המשתלמת או הזהירה ביותר לשלם, לבעל העסק יש אינטרס ברור לדחוף דווקא את האפשרות שכוללת הלוואה – כי היא מכניסה לו כסף. הוא לא בודק אם הלקוח מבין את תנאי ההלוואה, אם יש לו כושר החזר, או אם הוא באמת צריך אשראי. כל עוד נחתמה הלוואה – העמלה נכנסת. כך הופכים מוכרים בענפים כמו ריהוט, קוסמטיקה או קורסים למעין תווכי אשראי בפועל, בלי רישיון ובלי רגולציה. למרות זאת, במקום לאסור על העמלות האלה, הרשות מציעה בטיוטה רק ליידע את הלקוח על עצם קיומן. כאילו גילוי פורמלי, שיכול להידחק למסמך ההלוואה, מספיק כדי לנטרל את התמריץ – גם כשהלקוח יושב מול מוכר שמפעיל עליו לחץ לסגור עסקה במקום. וגם כשהלקוח בכלל בטוח שהוא רק קונה מזרון. האחריות חוזרת ללווה: כישלון הגנת הצרכן כחלק מיישום המלצות ועדת שטרום, נקבע שהגופים החוץ־בנקאיים יפוקחו על ידי רשות שוק ההון, כדי לאפשר פעילות אשראי מוגברת מצד מאותם גופים. גופים כמו "לובי 99" הבטיחו לציבור תחרות שתוביל לאשראי זול והוגן, והתנגדו להצעות להעברת הפיקוח לבנק ישראל. בפועל, גם כשהרשות מתעוררת – היא עושה זאת בזהירות יתרה, ומעבירה את האחריות חזרה ללווה. הטיוטה אינה מציבה גבולות ברורים, אינה אוסרת על תמריצים בעייתיים, ואינה מגנה על הצרכן בנקודת התורפה שבה הוא הכי פגיע. ההיסטוריה מראה שצרכנים רבים נפגעים בשל המבנה הבעייתי של הלוואות BNPL - "Buy Now Pay Later". בין אם מדובר בלווים שלא הבינו שחתמו על הלוואה, או כאלה שנותרו עם חוב על מוצר שלא קיבלו. המקרים שהגיעו לבתי המשפט הם רק קצה הקרחון של תופעה רחבה יותר. בעוד שהתקנות החדשות מציעות צעד בכיוון הנכון עם ביטול אוטומטי של הלוואות לעסקאות שבוטלו ואיסור על עמלה על ביטול ההלוואה, הן לא מצליחות למנוע את הבעיה מלכתחילה. עד שלא יחול שינוי משמעותי בגישה הרגולטורית, הנה שלושה טיפים להימנע מהלוואות סמויות: היזהרו מעסקאות תשלומים מסוג "אחר" - מומלץ להימנע ככל האפשר מעסקאות תשלומים שאינן דרך חברת האשראי המוכרת שלכם. כל הצעה לפריסת תשלומים באמצעות צ'קים דחויים או הוראות קבע צריכה להדליק נורה אדומה. "המוטב בלבד" – לעולם אל תמסרו צ'ק ללא הגבלת "למוטב בלבד" – כולל לבעלי דירה. עיניים פקוחות על כל מסמך - הקדישו זמן לקרוא ביסודיות כל מסמך לפני חתימה. כאשר מופיע שם של גורם שלישי בעסקה – בין אם זה בנק, חברת אשראי מוכרת או חברת מימון חוץ-בנקאית – זה סימן מובהק שייתכן ומתחבאת שם הלוואה. אל תתפתו לחתום במהירות רק כי המוכר ממהר או מבטיח ש"זה רק פורמלי". טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה עריכה: מעין גלילי טלי גולדרינג 85 פרק מספר טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למנויים בלבד למה ואיך נעצרתי מעצר פוליטי למנויים בלבד הסכינים הארוכות של המשטר נשלפו למנויים בלבד כן, שלום למנויים בלבד נאום הניצחון המלא של זוהראן ממדאני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

סוף סוף רפורמה במערכת החינוך תאפשר למידה משמעותית בתיכונים! רגע - זה לא היה כבר? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם מיקוד בהיסטוריה שתפו: קריאת השכמה 17 בפברואר 2022 מיקוד בהיסטוריה קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 368 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 128- לא להפצה مش للتعميم שתפו: 14 בנובמבר 2020 128- לא להפצה مش للتعميم קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 128 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

סברין מוסראווה היא מורה, מחנכת וחברה בהנהגת תנועת עומדים ביחד. סברין מסראווה

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 157- כץ או הורדוס? كاتس أم هورودس؟ שתפו: 4 בינואר 2021 157- כץ או הורדוס? كاتس أم هورودس؟ קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 157 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

הבורסה חגגה בזמן המלחמה עם איראן. הסיבות לפי התקשורת - ציפייה לרווחים משיקום והסרת איום פוליטי. אז למה חברות ענק מכרו בשיא? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם הבורסה הריעה למלחמה - האם יש לה סיבה? הבורסה בת"א חגגה בזמן המלחמה עם איראן. הסיבות לפי התקשורת - ציפייה לרווחים משיקום והסרת איום גיאופוליטי. אם הכל ורוד, למה חברות ענק מכרו בשיא? שתפו: טלי גולדרינג 3 ביולי 2025 הבורסה הריעה למלחמה - האם יש לה סיבה? טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 המלחמה מול איראן לא הפריעה לבורסה בת"א, למרות המציאות הקשה שפגשו אזרחים ועסקים. בשבוע הראשון של המלחמה עלו מדדי המניות ב- 8-5% , מדד הבנקים בכ-7%, ומדד הנדל"ן בכ-5% ביום אחד (22 ביוני), כשהוא משלים עלייה מצטברת של 20% מאז פרוץ הלחימה.לפי מחקר של רשות ני"ע, העליות הגדולות ביותר נרשמו במדד הנדל"ן. לפי גלובס , מדד ת"א־בנייה עלה ביומיים ביותר מ־11%. כשמתמקדים במניות ספציפיות מבינים כמה גדולות היו העליות: עמרם אברהם עלתה ב-16% בחמישה ימים, דניה סיבוס ב-20%, אפריקה מגורים ב-24%, וקרסו נדל"ן – 36% מראשית המערכה. גם חברות קשורות עקיפות זינקו: חמת ב-24%, קליל ב-46%. התקשורת התגייסה להסביר את העליות כתוצאה מתבקשת של מצב משופר, כלכלי ופוליטי. האם המצב באמת כל כך ורוד? מבט מקרוב מעלה ספקות בנוגע להסברים שהוצעו לנסיקת הבורסה - וגל מכירות של מניות בשיאה של הנסיקה, מעלה שאלות מטרידות. מצעד הנימוקים הורודים בתקשורת מיהרו להסביר את העליות. נימוק אחד הוא הציפייה לשיקום מזהיר - התחדשות עירונית בהיקפי ענק שיגיעו לאחר המלחמה. בגלובס נכתב שמדד הבנייה מזנק על רקע "הציפייה לביקושים גוברים להתחדשות עירונית, בצל המלחמה ". גם זיו עין-אלי מבית ההשקעות IBI הסביר: "מישהו יצטרך לשקם את המבנים שנהרסו והביקוש לדירות עם ממ"ד יגדל ". רק שרבות מהחברות שהובילו את העליות אינן בהכרח שחקניות בתחום השיקום או ההתחדשות העירונית. שיקום דורש שנים, תקציבים ממשלתיים, תכנון, מכרזים ואישורים – לא תנאים שמייצרים ערך מיידי למשקיע. בנוסף, הביקוש החדש שצופים לו – בין אם למיגון ובין אם להתחדשות – אמנם יגיע אולי בעתיד, אך הוא לא מתורגם לתזרים או רווח בטווח הקצר. מדובר בהבטחה, לא בהכנסה. ולפי מצב תעשיית הבניה שלפני המלחמה- הצורך במזומנים הוא מיידי וקריטי. במרץ 2025 לבדו, הקבלנים רשמו תזרים מזומנים שלילי של כחצי מיליארד שקל – תוצאה של מבצעי מימון כמו 10/90 ו־20/80, שבהם רוב הכסף מתקבל רק באכלוס בעוד עלויות הבנייה נדרשות מראש. גם המכירות בירידה חדה: באפריל נמכרו רק 1,543 דירות חדשות בשוק החופשי, אחת הרמות הנמוכות בעשורים האחרונים. בינתיים, מלאי הדירות הלא-מכורות חצה את רף ה־80 אלף – שיא היסטורי. קשה להאמין שהכספים שיזרמו במסגרת השיקום יצליחו לפתור את שלל הבעיות בענף. ובכלל, בשביל בום של שיקום יש צורך במהלך רחב של תמיכה מדינתית. האם מהלך כזה נראה באופק? ברור לכל שהמדינה לא תקצה תקציבים לצורך שיקום מבנים באופן ישיר; לוקש כזה לא היו קונים אפילו המשקיעים התמימים ביותר . במקום זאת דובר על עוד "הסרת חסמים" מההתחדשות העירונית, אבל הפעם, "הסרת חסמים" על סטרואידים. נראה שבעקבות המלחמה התחדשות עירונית תהפוך ולחובה אזרחית של ממש, כשהמדינה ממש תלאים דירות של דיירים סרבנים. הצעה דרמטית, גם אבל צעדים כאלה לא יכולים להסביר קפיצות כאלה בבורסה. ברור שצעד קיצוני כזה דורש שינוי חקיקה ויכול להיתקע בבג"ץ. אמנם, התחדשות עירונית בדירות שנפגעו מטילים יכולה להפוך לרווחית מאד מטעמים נוספים, כמו העובדה שהיזם לא נדרש לשלם שכר דירה למפונים, והרשויות פורסות ליזמים שטיח אדום. אך עדיין, תודה לאל, היקף הפגיעה בדירות מגורים לא משמעותי מספיק כדי לפתור את קשיי המימון של הקבלנים במכירת כלל הדירות שלהם. תם עידן האיום הגאו פוליטי? הנימוק האחרון לעליות שהציגה התקשורת הוא האופטימי ביותר- איום קיומי הוסר – פרמיית הסיכון יורדת. פרשנים הדגישו שבפעם הראשונה זה עשרות שנים נראה שאיום הגרעין האיראני מוסר מעל ישראל, ולכן " המשקיעים נדרשים לחשב מסלול מחדש " לגבי התמחור של ישראל. כלומר- בבסיס הטיעון הזה עומדת ההנחה שמניות בישראל מתומחרות מראש בחסר בגלל מצבה הגאו פוליטי של ישראל. במקרה של חברות הנדל"ן, שכאמור הובילו את העליות, המשמעות היא שהדירות היקרות ביותר באירופה ומהיקרות בעולם כולו למעשה היו עולות אפילו יותר לולא האיום האיראני. דירות, שיש לציין גם נותנות תשואת שכירות עלובה במיוחד למשקיעים בהן, היו עולות משמעותית מעלה יותר לולא האיומים הגאו פוליטיים. האופטימיים יכולים לטעון שהכל נכון- ישראל היא מדינה מיוחדת, שמראה לעולם את הישגיה הצבאיים המדהימים, העולים ינהרו לישראל החדשה והבטוחה, המשקיעים יעמדו בתור כדי לקבל פיסה מההצלחה, הצרכנים יקנו, והממשלה החזקה המגובה בעם מאוחד תפנה את הדרך למגזר העסקי בלי מפריע. כל זה יכול להסביר ניתוק שהולך וגדל בין מחירי הדירות בישראל לאלה שבעולם כולו. אבל אם זה המצב, נשאלת השאלה, למה חברות נדל"ן וחברות שקשורות לנדל"ן קפצו על עליות מחירי המניות כדי למכור מניות? מימוש רווחים בעיצומו של הזינוק בשיא העליות בבורסה, כמה מבעלי השליטה בחברות נדל"ן מימשו אחזקות או גייסו הון בהיקפים גדולים – מהלכים שבוצעו בדיסקרטיות יחסית ולא שולבו בנרטיב האופטימי שבלט בתקשורת. בחברת עמרם אברהם, בעלי השליטה מכרו 10% מהמניות לגופים מוסדיים - שסוחרים בכספים שלנו, הציבור - תמורת כ־300 מיליון ש"ח, בעסקה שקטה. מדובר בחברה שמכרה דירות רבות במבצעי "20-80" ו"90-10" בשנה וחצי האחרונות, מה שעלול לחשוף אותה לנזקים בעקבות מגבלות חדשות של המפקח על הבנקים להלוואות מסוג זה. משפחת קרסו הנפיקה מניות חדשות בקרסו נדל"ן, ומכרה 6.5% מהחברה בהנפקה פרטית למוסדיים תמורת 131 מיליון ש"ח – במהלך שתוזמן מיד לאחר זינוק של 36% במניית החברה, ובוצע בהנחה של 14% ממחיר השוק. יעקב לוקסנבורג ("לוקסי"), בעל השליטה בדניה סיבוס, מכר 5.4% ממניות החברה בעסקת בזק מחוץ לבורסה תמורת כ־200 מיליון ₪, מנורה מבטחים העבירה 200 מיליון ש"ח מהשקעה בחברות יזום נדל"ן כמו "אב־גד" ו"אאורה" לפרויקטים פרטיים של התחדשות עירונית, ובכך הקטינה חשיפה לנדל"ן למגורים. אלקטרה נדל"ן גייסה ביוני 2025 כ־200 מיליון ש"ח בהנפקת מניות בהנחה של 7% על מחיר השוק. חברות נוספות, בהן אפי קפיטל, קרדן נדל"ן, שובל הנדסה, רם אדרת ונתנאל גרופ, גייסו יחד מעל 850 מיליון ש"ח. כל המהלכים הללו התרחשו במהלך המלחמה, בעיתוי מדויק ולעיתים לפני ירידות צפויות בערך המניה. רק לאחר מעשה פורסמו דיווחים בתקשורת הכלכלית על חלקם. בשיא האופוריה, הציבור לא עודכן בזמן אמת שבעלי עניין מימשו אחזקותיהם בהיקפים ניכרים. הסיכונים נופלים על כספי הציבור כשמבינים שחברות נדל"ן רבות ניצלו את זינוק המחירים בזמן המלחמה כדי למכור מניות או לגייס הון, עולה שאלה מתבקשת: מי היו הקונים? לפי מחקר של רשות ניירות ערך מ־18 ביוני 2025, תושבי החוץ היו הרוכשים הבולטים בבורסה בשלושת ימי המסחר הראשונים של המלחמה, עם רכישות נטו של כ־433 מיליון ש"ח – בעיקר במניות נדל"ן ובמדד ת"א־90. באותו זמן, יחידים ותאגידים מקומיים דווקא מכרו מניות. אלא שכבר עד סוף החודש, תושבי החוץ מימשו מניות בהיקף של כ־403 מיליון ש"ח, ומההשקעה נותרו 30 מיליון ש"ח בלבד. כלומר, הרוב המכריע ממה שנרכש על ידם בתחילת המלחמה – נמכר מיד לאחר מכן. מי שנותרו עם החשיפה לסיכון הם הגופים המוסדיים – כלומר, הציבור, דרך קרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות. עיקר הרכישות של מוסדיים בתקופה זו בוצעו באופן פסיבי, דרך קרנות סל שעוקבות אחר מדדים, ולא כהחלטות השקעה אקטיביות. במילים אחרות, מניות רבות נקלטו לתיקי הציבור לא כי מישהו חשב שהן שוות את זה – אלא פשוט כי הן היו במדד. כך למעשה נוצלה ההזדמנות: חברות הנדל"ן והיזמים הצליחו להעביר סיכון לכספי הציבור. בהצעת המכירה השקטה של עמרם אברהם, שבה נמכרו 10% מהחברה תמורת כ־300 מיליון שקל – הקונים היו מוסדיים בלבד. בהנפקה הפרטית של קרסו נדל"ן, שוב – הרוכשים העיקריים היו מוסדיים. כך גם בעסקת המכירה של 5.4% ממניות דניה סיבוס, ובמכירה של כ־1% ממניות חמת על ידי בעל השליטה יואב גולן – המכירה הראשונה שלו מאז 2019. גם בצד הגיוסים: אלקטרה נדל"ן גייסה ביוני 2025 כ־200 מיליון ש"ח בהנפקת מניות בהנחה של 7% על מחיר השוק. אפי קפיטל, קרדן נדל"ן, שובל הנדסה, רם אדרת ונתנאל גרופ גייסו יחד למעלה מ־850 מיליון ש"ח – מרביתו מגופים מוסדיים. התוצאה: תוך זמן קצר, סכומי עתק זרמו לחברות נדל"ן – במכירה או בגיוס – כשמרבית הרוכשים הם הגופים שמנהלים את כספי הציבור. מהלכים אלה בוצעו בדיסקרטיות יחסית, ורק לאחר מעשה החלו להופיע כותרות כלכליות שמזכירות את המימושים. בשיא האופוריה, הציבור לא קיבל אזהרה ברורה לכך שבעלי העניין עצמם מוכרים – ובהיקפים גדולים. הבעיה אינה רק באי־השקיפות או בעיתוי – אלא גם בכך שהמוסדיים כבר היו מושקעים עמוק בענף. עוד לפני המלחמה, כ־70% מהאג"ח שהונפקו בענף הנדל"ן בישראל נרכשו על ידי מוסדיים : קרנות פנסיה, חברות ביטוח ובתי השקעות. למוסדי שמחזיק גם באג"ח של חברת נדל"ן וגם במניותיה יש אינטרס לשמור על יציבות ערך החברה – גם במחיר של רכישת מניות בעלייה – מה שיכול לעוות את שיקול הדעת. המוסדיים גם חשופים לנדל"ן באופן עקיף, דרך רכישת תיקי משכנתאות מהבנקים . מעבר לבנקים, המוסדיים נחשפים גם לאשראי מסוכן יותר , דרך השקעה בחברות חוץ־בנקאיות שמעניקות משכנתאות ללווים שמסורבים בבנקים – לעיתים במינוף גבוה ובריבית גבוהה. בפועל, הכסף של הציבור לא רק מושקע בענף הנדל"ן – אלא גם חשוף בו לסיכונים הולכים ומעמיקים. ובינתיים הבורסה חוגגת. האם הסחר בתקווה ינצח? בוולסטריט יש אמירה ידועה: " שווקים מטפסים על חומת דאגות " כלומר, לעיתים קרובות שוק מניות שורי (עולה) מתקיים למרות רקע של חדשות רעות ואי-ודאות . המחשבה היא שמחירים כיום משקפים תקוות לעתיד טוב יותר לאחר שהסיכון יחלוף, ושה"דאגות" כבר מגולמות במחיר. למשל, במלחמת המפרץ הראשונה (1991) לאחר החשש הראשוני, הגיב שוק המניות האמריקאי ברגיעה ואף עליות כאשר התברר שניצחון הקואליציה קרוב ושהמלחמה קצרה מהצפוי. באופן דומה, בתחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה (2022) נפלו שווקים בעולם מחשש להסלמה גלובלית, אך בהמשך התאזנו ואף עלו בחלקם כשהמשקיעים הסתגלו למצב והימרו על ניצול הזדמנויות (כגון מניות אנרגיה והגנה). אמירה ידועה אחרת היא "קנה בשמועה ומוכר בחדשות" – Buy the rumor, sell the news – כאשר השמועה או הציפייה, לחבילת שיקום, לשלום במזרחי התיכון, לגל עליה, היא שמעודדת קניות, והמציאות, וכשהציפייה תפגוש את המציאות יגיעו דווקא מימושים (מכירות). באופן מוזר הציפייה לא חייבת לאכזב כדי לגרור מימושים. אנחנו רואים את זה גם בסיומם של משברים כלכליים. ב-2009, למשל, לאחר המשבר הפיננסי, שוק המניות האמריקאי החל לעלות עוד לפני שהנתונים הכלכליים בפועל השתפרו. כשהתחילו להתפרסם נתונים חיוביים – המשקיעים כבר מימשו רווחים, מה שהוביל לירידות קצרות טווח. אנחנו רואים את זה סביב הכרזות על תוכניות חילוץ: השוק מגיב בעליות עוד לפני ההכרזה, ורושם ירידות דווקא כשהתוכנית מתממשת. לעיתים זה קורה אף בעונת דו"חות חיובית – כשהחברות עומדות בתחזיות ואף עוקפות אותן, אך המדדים נחלשים פשוט כי המשקיעים "מימשו את השמועה". מאז שהוכרזה הפסקת האש, השוק לא עצר. להפך – השקל התחזק, מדדי המניות המשיכו לעלות, וכותרות כלכליות החלו להציג חזון אופטימי. במקביל, החלו להתפשט שמועות נוספות: ישראל עומדת לסיים את המלחמה בעזה ולצאת ל"תהליך הסדרה רחב היקף"; ראש הממשלה מתכוון לבטל את משפטו הפלילי באמצעות טראמפ ויש מי שטוען כי ישראל שוקלת פתיחה של חזית חדשה בתימן – אולי כדי לחזק את ההרתעה או להוכיח שלמרות הפסקת האש, המערכה עוד לא נגמרה. השמועות מרקיעות שחקים – והשווקים אחריהן. ראלי המלחמה מתרחב לראלי שכולו ישראל. הסדרה אזורית, גיוס השקעות זרות, רפורמות עומק, שיקום יעיל, חזרה של יזמים מחו"ל וזרימת הון חדש. העולם המופתע מהישגיה של ישראל באיראן מאמין שגם השמיים הם לא הגבול עבור המדינה הקטנה. האם הם טועים? הרי "השוק תמיד צודק" לא? מאחורי כל זינוק במדד עומדים אנשים. ובבורסה של קיץ 2025, שוב מתברר שמי שמרוויח מהראלי הם אלה שיש להם גישה מוקדמת למידע, יכולת תזמון מושלמת, או פשוט שליטה ישירה על הנכסים הנסחרים. אלה שמכרו מניות רגע לפני שנפתח גל מימושים. אלה שגייסו הון כשהמניה בשיא, בשקט, בלי שניתנה לציבור האפשרות להבין שזו נקודת יציאה. והציבור? הציבור הוא הקונה של הסיכון. שוב. דרך הפנסיה, דרך הגמל, דרך מניות שנשמעות טוב בדיווחים כלכליים. הציבור הוא זה שמממן את תקוות השיקום, והוא יהיה האחרון למכור. לכן, גם מי שמסרב "להתעסק בפסיכולוגיה של שווקים" או בזיהוי בועות, חייב לשאול שאלה אחת פשוטה: מי הרוויח מכל זה – ומי עלול להיתקע עם החשבון? טלי גולדרינג 95 פרק מספר טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למנויים בלבד למה ואיך נעצרתי מעצר פוליטי למנויים בלבד הסכינים הארוכות של המשטר נשלפו למנויים בלבד כן, שלום למנויים בלבד נאום הניצחון המלא של זוהראן ממדאני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

בפרק האחרון לעונה שאלנו איך עיצבה תכנית הייצוב את המציאות שלנו היום, ומה צריך לעשות כדי ליצור מציאות טובה יותר פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם עונה 2 פרק 6- זה כבר הרבה זמן ככה שתפו: ניהול וסכסוך 22 בפברואר 2022 עונה 2 פרק 6- זה כבר הרבה זמן ככה ניהול וסכסוך 00:00 / 01:04 ! ניהול וסכסוך 2.6 פרק מספר סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. למנויים בלבד מה הרווחנו מהמערכה שבין המלחמות? למנויים בלבד נסתפק בתיקו מול חיזבאללה למנויים בלבד למנויים בלבד שקט, יורים הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

ההיסטוריה הלהטבית הסודית של לבנון ושל ביירות פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם לבנון מון אמור - קרוסאובר מיוחד(ניהול וסכסוך + תולדות המיניות) קרוסאובר שתפו: קריאת השכמה 27 בפברואר 2025 לבנון מון אמור - קרוסאובר מיוחד(ניהול וסכסוך + תולדות המיניות) קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ההיסטוריה הלהטבית הסודית של לבנון ושל ביירות קריאת השכמה 711 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב היה אמור להסתיים ממש עכשיו. למה מה שנשאר ממנו זה רק פקקים ובלאגן ואיך זה קשור לאמונה הקדושה בהפרטה? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם רכבת לשום מקום שתפו: קריאת השכמה 21 באוקטובר 2021 רכבת לשום מקום קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 302 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

דוח בנק ישראל מעיד על סיכון בטריליונים, והרגולטור חלש בחסות משרד האוצר: כמה המסחר בנגזרות מסכן אותנו? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 5 טריליון על הראש שלנו דוח בנק ישראל מעיד על סיכון בטריליונים, והרגולטור חלש בחסות משרד האוצר: כמה המסחר בנגזרות מסכן אותנו? שתפו: טלי גולדרינג 28 במאי 2025 5 טריליון על הראש שלנו טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 "השנה חלו מספר התפתחויות המעידות על עליה ברמת הסיכון בפעילות מערכת הבנקאות במכשירים נגזרים" כך נכתב בסקירת מערכת הבנקאות לשנת 2024 , שפורסמה ב19.5. על פי הסקירה, היקף הפעילות בנגזרים עלה בלמעלה מטריליון שקלים. כדי להבין כמה זה משמעותי כדאי להסתכל החוצה- שוק הנגזרים בעולם גדל בדרך כלל בקצב של 5–12 אחוזים בשנה. בישראל ב2024 חלה עליה של 25%. מה זה בעצם "נגזרים"? מדובר בכלים פיננסיים מתוחכמים – כמו חוזים עתידיים, אופציות והסכמי החלף – שמבוססים על ערך של נכס אחר: דולר, ריבית, מניה או מדד. המוסדיים (חברות ביטוח, קרנות פנסיה, קופות גמל) משתמשים בנגזרים כדי להגן על עצמם מפני שינויים כלכליים לא צפויים. לדוגמה: אם קרן פנסיה משקיעה במניות אמריקאיות, היא עלולה להפסיד אם הדולר נחלש. כדי להתגונן, היא יכולה לרכוש חוזה נגזר שיפצה אותה אם הדולר יירד. שימוש כזה בנגזרים נקרא גידור, מפני שהוא שם "גדר" סביב הסיכון שלוקח המשקיע. לפי בנק ישראל שליש מהעסקאות האלה הן מול המוסדיים (חברות הביטוח והפנסיות) ו- 90% מהעסקאות האלה מדווחות כפעילות למסחר – ולא כגידור. הגידול הזה לא מפתיע כשלוקחים בחשבון את המציאות הישראלית. מעבר לעליית הריבית העולמית כאן גם מתמודדים עם מלחמה אין סופית שמולידה חוסר וודאות ייחודי. הגיוני ששחקנים פיננסיים ירחיבו את השימוש בכלים שיאפשרו להם לנעול מחירים, לצמצם סיכונים או פשוט להרוויח מתנודתיות. ועל פי בנק ישראל, נגזרים – שבעבר שימשו בעיקר לצורכי גידור – הופכים גם לכלי לגיטימי להשגת רווחים. כשהשוק נחשב שמרני – הרגולציה נרדמת הרגולציה בישראל אפשרה לשחקנים גמישות רבה מאוד בשימוש בנגזרים - אולי רבה מדי. אין מגבלה כמותית על החשיפה לסיכון של גופים מוסדיים; אין חובה להוכיח שהעסקאות עומדות בתנאים פורמליים כדי להחשב גידור(IFRS hedge accounting), מה שמקטין את החסם הבירוקרטי לביצוע העסקאות; והפיקוח על עמידה בתרחישי קיצון או ניתוח כולל של החשיפות – לעיתים חלקי, ולעיתים מגיע באיחור, כפי שהעיר גם מבקר המדינה לגבי רשות שוק ההון בזמן הקורונה. ברמה הבינלאומית, מדינות רבות, בעיקר באירופה ובאסיה, החמירו את הפיקוח על נגזרים לאחר 2008, תוך החלת מגבלות מסחר, דרישות שקיפות, ורישום עסקאות דרך פלטפורמות מוסדרות (כמו CCPs). בישראל, לעומת זאת, מדיניות האמון והגמישות – שייתכן שמבוססת על ההנחה שהשחקנים המקומיים שמרניים – הובילה למצב שבו היקף השוק מתרחב בקצב נדיר, עם מעט מאוד בלמים. דוח שפרסם בנק ישראל כבר ב־2018 התריע כי מערכות ניהול הסיכונים של הבנקים אינן עומדות ברמה הנדרשת, במיוחד ביחס לגידול החד בפעילות. הדוח ציין כי הבנקים הישראלים משקיעים פחות מבנקים מובילים בעולם בתשתיות בקרה וניטור, וכי כתוצאה מכך רמת הסיכון התפעולי שלהם בפעילות נגזרים גבוהה. בין הממצאים: מקרים שבהם בוצעה פעילות ספקולטיבית עבור לקוחות ללא קבלת ביטחונות מתאימים, היעדר ביצוע של תרחישי קיצון בחדרי עסקאות, מודלים לא תקפים למדידת סיכונים, ואף כשל בהקלטת שיחות של סוחרים בקווים ייעודיים. לפי בנק ישראל, סך סיכון האשראי של הבנקים מפעילות בנגזרים עומד על כ־110 מיליארד ש"ח. לעומת זאת, היקף הפעילות הנומינלית עצמה – כלומר סכום כל החוזים הקיימים – עומד על יותר מ־5 טריליון ש"ח. הפער הזה יוצר תחושת ביטחון: אם הבעיה תתממש – ההפסדים יהיו "רק" בגובה עשרות מיליארדים. אבל התחושה הזאת מטעה. הסיכון האמיתי לא טמון במספר עצמו, אלא באופן שבו הוא מתפשט. כאשר גוף מוסדי נכשל לעמוד בדרישת ביטחונות (margin call), הוא נאלץ למכור נכסים במהירות. המכירה הזאת מפילה את שווי הנכסים – מה שמאלץ גם גופים אחרים למכור, כדי לא לאבד איזון. כך נוצרת תגובת שרשרת: לא מפני שהחוזה עצמו שווה 5 טריליון, אלא מפני שהפעולה הקטנה שקשורה אליו מניעה גלגל של מימושים, ירידות ערך, מחנק נזילות. עוד קש על גבה של רשות שוק ההון למרות זאת, יותר משאפשר ללמוד על הסיכון של מערכת הבנקאות, מאותה פיסקה שהופיעה בסקירה – אפשר לקבל מושג על הסיכון שבו נמצאים המוסדיים, חברות הביטוח והפנסיה שלנו . הבנקים אולי חשופים לנפילה של שחקן נגדי או לפערי נזילות רגעיים, אך בסופו של דבר הם מחזיקים הון עצמי גבוה, ומפוקחים על ידי בנק ישראל. לעומתם, המוסדיים הם הגורם שמחזיק את הפוזיציות הארוכות והעמוקות ביותר בנגזרים – לא פעם מול אותם בנקים. כשהשוק שקט, אין לכך מחיר. אבל כאשר נוצרת זעזוע – כמו עליית ריבית חדה, קריסת שוק מט"ח, או תרחיש ביטחוני קיצוני – המוסדיים עלולים למצוא את עצמם נדרשים לספק ערבויות תוך שעות, אחרת החוזים נסגרים בהפסד. לא צריך להתאמץ כדי לדמיין את זה, אפשר לחזור כמה שנים אחורה. חשיפה גבוהה לשווקים בחו"ל עם התפשטות נגיף הקורונה, גרמה למצוקה בנזילות הדולרית של המוסדיים מאחר שנדרשו להגדיל ערבויות בנגזרים אלו. לפי דוח מבקר המדינה לשנת 2021, אם בנק ישראל לא היה נחלץ לעזרת המוסדיים, מצוקת הנזילות הייתה עלולה לגרום לכך שהמוסדיים ייאלצו למכור נכסים בהפסד, וההפסדים האלה היו מגולגלים אל החוסכים – מה שהיה מתבטא בירידת ערך הפנסיה ובכך שעובדים היו פורשים עם חסכונות קטנים בהרבה ממה שתכננו. לדברי המבקר, גם בשיא המשבר רשות שוק ההון לא הנחתה את הגופים המוסדיים כיצד לנתח את הסיכונים שאליהם נחשפו, ולא דרשה מהם לבצע צעדים ממשיים לצמצומם. הוא הדגיש כי על הרשות לקבוע ולהבהיר מראש מדיניות סדורה לניהול סיכונים, במיוחד בזמני משבר, כדי למנוע תגובה מאוחרת ומסוכנת. וגם כאן, ממש כמו בכל משבר במגזר הציבורי, אפשר למצוא את ידו הארוכה והקצצנית של האוצר, כשמבקר המדינה רמז כי אחד הגורמים לכך שרשות שוק ההון לא מילאה את תפקידה בתחילת המשבר היה מחסור בכוח אדם, שפגע ביכולתה להתמודד עם המצב בזמן אמת. והמליץ שמשרד האוצר יבחן אם התקציב וכוח האדם שעמדו לרשות הרשות, והמצב לאהשתפר מ2021. לפי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2024 , רשות שוק ההון מפקחת על יותר מ־2.2 טריליון שקל – אך עושה זאת עם משאבים שמספיקים בקושי לגוף בינוני. התקציב השנתי שלה נמוך ביותר מ־60% מזה של רשות ניירות ערך, והשכר הממוצע לעובד עומד על פחות ממחצית מהשכר המקובל בבנק ישראל. לצד זה, הרשות לא ביצעה ביקורות שוטפות על ניהול סיכונים וסייבר בגופים המוסדיים, לא ביססה מתודולוגיה סדורה לפיקוח רוחבי, ולא דרשה מהמוסדיים לבצע תרחישי קיצון אחידים. מדובר בגוף עם סמכויות אדירות, שאמון על חסכונות הציבור – אך מתנהל עם יכולת מוגבלת מאוד לפקח, לדרוש ולנטר. רגולטור מוחלש שנדרש לפקח על שוק נגזרים מתוחכם ודינמי, שבו פועלים גופים המחזיקים בכ־90% מהחסכונות של אזרחי ישראל. שווה גם להזכיר שרשות שוק ההון היא גוף ממשלתי שכפוף למשרד האוצר, תקציבה ותנאי השכר שלה מוכתבים על ידי אגף התקציבים ונציבות שירות המדינה. עובדה שנוטים לשכוח כשמבקרים את ביצועיה. יש לכם ביקורת על רשות ההון? הפנו אותה קודם כל למשרד האוצר. בימים שבהם משוחררת משבי נאלצת לפנות לציבור כדי לממן את שיקומה – כי המדינה בחרה שלא לעזור – קשה להתעלם מהפוטנציאל. אחרי שנה וחצי של מלחמה, שבה הזירה האזרחית הופקרה, והאזרחים נאלצו לספוג את יוקר המחיה ונזקי הלחימה כמעט לבדם, צריך לשאול: מה יקרה אם תתרחש גם כאן קריסה? האם משבר נזילות של הגופים המוסדיים – שנחשפים לרמות סיכון הולכות וגדלות בעקבות סחר בנגזרים, אך לא רק – ייענה, כמו בימי הקורונה בחילוץ? או שהפעם הרגולטורים והמדינה יבחרו לעמוד מנגד? האם גם בחזית הזאת, האזרחים – שחסכונותיהם לפנסיה וביטוח מונחים על שולחן המסחר – יישארו לבדם עם פנסיה מצומצמת וביטוחים מדוללים? מי שמקווה שבנק ישראל ומשרד האוצר יחלצו את הציבור במקרה כזה צריך לזכור, זאת בסך הכל עוד קונספציה שעלולה להתנפץ. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה. עריכה: מעין גלילי אהבתם את הכתבה? שווה גם להאזין סדרת הפודקאסט שלנו "כסף קל" עוסקת בסכנות בחוסר רגולציה על מסחר פיננסי וספקולציות. הפרק הראשון שלה כאן. טלי גולדרינג 86 פרק מספר טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למנויים בלבד למה ואיך נעצרתי מעצר פוליטי למנויים בלבד הסכינים הארוכות של המשטר נשלפו למנויים בלבד כן, שלום למנויים בלבד נאום הניצחון המלא של זוהראן ממדאני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו